הדולפינים הם יונקים נבונים במיוחד, שמשוחחים ביניהם בעזרת נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. שפתם רחוקה מפענוח אבל לחוקרים ברור שהיא מאפשרת להם לתאם ביניהם פעולות חכמות ושיתופיות ביותר.

צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים. הם מסוגלים להעביר מסרים של מצוקה למרחקים די גדולים ולהזהיר זה את זה.


הנה הנסיון המחקרי להסביר את שפת הדולפינים:

https://youtu.be/YSjqEopnC9w


הסברים על התקשורת בין הדולפינים:

https://youtu.be/RpokpdM7PeI


והבה נתקרב אליהם ממש:

https://youtu.be/BbT_e8lWWdo?qr=yes

סלנג הוא אוסף של ביטויים ומילים שנולד אצל קבוצות שונות של אנשים. כל קבוצה ממציאה לעצמה ביטויים כדי לתקשר עם חברי הקבוצה.

פעמים רבות הופך הסלנג למעין צופן של חברי הקבוצה בינם לבין עצמם והוא גורם להם להרגיש חלק ממנה.

יש סלנג של חיילים, של סטודנטים, בעלי תחביבים, חברי קיבוצים, מעמדות בחברה ועוד.

מקור המילה סלנג הוא כנראה באות S שנוספת לשייכות למישהו (Tom's) ואחריה lang, קיצור המילה Language שפירושה שפה. ביחד זה S Lang או פשוט Slang.


הנה הדרך המרתקת שבה התפתחו כל מיני צירופים באנגלית במהלך הדורות (מתורגם):

https://youtu.be/KA7mpOvTgs8


הקומבינה היא אחת ההמצאות המפוארות של הסלנג העברי (עברית):

https://youtu.be/JeVNz5-a3Is


יש סלנג גם לחרדים (עברית):

https://youtu.be/Jow8MQYJ2tE


דיון על תפקידו של הדור הצעיר בהרס השפה העברית (עברית):

https://youtu.be/iZ1gFO02crs


שיר של להקת הנח"ל על הסלנג הצבאי (עברית):

http://youtu.be/E-7mMbK0zW8


ותכנית טלוויזיה על סלנג (עברית):

http://youtu.be/ZuJFK4sb5Co

רכילות בין אנשים (Gossip) מתבטאת לרוב בשיתוף לא רשמי, של שמועות או מידע על אחרים. לעתים קרובות היא כוללת פרטים על חייהם האישיים והתנהגותם של קרובים, מכרים וידוענים, כמו גם על דברים שקרו להם ומעשים שעשו.

אבל הרכילות היא גם פעילות שתפקידה החברתי הרבה יותר משמעותי מאשר סתם "לדבר על אחרים מאחורי הגב". למעשה, בעוד שהיא נתפסת לעתים קרובות כעניין שלילי, לרכילות יש שורה של תפקידים, המשתנים בהתאם להקשר החברתי ולנורמות התרבותיות.


#התפקידים החברתיים של הרכילות

הנה הם:

#יצירת קשרים חברתיים
רכילות מחברת, כסוג של אמצעי לקשר חברתי וליצירה של קשרים בתוך הקהילה או קבוצת אנשים. למעשה, היא מספקת נושא שיחה משותף ובכך מסייעת לאנשים להרגיש מחוברים יותר זה לזה, חיבור שנוצר מתחושת ההיכרות והידע המשותף.

#חיזוק נורמות חברתיות
רכילות מציעה לקהילה דרך לחיזוק של נורמות וציפיות חברתיות. כי באמצעות שיחות ודיונים על התנהגותם של אחרים, אנשים יכולים להסכים במשותף (או להתנגד) לפעולות חברתיות שונות, ובכך לסייע בביסוס או שמירה על מוסכמות חברתיות או לחולל בהן שינוי.

