צ'ארלס דארווין (Charles Darwin) היה חוקר טבע וגאולוג אנגלי. דארווין הוא אבי תורת האבולוציה, שאותה הוא פרסם לראשונה בספרו "מוצא המינים" - ספר שחולל מהפכה בעולם המדע.

לפי תורה זו הוא הסביר שאב קדמון משותף אחד הוא שהתחיל את ההתפתחות של המינים ושבתהליך של מיליוני שנים, תהליך הנקרא "הברירה הטבעית", נוצרו מינים חדשים ונעלמו מינים חלשים ולא מתאימים.

מחקריו של דארווין במהלך מסע מחקר שערך על אוניית הביגל, בין השאר לאיי גלאפגוס, תרמו לגיבוש של תאוריית האבולוציה והברירה הטבעית (ראו באאוריקה בתגית "איי גלאפגוס"). תורת האבולוציה של דארווין שינתה את פני מדע הביולוגיה והיתה הבסיס לשינוי עצום בכל המחקר והעולם המדעי כולו.

מצד שני גרמה תורת האבולוציה להרבה מחלוקת עם הדתות, הרואות בה הסבר שאינו מסתדר עם תפקידו של אלוהים בבריאת האדם ומשך השנים שבהם התפתח האדם. כך למשל, בעוד שהדת רואה את גיל העולם כמספר אלפי שנים, גורסת תורת האבולוציה שהעולם קיים מיליוני שנים והיקום מיליארדי שנים.

הדתות גם רואות את האדם כמי שנברא ישירות על ידי אלוהים, כמו סיפור אדם וחווה, בעוד שתורת האבולוציה יוצרת התפתחות ארוכה ואיטית שרק בסופה נוצר האדם.


על מסע הביגל אל איי גלאפגוס ותגלית האבולוציה (עברית):

https://youtu.be/6S_Shu4ykck


הרגע בגאלאפגוס בו עלה בראשו של דרווין רעיון האבולוציה:

https://youtu.be/03YKT7ytJdE


צ'ארלס דארווין ותרומתו לעולם:

http://youtu.be/XKnqj3YFXU8


מצגת וידאו על צ'ארלס דארווין ותורת האבולוציה (עברית):

http://youtu.be/ws7R0P3ydPw


כיצד הגיע דארווין להמצאת תורת האבולוציה:

http://youtu.be/pQp2lFcDEbw?t=9s


והוויכוח בין הדת לאבולוציה - האם הוא רלוונטי? (עברית)

https://youtu.be/DnAs3qAq5jE

האבולוציה היא אחד התהליכים המופלאים בתבל.


כיצד האבולוציה הזו יצרה את כל בעלי החיים בעולם? - קראו על כך באאוריקה בתגית "עץ החיים".


הנה הסבר על הדרך שבה נוצרים מינים באבולוציה:

https://youtu.be/hOfRN0KihOU

איי גלאפגוס נודעים בעולם בזכות מגוון מיני בעלי החיים הגדול שבהם והתפתחותם, שכמעט ולא הופרעה על ידי האדם.

בני האדם, בכל מקום שאליו, צדו בעלי חיים ובלי להתכוון בצעו "הכחדה" של מינים שונים ובמיוחד מיני חיות גדולים. כך יצא שבזכות העובדה שבני האדם הגיעו לאיים רק במאה ה-19, שרד החי בגלאפגוס כמעט במלואו.

בכל המקומות האחרים בעולם התיישב האדם הרבה לפני כן והספיק להכחיד מינים רבים של בעלי חיים, במיוחד את הגדולים שבהם אבל לא רק.

בזכות ביקורו באיים, על סיפונה של אוניית הביגל עליה ניהל יומן מחקר מפורט, אסף צ'ארלס דארווין הצעיר נתונים רבים. במהלך 5 שבועות בהם עגנה הספינה בגלאפגוס, הוא הלך וגיבש רעיון ראשוני, שעתיד להפוך לתיאוריות האבולוציה והברירה הטבעית, שיסבירו שתיהן כיצד התפתחו המינים על פי כדור הארץ (ראו באאוריקה בתגית "אבולוציה").

