שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך שמועות מתפשטות?
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
האם מה שרואים באינטרנט הוא אמת?
נתחיל בשאלה "מהי אמת?" - הפילוסופים יטענו (לפחות חלקם, כי פילוסופים לעולם לא יסכימו כולם על דבר אחד) שאמת היא התאמה בין טענות של אנשים לבין העובדות האובייקטיביות שבמציאות.
פרנץ קפקא היטיב להעיד על בעיית האמת, כשכתב פעם "קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר". הוא צדק. להבחין באמת היא משימה שהעולם נאלץ להתמודד איתה שוב ושוב ובעידן המודרני, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המשימה הזו הפכה קשה מתמיד.
כי האינטרנט, כמו כל מקום שיש בו אנשים, מכיל גם אמת וגם שקרים ותרמיות. ישנם אנשים שמנצלים את מקור הידע המוביל כיום בעולם, כדי לרמות ולשקר ולגרום לאנשים אחרים לחשוב שמה שהם כותבים, מצלמים או מציגים - הוא האמת.
ובאינטרנט קל מאוד להדהד שקרים ומניפולציות. אלה מתפשטים במהירות אדירה בקרב קהלים אדירים. ב-MIT, חקר מה שנחשב הטכניון של אמריקה 126 אלף ציוצים כוזבים ומאומתים שהתפרסמו בטוויטר. הם מצאו שההתפשטות של ציוצי כזב היא מהירה פי כמה וזוכה לתפוצה רחבה יותר מאלו של ציוצים של מידע אמיתי.
מסקנות המחקר, בשורה התחתונה, התמצו בכך שלציוץ שקרי יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לציוץ אמיתי. מה שאגב מחזק את הציטוט הידוע שמיוחס לצ'רצ'יל "השקר מספיק לעבור חצי עולם בזמן שהאמת בקושי מספיקה ללבוש מכנסיים".
אז איך להבחין בין עובדה לשקר באינטרנט?
לרוב, אפשר לראות לפי מקור הדברים, אם הם אמתיים או שהם עלולים להיות שקריים. נסו להבחין האם האתר שבו כתובים הדברים הוא אתר שמוכר לכם או להוריכם כאתר אמין.
נסו לבדוק מי פרסם את המידע והאם מדובר במישהו שנחשב אמין, או שיש סימנים עת כך שהוא אמין. בסטיפס למשל, הרשת החברתית שלנו לבני נוער, ניתן לראות לפי מספר הפרחים, התפקיד והמומחיות של הכותב האם סביר שהוא אמין ותורם באתר או שהוא מישהו שאינו יותר מדי מוכר ומוערך באתר.
ראו בסרטונים שלמטה דוגמה קטנה של שני סרטונים. אחד אינו אמין והוא זיוף מוחלט. השני הוא אמיתי. האם הייתם מבחינים ביניהם מי הוא מי?
הנה המלצות כיצד לצרוך חדשות בעידן הנוכחי ואיך לא לצרוך אותן (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
סרטון מזויף של מטוס הפוגע בים:
http://youtu.be/Tz1kjyE6kVg
והדיווח המעגלי, שהוא טכניקה יעילה להפצת שקרים וחדשות כזב באינטרנט ואף למדיה (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
דיווח מעגלי
שמועות (Rumors) נוטות להתפשט במהירות רבה וזה לא חדש. אבל בימינו, עם האינטרנט, הווטסאפ והרשתות החברתיות, הן עפות במהירות אדירה לכל עבר.
אפילו יותר גרועה היא ההתפשטות המהירה של שקרים, דרך שמועות שהן בעצם חדשות כזב, פייק ניוז מכוון שיוצרים גופים או אנשים המעוניינים בהן ומופץ בהתלהבות ברשת.
ההתפשטות המהירה כל כך של שמועות יכולה להיות והיא לא פעם בעייתית מאוד, כי היא יכולה להוביל להתפשטות מידע שגוי או מטעה ואף לגרום לתופעות חברתיות הרסניות. לדוגמה, שמועות על פיגוע טרור שגוי, או חיכוכים חברתיים נפיצים יכולות לגרום לפאניקה ולפרצי אלימות קשים בחברה.
#אבל מהם הגורמים להתפשטות המהירה כל כך של שמועות?
אז ישנם כמה גורמים לכך:
#עניין
אנשים אוהבים לדבר על דברים מעניינים, במיוחד אם הם מעוררים אצלם רגשות. כך לדוגמה, תתפשט שמועה על אסון טבע או על מתקפת טרור במהירות רבה, מפני שהיא מעוררת עניין ורגש, במקרה הזה חרדה.
