שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הסוד של הגיטרה החשמלית ואיך היא פועלת?
גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית (Electric guitar) היא גיטרה עם מיקרופונים זעירים, המוגברת על ידי מגבר, באנגלית "אמפליפייר".
גיטרה זו הומצאה בשנת 1931 על ידי הממציא הגרמני אדולף ריקנבאקר. הוא יצר אז גיטרה ללא גוף חלול המגביר את הצליל באמצעות תהודה ולכן, ללא מגבר, היא נשמעת חלש מאוד.
אבל במקום תיבת תהודה יש לגיטרה החשמלית "פיאקפים" (Pickups). אותם "פיאקפים" הם מיקרופונים זעירים וכמו כל מיקרופון מגנטיים, הקולטים את הצליל מהמיתרים, ממירים אותו לזרם חשמלי ומאפשרים הגברה שלו, באמצעות המגבר שאליו הגיטרה החשמלית מחוברת.
מדובר במערכת אלקטרונית ההופכת את תנודות המיתרים לאות, העובר באמצעות כֶּבל למגבר (כיום יש גם אפשרות להעבירו באופן אלחוטי) והמגבר מגביר את הצליל לעוצמה הרצויה.
גיטרות רגילות, כמו גיטרה קלאסית או אקוסטית, זקוקות לעץ משובח ולבנייה מאוד מדויקת ומורכבת, על מנת שיוכלו להפיק צליל איכותי מתיבת התהודה שלהן, אותו חלק חלול ומרכזי שמגביר את הצליל של המיתרים.
לעומתן, הגיטרות החשמליות עשויות מחומרים רבים ומגוונים, כולל מתכת, פלדה, פלסטיק, חומרים ממוחזרים וכמובן גם עץ לסוגיו. כי החומר שממנו בנויה החשמלית פחות חשוב, מאשר המיתרים והמערכת האלקטרונית שבמרכזה המיקרופונים הזעירים, אותם "פיקאפים", שהם משמעותיים מאוד ומפיקים צלילים שונים, לפי מיקומם בגיטרה ומאפייני הצליל המיוחדים לכל סוג של pickup.
משוחררות מהצורך בתיבת תהודה, הגיטרות החשמליות קיבלו במהלך השנים גם צורות שונות ומשונות, ומסוגלות להפיק אינספור צלילים מגוונים.
למגוון והעושר של עולם הגיטרה החשמלית ונגניה ראו את תגית "גיטרה חשמלית".
כך פועלת הגיטרה החשמלית:
https://youtu.be/lBAZepM5F_0
אם נראה שזו רק הצורה אז שימו לב להבדלים בין גיטרות חשמליות, בצלילים:
https://youtu.be/Ctpcwi1o210
כמה מהגיטרות החשמליות המוכרות, האופי והסגנונות המוסיקליים שבהם הם מככבות:
https://youtu.be/uKFSkQzwxy0
תולדות הגיטרה החשמלית במאה האחרונה:
https://youtu.be/zPRDPWQ7etY
נגן אחד שמדגים 10 סגנונות של גיטריסטים מפורסמים על אותו שיר:
http://youtu.be/T_5sUcMpFXk
הנה אוסף סולואים של גיטריסטיות מופלאות:
https://youtu.be/Crw9X_hW-bE?long=yes
ובונה גיטרות ישראלי שפיתח ורשם פטנט על גיטרה חשמלית מפלסטיק (עברית):
https://youtu.be/7vOImRKd8uY?long=yes
מהי גיטרת לוסיל של בי בי קינג?
בִּי־בִּי קינג (B.B. King) הוא אחד מגדולי הבלוז. קינג, ששמו המקורי ריילי בִּי קינג, הוא אגדת בלוז אמריקאית, זמר וגיטריסט אגדי, שייחודו היה שלא נהג לשיר בשעה שניגן ולא ניגן בשעה שהוא שר.
אבל סמלו המסחרי היה ללא ספק הגיטרה שלו, שאותה כינה "לוסיל". הסיפור שלהם מתחיל ב-1949, כשבי בי קינג הופיע בטוויסט, ארקנסו, שבדרום ארצות הברית. המקום היה אולם אירועים שנראה כאסם גדול ובנוי עץ. באולם שימשה חבית גדולה מלאה בנפט בוער לחימום. זה היה די מקובל להשתמש בתנורים כאלה באולמות שכאלה.
תוך כדי ההופעה פרצה באסם קטטה בין שני גברים. הקטטה הפכה אלימה במיוחד ואיש לא הצליח לעצור את המריבה. בשלב מסוים נפל תנור הנפט הבוער שחימם את המקום והצית אש באולם. כולם מיהרו לברוח החוצה.
אבל אז נזכר בי בי קינג, שהוא שכח את הגיטרה האקוסטית שלו על הבמה. מבלי לחשוב לרגע, חרף המוסיקאי הצעיר את נפשו ורץ אל הבמה שבאולם הבוער. הוא חיפש ומצא באש את הגיטרה השחורה שלו וחילץ אותה מהשריפה, ללא פגע.
למחרת גילה בי בי קינג שהמריבה התחילה בשל ריב בין שני הגברים,. השניים רבו על מלצרית יפה בשם לוסיל. ביבי החליט לקרוא לגיטרה שלו "לוסיל" (Lucille), על שמה של אותה המלצרית שהוא מעולם לא פגש.
כמה שנים אחר כך נגנבה "לוסיל" והמעניין היה שבהמשך הקריירה המשיך קינג לקרוא לכל גיטרה שבה השתמש "לוסיל". בי בי קינג ולוסיל שלו היו בלתי נפרדים והיא הפכה לאגדה.
בשלב מסוים פנו מחברת "גיבסון" לקינג, והציעו לייצר דגם גיטרות חשמליות, גיטרות עם נפח, שייקרא כך. הוא הסכים מיד ומהגיטרה של בי. בי. קינג נולדה הגיבסון ES-335 שנקראה באופן רשמי "לוסיל".
מאז מיוצרת הגיטרה בממפיס שבמדינת טנסי. בראש הצוואר שלה משובץ השם "לוסיל" העשוי מפנינה. עד היום גיטרת "Gibson B.B. King "Lucille היא הפנטזיה של נגני בלוז רבים.
הנה סיפורה של הלוסיל בקצרה:
https://youtu.be/EGsvAMRFivo
לוסיל עם בי בי קינג בהופעה:
https://youtu.be/LWLAAzOBoBI
הריגוש נעלם... שנים אחר כך, בי בי קינג מנגן בלוסיל את "דה ט'ריל איז גון":
https://youtu.be/4fk2prKnYnI
איך מייצרים גיטרה חשמלית?
לייצר גיטרה חשמלית זו עבודה מורכבת. אחרי בחירת עץ על פי מאפייני הצליל שלו, באים חיתוך, קידוח, שיוף וצביעה שמתחילים את התהליך של הכנת הגיטרה עצמה. אחר כך באים שיוף נוסף, מריחת לכה, יצירת צוואר הגיטרה, הוספת סריגי המתכת, הוספת המרכיבים האלקטרוניים וחיבור הצוואר לגוף הגיטרה.
עכשיו עושים כיוון אחרון, הידוק ובדיקת הצליל של הגיטרה והנה מוכנה עוד גיטרה חשמלית לרוקנ'רול.
כך מייצרים גיטרות חשמליות:
https://youtu.be/EEfHpcIWQwA
עוד סרטון שמציג את תהליך היצור של הגיטרה החשמלית:
http://youtu.be/nP2b0o-xMZY
כך מייצרים את הפנדר סטרטוקסטר - הגיטרה החשמלית הפופולארית בעולם:
https://youtu.be/rnhe8C591l4?long=yes
למה צריך גיטרות כפולות צוואר?
הגיטרה כפולת הצוואר (Double Neck Guitar) היא גיטרה שיש לה שני צווארים, מה שלמעשה הופך אותה לשתי גיטרות באחת.
פעם היא הייתה מקובלת הרבה יותר. במיוחד זה היה כך בשנות ה-70 המגלומניות, כשהעולם גילה את הופעות הענק ולהקות התאמצו לשחזר את הצליל האולפני בהופעות חיות. הגיטרה הזו מסייעת לנגנים לבצע קטעים מורכבים ולהישאר נאמנים לעיבודים המורכבים שהקליטו או שהם רוצים לבצע על הבמה, מבלי להצטרך כל הזמן להחליף גיטרות.
הגיטרה הכפולת צוואר הייתה הגיטרה של נגנים כמו ג'ימי פייג', הגיטריסט הגאוני של לד זפלין ופיט טאונסנד, המנוע הגיטריסטי המהודק של להקת ה-Who. גם מייק ראת'רפורד, הבסיסט של ג'נסיס נהג לנגן על דאבל נק שכללה גיטרה באס וגיטרה 12 מיתרים.
אמנם בעיקר רוקרים הופיעו איתה, אבל האמת שגם נגני ג'אז ניגנו בה בהופעות, כולל ג'ון מקלפלין, שהיה לפי אחת הגרסאות הגיטריסט הראשון שזכה לגיטרה כזו.
הנה סיפורה של הגיטרה כפולת הצוואר:
https://youtu.be/gFMTGXJi3g4?t=37
כפולת צוואר של באס ו-12 מיתרים מלווה את יצירת הפאר של ג'נסיס Firth of Fifth:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc?t=6s
לד זפלין עם חשמלית כפולת צוואר:
https://youtu.be/RlNhD0oS5pk
ג'ימי פייג' עובר מליווי בעליון לסולו המיתולוגי של "מדרגות לרקיע" בצוואר התחתון:
https://youtu.be/Q18-Bt6zImg
הבאסיסט של ג'נסיס ניגן תמיד ב"דאבל נק":
https://youtu.be/CubzEiY42zk?t=1m26s
גיטריסטית מדגימה גיטרה כזו ואת ההבדלים בין הצווארים:
https://youtu.be/xT9as1rFSdg
וכרגיל יש מי שמגזימים:
https://youtu.be/0YgngXL7U1I
איך לעגו אנשי גיבסון לממציא לס פול?
היא אחת הגיטרות הטובות בעולם הרוק. אחרת אי אפשר להסביר כיצד כל כך הרבה גיטריסטים מנגנים את הרוק שלהם על הגיבסון לס פול (Les Paul). זוהי כנראה הגיטרה החשמלית הראשונה שנבנתה עם גוף מלא או לפחות מהראשונות.
הסיפור מתחיל עם גיטריסט הקאנטרי-ג'אז לסטר פולפוס, בקיצור לס פול. מי שכבר בגיל 12 הצליח להגביר את הגיטרה שלו, על ידי חיבורה לפטיפון שלו והפיכתה לגיטרה חשמלית, התפרסם כנגן מצוין.
בשנות ה-40 הוא עבד בחברת הגיטרות "אפיפון" וניסר בשעות הפנאי שלו גיטרה אקוסטית לשניים, רק כדי לחבר לה בול עץ במקום תיבת תהודה. הוא אהב את התוצאה והחליט להפוך אותה לגיטרה מסחרית. לאחר שהציע את הרעיון לאנשי חברת הגיטרות "גיבסון", הם דחו אותו בלעג וכינו אותו "הילד עם מקל המטאטא".
רק כמה שנים אחר-כך, כשליאו פנדר הצליח לייצר גיטרה חשמלית עם גוף מוצק וזו הפכה להצלחה מסחררת שקוראים לה "פנדר טלקסטר", הבינו אנשי חברת גיבסון שטעו ושהגיע עידן הגוף המוצק בגיטרות החשמליות. הם נזכרו בלס פול ובפיתוח שלו. זה היה אותו רעיון שהם קטלו בבוז כמה שנים לפני כן. בושים ונכלמים זימנו אותו "המומחים" של גיבסוו ובשנת 1951 הם מיהרו להחתים את לס פול ולהוציא את מה שתהפוך לגיטרה אגדית ולגיטרת הדגל של חברת גיבסון.