את התאוריה העלה דארווין מציפורים קטנות שחקר, הפרושים. צורת המקור שלהם השתנתה לפי המזון שצרכו או התאימו את עצמם לצרוך. פרושים הללו נקראים היום "פרושי דרווין", על שום העובדה שאצלם ובזכותם הוא ראה את ההתפתחות האבולוציונית ופיתח את התאוריה ששינתה את ההבנה האנושית לגבי התפתחות המינים ובכללם האדם.


על מסע הביגל עם דרווין וההגעה לגלפגוס (עברית):

https://youtu.be/6S_Shu4ykck


התרומה ההיסטורית של דרווין באיי גלאפגוס:

https://youtu.be/urSNtaQKOAk


רבים נוסעים לבקר ולטייל באיים הללו כדי לראות בעלי חיים שמהם יצאה התגלית פורצת הדרך:

https://youtu.be/YLoE6hk2Nf0


חלק מבעלי החיים שרואים באיי גלפגוס:

https://youtu.be/b47XR1AgQCk


וסרט ארוך על האיים והמינים שחיים בהם:

https://youtu.be/bV0F0sjNSAU?long=yes

נִיקוֹלַאוֹס סְטֶנוֹ (Niels Stensen) הדני היה חוקר שהניח, מבלי לדעת, יסודות חשובים לחשיבה המדעית.

זה היה במאה ה-17, אבל הוא התחיל את דרכו כילד חולני שהפך בבגרותו לאנטומיסט, חוקר גוף האדם. הוא הרבה לחקור את איברי הגוף שניתח. באופן מסוים הוא היה המייסד של מדעי המוח, תחום אופנתי ואפילו לוהט בימינו.

סטנו לא הושפע מכתבים עתיקים אלא התייחס רק לממצאים מדעיים. הוא היה זה שזיהה, לאחר שחקר שיניים של כרישים, ששכבות הסלע נוצרו ממה שהיה בעבר משקעים מהים הקדמון.

סטנו זיהה שמשקעים אלה של בעלי חיים מתים, התאבנו בשכבות. הוא הבין שככל ששכבה נמצאת למטה יותר - היא יותר עתיקה. זו הייתה תיאוריה מהפכנית שהניחה את היסודות למדע הגאולוגיה.

סטנו גם יצק את הבסיס לגישות במדע שיוכיחו בצורה מדעית שגילו של כדור הארץ הוא גדול יותר מ-6,000 שנה, כפי שטענו אנשי הדת. כיום המחשבה המדעית המקובלת מייחסת לכדור הארץ גיל של כ-4.5 מיליארד שנים!

כך גם יצק סטנו את הבסיס למה שיהפוך לתורת האבולוציה. כי אם ניתן להשוות מאובנים שנמצאו בשכבות שונות ולראות מינים שנעלמו עם הזמן, לעומת מינים שהתפתחו עם הזמן ומינים ששרדו - כל אלה מאפשרים לאנשים כמו צ'ארלס דארווין לחשוב על מה שיהפוך להסבר המדעי של התפתחות המינים.


הנה ניקולס סטנו ותגליותיו (מתורגם):

http://youtu.be/If4I3aF1PRg?t=6s

הוא נחשב השוגה הגדול של האבולוציה, אבל בדיעבד הסתבר שהוא בכלל לא היה רחוק מהמציאות. קראו לו ז'אן-בטיסט למארק (Jean-Baptiste Lamarck) והוא היה כפסע מלהחשב לגאון ולמסביר של האבולוציה.

למארק, חסיד מוקדם של תורת האבולוציה, נודע בתור מי שהתעניין באופן שבו התפתחו מיני בעלי החיים והגה את תורת ההורשה המקורית.

התורה הזו עסקה במאפיינים נרכשים ובדרך בה משתנים המינים באבולוציה.

בתורתו הוא עתיד לתרום תרומה משמעותית לתחום הביולוגיה, גם אם תיאוריית האבולוציה שלו הכילה טעות יסודית ומרכזית שהמחקר המדעי עתיד להפריך בהמשך. אפשר לקרוא לטעות הזו "הורשת מאפיינים נרכשים".