#העברת מידע תרבותי
רכילות יכולה להיות אמצעי יעיל ומעורר קשב להעברה של ערכים, אמונות ומסורות תרבותיות מדור לדור. שיתוף סיפורים, שמועות ואנקדוטות מסייע לצעירים וחדשים בחברה ללמוד על הנורמות החברתיות והתנהגויות המקובלות ומהן התוצאות וההשלכות של חריגה מהן.

#ניהול מוניטין
לרכילות תפקיד של ממש בניהול מוניטין. לא פעם אנשים מרכלים כדי ללמוד על המוניטין של אחרים, גם בצד החיובי וגם בשלילי. שיתוף מידע על התנהגותו של אדם מאפשר להזהיר אחרים או להתייעץ כיצד לנהל את הקשר מולו.

#בידור וסקרנות
אי אפשר לשכוח שהרכילות היא גם קצת בידור, רגע של יציאה משגרת היומיום לטובת סיפורים. רכילות פועלת על סקרנות, עם דיבור רגשי על מעשי האחר, תגובות לשמע דברים שקורים, פריקת תסכולים ושיתוף של תככים ומניפולציות בין אנשים.



#אזהרה
לרכילות יש לא פעם גם השלכות שליליות. בהפצת מידע שלא זכה לפרסום נרחב יש חדירה משמעותית לפרטיות. לא פעם מדובר בשערוריות, בלשון הרע ולצערנו גם בשמחה לאידו של אדם.

הגזמה בה עלולה להוביל לשמועות, לאי-הבנות ולהפצה של מידע כוזב, דברים שעלולים לפגוע בשמם של אנשים ובמערכות יחסים שנהרסות.

כדי לשמור על סביבה חברתית בריאה, הכרחי וחיוני לתקשר בצורה אחראית ומוסרית, ללא לשון הרע, השמצות או המצאת עובדות משלכם.


הנה סרטון שמציג היטב את התוצאות החמורות של הרכילות (מתורגם):

https://youtu.be/wPdTSzTDfb4


התפקיד החברתי של רכילות (עברית):

https://youtu.be/NFsG5RpQawE


דימוי יפה מתוך סרט לרכילות:

https://youtu.be/wPdTSzTDfb4


בחיוך - על רכילות ודיבורים מאחורי הגב אפילו של עצמי (עברית):

https://youtu.be/QuanDcCkqh4


ופרק מסדרת נוער שעוסק ברכילות (עברית):

https://youtu.be/SkVbwxmN7nA?long=yes

דומה שכולם מסביבנו אומרים מדי פעם בדיבור אֶההה, אָה או אֶממ. יש מקומות או שפות שזה אַממ, לעתים, כמו באירופה זה צליל של מעין "נפיחת פה", שנשמע כמו פְּףף...

למעשה, אם מישהו יבדוק את זה, הוא יגלה שאדם ממוצע אומר בעברית לפחות 30 פעם אָה או אֶההה בכל 10 דקות של שיחה. רובנו אומרים את הצלילים או ההברות הללו הרבה יותר פעמים, כמובן.

אבל מה זה שגורם לאנשים בכל העולם לומר אההה או צליל דומה כלשהו, בלי קשר למקום שממנו הם באים ולתרבות, הדת או המגדר שלהם?

הרי ברור שאם אנשים בכל העולם עושים משהו והם לא למדו אותו אחד מהשני, הרי שיש תפקיד, או במבוגרית "פונקציה", שהוא ממלא.

אז מהי הפונקציה שממלא ה"אהה" הזה שאנו אומרים?

בניהול שיחה המילים חסרות המשמעות הללו ממלאות זמן ריק בדיבור ומאפשרות לדובר שנייה נוספת לחשוב על ההמשך. אם אתם תוהים למה אנחנו לא פשוט שותקים, אז הסיבה היא ששתיקה בשיחה משמעותה הטבעית היא "סיימתי לדבר ואתם יכולים להחליף אותי ולהתחיל לדבר".

לכן, תפקידן של מילות ההברה חסרות הפשר הוא "לשמור לנו את התור". מבלי לעשות זאת במתכוון אנו מאותתים לבני שיחנו שבכוונתנו להמשיך ו"תנו לנו רגע".


