בשנות ה-60 וגם קצת אחרי זה היה מופע בידור מפחיד מאוד בגני התערוכה בתל אביב. היו בו אופנוענים שנסעו על קיר במהירות אדירה וכולם נהנו מההתגברות המטורפת שלהם על כוח הכבידה.

כן, קיר המוות הוא אחד מסגנונות הבידור המסוכנים והמפחידים שיש, אבל במדינות העולם השלישי הוא גם היום הצלחה אדירה.

במדינות המערב כבר לא מאפשרים את הבידור המסוכן הזה אבל בתת-היבשת ההודית וחלק משכנותיה הוא עדיין מצליח ומותר.

בהודו מכנים את קיר המוות ההודי "Maut ka Kuaa" ונוהגים בו במעגלים לאורך הקיר האנכי של קונוס העץ המתרחב למעלה. הקהל נאסף סביבו ומביט במופע המוטורי כלפי מטה, כמו אל תוך באר, מה שהוביל גם לשם "Well of death", בעברית "באר המוות".

את הנסיעה הרוכבים מתחילים בתחתית הקונוס, צוברים תאוצה, כשהם נוסעים מסיבה לא ברורה דווקא נגד כיוון השעון, ומגיעים למהירות גבוהה, בה האופנוע לא נופל בזכות מהירותו וחוקי הפיזיקה. אז מתחילים הרוכבים לפצוח בתרגילים מרהיבים, שגורמים ללב לא פעם לפעימה חסרה, לעתים כמעט ונוגעים ביד בידיהם של הצופים.

הרוכבים הם מיחידים, בדרך כלל גברים אך לא תמיד, ועד משפחות שלמות - דמיינו אבא, אימא ונערים ונערות שכולם גדלו למיומנויות המדהימות והמסוכנות הללו.


הנה קיר המוות והתרגילים המטורפים שעושים הלהטוטנים בהודו:

https://youtu.be/_Ky8RyQ7GJU


סוגי התרגילים בקיר או באר המוות:

https://youtu.be/P5ZtnIi7W0g


והרבה כבר נהרגו שם:

https://youtu.be/ttY3AiC7mVQ

הוא אחד מהאופנוענים האמיצים בעולם. האופנוען האוסטרלי רובי מדיסון (Robbie Maddison) בז בקביעות לכוח הכבידה וקופץ עם האופנוע שלו למקומות ולמרחקים שלא יאומנו. קוראים לזה אופנוענות פריסטייל מוטוקרוס והיא אחד מענפי הספורט המוטורי המפחידים והקשים לביצוע.

מדיסון שובר שוב ושוב את שיא העולם בקפיצה עם האופנוע לרוחק. השיא הנוכחי שלו נשבר במלבורן, אוסטרליה ושיפר בקפיצה אחת משיאו הקודם 98.34 מטר אל שיא עולמי חדש שלו - 104.42 מטר.

אבל זה רק שיא אחד. מדיסון קפץ עם האופנוע אל מעל שער הנצחון בפריז ומשם קפץ למטה בדהירה. הוא קפץ ועבר באופנוע שלו מעל תעלת קורינתוס שביוון, קפץ ועשה סלטה לאחור בגשר לונדון הפתוח ועוד.


הנה רובי מדיסון:

https://youtu.be/IGELQNSb_Ws


נגד כוח הכבידה:

https://youtu.be/lwaJwaTyOB4


רובי מדיסון קופץ מעל גשר לונדון הפתוח:

https://youtu.be/XcfkKtZd8tc


כשמשעמם לו הוא קופץ מעל שער הנצחון בפאריס:

https://youtu.be/MKbgKv9EFYY


רובי מדיסון חוצה את תעלה קורינתוס בקפיצה עם האופנוע:

https://youtu.be/NotrjliteBk


וראיון איתו:

https://youtu.be/7EU3fWom62Y

קפיצת בסיס (Base jumping) היא ספורט אתגרי מסוכן מאד שבו קופצים מגובה קצר מאד ואז פותחים מצנח. לעיתים גם קופצים עם חליפת כנפיים. השם "בסיס" נובע מראשי התיבות של BASE (קפיצה מבניין, אנטנה, גשר או צוק).

בקפיצת בסיס הסכנה היא גדולה כיוון שבגלל גובה הצניחה הקצר, אין מצנח רזרבי ולכן הסיכון גדול יותר ואתגרי יותר. הקפיצה היא במקרים רבים מבניינים שאסור לקפוץ מהם, מחשש לתביעות או הפרה של החוק, ולכן הקופצים עורכים אותן בשעות הבוקר המוקדמות. בין הבניינים שמהם קפצו נמצאים מגדל אייפל, מגדלי עזריאלי ובין ההרים הר השולחן בדרום אפריקה ואחרים.