במרכז תורתו של המדען הצרפתי, המכונה עד היום למארקיזם, עמדה תפיסה מעניינת. היא גרסה שתכונות חדשות, שאנשים או בעלי חיים יכולים לרכוש בחייהם כתוצאה מהשפעות הסביבה או מההתנהגות שלהם, יוכלו לעבור כתכונות נרכשות לצאצאיהם.

באופן כזה, האמין אז למארק, יצטברו התכונות הנרכשות הללו במשך דורות ויובילו בהדרגה לשינוי המינים.

דוגמה פשוטה לכך הייתה זו של היווצרות צווארו הארוך של הג'ירף. למארק טען שהצוואר הארוך התפתח משום שג'ירפות קדומות נאלצו למתוח את צווארן בכדי להגיע לעלים הגבוהים יותר בעצים שמהם הן ניזונות. התארכות זו של הצוואר, גרס המדען, נתנה להן יתרון תזונתי ועברה במהלך הדורות בירושה לצאצאיהן.

פשוט, אלגנטי, אבל בעיקר לא נכון.

כי התיאוריה של למארק על הורשת המאפיינים הנרכשים לא ממש מסתדרת עם ההבנה הנוכחית שלנו לגבי הגנטיקה וכיצד התכונות מועברות מדור לדור. גילוי הגנטיקה ועקרונות ההורשה שהראה גרגור מנדל וההתקדמות המדעית של הגנטיקה בהמשך, כולל גילוי ה-DNA, הראו שתכונות תורשתיות נקבעות על ידי החומר הגנטי דווקא, זה שמועבר מההורים לצאצאים ולא קשור כלל בנסיבות חייהם.

בהמשך, נוספה לתיאוריה האבולוציונית המודרנית "הברירה הטבעית". לפיה יש גם הורשה של השינויים הגנטיים האקראיים, אותן וריאציות שנוצרות במקרה, באמצעות מוטציות אקראיות ב-DNA. מוטציות אלה, במידה שהן מקנות לבעלי החיים שניחנו בהן יתרונות בסביבתם, יתרונות שיאפשרו שרידות טובה יותר, יועברו לדורות הבאים וימשיכו להקנות להם יתרון הישרדותי, באמצעות ברירה טבעית.

התיאוריה של למארק לא הסבירה ולמעשה לא התמודדה כלל עם התפקיד של השונות הגנטית ולכן לא הצליחה להעמיד אתגר לרעיון המבריק של "הברירה הטבעית", מבית מדרשו של צ'ארלס דארווין, לגבי השינוי האבולוציוני.

כי הברירה הטבעית תטען שג'ירפות שייוולדו בטעות גנטית, במוטציה, עם צוואר ארוך יותר, ייהנו מיתרון של מזון רב יותר. לכן במהלך הדורות הבאים הן יילכו ויתרבו. ג'ירפות בעלות צוואר קצר לעומתן, שזמינות המזון בשבילן תהיה מועטה (הן יסתפקו רק במזון מהעלים הנמוכים של העצים), יילכו במהלך הדורות ויתמעטו.

מכאן שבקרב הענקים על ההסבר האבולוציוני המוצלח יותר, העניקו ה"ברירה הטבעית" וה"תורשה הגנטית" תוקף לתיאוריה המקיפה יותר של האבולוציה מבית מדרשם של דרווין ומנדל. זאת לעומת התיאוריה של למארק שהעמידה במרכז את "הורשת המאפיינים הנרכשים" והסתברה בדיעבד כחסרת בסיס, לפחות בהסבר העיקרי של האבולוציה כולה.

ועדיין, טוויסט בעלילה.

בימינו יכול היה למארק לשאוב נחת ואף להיחשב כמבשר ההיסטורי של תחום מחקר חדשני ומתקדם. מדובר בתיאוריה של האפיגנטיקה. תוכלו לקרוא עליה בתגית "אפיגנטיקה".

כי הכשל הגדול של למארק היה בהתעלמות שלו או חוסר היכולת להסביר את הורשת התכונות. חסר לו אותו מנגנון ה"תכנות מחדש" שמתרחש בתאי המין של בעלי החיים. המנגנון הזה הוא המוטציה. ומשום כך חסר לו גם המקביל של הסבר "הברירה הטבעית", שבדיעבד המחיש כל כך טוב כיצד שינוי התכונות של ההורים יכול לעבור לילדים.

