שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו ממציא הדפוס גוטנברג ולמה נהרסו חייו?
על אף שהסינים הדפיסו בעזרת לוחות הרבה לפני כן, את מכונת הדפוס הראשונה המציא הגרמני יוהן גוטנברג בסביבות שנת 1440 בעיר הגרמנית שטרסבורג.
חמש שנים לאחר המצאת הדפוס הוא הדפיס את הספר הראשון בייצור המוני - זה היה ספר התנ"ך, שגם הפך לספר הנמכר ביותר בהיסטוריה.
אין דומה לחשיבות ההמצאה של גוטנברג. מכונת הדפוס נחשבת להמצאה החשובה ביותר במילניום השני, אלף השנים האחרונות. היא הזניקה את תפוצת הספרים לכל העולם ואפשרה את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה עתידה להפוך את העולם למתקדם כל כך, כמו שאנו מכירים כיום.
לעומת זאת, גורלו האישי של גוטנברג היה רע. ליזם החרוץ והחכם הזה לא היה כסף רב. לכן הוא נזקק להלוואה כספית גדולה, לצורך הקמת בית הדפוס שלו .
משסיים לבנות את מכונת הדפוס והחל להדפיס ספרים בבית הדפוס שהקים, הוא נדרש להחזיר את הכספים שלווה. אך נדרש זמן כדי להרוויח כסף והנושים שלו, האנשים להם הוא היה חייב כסף, לחצו עליו ואיימו. גוטנברג המסכן, ממציא הדפוס שעתיד לשנות את העולם וההיסטוריה, נאלץ למסור את בית הדפוס כולו לנושיו. הם זכו, במקום החוב, במפעל הדפוס שלו, בית הדךוס הראשון בהיסטוריה וללא ספק החשוב ביותר.
עד יום מותו לא התאושש גוטנברג האומלל מאובדן מפעל חייו. האיש שהמציא את הדפוס ושינה את העולם, מת עני וללא ההמצאה שנלקחה ממנו. לפחות הוא זכה לשם של אחד הממציאים החשובים בתולדות האדם ולמי שאפשר לעולם לצעוד קדימה בקפיצות ענק.
הנה סרטון על המצאת הדפוס:
https://youtu.be/KnlP_hBoSaA
הטכנולוגיה של גוטנברג:
https://youtu.be/_6Pn4h6eLnk
מצגת על המצאת הדפוס (עברית):
https://youtu.be/3tPh9J_epPo
כך פועלת מכונת הדפוס בסגנון שהמציא גוטנברג:
http://youtu.be/9Ube6FRxv7c
מהפכת הדפוס שיצרה ההמצאה של גוטנברג (מתורגם):
https://youtu.be/5ob6t9KamDM
הדפוס השתלב עם התפתחות הנייר כחומר לספרים (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
גם על הספרות של עם הספר השפיעה המהפכה של גוטנברג (פרסומת בעברית):
https://youtu.be/RlRuC4BBzVw
שחזור מכונת הדפוס של גוטנברג:
https://youtu.be/yeikqw0kyqI
וסרט ארוך על המצאת הדפוס וחשיבותה (מתורגם):
https://youtu.be/fp7OyIm2zWk?long=yes
מה ההיסטוריה של Lorem ipsum?
מעצבים ואנשי מוצר בתחום התוכנה והאונליין, כמו גם אנשי פרסום ודפוס, יודעים כבר מזמן שכדי להמחיש בשלבי העיצוב השונים כיצד ייראה הטקסט במוצר חדש, מבלי שיסיח את הדעת מהעיצוב, יש להשתמש בטקסט שימלא מקום (Filler text) שמתחיל בצירוף Lorem Ipsum.
הטקסט עצמו מתחיל במילים הבאות:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur..
טקסט ה-lorem ipsum משמש כבר יותר מ-500 שנה בתור טקסט דמה, טקסט טיפש, ללא משמעות, המציין או שומר מקום בעיצוב של מודעות, תוכנות, דפי אינטרנט וכדומה.
אז המילים שמתחילות ב"לורם איפסום" מאוד מזכירות מילים בלטינית קלאסית. על אף שלא נועדו להיות בעלי משמעות ומטרת הטקסט היא לכאורה רק "לתפוס מקום", רבים קלטו במהלך השנים שבטקסט הזה אולי יש משהו.
כי הלורם איפסום הוא לא כל כך סתמי. מקורו הוא ככל הנראה בערבוב המילים של טקסט בן 2,000 שנה לפחות.
הוא נקרא "על תכליות הטוב והרע" (De finibus bonorum et malorum) וכתב אותו חכם יווני בשם מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו הוא "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב".
המקור של הטקסט הלטיני, לפני הערבוב שיצר את ה-lorem ipsum, הוא "Neque porro quisquam est qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit".
לפי האגדה, הלורם איפסום נולד בתעשיית הדפוס והסדר-דפוס, בסביבות המאה ה-16. מי שיצר אותו היה כנראה איש דפוס אלמוני שערבב על שולחן הכתיבה מבחר של מילים מהטקסט של קיקרו, שיועדו להדפסה. כך הוא יצר טקסט חסר משמעות שעתיד לשרוד מאות שנים ולהפוך לאחד המוכרים בתבל.
מאז ועד היום תפקידו של ה-Lorem Ipsum הוא בעיקר למלא מקום בעריכה ובעיצוב, בעולמות הדפוס והפרסום.
בשנות ה-60, בימים שלפני המחשב האישי, הוא זכה לפופולריות, כששוחררו לשוק כמוצר, גיליונות ה-Letraset, עם קטעי Lorem Ipsum מוכנים להדבקה בעיצובים ידניים.
בתעשיית התוכנה והאינטרנט הוא נקלט משנות השמונים והפך די מהר לטקסט הדמה הסטנדרטי והפופולרי ביותר. על ההצלחה שלו הוא שומר גם היום, אף שיש כבר אתרים וכלים רבים המציעים מלל דמה משתנה ומותאם, לשימוש במקומות בהם נדרש טקסט ממלא שכזה, שיש לו אפילו גרסאות בעברית - ראו בקישור למטה.
הנה תולדות הלורם איפסום:
https://youtu.be/CmzKQ3PSrow
מצגת וידאו עם סיפורו של טקסט ה-lorem ipsum המפורסם:
https://youtu.be/XysRGYNtpgI
ועוד על השימוש וההיסטוריה של lorem ipsum:
https://youtu.be/Y0chZNYr--w
איך מדפיסים שטרות של כסף?
כבר מאות שנים ששטר כסף (Banknote) הוא אמצעי התשלום המשמש את האדם בכדי לשלם עבור קניית שירותים וסחורות. יחד עם מטבעות, המיועדים לרוב לסכומים קטנים, השטרות מהווים את הכסף המזומן והחוקי של העולם המודרני.
שטרי כסף מייצגים ערך כספי משתנה, כל שטר והערך שלו. היות והם מייצגים ערך רב יש צורך לייצרם באופן מיוחד. ואכן, בכדי להגן על שטרות הכסף מבלאי מהיר ועוד יותר - מפני זיוף, מדפיסים אותם בבתי דפוס מיוחדים ושמורים היטב, בתהליכים המיוחדים להם.
הדפסת שטרות מחייבת טכנולוגיה מתקדמת וידע רב. נתחיל מהנייר שאיננו סתם נייר. כדי שהשטרות לא ייקרעו במהירות, זהו נייר מיוחד, עמיד יותר מנייר רגיל. הוא מיוצר מכותנה מיוחדת, למען הדיוק תערובת של כותנה ופשתן ובמדינות שונות אפילו מפלסטיק.
לשטרות נוהגים להוסיף סימנים מיוחדים ואמצעים שיקשו על זייפנים ונוכלים, שינסו להדפיס שטרות מזויפים ולהתעשר. נייר השטרות מכיל סיבים זוהרים, שניתן לראות רק תחת אור אולטרה-סגול. בתוך הנייר משולבים גם חוטי ביטחון מתכתיים וסימני מים ייחודיים שנוצרים במהלך ייצור הנייר.
ההדפסה על השטר נעשית במספר שלבים אופייניים:
הדפסת רקע - עם סימני רקע בצבעים שקשה לשכפל
הדפסה תלת-ממדית - זוהי הדפסה שיוצרת בליטות מוחשיות על השטר (תוכל להרגיש אותן באצבעותיך)
הוספת הולוגרמות - המשנות צבע כשמסתכלים עליהם מזוויות שונות
מספור - הטבעת מספרים סידוריים ייחודיים לכל שטר
ציפוי בשכבת הגנה - שכבה שקופה שמאריכה את חיי השטר
כל שלב בתהליך מתבצע במכונות מיוחדות, והדיו שמשתמשים בו הוא דיו מגנטי מיוחד שמכיל מרכיבים סודיים. חלק מהצבעים משנים גוון תחת אור אולטרה-סגול או אור אינפרא-אדום.
הבקרה על איכות השטרות היא קפדנית ביותר. כל שטר נבדק בעין אלקטרונית שמוודאת שכל מנגנוני האבטחה תקינים. שטרות פגומים מושמדים מיד.
הדפסת שטרות מותרת במדינות רק לבית דפוס שקיבל היתר מהממשלה ועבורה. בישראל, למשל, בנק ישראל הוא היחיד שמורשה להדפיס שטרות. ההדפסה עצמה מתבצעת במדפיסים מיוחדים, המתמחים בהדפסת שטרות ומסמכים מאובטחים.
בגלל בלאי, מוחלפים כל כמה שנים מרבית השטרות. השימוש בשטר ממוצע הוא בין שנה ל-15 שנים, תלוי בערך הנקוב שלו ובתדירות השימוש בו.
כך מסבירים סימני שטרות (עברית):
https://youtu.be/-SBEJE2QJnk
כך מדפיסים את שטרות היורו:
https://youtu.be/SKq1UnuVijA
בית הדפוס שמדפיס שטרות:
http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw
הדפסת שטרות דולרים באמריקה של שנות ה-60:
https://youtu.be/Slwn2nDZNtE
המעבר לשטרות פלסטיק באוסטרליה, כתוצאה מזיוף פשוט שהצליח:
https://youtu.be/KVKwwXQS0q4
סימני האבטחה המשתנים בשטרות עם שינויי המלכים בבריטניה:
https://youtu.be/ZqhtHyndnOE
כך תופסים זייפני שטרות (עברית):
https://youtu.be/XuOqEU7iii0
מכונית שבתא המטען שלה נמצאו המון שטרות:
https://youtu.be/ypJeEMxQo1A
ובחיוך - כשחוששים שהשטר ייקרע:
https://youtu.be/KXK1at-udX8
וסרט תיעודי על הדפסת הכסף והעולם הכספי:
https://youtu.be/i77nE2gLbDY?long=yes
איך הפונט Futura ניצח את הנאצים והגיע לירח?
