את הדלק סיפרו לנו שמייצרים מהנפט, שאותו שואבים מהאדמה. אבל לא כולם יודעים שהנפט נוצר באדמה, בתהליך שנמשך מאות מיליוני שנים.

לעיתים אומרים בחיוך שהנפט נוצר מדינוזאורים שמתו, אבל הנפט נוצר בעיקר גם משרידים של יצורי ים זעירים שנקראים פלנקטון, כמו גם משלדים של יצורים ימיים אחרים, שמתו והצטברו בקרקעית האוקיינוסים הקדומים.


איך נוצר הדלק? (עברית)

https://youtu.be/CpWRjv1tEck


כך נוצרים דלקים וחומרי בעירים מצמחים ובעלי חיים שמתו:

http://youtu.be/_8VqWKZIPrM


כך נוצר הפחם שבאדמה:

http://youtu.be/BQ_Ethb6_Wk


הסבר מורחב ומעמיק להיווצרות הפחם באדמת כדור הארץ:

http://youtu.be/MBeXRRTGjNE


כך נוצרו הדלקים העתיקים ומשמשים אותנו כדלקים וחומרי בעירה:

http://youtu.be/8YHsxXEVB1M


כך מוציאים גז ממעמקי האדמה:

http://youtu.be/Uti2niW2BRA


וכך מוציאים אותו מהים:

http://youtu.be/YQtDiX2Dbr0

הנפט נוצר מתחת לפני האדמה. הוא נוצר משרידים ושלדים של פלנקטון, אצות ויצורים ימיים ויבשתיים אחרים.

כל אלה הצטברו בקרקעית האוקיינוסים הקדומים ועם הזמן, בתהליך שנמשך מאות מיליוני שנים, הם התפרקו והפכו לנפט.

את הנפט הזה שואבים מהאדמה ומזקקים אותו לדלק, המניע את המכוניות והמטוסים ומפעיל את מכונות התעשייה של העולם המודרני.


כך נוצר הנפט (עברית):

https://youtu.be/F6W7J7eSrFw


הוא יהפוך לאחר מכן לדלק:

https://youtu.be/CpWRjv1tEck


וכך הנפט נוצר ושואבים את הנפט מהאדמה:

http://youtu.be/xZ1HIBIIJU0

טיסות החלל מתבצעות באמצעות חלליות שמונעות בדלק נוזלי רב. חללית חייבת לשאת דלק רב למסע ארוך בחלל. לא רבים יודעים שהחללית הראשונה שהביאה אסטרונאוטים אל הירח כמעט ונכשלה בגלל מחסור בדלק. האסטרונאוטים שנחתו בנחתת על הירח התקשו למצוא מקום טוב לנחיתה, והדלק הלך ואזל במיכלים. כשנחתה לבסוף הנחתת "איגל" על קרקע הירח, נותר במנועה דלק ל-20 שניות טיסה בלבד.

מקרה זה מדגים עד כמה רגישות משימות כאלה בחלל. שימוש באנרגיה גרעינית להפעלת מערכות החללית היה אולי אפשרי, אבל מסוכן מחשש לקרינה.

שימוש באנרגיה מקולטי שמש הוא כנראה העתיד של הנעה לחלליות העתיד. החללית Juno שטסה לכוכב הלכת צדק, מרחק של 800 מיליון קילומטרים, כבר טסה עם הנעה סולארית כזו. טיסות מאוישות יצטרכו התאמות, הן בהספק החשמלי שלהן והן במערכת כפולה, לצורך גיבוי של תקלה במערכת הראשית.


הנה התכנון של טיסות רחוקות בחלליות מאוישות:

http://youtu.be/js1r4stQbXs


חלליות העתיד כפי שרואה אותם סטיבן הוקינג, שינועו בזמן, אל העתיד:

http://youtu.be/YzMrNFd4oOk


המערכות הסולאריות של החללית ג'ונו:

http://youtu.be/YthXivgXTaM


וסרט תיעודי על חלליות בעתיד וטכנולוגיות לתנועה בחלל שיבשילו בעתיד:

https://youtu.be/ecSt6hsliGQ?long=yes

האצת כבידה או 'מקלעת כבידתית' היא שיטה שהמציאו מהנדסי החלליות כדי לאפשר להן לנסוע למרחקים עצומים בחלל במינימום שימוש בדלק. היות שהחלליות לא יכולות לשאת את כמויות הדלק הענקיות הנדרשות למסעות ארוכים בחלל, מנצלים מתכנני המסעות את כוח הכבידה של כוכבי הלכת כדי לשנות את כיוונן או להאיץ אותן.