הנה הסבר מעמיק על עניין האההה שאנו אומרים (עברית):

https://youtu.be/W-5ixHf-6JY


ובחיוך - שימו לב כמה נפוץ לומר בתקשורת "כיפת אההה ברזל"? (עברית):

https://youtu.be/lPVwRoMGNBM

אמנם בעלי החיים לא מדברים ביניהם כמו בני-אדם. הם לא יודעים מילים או כיצד לבנות משפט. אפילו התוכים שמחקים בני אדם, לא ממש יודעים מה המשמעות של המילים שהם אומרים.

אבל המדענים יודעים לספר שרוב בעלי החיים יש דרכים לתקשר ולהעביר מסרים ביניהם ללא מילים, בלשון מדעית - בתקשורת שאינה מילולית.

קולות שונים ומשונים, סימני התנהגות, מגע ואפילו ריחות - כל אלה משמשים לתקשורת של בעלי חיים, מיונקים וציפורים ועד לחרקים שונים שחיים במושבות חברתיות.


הנה סרט מופלא על התקשורת של בעלי החיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc

גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.

הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.

חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.

חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!

ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.


#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.

ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.

מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.

לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.


הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:

https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY


איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):

https://youtu.be/cLHnACQR1iI


אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):

https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY


המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:

https://youtu.be/RKSa0AA-oC4


קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):

https://youtu.be/nn3zKjZPwVc


הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:

https://youtu.be/_5IOse0EdIo


ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):

https://youtu.be/IBuzPnVzKDc


מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):

https://youtu.be/fjvcjEYiwQE


וסיפורם של המגמגמים (עברית):

https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes

האם לא הייתם רוצים פעם לנאום, ממש כמו חבר כנסת או שר, ולשאת את דבריכם למול כולם? - בלונדון בירת אנגליה זה אפשרי. אל דוכן הנואמים שממוקם בלונדון, בכניסה להייד פארק (Hyde Park) שבקצה רחוב אוקספורד, יכול כל אחד להגיע ביום ראשון ולשאת נאום לפני עוברי-האורח.

"פינת הנואמים" (Speakers' Corner) שנמצאת ליד מארבל ארץ' (Marble Arch) מצויה בלב מסורת אנגלית רבת-שנים. טיפוסים מוזרים, שונים ומשונים עומדים שם על במות קטנות ומטיפים לקהל על כל נושא שבעולם. וממש כמו בפרלמנט האנגלי הידוע בעולם כולו, גם בהייד פארק מצטרפים מהקהל אל הדיון וקוראים קריאות ביניים לעבר הנואם התורן.


הנה פינת הנואמים שבהייד פארק:

https://youtu.be/TCTfw4w57aE


וילדים שהשתלטו עליה בקמפיין פרסומי:

http://youtu.be/MAEIj37hyIM


על הייד פארק עצמו:

http://youtu.be/mHDDBgr2mMQ


והנה נאום חוצב להבות של מטיפה שמאיימת על החוטאים שילכו לגיהנום:

http://youtu.be/_anYCnBll4U

רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.

טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.

למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."

או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.

טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!

זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.

טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.

לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...

אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.


#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.

בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.

שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?


הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):

https://youtu.be/3klMM9BkW5o


הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):

https://youtu.be/-EuPi5UpH58


שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:

https://youtu.be/xdVqjTvcXoU

בעלי תוכים יודעים את סוד הקסם של עוף המחמד הפטפטני הזה. המשורר אברהם חלפי היטיב לבטא זאת בשורה האלמותית שלו, מתוך "השיר על התוכי יוסי" שמדברת על היכולת שלהם לגעת בלב ואפילו לנחם: "פטפט, תוכי יוסי, נחמני כזית, ליבי היום ריק".

אבל איך התוכים יכולים לדבר?