גופן הפוטורה (Futura) הוא מהפונטים המעניינים והמשפיעים בהיסטוריה, עם סיפור ותפקיד מרתק במהלך המאה ה-20.
הפוטורה ניחן בעיצוב פשוט, פונקציונלי ואלגנטי. הוא עוצב לפני מאה ועד היום הוא מככב בפרסומות, בספרים ובעיצוב גרפי שאפשר לראות בכל מקום ובלוגואים של חברות שונות.
זהו פונט סן-סֶרִיף (sans serif), כלומר גופן ללא תגים. גופנים ללא תג, סן-סריף, הם פונטים מודרניים יחסית שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעיקר בעידן המחשב. יש המכנים אותם "גותיים".
הסיפור ההיסטורי של הפוטורה מעניין הרבה יותר מפונטים אחרים. הוא נוצר בגרמניה שלפני היטלר ובה תפס אותו המשטר הנאצי כקורא תיגר על האסתטיקה המסורתית שלו.
בתקופה מסוימת הכתב גאומטרי שלו נחשב לאחד הפופולריים בפוסטרים ואם מישהו מכם יגיע במקרה לירח, הביטו בלוחית המפורסמת שהותירו עליו האסטרונאוטים של אפולו 11 - הכתב שכתוב עליה הוא בפונט... ניחשתם נכון, פוטורה.
#היסטוריה
הסיפור המרתק של הפונט הזה מתחיל בגרמניה של שנות העשרים, כשמעצב מבריק בשם פול רנר (Paul Renner) החליט ליצור פונט שישקף את רוח התקופה המודרנית.
רנר, שהושפע עמוקות מרעיונות הבאוהאוס והמודרניזם הגרמני, האמין בעיצוב המבוסס על צורות גיאומטריות נקיות ופונקציונליות מושלמת. ב-1927 הוא יצר את הפוטורה – פונט שהיה מהפכני בפשטותו ובקריאותו המעולה. הצורות הגיאומטריות המדויקות שלו שיקפו את האמונה שחשו רבים אז בקדמה ובעתיד טכנולוגי.
אבל האמונה הזו חטפה מכה קשה.
כי כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, הם רצו פונט שיבטא את הזהות הגרמנית לפי תפיסת הרייך ההיטלראי. אז הם קידמו את השימוש בפרקטור, הכתב הגותי המסורתי. אך המציאות הייתה מורכבת ובעוד שהפרקטור שימש לפרסומים מקומיים, בחומרים שיועדו לציבור הבינלאומי הם נאלצו להמשיך ולהשתמש בפוטורה, פונט שגילם את רוח תנועת הבאוהאוס דווקא, התנועה העיצובית שהם תיעבו.
רנר עצמו, שהתנגד לאידיאולוגיה הנאצית, פוטר ממשרתו האקדמית ב-1933. הוא עבר לעיר אחרת בגרמניה והמשיך לעבוד כמעצב וטיפוגרף, אם כי תחת המגבלות של המשטר.
ובזמן שגרמניה התמודדה עם השינויים הפוליטיים הדרמטיים, הפוטורה כבר החל את מסעו העולמי. מעצבים ומו"לים ברחבי אירופה ואמריקה התאהבו בצורות הנקיות והמודרניות שלו. חברות מובילות כמו "של" (Shell) וקודאק (Kodak) אימצו אותו כפונט הרשמי שלהן.
הפוטורה הפך לסמל של חדשנות ויעילות בעיצוב המודרני.
אחרי מלחמת העולם השנייה הפוטורה המשיך לעצב את השפה הוויזואלית המודרנית. מפוסטרים פוליטיים ועד לגרפיקה בסרטים של במאים כמו ווס אנדרסון וסטנלי קובריק, הגופן שדוכא על ידי המשטר הנאצי הפך לאחד הגופנים הנפוצים בתבל.
כשנאס"א חיפשה פונט ללוחית שתונח על הירח, הפוטורה נבחר בזכות הקריאות המעולה שלו והצורה הברורה של האותיות, שהתאימה במיוחד לחריטה במתכת. בפוטורה נחרטו אז המילים "HERE MEN FROM THE PLANET EARTH FIRST SET FOOT UPON THE MOON" והפכו לעדות נצחית של ההישג האנושי הגדול בהגעה ובנחץץיתה על פני הירח.
היום, הפוטורה ממשיך להיות אחד הפונטים המשפיעים והפופולריים בעולם העיצוב. מהרפובליקה של ויימאר ועד לעידן החלל - העיצוב האיכותי שלו מאז נוצר עבר תהפוכות רבות, תוך שהוא תופס מקום חשוב וברור בשפה החזותית של התרבות האנושית.
הנה הפונט שהפחיד את הדיקטטור:
https://youtu.be/G6llwIdPXYE
סיפורו של פונט הפוטורה:
https://youtu.be/SaX_PwxSh5M
סרטון אנימציה על הפונט החדשני (ללא מילים):
https://youtu.be/2JWB4B6ylAQ
ההתפעלות האמנותית מהגופן המדויק והמאוזן:
https://youtu.be/DmOGDAFcEqc
כמה כרכים מודפסים כוללת ויקיפדיה?
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
איך הפך קופר בלאק לפונט הבולט בפופ ארט?
קוראים לו "קופר בלאק" (Cooper Black) והוא הגופן של אמנות הפופ ארט. עם השמנמנות החמודה והאותיות עגולות שלו, הפונט הזה הפך לגופן המועדף על אמני הפופ ארט והתרבות הפופולרית בכלל.
הוא נולד בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, ב-1922, בעיר שיקגו הסואנת. היה זה מורה לטיפוגרפיה ומעצב מחונן בשם אוסוולד ברוס קופר (Oswald Bruce Cooper) שיצר פונט שישנה את פני העיצוב הגרפי. קופר בלאק (Cooper Black) נולד מתוך הבנה עמוקה של הקשר בין אותיות לבני אדם, והפך במהרה לאחד הפונטים המזוהים ביותר עם התרבות האמריקאית.
קופר, שהחל את דרכו כמאייר מוכשר בעיתונות ולימד באקדמיה לאמנות בשיקגו, קיבל הזמנה מיוחדת מחברת American Type Founders - אחת החברות החשובות ביותר בתעשיית הדפוס האמריקאי. המשימה הייתה ליצור פונט שיתאים לעולם הפרסום המתפתח, אבל יהיה שונה מכל מה שנראה עד אז. קופר יצר משפחת פונטים שלמה, אבל הכוכב האמיתי היה קופר בלאק - פונט עבה ומלא אישיות, המשלב עוצמה וחביבות בשילוב שלא נראה כמותו.
האותיות העגלגלות של קופר בלאק הפכו במהרה לפופולריות בפרסומות ושלטי חוצות של שנות העשרים והשלושים. הן שידרו אמינות וידידותיות, תכונות שהיו חשובות במיוחד בתקופת השפל הכלכלי הגדול. אבל אז, כמו רבים מהפונטים הקלאסיים, קופר בלאק נדחק הצידה לטובת סגנונות מודרניים יותר.
המהפך הגדול הגיע בסוף שנות ה-50, כשגל חדש של מעצבים גרפיים גילה מחדש את הפונט הוותיק. זו התקופה שבה תרבות הפופ מתחילה להתגבש והאותיות המעוגלות והחמות של קופר בלאק מצאו הד בתעשיית המוזיקה, בפרסום ובעיצוב הגרפי. חברות תקליטים השתמשו בו לעטיפות אלבומים, מגזינים אימצו אותו לכותרות, וחברות מסחריות גילו שהפונט העגלגל הזה מושך את העין ומעביר מסר של אמינות ונגישות.
במהלך השנים הבאות ישתמשו בו באלבומי פופ, כולל על עטיפת האלבום המיתולוגי Pet Sounds של הביץ' בויז ושל הזמר הארי נילסון (Harry Nilsson), כמו גם בקומיקס של גרפילד (Garfield) ובלוגו של טוטסי רול (Tootsie Roll Candy), Payless Cashways, MASH, Cooper Tires והיוסטון רוקטס (Houston Rockets).
היום, מעל 100 שנים לאחר שנוצר, קופר בלאק ממשיך להיות סמל של עיצוב קלאסי שעומד במבחן הזמן. עם אופיו השובב והעקמומי הוא עומד היטב במבחן הזמן ובשנים האחרונות הוא עושה קאמבק של ממש, כשהופיע על עטיפות אריזות מזון, אלבומי היפ הופ ופרסומות.
הקופר בלק מופיע בלוגואים של מותגים מובילים, בעיצוב אריזות, ובכל מקום שרוצה לשדר תחושה של אותנטיות ונוסטלגיה חמה. הפונט שנולד בשיקגו של שנות העשרים הצליח לחצות תקופות ותרבויות, והפך לחלק בלתי נפרד מהשפה החזותית של המאה העשרים והעשרים ואחת.
קופר בלאק מוכיח שעיצוב מעולה הוא באמת מעל לזמן. הוא לא רק שרד את השינויים הדרמטיים בטעם ובטכנולוגיה, אלא המשיך להתחדש ולמצוא קהלים חדשים בכל תקופה. הוא גם מהווה עדות מצוינת לחזונו של אוסוולד קופר, שהבין שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם אנשים היא דרך אותיות שיש בהן לא רק צורה, אלא גם נשמה.
הנה תולדות הקופר בלאק:
https://youtu.be/yZmdf8A9Ex8
מצגת וידאו של תולדות ה"קופר בלאק":
https://youtu.be/vCbRAJw2VnU
פונטים חליפיים לקופר בלאק:
https://youtu.be/vr_bBbBuMY4
וסיפורו של הגופן הפופולרי Cooper Black:
https://youtu.be/Zu91meda2I8?long=yes
איך כתבו ספרים בימי קדם?
במשך מאות שנים, הועתקו ספרים עתיקים מקלף לקלף. בימי הביניים הם נכתבו בחדרי המנזרים החשוכים של הדת הנוצרית, שקידמה את שימור הידע הדתי ושבכיריה האמינו שמה שלא ייכתב יישכח ומה שיירשם בספרים יישמר ויהפוך לאמת אחת.
וכך גם הועתקו הספרים, עד אמצע המאה ה-15. בעלי מלאכה מיוחדים, רובם נזירים, נהגו לשבת ולהעתיקים בכתב-ידם את הספרים, מילה אחר מילה, אות באות. לקח להם שבועות להעתיק ספר וליצור עותק נוסף שלו. לעיתים נוצרו שגיאות העתקה שיצרו הבדלים קטנים בין העותקים של אותו ספר.
על הספרים המקוריים שמרו אז בספריות שמורות היטב, שכן את העותקים נהגו ליצור רק מהמקור, בעיקר בשל החשש משגיאות שיופצו מעותק שגוי שיועתק שוב ושוב. כמובן שעובדה זו עיכבה מאד את ההעתקת והפצת הספרים.