על פי השיטה של האצת הכבידה מפנים את החללית לקרבתו של כוכב לכת ועושים שימוש בכוח הכבידה שלו, מה שקוראים בשפה עממית "כוח המשיכה" שלו, משנה את מסלולה של החללית או מגדילה את מהירותה, מבלי שמשתמשים לשם כך בדלק.


הגשושית ג'ונו משתמשת במקלעת כבידתית במסעה אל כוכב צדק:

http://youtu.be/kZS4UsOHmLE


כך "נורית" חללית באמצעות המקלעת הכבידתית לעבר היעד:

http://youtu.be/ESHn0nl7WlA


המקלעת הכבידתית הביאה את הגשושית רוזטה, במסע של 12 שנה, לשביט שעליו הנחיתה רכב חלל:

http://youtu.be/qa0EjIYnHTE


הנה ב'מסע בין כוכבים':

http://youtu.be/2R9SmRhO-oc

רוצים לעזור להורים לחסוך בדלק? - יש לא מעט הצעות לנהיגה חסכונית:

- כשרואים מרחוק רמזור אדום, מאיטים ונותנים לרכב לגלוש עד הרמזור, בלי גז.

- סעו לאט. מהירות מעל 80 קילומטרים בשעה היא גם מסוכנת וגם בזבזנית.

- אל תתנו "רייסים" בנהיגה. להאיץ כדאי בעדינות..

- פתיחת חלון מבזבזת דלק. אם מאד חם, אז הדליקו מזגן.

- היעזרו באפליקציית ניווט. נהיגה בפקקים היא בזבוז של דלק.


הנה סרטון שמסביר את הדרכים העיקריות לחסוך בדלק:

http://youtu.be/092eyk30acU

אנרגיה חלופית (Alternative energy) היא אנרגיה שמיוצרת בתהליכים שאינם פוגעים בסביבה. זוהי אנרגיה ממקור חלופי, שהוא בלתי מתכלה.

הפחם והגז הם מקורות המבוססים על דלק מאובן, שאריות פריסטוריות של צמחים ובעלי חיים קדומים ששקעו ונרקבו. הם מוגבלים בכמותם בכדור הארץ. המקורות החלופיים לעומתם, הם אינסופיים.

מקור חלופי לאנרגיה הוא גם נקי יותר מאשר יצור אנרגיה ממקורות מתכלים ומזהמים. אם משתמשים בחומרים כמו פחם וגז, תהליך הזיקוק והשריפה שלהם מזהם את הסביבה מאד. התהליכים הללו הם בלתי נמנעים בשימוש במקורות אנרגיה כאלה. לכן האנרגיה החלופית עדיפה לאדם ולסביבה.

מה שמקשה על האנושות לעבור לאנרגיות חלופיות וכמובן אנרגיות ירוקות הוא חוסר היכולת נכון להיום, לאגור את האנרגיה הזו לזמנים בהם השמש לא זורחת והרוח לא נושבת. אם אינך יכול לשמור את החשמל שצברת מהשמש הקיצית עד לעונת החורף, איך תסתדר בלי פחם או גז בחורף הקר?

זו השאלה הגדולה וזה האתגר הטכנולוגי בגדול ביותר של זמננו, בהם ברור שמשבר האקלים לא יסתיים מעצמו והשעון מתקתק.

בין סוגי האנרגיה החלופית ניתן למצוא את האנרגיה הסולארית, את אנרגיית רוח, אנרגיית המים, אנרגיה זמינה מדלקים ביולוגיים, אנרגיה שנוצרת ממשאבי החום שבכדור הארץ, אנרגיית גאות ושפל שמנצלת את שינוי גובה פני הים להפעלת טורבינות ליצירת חשמל ועוד.


הנה החזון הנפלא של אנרגיה שלא הורסת את העולם (מתורגם):

https://youtu.be/_6gV8Fzszjg


דוגמאות לשתי שיטות של אנרגיה חלופית (עברית):

http://youtu.be/OOilTP0lJag


הקושי הגדול למעבר מלא לאנרגיה החלופית הוא אגירת האנרגיה (עברית):

https://youtu.be/DhCMYteuM3o


על האפשרויות שגלומות בפיתוח האנרגיה הסולארית:

https://youtu.be/NDZzAIcCQLQ


והעתיד של מקור האנרגיה החלופית עשוי להיות בחלל:

https://youtu.be/1JHY4KLz4M4

מטוס תדלוק (Refueling plane) הוא מטוס המשמש לתדלוק אווירי, פעולה של העברת דלק מכלי טיס אחד לאחר, בזמן טיסה.