אם לא מעט מהתוכים יכולים לחקות בני אדם וקולות ואף יכולים ממש לדבר, העובדה שהם יכולים גם להבין משמעויות ורעיונות שונים, להשתתף ב"משחקים" עם בני אדם ואפילו לענות על שאלות בתשובות הגיוניות, מרשימה לא פחות.

תיבת התהודה שיש בגופם של התוכים, מאפשרת להם להפיק הרבה סוגי קולות. כך הם מסוגלים להיות חקיינים טובים כל כך. הם מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.

הדיבור של התוכי הוא לא חלק מהתקשורת המילולית שלו. תוכים לא מבינים באמת את המשמעות של הדיבור. ניתן לאלף אותם להבין ברמה פשוטה את ההקשר ולהגיב לגירויים מסוימים, במילים ומשפטים מוגדרים. זה מרשים מאד, אבל זה לא דיבור של ממש.

כך או כך, לא כל התוכים שווים ביכולות ה"דיבור" שלהם. האפרור האפריקני, שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים וגם אחת הציפורים החכמות בטבע. הוא זה שמשמיע מילים, צירופי לשון ומשפטים הכי טוב.


הנה הסוד של הדיבור של התוכים המדברים (מתורגם):

https://youtu.be/1EYUhpimyxc


תוכי מדבר ומחקה בעלי חיים נהדר:

https://youtu.be/WQ_wO0r16ww


על הדיבור של התוכי שמודגם בעזרת תוכי בשם איינשטיין (מתורגם):

https://youtu.be/mAp6X0zZfx0


על קופסת הקולות של התוכים, שמאפשרת להם לדבר:

https://youtu.be/dBGw7uXc0eo


כך נוצר קשר עם מטפלת רק בגלל שריקה (עברית):

https://youtu.be/KrSs7tncSMM


תוכי שמבלבל את המוח ומדבר שטויות:

https://youtu.be/U4mPDKwQul8


דוגמה למופע של תוכי מאולף:

https://youtu.be/7rfGEtALHYs


ואריק איינשטיין בשיר של אברהם חלפי על הפטפוט של התוכי, שמרגיע את בעליו (עברית):

https://youtu.be/I-MDk1dulFw

נביחתו של הכלב היא הדיבור שלו והדרך שבה הם מתקשרים ביניהם ועם בני אדם.

כשהכלב נובח על זרים שעוברים חצר הבית או מעבר לדלת, הוא בעצם מבהיר להם את גבולות הטריטוריה ששייכת לו. הוא מסמן ומודיע שזהו השטח שלו, נחלתו. במילים פשוטות הכלב מודיע בנביחה: "אל תתקרבו לשטח שלי!".

הכלבים גם אומרים שלום בנביחה וגם מזהירים את בעליהם, או מודיעים על מצוקה.


הנה תפקיד הנביחות:

http://youtu.be/zhM1xb6VbHg


למה לכלבים שונים יש נביחות אופייניות:

https://youtu.be/qjuOWeBcls8


גורים מסוגלים לנבוח על דברים משונים:

https://youtu.be/3sAKLlEg_F0


ויש כאלה שנובחים בלחישה:

https://youtu.be/C2E0PgVPCgA

המילה אָמָּן נכתבת בקמץ קטן, מה שאומר שיש להגות אותה אוֹמָּן. לגבי כתיבה האקדמיה היום ממליצה לכתוב בניקוד מלא כלומר אומן.

אבל האם האָמָּן, שהוגים בכלל אוֹמָּן, הוא שונה מאוּמָּן, שהוגים ב-U ולא ב-O?

אז כן - הראשון, האָמָּן, הוא מי שיוצר יצירות אמנות מקוריות, דוגמת צייר או פסל. השני, לעומתו, האוּמָּן, הוא בעל מלאכה שיש לו ידע מקצועי נרחב. הוא עוסק בדרך כלל בתחום של מלאכת יד עדינה והוא מומחה בתחום המקצועי ובביצוע המדוייק והיפה שלו.

אז לסיכום אמן שהוגים אוֹמָּן, הוא שונה מהאוּמָּן, אבל שניהם עושים דברים מצוינים.