אל תנסו את זה בשום אופן בעצמכם! - קופצי הבסיס מתאמנים ורוכשים ציוד מתקדם וגם הם מוצאים את עצמם לא פעם בתאונות קשות, שחלקן מסתיימות במוות קשה מהתרסקות.


כך נראית קפיצת בסיס:

https://youtu.be/MvXwnDCKDeE


אוסף של קטעים מקפיצות בסיס יפהפיות ומיוחדות:

https://youtu.be/6hk6y8dhkeE


קפיצת בסיס עם חליפת כנפיים בסין:

http://youtu.be/SXJGhFbzK4g?t=37s


וקפיצת בסיס קבוצתית:

https://youtu.be/wNzd7ngMG3w


בואו להתנסות בקפיצת בסיס:

https://youtu.be/PVAA6YYiYm0?qr=yes

אם חשבתם שמסוכן לנסוע בכבישי ישראל, כדאי שתכירו את הדרך ההררית בבוליביה, זו המכונה "דרך המוות". זוהי ללא ספק הדרך המסוכנת ביותר בעולם. דרך צפון היונגאס, בשמה המדויק, היא דרך של כ-70 קילומטרים, שעוברת בין הערים לה פאס וקורויקו בבוליביה. מעל 200 נוסעים ומטיילים נהרגים בה מדי שנה. לאורך כל הדרך האיומה הזו נטועים צלבים ומצבות של נוסעים ורוכבי אופניים שנפלו בה לתהום.

את הדרך המפחידה הזו סללו בשנות ה-30 של המאה הקודמת שבויים מפראגוואי. יש בה ירידות מסוכנות מאד, פעמים רבות ברוחב של מסלול אחד, מה שאומר שאם שני כלי רכב באים משני הצדדים - הם בבעיה חמורה מאד!

וכשיש גשם או ערפל, הדרך הופכת מסוכנת עוד יותר, בעיקר בשל היותה בוצית ומחליקים בה בקלות והעובדה שקשה לראות בה הן את הדרך והן את כלי הרכב שבאים ממול.


פעילות בילוש
=========
צפו בתמונות שבביקור וירטואלי ונסו למצוא מקומות מפחידים במיוחד.


בקיצור, אם אתם רוצים להימנע מסכנות מיותרות, אל תבואו לבקר ב"דרך המוות" ותסתפקו בצפיה בסרטון הבא:

http://youtu.be/LPDsVeHfZko?t=4s


רוצים לנסוע על דרך המוות? - בבקשה נסו:

http://youtu.be/oInXb6mnY6g

כנסיית אבונה יאמאטה (Abuna Yemata), או אבונא-ימאטה, היא רק אחת מכמה כנסיות הממוקמות על פסגות מבודדות במחוז תיגרה שבאתיופיה וקשה במיוחד להגיע אליהן. היא יכולה להיות מוגדרת בקלות בתור הכנסייה המסוכנת ביותר בעולם.

קשה להגיע אליה. היא נמצאת בהרי גהרלטה שבאתיופיה, על מצוקים גבוהים במיוחד של אבן חול אדומה. ביניהם עוברים נחלים ומולם נשקפים עמקים פוריים ובהם שדותיהם החקלאיים של תושבי הכפרים של הסביבה.

טיול לכנסיות הללו הוא חוויה, עם נופים מהממים וסיפוק עצום. אבל הוא מיועד רק למי שלא פוחדים מגבהים, לא חוששים לטפס על קירות מאונכים ולא מוטרדים מהליכה של שעות בשבילים שכל הנחת רגל לא מדויקת בהם יכולה להביא אותך לנפילה לתהום.

בכל חבל גראלטה, בה נמצאת הכנסייה, יש עוד עשרות כנסיות נוספות שחצובות בסלע ושרובן נחצבו במאות ה-13 וה-14. הכנסיות הללו נולדו כמנזרי התבודדות של נזירים, שרצו להתרחק מאנשים ולהתבודד באמונתם. גם היום מבקרים בהן מעטים, בעיקר בשל הקושי והסיכון הכרוכים בהגעה אליהן.

כנסיית אבונה יאמאטה חצובה בעמוד סלע בודד, בראש צוק הניבט אל תהום של יותר מ-300 מטרים. כדי להגיע אליה יש לטפס בשבילים שבקושי נראים לעין. במערה שיוצרת את הכנסייה ציורי פרסקו מרתקים ועתיקים וחיבור אמיתי לימים רחוקים.

את הכנסייה חצב במאה ה-5 נזיר בשם יאמאטה שהגיע ממצרים. ואכן, מעבר לנוף הנהדר שנשקף ממנה, על תקרת הכנסייה רואים את "תשעת הקדושים", ציור נהדר של 9 אנשי נזירים נוצריים שהביאו לאתיופיה במאה ה-6 את הדת והנזירות הנוצרית. הם שאחראים להפצת הנצרות באתיופיה.