התדלוק האווירי מאפשר הגדלה משמעותית של טווח הטיסה והיא מסייעת למטוסי קרב לבצע פעולות צבאיות הרחק משדות התעופה שמהם יצאו. מדובר בפעולה שיש לה עלויות גבוהות והסיכון בה גדול יותר. משום כך משתמשים כיום בתדלוק אווירי רק במטוסים צבאיים.

אחד ממטוסי התדלוק המוכרים בעולם היה הבואינג KC-135 סטרטוטנקר (Boeing KC-135 Stratotanker), ששימש במשך שנים רבות לתדלוק ותובלה בליל האוויר והצבא והאמריקאי, כמו גם בחילות אוויר נוספים.


#סוגי תדלוק אווירי
ברבות השנים נוצרו כמה שיטות לביצוע תדלוק אווירי:

שיטת הבום - הראשונה, שהמציאו האחים האנטר, עושה שימוש ב"בום" (Boom), סוג של מוט תדלוק שיוצא ממטוס התדלוק ומתחבר למטוס המתדלק. יתרונה של שיטת הבום הוא היכולת להעביר בה כמות גדולה מאד של דלק, בזמן קצר מאוד. שיטה זו מכונה לעתים "מתדלק זכר".

שיטת הסל - השיטה השנייה, שהמציא קובהאם, היא שיטה המשתמשת בסל (Drouge and Probe). בשיטה זו המטוס המתודלק מתמרן, עד שהדוקרן מתחבר לעוגן, מעין מתאם שנראה כמו כדור נוצה, וניתן להעביר בהם דלק. בגמר התדלוק מאיטים המטוס או המטוסים המתודלקים, את מהירות טיסתם, וכך הם מתנתקים מהצינור.

יתרונותיה של שיטת הסל הם באפשרות שלה לתדלוק מקבילי, בה שני מטוסים מתדלקים בו-זמנית. שיטה זו היא גם היחידה שמאפשרת תדלוק של מסוקים באוויר. חסרונה העיקרי של שיטת קובהאם נעוצה בכך שהיא אטית יותר משיטת הבום. השיטה מכונה גם "מתדלק נקבה".

שיטת כנף אל כנף - השיטה השלישית, שכיום לא משתמשים בה, היא התדלוק "כנף אל כנף". השיטה, שהייתה בשימוש בכמה מפציצים סובייטיים בעבר, יצאה כליל משימוש. בשיטה זו שוחרר צינור גמיש מקצה הכנף והצינור נתפס אל נועלן מיוחד המורכב בקצה הכנף של המטוס השכן. לבסוף הופעלו משאבות הדלק ובוצע העברת הדלק.


כך פועל התדלוק האווירי (עברית):

https://youtu.be/9wbvQA7uzns


תולדות התדלוק האווירי (עברית):

https://youtu.be/NsgjDLc3YOs


הסבר על התדלוק האווירי בארץ:

https://youtu.be/YV_1TDcA618


מטוס חמקן מתדלק באמצעות "בום":

https://youtu.be/k56OoEbuJEk


עוד תדלוק בשיטת ה"בום" של מטוס הקרב "אדיר", ה-F35 של חיל האוויר (מתורגם):

https://youtu.be/bsGs0TuKB6k


מטוס תדלוק מתדלק בשיטת ה"סל":

https://youtu.be/2bJ8Q8iaN4c

כך נראה התדלוק ממטוס תדלוק, מהצד של מטוס התדלוק B52:

https://youtu.be/UFqRp0r0fNY


ותדלוק מטוס קרב בחיל האוויר הישראלי:

https://youtu.be/JW1lHcbIXYM

"קידוחי נפט? אתה מתכוון לקדוח באדמה כדי לנסות ולמצוא נפט? אתה משוגע." אמרו לו העובדים שאדווין דרייק ניסה לגייס לפרויקט שלו לקידוחי נפט בשנת 1859. מזלנו שלנו ומזלו של דרייק שלא הקשיב לספקנים שמסביבו. הנפט שהצליח לקדוח מהאדמה היה תחילתה של ידידות מופלאה בין אדם למכונה, מכונית, מטוס, אניה וחללית..