הלס-פול הפכה לאחת הגיטרות הנמכרות בעולם. כמעט כל אגדת רוק הפכה אותה בשלבים מסוימים בקריירה שלה לגיטרה הראשית שלה. לזכר פריצת הדרך שלו והחדשנות שלא קיבלה את הכבוד המגיע לה בזמנה נושאת עד היום כל גיטרה כזו את חתימתו של הממציא והגיטריסט לס פול.
בין הנגנים שזוהו עם הלס פול היו סלאש, הגיטריסט של להקת "Guns N' Roses", פיטר פרמפטון, גרי מור, רנדי באכמן וג'ימי פייג', גיטריסט לד זפלין שניגן עם ה-"Black Beauty", הלס פול המיתולוגית שלו, משנת 1960. את 'הצליל של לס פול', סיפר פייג' פעם, חייבים הגיטריסטים ל"אלוהי הגיטרה" כמו שמכנים את אריק קלפטון, לאחר שהמציא את הסאונד בעת שניגן עם ה"בלוז ברייקרז".
בשנות ה-60 היו מרבית נגני הבלוז בלונדון. על גיבסון. ביניהם היו כמובן קלפטון וג'ימי פייג'. הם השתמשו בגיטרות גיבסון עוד יותר, כשהומצאו פדל הפאז והדיסטורשן, באמצע העשור, שכן הגיטרות הללו "התמסרו" טוב יותר לסאונדים החדשים הללו ועבדו נכון על הסאונד המעוות והיפה כל כך שאפיין את התקופה.
הנה הגיבסון לס פול בקצרה:
https://youtu.be/tsfTnYRHNzY?t=12m10s&end=13m25s
והסבר לעומק:
https://youtu.be/KjwOv_xPguc
הנה לס פול בהופעה עם מרי פורד:
https://youtu.be/awjTKeS9Wvo
בואו נכיר את גיטרת הגיבסון לס פול:
https://youtu.be/3QS9c-OpidU
סרט תיעודי על תהליך הייצור:
https://youtu.be/wm-_pUsHirw?long=yes
וסרט על תולדות החברה והמצוקה שלה ב-2018:
https://youtu.be/apQ9SO7uF60?long=yes
מהי הגיטרה הראשונה עם הגוף המוצק?
הגיטרה המהפכנית פנדר טלקסטר (Fender Telecaster) היא הגיטרה הראשונה שיוצרה בייצור המוני ואחד מדגמי הגיטרה החשמלית הכי מצליחים בתולדות הרוק. זה קרה תודות לכך שחברת "Fender" הצליחה לראשונה ליצור גיטרה חשמלית עם גוף מוצק ולא עם גוף חלול, כמקובל בגיטרות עד אז. הנגינה בה הייתה חלקה והסאונד עוצמתי ונקי מאד. עם שני הפיק-אפים שלה והמבנה המוצק, היא התאימה לרוק כמו כפפה ליד.
מאז שהוצגה לראשונה בשנות ה-50, בתור הפנדר ברודקסטר (Broadcaster), הפכה הטלקסטר לחביבת הגיטריסטים שניגנו בה בשלל סגנונות מוסיקליים. היא גם הייתה ההשראה והבסיס לפנדר סטרטוקסטר, הגיטרה האחות המוצלחת שיפתח בהמשך מי שפיתח גם אותה, ליאו פנדר, מייסד המפעל האגדי.
הפנדר טלקסטר נחשבת גיטרה על-זמנית, כלומר כזו שחילופי הסגנונות והטרנדים המוסיקליים של עולם הפופ והרוק לא השפיעו על הצלחתה כהוא זה. עם כוכבי ענק שהשתמשו בה כגיטרה העיקרית שלה, ביניהם ברוס ספרינגסטין, קית ריצ'ארדס מהרולינג סטונז ודני סנדרסון שלנו, היא מנגנת ובועטת כבר כמעט 70 שנה בלי הפסקה.
הנה הפנדר טלקסטר:
https://youtu.be/tsfTnYRHNzY?t=8m58s&end=10m09s
בידיים הנכונות היא תמיד נשמעה מצוין:
https://youtu.be/tCCPh1Zlw8Y
5 דברים שלא ידעתם על הפנדר טלקסטר:
https://youtu.be/86J2zLAkXXo
ומה גיטריסטים אומר על הפנדר טלקאסטר:
https://youtu.be/ruvXCd1Z3RU
מהו סולו גיטרה?
סולו (Solo) במוסיקה הוא ביצוע על ידי אדם אחד בלבד. סולו גיטרה הוא נגינה של מנגינה שבה נגן הגיטרה מבצע קטע אישי ושאר הנגנים מלווים אותו. לרוב הוא מבוצע בגיטרה חשמלית, אם כי יש סולואים נדירים גם בגיטרות אקוסטיות.
בשירי פופ ורוק נחשב סולו הגיטרה לאחד המרכיבים החשובים בסגנון. זהו קטע שבו האווירה מגיעה לשיא מסוים והנגן מפליא בהמצאה של נגינה כלית, ללא שירה בכלל.
השם סולו בא מהמילה האיטלקית "לבד" (איטלקית היא שפת המוסיקה ובה מכונים רוב מונחי המוסיקה).
הנה עשרת הסולואים הגדולים בתולדות הרוק (מתורגם):
https://youtu.be/f4NOJ42-BKM
אחד הסולואים המלודיים והאהובים הוא זה של גרי מור ב"מדרכות פריז":
https://youtu.be/vkUpfw4Hf3w
סולו הגיטרה המדהים של גיטריסט "פינק פלויד" דייב גילמור בשיר "חסר תחושה ונינוח":
http://youtu.be/o5Ht6WIhhmU
הסולו היריב של אותו ענק גיטרה גילמור מיהלום משוגע":
https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM
סולו גיטרה אקוסטית, שאינה חשמלית:
http://youtu.be/3j8mr-gcgoI
טאש סולטנה, אחת מגיטריסטיות הרוק המוכרות בעולם:
https://youtu.be/RBw08GbrR-g
ומדריך למתחילים לנגינת סולו על כל שיר שתשמעו:
https://youtu.be/AY_a4S44QUw?long=yes
איך גיטריסט הג'אז ג'ורג' בנסון הפך כוכב פופ וחזר לג'אז?
מהי הטכניקה המופלאה של סטנלי ג'ורדן?
גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית (Electric guitar) היא גיטרה עם מיקרופונים זעירים, המוגברת על ידי מגבר, באנגלית "אמפליפייר".
גיטרה זו הומצאה בשנת 1931 על ידי הממציא הגרמני אדולף ריקנבאקר. הוא יצר אז גיטרה ללא גוף חלול המגביר את הצליל באמצעות תהודה ולכן, ללא מגבר, היא נשמעת חלש מאוד.
אבל במקום תיבת תהודה יש לגיטרה החשמלית "פיאקפים" (Pickups). אותם "פיאקפים" הם מיקרופונים זעירים וכמו כל מיקרופון מגנטיים, הקולטים את הצליל מהמיתרים, ממירים אותו לזרם חשמלי ומאפשרים הגברה שלו, באמצעות המגבר שאליו הגיטרה החשמלית מחוברת.
מדובר במערכת אלקטרונית ההופכת את תנודות המיתרים לאות, העובר באמצעות כֶּבל למגבר (כיום יש גם אפשרות להעבירו באופן אלחוטי) והמגבר מגביר את הצליל לעוצמה הרצויה.
גיטרות רגילות, כמו גיטרה קלאסית או אקוסטית, זקוקות לעץ משובח ולבנייה מאוד מדויקת ומורכבת, על מנת שיוכלו להפיק צליל איכותי מתיבת התהודה שלהן, אותו חלק חלול ומרכזי שמגביר את הצליל של המיתרים.
לעומתן, הגיטרות החשמליות עשויות מחומרים רבים ומגוונים, כולל מתכת, פלדה, פלסטיק, חומרים ממוחזרים וכמובן גם עץ לסוגיו. כי החומר שממנו בנויה החשמלית פחות חשוב, מאשר המיתרים והמערכת האלקטרונית שבמרכזה המיקרופונים הזעירים, אותם "פיקאפים", שהם משמעותיים מאוד ומפיקים צלילים שונים, לפי מיקומם בגיטרה ומאפייני הצליל המיוחדים לכל סוג של pickup.
משוחררות מהצורך בתיבת תהודה, הגיטרות החשמליות קיבלו במהלך השנים גם צורות שונות ומשונות, ומסוגלות להפיק אינספור צלילים מגוונים.
למגוון והעושר של עולם הגיטרה החשמלית ונגניה ראו את תגית "גיטרה חשמלית".
כך פועלת הגיטרה החשמלית:
https://youtu.be/lBAZepM5F_0
אם נראה שזו רק הצורה אז שימו לב להבדלים בין גיטרות חשמליות, בצלילים:
https://youtu.be/Ctpcwi1o210
כמה מהגיטרות החשמליות המוכרות, האופי והסגנונות המוסיקליים שבהם הם מככבות:
https://youtu.be/uKFSkQzwxy0
תולדות הגיטרה החשמלית במאה האחרונה:
https://youtu.be/zPRDPWQ7etY
נגן אחד שמדגים 10 סגנונות של גיטריסטים מפורסמים על אותו שיר:
http://youtu.be/T_5sUcMpFXk
הנה אוסף סולואים של גיטריסטיות מופלאות:
https://youtu.be/Crw9X_hW-bE?long=yes
ובונה גיטרות ישראלי שפיתח ורשם פטנט על גיטרה חשמלית מפלסטיק (עברית):
https://youtu.be/7vOImRKd8uY?long=yes
בִּי־בִּי קינג (B.B. King) הוא אחד מגדולי הבלוז. קינג, ששמו המקורי ריילי בִּי קינג, הוא אגדת בלוז אמריקאית, זמר וגיטריסט אגדי, שייחודו היה שלא נהג לשיר בשעה שניגן ולא ניגן בשעה שהוא שר.
אבל סמלו המסחרי היה ללא ספק הגיטרה שלו, שאותה כינה "לוסיל". הסיפור שלהם מתחיל ב-1949, כשבי בי קינג הופיע בטוויסט, ארקנסו, שבדרום ארצות הברית. המקום היה אולם אירועים שנראה כאסם גדול ובנוי עץ. באולם שימשה חבית גדולה מלאה בנפט בוער לחימום. זה היה די מקובל להשתמש בתנורים כאלה באולמות שכאלה.
תוך כדי ההופעה פרצה באסם קטטה בין שני גברים. הקטטה הפכה אלימה במיוחד ואיש לא הצליח לעצור את המריבה. בשלב מסוים נפל תנור הנפט הבוער שחימם את המקום והצית אש באולם. כולם מיהרו לברוח החוצה.
אבל אז נזכר בי בי קינג, שהוא שכח את הגיטרה האקוסטית שלו על הבמה. מבלי לחשוב לרגע, חרף המוסיקאי הצעיר את נפשו ורץ אל הבמה שבאולם הבוער. הוא חיפש ומצא באש את הגיטרה השחורה שלו וחילץ אותה מהשריפה, ללא פגע.
למחרת גילה בי בי קינג שהמריבה התחילה בשל ריב בין שני הגברים,. השניים רבו על מלצרית יפה בשם לוסיל. ביבי החליט לקרוא לגיטרה שלו "לוסיל" (Lucille), על שמה של אותה המלצרית שהוא מעולם לא פגש.
כמה שנים אחר כך נגנבה "לוסיל" והמעניין היה שבהמשך הקריירה המשיך קינג לקרוא לכל גיטרה שבה השתמש "לוסיל". בי בי קינג ולוסיל שלו היו בלתי נפרדים והיא הפכה לאגדה.
בשלב מסוים פנו מחברת "גיבסון" לקינג, והציעו לייצר דגם גיטרות חשמליות, גיטרות עם נפח, שייקרא כך. הוא הסכים מיד ומהגיטרה של בי. בי. קינג נולדה הגיבסון ES-335 שנקראה באופן רשמי "לוסיל".
מאז מיוצרת הגיטרה בממפיס שבמדינת טנסי. בראש הצוואר שלה משובץ השם "לוסיל" העשוי מפנינה. עד היום גיטרת "Gibson B.B. King "Lucille היא הפנטזיה של נגני בלוז רבים.
