שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה שימש מבחן הגחלים ההודי?
מהו מבחן החרב המלובנת?
מבחן החרב המלובנת הוא מבחן אמת קדום. בעבר השתמשו בו הבדואים לבירור האמת. במבחן חרב מלובנת התייצב האדם החשוד בשקר ולאחר שאמר את האמת כפי שראה אותה, הונחה על לשונו חרב מלובנת שהייתה קודם באש. אם בלשונו נגרמה כוויה קשה, הסיקו ששיקר.
מקור מבחן החרב המלובנת בא מהידע הקדום שלשונו של מי שאומר שקר מתייבשת לאחר אמירת השקר. מבחן החרב המלובנת נועד לגלות האם לשונו של הנבדק יבשה, מה שאומר שהוא שיקר, או לא.
רבים מהנבדקים, אגב, התוודו עוד לפני שהונחה החרב על לשונם. החשש שגם ייתפסו וגם יסבלו לפני כן, גרם להם לוותר על החלק הכואב.
אין כרגע סרטון על מבחן החרב המלובנת.
מהי מכונת אמת?
פוליגרף, גלאי שקר (Lie Detector) או מכונת אמת, הם שמות למכשיר שמסייע למומחים לאבחן שקרים אצל הנבדקים. בעזרת מכשיר הפוליגרף, שאליו מחובר הנבדק, נקלטות תגובות פיזיולוגיות מגוף הנבדק ומתוגרמות לרישומים גרפיים. מומחה פוליגרף יכול לאבחן ברישומים תגובות של הנבדק שיכולות להעיד על אמירת שקר.
לא כל נבדק מתאים לעבור בדיקה של פוליגרף והמומחים נוהגים לבדוק, קודם להחלטה על בדיקה כזו, את מצבו הבריאותי והנפשי. בתי המשפט לא מקבלים את קביעת מכונת האמת במשפטים פליליים, של פשע. במשפט שאינו פלילי מגיעים לא פעם הצדדים להסכמה שבדיקת הפוליגרף תהיה אמצעי בדיקה ששניהם יקבלו.
הפוליגרף הוא גם כלי לאבחון אישיות של מועמדים לעבודה. על אף שהוכח מדעית שוב ושוב שהפוליגרף הוא כלי בעייתי ואף לקוי לניתוחי אישיות, ממשיכים מעסיקים רבים להסתמך עליו כדי לבחון מועמדים למשרות. הם עושים זאת, אף שהיכולת להטות תוצאות ולשלוט בתגובות מצד הנבדקים, מעמידה בספק את היעילות של הכלי והאם הוא אכן מסייע לבחירת המועמדים הטובים.
הנה סרטון שמסביר מהו הפוליגרף, מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/LXMOcAt4EZE
ההגיון במכונה שמזהה סימני שקר:
http://youtu.be/t4SP_mYh4wQ
על הצד המשפטי של מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/o_IXBPAs3VU
והאם ניתן לנצח את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
למה השתמשו במבחן האורז הסיני?
בתקופות קדומות ניסו בני תרבויות רבות למצוא דרכים לגלות מתי אנשים שיקרו. אם המלך שלמה ידע לעשות זאת באמצעות השכל ופסק דין מבריק, ברור היה שלא תמיד ניתן ליצור פסק דין שיחשוף את השקרן כמו ב"משפט שלמה".
הסינים הניחו שגילוי שקר יכול להתבסס על הידע שלאחר שאדם משקר, לשונו מתייבשת. כדי לגלות האם שיקר החשוד, היו נוהגים הסינים להכניס לפיו כמה גרגרי אורז. לאחר ששאלו אותו אם ביצע את הפשע שבו נחשד והוא היה משיב, הורו לו ללעוס את האורז. אם לא הצליח ללעוס את גרגרי האורז, ידעו הסינים שהאדם שיקר, כיוון שבלוטות הרוק שלו לא הצליחו לייצר רוק שחיוני ללעיסה. מצד שני, גרגרים לעוסים העידו שדיבר אמת.