נאום טוב, כולם יודעים, הוא המחשה מצוינת לכוחה של המילה המדוברת. הוא שמייצר את יכולתו של מנהיג, מנהל, או כל מוביל, להשפיע על מהלך ההיסטוריה ולתת השראה לציבור המאזין לו.

אבל מבין משתנים כמו תוכן, הופעה ואינטונציה בנאום ובהעברת מסר, מסתבר לא פעם, ולרבים זו הפתעה, שהתוכן תופס חלק קטן בהצלחת ההרצאה, בנאום או במסר שמעביר רק 10% מסך העניין.

שאר ה-90% הם ההופעה של הנואם או המרצה, שמקבל, החזיקו חזק, לא פחות מ-70%, והאינטונציה והקול, שתופסים את ה-20% הנותרים.


#כמה מילים על המרכיבים הללו:
הופעה - הקהל מאד תופס את הופעתו של המרצה או הנואם. ההופעה החיצונית, הלבוש, העמידה, שפת הגוף - כל אלה משפיעים מאד על הקהל.

אינטונציה - בטחון עצמי, שפה ברורה, העברת מסר קצר ופשוט. גובה הקול יקבע כמה סמכותיים נהיה וכמה וכיצד יעבור המסר שלנו אל הקהל.

העברת מסר - ממש לדבר עם הקהל, לספר סיפור ולא סתם להעביר נקודות, רצוי אפילו לשלב סיפור שממחיש את נושא הדיבור.

תקשורת - ליצור קשר עין ולהשתמש בהבעות פנים, לחייך, אפשר אפילו לשלב הומור, הכל כדי לחזק ולדייק את המסר ולגרום שירצו לשמוע.

דיבור מנגן ודינמי - אל תנסו דיבור מונוטוני. הוא עובד הכי גרוע שאפשר. השתמשו בעוצמה משתנה, חזקה כשתרצו להיות מכריעים ומאוד חלשה אבל מרוכזת, עם שפת גוף ובעיקר פנים - כשתרצו להעביר מסר מדויק וחד.

התוכן הוא, אגב, כמעט ולא חשוב. עד כמה שזה נשמע מוזר...


כך נואמים כדי להשיג את המטרות (מתורגם):

https://youtu.be/3klMM9BkW5o


מאחורי כל נואם בכיר יושבים לרוב כותבי נאומים (עברית):

https://youtu.be/Y8CZU1RPbGM


סטודנט שמיישם את הטיפים שקיבל ועומד נהדר מול כיתתו:

https://youtu.be/V8eLdbKXGzk


בחיוך - נואם מקומי (עברית):

https://youtu.be/AKkGRAkTYpE


הרצאה פנומנלית על דיבור ואיך לדבר בצורה אפקטיבית, מול קהל ומול העולם (מתורגם):

https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes


ושינוי בשפת הגוף שלנו ישנה משמעותית את התוצאות של הנאום (מתורגם):

https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?t=221?long=yes

על פי האקדמיה ללשון עברית ניתן לומר ולכתוב את שניהם, גם בסיומת ־ִים וגם בסיומת ־ִיִּים, אבל ההקשר צריך להיות נכון.

אמריקנים, צרפתים, סינים וכדומה - הם שמות עצם. אלו מיוחסים רק לבני-אדם.

אבל כשמדובר בשם תואר, כמו במקרה של 'אינטרסים אמריקניים', אז צריכים להיות שני יודים. אלו יכולים להיות מוצמדים לכל דבר, גם לבני אדם הן לשמות עצם אחרים, אבל לרוב משתמשים בהם במקרה שלא מתייחסים לבני אדם, כמו אינטרסים אמריקניים, או כספים אמריקניים.

הסיבה היא שכשמדובר בכינויי הייחוס לעמים, כמו במקרה של ספרדי או יווני, ובהשתייכות לקבוצה, כמו במקרה של מזרחי או חרדי - אלו יכולים להיות גם שמות תואר וגם שמות עצם.