הנה סיפורה של הלוסיל בקצרה:
https://youtu.be/EGsvAMRFivo
לוסיל עם בי בי קינג בהופעה:
https://youtu.be/LWLAAzOBoBI
הריגוש נעלם... שנים אחר כך, בי בי קינג מנגן בלוסיל את "דה ט'ריל איז גון":
https://youtu.be/4fk2prKnYnI
לייצר גיטרה חשמלית זו עבודה מורכבת. אחרי בחירת עץ על פי מאפייני הצליל שלו, באים חיתוך, קידוח, שיוף וצביעה שמתחילים את התהליך של הכנת הגיטרה עצמה. אחר כך באים שיוף נוסף, מריחת לכה, יצירת צוואר הגיטרה, הוספת סריגי המתכת, הוספת המרכיבים האלקטרוניים וחיבור הצוואר לגוף הגיטרה.
עכשיו עושים כיוון אחרון, הידוק ובדיקת הצליל של הגיטרה והנה מוכנה עוד גיטרה חשמלית לרוקנ'רול.
כך מייצרים גיטרות חשמליות:
https://youtu.be/EEfHpcIWQwA
עוד סרטון שמציג את תהליך היצור של הגיטרה החשמלית:
http://youtu.be/nP2b0o-xMZY
כך מייצרים את הפנדר סטרטוקסטר - הגיטרה החשמלית הפופולארית בעולם:
https://youtu.be/rnhe8C591l4?long=yes
הגיטרה כפולת הצוואר (Double Neck Guitar) היא גיטרה שיש לה שני צווארים, מה שלמעשה הופך אותה לשתי גיטרות באחת.
פעם היא הייתה מקובלת הרבה יותר. במיוחד זה היה כך בשנות ה-70 המגלומניות, כשהעולם גילה את הופעות הענק ולהקות התאמצו לשחזר את הצליל האולפני בהופעות חיות. הגיטרה הזו מסייעת לנגנים לבצע קטעים מורכבים ולהישאר נאמנים לעיבודים המורכבים שהקליטו או שהם רוצים לבצע על הבמה, מבלי להצטרך כל הזמן להחליף גיטרות.
הגיטרה הכפולת צוואר הייתה הגיטרה של נגנים כמו ג'ימי פייג', הגיטריסט הגאוני של לד זפלין ופיט טאונסנד, המנוע הגיטריסטי המהודק של להקת ה-Who. גם מייק ראת'רפורד, הבסיסט של ג'נסיס נהג לנגן על דאבל נק שכללה גיטרה באס וגיטרה 12 מיתרים.
אמנם בעיקר רוקרים הופיעו איתה, אבל האמת שגם נגני ג'אז ניגנו בה בהופעות, כולל ג'ון מקלפלין, שהיה לפי אחת הגרסאות הגיטריסט הראשון שזכה לגיטרה כזו.
הנה סיפורה של הגיטרה כפולת הצוואר:
https://youtu.be/gFMTGXJi3g4?t=37
כפולת צוואר של באס ו-12 מיתרים מלווה את יצירת הפאר של ג'נסיס Firth of Fifth:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc?t=6s
לד זפלין עם חשמלית כפולת צוואר:
https://youtu.be/RlNhD0oS5pk
ג'ימי פייג' עובר מליווי בעליון לסולו המיתולוגי של "מדרגות לרקיע" בצוואר התחתון:
https://youtu.be/Q18-Bt6zImg
הבאסיסט של ג'נסיס ניגן תמיד ב"דאבל נק":
https://youtu.be/CubzEiY42zk?t=1m26s
גיטריסטית מדגימה גיטרה כזו ואת ההבדלים בין הצווארים:
https://youtu.be/xT9as1rFSdg
וכרגיל יש מי שמגזימים:
https://youtu.be/0YgngXL7U1I
גיטרה חשמלית
היא אחת הגיטרות הטובות בעולם הרוק. אחרת אי אפשר להסביר כיצד כל כך הרבה גיטריסטים מנגנים את הרוק שלהם על הגיבסון לס פול (Les Paul). זוהי כנראה הגיטרה החשמלית הראשונה שנבנתה עם גוף מלא או לפחות מהראשונות.
הסיפור מתחיל עם גיטריסט הקאנטרי-ג'אז לסטר פולפוס, בקיצור לס פול. מי שכבר בגיל 12 הצליח להגביר את הגיטרה שלו, על ידי חיבורה לפטיפון שלו והפיכתה לגיטרה חשמלית, התפרסם כנגן מצוין.
בשנות ה-40 הוא עבד בחברת הגיטרות "אפיפון" וניסר בשעות הפנאי שלו גיטרה אקוסטית לשניים, רק כדי לחבר לה בול עץ במקום תיבת תהודה. הוא אהב את התוצאה והחליט להפוך אותה לגיטרה מסחרית. לאחר שהציע את הרעיון לאנשי חברת הגיטרות "גיבסון", הם דחו אותו בלעג וכינו אותו "הילד עם מקל המטאטא".
רק כמה שנים אחר-כך, כשליאו פנדר הצליח לייצר גיטרה חשמלית עם גוף מוצק וזו הפכה להצלחה מסחררת שקוראים לה "פנדר טלקסטר", הבינו אנשי חברת גיבסון שטעו ושהגיע עידן הגוף המוצק בגיטרות החשמליות. הם נזכרו בלס פול ובפיתוח שלו. זה היה אותו רעיון שהם קטלו בבוז כמה שנים לפני כן. בושים ונכלמים זימנו אותו "המומחים" של גיבסוו ובשנת 1951 הם מיהרו להחתים את לס פול ולהוציא את מה שתהפוך לגיטרה אגדית ולגיטרת הדגל של חברת גיבסון.
הלס-פול הפכה לאחת הגיטרות הנמכרות בעולם. כמעט כל אגדת רוק הפכה אותה בשלבים מסוימים בקריירה שלה לגיטרה הראשית שלה. לזכר פריצת הדרך שלו והחדשנות שלא קיבלה את הכבוד המגיע לה בזמנה נושאת עד היום כל גיטרה כזו את חתימתו של הממציא והגיטריסט לס פול.
בין הנגנים שזוהו עם הלס פול היו סלאש, הגיטריסט של להקת "Guns N' Roses", פיטר פרמפטון, גרי מור, רנדי באכמן וג'ימי פייג', גיטריסט לד זפלין שניגן עם ה-"Black Beauty", הלס פול המיתולוגית שלו, משנת 1960. את 'הצליל של לס פול', סיפר פייג' פעם, חייבים הגיטריסטים ל"אלוהי הגיטרה" כמו שמכנים את אריק קלפטון, לאחר שהמציא את הסאונד בעת שניגן עם ה"בלוז ברייקרז".
בשנות ה-60 היו מרבית נגני הבלוז בלונדון. על גיבסון. ביניהם היו כמובן קלפטון וג'ימי פייג'. הם השתמשו בגיטרות גיבסון עוד יותר, כשהומצאו פדל הפאז והדיסטורשן, באמצע העשור, שכן הגיטרות הללו "התמסרו" טוב יותר לסאונדים החדשים הללו ועבדו נכון על הסאונד המעוות והיפה כל כך שאפיין את התקופה.
הנה הגיבסון לס פול בקצרה:
https://youtu.be/tsfTnYRHNzY?t=12m10s&end=13m25s
והסבר לעומק:
https://youtu.be/KjwOv_xPguc
הנה לס פול בהופעה עם מרי פורד:
https://youtu.be/awjTKeS9Wvo
בואו נכיר את גיטרת הגיבסון לס פול:
https://youtu.be/3QS9c-OpidU
סרט תיעודי על תהליך הייצור:
https://youtu.be/wm-_pUsHirw?long=yes
וסרט על תולדות החברה והמצוקה שלה ב-2018:
https://youtu.be/apQ9SO7uF60?long=yes
הגיטרה המהפכנית פנדר טלקסטר (Fender Telecaster) היא הגיטרה הראשונה שיוצרה בייצור המוני ואחד מדגמי הגיטרה החשמלית הכי מצליחים בתולדות הרוק. זה קרה תודות לכך שחברת "Fender" הצליחה לראשונה ליצור גיטרה חשמלית עם גוף מוצק ולא עם גוף חלול, כמקובל בגיטרות עד אז. הנגינה בה הייתה חלקה והסאונד עוצמתי ונקי מאד. עם שני הפיק-אפים שלה והמבנה המוצק, היא התאימה לרוק כמו כפפה ליד.
מאז שהוצגה לראשונה בשנות ה-50, בתור הפנדר ברודקסטר (Broadcaster), הפכה הטלקסטר לחביבת הגיטריסטים שניגנו בה בשלל סגנונות מוסיקליים. היא גם הייתה ההשראה והבסיס לפנדר סטרטוקסטר, הגיטרה האחות המוצלחת שיפתח בהמשך מי שפיתח גם אותה, ליאו פנדר, מייסד המפעל האגדי.
הפנדר טלקסטר נחשבת גיטרה על-זמנית, כלומר כזו שחילופי הסגנונות והטרנדים המוסיקליים של עולם הפופ והרוק לא השפיעו על הצלחתה כהוא זה. עם כוכבי ענק שהשתמשו בה כגיטרה העיקרית שלה, ביניהם ברוס ספרינגסטין, קית ריצ'ארדס מהרולינג סטונז ודני סנדרסון שלנו, היא מנגנת ובועטת כבר כמעט 70 שנה בלי הפסקה.
הנה הפנדר טלקסטר:
https://youtu.be/tsfTnYRHNzY?t=8m58s&end=10m09s
בידיים הנכונות היא תמיד נשמעה מצוין:
https://youtu.be/tCCPh1Zlw8Y
5 דברים שלא ידעתם על הפנדר טלקסטר:
https://youtu.be/86J2zLAkXXo
ומה גיטריסטים אומר על הפנדר טלקאסטר:
https://youtu.be/ruvXCd1Z3RU
סולו (Solo) במוסיקה הוא ביצוע על ידי אדם אחד בלבד. סולו גיטרה הוא נגינה של מנגינה שבה נגן הגיטרה מבצע קטע אישי ושאר הנגנים מלווים אותו. לרוב הוא מבוצע בגיטרה חשמלית, אם כי יש סולואים נדירים גם בגיטרות אקוסטיות.
בשירי פופ ורוק נחשב סולו הגיטרה לאחד המרכיבים החשובים בסגנון. זהו קטע שבו האווירה מגיעה לשיא מסוים והנגן מפליא בהמצאה של נגינה כלית, ללא שירה בכלל.
השם סולו בא מהמילה האיטלקית "לבד" (איטלקית היא שפת המוסיקה ובה מכונים רוב מונחי המוסיקה).
הנה עשרת הסולואים הגדולים בתולדות הרוק (מתורגם):
https://youtu.be/f4NOJ42-BKM
אחד הסולואים המלודיים והאהובים הוא זה של גרי מור ב"מדרכות פריז":
https://youtu.be/vkUpfw4Hf3w
סולו הגיטרה המדהים של גיטריסט "פינק פלויד" דייב גילמור בשיר "חסר תחושה ונינוח":
http://youtu.be/o5Ht6WIhhmU
הסולו היריב של אותו ענק גיטרה גילמור מיהלום משוגע":
https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM
סולו גיטרה אקוסטית, שאינה חשמלית:
http://youtu.be/3j8mr-gcgoI
טאש סולטנה, אחת מגיטריסטיות הרוק המוכרות בעולם:
https://youtu.be/RBw08GbrR-g
ומדריך למתחילים לנגינת סולו על כל שיר שתשמעו:
https://youtu.be/AY_a4S44QUw?long=yes
מיהו ג'ורג' בנסון?
ג'ורג' בנסון (George Benson) הוא גיטריסט ומוסיקאי ג'אז ורית'ם אנד בלוז ענק. מאז שנות ה-60 הוא לא מפסיק להוציא אלבומים משובחים. עוד לפני גיל 20 הספיק בנסון לנגן עם ענקי ג'אז כהרבי הנקוק, ווס מונטגומרי ואחרים.