השיטה הזו אינה מדויקת לחלוטין, אבל גם היא וגם שיטות דומות כמו "מבחן החרב המלובנת" שימשו כגלאי אמת במהלך תקופות ארוכות בהיסטוריה.
לא מצאנו סרטון על מבחן האורז העתיק, אך הנה סרטון על התפתחות מגלה השקרים המודרני:
http://youtu.be/IyUWGXVxCCk
מהם שקרים והאם ניתן לזהותם?
השקר (Lie) הוא דיבור מטעה, או אמירה שאינה נכונה והפוכה מהאמת הידועה לדובר.
מעצם הגדרתו ככזה, שקר נאמר על ידי מי שרצונו להסתיר מאחרים את האמת או להשתמש בו בכדי להציג דבר מה שאינו אמיתי, או לפחות מוגזם לעומת האמת הפשוטה.
תצפיות של מדענים הראו שבטקטיקות מטעות או מניפולציות חברתיות שונות משתמשים גם מינים אחרים בטבע, במיוחד קופי אדם. ועדיין, האדם הוא ללא ספק וכצפוי השקרן המתוחכם ביותר מבין המינים ובמרחק אדיר מכל מין אחר, נבון ככל שיהיה.
במהלך הדורות הושקעו מאמצים רבים בפיתוח של כלים לזיהוי של שקרים, במטרה למנוע נוכלויות ותרמיות. כמה מהשיטות והמכשירים לאיתור האמת והשקר תמצאו בתגית "גילוי שקרים".
בעידן הנוכחי הפך השקר, שבעבר היה אישי או מתואם בקבוצות קטנות יחסית, גם לתופעה בתקשורת ההמונים. בראש ובראשונה מדובר על ההתפשטות המהירה של שקרים באמצעות חדשות מזויפות המופצות באינטרנט וברשתות החברתיות וקרויות בלעז "פייק ניוז" (Fake news).
השקרים הדמגוגיים של פוליטיקאים ומנהיגים נכלוליים אינם חדשים, אבל דומה שבשנים האחרונות הגיעו לשיאים חדשים, אפילו במשטרים דמוקרטיים. די אם נזכיר את המחקר היסודי שערך עיתון ה"ניו יורק איימס", העיתון הנחשב לטוב בתבל. במחקר נמצא שב-4 שנות נשיאותו השמיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא פחות מ-20 אלף שקרים.
תחומים שונים כוללים שקרים ככלי עבודה. אי אפשר לדמיין תחומים כמו תעמולה, לוחמה פסיכולוגית, פולחן אישיות ואפילו נוכלות שמשתמשת בשקר ככלי עבודה מוביל (פרטים על כל אלה בתגית "שקרים").
ועדיין, שקרים יכולים לבוא לפעמים ממניעים שאינם רעים. בין אם מדובר בשקרים מוחלטים או בהצהרות נכונות בחלקן, לא פעם שקרים הם שקרים אבל למטרה של הגנה על אדם, הקטנת הפגיעה בו וכדומה. במקרים כאלו מצמידים להם בדיעבד את ההגדרה של "שקר לבן".
הנה סיפורו של השקר, השפה של השקר וכיצד לזהות שקרים (מתורגם):
https://youtu.be/H0-WkpmTPrM
על הצד המוסרי בשקרים למען טוב ואושר (מתורגם):
https://youtu.be/OI-G23HF6Sw
סרטון ארוך מעט יותר - על ילדים שלומדים לשקר ואיך לגלות אותם (מתורגם):
https://youtu.be/6diqpGKOvic?long=yes
והרצאת טד על שקרים ואיך לזהות שקרנים (מתורגם):
https://youtu.be/P_6vDLq64gE?long=yes
מי המציא את מכונת האמת?