הנה כנסיית אבונה ימאטה, הכנסייה המסוכנת בעולם:

https://youtu.be/IJCy64adY3Y


טיול לכנסיות בטיגררי:

https://youtu.be/0INfCQzV6s0


מטיילים של לונלי פלנט במערה:

https://youtu.be/Riz7klVidDI


וסרטון תיעודי על הכנסיות של טיגררי:

https://youtu.be/OmrGnd-5Oe8?long=yes

אל תנסו את זה בבית, אבל פעלולי האופניים של המקצוענים הם כה מדהימים שקשה לתפוס.


להטוטני אופניים בתרגילים מסוכנים מדי:

https://youtu.be/fL19G-HfFJg?t=6s


הנה פעלולן אופניים בסרטון ערוך היטב (הפספוסים בסוף מראים עד כמה):

https://youtu.be/HhabgvIIXik


ובני נוער עם פעלולי אופניים:

https://youtu.be/Ek4Qf9E74gg?t=37s

האי רה (Ile de Re) שבמערב צרפת הוא אחד מאתרי התיירות הנפלאים הרבים שיש לרפובליקה הזו להציע לנופשים. הוא ממוקם במפרץ ביסקאיה, בקרבת החוף של האוקיינוס האטלנטי. גשר איל דה רה בן כ-3 הקילומטרים, מחבר אותו לבירת המחוז, עיר הנמל לה רושל.

כיף לצרפתים לבלות באי האטלנטי היפה והקרוב ליבשת הזה. אבל לא פעם מוצאים את עצמם המבקרים באי עדים לתופעה מרתקת. כשהם עומדים במקום גבוה, כמו המגדלור של האי למשל, הם רואים לפניהם את הים שנראה כמו רשת של גלים, או לוח משובץ המשתרע למרחקים. ריבועים ריבועים מסתדרים להם הגלים על פני המים ויוצרים מראה מסעיר ונדיר שאין כמוהו בעולם.

מהו בדיוק הכוח שיכול לגרום לגלים ליצור את התבנית המרתקת הזו?

אז ראשית, זו לא מתיחה, לא קסם ולא עיבוד פוטושופ של צילום של ים. מדובר בתופעה הרבה יותר מדעית משאולי נדמה. תופעת הגלים המרובעים (square waves), או הים החצוי, שמתרחשת מול חופי האי צרפתי איל דה רה, היא אחד המקרים המופלאים שבהם אפשר לראות פיזיקה בהתגלמות.

מדובר במפגש בין שתי מערכות מזג אוויר שנפגשות ויוצרות גלים, הפוגשים אלו את אלו בזווית של בדיוק 90 מעלות. התוצאה המדהימה של המפגש הזה היא מערכת גלים ישרים, היוצרים את המראה הקסום של לוח השחמט על פני המים.

אגב, מהמם ככל שיהיה, המראה הזה הנדיר והמרהיב של הגלים הללו הוא גם די מסוכן. ספינות וסירות בנויות בדרך כלל להתמודד היטב עם גלים, כולל גלים גדולים מאוד, אבל בתנאי שהגלים הללו מגיעים מכיוון אחד. ברגע שהם מגיעים משני כיוונים שונים, היציבות של הסירה מתערערת והסיכוי שלה להתהפך גדל יותר.

אז אם תכננתם לשוט עם היכטה שלכם בסביבת האי רה, שימו לב לכך. יתכן שתרצו לשקול עיקוף קל. אולי תפסידו מראה מסעיר של ים משובץ שאפשר לשחק עליו דמקה, אבל תרוויחו את היכטה היוקרתית שקניתם ואולי אפילו את חייכם...


הנה הגלים המרובעים והמיוחדים לאי רה השייך לצרפת:

https://youtu.be/Na_hpWlyEoM


הסבר טלוויזיה לתופעת משבצות הגלים:

https://youtu.be/hS3jEcCEaHw


מצגת וידאו העוסקת בתופעה:

https://youtu.be/8_wlm8T6d9g


וסרטון הסבר על הסכנה בשחייה בים עם גלים כאלה:

https://youtu.be/tWdb5h9a-eQ?t=1m48s

קפיצות צוקים (Cliff diving) הוא מענפי הספורט המסוכנים ביותר ובאופן מסוים גם הפחות מאורגן מהאחרים. הספורט העממי הזה, שככל הנראה נולד אי-שם בשנות ה-50 באקפולקו שבמקסיקו, סוחף אליו אנשים שמחפשים את האדרנלין שבסכנה. כשהם רואים צוק שגורם לרוב האנשים לבהלה ופחד גבהים עמוק, הם מתארגנים לקפיצה. בשבילם יש גם אליפויות עולם בקפיצה ממצוקים.