אבל שום דבר לא הכין אותו להצלחה שלה יזכה עם אלבומו Breezin. האלבום שיצא בשנת 1976, כלל לראשונה את שירתו של בנסון. הוא הפך להצלחה חסרת תקדים בעולם הג'אז. בנסון שר בו בסגנון ה"סקאט", שבו הנגן שר בו-זמנית עם סולו הגיטרה שלו.
האלבום הזה, Breezin, היה לתקליט הג'אז הראשון שמכר פלטינה (למעשה שלוש פעמים פלטינה). הוא הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות של מוסיקת הפופ האמריקנית. "בריזין" זכה גם בפרס הגראמי של 1976. גם התקליטים הבאים שלו הצליחו והפכו אותו לאחד ממוסיקאי הג'אז המצליחים בעולם. במהלך השנים הוא הקליט יותר מ-30 אלבומים וזכה בהמון פרסים, בתוכם פרסי גראמי רבים.
מאז הוא כבר הספיק לחזור לג'אז התקני. הוא עדיין עשיר ומרוויח המון מהאלבומים והיצירות המצליחות ההן, של "בריזין" הממשיך לזרום ולהזרים, אבל הוא עצמו חזר לנגן ג'אז אינטימי וממוקד יותר. באולמות גדולים, אבל בנגיעות ג'אזיות עדינות.
הנה ג'ורג' בנסון מארח את הגיטריסט קרלוס סנטנה בלהיטו "זורם" (Breezin):
https://youtu.be/bqBsqlqZuto
ומגיע גם לרית'ם אנד בלוז פופי ב"תני לי את הלילה" (Give Me The Night):
https://youtu.be/kbrZykDCkj0
ג'ורג' בנסון (George Benson) הוא גיטריסט ומוסיקאי ג'אז ורית'ם אנד בלוז ענק. מאז שנות ה-60 הוא לא מפסיק להוציא אלבומים משובחים. עוד לפני גיל 20 הספיק בנסון לנגן עם ענקי ג'אז כהרבי הנקוק, ווס מונטגומרי ואחרים.
אבל שום דבר לא הכין אותו להצלחה שלה יזכה עם אלבומו Breezin. האלבום שיצא בשנת 1976, כלל לראשונה את שירתו של בנסון. הוא הפך להצלחה חסרת תקדים בעולם הג'אז. בנסון שר בו בסגנון ה"סקאט", שבו הנגן שר בו-זמנית עם סולו הגיטרה שלו.
האלבום הזה, Breezin, היה לתקליט הג'אז הראשון שמכר פלטינה (למעשה שלוש פעמים פלטינה). הוא הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות של מוסיקת הפופ האמריקנית. "בריזין" זכה גם בפרס הגראמי של 1976. גם התקליטים הבאים שלו הצליחו והפכו אותו לאחד ממוסיקאי הג'אז המצליחים בעולם. במהלך השנים הוא הקליט יותר מ-30 אלבומים וזכה בהמון פרסים, בתוכם פרסי גראמי רבים.
מאז הוא כבר הספיק לחזור לג'אז התקני. הוא עדיין עשיר ומרוויח המון מהאלבומים והיצירות המצליחות ההן, של "בריזין" הממשיך לזרום ולהזרים, אבל הוא עצמו חזר לנגן ג'אז אינטימי וממוקד יותר. באולמות גדולים, אבל בנגיעות ג'אזיות עדינות.
הנה ג'ורג' בנסון מארח את הגיטריסט קרלוס סנטנה בלהיטו "זורם" (Breezin):
https://youtu.be/bqBsqlqZuto
ומגיע גם לרית'ם אנד בלוז פופי ב"תני לי את הלילה" (Give Me The Night):
https://youtu.be/kbrZykDCkj0
מיהו סטנלי ג'ורדן?
קשה להסביר את הצלילים הבלתי אפשריים שלו, אבל קל להעריץ את החדשנות המרגשת של גאון גיטרת הג'אז סטנלי ג'ורדן (Stanley Jordan). כבר עשרות שנים שהוא מוציא מהגיטרות שלו צלילים אחרים מכל מה שאנו מכירים - גם בעולם הגיטרה וגם בעולם הג'אז.
ג'ורדן, וירטואוז ג'אז בעל שם עולמי, פיתח טכניקה שבאמצעותה הוא מנגן על הגיטרה ממש כמו בפסנתר. הוא ממש מקליד עליה, רק בלי קלידים. ביד אחת עושים זאת גיטריסטים כבר שנים רבות, אבל הוא הפך את הטכניקה הזו למתוחכמת הרבה יותר.
אם נגני גיטרה מנגנים רוב הזמן הרמוניה או מלודיה, השיטה של ג'ורדן היא לנגן את שני התפקידים על הגיטרה, כשביד שמאל הוא מקיש על המיתרים מהלכי באס ואקורדים וביד ימין - מקיש את המנגינה, בצלילים גבוהים. זה מרתק והוא רכש בטכניקה המקורית הזו מיומנות בלתי נתפסת. אין עוד נגן שמנצל כך את הכלי הזה.
יפה עוד יותר לצפות בג'ורדן, כשהוא מנגן על גיטרה עם שני צווארים, כשכל יד מנגנת על צוואר אחר. אבל לעיתים זה הופך ממש שומט-לסתות, כשהוא אוחז בשתי גיטרות שונות ומגנן בהן בו-זמנית. אם ההופעות הללו מזכירות משהו, זה את הקונצרטים האגדיים שבהם התפרסם הכנר המיתולוגי פגניני. לא שהיינו נוכחים בהם, מאות שנים עברו מאז...
משום מה ג'ורדן עוד לא מופיע בפנתיאון של ענקי הגיטרה וברשימות הגיטריסטים הגדולים. מי שעורך אותם הם לרוב חובבי רוק וזה אולי מסביר את זה, אבל נראה שלעיתים מתייחסים אליו קצת כמו ללהטוטן גיטרה ולא לגיטריסט מעמיק. זו תפיסה מעוותת, במיוחד כשמדברים על מוזיקאי כל כך יצירתי ומוסיקלי, שכושר ההמצאה המוסיקלי וההרמוניה שלו אינם נופלים מכישוריו הטכניים.
ג'ורדן מציג את הטכניקה שלו ומספר עליה:
https://youtu.be/j2q1dCTmy_s
היצירה Stairway to Heaven בהופעה:
https://youtu.be/NeooHiX4oH0
והביצוע שלו לשיר Over the Rainbow:
https://youtu.be/wzHSJSJ_ias
קשה להסביר את הצלילים הבלתי אפשריים שלו, אבל קל להעריץ את החדשנות המרגשת של גאון גיטרת הג'אז סטנלי ג'ורדן (Stanley Jordan). כבר עשרות שנים שהוא מוציא מהגיטרות שלו צלילים אחרים מכל מה שאנו מכירים - גם בעולם הגיטרה וגם בעולם הג'אז.
ג'ורדן, וירטואוז ג'אז בעל שם עולמי, פיתח טכניקה שבאמצעותה הוא מנגן על הגיטרה ממש כמו בפסנתר. הוא ממש מקליד עליה, רק בלי קלידים. ביד אחת עושים זאת גיטריסטים כבר שנים רבות, אבל הוא הפך את הטכניקה הזו למתוחכמת הרבה יותר.
אם נגני גיטרה מנגנים רוב הזמן הרמוניה או מלודיה, השיטה של ג'ורדן היא לנגן את שני התפקידים על הגיטרה, כשביד שמאל הוא מקיש על המיתרים מהלכי באס ואקורדים וביד ימין - מקיש את המנגינה, בצלילים גבוהים. זה מרתק והוא רכש בטכניקה המקורית הזו מיומנות בלתי נתפסת. אין עוד נגן שמנצל כך את הכלי הזה.
יפה עוד יותר לצפות בג'ורדן, כשהוא מנגן על גיטרה עם שני צווארים, כשכל יד מנגנת על צוואר אחר. אבל לעיתים זה הופך ממש שומט-לסתות, כשהוא אוחז בשתי גיטרות שונות ומגנן בהן בו-זמנית. אם ההופעות הללו מזכירות משהו, זה את הקונצרטים האגדיים שבהם התפרסם הכנר המיתולוגי פגניני. לא שהיינו נוכחים בהם, מאות שנים עברו מאז...
משום מה ג'ורדן עוד לא מופיע בפנתיאון של ענקי הגיטרה וברשימות הגיטריסטים הגדולים. מי שעורך אותם הם לרוב חובבי רוק וזה אולי מסביר את זה, אבל נראה שלעיתים מתייחסים אליו קצת כמו ללהטוטן גיטרה ולא לגיטריסט מעמיק. זו תפיסה מעוותת, במיוחד כשמדברים על מוזיקאי כל כך יצירתי ומוסיקלי, שכושר ההמצאה המוסיקלי וההרמוניה שלו אינם נופלים מכישוריו הטכניים.
ג'ורדן מציג את הטכניקה שלו ומספר עליה:
https://youtu.be/j2q1dCTmy_s
היצירה Stairway to Heaven בהופעה:
https://youtu.be/NeooHiX4oH0
והביצוע שלו לשיר Over the Rainbow:
https://youtu.be/wzHSJSJ_ias
מהי הגיטרה הפופולארית בעולם?
בהתחלה הביטלס, הסטונז והלהקות הבריטיות שהיו חלק מ"הפלישה הבריטית" לאמריקה בשנות ה-60, זלזלו בפנדר וראו בה גיטרה לחנונים. גם אריק קלפטון וג'ימי פייג', אגדות הבלוז של לונדון, העדיפו את הגיבסון דווקא, אבל זה לא הפריע לפנדר סטרטוקסטר (Fender Stratocaster) להפוך לגיטרה החשמלית הפופולארית ביותר בעולם.
הסטרטוקסטר, "סטראט" בפי החבר'ה, פותחה בשנות ה-50 על ידי ליאו פנדר ופרדי טאווארס, מהמרכזיים בחברת פנדר. הם עשו זאת בעקבות הצלחת דגם הפנדר טלקסטר, שהוציאה החברה בשנים שלפני כן ויישמו בו הרבה לקחים ושיפורים שלא היו בטלקסטר.
הטלקסטר הייתה גיטרת הגוף המוצק הראשונה בהיסטוריה. המסקנות והביקורות שקיבלה חברת "פנדר" מהמומחים ומהגיטריסטים שניגנו בה, כמו גם הידע הרב שהמשיכו ללמוד ולגלות במחקרים ונסיונות על גוף מוצק לגיטרות, את כל אלה יישמו פנדר וטאווארס בפיתוח הסטראט. מרגע שיצאה, הכירו רבים בעובדה שהיא משהו מיוחד. די מהר היא "תפסה" רוקרים מעולים כמו באדי הולי, הכוכב הגדול של הרוק הצעיר והנק מארווין, הגיטריסט עם הצליל האופייני של "הצלליות".
היו בסטרטוקסטר חידושים רבים ביחס לגיטרות החשמליות של התקופה. מהאפשרות להחליף בין שני הפיק-אפים (מיקרופונים) על ידי בורר מצבים, כפתורי שליטה קרובים, ידית ויברטו שאיפשרה שינוי של גובה הצלילים, צוואר מוארך עם יותר שריגים מהרגיל ועוד.
מאז הוצגה הסטראטוקסטר בשנת 1954, היא אומצה בחום על ידי גיטריסטים ורוקרים, שהתאהבו בסאונד שלה, ביכולותיה ובעיצובה החדשני. בין ענקי הגיטרה שהפכו את הסטרטוקסטר לגיטרה העיקרית שלהם ניתן למנות את הכוכבים ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון ובאדי הולי וגיטריסטים מובילים כמו ריצ'י בלקמור מלהקת "סגול כהה", דיוויד גילמור - גיטריסט ה"פינק פלויד" ומארק קנופלר, סולן וגיטריסט ה"דייר סטרייטס".