הנפט, שנוצר משרידים של יצורים שחיו בים הקדום, הפך לכוח המניע של העידן המודרני. עד להמצאת מנוע הבעירה הפנימי בתחילת המאה ה-20 הייתה התעשייה די קטנה, אבל מרגע שהחלה תעשיית המכוניות לצרוך נפט, הפכו קידוחי הנפט לאחד מהגורמים הכלכליים החשובים בעולם ובהדרגה הפכה גם לבעלת כוח פוליטי רב. מדינות בעלות נפט רב, כמו סעודיה וחלק מנסיכויות המפרץ הפרסי, הפכו לעשירות במיוחד וחצי מהנפט בעולם נשאב ממדינות במזרח התיכון.


כך הנפט נוצר וכך שואבים נפט מהאדמה:

http://youtu.be/xZ1HIBIIJU0

מכוניות אמריקאיות היו במשך שנים רבות מכוניות ענק, במיוחד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הן היו יקרות לתחזוקה, צרכו דלק בטירוף, פגעו בסביבה ועלו הרבה יותר, אבל הייתה סיבה להתלהבות האמריקאית מהן והיא קשורה גם להיסטוריה וגם לפסיכולוגיה של ארצות הברית כאומה.

מכוניות הענק של אמריקה בשנות החמישים היו סוג של השתקפות של ארצות הברית של אותה תקופה. אחרי מלחמת העולם השנייה זו הייתה אמריקה חזקה, מנצחת ובעלת צמיחה כלכלית עצומה. החלום האמריקאי מומש אז באופן מלא וארצות הברית צעדה אל שגשוג ופריחה כלכלית שאולי מעולם לא נהנתה ממנה.

המכוניות האמריקאיות העצומות היו גם שיקוף אז - של הגודל, גם הפיזי וגם התדמיתי, שארצות הברית חוותה אז. זה היה פחות מעשור אחרי שאמריקה ניצחה את המשטרים הפשיסטיים של היטלר ויפן, בנוקאאוט גרעיני. היא הפכה בבת אחת לאימפריה עולמית והמכוניות הללו, באופן מוצדק או לא, היו ההוכחה שהיא נתנה לעצמה לעוצמתה כמובילת העולם החופשי.


הנה פרסומות למכוניות אמריקאיות בשנות ה-50:

https://youtu.be/wGhho4WYtVw


המכונית הגדולה היא חלק משנות החמישים:

https://youtu.be/9rTTesS5wTE


תרבות המכוניות של שנות החמישים:

https://youtu.be/7f-9otKq1I8


וזה חוזר:

https://youtu.be/Y4NdDkXku4c


ובימינו, כשהדלק שובר שיאים במחיריו (עברית):

https://youtu.be/2NJyL8Rs294

המצבר, אותו מתקן פשוט ויעיל, שאוגר חשמל ושומר אותו לשעת הצורך, שינה לחלוטין את חיינו בעידן המודרני. אין מכשיר המשמש אותנו כשאנו ניידים, שאינו מופעל על ידי מצברים כלשהם.

אבל מצברים כאלו הם מוגבלים. הם קטנים ומשמשים לאגירת כמויות קטנות של חשמל ולא יכולים לאגור אנרגיה בכמות שתאפשר יותר.

הצורך באגירת אנרגיה (Energy storage) בימינו הוא עצום. הוא הכרחי בעידן ההתחממות הגלובלית, עידן בו נעשים מאמצים לעבור לאנרגיות חלופיות ונקיות במקום האנרגיות המזהמות והמתכלות כמו פחם, דלק וגז.

ובעידן הזה מורגש יותר מתמיד חסרונם של מצברים או פתרונות אגירה של אנרגיה ירוקה בכמויות ענק.

למעשה, מה שמקשה יותר מכל על האנושות לעבור לאנרגיות חלופיות, ובמיוחד לאנרגיות נקיות, הוא חוסר היכולת הנוכחית לאגור את האנרגיה הירוקה והעצומה שניתן לייצר באמצעים הללו, לזמנים בהם השמש לא זורחת או שהרוח לא נושבת.