דִקלוּם הוא קְרִיאָה או הַקרָאָה של קטע מילולי. אדם שמדקלם אומר את הדברים בקצב שאינו של דיבור רגיל.

לעתים בדקלום אנו מקריאים את הקטע ולא פעם אף בליווי מוסיקלי.


הנה הדקלום היפה ביותר ששמענו זמן רב:

http://youtu.be/auSo1MyWf8g

פִּיתוֹם הוא אמן או אמנית במה ש"מדברת מהבטן". לפיתומים יש שליטה גבוהה בקולם והם יכולים להזיז לדבר מבלי להזיז את השפתיים. הפיתום המקצועי מופיע לרוב עם בובה שאותה מפעילים על ידי הנעת שפתיה באמצעות הידיים.

האשליה של הפיתום נוצרת כשהקהל מייחס את מקור הקול שהוא שומע לבובה, במקום לפיתום עצמו.


הנה פיתום ישראלי עם כמה טיפוסים אופייניים (עברית):

https://youtu.be/_M-2mKCoUts

הנביחה של הכלב היא הדיבור שלו. נביחות הן הדרך שבה כלבים מתקשרים ביניהם.

כשמישהו זר או כלב אחר עובר ליד חצר הבית או מעבר לדלת, הכלב נובח וכך הוא מודיע שזה השטח הפרטי שלו, הטריטוריה שבה הוא שולט. זו האזעקה שלו, שאומרת לפולש להיזהר!

נביחות הכלבים הן גם לומר שלום, להודיע לבעליהם או לכלבים אחרים על מצוקה או להזהיר את הבעלים מסכנה.


הנה אוסף של כלבים נובחים מסיבות שונות ומשונות, החל מפחד, תימהון, תקשורת עם הבעלים ועוד:

http://youtu.be/nqelBMLz9Po

את רוב סימני שפת הסימנים מבצעים על ידי כף היד, ליד הפנים, החזה והבטן. סימנים מעטים כוללים תנועות כתפיים ואיברי גוף נוספים.

אבל התפתחות שפת הסימנים מובילה בהדרגה לאזור הפנים ולסימני ידיים בלבד. בתהליך זה, שלא נגמר, מרבית הסימנים שבעבר השתמשו באיברי גוף שאינם הידיים או בחלקי גוף התחתונים, מפנים עם הזמן את מקומם לסימנים חדשים שמבוצעים בכפות הידיים ובחלק הגוף העליון בלבד.


מבוא ללימוד שפת הסימנים:

https://youtu.be/GDV3K8BXSQI


שיר שלם שתוכלו לומר בשפת הסימנים:

http://youtu.be/JIdADujEf2g


ושיר נוסף בשפת הסימנים:

http://youtu.be/SDBMTUhx7OI

לכל שפה יש ניגון משלה, מוסיקה שנוצרת במשך אלפי שנים של התפתחות, השפעות זרות ושינויים שנכנסים במהלך הדורות.

לכל שפה גם יש הטעמה ובמקרה של העברית גם שתי הטעמות שונות משלה. מִלְּעֵל ומִלְּרַע הן ההטעמות הראשיות.

מרבית המילים בעברית מוטעמות בהטעמת מלרע, אבל לא כולן. יש לנו מילים עם הטעמה מלרעית ומילים מלעליות. גלגל או קופסה הן מילים בהטעמת מלרע. רכב או סקר הן מלעליות.

את זה שאנו מבדילים בין המלעיל והמלרע אפשר להמחיש באמצעות שתי מילים שנכתבות אותו דבר אבל נהגים אחרת. מדובר במילים "בוקר", עבור תחילתו של היום ו"בוקר", עבור מי שמגדל בקר.

איך אנחנו יודעים לאיזה בוקר הכוונה? - את הראשונה אומרים במלעיל ואת השנייה במלרע וכך אנו מבינים אותן כשהן נאמרות. יש עוד כמה מילים כאלה, כמו א֫ורז המאכל ואור֫ז לאריזה. יש אפילו שמות כמו "עפולה" או "מטולה", שניתן להגות גם במלעיל וגם במלרע.