הנה הפנדר סטרטוקסטר:
https://youtu.be/-0KCQKI4fOY
והסבר על גדולתה:
https://youtu.be/tsfTnYRHNzY?t=10m10s&end=11m23s
הנדריקס עם הפנדר סטרטוקסטר שלו:
https://youtu.be/wDvlErh5zcc
הסאונד הרגיש שלה למול הגיבסון SG:
https://youtu.be/q60BukryfAI
השוואה של צליליה למול המתחרות העיקריות - הטלקסטר והגיבסון לס פול:
https://youtu.be/e728Pu_6AYk
הנה סרט תיעודי קצר על תולדות הגיטרה המצליחה בעולם וכיצד מייצרים אותה:
https://youtu.be/XPUPiP2BfpM?long=yes
בהתחלה הביטלס, הסטונז והלהקות הבריטיות שהיו חלק מ"הפלישה הבריטית" לאמריקה בשנות ה-60, זלזלו בפנדר וראו בה גיטרה לחנונים. גם אריק קלפטון וג'ימי פייג', אגדות הבלוז של לונדון, העדיפו את הגיבסון דווקא, אבל זה לא הפריע לפנדר סטרטוקסטר (Fender Stratocaster) להפוך לגיטרה החשמלית הפופולארית ביותר בעולם.
הסטרטוקסטר, "סטראט" בפי החבר'ה, פותחה בשנות ה-50 על ידי ליאו פנדר ופרדי טאווארס, מהמרכזיים בחברת פנדר. הם עשו זאת בעקבות הצלחת דגם הפנדר טלקסטר, שהוציאה החברה בשנים שלפני כן ויישמו בו הרבה לקחים ושיפורים שלא היו בטלקסטר.
הטלקסטר הייתה גיטרת הגוף המוצק הראשונה בהיסטוריה. המסקנות והביקורות שקיבלה חברת "פנדר" מהמומחים ומהגיטריסטים שניגנו בה, כמו גם הידע הרב שהמשיכו ללמוד ולגלות במחקרים ונסיונות על גוף מוצק לגיטרות, את כל אלה יישמו פנדר וטאווארס בפיתוח הסטראט. מרגע שיצאה, הכירו רבים בעובדה שהיא משהו מיוחד. די מהר היא "תפסה" רוקרים מעולים כמו באדי הולי, הכוכב הגדול של הרוק הצעיר והנק מארווין, הגיטריסט עם הצליל האופייני של "הצלליות".
היו בסטרטוקסטר חידושים רבים ביחס לגיטרות החשמליות של התקופה. מהאפשרות להחליף בין שני הפיק-אפים (מיקרופונים) על ידי בורר מצבים, כפתורי שליטה קרובים, ידית ויברטו שאיפשרה שינוי של גובה הצלילים, צוואר מוארך עם יותר שריגים מהרגיל ועוד.
מאז הוצגה הסטראטוקסטר בשנת 1954, היא אומצה בחום על ידי גיטריסטים ורוקרים, שהתאהבו בסאונד שלה, ביכולותיה ובעיצובה החדשני. בין ענקי הגיטרה שהפכו את הסטרטוקסטר לגיטרה העיקרית שלהם ניתן למנות את הכוכבים ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון ובאדי הולי וגיטריסטים מובילים כמו ריצ'י בלקמור מלהקת "סגול כהה", דיוויד גילמור - גיטריסט ה"פינק פלויד" ומארק קנופלר, סולן וגיטריסט ה"דייר סטרייטס".
הנה הפנדר סטרטוקסטר:
https://youtu.be/-0KCQKI4fOY
והסבר על גדולתה:
https://youtu.be/tsfTnYRHNzY?t=10m10s&end=11m23s
הנדריקס עם הפנדר סטרטוקסטר שלו:
https://youtu.be/wDvlErh5zcc
הסאונד הרגיש שלה למול הגיבסון SG:
https://youtu.be/q60BukryfAI
השוואה של צליליה למול המתחרות העיקריות - הטלקסטר והגיבסון לס פול:
https://youtu.be/e728Pu_6AYk
הנה סרט תיעודי קצר על תולדות הגיטרה המצליחה בעולם וכיצד מייצרים אותה:
https://youtu.be/XPUPiP2BfpM?long=yes
איך מוסיקת המטאל שלטה בשנות ה-80?
במוסיקת רוק בשנות ה-80 הפך סגנון המטאל רוק (Metal Rock), סוד של רוק כבד, לסגנון המוסיקלי המצליח והשולט ביותר. הוא נולד מסגנון ה"הבי מטאל" של שנות ה-60 וה-70, שהוא עצמו היה חלק מהרוק הכבד.
מוסיקת הבי מטאל (heavy metal), בעברית "מתכת כבדה" ולא פעם מטאל, הוא זרם מוסיקלי, שהתפתח בסוף שנות ה-60 באנגליה. הוא התאפיין במקצב אגרסיבי, נגינה רועשת ומהירה מאוד, נגינת גיטרה חשמלית עתירת דיסטורשן ואפקטים ובנגינת סולו גיטרות חשמליות ארוכים ווירטואוזיים.
תכני השירים בהבי מטאל הם בדרך כלל אפלים.
מקורותיו של ההבי מטאל הם מוסיקת הרוק, הבלוז והפרוגרסיב - הרוק המתקדם. הוא נולד עם להקות רוק אנגליות שהידועות בהן היו לד זפלין, דיפ פרפל ובלאק סבאת'.
בשנות ה-70 פרץ סגנון המטאל גם לארצות הברית ולגרמניה, והפך לזרם מרכזי ומצליח ברוק. סביבו התפתחה תרבות מעריצים וההצלחה הייתה אז גדולה מאד. בשנות ה-80 התרכזה הפעילות באזור שנקרא "סאנסט סטריפ". במהלך שנות התשעים נדחק המטאל לשוליים ואת מירב המקום תפסו סגנונות קיצוניים יותר מהסגנונות המקוריים, כמו בלאק מטאל ודת' מטאל.
הנה מוסיקת המטאל ששלטה ברוק של שנות השמונים:
https://youtu.be/AUrHVWa3s2Y
הגיטרה והדיסטורשן בהבי-מטאל היו מדויקים וחדים להפליא:
https://youtu.be/vY2l3KV7zsU
להקות המטאל הטובות ביותר:
https://youtu.be/shv-BIDfr98
כך נשמעים ההבדלים בין הגיטרות של המטאל לעומת הפאנק:
https://youtu.be/U3LgSMFkAi0
במוסיקת רוק בשנות ה-80 הפך סגנון המטאל רוק (Metal Rock), סוד של רוק כבד, לסגנון המוסיקלי המצליח והשולט ביותר. הוא נולד מסגנון ה"הבי מטאל" של שנות ה-60 וה-70, שהוא עצמו היה חלק מהרוק הכבד.
מוסיקת הבי מטאל (heavy metal), בעברית "מתכת כבדה" ולא פעם מטאל, הוא זרם מוסיקלי, שהתפתח בסוף שנות ה-60 באנגליה. הוא התאפיין במקצב אגרסיבי, נגינה רועשת ומהירה מאוד, נגינת גיטרה חשמלית עתירת דיסטורשן ואפקטים ובנגינת סולו גיטרות חשמליות ארוכים ווירטואוזיים.
תכני השירים בהבי מטאל הם בדרך כלל אפלים.
מקורותיו של ההבי מטאל הם מוסיקת הרוק, הבלוז והפרוגרסיב - הרוק המתקדם. הוא נולד עם להקות רוק אנגליות שהידועות בהן היו לד זפלין, דיפ פרפל ובלאק סבאת'.
בשנות ה-70 פרץ סגנון המטאל גם לארצות הברית ולגרמניה, והפך לזרם מרכזי ומצליח ברוק. סביבו התפתחה תרבות מעריצים וההצלחה הייתה אז גדולה מאד. בשנות ה-80 התרכזה הפעילות באזור שנקרא "סאנסט סטריפ". במהלך שנות התשעים נדחק המטאל לשוליים ואת מירב המקום תפסו סגנונות קיצוניים יותר מהסגנונות המקוריים, כמו בלאק מטאל ודת' מטאל.
הנה מוסיקת המטאל ששלטה ברוק של שנות השמונים:
https://youtu.be/AUrHVWa3s2Y
הגיטרה והדיסטורשן בהבי-מטאל היו מדויקים וחדים להפליא:
https://youtu.be/vY2l3KV7zsU
להקות המטאל הטובות ביותר:
https://youtu.be/shv-BIDfr98
כך נשמעים ההבדלים בין הגיטרות של המטאל לעומת הפאנק:
https://youtu.be/U3LgSMFkAi0
מי המורה שהפך לכוכב רוק?
אם אתם מביטים במורים שלכם ונראה לכם שלא מסתתר בהם כישרון השואף להתפרץ, אולי כדאי שתחשבו שוב..
בשנות ה-70 הוקמה להקת "דייר סטרייטס" (באנגלית צרות גדולות) על ידי מורה אנגלי בשם מארק קנופלר (כן סבתא, אצלו מבטאים את האות ק שבהתחלה). קנופלר, ששימש בלהקה כסולן וכגיטריסט מוביל, לקח את חבריו ללהקה, בין השאר אחיו והשותף שלו לדירה, אל עולם הרוק של שנות ה-80. בזכות השירים, השירה ונגינת הגיטרה הייחודית שלו, הם זכו לפרסום עצום ולהצלחה מסחררת.
רשימת היכולות שלו הייתה מהרגע הראשון בלתי נתפסת, אפילו בשביל הדור שחווה זה עתה את דיוויד בואי ואת לנון ומקרטני. הוא היה גיטריסט מבריק ובעל סגנון שונה מכל מה שהכירו מעריצי הרוק לפניו, כותב טקסטים שנון ורגיש, מלחין בחסד, פרפורמר מדהים עם קול בריטון מחוספס כמו שצריך, נגן עם טכניקה חמה ומיוחדת וסולואים חכמים ויפים להפליא. הייתה לו מוסיקליות וירטואוזית, אבל הפוכה מהוירטואוזיות המנוכרת של כל כך הרבה נגנים, שחפרו בסולואים ארוכים שלא אמרו דבר. הוא ניגן באצבעות ללא מפרט והצליל שלו הפך לסמל של ניקיון צלילי וגובל בשלמות, מושפע מנגינת גיטרה בשירי עם אמריקאים וקצת שקט אחרי הרעש של הרוק הכבד והמוסיקה המתוחכמת של הרוק המתקדם של שנות ה-70.
כמעט כל נגן גיטרה ברחבי העולם ניסה בסוונטיז לחקות את הידיים המופלאות של קנופלר ואת הרוך שהוא הוציא מהכלי ששימש את כולם דווקא להפציץ. בספר הפולחן "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הפליא הסופר דאגלאס אדמס לכתוב שהגיטרה של קנופלר נשמעת כמו הצליל של המלאכים כשהם יוצאים לבלות...
והם אכן יצאו לבלות. תוך שנים ספורות הפך קנופלר את "דייר סטרייטס" ללהקת הרוק הפופולארית בעולם. הגיטריסט המבריק, שהיה פעם מורה ומבקר מוסיקה בעיתון מקומי, השפיע באותה תקופה כמעט על כל גיטריסט רוק בעולם והחזיר למוסיקה האנגלית לרגע את המעמד המוביל, של מלכת הרוק העולמי, החדשני והחכם. המעמד הזה, שדומה היה שהתעמעם מעט בשנות ה-MTV, המתין לאמנים כמוהו וכמו סטינג, שיהפכו שוב את הרוק למשהו מרגש באמת.
הנה דייר סטרייטס בשיר "סולטני הסווינג", להיטם הראשון והגדול ביותר:
http://youtu.be/h0ffIJ7ZO4U
בהופעה חיה עם הסקסופוניסט מל קולינס:
http://youtu.be/AKiVttFnqkY
אלוהי הגיטרה האנגלית, אריק קלפטון, משתתף בצניעות בביצוע "רומיאו ויוליה" ומנגן רק ליווי בלי אף סולו:
http://youtu.be/6-P4DVCsd70
דייר סטרייטס במופע Live Aid לעזרה לאפריקה ב-1985:
https://youtu.be/JVZTP_kX5BE
מרק קנופלר שינה את נגינת הגיטרה החשמלית שלו בהמשך:
http://youtu.be/wTP2RUD_cL0
קנופלר זוכה לליווי של סטינג, קלפטון ופיל קולינס בהופעה:
https://youtu.be/6CB9OrGZ7-c
ב-2018 בשיר "אחים לנשק":
https://youtu.be/EMRJT2ebvAk
וסרט תיעודי על קנופלר שחוזר למקומות ולאנשים בסקוטלנד שהפכו אותו למי שהוא:
https://youtu.be/nwOzONsGGLo?long=yes
אם אתם מביטים במורים שלכם ונראה לכם שלא מסתתר בהם כישרון השואף להתפרץ, אולי כדאי שתחשבו שוב..