בתיאוריה הדרוויניסטית שינוי התכונות של ההורים הורש לבעלי החיים באמצעות התרבות של בעלי התכונות המעניקות יתרון לעומת התמעטות במורד הדורות של חסרי תכונות אלה.

למארק לא הסביר את התהליך הזה ולכן התיאוריה שלו לא נתנה את ההסבר הראוי. אבל אפשר לפרגן לו ולומר שהוא היה הכתף שעליה יכולים היו שני נפילים לעמוד כשהם מסבירים בדיוק איך זה קורה.


הנה רעיונותיו של ראשון הוגי האבולוציה:

https://youtu.be/4HBdxDBqfHc


התיאוריה של לאמארק אל מול האבולוציה של דרווין:

https://youtu.be/x73bsC7WIsE


תיאור הטעות של לאמארק בסרטון הסוקר אי הבנות רווחות בנושא האבולוציה (מתורגם):

https://youtu.be/mZt1Gn0R22Q


והמעניין הוא שכיום מגלים שבאופן מסוים הוא כן צדק והאופן הזה הוא אפיגנטיקה, או הורשה אפיגנטית (עברית):

https://youtu.be/CPalwbil2fQ

פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.

מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.

הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.

בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .

הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.

בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.

דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".

הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".


הנה ערבות הפמפאס:

https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4


והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:

https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0

חוליות צוואר של הג'ירף הן שבע בדיוק, ממש כמו אצל שאר היונקים. אך חוליות הצוואר של הג'ירפים התארכו במהלך האבולוציה.

זה קרה בהדרגה, כשג'ירפים בעלי צוואר ארוך הצליחו להשיג יותר מזון, בעיקר מראשי העצים הגבוהים. לעומתם בעלי הצוואר הקצר, הסתפקו במזון שגדל באזור הנמוך של העץ. הם התחרו ביניהם על מזון זה, שהוא מוגבל יותר.

וכך, במהלך מיליוני שנים ובתהליך שנקרא "הברירה הטבעית", הלכו והתמעטו ג'ירפים בעלי צוואר קצר, בעוד שבעלי הצווארים הארוכים הלכו והתרבו.

כיום אנו מכירים רק ג'ירפים בעלי צוואר ארוך. הם ניצחו, בתהליך שצ'ארלס דרווין נתן לו את הכינוי “הישרדות המתאימים” (Survival of the fittest).

זהו המנגנון היושב בבסיס הברירה הטבעית ומניע את האבולוציה של החיים - אורגניזמים עם גנים המתאימים יותר לסביבה הם אלו שזוכים להישרדות ומעבירים את הגנים שלהם לדור הבא. אלה שפחות מתאימים, לעומתם, הולכים ומתמעטים ולבסוף נכחדים.

אז אם חשבו פעם, בהשראת המדען ז'אן-בטיסט למארק, שלג'ירף יש צוואר ארוך משום שאבותיו מתחו את הצוואר כדי להגיע לעלים הגבוהים, דרווין עזר לנו להבין שזה משום שהג'ירפים הם צאצאים של ג'ירף שנולד בטעות עם צוואר ארוך וזה הקנה לו יתרון בתזונה טובה יותר וצאצאים רבים ושורדים יותר במהלך הדורות.


סוד ההתפתחות של הצוואר הארוך של הג'ירף:

http://youtu.be/JiSuK_Dvdtg

על "הפושע" הבא יעניין אתכם מאד לקרוא... "משפט הקופים" היה הכינוי של משפט פלילי עסק בדרך שבה יש ללמד את מוצא האדם בבתי הספר באמריקה. הוויכוח שהביא למשפט נסב בין הדתיים שהאמינו בבריאת העולם כפי שהוא מוצג בתנ"ך, לבין החילונים שצידדו בתורת האבולוציה של צ'ארלס דארווין.

