אין כמו העיר ברלין, בירתה ההיסטורית של גרמניה, בכדי להעיד על השינוי שעברה גרמניה מאז ימי הנאצים ומלחמת העולם השנייה. כאן ניסו הגרמנים עוד קודם לכן, לייסד דמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, אבל הם נפלו למשברים כלכליים שפוררו את הדמוקרטיה הצעירה לחלוטין. כאן נולדו הדאדא, האקספרסיוניזם הגרמני בקולנוע, הקברט, ה"באוהאוס", בית הספר החשוב לעיצוב ואדריכלות ועוד.

אחר כך השתלט השד הנאצי על ברלין ומכאן ניסה להשתלט על העולם. כאן הובס סופית בידי בנות הברית ואז נחצתה העיר לשניים, נבנתה "חומת ברלין" וירד על אירופה מה שכינה אז ווינסטון צ'רצ'יל "מסך הברזל", בין מזרח למערב.

כאן התאחדו הגרמנים בסוף שנות השמונים וממזרח גרמניה ומערבה, הם החלו לבנות את גרמניה החדשה, מנהיגת האיחוד האירופי, אומה עם ערכים חדשים. זו גרמניה שמנהיגותה נותנת דוגמה לאומות העולם כיצד יש לסייע לפליטי מלחמה, גם כשהמחיר הפוליטי שהיא משלמת כבד.

וברלין התוססת של היום היא אולי העיר הכי קוסמופוליטית, סובלנית, חיה ותוססת באירופה. זוהי עיר שמושכת אליה כמו מגנט, מכל רחבי גרמניה והעולם, המוני צעירים טובים, יפים ומוכשרים.


הנה ברלין של הרייך השני, בעידן האימפריה הגרמנית שלפני מלחמת העולם הראשונה:

http://youtu.be/B-m9A8mY-U0


ברלין של 1936, בעידן הנאצי של לפני מלחמת העולם השניה:

http://youtu.be/Es6f7K4c-y8


ברלין ההרוסה של אחרי מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw


האווירה בה אז:

https://youtu.be/4seFRk8F-eE


וברלין של היום מול אותה ברלין של מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/zEkbYT5Bji0

מגדל הרדיו של ברלין (Berlin Radio Tower) יוצר צלב מאור השמש. בכל זמן רגיל זו הייתה בטח סתם תופעה אופטית נחמדה, אבל פעם, בעידן המלחמה הקרה, היא קיבלה משמעות סמלית שהקנתה לה את הכינוי של לא פחות מ"נקמת האפיפיור".

מה הסיפור מאחרי הקשר שבין נצנוץ קרנע השמש ממגדל רדיו בגרמניה ובין האפיפיור הקתולי היושב בקררית הוותיקן?

אז בעוד שהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות בזמן ההוא ואסר על הנצרות להתבלט, במערב ברלין נבנה מגדל הרדיו, שמבלי להתכוון לכך יצר מהשתקפות קרני השמש, את צורת הצלב שבלטה לעיני כל.

הצלב הזה היה סמלי. דווקא בעת שהקומוניסטים מנסים לגמד את אלוהים, בטיעון המרקסיסטי ש"הדת היא אופיום להמונים", ולהפוך את סטאלין לאלוהים המודרני, בא אלוהים האמיתי ומאיר את עיניהם של תושבי מזרח גרמניה בצלב גדול של אור השמש, אור חזק ובלתי ניתן לכיבוי.

כך הייתה השתקפות צלב האור מהמגדל הגבוה של מערב ברלין, למה שקראו תושבי העיר אז "נקמת האפיפיור".


מבט אל מגדל הרדיו בברלין מ"נקמת האפיפיור":

https://youtu.be/MXT5A-Andxg

מכונית הטראבאנט (Trabant) אינה טובה במיוחד, אינה יפה ונחשבת פרימיטיווית במיוחד. היא מקרטעת ורועשת כמו מכסחת דשא בריבוע, אבל בכל זאת היא מעוררת גלי נוסטלגיה עזים בליבם של רבים.

הטראבאנט, או בשם החיבה שלה "הטראבי", לא מתחרה או התחרתה בשום מכונית שיוצרה במערב ב-50 השנים האחרונות. אבל בכל זאת היא הפכה לאחד מסמלי המשטר הקומוניסטי המזרח-גרמני. הטראבי יוצרה במזרח גרמניה, בתקופת המשטר הקומוניסטי והיא הייתה המכונית היחידה שיכולים היו תושבי גרמניה המזרחית לרכוש במהלך השנים ההן. כך היא הפכה למכונית פולחן, רכב קאלט, שרבים מהגרמנים שחיו תחת המשטר הקומוניסטי רצו מאד.

עד כמה רצו? - מדהים להיזכר שבזמן המשטר ההוא נאלצו תושבי מזרח גרמניה להמתין עד 15 שנה, כדי שיגיע תורם לקבל את הזכות לרכוש לעצמם את הטראבי, שהייתה ידועה אז בכינויה המגוחך "הפולקסוואגן המזרח גרמני"...

עם נפילת החומות בין מזרח גרמניה למערבה, הפכה הטראבאנט הזולה לסוג של מכונית לצעירים, חסרי ממון או אספנים וחובבי עיצוב. ממש כמו אגדות צעירים, דוגמת הסיטרואן דה-שבו והחיפושית של פולקסווגן, הפכה ה"טראבי" לרכב הנכון למי שמעוניין בסטייל בתקציב סביר.