הפוליגרף המודרני, מכונת אמת חשמלית, הומצא בשנת 1921 על ידי ג'ון לארסון. הוא היה שוטר שהפך לסטודנט אמריקאי לרפואה באוניברסיטת פרינסטון. בעזרת הפוליגרף ניתן היה לראשונה לקבוע את מידת האמת שבדברי הנחקר.
זיהוי השקרנים בדרכים העתיקות, כמו מבחן החרב המלובנת של הבדואים, "מבחן הגחלים" של ההודים, או "מבחן האורז" הסיני, סייעו רבות לאיתור הסימנים הפיזיים לשקר. חשוב היה גם ספרו משנת 1895 של אבי הקרימינולוגיה צ'זארה לומברוזו, שהציג את ניסוייו במכונת אמת פרימיטיבית שפיתח, באמצעותה זיהה ארועים פיזיולוגיים שהעידו על שקרים.
במאה ה-20 נוספו לפוליגרף גורמים נוספים לזיהוי האמת. נפח הנשימה והמוליכות החשמלית של העור נמצאו כחשובים גם הם לבדיקת דברי אמת ושקר.
עם הזמן הפכו מכשירי הפוליגרף המודרניים אמינים הרבה יותר ותוצאותיהם מקובלות כיום על רבים. בתי המשפט אינם מקבלים ממצאים של מכשירי פוליגרף כהוכחה במשפטים פליליים, כיוון שאינם מדויקים תמיד. במשפטים אזרחיים, על ממון ומחלוקות עיסקיות, פעמים רבות מאשר בית המשפט ממצאים של פוליגרף, אם הסכימו הצדדים על בדיקה כזו.
לצערנו, אין סרטונים על ג'ון לארסון.
כך עובד הפוליגרף:
https://youtu.be/po_DCBGExP4
סרטון משעשע של ילד שנבדק בפוליגרף:
http://youtu.be/Wath1RCtTc4
כך מביסים את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
ושיטה לזיהוי שקרים ללא מכונת אמת, שפיתח מומחה:
http://youtu.be/lrZOF6YqOQ4
מי המציא את מדע הקרימינולוגיה?
אבי מדע הקרימינולוגיה הוא האיטלקי צ'זארה לומברוזו (Cesare Lombroso). הוא חקר פושעים ועבריינים רבים ואת תכונותיהם ואת מבנה העצמות והגולגולת של פושעים.
לומברוזו טען שמבנה המוח של פושעים הוא שונה משל בני אדם הגונים ונתן סימנים שמאפשרים לזהותם. הוא פיתח תיאוריה מדעית לה הוא קרא "אטאביזם" (Atavism).
רוב טענותיו וממצאיו הופרכו על ידי המדע המודרני. ועדיין, עצם המחקרים שלו והשימוש בשיטות המחקר שהפעיל, הפכו אותו לאבי מדע הקרימינולוגיה וחוקר הפשע הראשון שהשתמש בכלים מדעיים.
בנוסף לטענותיו לגבי התכונות המולדות של הפושע, לומברוזו הירבה לבדוק לחץ דם וקצב דופק לב של פושעים וחשודים פליליים. הוא מצא שהיו שינויים שניתן לחזות, הן בלחץ הדם והן בקצב הלב, על פי דברי הנאשמים ומידת האמת בהם. היו הבדלים שהראו אם הנאשמים אמרו אמת או שקר. בכך הוא גם אחראי לתכלית שיצרה את התפתחות בדיקת האמת, במה שבעתיד ייקרא "מכונת אמת", או פוליגרף.
הנה סרטון על מחקריו של לומברוזו לגבי תכונותיו הפיזיות של הפושע:
https://youtu.be/y-HFI7zUqDI
פרופסור מתאר את מחקריו:
https://youtu.be/HmdAYqqc8gc
חוקרת בתחום מתארת את מדע הקרימינולוגיה שהוא נחשב לאביו (עברית):
https://youtu.be/pgiiPr12SdM
ויש מומחים שאפילו עורכים סיורי פשע, תחום שמסקרן מאוד את הציבור (עברית):
https://youtu.be/PObQMHQyLcw
האם מה שרואים באינטרנט הוא אמת?
