שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
דיוקן עצמי
מהו הפורטרט או בעברית דיוקן?
דיוקן (Portrait) או פורטרט הוא ייצוג אמנותי של אדם, בציור, צילום וכדומה. הדיוקן נוטה לרוב להציג את חזותו הכללית של האדם המוצג בו, כשלעיתים תתווסף לו נגיעה אמנותית שתחזק פרט באישיותו.
פורטרטים, דיוקנאות יציגו בדרך כלל את פניו או את פלג גופו העליון של אדם. לרוב הם לא מקושטים מדי.
כנראה שהפורטרט המוכר בעולם הוא זה שיצר אמן הרנסאנס לאונרדו דה וינצ'י, דיוקנה של גברת המכונה "לה ג'קונדה" ומוכר בתור "מונה ליזה".
יש גם סוג ספציפי של דיוקנאות, כאלה שהם עצמיים. אמנים חשובים בהיסטוריה יצרו דיוקנאות עצמיים, כלומר דיוקן שיוצר אמן ובו מופיע הוא עצמו.
שניים מגדולי הציור הבולטים בפורטרטים עצמיים הם הצייר רמברנדט, שהקפיד לצייר דיוקן עצמי אחת לכמה זמן והצייר ואן גוך, שדיוקנו העצמי מעביר בצורה כנה את אישיותו המיוסרת, לאור חייו הלא פשוטים.
בלטה בפורטרטים עצמיים שבדיעבד הפכו אותה לאייקון תרבותי גם הציירת המקסיקנית פרידה קאלו ובאזור האנקדוטות בולט גם הצייר האיטלקי ג'וזפה ארצ'ימבולדו שהרבה לצייר דיוקנאות של אנשים שפניהם עשויים מפירות, פרחים, דגים, צמחים, ירקות וספרים.
בחברה האנושית משמש דיוקנו של מנהיג לא פעם כסמל של הממלכה או המדינה. נוהגים לתלות את דיוקן המלך או המנהיג במוסדות לאומיים, במוסדות לימוד ובמשרדים ממשלתיים.
במקרים של דיקטטורות ומשטרי יחיד משמש לא פעם דיוקן המנהיג חלק מפולחן אישיות שהוא כופה על עמו, בכדי להאדיר את עצמו ואת שלטונו ולהציג עצמו כנערץ ואהוב על העם.
להיכרות עם פורטרטים מפורסמים ומעניינים בהיסטוריה ראו בתגית "דיוקנאות".
הנה סדנת וידאו של ציור פורטרטים (עברית):
https://youtu.be/L6nPtR98kIE
דיוקן של אמנית מרתקת ומשמעותו (עברית):
https://youtu.be/6PGmUo_Tmp8
צייר שיוצר דיוקן מדויק להפליא:
https://youtu.be/lmmR4F7Np2g
ותולדות הדיוקן הנשי לאורך 500 השנה האחרונות בתולדות האמנות:
https://youtu.be/nUDIoN-_Hxs
דיוקן (Portrait) או פורטרט הוא ייצוג אמנותי של אדם, בציור, צילום וכדומה. הדיוקן נוטה לרוב להציג את חזותו הכללית של האדם המוצג בו, כשלעיתים תתווסף לו נגיעה אמנותית שתחזק פרט באישיותו.
פורטרטים, דיוקנאות יציגו בדרך כלל את פניו או את פלג גופו העליון של אדם. לרוב הם לא מקושטים מדי.
כנראה שהפורטרט המוכר בעולם הוא זה שיצר אמן הרנסאנס לאונרדו דה וינצ'י, דיוקנה של גברת המכונה "לה ג'קונדה" ומוכר בתור "מונה ליזה".
יש גם סוג ספציפי של דיוקנאות, כאלה שהם עצמיים. אמנים חשובים בהיסטוריה יצרו דיוקנאות עצמיים, כלומר דיוקן שיוצר אמן ובו מופיע הוא עצמו.
שניים מגדולי הציור הבולטים בפורטרטים עצמיים הם הצייר רמברנדט, שהקפיד לצייר דיוקן עצמי אחת לכמה זמן והצייר ואן גוך, שדיוקנו העצמי מעביר בצורה כנה את אישיותו המיוסרת, לאור חייו הלא פשוטים.
בלטה בפורטרטים עצמיים שבדיעבד הפכו אותה לאייקון תרבותי גם הציירת המקסיקנית פרידה קאלו ובאזור האנקדוטות בולט גם הצייר האיטלקי ג'וזפה ארצ'ימבולדו שהרבה לצייר דיוקנאות של אנשים שפניהם עשויים מפירות, פרחים, דגים, צמחים, ירקות וספרים.