"משפט הקופים" הוא הכינוי שניתן ל"משפט סקופס" שנערך בשנת 1925 במדינת טנסי שבארצות הברית. במשפט הועמד לדין מורה ששמו היה ג'ון סקופס. סקופס הואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דרווין, על אף האיסור שנחקק בחוק 4 חודשים לפני כן, שבו נאמר שאין ללמד את תורת האבולוציה, מסיבות דתיות.

המורה ג'ון סקופס התנדב ללמד את תורת האבולוציה ובכך נענה להצעת "האיגוד האמריקאי לזכויות האזרח" שהתנגד לחוק הדתי והאנטי-מדעי וחיפש מישהו שיהיה מוכן להישפט על הפרתו, כדי להעלות את הנושא לתקשורת ולעורר דיון ציבורי בחוק. ההפגנות והעניין הציבורי בנושא ובאבולוציה גברו תודות למשפט.

בסוף המשפט, לאחר ערעור על הרשעתו, זוכה המורה סקופס בשל סיבות טכניות ולמעשה ניצח במאבק, אך החוק עצמו בוטל רק בשנת 1967 על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב.


הנה סיפורו של "משפט הקופים":

https://youtu.be/XcXaXNSs_lQ


כך התחיל הסיפור..

https://youtu.be/xOgI0b-tEAg


יומן חדשות מתקופת המשפט על פרשת משפט הקופים ועל החשיבות שלה:

http://youtu.be/ofM99LFZhxo


הסבר ארוך וסבוך על המשפט של האבולוציה נגד הדת:

https://youtu.be/woikQ-czejY


לפחות ביהדות ניתן לפשר בין אבולוציה ודת (עברית):

https://youtu.be/DnAs3qAq5jE


וסרט ארוך על משפט הקופים:

https://youtu.be/AMWXc365HMU?long=yes

קראו לו אלכסנדר פון הומבולדט (Alexander von Humboldt) וגם אם כמעט ולא זוכרים אותו בימינו, רבים מבני דורו ראו בו את "שייקספיר של המדע" או "נפוליאון של מדעי הטבע" ובמיוחד את “האיש הכי דגול מאז המבול“.

החוקר ומגלה הארצות הגרמני הזה היה סופר מחונן וחוקר אמיץ, גאון וצנוע בפשטותו. הוא חווה הרפתקאות מסעירות בעולם, כשטיפס וחקר לועות של הרי געש מהגדולים בעולם, ירד למעמקי מכרות עתיקים, דהר בערבות רוסיה מיפה נהרות שוצפים ושורצי תנינים ופילס דרכים בג'ונגלים העבותים של דרום אמריקה.

בימיו הומבולדט היה ונתפס בציבור כחוקר גאון ונוסע נועז, מי שרעיונותיו השפיעו על המהפכה של סימון בוליבר באמריקה הדרומית, שגתֶה העיד כי זמן קצר עימו שווה לידע שרכש בכמה שנים ועם נפוליון שהעיד שהוא מקנא בו. האיש סייר בעולם, בארבע יבשות, הרבה לכתוב ספרים וניהל רשת עצומה של התכתבויות ברחבי העולם.

מאמץ עיקרי שלו היה לפענוח של האחדות שביסוד מערכות הטבע בעולם ולהבנה של העיקרון המארגן את המחזוריות של הבריאה ורשת הקשרים המאחדת ומנהלת את עולם הטבע.

מורשתו של הומבולדט, כמי שנחשב לאבי איכות הסביבה המודרנית, שילבה טבע, אקולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה ואבולוציה. עבודתו ותצפיותיו ממשיכים להשפיע על השקפות מדעיות גם בימינו. הוא נתן השראה לנשיאים ושליטי מדינות. מדענים ומשוררים שאבו ממנו רעיונות ושינויים ומהפכות בתחומי המדע נולדו מהגותו.

עבודתו של הומבולדט שינתה מהותית את האופן שבו אנו רואים את העולם הטבעי, והשפיעה על תחומי האקולוגיה, השינוי העולמי ומדעי הגיאוגרפיה.