נתחיל בשאלה "מהי אמת?" - הפילוסופים יטענו (לפחות חלקם, כי פילוסופים לעולם לא יסכימו כולם על דבר אחד) שאמת היא התאמה בין טענות של אנשים לבין העובדות האובייקטיביות שבמציאות.
פרנץ קפקא היטיב להעיד על בעיית האמת, כשכתב פעם "קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר". הוא צדק. להבחין באמת היא משימה שהעולם נאלץ להתמודד איתה שוב ושוב ובעידן המודרני, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המשימה הזו הפכה קשה מתמיד.
כי האינטרנט, כמו כל מקום שיש בו אנשים, מכיל גם אמת וגם שקרים ותרמיות. ישנם אנשים שמנצלים את מקור הידע המוביל כיום בעולם, כדי לרמות ולשקר ולגרום לאנשים אחרים לחשוב שמה שהם כותבים, מצלמים או מציגים - הוא האמת.
ובאינטרנט קל מאוד להדהד שקרים ומניפולציות. אלה מתפשטים במהירות אדירה בקרב קהלים אדירים. ב-MIT, חקר מה שנחשב הטכניון של אמריקה 126 אלף ציוצים כוזבים ומאומתים שהתפרסמו בטוויטר. הם מצאו שההתפשטות של ציוצי כזב היא מהירה פי כמה וזוכה לתפוצה רחבה יותר מאלו של ציוצים של מידע אמיתי.
מסקנות המחקר, בשורה התחתונה, התמצו בכך שלציוץ שקרי יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לציוץ אמיתי. מה שאגב מחזק את הציטוט הידוע שמיוחס לצ'רצ'יל "השקר מספיק לעבור חצי עולם בזמן שהאמת בקושי מספיקה ללבוש מכנסיים".
אז איך להבחין בין עובדה לשקר באינטרנט?
לרוב, אפשר לראות לפי מקור הדברים, אם הם אמתיים או שהם עלולים להיות שקריים. נסו להבחין האם האתר שבו כתובים הדברים הוא אתר שמוכר לכם או להוריכם כאתר אמין.
נסו לבדוק מי פרסם את המידע והאם מדובר במישהו שנחשב אמין, או שיש סימנים עת כך שהוא אמין. בסטיפס למשל, הרשת החברתית שלנו לבני נוער, ניתן לראות לפי מספר הפרחים, התפקיד והמומחיות של הכותב האם סביר שהוא אמין ותורם באתר או שהוא מישהו שאינו יותר מדי מוכר ומוערך באתר.
ראו בסרטונים שלמטה דוגמה קטנה של שני סרטונים. אחד אינו אמין והוא זיוף מוחלט. השני הוא אמיתי. האם הייתם מבחינים ביניהם מי הוא מי?
הנה המלצות כיצד לצרוך חדשות בעידן הנוכחי ואיך לא לצרוך אותן (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
סרטון מזויף של מטוס הפוגע בים:
http://youtu.be/Tz1kjyE6kVg
והדיווח המעגלי, שהוא טכניקה יעילה להפצת שקרים וחדשות כזב באינטרנט ואף למדיה (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
מהו מבחן הגחלים של ההודים?
למה השתמשו ההודים במבחן הגחלים?
מבחן הגחלים הלוהטות שהיה נהוג שנים רבות בהודו, נועד לאפשר את גילוי האמת. ההודים נהגו להכניס גחלים לוחשות לפיהם של חשודים. אם פי החשוד נכווה, היו יודעים ששיקר. אם פיו לא נכווה - הסיקו שדיבר אמת.
ההגיון בשיטה קדומה זו היה דומה ל"מבחן האורז" של הסינים ולשיטה הבדואית של "מבחן החרב המלובנת" - בכל השיטות הללו ניסו לבדוק אם בפיו של הנבדק יש יובש שיעיד שבלוטות הרוק שלו לא מייצרות רוק, תופעה פיזיולוגית ידועה אצל מי שאמר דבר שקר.