אלה הסיבות העיקריות להיותם של הספרים באותה תקופה יקרים מאוד. רק אנשים עשירים יכולים היו לרכוש ספרים, מה שמין הסתם הביא לכך שגם הידע היה ברשותם וממנו נבע הכוח. בעיקר עשירים ידעו אז קרוא וכתוב וזה היה אחד ההבדלים החשובים שבין המעמדות.
רק עם המצאת הדפוס תהפוך הקריאה לנחלת הכלל וידיעת הקריאה והכתיבה בחברה המערבית תהפוך נפוצה. כיום, מעל 400 שנה אחרי שהחלו להפיץ ספרים מודפסים, האות הכתובה הפכה לנחלת כולנו, הידע נפוץ בכל מדיה אפשרית וכל אחד יכול לרכוש ידע כרצונו ובלא צורך בממון.
כך כתבו ספרים עתיקים בימי הביניים:
https://youtu.be/HKBJkf2xbqI
הערות השוליים בספרים הללו גילו לא מעט על האמנים שכתבו ואיירו אותם (מתורגם):
https://youtu.be/LgBj48s1SA8
כך יצרו אז את הספרים העתיקים:
https://youtu.be/1aDHJu9J10o
כך משפצים ספרים עתיקים היום:
https://youtu.be/Kwq6XsJxaOE
וסרט ארוך על כריכת ספרים מסורתית בספרות מהעידן שלפני המצאת הדפוס:
https://youtu.be/f96v8LRyblw?long=yes
איפה מייצרים את הכסף?
את מטבעות הכסף מייצרים במטבעה - מקום שבו מייצרים את המטבעות השונים.
את השטרות מדפיסים בבתי דפוס מיוחדים, שבהם מדפיסים את השטרות על ניירות מיוחדים, עמידים יותר מנייר רגיל (כדי שלא ייקרעו במהירות), עם סימנים מיוחדים שקשה לזייף (כדי שנוכלים לא יוכלו להדפיס שטרות בעצמם ולהתעשר מהתרמית).
אגב, מעניין לדעת שפחות מעשירית מהכסף בעולם קיים כמטבעות ושטרות - השאר מופיע רק במערכות ממוחשבות.
הנה בית הדפוס שמדפיס שטרות יורו:
http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw
הדפסת דולרים באמריקה:
https://youtu.be/1tX7HRz8qWg
מטבעה להכנת מטבעות כסף:
http://youtu.be/Hyh9SI5UhnY
עוד ייצור של מטבעות:
http://youtu.be/DkHFNnOK3Bg
וכך מייצרים מטבעות שעשויים משני סוגי מתכת:
http://youtu.be/rFDsSMDeV3w
איך מייצרים דגלים?
כבר אלפי שנים שדגלים (Flags) הם דרך טובה לתקשר ולהעביר מסרים לאומיים, לאחד את העם ולחגוג את החיבור הלאומי שלו. אבל דגלים בימינו הם לא רק דגלי לאום. ניתן לראות ברחובות דגלי פרסום ושיווק, דגלים לאירועים, שרשרות דגלים ועוד.
ייצור הדגלים השתנה לגמרי במהלך השנים. אמנם דרושה עדיין, כמו בכל מוצרי הבד, גזירה של הבדים לממדים הרצויים לדגל, אבל אם פעם היו עושים זאת ידנית, הרי שברבים ממפעלי הדגלים של ימינו, הגזירה היא במכונות גזירה משוכללות.
אם פעם היו מייצרים את הדגלים בעבודת יד, מציירים על הבד, או גוזרים מבדים צבעוניים את שלל חלקי הדגל ואז תופרים אותם אל הבד המרכזי, הרי שהיום ייצור הדגלים הוא דפוס לכל דבר.
גלילי הבד הגדולים עוברים במכשירים שעושים ניקוי יסודי לבד, לאחר מכן עובר הבד למכונות דפוס ענקיות שמדפיסות, ממש כמו שמדפיסים שלטים צבעוניים, את הצבעים והסמלים שעל הדגל, בשלל צבעים ודוגמאות. רק לאחר מכן נגזרים הדגלים, במידת הצורך, מהבד עצמו. אז תופרים את שולי הדגל, כדי שלא יתפרק בצדדים, והדגל מוכן.
כך מייצרים דגל באמצעות דפוס רשת (עברית):
https://youtu.be/18gG8QIfTDM?t=38s
מפעל דגלים מקצועי (עברית):
https://youtu.be/ZWZLxUO1WF8?t=10s
ואז הם יוצאים החוצה ויש קורונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/CdyIXAiiGlM
על אף שהסינים הדפיסו בעזרת לוחות הרבה לפני כן, את מכונת הדפוס הראשונה המציא הגרמני יוהן גוטנברג בסביבות שנת 1440 בעיר הגרמנית שטרסבורג.
חמש שנים לאחר המצאת הדפוס הוא הדפיס את הספר הראשון בייצור המוני - זה היה ספר התנ"ך, שגם הפך לספר הנמכר ביותר בהיסטוריה.
אין דומה לחשיבות ההמצאה של גוטנברג. מכונת הדפוס נחשבת להמצאה החשובה ביותר במילניום השני, אלף השנים האחרונות. היא הזניקה את תפוצת הספרים לכל העולם ואפשרה את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה עתידה להפוך את העולם למתקדם כל כך, כמו שאנו מכירים כיום.
לעומת זאת, גורלו האישי של גוטנברג היה רע. ליזם החרוץ והחכם הזה לא היה כסף רב. לכן הוא נזקק להלוואה כספית גדולה, לצורך הקמת בית הדפוס שלו .
משסיים לבנות את מכונת הדפוס והחל להדפיס ספרים בבית הדפוס שהקים, הוא נדרש להחזיר את הכספים שלווה. אך נדרש זמן כדי להרוויח כסף והנושים שלו, האנשים להם הוא היה חייב כסף, לחצו עליו ואיימו. גוטנברג המסכן, ממציא הדפוס שעתיד לשנות את העולם וההיסטוריה, נאלץ למסור את בית הדפוס כולו לנושיו. הם זכו, במקום החוב, במפעל הדפוס שלו, בית הדךוס הראשון בהיסטוריה וללא ספק החשוב ביותר.
עד יום מותו לא התאושש גוטנברג האומלל מאובדן מפעל חייו. האיש שהמציא את הדפוס ושינה את העולם, מת עני וללא ההמצאה שנלקחה ממנו. לפחות הוא זכה לשם של אחד הממציאים החשובים בתולדות האדם ולמי שאפשר לעולם לצעוד קדימה בקפיצות ענק.
הנה סרטון על המצאת הדפוס:
https://youtu.be/KnlP_hBoSaA
הטכנולוגיה של גוטנברג:
https://youtu.be/_6Pn4h6eLnk
מצגת על המצאת הדפוס (עברית):
https://youtu.be/3tPh9J_epPo
כך פועלת מכונת הדפוס בסגנון שהמציא גוטנברג:
http://youtu.be/9Ube6FRxv7c
מהפכת הדפוס שיצרה ההמצאה של גוטנברג (מתורגם):
https://youtu.be/5ob6t9KamDM
הדפוס השתלב עם התפתחות הנייר כחומר לספרים (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
גם על הספרות של עם הספר השפיעה המהפכה של גוטנברג (פרסומת בעברית):
https://youtu.be/RlRuC4BBzVw
שחזור מכונת הדפוס של גוטנברג:
https://youtu.be/yeikqw0kyqI
וסרט ארוך על המצאת הדפוס וחשיבותה (מתורגם):
https://youtu.be/fp7OyIm2zWk?long=yes
מעצבים ואנשי מוצר בתחום התוכנה והאונליין, כמו גם אנשי פרסום ודפוס, יודעים כבר מזמן שכדי להמחיש בשלבי העיצוב השונים כיצד ייראה הטקסט במוצר חדש, מבלי שיסיח את הדעת מהעיצוב, יש להשתמש בטקסט שימלא מקום (Filler text) שמתחיל בצירוף Lorem Ipsum.
הטקסט עצמו מתחיל במילים הבאות:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur..
טקסט ה-lorem ipsum משמש כבר יותר מ-500 שנה בתור טקסט דמה, טקסט טיפש, ללא משמעות, המציין או שומר מקום בעיצוב של מודעות, תוכנות, דפי אינטרנט וכדומה.
אז המילים שמתחילות ב"לורם איפסום" מאוד מזכירות מילים בלטינית קלאסית. על אף שלא נועדו להיות בעלי משמעות ומטרת הטקסט היא לכאורה רק "לתפוס מקום", רבים קלטו במהלך השנים שבטקסט הזה אולי יש משהו.
כי הלורם איפסום הוא לא כל כך סתמי. מקורו הוא ככל הנראה בערבוב המילים של טקסט בן 2,000 שנה לפחות.
הוא נקרא "על תכליות הטוב והרע" (De finibus bonorum et malorum) וכתב אותו חכם יווני בשם מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו הוא "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב".
המקור של הטקסט הלטיני, לפני הערבוב שיצר את ה-lorem ipsum, הוא "Neque porro quisquam est qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit".
לפי האגדה, הלורם איפסום נולד בתעשיית הדפוס והסדר-דפוס, בסביבות המאה ה-16. מי שיצר אותו היה כנראה איש דפוס אלמוני שערבב על שולחן הכתיבה מבחר של מילים מהטקסט של קיקרו, שיועדו להדפסה. כך הוא יצר טקסט חסר משמעות שעתיד לשרוד מאות שנים ולהפוך לאחד המוכרים בתבל.
מאז ועד היום תפקידו של ה-Lorem Ipsum הוא בעיקר למלא מקום בעריכה ובעיצוב, בעולמות הדפוס והפרסום.
בשנות ה-60, בימים שלפני המחשב האישי, הוא זכה לפופולריות, כששוחררו לשוק כמוצר, גיליונות ה-Letraset, עם קטעי Lorem Ipsum מוכנים להדבקה בעיצובים ידניים.
בתעשיית התוכנה והאינטרנט הוא נקלט משנות השמונים והפך די מהר לטקסט הדמה הסטנדרטי והפופולרי ביותר. על ההצלחה שלו הוא שומר גם היום, אף שיש כבר אתרים וכלים רבים המציעים מלל דמה משתנה ומותאם, לשימוש במקומות בהם נדרש טקסט ממלא שכזה, שיש לו אפילו גרסאות בעברית - ראו בקישור למטה.