בשנות ה-70 הוקמה להקת "דייר סטרייטס" (באנגלית צרות גדולות) על ידי מורה אנגלי בשם מארק קנופלר (כן סבתא, אצלו מבטאים את האות ק שבהתחלה). קנופלר, ששימש בלהקה כסולן וכגיטריסט מוביל, לקח את חבריו ללהקה, בין השאר אחיו והשותף שלו לדירה, אל עולם הרוק של שנות ה-80. בזכות השירים, השירה ונגינת הגיטרה הייחודית שלו, הם זכו לפרסום עצום ולהצלחה מסחררת.
רשימת היכולות שלו הייתה מהרגע הראשון בלתי נתפסת, אפילו בשביל הדור שחווה זה עתה את דיוויד בואי ואת לנון ומקרטני. הוא היה גיטריסט מבריק ובעל סגנון שונה מכל מה שהכירו מעריצי הרוק לפניו, כותב טקסטים שנון ורגיש, מלחין בחסד, פרפורמר מדהים עם קול בריטון מחוספס כמו שצריך, נגן עם טכניקה חמה ומיוחדת וסולואים חכמים ויפים להפליא. הייתה לו מוסיקליות וירטואוזית, אבל הפוכה מהוירטואוזיות המנוכרת של כל כך הרבה נגנים, שחפרו בסולואים ארוכים שלא אמרו דבר. הוא ניגן באצבעות ללא מפרט והצליל שלו הפך לסמל של ניקיון צלילי וגובל בשלמות, מושפע מנגינת גיטרה בשירי עם אמריקאים וקצת שקט אחרי הרעש של הרוק הכבד והמוסיקה המתוחכמת של הרוק המתקדם של שנות ה-70.
כמעט כל נגן גיטרה ברחבי העולם ניסה בסוונטיז לחקות את הידיים המופלאות של קנופלר ואת הרוך שהוא הוציא מהכלי ששימש את כולם דווקא להפציץ. בספר הפולחן "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הפליא הסופר דאגלאס אדמס לכתוב שהגיטרה של קנופלר נשמעת כמו הצליל של המלאכים כשהם יוצאים לבלות...
והם אכן יצאו לבלות. תוך שנים ספורות הפך קנופלר את "דייר סטרייטס" ללהקת הרוק הפופולארית בעולם. הגיטריסט המבריק, שהיה פעם מורה ומבקר מוסיקה בעיתון מקומי, השפיע באותה תקופה כמעט על כל גיטריסט רוק בעולם והחזיר למוסיקה האנגלית לרגע את המעמד המוביל, של מלכת הרוק העולמי, החדשני והחכם. המעמד הזה, שדומה היה שהתעמעם מעט בשנות ה-MTV, המתין לאמנים כמוהו וכמו סטינג, שיהפכו שוב את הרוק למשהו מרגש באמת.
הנה דייר סטרייטס בשיר "סולטני הסווינג", להיטם הראשון והגדול ביותר:
http://youtu.be/h0ffIJ7ZO4U
בהופעה חיה עם הסקסופוניסט מל קולינס:
http://youtu.be/AKiVttFnqkY
אלוהי הגיטרה האנגלית, אריק קלפטון, משתתף בצניעות בביצוע "רומיאו ויוליה" ומנגן רק ליווי בלי אף סולו:
http://youtu.be/6-P4DVCsd70
דייר סטרייטס במופע Live Aid לעזרה לאפריקה ב-1985:
https://youtu.be/JVZTP_kX5BE
מרק קנופלר שינה את נגינת הגיטרה החשמלית שלו בהמשך:
http://youtu.be/wTP2RUD_cL0
קנופלר זוכה לליווי של סטינג, קלפטון ופיל קולינס בהופעה:
https://youtu.be/6CB9OrGZ7-c
ב-2018 בשיר "אחים לנשק":
https://youtu.be/EMRJT2ebvAk
וסרט תיעודי על קנופלר שחוזר למקומות ולאנשים בסקוטלנד שהפכו אותו למי שהוא:
https://youtu.be/nwOzONsGGLo?long=yes
מהו צ'פמן סטיק?
בתחילת שנות השבעים פיתח נגן ג'אז בשם אמת' צ'מפן כלי נגינה חדשני ומסקרן, שאותו הוא כינה "צ'פמן סטיק" (Chapman stick), או סתם "סטיק" יש לכלי נגינה הזה מיתרים רבים, שמקיפים את המנעד שנע מאלו של גיטרה באס ועד לכל צלילי הגיטרה. כך יכול, למעשה, נגן אחד לנגן את תפקידי הבאס והגיטרה החשמלית, על כלי אחד.
אבל המסקרן ב"סטיק" הייתה שיטת הפקת הצליל ממנו. בניגוד לגיטרה, שבה פורטים, או לכלי הקשת, שעליהם מעבירים את קשת השיער והיא שמפיסקה את הצליל, על הסטיק מנגנים בטאפינג, כלומר בהקשה ישירה על המיתרים, עם האצבעות. וזו לא סתם הקשה, כמו שגיטריסטים מנגנים בטאפינג של יד שמאל על הגריף, צוואר הגיטרה. ההקשה בסטיק היא באמצעות האצבעות של שתי הידיים ועל הכלי לא פורטים כלל!
למעשה גיטריסטים מנגנים לא פעם בטאפינג של שתי ידיים על הגיטרה, אבל צ'פמן היה הראשון שחשב על השילוב של מיתרי הגיטרה והבאס, ביחד על אותו כלי. יצירתיות מופלאה!
הנה הסטיק של צ'פמן:
https://youtu.be/AGdUlRRQm4Y
כך זה עובד:
https://youtu.be/2GS0nKIebCc
כך משלבים את תפקידי הבאס והגיטרה באותו כלי:
https://youtu.be/RtXe5T7NFrE
טוקטה ופוגה ברה מינור של באך בסטיק:
https://youtu.be/qM2oFkQmyPk
וטוני לווין מנגן בסטיק בהופעה של להקת Liquid Tension Experiment:
https://youtu.be/edqH0ofRQrM
בתחילת שנות השבעים פיתח נגן ג'אז בשם אמת' צ'מפן כלי נגינה חדשני ומסקרן, שאותו הוא כינה "צ'פמן סטיק" (Chapman stick), או סתם "סטיק" יש לכלי נגינה הזה מיתרים רבים, שמקיפים את המנעד שנע מאלו של גיטרה באס ועד לכל צלילי הגיטרה. כך יכול, למעשה, נגן אחד לנגן את תפקידי הבאס והגיטרה החשמלית, על כלי אחד.
אבל המסקרן ב"סטיק" הייתה שיטת הפקת הצליל ממנו. בניגוד לגיטרה, שבה פורטים, או לכלי הקשת, שעליהם מעבירים את קשת השיער והיא שמפיסקה את הצליל, על הסטיק מנגנים בטאפינג, כלומר בהקשה ישירה על המיתרים, עם האצבעות. וזו לא סתם הקשה, כמו שגיטריסטים מנגנים בטאפינג של יד שמאל על הגריף, צוואר הגיטרה. ההקשה בסטיק היא באמצעות האצבעות של שתי הידיים ועל הכלי לא פורטים כלל!
למעשה גיטריסטים מנגנים לא פעם בטאפינג של שתי ידיים על הגיטרה, אבל צ'פמן היה הראשון שחשב על השילוב של מיתרי הגיטרה והבאס, ביחד על אותו כלי. יצירתיות מופלאה!
הנה הסטיק של צ'פמן:
https://youtu.be/AGdUlRRQm4Y
כך זה עובד:
https://youtu.be/2GS0nKIebCc
כך משלבים את תפקידי הבאס והגיטרה באותו כלי:
https://youtu.be/RtXe5T7NFrE
טוקטה ופוגה ברה מינור של באך בסטיק:
https://youtu.be/qM2oFkQmyPk
וטוני לווין מנגן בסטיק בהופעה של להקת Liquid Tension Experiment:
https://youtu.be/edqH0ofRQrM
איך הפך הרעש מהמגבר למוסיקה?
ג'ימי הנדריקס נודע כגדול הגיטריסטים בעולם הרוק וכמי שהוביל את עולם הגיטרה הבלוזית למקומות חדשניים ופורצי דרך. הטכניקה והמוסיקליות שלו נחשבים בעיני מרבית הגיטריסטים הגדולים בעולם, לגדולים ופורצי דרך. בהיותו איטר יד ימין, כלומר שמאלי, הוא ניגן בגיטרה הפוכה. זה הכריח אותו ללמד את עצמו כיצד לעשות דברים בצורה הפוכה לאחרים. הוא בעיקר לימד את עצמו לנגן בגיטרה כי לא למד באופן מסודר אצל מורה. בתוך כך הוא סיגל לעצמו אופי של חוקר גיטרה וצליל וחקר את הגיטרה לכל הכיוונים ובמגוון אפשרויות.
הנדריקס גילה המון דברים שמוסיקאים אחרים לא הבינו לפניו. הוא הבין טוב מאחרים את האפשרויות המדהימות והצליל המיוחד של הדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה ממגבר שמכוון חזק מדי. כשהוא הגזים אותו הדיסטורשן שלו הפך לצליל של הנדריקס. בהמשך הוא גם הראשון שהחל להשתמש בהופעותיו בפידבק, אותה שריקה מרגיזה שכולם שמעו ונרתעו, אותו צליל מצמרר של המשוב האקוסטי, שאצל כל הנגנים האחרים היה איום ופגם במוסיקה ואצלו הפך בשבילו לחומר יצירה מוסיקלי בנגינת הדיסטורשן והפייזר שכל כך אפיינו אותו.
באופן מפתיע, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, ומוזיקאי מחונן, הוא מעולם לא למד לקרוא תווים. דבר זה התבטא היטב בסגנון הנגינה שלו שהתאפיין בחופשיות רבה, באלתור ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית. אריק ברדן סולן להקת "החיות", אמר עליו שהוא "לקח את הבלוז למאדים".
גם כמפיק תקליטים, ג'ימי הנדריקס היה חלוץ, שהבין לפני אחרים עד כמה הקלטות האולפן יכולות לפתח ולהרחיב את הרעיונות המוסיקליים שלו כיוצר. הוא הרבה לחקור את עולם ההקלטות ואת האפקטים לגיטרה שהחלו להיכנס והיה מהמוסיקאים הראשונים שהקליטו הקלטות סטריאופוניות.
הנה ג'ימי הנדריקס מופיע בפסטיבל וודסטוק:
https://www.youtube.com/watch?v=_PVjcIO4MT4
הרעש של הפידבק שהפך אצל הנדריקס לצליל במוסיקת הרוק:
http://youtu.be/53JpbrxM7O0
חובבי הרוק גילו גיטריסט חדש בלונדון 1966, כשהוא בא לנגן עם "אלוהים של הגיטרה" אריק קלפטון, והשאיר אותו פעור פה:
http://youtu.be/6t4qXH_YaBs
שוב ב וודסטוק, הנדריקס מדגים את יכולות אילוף הפידבק שלו:
https://youtu.be/KfGyylmR-aI
ודעתם של הגיטריסטים הגדולים על הנדריקס והחדשנות שלו:
http://youtu.be/pYJ7tvQFnow
ג'ימי הנדריקס נודע כגדול הגיטריסטים בעולם הרוק וכמי שהוביל את עולם הגיטרה הבלוזית למקומות חדשניים ופורצי דרך. הטכניקה והמוסיקליות שלו נחשבים בעיני מרבית הגיטריסטים הגדולים בעולם, לגדולים ופורצי דרך. בהיותו איטר יד ימין, כלומר שמאלי, הוא ניגן בגיטרה הפוכה. זה הכריח אותו ללמד את עצמו כיצד לעשות דברים בצורה הפוכה לאחרים. הוא בעיקר לימד את עצמו לנגן בגיטרה כי לא למד באופן מסודר אצל מורה. בתוך כך הוא סיגל לעצמו אופי של חוקר גיטרה וצליל וחקר את הגיטרה לכל הכיוונים ובמגוון אפשרויות.