לא מצאנו סרטון על מבחן הגחלים.
למה השתמשו ההודים במבחן הגחלים?
מבחן הגחלים הלוהטות שהיה נהוג שנים רבות בהודו, נועד לאפשר את גילוי האמת. ההודים נהגו להכניס גחלים לוחשות לפיהם של חשודים. אם פי החשוד נכווה, היו יודעים ששיקר. אם פיו לא נכווה - הסיקו שדיבר אמת.
ההגיון בשיטה קדומה זו היה דומה ל"מבחן האורז" של הסינים ולשיטה הבדואית של "מבחן החרב המלובנת" - בכל השיטות הללו ניסו לבדוק אם בפיו של הנבדק יש יובש שיעיד שבלוטות הרוק שלו לא מייצרות רוק, תופעה פיזיולוגית ידועה אצל מי שאמר דבר שקר.
לא מצאנו סרטון על מבחן הגחלים.
מבחן החרב המלובנת הוא מבחן אמת קדום. בעבר השתמשו בו הבדואים לבירור האמת. במבחן חרב מלובנת התייצב האדם החשוד בשקר ולאחר שאמר את האמת כפי שראה אותה, הונחה על לשונו חרב מלובנת שהייתה קודם באש. אם בלשונו נגרמה כוויה קשה, הסיקו ששיקר.
מקור מבחן החרב המלובנת בא מהידע הקדום שלשונו של מי שאומר שקר מתייבשת לאחר אמירת השקר. מבחן החרב המלובנת נועד לגלות האם לשונו של הנבדק יבשה, מה שאומר שהוא שיקר, או לא.
רבים מהנבדקים, אגב, התוודו עוד לפני שהונחה החרב על לשונם. החשש שגם ייתפסו וגם יסבלו לפני כן, גרם להם לוותר על החלק הכואב.
אין כרגע סרטון על מבחן החרב המלובנת.
פוליגרף, גלאי שקר (Lie Detector) או מכונת אמת, הם שמות למכשיר שמסייע למומחים לאבחן שקרים אצל הנבדקים. בעזרת מכשיר הפוליגרף, שאליו מחובר הנבדק, נקלטות תגובות פיזיולוגיות מגוף הנבדק ומתוגרמות לרישומים גרפיים. מומחה פוליגרף יכול לאבחן ברישומים תגובות של הנבדק שיכולות להעיד על אמירת שקר.
לא כל נבדק מתאים לעבור בדיקה של פוליגרף והמומחים נוהגים לבדוק, קודם להחלטה על בדיקה כזו, את מצבו הבריאותי והנפשי. בתי המשפט לא מקבלים את קביעת מכונת האמת במשפטים פליליים, של פשע. במשפט שאינו פלילי מגיעים לא פעם הצדדים להסכמה שבדיקת הפוליגרף תהיה אמצעי בדיקה ששניהם יקבלו.
הפוליגרף הוא גם כלי לאבחון אישיות של מועמדים לעבודה. על אף שהוכח מדעית שוב ושוב שהפוליגרף הוא כלי בעייתי ואף לקוי לניתוחי אישיות, ממשיכים מעסיקים רבים להסתמך עליו כדי לבחון מועמדים למשרות. הם עושים זאת, אף שהיכולת להטות תוצאות ולשלוט בתגובות מצד הנבדקים, מעמידה בספק את היעילות של הכלי והאם הוא אכן מסייע לבחירת המועמדים הטובים.
הנה סרטון שמסביר מהו הפוליגרף, מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/LXMOcAt4EZE
ההגיון במכונה שמזהה סימני שקר:
http://youtu.be/t4SP_mYh4wQ
על הצד המשפטי של מכונת האמת (עברית):
http://youtu.be/o_IXBPAs3VU
והאם ניתן לנצח את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
בתקופות קדומות ניסו בני תרבויות רבות למצוא דרכים לגלות מתי אנשים שיקרו. אם המלך שלמה ידע לעשות זאת באמצעות השכל ופסק דין מבריק, ברור היה שלא תמיד ניתן ליצור פסק דין שיחשוף את השקרן כמו ב"משפט שלמה".