הספורטאים הללו עוברים ממקום למקום, בטיולים אל צוקים הגבוהים בעולם, במיוחד כאלה הנישאים מעל הים ומנסים כל מיני קפיצות אתגריות ומסוכנות יותר ויותר. הם מחפשים את הצוקים המסוכנים והמאתגרים ביותר. לפעמים סטייה של כמה סנטימטרים בזווית הקפיצה, או דחיפה חלשה מדי ברגליים מכיוון הצוק, פירושן יכול להיות התנגשות בסלעים שבמורד ופציעה קשה או מוות.


הנה העולם המקצועי של קופצי הצוקים:

https://youtu.be/sLUyYra_h9c


כמה מהקפיצות המסוכנות שנאספו ברשת:

https://youtu.be/vUW-0SqMy0g


והנה קופצי צוקים חובבים וחובבי סכנה:

https://youtu.be/Bn09g1bwgDc


הרבה המצאות ורעיונות לקפיצות יצירתיות:

https://youtu.be/NchliY-LwEE


הנה קפיצה בטוחה יותר למים:

https://youtu.be/_-kviywORqA?qr=yes


אין לנסות את זה בעצמכם!
זה מסוכן ביותר!

עולם הסקי משופע בגולשים מיומנים ומקצועיים. אבל דומה שבשיא מחזיקים אותם גולשים שמתעקשים לעשות סקי מסוכן במיוחד - סקי אתגרי (Extreme Ski). הם גולשים במורדות תלולים, במה שנראה כנפילה חופשית במורד ומזנקים מעל גושי סלע, נוחתים עשרות מטרים אחריהם, לאחר התעופפות מסוכנת בגובה של מאות מטרים מהתהום.

כל טעות שלהם יכולה בקלות להסתיים במוות או בפציעה אנושה.

כדי לבצע את התרגילים הללו חייבים גולשי הסקי האתגרי להכין היטב את המסלולים שלהם. במהירות גלישה כה גדולה, כל טעות קלה בכיוון, בזווית או בפניה עלולה להסתיים באסון.


הנה הסקי האתגרי המפחיד ומעורר ההשתאות:

https://youtu.be/iNTX55Rpk8w


חבורת גולשי סקי מנוסים בתרגילים שלא ניתן לתפוס:

https://youtu.be/OMflBAXJJKc


ג'וליאן לופז הוא מקצוען אמיץ במיוחד:

https://youtu.be/6IrEDHx5hhw


לעתים גם אצלו זה מסתיים בתאונת סקי:

https://youtu.be/mOvBVmQrexM


בואו נראה מה זה לעשות סקי וצניחה מצוק:

https://youtu.be/SwbP9WLX3fY


וכך מצלמים את הסקי האתגרי:

https://youtu.be/wov1DA-Jtjc

דאון היל הוא סגנון רכיבת שטח באופניים שבו רוכבים במורד תלול (במורד ההר - זה פירוש הביטוי באנגלית). בסגנון הדאון היל קפיצות מרובות ואתגרים מורכבים לרוכב, גם מהצד הטכני וגם מהצד הגופני. הסגנון של רכיבת הדאונהיל הוא חלק מספורט האקסטרים ברכיבת האופניים.

בגלל החוזק הדרוש לקפיצות והנחיתות על האופניים ברכיבת דאון-היל להיות כבדות מאד והמשקל שלהם יכול להגיע ליותר מ-20 קילוגרם. משום כך הם אינם מתאימים לרכיבת שטח רגילה.

התאונות ברכיבת דאון היל הן מרובות, בשל המהירויות הגבוהות בצורת רכיבה זו והקשיים והסיכונים שנוטלים הרוכבים במהלך ביצוע המסלולים. אנו מבקשים שתימנעו מנסיונות לחקות ספורט זה מבלי לרכוש את הידע והמיגון הדרוש.


הנה רוכבי אופניים בסגנון דאונהיל ומה שהם עושים:

http://youtu.be/37dxwVXZ384


ורכיבת דאון היל בעיר המצולמת מרחפן עוקב:

https://youtu.be/13OtZFWdhwQ?long=yes

התאריך נקבע ל-23 במרץ שנת 2006. ההכנות נמשכו שבועות ונבנה מבנה מיוחד, שיאפשר אותו. כבר משעות הבוקר התכונן הפעלולן בוב ברנקוויסט לגלוש בסקייטבורד שלו לעבר הגרנד קניון, הקניון הגדול של אמריקה.