הנדריקס גילה המון דברים שמוסיקאים אחרים לא הבינו לפניו. הוא הבין טוב מאחרים את האפשרויות המדהימות והצליל המיוחד של הדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה ממגבר שמכוון חזק מדי. כשהוא הגזים אותו הדיסטורשן שלו הפך לצליל של הנדריקס. בהמשך הוא גם הראשון שהחל להשתמש בהופעותיו בפידבק, אותה שריקה מרגיזה שכולם שמעו ונרתעו, אותו צליל מצמרר של המשוב האקוסטי, שאצל כל הנגנים האחרים היה איום ופגם במוסיקה ואצלו הפך בשבילו לחומר יצירה מוסיקלי בנגינת הדיסטורשן והפייזר שכל כך אפיינו אותו.
באופן מפתיע, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, ומוזיקאי מחונן, הוא מעולם לא למד לקרוא תווים. דבר זה התבטא היטב בסגנון הנגינה שלו שהתאפיין בחופשיות רבה, באלתור ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית. אריק ברדן סולן להקת "החיות", אמר עליו שהוא "לקח את הבלוז למאדים".
גם כמפיק תקליטים, ג'ימי הנדריקס היה חלוץ, שהבין לפני אחרים עד כמה הקלטות האולפן יכולות לפתח ולהרחיב את הרעיונות המוסיקליים שלו כיוצר. הוא הרבה לחקור את עולם ההקלטות ואת האפקטים לגיטרה שהחלו להיכנס והיה מהמוסיקאים הראשונים שהקליטו הקלטות סטריאופוניות.
הנה ג'ימי הנדריקס מופיע בפסטיבל וודסטוק:
https://www.youtube.com/watch?v=_PVjcIO4MT4
הרעש של הפידבק שהפך אצל הנדריקס לצליל במוסיקת הרוק:
http://youtu.be/53JpbrxM7O0
חובבי הרוק גילו גיטריסט חדש בלונדון 1966, כשהוא בא לנגן עם "אלוהים של הגיטרה" אריק קלפטון, והשאיר אותו פעור פה:
http://youtu.be/6t4qXH_YaBs
שוב ב וודסטוק, הנדריקס מדגים את יכולות אילוף הפידבק שלו:
https://youtu.be/KfGyylmR-aI
ודעתם של הגיטריסטים הגדולים על הנדריקס והחדשנות שלו:
http://youtu.be/pYJ7tvQFnow
מה קרה בקרב הגיטריסטים הגדול אי-פעם?
אם היה בעולם הרוק משהו דומה לאליפות העולם באיגרוף זה ודאי היה אותו מפגש, שמעולם לא תועד, בין שני הגיטריסטים הגדולים בעולם.
המפגש הזה נולד בשנות ה-60, כשהבאסיסט של להקת "האנימלס" הבריטית, צ'ס צ'נדלר, הגיע לקפה "וואה" בניו יורק כדי לראות את הגיטריסט שכל ניו יורק מדברת עליו. כבר מהצלילים הראשונים שלו, נפלה לו הלסת... מבחינתו מדובר היה בכלומניק עם גיטרה חשמלית, שמנגן כמו השטן. צ'נדלר, שלהקתו התפרקה והוא חלם להפוך למנהל אמנים, נדהם מהגאון שעמד לפניו. מעולם הוא לא שמע כשרון כל כך מרהיב ופראי, תופעת טבע של ממש, גיטריסט שאיש לא עיבד וקלקל, ששום קלישאת גיטרה לא הייתה במוסיקה שלו ושום מסחור לא הורגש בשירתו. זה היה ג'ימי הנדריקס, השם שעומד להיות השם החם ביותר בעולם הרוק בשנים הקרובות.
הילד שלימד את עצמו לנגן בגיטרה וניגן בגיטרה הפוכה כי הוא היה שמאלי, אבל עני מדי מכדי לקנות גיטרה לשמאליים, היה הדבר הכי מסעיר שצ'נדלר פגש בחייו.
צ'נדלר החתים אותו, תוך שהוא מפנטז על להיות הבריאן אפשטיין של הנדריקס ומיהר להביאו ללונדון להופעות. זו הייתה תקופה שבה הבירה הבריטית נשטפה במוסיקת הרוק הפסיכדלית והנדריקס ביקש רק דבר אחד - להיפגש ואם אפשר לג'מג'ם עם אריק קלפטון וג'ף בק. מבחינתו הם היו אגדות והוא היה מעריץ. מבחינתם הוא לא היה קיים...
איש לא חלם על מפגש-העל שיווצר שם. קלפטון היה הגיטריסט של להקת "קצפת" (Cream), סופרגרופ שניגנה רוק קשיח, מדויק ועם סולואים יצירתיים להפליא של שלושת הנגנים, סולואים שאגב פשוט לא נגמרו... לונדון העריצה את הלהקה הזו וכולם ראו בקלפטון אליל רוק וכינו אותו "אלוהים של הגיטרה". גם הנדריקס, מעריץ נלהב, חלם על הופעה ולו גם קצרה עם קלפטון, לחוש את אוויר הפסגות שהוא נושם, או מייצר, או מנגן...
צ'נדלר סידר להנדריקס להצטרף להופעה של "קרים" בפני סטודנטים בלונדון. קלפטון קיבל אותו בנימוס בריטי ואולי חשב שמדובר בחובב אמריקאי בעל קשרים שבא לג'מג'ם איתו. אבל כשהנדריקס התחבר למגבר הבאס עם החשמלית שלו, הוא בחר, מבלי לדעת זאת, בשיר שקלפטון מאז ומתמיד התקשה לנגן.
כשהנדריקס החל לנגן באותו ערב, השמיים של הרוק נפלו. קלפטון ראה את הגדול בסיוטיו מתממש. הוא עזב לאיטו את הבמה והביט מבחוץ. הוא הספיק לומר למישהו בצד שתמיד ידע שיבוא רגע כזה. הנדריקס היה היהלום הלא מלוטש, אך המבריק, הווירטואוזי והמוסיקלי ביותר שראה. הוא ניגן בחדווה מיומנת ובהתלהבות שגרמה למלך הגיטרה קלפטון לחוש ברע. הוא והגיטרה שלו היו יחידה מהודקת ושלמה של מוסיקליות בלתי-נתפסת. כשהוא שר המצב נעשה רק יותר קשה, כי השלמות צעקה ממנו גאונות. היו שם טכניקות וצלילים שאיש לא הכיר. פידבקים ש"מדברים" פסיכדלית שוטפת, נגינה מאחורי הגב, עם השיניים, בין הרגליים ומה לא. היו לו "ריפים", משפטי גיטרה, מדהימים ביופיים. הריפים האלה היו מקוריים, לא שגרתיים ויצירתיים להפליא. כל מי שמבין זיהה שהילד הזה שלימד את עצמו גיטרה, פשוט לא ידע לעצור בזמן. הוא ידע הכל. הגיטרה הייתה הוא והוא היה הגיטרה שלו.
גם הקהל ראה התגלות. ברגע אחד הנדריקס זינק ממעמד של נגן בבית קפה למה שיכונה בפשטות "הגיטריסט הגדול ביותר אי-פעם". בתוך שעות כל לונדון הרוקיסטית דיברה על הגיטריסט האמריקאי שהבלוז שלו הרג את אלוהים. בקהל הסטודנטים שראה את מפגש הענקים הזה היה גם הסטודנט לארכיטקטורה רוג'ר ווטרס, מי שיהיה בעתיד המנהיג של פינק פלויד. שנים אחר כך הוא יעיד בראיון שחווה באותה הופעה חוויה מיסטית ועוצמתית.
מיד אחרי ההופעה הרכיב צ'נדלר להנדריקס את ה"קצפת" שלו - מתופף ובאסיסט שביחד עם הנדריקס יקבלו את השם המיתולוגי של "The Jimi Hendrix Experience". ההרכב הזה ירוץ עם הנדריקס עד שכל העולם יכיר אותו. זה קרה, כצפוי יש לומר, די מהר...
זה סיפור המפגש של שני ענקי הגיטרה החשמלית הנדריקס ואריק קלפטון בלונדון:
https://youtu.be/kS6Mlytx5Nc
ובקצרה:
https://youtu.be/6t4qXH_YaBs
כך ודאי נשמע הנדריקס באותה הופעה:
https://youtu.be/qFfnlYbFEiE
או כך:
https://youtu.be/_PVjcIO4MT4
אם היה בעולם הרוק משהו דומה לאליפות העולם באיגרוף זה ודאי היה אותו מפגש, שמעולם לא תועד, בין שני הגיטריסטים הגדולים בעולם.
המפגש הזה נולד בשנות ה-60, כשהבאסיסט של להקת "האנימלס" הבריטית, צ'ס צ'נדלר, הגיע לקפה "וואה" בניו יורק כדי לראות את הגיטריסט שכל ניו יורק מדברת עליו. כבר מהצלילים הראשונים שלו, נפלה לו הלסת... מבחינתו מדובר היה בכלומניק עם גיטרה חשמלית, שמנגן כמו השטן. צ'נדלר, שלהקתו התפרקה והוא חלם להפוך למנהל אמנים, נדהם מהגאון שעמד לפניו. מעולם הוא לא שמע כשרון כל כך מרהיב ופראי, תופעת טבע של ממש, גיטריסט שאיש לא עיבד וקלקל, ששום קלישאת גיטרה לא הייתה במוסיקה שלו ושום מסחור לא הורגש בשירתו. זה היה ג'ימי הנדריקס, השם שעומד להיות השם החם ביותר בעולם הרוק בשנים הקרובות.
הילד שלימד את עצמו לנגן בגיטרה וניגן בגיטרה הפוכה כי הוא היה שמאלי, אבל עני מדי מכדי לקנות גיטרה לשמאליים, היה הדבר הכי מסעיר שצ'נדלר פגש בחייו.
צ'נדלר החתים אותו, תוך שהוא מפנטז על להיות הבריאן אפשטיין של הנדריקס ומיהר להביאו ללונדון להופעות. זו הייתה תקופה שבה הבירה הבריטית נשטפה במוסיקת הרוק הפסיכדלית והנדריקס ביקש רק דבר אחד - להיפגש ואם אפשר לג'מג'ם עם אריק קלפטון וג'ף בק. מבחינתו הם היו אגדות והוא היה מעריץ. מבחינתם הוא לא היה קיים...
איש לא חלם על מפגש-העל שיווצר שם. קלפטון היה הגיטריסט של להקת "קצפת" (Cream), סופרגרופ שניגנה רוק קשיח, מדויק ועם סולואים יצירתיים להפליא של שלושת הנגנים, סולואים שאגב פשוט לא נגמרו... לונדון העריצה את הלהקה הזו וכולם ראו בקלפטון אליל רוק וכינו אותו "אלוהים של הגיטרה". גם הנדריקס, מעריץ נלהב, חלם על הופעה ולו גם קצרה עם קלפטון, לחוש את אוויר הפסגות שהוא נושם, או מייצר, או מנגן...
צ'נדלר סידר להנדריקס להצטרף להופעה של "קרים" בפני סטודנטים בלונדון. קלפטון קיבל אותו בנימוס בריטי ואולי חשב שמדובר בחובב אמריקאי בעל קשרים שבא לג'מג'ם איתו. אבל כשהנדריקס התחבר למגבר הבאס עם החשמלית שלו, הוא בחר, מבלי לדעת זאת, בשיר שקלפטון מאז ומתמיד התקשה לנגן.