הסינים הניחו שגילוי שקר יכול להתבסס על הידע שלאחר שאדם משקר, לשונו מתייבשת. כדי לגלות האם שיקר החשוד, היו נוהגים הסינים להכניס לפיו כמה גרגרי אורז. לאחר ששאלו אותו אם ביצע את הפשע שבו נחשד והוא היה משיב, הורו לו ללעוס את האורז. אם לא הצליח ללעוס את גרגרי האורז, ידעו הסינים שהאדם שיקר, כיוון שבלוטות הרוק שלו לא הצליחו לייצר רוק שחיוני ללעיסה. מצד שני, גרגרים לעוסים העידו שדיבר אמת.
השיטה הזו אינה מדויקת לחלוטין, אבל גם היא וגם שיטות דומות כמו "מבחן החרב המלובנת" שימשו כגלאי אמת במהלך תקופות ארוכות בהיסטוריה.
לא מצאנו סרטון על מבחן האורז העתיק, אך הנה סרטון על התפתחות מגלה השקרים המודרני:
http://youtu.be/IyUWGXVxCCk
גילוי שקרים
השקר (Lie) הוא דיבור מטעה, או אמירה שאינה נכונה והפוכה מהאמת הידועה לדובר.
מעצם הגדרתו ככזה, שקר נאמר על ידי מי שרצונו להסתיר מאחרים את האמת או להשתמש בו בכדי להציג דבר מה שאינו אמיתי, או לפחות מוגזם לעומת האמת הפשוטה.
תצפיות של מדענים הראו שבטקטיקות מטעות או מניפולציות חברתיות שונות משתמשים גם מינים אחרים בטבע, במיוחד קופי אדם. ועדיין, האדם הוא ללא ספק וכצפוי השקרן המתוחכם ביותר מבין המינים ובמרחק אדיר מכל מין אחר, נבון ככל שיהיה.
במהלך הדורות הושקעו מאמצים רבים בפיתוח של כלים לזיהוי של שקרים, במטרה למנוע נוכלויות ותרמיות. כמה מהשיטות והמכשירים לאיתור האמת והשקר תמצאו בתגית "גילוי שקרים".
בעידן הנוכחי הפך השקר, שבעבר היה אישי או מתואם בקבוצות קטנות יחסית, גם לתופעה בתקשורת ההמונים. בראש ובראשונה מדובר על ההתפשטות המהירה של שקרים באמצעות חדשות מזויפות המופצות באינטרנט וברשתות החברתיות וקרויות בלעז "פייק ניוז" (Fake news).
השקרים הדמגוגיים של פוליטיקאים ומנהיגים נכלוליים אינם חדשים, אבל דומה שבשנים האחרונות הגיעו לשיאים חדשים, אפילו במשטרים דמוקרטיים. די אם נזכיר את המחקר היסודי שערך עיתון ה"ניו יורק איימס", העיתון הנחשב לטוב בתבל. במחקר נמצא שב-4 שנות נשיאותו השמיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא פחות מ-20 אלף שקרים.
תחומים שונים כוללים שקרים ככלי עבודה. אי אפשר לדמיין תחומים כמו תעמולה, לוחמה פסיכולוגית, פולחן אישיות ואפילו נוכלות שמשתמשת בשקר ככלי עבודה מוביל (פרטים על כל אלה בתגית "שקרים").
ועדיין, שקרים יכולים לבוא לפעמים ממניעים שאינם רעים. בין אם מדובר בשקרים מוחלטים או בהצהרות נכונות בחלקן, לא פעם שקרים הם שקרים אבל למטרה של הגנה על אדם, הקטנת הפגיעה בו וכדומה. במקרים כאלו מצמידים להם בדיעבד את ההגדרה של "שקר לבן".