כלומר, בכל מילה יש הברה שהוגים בהטעמה, ביתר הבלטה משאר ההברות בה. הברה זו נקראת "הברה מוטעמת". במִלְּרַע ההברה המוטעמת היא ההברה האחרונה. במלעיל - הההברה הלפני אחרונה.


הנה דוגמה למלרע המזרחי ולמלעיל היידישאי שחדר אל השפה (עברית):

https://youtu.be/-lFVCgXPu8M


ביאליק הוא דוגמה לכתיבה במלעיל ושלמה ארצי היטיב להשאירו בלחן שלו (עברית):

https://youtu.be/fJvycuknrU0


וכשבשנות ה-80 משתלט ההומור של כוורת ומכניס את המילעול המוגזם של השמות (עברית):

https://youtu.be/O3L7FzoMFJs

הלשון שלנו היא איבר שרירי שמאפשר לנו לחוש טעם. כ-10,000 פקעיות טעם מכסות את הלשון שלנו וקולטות מולקולות מהמזון שאנו אוכלים. למעשה הן קולטות מולקולות מנוזלים בלבד והרוק הוא שמסייע להיווצרות הנוזלים הללו ולהמסה של המזון המוצק שאיו אוכלים. פקעיות הטעם הללו שולחות מידע למוח וכך אנו חשים הנאה או לא נהנים מטעמו של האוכל שאכלנו.

בני אדם משתמשים בלשון גם לדיבור והפקת צלילים. ישנם עיצורים, צלילי דיבור, שהלשון הכרחית להפקתם. בעיצורים כמו ל, ט או נ, תפקיד הלשון הוא חשוב ביותר. זו ככל הנראה הסיבה שהמושג "לשון" הפך לשם של שפת הדיבור שלנו, כמו שיודעים ילדים הלומדים בבית הספר את מקצוע הלשון.

גם בעלי חיים עושים שימוש בלשון. חתול מנקים את פרוותם מלכלוך בעזרת לשונם. צפרדעים צדים חרקים בעזרת לשונם. במקום להזיע כמונו, כלבים משתמשים בלשון כדי להוריד את חום גופם, באידוי המים מהלשון. וכמובן התוכים, בעלי הלשון העבה, שיכולים בעזרתה להגות מילים.

אגב, סתם שתדעו, ביחס לגודלה, הלשון היא השריר החזק בגופנו!


הנה סרטון על הלשון ותפקידיה:

http://youtu.be/0hwOL91cjwM?t=10s


כך הלשון מייצרת לנו את תחושת הטעם, אם כי מפת הטעמים היא לא בדיוק מה שחשבנו (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk



הסבר נוסף:

http://youtu.be/KuP-Kj7MHes

נאום "We shall fight" של ווינסטון צ'רצ'יל הוא נאום קצרצר ודל במילים, אך עוצמתי ומרשים כל כך, שניתן לומר היום שהציל את בריטניה והעולם כולו מגייסותיו של היטלר במלחמת העולם השנייה.

את הנאום הזה נשא מנהיג בריטניה ב-4 ביוני 1940, רגע קריטי במיוחד במלחמה. על אף הכמעט אקראיות שלו, הנאום הזה נחשב לאחד הנאומים המפורסמים והחשובים ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה המודרנית בכלל.

את הנאום נשא ראש הממשלה הטרי צ'רצ'יל, כשהוא סוקר בפרלמנט בלונדון את מצב המלחמה ומצבה של בריטניה הוא לא טוב.

צ'רצ'יל מדבר אחרי כחודש של קרבות, בהם מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שרבים ראו בו עד אז את הצבא החזק בעולם. והוא בא אחרי שבריטניה מילטה בקושי את צבאה מצרפת הכבושה, רגע לפני שיושמד בידי הצבא הגרמני, תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הנשק הכבד של בריטניה, שנפל עתה בידי הגרמנים..