בחברה האנושית משמש דיוקנו של מנהיג לא פעם כסמל של הממלכה או המדינה. נוהגים לתלות את דיוקן המלך או המנהיג במוסדות לאומיים, במוסדות לימוד ובמשרדים ממשלתיים.
במקרים של דיקטטורות ומשטרי יחיד משמש לא פעם דיוקן המנהיג חלק מפולחן אישיות שהוא כופה על עמו, בכדי להאדיר את עצמו ואת שלטונו ולהציג עצמו כנערץ ואהוב על העם.
להיכרות עם פורטרטים מפורסמים ומעניינים בהיסטוריה ראו בתגית "דיוקנאות".
הנה סדנת וידאו של ציור פורטרטים (עברית):
https://youtu.be/L6nPtR98kIE
דיוקן של אמנית מרתקת ומשמעותו (עברית):
https://youtu.be/6PGmUo_Tmp8
צייר שיוצר דיוקן מדויק להפליא:
https://youtu.be/lmmR4F7Np2g
ותולדות הדיוקן הנשי לאורך 500 השנה האחרונות בתולדות האמנות:
https://youtu.be/nUDIoN-_Hxs
מה נערץ כל כך בציור "לאס מנינאס" של ולסקז?
הציור החשוב ביותר של הצייר הספרדי דייגו ולסקז "לאס מנינאס" (Las Meninas) נחשב בעיני אמנים, חוקרים ומומחים לאמנות כציור הטוב בהיסטוריה. אבל מה כל כך טוב בו?
ציורו של ולסקאז, המציג את הנסיכה ופמליית העוזרות שלה, נערות החצר המשרתות אותה בסטודיו עם הצייר עצמו. הנסיכה, בתו של פיליפ הרביעי, המלך שאירח ופירנס את הצייר בארמונו מתוארת עם שושבינותיה וכולם ביחד עם הצייר מביטים אל משהו שאינו בציור.
גם המלך והמלכה המשתקפים במראה, מביטים. לא ברור אם בהם כולם מביטים או שכולם, כולל אותם מביטים במלאכתו של הצייר (שגם הוא נוכח בתמונה ומביט). הרעיון שהדבר החשוב בתמונה, שכל הדמויות מתייחסות אליו, אינו נמצא בה, היה מהפכני ומיוחד מאד.
לאס מנינאס צויר במאה ה-17 ומאז לא חדל לרתק אוהבי ציור - מציירים דגולים ועד אחרוני החובבים. הוא זכה לגירסאות אין ספור, כולל של פיקאסו, שצייר אותו באותה העמדת דמויות מקורית של ולסקז אבל עם הדמויות והצורות הקוביסטיות שהוא נהג ליצור, ושל סלבדור דאלי הסוריאליסט שהדהים והפך את הדמויות של ולסקז למספרים.
המיוחד ב"לאס מנינאס" הוא בעיקר החשיבה החדשנית שבו, הנסיונות בהשתקפויות ובנקודות מבט והכנסת עצמו לציור - לא כתמונת דיוקן עצמי כמו שעשו תמיד, אלא כחלק מההתרחשות המתוארת בו.
הנה היצירה המפורסמת, שיש הרואים בה את הציור הטוב בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/loMy3sbW64g
ניתוח באנגלית של הציור לאס מנינאס מאת ולסקז:
https://youtu.be/IiTtGENiVOA
סרטון בתלת ממד שמשתעשע בהצגת "לאס מנינאס" מכל הכיוונים:
http://youtu.be/jtv38YIzpy8
על הציור שהוא מעין "מכונת זמן אמנותית":
https://youtu.be/FvhO8W8ubts?long=yes
וסרט תיעודי קצר שמסביר מדוע זה הציור החשוב בתולדות האמנות:
https://youtu.be/WKRKrpz09Fk?long=yes
הציור החשוב ביותר של הצייר הספרדי דייגו ולסקז "לאס מנינאס" (Las Meninas) נחשב בעיני אמנים, חוקרים ומומחים לאמנות כציור הטוב בהיסטוריה. אבל מה כל כך טוב בו?
ציורו של ולסקאז, המציג את הנסיכה ופמליית העוזרות שלה, נערות החצר המשרתות אותה בסטודיו עם הצייר עצמו. הנסיכה, בתו של פיליפ הרביעי, המלך שאירח ופירנס את הצייר בארמונו מתוארת עם שושבינותיה וכולם ביחד עם הצייר מביטים אל משהו שאינו בציור.
גם המלך והמלכה המשתקפים במראה, מביטים. לא ברור אם בהם כולם מביטים או שכולם, כולל אותם מביטים במלאכתו של הצייר (שגם הוא נוכח בתמונה ומביט). הרעיון שהדבר החשוב בתמונה, שכל הדמויות מתייחסות אליו, אינו נמצא בה, היה מהפכני ומיוחד מאד.