כשהנדריקס החל לנגן באותו ערב, השמיים של הרוק נפלו. קלפטון ראה את הגדול בסיוטיו מתממש. הוא עזב לאיטו את הבמה והביט מבחוץ. הוא הספיק לומר למישהו בצד שתמיד ידע שיבוא רגע כזה. הנדריקס היה היהלום הלא מלוטש, אך המבריק, הווירטואוזי והמוסיקלי ביותר שראה. הוא ניגן בחדווה מיומנת ובהתלהבות שגרמה למלך הגיטרה קלפטון לחוש ברע. הוא והגיטרה שלו היו יחידה מהודקת ושלמה של מוסיקליות בלתי-נתפסת. כשהוא שר המצב נעשה רק יותר קשה, כי השלמות צעקה ממנו גאונות. היו שם טכניקות וצלילים שאיש לא הכיר. פידבקים ש"מדברים" פסיכדלית שוטפת, נגינה מאחורי הגב, עם השיניים, בין הרגליים ומה לא. היו לו "ריפים", משפטי גיטרה, מדהימים ביופיים. הריפים האלה היו מקוריים, לא שגרתיים ויצירתיים להפליא. כל מי שמבין זיהה שהילד הזה שלימד את עצמו גיטרה, פשוט לא ידע לעצור בזמן. הוא ידע הכל. הגיטרה הייתה הוא והוא היה הגיטרה שלו.
גם הקהל ראה התגלות. ברגע אחד הנדריקס זינק ממעמד של נגן בבית קפה למה שיכונה בפשטות "הגיטריסט הגדול ביותר אי-פעם". בתוך שעות כל לונדון הרוקיסטית דיברה על הגיטריסט האמריקאי שהבלוז שלו הרג את אלוהים. בקהל הסטודנטים שראה את מפגש הענקים הזה היה גם הסטודנט לארכיטקטורה רוג'ר ווטרס, מי שיהיה בעתיד המנהיג של פינק פלויד. שנים אחר כך הוא יעיד בראיון שחווה באותה הופעה חוויה מיסטית ועוצמתית.
מיד אחרי ההופעה הרכיב צ'נדלר להנדריקס את ה"קצפת" שלו - מתופף ובאסיסט שביחד עם הנדריקס יקבלו את השם המיתולוגי של "The Jimi Hendrix Experience". ההרכב הזה ירוץ עם הנדריקס עד שכל העולם יכיר אותו. זה קרה, כצפוי יש לומר, די מהר...
זה סיפור המפגש של שני ענקי הגיטרה החשמלית הנדריקס ואריק קלפטון בלונדון:
https://youtu.be/kS6Mlytx5Nc
ובקצרה:
https://youtu.be/6t4qXH_YaBs
כך ודאי נשמע הנדריקס באותה הופעה:
https://youtu.be/qFfnlYbFEiE
או כך:
https://youtu.be/_PVjcIO4MT4
איך התחברו ג'ורג' האריסון ואריק קלפטון?
הם היו שניהם מהטובים שבגיטריסטים בתולדות הרוק, אבל כשהיו צעירים איש עוד לא ידע עד כמה רחוק יגיעו. האריסון היה חבר משני בלהקת הרוק המצליחה בעולם וקלפטון גיטריסט מצוין, אבל ממש לא הזמר והכוכב שהוא עומד להפוך בעשור הבא.
שניהם גרו באותה שכונה ולא פעם נסע אריק קלפטון עם ג'ורג' האריסון ברכבו אל האולפנים בלונדון. יום אחד, בזמן שהסיע אותו, סיפר האריסון לקלפטון שהביטלס עומדים להקליט שיר שלו באותו יום. הוא הציע לו להצטרף להקלטה עם הגיטרה החשמלית שלו. קלפטון נעתר - לא בכל יום מציעים לו להקליט שיר עם אגדות חיות כמו לנון ומקרטני ובו-בזמן לעזור לחבר...
כשהשניים הגיעו לאולפני "אבי רוד", קיבלו חברי הביטלס שהיו באולפן את קלפטון בהפתעה מסוימת, אבל בנימוס. זה היה תקדים של ממש, שכן קלפטון היה המוסיקאי הראשון אי-פעם שאינו מהלהקה ושהוזמן לנגן איתם. הוא עצמו התרגש מאד. בתמורה למחווה "הביטלסית" הוא תרם להם סולו אגדי ובלתי נשכח לשיר "כשהגיטרה מתייפחת", לכשעצמו פנינה האריסונית נוצצת במיוחד.
האריסון לבדו עם בגיטרה המתייפחת:
https://youtu.be/gxI_KfBdUa4
קלפטון מספר על ההקלטה ואיך אפילו המגבר והגיטרה השפיעו על הסאונד האגדי של הסולו שלו בשיר:
https://youtu.be/CChQUNmi7cg?t=1m10s
שוב ביחד, אחרי הרבה שנים, בליווי רינגו ואלטון ג'ון, פיל קולינס ואחרים:
http://youtu.be/oDs2Bkq6UU4
הנה קלפטון בהופעה לזכר האריסון, שר את השיר "שלהם", כשהוא מלווה בחברי הביטלס וסוללת מוסיקאים אדירה:
http://youtu.be/rj4J6i_vw0w
הם היו שניהם מהטובים שבגיטריסטים בתולדות הרוק, אבל כשהיו צעירים איש עוד לא ידע עד כמה רחוק יגיעו. האריסון היה חבר משני בלהקת הרוק המצליחה בעולם וקלפטון גיטריסט מצוין, אבל ממש לא הזמר והכוכב שהוא עומד להפוך בעשור הבא.
שניהם גרו באותה שכונה ולא פעם נסע אריק קלפטון עם ג'ורג' האריסון ברכבו אל האולפנים בלונדון. יום אחד, בזמן שהסיע אותו, סיפר האריסון לקלפטון שהביטלס עומדים להקליט שיר שלו באותו יום. הוא הציע לו להצטרף להקלטה עם הגיטרה החשמלית שלו. קלפטון נעתר - לא בכל יום מציעים לו להקליט שיר עם אגדות חיות כמו לנון ומקרטני ובו-בזמן לעזור לחבר...
כשהשניים הגיעו לאולפני "אבי רוד", קיבלו חברי הביטלס שהיו באולפן את קלפטון בהפתעה מסוימת, אבל בנימוס. זה היה תקדים של ממש, שכן קלפטון היה המוסיקאי הראשון אי-פעם שאינו מהלהקה ושהוזמן לנגן איתם. הוא עצמו התרגש מאד. בתמורה למחווה "הביטלסית" הוא תרם להם סולו אגדי ובלתי נשכח לשיר "כשהגיטרה מתייפחת", לכשעצמו פנינה האריסונית נוצצת במיוחד.
האריסון לבדו עם בגיטרה המתייפחת:
https://youtu.be/gxI_KfBdUa4
קלפטון מספר על ההקלטה ואיך אפילו המגבר והגיטרה השפיעו על הסאונד האגדי של הסולו שלו בשיר:
https://youtu.be/CChQUNmi7cg?t=1m10s
שוב ביחד, אחרי הרבה שנים, בליווי רינגו ואלטון ג'ון, פיל קולינס ואחרים:
http://youtu.be/oDs2Bkq6UU4
הנה קלפטון בהופעה לזכר האריסון, שר את השיר "שלהם", כשהוא מלווה בחברי הביטלס וסוללת מוסיקאים אדירה:
http://youtu.be/rj4J6i_vw0w
מה זה הפידבק שמצפצף בהופעות?
פִידְבֶּק (Feedback) במוסיקה, בעברית "משוב אקוסטי", הוא הצליל הצורם שנוצר כשהמיקרופון קרוב לרמקול המחובר לאותו מעגל חשמלי שלו.
משוב אקוסטי נוצר כשהרמקול משדר את מה שהמיקרופון קולט לאחר הגברה. למעשה בכל פעם הולך ומתחזק האות המקורי, כי בכל פעם הוא מוגבר, מושמע מהרמקול ונקלט על ידי המיקרופון שוב, מוגבר, מושמע ונקלט וכן הלאה...
התוצאה האקוסטית היא מעין שריקה בתדר גבוה, שריקה שהיא חדה וחזקה, או לחילופין המהום בתדר נמוך ההולך ומתגבר. זו התוצאה האקוסטית של הלופ הבלתי נגמר של צליל ראשוני, שהולך ומוגבר שוב ושוב, במעגל ללא סוף.
פידבק כזה נוצר לא פעם גם כשמאזינים מתקשרים לאולפן רדיו ומדברים בשידור, אך לא מנמיכים את עוצמת מקלט הרדיו הביתי שלהם. בצורה כזו נוצר המעגל שהצגנו קודם -
כשהמיקרופון של הטלפון קולט את קולו המוגבר של המאזין מהרמקול של מקלט הרדיו שלו.
הדיסטורשן בגיטרה חשמלית מאפשר להגיע לפידבק בקלות וגיטריסטים יודעים לנצל אותו כדי לחזק את האפקט של הדיסטורשן במוסיקת רוק. הצליל המעוות של הגיטרה עם הדיסטורשן, כשהוא יוצא ממגבר חזק, נותן פידבק. כשמסובבים את הגיטרה לזוויות שונות ניתן להוציא מהפידבק את הצלילים העיליים, שחבויים בו. גאון הגיטרה ג'ימי הנדריקס, היה הראשון שעמד על האפשרויות הפסיכדליות של נגינה בשילוב הפידבק ויצר כך את הסאונד האופייני והמיוחד כל כך שלו - סאונד שחובבי הרוק מתגעגעים אליו עד היום.
הנה הסבר כיצד הרעש של הפידבק משמש גיטריסטים לנגינה:
http://youtu.be/luURyH9fzhk
וג'ימי הנדריקס שהיה הראשון לנצל את הפידבק כמוסיקת רוק:
http://youtu.be/53JpbrxM7O0
פִידְבֶּק (Feedback) במוסיקה, בעברית "משוב אקוסטי", הוא הצליל הצורם שנוצר כשהמיקרופון קרוב לרמקול המחובר לאותו מעגל חשמלי שלו.
משוב אקוסטי נוצר כשהרמקול משדר את מה שהמיקרופון קולט לאחר הגברה. למעשה בכל פעם הולך ומתחזק האות המקורי, כי בכל פעם הוא מוגבר, מושמע מהרמקול ונקלט על ידי המיקרופון שוב, מוגבר, מושמע ונקלט וכן הלאה...
התוצאה האקוסטית היא מעין שריקה בתדר גבוה, שריקה שהיא חדה וחזקה, או לחילופין המהום בתדר נמוך ההולך ומתגבר. זו התוצאה האקוסטית של הלופ הבלתי נגמר של צליל ראשוני, שהולך ומוגבר שוב ושוב, במעגל ללא סוף.
פידבק כזה נוצר לא פעם גם כשמאזינים מתקשרים לאולפן רדיו ומדברים בשידור, אך לא מנמיכים את עוצמת מקלט הרדיו הביתי שלהם. בצורה כזו נוצר המעגל שהצגנו קודם -
כשהמיקרופון של הטלפון קולט את קולו המוגבר של המאזין מהרמקול של מקלט הרדיו שלו.
הדיסטורשן בגיטרה חשמלית מאפשר להגיע לפידבק בקלות וגיטריסטים יודעים לנצל אותו כדי לחזק את האפקט של הדיסטורשן במוסיקת רוק. הצליל המעוות של הגיטרה עם הדיסטורשן, כשהוא יוצא ממגבר חזק, נותן פידבק. כשמסובבים את הגיטרה לזוויות שונות ניתן להוציא מהפידבק את הצלילים העיליים, שחבויים בו. גאון הגיטרה ג'ימי הנדריקס, היה הראשון שעמד על האפשרויות הפסיכדליות של נגינה בשילוב הפידבק ויצר כך את הסאונד האופייני והמיוחד כל כך שלו - סאונד שחובבי הרוק מתגעגעים אליו עד היום.
הנה הסבר כיצד הרעש של הפידבק משמש גיטריסטים לנגינה:
http://youtu.be/luURyH9fzhk
וג'ימי הנדריקס שהיה הראשון לנצל את הפידבק כמוסיקת רוק:
http://youtu.be/53JpbrxM7O0