לאחר שבדקו את המבנה שהוכן לקראת הגלישה המסוכנת, התכונן ברנקוויסט לפעולה והתרכז. הוא לקח נשימה ענקית והחל לגלוש על הסקטבורד במעלה שיפוע עד גובה של 12 מטרים, ממנו החליק אל מסלול צר בגובה של 457 מטרים מעל קרקעית הקניון. בסוף המסלול הוא הועף אל עבר הקניון על גבי הסקטבורד, עם מצנח שאמור היה להיפתח בדיוק בזמן..

כדי להתכונן לפעלול, הוא צנח פעמיים ממסוק באותו המיקום. הוא עשה הכל כדי לזהות את התזמון המדויק של כל שלב ולמד היטב את סדר הפעולות. האם הוא הצליח?


הנה סיפור הגלישה של בוב ברנקוויסט אל התהום:

http://youtu.be/2ijzj2mPtq0

הליכה על חבל נחשבת לאחד מהפעלולים המפחידים והקשים שיש. אם מוסיפים להליכה כזו מרחק גדול ומסירים כל אמצעי ביטחון מקבלים התגרות מיותרת במוות.

האקרובט האמריקני ניק וולנדה (Nik Wallenda), דור שביעי למשפחת אקרובטים, שכבר 200 שנה הולכים על חבל, הוא המלך הבלתי מעורער של ההולכים על חבל.

אחרי שפסע על חבל מעל מפלי הניאגרה ולפני שצעד על חבל שנמתח בין שני גורדי שחקים בגובה של 180 מטרים בשיקאגו, וולנדה האדם הראשון שחצה על חבל את הגרנד קניון של אמריקה.

ויותר מזה - וולנדה חצה את הקניון הענק של ארצות הברית, בהליכה על חבל ללא רשת ביטחון ובלי קשירת אבטחה כלשהי.

באירוע שהועבר בשידור חי לכל העולם, החל וולנדה, שמכנה את עצמו "מלך ההליכה על החבל", לחצות את המרחק של 427 מטר, בגובה של 457 מטרים, כשנהר הקולורדו הסוער זורם מתחתיו.

האיש האמיץ הזה העיד שחציית הקניון בת 22 הדקות ו-54 השניות הייתה מותחת ומפחידה והוא לא פסק לרגע מתפילות במהלכה, אך עדיין הירשה לעצמו להתפעל מהנוף עוצר הנשימה..


הנה החצייה האמיצה של וולנדה את הגרנד קניון:

https://youtu.be/0q39BRs8yi8


ודיווח על החצייה בטלוויזיה:

https://youtu.be/MX_jFK9Zf5k

פעלולן (Stunt) הוא אדם שמבצע למטרות בידור פעלולים מסוכנים ומעשי להטוטים שדורשים אומץ רב. זהו מקצוע מסוכן שאמנם יש מי שרואים בו סוג של ספורט, אך הוא מסכן את העוסקים בו כל הזמן.

בצילומים של סרטי פעולה בקולנוע מעסיקים פעלולנים רבים. הללו מבצעים פעולות מסוכנות שמחייבות מיומנות וניסיון רב, בדרך כלל ככפילי פעולה של הכוכבים.

אבל אזהרה לצעירים - זהירות מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים. צריכים ללמוד ולתרגל המון עד שמגיעים למקצוענות שכזו!


הנה גדול הפעלולנים קופץ ממטוס למטוס:

http://youtu.be/KuaGTR0-AOQ


פעלולנים בסרטים בתרגילים גדולים במיוחד:

http://youtu.be/oVm1qoGWGxk


כך הם מתאמנים:

http://youtu.be/no8um8i6PzI?t=16s


פעלולן אופנועים:

http://youtu.be/JojJnnGOv_4


טום קרוז, מהכוכבים היחידים שלא משתמש בפעלולנים בסרטיו:

https://youtu.be/I720xCnnPUY?long=yes


וכמה מהפעלולים המרשימים והפופולריים בסרטים:

https://youtu.be/vvRatTEJ0rY?long=yes

דני וואי הוא אולי הגולש סקייטבורד המיומן והנועז ביותר בעולם. הוא גולש בכל מקום אפשרי, ללא הפסקה.

יש לו גם רעיונות משונים ומוצלחים לגלישה שמעוררת את הדמיון. גלישותיו כוללות גלישה ממסוק וגלישה מהחומה הסינית העצומה.

יש לדני וואי תארים ושיאי עולם רבים, כולל כמה תוארי "סקייטר השנה", שיאן העולם בהישארות באוויר ושיאן העולם בקפיצה עם סקייטבורד לרוחק.


הנה סרטון של דני וואי גולש בכל מקום אפשרי וגם נפגע בגלישה:

http://youtu.be/AwqKLpc-Xgw

פארקוּר (Parkour) הוא ספורט לא תחרותי, אמנות דילוגים מסוכנת, שצעירים רבים מתפתים לעסוק בה בשנים האחרונות.