הומבולדט היה אדם אוניברסלי, שניחן בזיכרון מופלא, היה בעל כישרונות גדולים וסקרנות חסרת גבולות, ותרומתו למדע ולהבנתנו את עולם הטבע נותרה משמעותית ביותר. רעיונותיו היוו את המבוא למסע ה"ביגל" ולהגותו של דארווין, בדרך לתורת האבולוציה וכפי שהועלתה בספרו "מוצא המינים".

האמונה שלו בקשר בין המרכיבים הרבים שבטבע והדגש שלו על חוויותיו האישיות הותירו מורשת מתמשכת בתפיסה הסביבתית המודרנית. מי ששאף להבין ולדעת הכל, כל כך הקדים בחשיבה שלו את זמנו, עד שרק בימינו העולם המדעי מדביק אותה.

העולם אולי שכח אותו מעט אך היטיב להנציחו. כי על שמו של הומבולדט קרויים שלל אתרי טבע, צמחים, בעלי חיים ומקומות, כולל בחלל - יותר מאשר על שמו של כל אדם אחר בהיסטוריה.


הנה סיפורו של אלכסנדר פון הומבולט (מתורגם):

https://youtu.be/EzakQuKqBeQ?t=12s


הומבולט בגוף ראשון:

https://youtu.be/nyVSKcZjcb8


סיפורו המלא:

https://youtu.be/fj7tRMdmOgs


וסרטון תיעודי על הומבולט:

https://youtu.be/pgvX0QdYI6M?long=yes

תורת האבולוציה (The Evolution Theory) היא תיאוריה מדעית שמסבירה כיצד נוצרו המינים שיש כיום בעולם. בטבע נוצרו מינים, אחד אחרי השני, החל מהיצורים הכי פשוטים ועד ליצורים חכמים כמו האדם.

אבי תורת האבולוציה הוא חוקר הטבע והגאולוג הבריטי צ'ארלס דארווין. מחקריו המפורסמים ותצפיותיו, בין השאר או בעיקר באיי גלאפגוס, הם שהניחו את הבסיס להבנה של תהליך ההתפתחות של המינים בטבע.

על פי תורת האבולוציה שהגה, שרדו בטבע רק היצורים שהתאימו לסביבה והצליחו לשרוד בה. מי שלא שרדו נעלמו. לזה קראו המדענים "הברירה הטבעית" (Natural selection), כלומר: הטבע בורר את מי שיכול לשרוד ומשאירו להתפתח, בעוד הפחות שורדים לא יתפתחו.

מושג מקביל טבע צ'ארלס דרווין והוא מושג “הישרדות המתאימים” (Survival of the fittest), המנגנון היושב בבסיס הבחירה הטבעית ומניע את האבולוציה של החיים. לפיו אלו שזוכים באבולוציה להישרדות ומעבירים את הגנים שלהם לדור הבא, הם אורגניזמים עם גנים שמתאימים יותר לסביבה.

אגב, דרווין לא הנה הראשון שניסה להסביר כיצד נוצרו מיני בעלי החיים בעולם. המדען הבולט לפניו, ז'אן-בטיסט למארק, גרס ש

לפיו, הצוואר הארוך של הג'ירף נוצר כשאבותיו של הג'ירף מתחו את הצוואר כדי להגיע לעלים הגבוהים של העץ וליהנות מיותר מזון. דארווין הסביר משום שצווארו הארוך של הג'ירף הוא תוצאה של היותו צאצא של ג'ירף שנולד בטעות עם צוואר ארוך, מה שהקנה לו יתרון בתזונה טובה יותר ויתרון אבולוציוני שבמהלך הדורות יילך ויגדיל את חלקם של צאצאיו בין הג'ירפים.