כי טורבינות רוח ענקיות, חוות ענק סולאריות המייצרות חשמל מאור השמש, סכרים עם טורבינות מים שמפיקות חשמל מכוח המים הזורמים וכדומה - כולם טובים ומייצרים חשמל בנדיבות, אבל איך נשמור ונאגור את החשמל שהם מייצרים ללא סוג מתאים של מצברים או אמצעי אגירה כלשהם?

הרי אם אינך יכול לשמור לחורף את החשמל שצברת מהשמש הקיצית, איך תסתדר בלי פחם או גז מזהמים בחורף הקר?

זו השאלה הגדולה וזה האתגר הטכנולוגי הגדול ביותר של פיזיקאים וממציאים בזמננו, כשברור שמשבר האקלים לא יסתיים מעצמו, שהשעון מתקתק וממש לא לאיטו.

חברות טכנולוגיה מנסות לפתח את האמצעים הללו, שיצילו במידה רבה את העולם. בעולם משתמשים באנרגיה הנותרת מעודף הייצור הירוק, כדי להחזיר את המים בחזרה למאגר העליון. זה יאפשר להשתמש בהם שוב כשיהיה צורך בחשמל רב, אבל מחייב מערכות עצומות ויקרות ושטחים נרחבים.

בישראל פועל מיזם פורץ דרך שכבר הוכיח את יכולתו באגירת החשמל לסלעים אבל נתקל בבירוקרטיה מרגיזה שמונעת פתרון ארצי והפיכה למעצמה המובילה בתחום. בפינלנד מפתחים טכנולוגיה שבה יאגרו את חום השמש בחול, עד לשימוש בו בעונת החורף. נקווה לטוב.


הנה כתבה מצוינת על הצורך באגירת אנרגיה בעולם המתחמם (עברית):

https://youtu.be/DhCMYteuM3o


ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת אגירה (עברית):

https://youtu.be/DGJYEf30GcY


פטנט ישראלי לאגירת חום בסלעים הוא מוצלח ומבטיח (עברית):

https://youtu.be/-6Rzs5mrEqs


אגירת מים קרים בלילה כפתרון למיזוג חסכוני של בניינים בשעות היום (עברית):

https://youtu.be/GRd-2iTQJDQ


האם אלה מצברי העתיד?

https://youtu.be/ZXo66rawpHQ?long=yes


אולי ים יוכל לשמש לאיחסון של אנרגיה?

https://youtu.be/gd1fTJ-csio?long=yes


וסרטון תיעודי על הצורך הגדול בפתרונות אגירת אנרגיה למעבר לאנרגיה חלופית:

https://youtu.be/EoTVtB-cSps?long=yes

כבר בשנת 1920 הגה מהנדס הרקטות הסובייטי פרידריך זנדר את הרעיון הנועז והחדשני שחלליות בעתיד יוכלו לטוס באמצעות הנעה חללית שמבוססת על לחץ קרינה. הרעיון היה ונשאר פשוט - מפרש שמש שיוצמד לחללית יאפשר לה לאגור קרינה מאור השמש וליצור את האנרגיה הנחוצה למסעות ארוכים בחלל.

מפרש השמש הוא משטח גדול, ממש כמו מפרש, שנהדף כשפוגעת בו קרינה של כוכב וההדף הזה הוא המטיס אותו ואת החללית שאליה הוא מוצמד. ממש כמו מפרש רוח, תוכל החללית לשייט בין כוכבים, בעזרת מפרשי השמש שלה.

במשך כמעט מאה שנים, נשאר מפרש השמש רעיון תיאורטי, אך בשנים האחרונות הטכנולוגיה הגיעה ליכולות של ממש בייצור של מפרשי שמש שמספקים מספיק אנרגיה למעוף בחלל.

הניסויים שנעשו במסלול ארץ נמוך, נחלו הצלחות מסוימות. על אף שהחללית קוסמוס 1 ששוגרה ב-2005 אבדה בחלל, בלי קשר למפרש השמש שלה, שוגרו שוב מפרשי חלל והביאו חלליות עד לכוכב נוגה.


הנה מפרשי השמש של החלליות שהוצעו כבר בשנות ה-70:

https://youtu.be/-cEXKu_Onlk


ההגיון במפרשים הללו:

https://youtu.be/8LmePYdraoU


תכניות מוקדמות של המפרשים אל מול השמש:

https://youtu.be/FPlZ0MNHerw


והחללית "הליוס" שמתוכננת לטוס עם מפרש שמש אל מחוץ למערכת השמש:

http://youtu.be/4F97NdwvmUM