אמני הפארקור, המכונים "טרייסרים", המתמחים בספורט האתגרי והמסוכן הזה, עוסקים בשעות הפנאי שלהם בטיפוס על קירות, ניתורים מעל גבי מכשולים עירוניים מגוונים, זינוקים מהירים בין גגות הבתים, גלגולים, טיפוסי סולמות ועוד מגוון של תרגילים מהירים ונועזים, ללא כל ציוד בטיחות.

מטרת אמני הפארקור היא להגיע בצורה המהירה והיעילה האפשרית ממקום למקום, תוך כדי שימוש בגופם להתגברות על מכשולים בדרך. המיקוד בפארקור הוא ביופי התנועה ויעילותה, במהירות התנועה וזרימה שלה ובחשיבה המהירה בזמן אמת.

את הפארקור פיתחו שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפותחו בקומנדו הצרפתי של צבא צרפת.

מקור המונח "פארקור" הוא מהמילה Parcours שמשמעותה בצרפתית היא "דרך" או לחילופין "מסלול".


יש כינויים מקובלים לספורטאים שעושים פארקור. המתרגל את הפרקור נקרא "טראקור" (traceur) ומתרגלת אישה מכונה "טראקוס" (traceuse). מקור השם לשניהם הוא מהפועל בצרפתית של "סולל דרך" או "מסלול מכשולים".


אזהרה: אנו מזהירים מלנסות משהו מהדברים שבעלי המקצוע הללו עושים! לפארקור יש להגיע באימון ארוך וזהיר, בהדרכת פארקוריסטים מנוסים.


הנה פארקוריסטים מספרים על התחביב שלהם (עברית):

https://youtu.be/1fqCBWDV2uw


פארקוריסטים שעושים דברים מדהימים:

http://youtu.be/NX7QNWEGcNI


פארקור מנקודת המבט של מי שעושה אותו:

http://youtu.be/jPhuefvauuk


היום גם רובוטים עושים פארקור:

https://youtu.be/tF4DML7FIWk


וחיוך עם פספוסי פרקור:

http://youtu.be/TaXjUaaHCPY

קפיצת באנג'י היא קפיצה ממקום גבוה כשהקופץ קשור לקרסוליו בחבל גמיש ומחובר למעלה, אל המקום שממנו קפץ. קפיצות הבאנג'י הן מענפי הספורט האתגרי הפופולארי ביותר בעולם ורבים מנסים לקפוץ כך, גם אם אינם משתתפים בספורט אתגרי אחר.

המילה באנג'י היא מילת סלנג בניו-זילנד, לרצועה אלסטית, זו שקושרת את הקופץ למקום הקפיצה ושומרת עליו מפגיעה בקרקע.

מקור הספורט הזה הוא באיי ונואטו שבדרום מערב האוקיינוס השקט. צוות של רשת הטלוויזיה ה-BBC צילם בשנות ה-50 של המאה הקודמת נערים מתבגרים שנהגו לקפוץ ממבני עץ גבוהים אל האדמה שמתחת, כשענפי צמח מטפס קושרים את קרסוליהם. זה היה מבחן אומץ לטקס התבגרות והוא אומץ על ידי ספורטאים ברחבי העולם כולו.


הנה סרטון של קפיצת באנג'י מכדור פורח:

http://youtu.be/T2Hi3dg021o


קפיצת באנג'י מגשר:

http://youtu.be/NBiFfN4skFY


ובואו לקפוץ אל הצוק:

https://youtu.be/tl6rVm9vx2g?qr=yes

לונגבורד הוא משהו בין גלשן לסקייטבורד. לרוב, הלונגבורד משמש לגלישה במורד הרים. השליטה בלונגבורד יותר מזכירה גלישת גלים מגלישה על סקייטבורד, שמאד דומה לו במראה.


הנה הלונגבורד בתרגילים שונים שעושים בו:

http://youtu.be/mXqmRAUsn9U


גלישה במורד הר בעזרת לונגבורד:

http://youtu.be/kkviQ41u0eQ


וגולשות מדגימות את השליטה המוחלטת שלהן בלונגבורד:

https://youtu.be/tQNzYSUsJdk

באנג'י, קפיצות מצוקים, נסיעה ברכבת הרים וספורט אתגרי ומסוכן - כל אלה גורמים לאנשים הנאה רבה. בני אדם מוכנים לשלם הרבה כסף כדי ליהנות מהפחד והסיפוק שבצליחתו. כיצד זה מושך אותם כל כך?