הנה תולדות הלורם איפסום:
https://youtu.be/CmzKQ3PSrow
מצגת וידאו עם סיפורו של טקסט ה-lorem ipsum המפורסם:
https://youtu.be/XysRGYNtpgI
ועוד על השימוש וההיסטוריה של lorem ipsum:
https://youtu.be/Y0chZNYr--w
כבר מאות שנים ששטר כסף (Banknote) הוא אמצעי התשלום המשמש את האדם בכדי לשלם עבור קניית שירותים וסחורות. יחד עם מטבעות, המיועדים לרוב לסכומים קטנים, השטרות מהווים את הכסף המזומן והחוקי של העולם המודרני.
שטרי כסף מייצגים ערך כספי משתנה, כל שטר והערך שלו. היות והם מייצגים ערך רב יש צורך לייצרם באופן מיוחד. ואכן, בכדי להגן על שטרות הכסף מבלאי מהיר ועוד יותר - מפני זיוף, מדפיסים אותם בבתי דפוס מיוחדים ושמורים היטב, בתהליכים המיוחדים להם.
הדפסת שטרות מחייבת טכנולוגיה מתקדמת וידע רב. נתחיל מהנייר שאיננו סתם נייר. כדי שהשטרות לא ייקרעו במהירות, זהו נייר מיוחד, עמיד יותר מנייר רגיל. הוא מיוצר מכותנה מיוחדת, למען הדיוק תערובת של כותנה ופשתן ובמדינות שונות אפילו מפלסטיק.
לשטרות נוהגים להוסיף סימנים מיוחדים ואמצעים שיקשו על זייפנים ונוכלים, שינסו להדפיס שטרות מזויפים ולהתעשר. נייר השטרות מכיל סיבים זוהרים, שניתן לראות רק תחת אור אולטרה-סגול. בתוך הנייר משולבים גם חוטי ביטחון מתכתיים וסימני מים ייחודיים שנוצרים במהלך ייצור הנייר.
ההדפסה על השטר נעשית במספר שלבים אופייניים:
הדפסת רקע - עם סימני רקע בצבעים שקשה לשכפל
הדפסה תלת-ממדית - זוהי הדפסה שיוצרת בליטות מוחשיות על השטר (תוכל להרגיש אותן באצבעותיך)
הוספת הולוגרמות - המשנות צבע כשמסתכלים עליהם מזוויות שונות
מספור - הטבעת מספרים סידוריים ייחודיים לכל שטר
ציפוי בשכבת הגנה - שכבה שקופה שמאריכה את חיי השטר
כל שלב בתהליך מתבצע במכונות מיוחדות, והדיו שמשתמשים בו הוא דיו מגנטי מיוחד שמכיל מרכיבים סודיים. חלק מהצבעים משנים גוון תחת אור אולטרה-סגול או אור אינפרא-אדום.
הבקרה על איכות השטרות היא קפדנית ביותר. כל שטר נבדק בעין אלקטרונית שמוודאת שכל מנגנוני האבטחה תקינים. שטרות פגומים מושמדים מיד.
הדפסת שטרות מותרת במדינות רק לבית דפוס שקיבל היתר מהממשלה ועבורה. בישראל, למשל, בנק ישראל הוא היחיד שמורשה להדפיס שטרות. ההדפסה עצמה מתבצעת במדפיסים מיוחדים, המתמחים בהדפסת שטרות ומסמכים מאובטחים.
בגלל בלאי, מוחלפים כל כמה שנים מרבית השטרות. השימוש בשטר ממוצע הוא בין שנה ל-15 שנים, תלוי בערך הנקוב שלו ובתדירות השימוש בו.
כך מסבירים סימני שטרות (עברית):
https://youtu.be/-SBEJE2QJnk
כך מדפיסים את שטרות היורו:
https://youtu.be/SKq1UnuVijA
בית הדפוס שמדפיס שטרות:
http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw
הדפסת שטרות דולרים באמריקה של שנות ה-60:
https://youtu.be/Slwn2nDZNtE
המעבר לשטרות פלסטיק באוסטרליה, כתוצאה מזיוף פשוט שהצליח:
https://youtu.be/KVKwwXQS0q4
סימני האבטחה המשתנים בשטרות עם שינויי המלכים בבריטניה:
https://youtu.be/ZqhtHyndnOE
כך תופסים זייפני שטרות (עברית):
https://youtu.be/XuOqEU7iii0
מכונית שבתא המטען שלה נמצאו המון שטרות:
https://youtu.be/ypJeEMxQo1A
ובחיוך - כשחוששים שהשטר ייקרע:
https://youtu.be/KXK1at-udX8
וסרט תיעודי על הדפסת הכסף והעולם הכספי:
https://youtu.be/i77nE2gLbDY?long=yes
גופן הפוטורה (Futura) הוא מהפונטים המעניינים והמשפיעים בהיסטוריה, עם סיפור ותפקיד מרתק במהלך המאה ה-20.
הפוטורה ניחן בעיצוב פשוט, פונקציונלי ואלגנטי. הוא עוצב לפני מאה ועד היום הוא מככב בפרסומות, בספרים ובעיצוב גרפי שאפשר לראות בכל מקום ובלוגואים של חברות שונות.
זהו פונט סן-סֶרִיף (sans serif), כלומר גופן ללא תגים. גופנים ללא תג, סן-סריף, הם פונטים מודרניים יחסית שפותחו בעידן הדפוס המודרני וקיבלו תנופה בעיקר בעידן המחשב. יש המכנים אותם "גותיים".
הסיפור ההיסטורי של הפוטורה מעניין הרבה יותר מפונטים אחרים. הוא נוצר בגרמניה שלפני היטלר ובה תפס אותו המשטר הנאצי כקורא תיגר על האסתטיקה המסורתית שלו.
בתקופה מסוימת הכתב גאומטרי שלו נחשב לאחד הפופולריים בפוסטרים ואם מישהו מכם יגיע במקרה לירח, הביטו בלוחית המפורסמת שהותירו עליו האסטרונאוטים של אפולו 11 - הכתב שכתוב עליה הוא בפונט... ניחשתם נכון, פוטורה.
#היסטוריה
הסיפור המרתק של הפונט הזה מתחיל בגרמניה של שנות העשרים, כשמעצב מבריק בשם פול רנר (Paul Renner) החליט ליצור פונט שישקף את רוח התקופה המודרנית.
רנר, שהושפע עמוקות מרעיונות הבאוהאוס והמודרניזם הגרמני, האמין בעיצוב המבוסס על צורות גיאומטריות נקיות ופונקציונליות מושלמת. ב-1927 הוא יצר את הפוטורה – פונט שהיה מהפכני בפשטותו ובקריאותו המעולה. הצורות הגיאומטריות המדויקות שלו שיקפו את האמונה שחשו רבים אז בקדמה ובעתיד טכנולוגי.
אבל האמונה הזו חטפה מכה קשה.
כי כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, הם רצו פונט שיבטא את הזהות הגרמנית לפי תפיסת הרייך ההיטלראי. אז הם קידמו את השימוש בפרקטור, הכתב הגותי המסורתי. אך המציאות הייתה מורכבת ובעוד שהפרקטור שימש לפרסומים מקומיים, בחומרים שיועדו לציבור הבינלאומי הם נאלצו להמשיך ולהשתמש בפוטורה, פונט שגילם את רוח תנועת הבאוהאוס דווקא, התנועה העיצובית שהם תיעבו.
רנר עצמו, שהתנגד לאידיאולוגיה הנאצית, פוטר ממשרתו האקדמית ב-1933. הוא עבר לעיר אחרת בגרמניה והמשיך לעבוד כמעצב וטיפוגרף, אם כי תחת המגבלות של המשטר.
ובזמן שגרמניה התמודדה עם השינויים הפוליטיים הדרמטיים, הפוטורה כבר החל את מסעו העולמי. מעצבים ומו"לים ברחבי אירופה ואמריקה התאהבו בצורות הנקיות והמודרניות שלו. חברות מובילות כמו "של" (Shell) וקודאק (Kodak) אימצו אותו כפונט הרשמי שלהן.
הפוטורה הפך לסמל של חדשנות ויעילות בעיצוב המודרני.
אחרי מלחמת העולם השנייה הפוטורה המשיך לעצב את השפה הוויזואלית המודרנית. מפוסטרים פוליטיים ועד לגרפיקה בסרטים של במאים כמו ווס אנדרסון וסטנלי קובריק, הגופן שדוכא על ידי המשטר הנאצי הפך לאחד הגופנים הנפוצים בתבל.
כשנאס"א חיפשה פונט ללוחית שתונח על הירח, הפוטורה נבחר בזכות הקריאות המעולה שלו והצורה הברורה של האותיות, שהתאימה במיוחד לחריטה במתכת. בפוטורה נחרטו אז המילים "HERE MEN FROM THE PLANET EARTH FIRST SET FOOT UPON THE MOON" והפכו לעדות נצחית של ההישג האנושי הגדול בהגעה ובנחץץיתה על פני הירח.
היום, הפוטורה ממשיך להיות אחד הפונטים המשפיעים והפופולריים בעולם העיצוב. מהרפובליקה של ויימאר ועד לעידן החלל - העיצוב האיכותי שלו מאז נוצר עבר תהפוכות רבות, תוך שהוא תופס מקום חשוב וברור בשפה החזותית של התרבות האנושית.
הנה הפונט שהפחיד את הדיקטטור:
https://youtu.be/G6llwIdPXYE
סיפורו של פונט הפוטורה:
https://youtu.be/SaX_PwxSh5M
סרטון אנימציה על הפונט החדשני (ללא מילים):
https://youtu.be/2JWB4B6ylAQ
ההתפעלות האמנותית מהגופן המדויק והמאוזן:
https://youtu.be/DmOGDAFcEqc
דפוס
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
קוראים לו "קופר בלאק" (Cooper Black) והוא הגופן של אמנות הפופ ארט. עם השמנמנות החמודה והאותיות עגולות שלו, הפונט הזה הפך לגופן המועדף על אמני הפופ ארט והתרבות הפופולרית בכלל.
הוא נולד בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, ב-1922, בעיר שיקגו הסואנת. היה זה מורה לטיפוגרפיה ומעצב מחונן בשם אוסוולד ברוס קופר (Oswald Bruce Cooper) שיצר פונט שישנה את פני העיצוב הגרפי. קופר בלאק (Cooper Black) נולד מתוך הבנה עמוקה של הקשר בין אותיות לבני אדם, והפך במהרה לאחד הפונטים המזוהים ביותר עם התרבות האמריקאית.
קופר, שהחל את דרכו כמאייר מוכשר בעיתונות ולימד באקדמיה לאמנות בשיקגו, קיבל הזמנה מיוחדת מחברת American Type Founders - אחת החברות החשובות ביותר בתעשיית הדפוס האמריקאי. המשימה הייתה ליצור פונט שיתאים לעולם הפרסום המתפתח, אבל יהיה שונה מכל מה שנראה עד אז. קופר יצר משפחת פונטים שלמה, אבל הכוכב האמיתי היה קופר בלאק - פונט עבה ומלא אישיות, המשלב עוצמה וחביבות בשילוב שלא נראה כמותו.