הנה סיפורה של תורת האבולוציה וממציאה צ'ארלס דארווין:

http://youtu.be/pQp2lFcDEbw


הדגמה מצויירת לאבולוציה ואיך התפתחו היצורים בטבע זה מזה, בסרטון הבא:

http://youtu.be/qQLccPaOiIw?t=4s


הסבר של האבולוציה והטעויות של מי שמבינים אותה לא נכון (מתורגם):

http://youtu.be/mZt1Gn0R22Q?t=13s


מהי אבולוציה וכיצד התרחשה:

http://youtu.be/FpfAZaVhx3k


כך התפתחו בני האדם:

http://youtu.be/hSSzn4bIwZg


הסימנים בגופנו שמעידים עליה:

https://youtu.be/rFxu7NEoKC8


וסרטון תיעודי על איך פועלת האבולוציה (מתורגם):

https://youtu.be/hOfRN0KihOU?long=yes

תסמונת אספרגר היא לקות עצבית שנולדים איתה. לילדים שסובלים מאספרגר יש לפעמים יכולת ביטוי גבוהה מאד, אך מנגד יש להם קשיים ביחסים חברתיים, לעיתים הם עלולים להיות חסרי טקט ולומר דברים שלא מקובל לומר בחברה. קשה להם להזדהות ולגלות אמתפיה ורגישות לכאב של אחרים. רבים מהם לא בוכים כלל.

הם יכולים להתעניין מאד בנושאים מסוימים (בצורה שיכולה להיראות לאחרים מוגזמת) ולהתנהג בצורה חריגה. כך למשל, הם מסוגלים לא פעם לתופף על שולחן בלי הפסקה וכדומה.

כיום רואים באספרגר לקות שנמצאת בצד הקל של הרצף האוטיסטי. אנשים מצליחים רבים התמודדו עם אספרגר וחלקם הצליחו באופן מסוים בזכותו, כולל אלברט איינשטיין, מוצרט, אילון מאסק, ביל גייטס, צ'ארלס דארווין, אנדי וורהול, בוב דילן, הבמאי טים ברטון ומייקל ג'קסון.


כך מציג ילד עם אספרגר את עצמו (עברית):

http://youtu.be/K4sDdPADl_g


סטודנט לתקשורת עם אספרגר מסביר (עברית):

http://youtu.be/EqtBmNKHTK8


סימני האספרגר:

http://youtu.be/v-4C6FUS4lY


נערה עם אספרגר מספרת שאת הכל על יחסים וחברה צריך היה ללמד אותה:

http://youtu.be/qIAILIg1-rM


אילון מאסק - המהנדס הגאון שהעיד על האספרגר שלו (עברית):

https://youtu.be/9hDGvfKb9NA


מצליחנים בהיסטוריה שהיו על הרצף האוטיסטי:

https://youtu.be/CVP8l1SW-ng


וכתבת טלוויזיה על ילדי תסמונת אספרגר (עברית):

http://youtu.be/1VKF7csTIt8?long=yes

ה"פניטנטס" (Penitentes) הם עמודי קרח המסודרים כלהבים חדים וישרים, בגבהים של עד 5 מטרים. הם נוצרים בחורף כשלג ונותרים באביב כשהם מסודרים בטורים ישרים - ממש כמו זקיפים הניצבים על משמרתם!

הסידור הטבעי שלהם במבנה מתמטי שכמו נוצר על ידי מחשב, או לפחות בידיו של מעצב משחקי מחשב, מקנה להם את ההילה של אותן תופעות טבע שאנשים כל כך מעריצים ורואים בהם את פלאי הבריאה.

להבי הפניטנטס מחייבים אקלים מאד מסוים, שרק הוא מאפשר את היווצרותם - מדובר תמיד באזורים יבשים ועתירי רוחות, גבוהים מאד (לפחות 4000 מטרים), עם טמפרטורות מתחת לאפס ומכוסים בשלג.

ואכן הלהבים הענקיים והקפואים הללו ממתינים למבקרים באזורים הגבוהים של הרי האנדים בדרום אמריקה או בעמק המוות שבארה"ב.

אגב, המדען הראשון שדיווח על תופעת הפניטנטס היה אבי תורת האבולוציה צ'ארלס דרווין, שנתקל בהם במסעו בדרום אמריקה, אי שם במאה ה-19.


הנה עמודי הקרח של הפניטנטס:

https://youtu.be/qKgir4AXHQE


מראה הפניטנטס כפי שצולם על ידי מטפס הרים נרגש:

http://youtu.be/Y9a9Mnf_c-A


וסרטון קפיצות זמן של היווצרות התופעה לאורך החורף והאביב:

http://youtu.be/HjlkrVxBtIA