כיום יש מוזיאונים שמציגים את הטראבאנט ואת סיפורן, פסי הייצור שלהן וכל המסביב. עשרות אלפי טראביות עדיין נוסעות בגרמניה המאוחדת. מי שמחזיק בהן הם "מכורי טראבי" שרואים באספנות הזו משהו מקובל. הם הקימו מועדונים שוקקים של בעלי טראבאנט ובצידם - קהילות משתמשים ומשתפי מידע וחלפים שנוצרו באינטרנט.

בברלין בירת גרמניה נוסעים ל"ספארי עירוני" מאות חובבי טראבי ותיירים מסוקרנים בכל יום. הם נוסעים במכוניות הטראבי המקרטעות והצבועות בשלל דוגמאות עדכניות ונהנים ממבט נוסטלגי על העיר.

כיום קוראים גרמנים רבים לקאמבק רשמי של מכונית הטראבאנט. בסקר בתערוכת המכוניות של פרנקפורט קבעו מעל 90% מהמשתתפים שיש לייצר דגמים חדשים של ה"טראבי". כמה חברות גרמניות התאחדו ומנסות לייצר את "הטראבאנט החדשה". החזון שלה הוא לייצר מכונית חשמלית לחלוטין, שיהיה לה טווח נסיעה של 250 קילומטרים לכל הטענה.


הנה סיפורה של מכונית הטראבאנט:

https://youtu.be/A1ZbFdRVces


והסיורים בטראבי בעיר ברלין, שמושכים תיירים וחובבי המכונית הנוסטלגית של הקומוניזם המזרח-גרמני:

https://youtu.be/tQXU85YGe6w


במוזיאון יש סימולטור לנהיגה בטראבאנט:

https://youtu.be/2VBsIyCpZOo


בואו לנסוע בה:

https://youtu.be/GAKAvRiEG04


מצגת וידאו של כל מיני שינויים ושימושים מעניינים בטראבי:

https://youtu.be/0JRSOdRq5rM


מוזיאון הטראבי:

https://youtu.be/y89d3Hg4_qU


ברלין והטראבי קשורות קשר הדוק:

https://youtu.be/B__wK3NMmMI

לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.

מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?

בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.

כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.

המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.

אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...

וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.


הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:

https://youtu.be/dp-T_OtGdIc


אמפלמן יוצא לעיר:

https://youtu.be/p98-4XIs9TY


הקרובים מחו"ל:

https://youtu.be/3_7TwVptJQA


והמסחור בבית:

https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI

גרמניה שנכבשה בתום מלחמת העולם השניה חולקה למעשה בין רוסיה לבין בנות הברית, בראשות ארה"ב. לאחר שנים שבהן רבים הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה, החליטה בשנת 1961 הממשלה במזרח גרמניה, לבנות חומה שאורכה עשרות רבות של קילומטרים. חומת ברלין מנעה בריחה של תושבים אל העולם החופשי, המתקדם, עולם השפע.

עם חומת בטון בחלקה וגדרות תיל בחלקים אחרים, שדות מוקשים וחיילים מזרח גרמניים שהצטוו לירות באזרחים מזרח גרמניים שמנסים לברוח למערב, הפכה החומה להתגלמות העריצות והתוקפנות של ברית המועצות, המעצמה הרוסית בראשות סטאלין וממשיכיו.

הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה". מצד שני, האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה גרם לדאגה לא קטנה מפני עתיד שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי.


הנה תולדות חומת ברלין עד שהיא הופלה (מתורגם):

https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg


כך נפלה החומה בברלין (עברית):

http://youtu.be/u9sVsOvkbR8


סרט תיעודי קצר על הלילה של נפילת חומת ברלין (מתורגם):

http://youtu.be/bA14hAuQuLc?long=yes


ותכנית חינוכית על החומה הכי מפורסמת באירופה (עברית):

https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes

הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...

לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.

תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים ממערב גרמניה שוב ושוב.

הם לא ידעו עד כמה הם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...

שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך העובדה שנחשב בוגד ורגשות אשם על שנטש והותיר את משפחתו לחסדי הקומוניסטים העיקו עליו מאוד. גם לאחר איחוד גרמניה לא היו חייו טובים או קלים מדי. הבחור האמיץ ניסה להשתלב ולחיות כאחד האדם, אבל בסוף שנות ה-90 הוא התייאש, נטל את חייו ומת.


הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:

https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ


עוד תיאור בתמונות של האירוע האיקוני:

https://youtu.be/UeyueF5qh58


סרטון אמיתי של הבריחה הראשונה הזו:

https://youtu.be/uDPG4zTdm-w


פרסומת לבירה שהתבססה על הקפיצה המפורסמת:

https://youtu.be/JBoT9u3Hd7Y


עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:

https://youtu.be/r4KBziYZvJY

עם 1300 מטרים מחומת ברלין, גלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא השריד של חומת ברלין הידועה לשמצה. על החומה שנותרה בגלריה הפתוחה הזו ציירו אמנים מכל העולם מעל 100 ציורי קיר. היא נמצאת ברחוב מולנשטרסה שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין.

האיסט סייד גלרי מהווה זיכרון תמידי לחומה שקרעה את גרמניה בכלל ואת ברלין בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה והשתלטות המעצמות, ברית המועצות מחד וארצות הברית מאידך, על העיר.


הנה איסט סייד גלרי שבברלין:

https://youtu.be/CCCbsztMAlk


מבחר מהציורים שיש בה:

https://youtu.be/ZmetSpcU3Yc


הגלריה הפתוחה של חומת ברלין היא אתר מסקרן לתיירים:

https://youtu.be/cEs-MGQ9UZk


האמנים היוצרים בגלריה:

https://youtu.be/JM6uH1Z667c


וכל העבודות שעל החומה (בשנת 2013):

https://youtu.be/-gXwf_cz8I4