#אמינות
אנשים נוטים להאמין למה שהם שומעים, במיוחד אם השמועה מגיעה ממקור אמין. כך לדוגמה, שמועה שתופיע באתר חדשות מוכר, או ממשפיען או מוביל דעה ברשת, תתפשט הרבה יותר מהר משמועה שתופיע באתר או על ידי אדם לא מוכר.
#זמינות
בימינו ועם הטכנולוגיה החברתית, הפצת שמועות היא זמינה וקלה במיוחד. אנשים יכולים כיום להפיץ שמועות במהירות עצומה - דרך אמצעי תקשורת כמו ווטסאפ או טלגרם, או הרשתות החברתיות דוגמת בטוויטר ופייסבוק וכמובן בקבוצות ופורומים מקוונים.
#רגשות
שמועות שמעוררות רגשות חזקים, כמו פחד, שמחה או כעס יופצו הרבה יותר מהר. שמועה על תרמית פיננסית, למשל, תתפשט מהר יותר משמועה על שינוי קטן בחוק לא מאוד חשוב.
#אי-ודאות
אנשים נוטים להפיץ שמועות כשהם לא יודעים מהי האמת. במצבים של חוסר ודאות, אנשים נוטים לחפש מידע מכל מקור אפשרי, גם אם המידע אינו אמין. לדוגמה, שמועה על התפרצות מגפה תתפשט הרבה יותר מהר כשאין ודאות וידע מספיק לגביה.
כך נפוצות שמועות וחדשות מזויפות או שגויות (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
ואפילו המדע נופל קורבן להתפשטות של שמועות מדעיות לא מבוססות או מסולפות (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
נתחיל בשאלה "מהי אמת?" - הפילוסופים יטענו (לפחות חלקם, כי פילוסופים לעולם לא יסכימו כולם על דבר אחד) שאמת היא התאמה בין טענות של אנשים לבין העובדות האובייקטיביות שבמציאות.
פרנץ קפקא היטיב להעיד על בעיית האמת, כשכתב פעם "קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר". הוא צדק. להבחין באמת היא משימה שהעולם נאלץ להתמודד איתה שוב ושוב ובעידן המודרני, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המשימה הזו הפכה קשה מתמיד.
כי האינטרנט, כמו כל מקום שיש בו אנשים, מכיל גם אמת וגם שקרים ותרמיות. ישנם אנשים שמנצלים את מקור הידע המוביל כיום בעולם, כדי לרמות ולשקר ולגרום לאנשים אחרים לחשוב שמה שהם כותבים, מצלמים או מציגים - הוא האמת.
ובאינטרנט קל מאוד להדהד שקרים ומניפולציות. אלה מתפשטים במהירות אדירה בקרב קהלים אדירים. ב-MIT, חקר מה שנחשב הטכניון של אמריקה 126 אלף ציוצים כוזבים ומאומתים שהתפרסמו בטוויטר. הם מצאו שההתפשטות של ציוצי כזב היא מהירה פי כמה וזוכה לתפוצה רחבה יותר מאלו של ציוצים של מידע אמיתי.
מסקנות המחקר, בשורה התחתונה, התמצו בכך שלציוץ שקרי יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לציוץ אמיתי. מה שאגב מחזק את הציטוט הידוע שמיוחס לצ'רצ'יל "השקר מספיק לעבור חצי עולם בזמן שהאמת בקושי מספיקה ללבוש מכנסיים".
אז איך להבחין בין עובדה לשקר באינטרנט?
לרוב, אפשר לראות לפי מקור הדברים, אם הם אמתיים או שהם עלולים להיות שקריים. נסו להבחין האם האתר שבו כתובים הדברים הוא אתר שמוכר לכם או להוריכם כאתר אמין.
נסו לבדוק מי פרסם את המידע והאם מדובר במישהו שנחשב אמין, או שיש סימנים עת כך שהוא אמין. בסטיפס למשל, הרשת החברתית שלנו לבני נוער, ניתן לראות לפי מספר הפרחים, התפקיד והמומחיות של הכותב האם סביר שהוא אמין ותורם באתר או שהוא מישהו שאינו יותר מדי מוכר ומוערך באתר.
ראו בסרטונים שלמטה דוגמה קטנה של שני סרטונים. אחד אינו אמין והוא זיוף מוחלט. השני הוא אמיתי. האם הייתם מבחינים ביניהם מי הוא מי?
הנה המלצות כיצד לצרוך חדשות בעידן הנוכחי ואיך לא לצרוך אותן (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
סרטון מזויף של מטוס הפוגע בים:
http://youtu.be/Tz1kjyE6kVg
והדיווח המעגלי, שהוא טכניקה יעילה להפצת שקרים וחדשות כזב באינטרנט ואף למדיה (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