לקראת סוף הסקירה שלו אומר צ'רצ'יל לפרלמנט, אך בעצם לעם הבריטי, את הדברים הבאים (בעריכה שלנו):

#"גם אם נפלו או יפלו חלקים גדולים של אירופה, בידי שלטון הגסטפו - לא נירתע ולא נכזיב. אנו נמשיך עד הסוף, נילחם בצרפת, נילחם בימים, נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר, נגן על האי שלנו. אנו נילחם בחופים, אנו נילחם בשדות התעופה, נילחם בשדות, נילחם בהרים ולעולם לא ניכנע!"

הנאום כולו היה מסר של נחישות, בו מדגיש צ'רצ'יל את הנחישות של בריטניה להילחם נגד גרמניה הנאצית בכל מחיר. צ'רצ'יל מעוניין לחזק את רוח הלחימה של העם הבריטי ולאחד את האומה אל מול האיום הנאצי.

הנאום הזה נחשב לנקודת מפנה במלחמה ולרגע שיסמל ויחזק את עמידתה האיתנה של בריטניה, אל מול הצבא המאיים של היטלר. עד היום מצטטים חלקים ממנו בנאומים של פוליטיקאים, כשעיקר הציטוטים הם מהמשפטים האחרונים שלמעלה, משפטים שהפכו סמל לעמידה איתנה אל מול אויב, לעידוד וחיזוק המורל בציבור.

לימים יאמרו מומחים ומנהיגים שנאומיו של צ'רצ'יל באותם ימים היו שווי ערך לכמה דיביזיות. לסטאלין מיוחס הציטוט "צ'רצ'יל הוא הלוחם הטוב ביותר שיש לאנגליה. במצב העניינים הנוכחי, כל נאום שלו שווה לפחות 100 טנקים."

בעקבות הנאום הזה נישאו במהלך המלחמה עוד נאומים איקוניים של צ'רצ'יל, כולל נאום "דם, יזע ודמעות", שהוא נשא ב-13 במאי 1940, "זוהי שעתנו הגדולה ביותר" (18 ביוני 1940), ו"זה לא הסוף של ההתחלה", שהוא יישא ב-10 בנובמבר 1942.

ברור לכל שהיכולת הרטורית של צ'רצ'יל לעורר השראה ולחזק את המורל, היו אחד מכלי הנשק החשובים במאמץ המלחמתי הבריטי. הם גם חיזקו את המורל של העם הבריטי וחייליו ומנגד - הם גם סייעו לו בגיוס של תמיכה בינלאומית, שהייתה כה הכרחית לבריטניה באותם ימים.

כי מי יוכל לעמוד בפני מנהיג כל כך מדויק ומעורר השראה?


נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".


הנה נאום "אנו נילחם" של צ'רצ'יל (מתורגם):

https://youtu.be/k8cBGoC6pzA


מתוך סרט על חייו:

https://youtu.be/CXIrnU7Y_RU


מערוץ ההיסטוריה:

https://youtu.be/taGgntNWFSE


והנאום המלא:

https://youtu.be/MkTw3_PmKtc

ההגיים, אותם קולות וצלילים היוצאים מפינו, נחלקים לשתי קבוצות: העיצורים והתנועות.

מה מבדיל בין עיצורים לתנועות? - כשהוגים את העיצורים, נעצר זרם האוויר ונחסם בחלל הפה. למשל האות פ שנעצרת בשפתיים או האות ש שנעצרת עם הלשון. בהגיית התנועות לעומת זאת, נע האוויר וזורם בלי הפרעה ועצירה, היישר מהריאות דרך חלל הפה החוצה. כך למשל אנו הוגים תנועות כמו "אי" (מנוקדת בחיריק) או או (שמנוקדת בחולם).

עיצור ותנועה ביחד מרכיבים את ההברה. הברה היא עיצור ותנועה ביחד.


כך המציאו היוונים הקדמונים את התנועות:

https://youtu.be/gL18gFhRwq4


הנה סרטון על העיצור והתנועה:

https://youtu.be/vLfwUOBKPRE


שמציג את העיצורים:

http://youtu.be/Cx1iEwpiLHc