האותיות העגלגלות של קופר בלאק הפכו במהרה לפופולריות בפרסומות ושלטי חוצות של שנות העשרים והשלושים. הן שידרו אמינות וידידותיות, תכונות שהיו חשובות במיוחד בתקופת השפל הכלכלי הגדול. אבל אז, כמו רבים מהפונטים הקלאסיים, קופר בלאק נדחק הצידה לטובת סגנונות מודרניים יותר.
המהפך הגדול הגיע בסוף שנות ה-50, כשגל חדש של מעצבים גרפיים גילה מחדש את הפונט הוותיק. זו התקופה שבה תרבות הפופ מתחילה להתגבש והאותיות המעוגלות והחמות של קופר בלאק מצאו הד בתעשיית המוזיקה, בפרסום ובעיצוב הגרפי. חברות תקליטים השתמשו בו לעטיפות אלבומים, מגזינים אימצו אותו לכותרות, וחברות מסחריות גילו שהפונט העגלגל הזה מושך את העין ומעביר מסר של אמינות ונגישות.
במהלך השנים הבאות ישתמשו בו באלבומי פופ, כולל על עטיפת האלבום המיתולוגי Pet Sounds של הביץ' בויז ושל הזמר הארי נילסון (Harry Nilsson), כמו גם בקומיקס של גרפילד (Garfield) ובלוגו של טוטסי רול (Tootsie Roll Candy), Payless Cashways, MASH, Cooper Tires והיוסטון רוקטס (Houston Rockets).
היום, מעל 100 שנים לאחר שנוצר, קופר בלאק ממשיך להיות סמל של עיצוב קלאסי שעומד במבחן הזמן. עם אופיו השובב והעקמומי הוא עומד היטב במבחן הזמן ובשנים האחרונות הוא עושה קאמבק של ממש, כשהופיע על עטיפות אריזות מזון, אלבומי היפ הופ ופרסומות.
הקופר בלק מופיע בלוגואים של מותגים מובילים, בעיצוב אריזות, ובכל מקום שרוצה לשדר תחושה של אותנטיות ונוסטלגיה חמה. הפונט שנולד בשיקגו של שנות העשרים הצליח לחצות תקופות ותרבויות, והפך לחלק בלתי נפרד מהשפה החזותית של המאה העשרים והעשרים ואחת.
קופר בלאק מוכיח שעיצוב מעולה הוא באמת מעל לזמן. הוא לא רק שרד את השינויים הדרמטיים בטעם ובטכנולוגיה, אלא המשיך להתחדש ולמצוא קהלים חדשים בכל תקופה. הוא גם מהווה עדות מצוינת לחזונו של אוסוולד קופר, שהבין שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם אנשים היא דרך אותיות שיש בהן לא רק צורה, אלא גם נשמה.
הנה תולדות הקופר בלאק:
https://youtu.be/yZmdf8A9Ex8
מצגת וידאו של תולדות ה"קופר בלאק":
https://youtu.be/vCbRAJw2VnU
פונטים חליפיים לקופר בלאק:
https://youtu.be/vr_bBbBuMY4
וסיפורו של הגופן הפופולרי Cooper Black:
https://youtu.be/Zu91meda2I8?long=yes
במשך מאות שנים, הועתקו ספרים עתיקים מקלף לקלף. בימי הביניים הם נכתבו בחדרי המנזרים החשוכים של הדת הנוצרית, שקידמה את שימור הידע הדתי ושבכיריה האמינו שמה שלא ייכתב יישכח ומה שיירשם בספרים יישמר ויהפוך לאמת אחת.
וכך גם הועתקו הספרים, עד אמצע המאה ה-15. בעלי מלאכה מיוחדים, רובם נזירים, נהגו לשבת ולהעתיקים בכתב-ידם את הספרים, מילה אחר מילה, אות באות. לקח להם שבועות להעתיק ספר וליצור עותק נוסף שלו. לעיתים נוצרו שגיאות העתקה שיצרו הבדלים קטנים בין העותקים של אותו ספר.
על הספרים המקוריים שמרו אז בספריות שמורות היטב, שכן את העותקים נהגו ליצור רק מהמקור, בעיקר בשל החשש משגיאות שיופצו מעותק שגוי שיועתק שוב ושוב. כמובן שעובדה זו עיכבה מאד את ההעתקת והפצת הספרים.
אלה הסיבות העיקריות להיותם של הספרים באותה תקופה יקרים מאוד. רק אנשים עשירים יכולים היו לרכוש ספרים, מה שמין הסתם הביא לכך שגם הידע היה ברשותם וממנו נבע הכוח. בעיקר עשירים ידעו אז קרוא וכתוב וזה היה אחד ההבדלים החשובים שבין המעמדות.
רק עם המצאת הדפוס תהפוך הקריאה לנחלת הכלל וידיעת הקריאה והכתיבה בחברה המערבית תהפוך נפוצה. כיום, מעל 400 שנה אחרי שהחלו להפיץ ספרים מודפסים, האות הכתובה הפכה לנחלת כולנו, הידע נפוץ בכל מדיה אפשרית וכל אחד יכול לרכוש ידע כרצונו ובלא צורך בממון.
כך כתבו ספרים עתיקים בימי הביניים:
https://youtu.be/HKBJkf2xbqI
הערות השוליים בספרים הללו גילו לא מעט על האמנים שכתבו ואיירו אותם (מתורגם):
https://youtu.be/LgBj48s1SA8
כך יצרו אז את הספרים העתיקים:
https://youtu.be/1aDHJu9J10o
כך משפצים ספרים עתיקים היום:
https://youtu.be/Kwq6XsJxaOE
וסרט ארוך על כריכת ספרים מסורתית בספרות מהעידן שלפני המצאת הדפוס:
https://youtu.be/f96v8LRyblw?long=yes
את מטבעות הכסף מייצרים במטבעה - מקום שבו מייצרים את המטבעות השונים.
את השטרות מדפיסים בבתי דפוס מיוחדים, שבהם מדפיסים את השטרות על ניירות מיוחדים, עמידים יותר מנייר רגיל (כדי שלא ייקרעו במהירות), עם סימנים מיוחדים שקשה לזייף (כדי שנוכלים לא יוכלו להדפיס שטרות בעצמם ולהתעשר מהתרמית).
אגב, מעניין לדעת שפחות מעשירית מהכסף בעולם קיים כמטבעות ושטרות - השאר מופיע רק במערכות ממוחשבות.
הנה בית הדפוס שמדפיס שטרות יורו:
http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw
הדפסת דולרים באמריקה:
https://youtu.be/1tX7HRz8qWg
מטבעה להכנת מטבעות כסף:
http://youtu.be/Hyh9SI5UhnY
עוד ייצור של מטבעות:
http://youtu.be/DkHFNnOK3Bg
וכך מייצרים מטבעות שעשויים משני סוגי מתכת:
http://youtu.be/rFDsSMDeV3w
כבר אלפי שנים שדגלים (Flags) הם דרך טובה לתקשר ולהעביר מסרים לאומיים, לאחד את העם ולחגוג את החיבור הלאומי שלו. אבל דגלים בימינו הם לא רק דגלי לאום. ניתן לראות ברחובות דגלי פרסום ושיווק, דגלים לאירועים, שרשרות דגלים ועוד.
ייצור הדגלים השתנה לגמרי במהלך השנים. אמנם דרושה עדיין, כמו בכל מוצרי הבד, גזירה של הבדים לממדים הרצויים לדגל, אבל אם פעם היו עושים זאת ידנית, הרי שברבים ממפעלי הדגלים של ימינו, הגזירה היא במכונות גזירה משוכללות.
אם פעם היו מייצרים את הדגלים בעבודת יד, מציירים על הבד, או גוזרים מבדים צבעוניים את שלל חלקי הדגל ואז תופרים אותם אל הבד המרכזי, הרי שהיום ייצור הדגלים הוא דפוס לכל דבר.
גלילי הבד הגדולים עוברים במכשירים שעושים ניקוי יסודי לבד, לאחר מכן עובר הבד למכונות דפוס ענקיות שמדפיסות, ממש כמו שמדפיסים שלטים צבעוניים, את הצבעים והסמלים שעל הדגל, בשלל צבעים ודוגמאות. רק לאחר מכן נגזרים הדגלים, במידת הצורך, מהבד עצמו. אז תופרים את שולי הדגל, כדי שלא יתפרק בצדדים, והדגל מוכן.
כך מייצרים דגל באמצעות דפוס רשת (עברית):
https://youtu.be/18gG8QIfTDM?t=38s
מפעל דגלים מקצועי (עברית):
https://youtu.be/ZWZLxUO1WF8?t=10s
ואז הם יוצאים החוצה ויש קורונה בעולם (עברית):
https://youtu.be/CdyIXAiiGlM
מהי טיפוגרפיה?
טיפוגרפיה (Typography) היא הבסיס של העיצוב המודרני. זוהי האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט. הוא כולל את השימוש החזותי במרכיביו, כמו האותיות, המילים והמשפטים.
כיום עוסקים רבים מהמעצבים בצדדים של הטיפוגרפיה כמו בחירת הגופנים (Fonts) והסידור שלהם במרחב הכתיבה. מגוון של בעלי מקצוע עוסקים במלאכת הטיפוגרפיה, ביניהם טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, מעצבי פונטים ואנשי פרסום.
אחת הסיבות להצלחת מחשבי המקינטוש של חברת Apple היא ההתייחסות המעמיקה של המנכ"ל האגדי סטיב ג'ובס לטיפוגרפיה והטמעת יכולות אלה במחשבים שיצרה החברה.
רבים מהמעצבים רואים בטיפוגרפיה את הנושא המרכזי בעולם העיצוב הגרפי ואת הבסיס לעיצוב כולו. רבים מאנשי העיצוב אומרים שהמיומנות והידע המקצועי בטיפוגרפיה הם הסימנים למעצב אמיתי.
היכולת לעסוק במרכיבי יסוד כאלה, כמו בחירת הגופנים, גודלי האותיות, אורך שורות, ריווח בין השורות, המילים, האותיות והיחס ביניהן - כל אלה הם מרכיבים חשובים ולדעת חלק מהם אולי אף החשובים ביותר בעיצוב הגרפי המודרני.
הרעיון הוא שמחוץ להיות הכתב אמצעי אמנותי להעברת רעיונות וליצירת אמנויות כמו שירה או ספרות, הכתב הוא גם כלי שימושי המשמש באופן מעשי למגוון שימושים כמו כותרות, טקסט רץ, עיצוב מודעות, אינפוגרפיקה ועוד.