גורם הקסם בסכנה הוא האדרנלין. ככל שאנו פוחדים ומתרגשים מהעניין המפחיד שאנו עומדים לבצע, משתחרר הורמון האדרנלין באופן מואץ בגופנו. בזכותו אנו נדרכים ומתרכזים בהישרדות. לכן כל כך הרבה ספורטאים שעושים תרגילים מפחידים שלא יאומנו, צריכים להתרכז לפני הביצוע.

רגע אחרי ביצוע ה"תרגיל", מתפוגג המתח של הספורטאי או האדם שעשה אותו ומשתחרר בגוף הורמונים אחרים שנקראים אנדורפינים. הם גורמים להרגשה הנפלאה של אחרי ביצוע משהו נועז, מפחיד, הישרדותי. כך מספק האדם לעצמו חוויות עמוסות אנדורפינים ועתירות הנאה מהפחד ומהתעוזה ללכת על הסכנה, ללא חשש וללא מורא.

איזה כיף לפחד, לא?!?


הנה הסבר לכיף שאנו מוצאים בפחד (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


הנה הסכנה שבספורט האתגרי ואנשים שמכורים לה:

https://youtu.be/7kJQ_H2G-ro


האדרנלין מאפשר לנו לעשות דברים שלא יאומנו:

https://youtu.be/ra-9ioNWCdU


הסכנה גם היא מחזקת את היכולת והאדרנלין בשמיים:

https://youtu.be/tQlv5bxsVcE

ראפטינג (Rafting) הוא ספורט אתגרי של שיט נהרות. בדרך כלל שטים בראפטינג בסירות מתנפחות ויורדים עם זרם הנהר במעברים מורכבים ובמקומות מלהיבים, שמלהיבים את השייטים.

במקור היה הרפטינג ספורט מסוכן. לא פעם, כשלא נשמרו צעדי זהירות ובטיחות בסיסיים, נגרמו תאונות רבות בטיולים ולא פעם היו אף נפגעים בגוף ובנפש. משום כך ההקפדה על חוקי הבטיחות היא הכרחית.

מאז שנות ה-70 הוא הפך לספורט פנאי אהוב על רבים. עם השנים הוא הפך בטוח ופותח לו ציוד בטיחות מותאם ואיכותי במיוחד. כיום משמש הראפטינג גם כצורת בילוי לתיירים ומטיילים ולחוויה של היכרות עם נהרות ונופים מיוחדים, שאותם הם חווים בדרך שונה מהמקובל בתיירות רגילה. כמובן שרמת הסיכון נקבעת בהתאם לתנאי השטח וכך גם ההיתר לרמת השייטים לצאת לראפטינג במקום או לא.


הנה ספורט הרפטינג:

https://youtu.be/9txxodYuZGc


חבורת גברים ברפטינג בברזיל:

https://youtu.be/ExcXXMZYGs0


רפטינג בנהר של מפלי ויקטוריה:

https://youtu.be/28wbI73IVvQ


ולא פעם יש בראפטינג תקלות...

https://youtu.be/cahuSALfJss


בואו לעשות ראפטינג:

http://youtu.be/iv4lHXz2XlQ?qr=yes

ההליכה על חבל היא מעשה לוליינות מסוכן ומפחיד. אנשים שהולכים על חבל מסכנים את חייהם. פעמים רבות הם מאובטחים בכבלים מיוחדים שמונעים מהם להיפגע אם יפלו, אך רבים לא.

אחד הידועים בהולכים על החבל הוא פיליפ פטי, שהתפרסם כשהלך בשנת 1974 על חבל בין מגדלי התאומים בניו-יורק, מגדלי מרכז הסחר העולמי.

אנו מזהירים ילדים מלנסות ללכת על חבל בצורה מסוכנת. רק מי שהוכשר ומתקין את כל אמצעי הבטיחות יכול לעסוק בלוליינות המסוכנת הזו!


הנה אלוף העולם במרחק על חבל, שובר את השיא בסין:

http://youtu.be/ZElpp3eAYIs


כך מתאמנים בהליכה על חבל:

http://youtu.be/29rn6g8rm20


לוליין שחוצה בין צוקי הפארק הלאומי יוסמיטי:

http://youtu.be/KzVaT2Cd8n4


אחר שהולך על עמודי הטוטם בטסמניה:

http://youtu.be/rFM3OUUL5fI


ואחד שפוסע על חבל בין שני כדורים פורחים:

https://youtu.be/NWd8La170L4


בואו לראות לוליינים שכאלו מקרוב:

http://youtu.be/f1LekIt0o9Q?qr=yes

הפארקור, אותה אמנות דילוגים מסוכנת ונועזת, הפך כבר מזמן לאחד מסוגי הספורט הלא תחרותי והאורבני, כלומר עירוני, הפופולריים ביותר בקרב צעירים.