הנה סיפורו של השקר, השפה של השקר וכיצד לזהות שקרים (מתורגם):
https://youtu.be/H0-WkpmTPrM
על הצד המוסרי בשקרים למען טוב ואושר (מתורגם):
https://youtu.be/OI-G23HF6Sw
סרטון ארוך מעט יותר - על ילדים שלומדים לשקר ואיך לגלות אותם (מתורגם):
https://youtu.be/6diqpGKOvic?long=yes
והרצאת טד על שקרים ואיך לזהות שקרנים (מתורגם):
https://youtu.be/P_6vDLq64gE?long=yes
הפוליגרף המודרני, מכונת אמת חשמלית, הומצא בשנת 1921 על ידי ג'ון לארסון. הוא היה שוטר שהפך לסטודנט אמריקאי לרפואה באוניברסיטת פרינסטון. בעזרת הפוליגרף ניתן היה לראשונה לקבוע את מידת האמת שבדברי הנחקר.
זיהוי השקרנים בדרכים העתיקות, כמו מבחן החרב המלובנת של הבדואים, "מבחן הגחלים" של ההודים, או "מבחן האורז" הסיני, סייעו רבות לאיתור הסימנים הפיזיים לשקר. חשוב היה גם ספרו משנת 1895 של אבי הקרימינולוגיה צ'זארה לומברוזו, שהציג את ניסוייו במכונת אמת פרימיטיבית שפיתח, באמצעותה זיהה ארועים פיזיולוגיים שהעידו על שקרים.
במאה ה-20 נוספו לפוליגרף גורמים נוספים לזיהוי האמת. נפח הנשימה והמוליכות החשמלית של העור נמצאו כחשובים גם הם לבדיקת דברי אמת ושקר.
עם הזמן הפכו מכשירי הפוליגרף המודרניים אמינים הרבה יותר ותוצאותיהם מקובלות כיום על רבים. בתי המשפט אינם מקבלים ממצאים של מכשירי פוליגרף כהוכחה במשפטים פליליים, כיוון שאינם מדויקים תמיד. במשפטים אזרחיים, על ממון ומחלוקות עיסקיות, פעמים רבות מאשר בית המשפט ממצאים של פוליגרף, אם הסכימו הצדדים על בדיקה כזו.
לצערנו, אין סרטונים על ג'ון לארסון.
כך עובד הפוליגרף:
https://youtu.be/po_DCBGExP4
סרטון משעשע של ילד שנבדק בפוליגרף:
http://youtu.be/Wath1RCtTc4
כך מביסים את מכונת האמת:
https://youtu.be/JcDr7O-Wmuk
ושיטה לזיהוי שקרים ללא מכונת אמת, שפיתח מומחה:
http://youtu.be/lrZOF6YqOQ4
אבי מדע הקרימינולוגיה הוא האיטלקי צ'זארה לומברוזו (Cesare Lombroso). הוא חקר פושעים ועבריינים רבים ואת תכונותיהם ואת מבנה העצמות והגולגולת של פושעים.
לומברוזו טען שמבנה המוח של פושעים הוא שונה משל בני אדם הגונים ונתן סימנים שמאפשרים לזהותם. הוא פיתח תיאוריה מדעית לה הוא קרא "אטאביזם" (Atavism).
רוב טענותיו וממצאיו הופרכו על ידי המדע המודרני. ועדיין, עצם המחקרים שלו והשימוש בשיטות המחקר שהפעיל, הפכו אותו לאבי מדע הקרימינולוגיה וחוקר הפשע הראשון שהשתמש בכלים מדעיים.
בנוסף לטענותיו לגבי התכונות המולדות של הפושע, לומברוזו הירבה לבדוק לחץ דם וקצב דופק לב של פושעים וחשודים פליליים. הוא מצא שהיו שינויים שניתן לחזות, הן בלחץ הדם והן בקצב הלב, על פי דברי הנאשמים ומידת האמת בהם. היו הבדלים שהראו אם הנאשמים אמרו אמת או שקר. בכך הוא גם אחראי לתכלית שיצרה את התפתחות בדיקת האמת, במה שבעתיד ייקרא "מכונת אמת", או פוליגרף.