כשרונם של המעצבים מתבטא בין השאר, ביכולתם להתאים ולדייק את השימוש במרכיבי הטקסט לצרכי העבודה שלהם ולהעברה הטובה ביותר של המסרים, הרעיון האמנותי או המטרות של הטקסט.
הנה חשיבות הטיפוגרפיה (עברית):
https://youtu.be/QmH4Gx-0oKQ
קצת על טיפוגרפיה ועבודה עליה (עברית):
https://youtu.be/3yqTESOBFew
טיפוגרפיה בתנועה כמו שעושים כיום לא פעם בווידאו (עברית):
https://youtu.be/idnHLe5wqbQ
ההיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית (עברית):
https://youtu.be/7_y_IWHwUhY?long=yes
וההמשך:
https://youtu.be/lirpZJyg03E?long=yes
טיפוגרפיה (Typography) היא הבסיס של העיצוב המודרני. זוהי האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט. הוא כולל את השימוש החזותי במרכיביו, כמו האותיות, המילים והמשפטים.
כיום עוסקים רבים מהמעצבים בצדדים של הטיפוגרפיה כמו בחירת הגופנים (Fonts) והסידור שלהם במרחב הכתיבה. מגוון של בעלי מקצוע עוסקים במלאכת הטיפוגרפיה, ביניהם טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, מעצבי פונטים ואנשי פרסום.
אחת הסיבות להצלחת מחשבי המקינטוש של חברת Apple היא ההתייחסות המעמיקה של המנכ"ל האגדי סטיב ג'ובס לטיפוגרפיה והטמעת יכולות אלה במחשבים שיצרה החברה.
רבים מהמעצבים רואים בטיפוגרפיה את הנושא המרכזי בעולם העיצוב הגרפי ואת הבסיס לעיצוב כולו. רבים מאנשי העיצוב אומרים שהמיומנות והידע המקצועי בטיפוגרפיה הם הסימנים למעצב אמיתי.
היכולת לעסוק במרכיבי יסוד כאלה, כמו בחירת הגופנים, גודלי האותיות, אורך שורות, ריווח בין השורות, המילים, האותיות והיחס ביניהן - כל אלה הם מרכיבים חשובים ולדעת חלק מהם אולי אף החשובים ביותר בעיצוב הגרפי המודרני.
הרעיון הוא שמחוץ להיות הכתב אמצעי אמנותי להעברת רעיונות וליצירת אמנויות כמו שירה או ספרות, הכתב הוא גם כלי שימושי המשמש באופן מעשי למגוון שימושים כמו כותרות, טקסט רץ, עיצוב מודעות, אינפוגרפיקה ועוד.
כשרונם של המעצבים מתבטא בין השאר, ביכולתם להתאים ולדייק את השימוש במרכיבי הטקסט לצרכי העבודה שלהם ולהעברה הטובה ביותר של המסרים, הרעיון האמנותי או המטרות של הטקסט.
הנה חשיבות הטיפוגרפיה (עברית):
https://youtu.be/QmH4Gx-0oKQ
קצת על טיפוגרפיה ועבודה עליה (עברית):
https://youtu.be/3yqTESOBFew
טיפוגרפיה בתנועה כמו שעושים כיום לא פעם בווידאו (עברית):
https://youtu.be/idnHLe5wqbQ
ההיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית (עברית):
https://youtu.be/7_y_IWHwUhY?long=yes
וההמשך:
https://youtu.be/lirpZJyg03E?long=yes
מי המציא את הנייר?
בשנת 105 לספירה מתח פקיד סיני בעל ראש יצירתי עיסה של צמח קנבוס, ביחד עם שבבי עץ, והפך אותה לנייר הראשון בהיסטוריה. הוא לא ידע שהוא מחולל במעשהו שינוי היסטורי שמזמין את אחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בתולדות האנושות.
ואכן, בין שאר ההמצאות שנרשמו על שמם, הסינים גם המציאו את הנייר. בניגוד להמצאות חשובות אחרות של התרבות הסינית העתיקה, הממציא הסיני המקורי של הנייר ידוע דווקא. הוא היה פקיד סיני ששמו צאי לונג.
צאי לון שירת בחצר הקיסר הסיני כפקיד. לא פעם הוא נזקק לחומר זמין, כדי לרשום עליו את המידע הרב שעליו הופקד. הפפירוס ששימש אז לכתיבה היה יקר ולא הספיק לצרכים שכאלה. כך מצא עצמו לון מנסה שיטות שונות להכנת תחליף פפירוס זול וזמין. הוא ניסה בדרכים שונות ליצור את מה שיהיה הנייר.
צאי לון המשיך עד שהצליח וגילה את תהליך הייצור שיפתח פתח חשוב להתפתחות התרבות האנושית כולה. הקיסר הוקיר מאד את ההמצאה החשובה של הפקיד שלו, הפך אותו לאציל והעניק לו ממון רב. התהליך שפיתח צאי לון הוא פחות או יותר התהליך שבו משתמשים עד היום לייצור נייר.
הנה סיפור המצאת הנייר:
https://youtu.be/ULgiJtKi8M0
התפתחות הנייר שהייתה הכרחית לכתיבת ספרים ולמהפכת הדפוס (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
ומצגת וידאו על המצאת ותולדות הנייר:
https://youtu.be/c3ABo_dyiNI
בשנת 105 לספירה מתח פקיד סיני בעל ראש יצירתי עיסה של צמח קנבוס, ביחד עם שבבי עץ, והפך אותה לנייר הראשון בהיסטוריה. הוא לא ידע שהוא מחולל במעשהו שינוי היסטורי שמזמין את אחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בתולדות האנושות.
ואכן, בין שאר ההמצאות שנרשמו על שמם, הסינים גם המציאו את הנייר. בניגוד להמצאות חשובות אחרות של התרבות הסינית העתיקה, הממציא הסיני המקורי של הנייר ידוע דווקא. הוא היה פקיד סיני ששמו צאי לונג.
צאי לון שירת בחצר הקיסר הסיני כפקיד. לא פעם הוא נזקק לחומר זמין, כדי לרשום עליו את המידע הרב שעליו הופקד. הפפירוס ששימש אז לכתיבה היה יקר ולא הספיק לצרכים שכאלה. כך מצא עצמו לון מנסה שיטות שונות להכנת תחליף פפירוס זול וזמין. הוא ניסה בדרכים שונות ליצור את מה שיהיה הנייר.
צאי לון המשיך עד שהצליח וגילה את תהליך הייצור שיפתח פתח חשוב להתפתחות התרבות האנושית כולה. הקיסר הוקיר מאד את ההמצאה החשובה של הפקיד שלו, הפך אותו לאציל והעניק לו ממון רב. התהליך שפיתח צאי לון הוא פחות או יותר התהליך שבו משתמשים עד היום לייצור נייר.
הנה סיפור המצאת הנייר:
https://youtu.be/ULgiJtKi8M0
התפתחות הנייר שהייתה הכרחית לכתיבת ספרים ולמהפכת הדפוס (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
ומצגת וידאו על המצאת ותולדות הנייר:
https://youtu.be/c3ABo_dyiNI
מה כתוב על דיסק הפייסטוס העתיק והמסתורי?
דיסקית הפַייְסְטוֹס העתיקה, או בשם אחר שלה דיסק פַייְסְטוֹס (Phaistos disc), היא אחד החפצים המופלאים והמסתוריים בתולדות הטכנולוגיה. כנראה עדות לדפוס קדום, בו השתמשו לפני המצאת הדפוס שאנו מכירים.
מדובר בדסקית חימר, בקוטר של 15 סנטימטר, שמכוסה בשני צידיה באוסף ענקי של סמלים טבועים בצורה לוליינית. יש בהם מדגים, ציפורים, ראשי אדם ובהמה ועד אגרטלים, אוניות, גביעים ועוד. קווים אנכיים מפרידים בין קבוצות הסמלים, שמבטאות ככל הנראה מילים, במעין הירוגליפים, צורות לא ידועות של כתב חרטומים.
ההערכה רווחת אצל חוקרים רבים שהדיסק הזה, שנמצא בחפירות בכרתים, הוא שריד להמצאת הדפוס העתיקה ביותר, טכנולוגיה בת אלפי שנים, שפעלה בזמנים קדומים ואבדה במהלך הדורות.
מאז התגלתה דיסקת החמר בת 4,000 השנים ב-1908 באי היווני כרתים ניסו חוקרים רבים לפענח את "דיסק הפאיסטוס" המסתורי. אך לתרגם את הכתב הלא מובן שרשום עליו איש לא הצליח. הכתב הזה והדיסק עצמו נוצרו בסביבות שנת 1700 לפני הספירה, בשיאה של הציוויליזציה המינואית.
העיר העתיקה פייסטוס שכנה לא הרחק מן הים, בחופו הדרומי של האי כרתים. חלק גדול מפייסטוס חרב, ברעידת האדמה המפורסמת שהחריבה גם את העיר קנוסוס וערים נוספות באי. בהמשך היא נבנתה מחדש והוסיפה להתקיים עד התקופה הרומית. משלחת איטלקית חפרה בה בתחילת המאה ה-20. היא חשפה את ארמון פייסטוס, הארמון השני בגודלו בכרתים העתיקה. הוא נשמר טוב יחסית ושוחזר בעבודות שלא נמשכו זמן רב.
את דיסק הפייסטוס גילה ב-1908 הארכיאולוג האיטלקי לואיג'י פארמי בין שרידי הארמון. הסימנים בו הוכנו באמצעות תבנית, מה שהופך אותם לדפוס הקדום ביותר בהיסטוריה.
היה זה החוקר ד"ר גארת' אוונס, חוקר בלשנות מהמכון החינוכי הטכנולוגי של כרתים, שבחן לעומק את מה שהוא מכנה "התקליטור המינואי הראשון". בעבודה של יותר מ-5 שנים ובשיתוף עם ג'ון קולמן, פרופסור לפונטיקה באוניברסיטת אוקספורד, הצליח אוונס לפענח חלק זעיר מהמשמעות של הכיתוב שעל הדיסק והגיע למסקנה שעל הדיסק מופיעה תפילה לאלה מינואית קדומה.
דיסק הפייסטוס יישאר ככל הנראה עוד שנים רבות אחד מכתבי החידות המפורסמים ביותר של עולם הארכיאולוגיה.
הנה סיפורו של דיסק פייסטוס היווני:
https://youtu.be/C3psNQMa5r0
דיסק פייסטוס:
https://youtu.be/3R0Q68u1MFc
האם הפתרון נמצא? או לפחות חלק?
https://youtu.be/aeOo2OnaPBE
וסרטון תיעודי עם טענת הזיוף לכאורה:
https://youtu.be/FjisBFEnnnk?long=yes
דיסקית הפַייְסְטוֹס העתיקה, או בשם אחר שלה דיסק פַייְסְטוֹס (Phaistos disc), היא אחד החפצים המופלאים והמסתוריים בתולדות הטכנולוגיה. כנראה עדות לדפוס קדום, בו השתמשו לפני המצאת הדפוס שאנו מכירים.