לאס מנינאס צויר במאה ה-17 ומאז לא חדל לרתק אוהבי ציור - מציירים דגולים ועד אחרוני החובבים. הוא זכה לגירסאות אין ספור, כולל של פיקאסו, שצייר אותו באותה העמדת דמויות מקורית של ולסקז אבל עם הדמויות והצורות הקוביסטיות שהוא נהג ליצור, ושל סלבדור דאלי הסוריאליסט שהדהים והפך את הדמויות של ולסקז למספרים.
המיוחד ב"לאס מנינאס" הוא בעיקר החשיבה החדשנית שבו, הנסיונות בהשתקפויות ובנקודות מבט והכנסת עצמו לציור - לא כתמונת דיוקן עצמי כמו שעשו תמיד, אלא כחלק מההתרחשות המתוארת בו.
הנה היצירה המפורסמת, שיש הרואים בה את הציור הטוב בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/loMy3sbW64g
ניתוח באנגלית של הציור לאס מנינאס מאת ולסקז:
https://youtu.be/IiTtGENiVOA
סרטון בתלת ממד שמשתעשע בהצגת "לאס מנינאס" מכל הכיוונים:
http://youtu.be/jtv38YIzpy8
על הציור שהוא מעין "מכונת זמן אמנותית":
https://youtu.be/FvhO8W8ubts?long=yes
וסרט תיעודי קצר שמסביר מדוע זה הציור החשוב בתולדות האמנות:
https://youtu.be/WKRKrpz09Fk?long=yes
מה מצויר בציור "אני והכפר" של מארק שאגאל?
הציור "אני והכפר" של הצייר היהודי מארק שאגאל צויר בשנת 1911. בציור מתוארת העיר ויטבסק, כמו שזכר אותה שאגאל מרוסיה. הוא צייר אותו לאחר שעבר להתגורר בפריז.
במרכז היצירה מתוארות שתי דמויות המביטות זו בזו. בצד ימין דיוקן עצמי של שאגאל בפנים ירוקות וכובע. בצד שמאל ראש של עז או כבשה. לשתיהן שרשרות דומות, עם צלב במרכזן. מרחוק דמויות של חקלאי פוסע ואישה חולבת פרה.
השילוב ביצירה הוא בין השיחה של שתי הדמויות הגדולות (יש עיגול החוצה אותן) ומרכיבים של תנועה בחיי הכפר. בתים צבעוניים, חלקם הפוכים, באווירה סוריאליסטית משהו, שהשפיעה על סוריאליסטים רבים.
הציור משלב את סגנון הקוביזם עם ציור באווירה עממית רוסית ויהודית. הוא אינו מוסדר ומנומק כמו הקוביזם ולא מצויר בפרספקטיבה, כאילו הרעיון העממי הוא המקבל את המקום המרכזי ולא השיטה האמנותית. הצירוף של זכרונות וחלומות שנראה שהוא משופע בו השפיע מאד על הזרם הסוריאליסטי באמנות.
הנה היצירה "אני והכפר" במוזיאון לאמנות חדישה בניו יורק:
https://youtu.be/hg24zE5hSJc
והנה עיירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/RRnMrGy9LYk
הציור "אני והכפר" של הצייר היהודי מארק שאגאל צויר בשנת 1911. בציור מתוארת העיר ויטבסק, כמו שזכר אותה שאגאל מרוסיה. הוא צייר אותו לאחר שעבר להתגורר בפריז.
במרכז היצירה מתוארות שתי דמויות המביטות זו בזו. בצד ימין דיוקן עצמי של שאגאל בפנים ירוקות וכובע. בצד שמאל ראש של עז או כבשה. לשתיהן שרשרות דומות, עם צלב במרכזן. מרחוק דמויות של חקלאי פוסע ואישה חולבת פרה.
השילוב ביצירה הוא בין השיחה של שתי הדמויות הגדולות (יש עיגול החוצה אותן) ומרכיבים של תנועה בחיי הכפר. בתים צבעוניים, חלקם הפוכים, באווירה סוריאליסטית משהו, שהשפיעה על סוריאליסטים רבים.
הציור משלב את סגנון הקוביזם עם ציור באווירה עממית רוסית ויהודית. הוא אינו מוסדר ומנומק כמו הקוביזם ולא מצויר בפרספקטיבה, כאילו הרעיון העממי הוא המקבל את המקום המרכזי ולא השיטה האמנותית. הצירוף של זכרונות וחלומות שנראה שהוא משופע בו השפיע מאד על הזרם הסוריאליסטי באמנות.
הנה היצירה "אני והכפר" במוזיאון לאמנות חדישה בניו יורק:
https://youtu.be/hg24zE5hSJc
והנה עיירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/RRnMrGy9LYk