הנה סרטון על מחקריו של לומברוזו לגבי תכונותיו הפיזיות של הפושע:
https://youtu.be/y-HFI7zUqDI
פרופסור מתאר את מחקריו:
https://youtu.be/HmdAYqqc8gc
חוקרת בתחום מתארת את מדע הקרימינולוגיה שהוא נחשב לאביו (עברית):
https://youtu.be/pgiiPr12SdM
ויש מומחים שאפילו עורכים סיורי פשע, תחום שמסקרן מאוד את הציבור (עברית):
https://youtu.be/PObQMHQyLcw
נתחיל בשאלה "מהי אמת?" - הפילוסופים יטענו (לפחות חלקם, כי פילוסופים לעולם לא יסכימו כולם על דבר אחד) שאמת היא התאמה בין טענות של אנשים לבין העובדות האובייקטיביות שבמציאות.
פרנץ קפקא היטיב להעיד על בעיית האמת, כשכתב פעם "קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר". הוא צדק. להבחין באמת היא משימה שהעולם נאלץ להתמודד איתה שוב ושוב ובעידן המודרני, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המשימה הזו הפכה קשה מתמיד.
כי האינטרנט, כמו כל מקום שיש בו אנשים, מכיל גם אמת וגם שקרים ותרמיות. ישנם אנשים שמנצלים את מקור הידע המוביל כיום בעולם, כדי לרמות ולשקר ולגרום לאנשים אחרים לחשוב שמה שהם כותבים, מצלמים או מציגים - הוא האמת.
ובאינטרנט קל מאוד להדהד שקרים ומניפולציות. אלה מתפשטים במהירות אדירה בקרב קהלים אדירים. ב-MIT, חקר מה שנחשב הטכניון של אמריקה 126 אלף ציוצים כוזבים ומאומתים שהתפרסמו בטוויטר. הם מצאו שההתפשטות של ציוצי כזב היא מהירה פי כמה וזוכה לתפוצה רחבה יותר מאלו של ציוצים של מידע אמיתי.
מסקנות המחקר, בשורה התחתונה, התמצו בכך שלציוץ שקרי יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לציוץ אמיתי. מה שאגב מחזק את הציטוט הידוע שמיוחס לצ'רצ'יל "השקר מספיק לעבור חצי עולם בזמן שהאמת בקושי מספיקה ללבוש מכנסיים".
אז איך להבחין בין עובדה לשקר באינטרנט?
לרוב, אפשר לראות לפי מקור הדברים, אם הם אמתיים או שהם עלולים להיות שקריים. נסו להבחין האם האתר שבו כתובים הדברים הוא אתר שמוכר לכם או להוריכם כאתר אמין.
נסו לבדוק מי פרסם את המידע והאם מדובר במישהו שנחשב אמין, או שיש סימנים עת כך שהוא אמין. בסטיפס למשל, הרשת החברתית שלנו לבני נוער, ניתן לראות לפי מספר הפרחים, התפקיד והמומחיות של הכותב האם סביר שהוא אמין ותורם באתר או שהוא מישהו שאינו יותר מדי מוכר ומוערך באתר.
ראו בסרטונים שלמטה דוגמה קטנה של שני סרטונים. אחד אינו אמין והוא זיוף מוחלט. השני הוא אמיתי. האם הייתם מבחינים ביניהם מי הוא מי?
הנה המלצות כיצד לצרוך חדשות בעידן הנוכחי ואיך לא לצרוך אותן (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
סרטון מזויף של מטוס הפוגע בים:
http://youtu.be/Tz1kjyE6kVg
והדיווח המעגלי, שהוא טכניקה יעילה להפצת שקרים וחדשות כזב באינטרנט ואף למדיה (מתורגם):
https://youtu.be/cSKGa_7XJkg