מדובר בדסקית חימר, בקוטר של 15 סנטימטר, שמכוסה בשני צידיה באוסף ענקי של סמלים טבועים בצורה לוליינית. יש בהם מדגים, ציפורים, ראשי אדם ובהמה ועד אגרטלים, אוניות, גביעים ועוד. קווים אנכיים מפרידים בין קבוצות הסמלים, שמבטאות ככל הנראה מילים, במעין הירוגליפים, צורות לא ידועות של כתב חרטומים.
ההערכה רווחת אצל חוקרים רבים שהדיסק הזה, שנמצא בחפירות בכרתים, הוא שריד להמצאת הדפוס העתיקה ביותר, טכנולוגיה בת אלפי שנים, שפעלה בזמנים קדומים ואבדה במהלך הדורות.
מאז התגלתה דיסקת החמר בת 4,000 השנים ב-1908 באי היווני כרתים ניסו חוקרים רבים לפענח את "דיסק הפאיסטוס" המסתורי. אך לתרגם את הכתב הלא מובן שרשום עליו איש לא הצליח. הכתב הזה והדיסק עצמו נוצרו בסביבות שנת 1700 לפני הספירה, בשיאה של הציוויליזציה המינואית.
העיר העתיקה פייסטוס שכנה לא הרחק מן הים, בחופו הדרומי של האי כרתים. חלק גדול מפייסטוס חרב, ברעידת האדמה המפורסמת שהחריבה גם את העיר קנוסוס וערים נוספות באי. בהמשך היא נבנתה מחדש והוסיפה להתקיים עד התקופה הרומית. משלחת איטלקית חפרה בה בתחילת המאה ה-20. היא חשפה את ארמון פייסטוס, הארמון השני בגודלו בכרתים העתיקה. הוא נשמר טוב יחסית ושוחזר בעבודות שלא נמשכו זמן רב.
את דיסק הפייסטוס גילה ב-1908 הארכיאולוג האיטלקי לואיג'י פארמי בין שרידי הארמון. הסימנים בו הוכנו באמצעות תבנית, מה שהופך אותם לדפוס הקדום ביותר בהיסטוריה.
היה זה החוקר ד"ר גארת' אוונס, חוקר בלשנות מהמכון החינוכי הטכנולוגי של כרתים, שבחן לעומק את מה שהוא מכנה "התקליטור המינואי הראשון". בעבודה של יותר מ-5 שנים ובשיתוף עם ג'ון קולמן, פרופסור לפונטיקה באוניברסיטת אוקספורד, הצליח אוונס לפענח חלק זעיר מהמשמעות של הכיתוב שעל הדיסק והגיע למסקנה שעל הדיסק מופיעה תפילה לאלה מינואית קדומה.
דיסק הפייסטוס יישאר ככל הנראה עוד שנים רבות אחד מכתבי החידות המפורסמים ביותר של עולם הארכיאולוגיה.
הנה סיפורו של דיסק פייסטוס היווני:
https://youtu.be/C3psNQMa5r0
דיסק פייסטוס:
https://youtu.be/3R0Q68u1MFc
האם הפתרון נמצא? או לפחות חלק?
https://youtu.be/aeOo2OnaPBE
וסרטון תיעודי עם טענת הזיוף לכאורה:
https://youtu.be/FjisBFEnnnk?long=yes
מהו הספר העתיק ביותר בהיסטוריה?
ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש.
אז הספר הראשון שנכתב ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה. אבל הספר, כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445.
היה זה ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. שהדפיס את הספר הראשון ופתח בכך את עידן התבונה של האנושות. קשה להאמין עד כמה הדפוס והספרים שהודפסו והופצו בכמויות לכל פינות תבל שינו את ההיסטוריה, הביאו את הקידמה, דחפו את המחקר, המדע ואת הידע האנושי, קידמו את הערכים האנושיים ואת הסובלנות בין בני אדם והפכו את העולם למקום כה מתקדם ומתוחכם.
הספר המודפס הראשון היה ספר התנ"ך. אירופה של אותה תקופה הייתה דתית מאוד והתנ"ך היה אז הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצריים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר ובהמשך ההיסטוריה הוא גם היה לספר הנמכר ביותר בכל הזמנים.
חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק.
הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):
https://youtu.be/ak06MSETeo4
סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:
http://youtu.be/gXYSfDIP7mc
עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:
http://youtu.be/g_MIkXORM0Q
תנ"ך שהדפיס גוטנברג ונרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:
http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s
והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כקדום יותר מזה של יוהנס גוטנברג:
http://youtu.be/yOrtD9ywUeI
ספרים נכתבו ביד אלפי שנים לפני המצאת הדפוס, אך הם נכתבו אחד אחד והיו יותר יומנים כתובים עם רעיונות וטקסטים ופחות ספרים של ממש.
אז הספר הראשון שנכתב ביד הוא "עלילות גילגמש" - סיפור שומרי שנכתב בסביבות 3400 לפני הספירה במסופוטמיה. אבל הספר, כמו שאנו מכירים אותו, זה עם הכריכה והדפים המודפסים, הודפס לראשונה בשנת 1445.
היה זה ממציא הדפוס יוהן גוטנברג. שהדפיס את הספר הראשון ופתח בכך את עידן התבונה של האנושות. קשה להאמין עד כמה הדפוס והספרים שהודפסו והופצו בכמויות לכל פינות תבל שינו את ההיסטוריה, הביאו את הקידמה, דחפו את המחקר, המדע ואת הידע האנושי, קידמו את הערכים האנושיים ואת הסובלנות בין בני אדם והפכו את העולם למקום כה מתקדם ומתוחכם.
הספר המודפס הראשון היה ספר התנ"ך. אירופה של אותה תקופה הייתה דתית מאוד והתנ"ך היה אז הספר המבוקש ביותר על ידי המאמינים הנוצריים. כמו שהאמין גוטנברג, התנ"ך שהדפיס הפך במהירות לרב-מכר ובהמשך ההיסטוריה הוא גם היה לספר הנמכר ביותר בכל הזמנים.
חשוב לציין שכיום ידוע שהקוריאנים הקדימו את גוטנברג בכמה שנים, בהדפסה של ספרים בהדפסת מתכת. זו עובדה היסטורית מעניינת לתרבות האירופית שחשבה תמיד שההמצאה היא שלה ובסוף הסתבר לה שכבר בשנת 1377 הקדימו אותה במזרח הרחוק.
הנה חשיבותו של ספר התנ"ך (מתורגם):
https://youtu.be/ak06MSETeo4
סרטון שמראה את תולדות הדפסת התנ"ך:
http://youtu.be/gXYSfDIP7mc
עותק של הספר המודפס הראשון - התנ"ך של גוטנברג:
http://youtu.be/g_MIkXORM0Q
תנ"ך שהדפיס גוטנברג ונרכש על ידי אוניברסיטה באוסטרליה:
http://youtu.be/MmWEd0nA4yo?t=12s
והספר הקוריאני שארגון אונסק"ו הכריז עליו כקדום יותר מזה של יוהנס גוטנברג:
http://youtu.be/yOrtD9ywUeI
מהי ההיסטוריה של הספר?
אמנם ספרים היו גם לפני מכונת הדפוס, אבל ההדפסה וההפצה שלהם הן שהפכו את הספר לכל כך משמעותי למין האנושי ולמהפכה המדעית והקדמה שהיא הביאה לעולם (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ועדיין, סיפורו של הספר הוא סיפור מרתק ובן אלפי שנים, של תקשורת אנושית ויצירתיות רבה. ראשיתו של הרישום האנושי היא כבר בציורי מערות פרהיסטוריים, בהם תיעדו בני האדם, באמצעות ציורים על קירות המערה, את החוויות, הסיפורים והמיתוסים שלהם.
בתרבויות המזרח הקדום, המצרים פיתחו את הפפירוס (Papyrus), חומר כתיבה מתוחכם העשוי מצמח הגומא שגדל על גדות הנילוס. על הפפירוס הם תיעדו פעולות חשבוניות ורשמו חוקים ורעיונות ובין השאר הם כתבו טקסטים ארוכים והעבירו ידע בין דורות, בצורה מתקדמת יותר.
במסופוטמיה, בממלכות בבל ואשור, השתמשו בכתב יתדות על לוחות חרס ורשמו טקסטים מנהליים, דתיים וספרותיים, שתיעדו את החיים באותה תקופה.
יוון ורומא העתיקות פיתחו את השימוש במגילות עור ונייר פרגמנט, שאפשרו רישום מתקדם יותר ועמידות גבוהה של הטקסטים. הנזירים באירופה של ימי הביניים המשיכו מסורת זו, והיו אחראים על העתקת כתבי יד ושימור ידע בעבודת יד מדויקת ומסורה.
סין העתיקה חוללה מהפכה טכנולוגית עם פיתוח הנייר. זה התחיל בנייר משי עדין ובהמשך הם החלו לייצר נייר מחומרים שהופקו מעץ. טכנולוגיה זו אפשרה העתקה, ייצור ושימור משופרים של טקסטים, כשכל אלה נעשים בקלות ובמהירות רבה מבעבר. הסינים גם פיתחו שיטות הדפסה מתקדמות והקדימו בכך את אירופה.
במאה ה-15, היה זה יוהנס גוטנברג (Johannes Gutenberg) הגרמני, שהמציא את מכונת הדפוס וחולל מהפכה אמיתית בתקשורת האנושית. באמצעות בתי הדפוס ניתן היה להפיץ ספרים בהיקפים חסרי תקדים, מה שהביא למהפכה תרבותית וחינוכית ואפשר את המהפכה המדעית שתאפשר לאירופה ובהמשך לאמריקה לפרוץ קדימה (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ספר הנייר, שעם המצאת הדפוס הלך והתפשט בעולם, הותאם במהלך הקריאה לשתי הידיים שלנו. אחת אוחזת, בעוד השנייה מדפדפת.
במאה ה-19 הפכה תעשיית הספרים למודרנית. היו אלה הופעת הכריכות הקשות ושיטות ההדפסה המשוכללות, שאפשרו והזניקו את ההפצה הגלובלית של הספר. עבור שכבות רחבות באוכלוסייה, הפכו הספרים נגישים יותר מתמיד וחדלו מלהיות נחלתה הבלעדית של האליטה.
כך הופך הספר, ביחד עם המהפכה התעשייתית, הקמת בתי ספר ולידתו של מעמד בינוני ומבוסס יותר, ההשכלה הופכת למנוע של שינוי חברתי עצום.