ראשונים פיתחו את הפארקור שני צעירים צרפתים בשם סבסטיאן פוקן ודוד בל. זה היה בשנות ה-90, כשהם מתבססים על תרגילי מעבר על מכשולים שפיתח הקומנדו של צבא צרפת. בתרגילים המקוריים נדרשו חיילי הקומנדו לעבור מסלולים קשים, במהירות, יעילות ועם יכולות גופניות כדוגמת טיפוס והתמודדות עם גבהים, זריזות, תגובה מהירה והרבה גמישות.

אבל את הפארקור החל, לפחות רעיונית, ג'ורג' הברט, מורה צרפתי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. את המילה הצרפתית "פארקור" הציע האיש מהמשמעות של "מסלול מכשולים". ממנה גם נגזרו ה"טראקור" (traceur) הגברי וה"טראקוס" (traceuse) הנשי, למי שעושים פארקור. שני פעלים בצרפתית שמשמעותם "סולל דרך" ו"סוללת דרך".

הברט קיבל השראה משבטי ילידים באפריקה, אותם פגש כשטייל ביבשת השחורה. מהם הוא הגה רעיון לשיטה אתלטית שתביא את החיילים לגמישות, סיבולת וזריזות שיעניקו להם יתרון בקרב, תוך שילוב עם תכונות אופי כמו אומץ ואלטרואיזם, נתינה ונדיבות לחבריהם.

ג'ורג' הברט פיתח בשיטתו שלושה כישורים הכרחיים - כושר גופני מעולה, במיוחד בשרירים ובנשימה, אנרגיה, המתבטאת בכוח רצון ואומץ, ומוסר, שיבוא לידי ביטוי בכבוד ובסיוע לחברים.

בהמשך הגיעו ריימונד בל, בן לחייל בוויטנאם ולאם מקומית, שיצר מסלול מתקדם לפיתוח היכולות הפיזיות שלו, ואחריו בנו, דויד בל, מי שרואים בו את מייסד הפארקור הרשמי.

דויד הקים סביבו קבוצה עם השם "יאמאקאסי", בצרפתית "אנרגיה גבוהה". חבריה העמידו את עצמם במבחנים קשים, פיזית ולא פחות מכך נפשית. חבריה, הטראקוריסטים הראשונים, ישנו על הרצפה ללא שמיכות, התאמנו בלי מים ואוכל ולהתלונן היה אסור.

במשך הזמן הקבוצה הלכה וגדלה, כשהמוטו נשאר - צניעות מרבית וללא התנשאות על "טראקוריסטים" חדשים.

בשנת 1997, הקבוצה מופיעה בטלוויזיה הצרפתית והפארקור צובר פופולריות רבה. בהמשך מופיעים החברים הוזמנה בסרטו של לוק בסון "טקסי 2" משנת 2000. ההצלחה מובילה לסרט שלם שהוא עושה עליהם ונותן לו את שם הקבוצה "יאמאקאסי".

מכאן עוזב דויד בל ביחד עם סבסטיאן פוקן שותפו את הקבוצה והם מקדישים את כל זמנם לפיתוח הפארקור, ההופך בהדרגה מאוד פופולרי.

מהמרדף בסרט הג'יימס בונד "קזינו רויאל", דרך טום הולנד בתור ספיידרמן ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", הפארקור משתלב בלא מעט סרטי אקשן ולא מעט במאים בז'אנר משלבים "טראקוריסטים" לפעלולים בסרטיהם.

גם במשחקי מחשב מבוססי אקשן הוא משתלב היטב. אם זה במשחקי Assassin's Creed ואם בסדרת Mirror's Edge, שפותחה כולה בהשראת הפארקור.

יש אפילו צבאות וחילות בצבא שמטמיעים כיום בחיילים קרביים יכולות פארקור, בכדי להעניק להם כישורי הישרדות בשדה הקרב המשתנה.

אגב, כשתקדיש רשת MTV לפארקור בשנת 2009 את תחרות הריאליטי "אתגר הפארקור האולטימטיבי", כבר ברור שהספורט השולי ו"אימת ההורים" כבר נכנס לזרם המרכזי ולתרבות הפופולרית בעולם והוא לא עומד להיעלם כל כך מהר.


הנה תולדות התחום, שמתחיל עם ריימונד בל הצרפתי שבא מווייטנאם ובנו דיוויד בל:

https://youtu.be/yY8Tcx_MrQQ


מצגת על התפתחות הפארקור:

https://youtu.be/22VDwJy2F10


דיוויד בל, מייסד הפארקור:

https://youtu.be/JUeHrPazTtY


וג'ורג' הבר שעוד בתחילת המאה נתן השראה לריימונד ולראשוני התחום:

https://youtu.be/WzTPd6RLfCA


וההיסטוריה של הפארקור באנימציה:

https://youtu.be/X7Uqm-8hDHY