יותר ממחצית המילניום מעביר ספר הנייר ידע וחוויה לכל פינה בעולם, באמצעות אינספור מילים ומשפטים. אמנויות הספרות והשירה, לצד ההיסטוריה והפילוסופיה, הרומנים וספרי העיון - כל אלה הביאו את הקידמה וההשכלה, גם אל היבשות והפינות הנידחות ביותר בעולם.
אך בשלהי המאה ה-20 חווה עולם הספרים את המהפכה הדיגיטלית. הופעת המחשבים ובהמשך גם האינטרנט אפשרו הפצה של ספרים אלקטרוניים אל קוראי ספרים דיגיטליים, כמו קינדל וקוראי ספרים דיגיטליים אחרים, מבוססי דיו אלקטרונית או מסכי טאבלט מוארים.
הביטים עוברים מהר יותר מכל אות מודפסת. כף היד האנושית זוכה בקינדל ובדומיו לאחיזה ודפדוף פשוטים יותר וביד אחת והחסכון בהדפסה מוזיל את מחיר הידע והחוויה, שעוברים עכשיו לקוראים בלחיצת כפתור, באמצעות אמזון והספרים האלקטרוניים.
לצד שינוי מהותי באופן הקריאה והפצת המידע, מאפשרים כל אלו, יותר מתמיד, הפצה מיידית של ידע ברחבי העולם. הספר בימינו, גם אם אינו מודפס יותר, נגיש היום כמעט לכל אדם בעולם וחוסך בכריתת עצים, ייצור של דיו ושינוע יקר של ספרים לחנויות, שפוגע כמובן באיכות הסביבה.
הנה תולדות הספר (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
תיאור באנגלית של ההיסטוריה של הספרים והקשר שלהם לדפוס:
https://youtu.be/xmYqR71Qw8U
הספר הקלאסי, מהנייר, הוא בעצם מתקן משוכלל, אלחוטי ולא דורש טעינה:
https://youtu.be/YhcPX1wVp38
ובחיוך, מחלקת התמיכה בימי הביניים בה מסבירים למשתמש על התפעול של הגאדג'ט המשוכלל והחדשני שנקרא... ספר!
http://youtu.be/pQHX-SjgQvQ
אמנם ספרים היו גם לפני מכונת הדפוס, אבל ההדפסה וההפצה שלהם הן שהפכו את הספר לכל כך משמעותי למין האנושי ולמהפכה המדעית והקדמה שהיא הביאה לעולם (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ועדיין, סיפורו של הספר הוא סיפור מרתק ובן אלפי שנים, של תקשורת אנושית ויצירתיות רבה. ראשיתו של הרישום האנושי היא כבר בציורי מערות פרהיסטוריים, בהם תיעדו בני האדם, באמצעות ציורים על קירות המערה, את החוויות, הסיפורים והמיתוסים שלהם.
בתרבויות המזרח הקדום, המצרים פיתחו את הפפירוס (Papyrus), חומר כתיבה מתוחכם העשוי מצמח הגומא שגדל על גדות הנילוס. על הפפירוס הם תיעדו פעולות חשבוניות ורשמו חוקים ורעיונות ובין השאר הם כתבו טקסטים ארוכים והעבירו ידע בין דורות, בצורה מתקדמת יותר.
במסופוטמיה, בממלכות בבל ואשור, השתמשו בכתב יתדות על לוחות חרס ורשמו טקסטים מנהליים, דתיים וספרותיים, שתיעדו את החיים באותה תקופה.
יוון ורומא העתיקות פיתחו את השימוש במגילות עור ונייר פרגמנט, שאפשרו רישום מתקדם יותר ועמידות גבוהה של הטקסטים. הנזירים באירופה של ימי הביניים המשיכו מסורת זו, והיו אחראים על העתקת כתבי יד ושימור ידע בעבודת יד מדויקת ומסורה.
סין העתיקה חוללה מהפכה טכנולוגית עם פיתוח הנייר. זה התחיל בנייר משי עדין ובהמשך הם החלו לייצר נייר מחומרים שהופקו מעץ. טכנולוגיה זו אפשרה העתקה, ייצור ושימור משופרים של טקסטים, כשכל אלה נעשים בקלות ובמהירות רבה מבעבר. הסינים גם פיתחו שיטות הדפסה מתקדמות והקדימו בכך את אירופה.
במאה ה-15, היה זה יוהנס גוטנברג (Johannes Gutenberg) הגרמני, שהמציא את מכונת הדפוס וחולל מהפכה אמיתית בתקשורת האנושית. באמצעות בתי הדפוס ניתן היה להפיץ ספרים בהיקפים חסרי תקדים, מה שהביא למהפכה תרבותית וחינוכית ואפשר את המהפכה המדעית שתאפשר לאירופה ובהמשך לאמריקה לפרוץ קדימה (ראו בתגית "המהפכה המדעית").
ספר הנייר, שעם המצאת הדפוס הלך והתפשט בעולם, הותאם במהלך הקריאה לשתי הידיים שלנו. אחת אוחזת, בעוד השנייה מדפדפת.
במאה ה-19 הפכה תעשיית הספרים למודרנית. היו אלה הופעת הכריכות הקשות ושיטות ההדפסה המשוכללות, שאפשרו והזניקו את ההפצה הגלובלית של הספר. עבור שכבות רחבות באוכלוסייה, הפכו הספרים נגישים יותר מתמיד וחדלו מלהיות נחלתה הבלעדית של האליטה.
כך הופך הספר, ביחד עם המהפכה התעשייתית, הקמת בתי ספר ולידתו של מעמד בינוני ומבוסס יותר, ההשכלה הופכת למנוע של שינוי חברתי עצום.
יותר ממחצית המילניום מעביר ספר הנייר ידע וחוויה לכל פינה בעולם, באמצעות אינספור מילים ומשפטים. אמנויות הספרות והשירה, לצד ההיסטוריה והפילוסופיה, הרומנים וספרי העיון - כל אלה הביאו את הקידמה וההשכלה, גם אל היבשות והפינות הנידחות ביותר בעולם.
אך בשלהי המאה ה-20 חווה עולם הספרים את המהפכה הדיגיטלית. הופעת המחשבים ובהמשך גם האינטרנט אפשרו הפצה של ספרים אלקטרוניים אל קוראי ספרים דיגיטליים, כמו קינדל וקוראי ספרים דיגיטליים אחרים, מבוססי דיו אלקטרונית או מסכי טאבלט מוארים.
הביטים עוברים מהר יותר מכל אות מודפסת. כף היד האנושית זוכה בקינדל ובדומיו לאחיזה ודפדוף פשוטים יותר וביד אחת והחסכון בהדפסה מוזיל את מחיר הידע והחוויה, שעוברים עכשיו לקוראים בלחיצת כפתור, באמצעות אמזון והספרים האלקטרוניים.
לצד שינוי מהותי באופן הקריאה והפצת המידע, מאפשרים כל אלו, יותר מתמיד, הפצה מיידית של ידע ברחבי העולם. הספר בימינו, גם אם אינו מודפס יותר, נגיש היום כמעט לכל אדם בעולם וחוסך בכריתת עצים, ייצור של דיו ושינוע יקר של ספרים לחנויות, שפוגע כמובן באיכות הסביבה.
הנה תולדות הספר (מתורגם):
https://youtu.be/_YqYtdPUis4
תיאור באנגלית של ההיסטוריה של הספרים והקשר שלהם לדפוס:
https://youtu.be/xmYqR71Qw8U
הספר הקלאסי, מהנייר, הוא בעצם מתקן משוכלל, אלחוטי ולא דורש טעינה:
https://youtu.be/YhcPX1wVp38
ובחיוך, מחלקת התמיכה בימי הביניים בה מסבירים למשתמש על התפעול של הגאדג'ט המשוכלל והחדשני שנקרא... ספר!
http://youtu.be/pQHX-SjgQvQ
מהו ולמה משמש כתב ברייל?
כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.
בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.
מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.
הנה כתב הברייל:
https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE
מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):
http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw
כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):
http://youtu.be/RX0B-9PsVtM
מכונת כתיבה בכתב ברייל:
https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc
ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:
http://youtu.be/hj51UuxwjaE
כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.
בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן. הן מודפסות בספרים מיוחדים שבהם הכתב הוא כולו כתב ברייל.
מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.
הנה כתב הברייל:
https://youtu.be/o9BOQ6IpTSE
מצגת שמסבירה על כתב הברייל (עברית):
http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw
כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים (עברית):
http://youtu.be/RX0B-9PsVtM
מכונת כתיבה בכתב ברייל:
https://youtu.be/ELkHDTvL5Dc
ועיוור המציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:
http://youtu.be/hj51UuxwjaE
למה מעצבים יורדים על פונט הקומיק סאנס?
בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...
רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.
השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...
יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.
העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?
זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.
אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.
הנה סיפורו של הקומיק סאנס:
https://youtu.be/5l4sCaw71NE
והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:
https://youtu.be/GUCcObwIsOs
בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...
רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.
השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...
יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.
העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?
זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.
אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.
הנה סיפורו של הקומיק סאנס:
https://youtu.be/5l4sCaw71NE
והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:
https://youtu.be/GUCcObwIsOs
איך פועלת מדפסת בתים תלת-ממדית?
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
אין ספק שאנו כבר בעתיד. אחד הסימנים הברורים לכך הוא ההדפסה של בתים שלמים באמצעות מדפסות תלת-ממד. הללו הופכות יותר ויותר משוכללות, מיום ליום. הקלות "הבלתי נדפסת" שבה מדפסות תלת מימדיות שכאלה פשוט מדפיסות בתים מבטון, היא אכן מדהימה.
מדפסת התלת-ממד מחוברת אל תוכנה מיוחדת שמאפשרת תכנון בעזרת מחשב. מדובר בתוכנות תיב"מ (CAD/CAM) משוכללות, שבהן מעצבים קודם את מודל הבית במחשב ועל פיו מתבצעת ההדפסה התלת-ממדית של המבנה. לאחר הדפסה של דגם מוקטן של הבית או המבנה, מאשר האדריכל את הדפסת המבנה עצמו, כשהפעם הדבר נעשה במדפסת הבטון. מכאן מתבצעת יציקה של הבטון לקירות, ללא מגע אדם, שכבה אחר שכבה, באמצעות מדפסת תלת ממד ענקית. כך בית חדש נולד.
הנה טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית המאפשרת הדפסה של בתים (מתורגם):
https://youtu.be/VrR6DwYlC2A
כך מודפס בית באמצעות מדפסת תלת-ממד:
https://youtu.be/8z-iebHRxJk
מבנה מהדפסה תלת-ממדית שנבנה באמסטרדם:
https://youtu.be/hviO1cNE3Ik
והחידושים המדהימים בתחום, באיכות ובקצב שבו הם יוצאים לשוק:
https://youtu.be/tBXBN2Bym9Y
