שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הנהיג מרדכי אנילביץ' את מרד גטו ורשה?
השנה היא 1943 בבירת פולין ורשה, הכבושה בידי הגרמנים. במהלך השנים האחרונות דחסו הנאצים מעל 400 אלף יהודים אל הגטו הזעיר והצפוף. אחד מהם הוא מרדכי אנילביץ' (Mordechai Anielewicz) בן ה-23.
מרדכי הצעיר נטל חלק בתנועת ההתנגדות היהודית לנאצים, מאז שהנאצים פלשו לפולין ומקימים את גטו ורשה, ב-1939. כבוגר תנועת הנוער הסוציאליסטית של השומר הצעיר, הוא משכיל לאחד מספר קבוצות מחתרת שונות לכוח חזק אחד, שזוכה לשם "ארגון יהודי לוחם" (ZOB) או בקיצור אי"ל. מטרת הארגון היא להתנגד לנאצים.
די מהר הופך אנילביץ', המפקד על אחת מיחידות הארגון המאוחד, למנהיגו ומפקדו של כל הארגון. תכונותיו הבולטות הן מנהיגות, אומץ הלב והנחישות, אך לא פחות - ההשראה שהוא נותן לחבריו, להילחם על חירותם וכבודם.
ב-1943 מרדכי אנילביץ' מבין שימי הגטו ספורים. היהודים נשלחים בהמוניהם על רכבות ליעד לא ידוע ולו ולחבריו מוגנב המסר והמידע על ההשמדה ו"הפתרון הסופי" של הנאצים. הם מבינים שכוונת היטלר היא לחסל את יהודי אירופה. מכאן ואילך ימלא המפקד הצעיר תפקיד מרכזי בארגון ובהובלה של ההתנגדות המזוינת נגד הנאצים בגטו ורשה.
באפריל 1943 הוא מוציא את פקודת ההתקוממות בגטו. הוא מנהיג את ההתנגדות באומץ ובתבונה, עומד בראש מאות לוחמים אזרחים צעירים וחסרי ניסיון קרבי.
הם אינם מאומנים - אך הם חדורי אמונה ביכולתם לפגוע בחיילים הגרמנים ולעצור את הרעה. מצוידים בקומץ קטן של רובים וכמה עשרות אקדחים שהוברחו לגטו, מעט פצצות וכלי נשק מאולתרים, תוקפים מורדי הגטו את החיילים הנאצים הראשונים שנכנסו אליו.
במשך כמעט חודש מצליחים המורדים הצעירים והלא מנוסים, לעצור את כוחות הצבא הגרמני, אחד הצבאות החזקים בעולם אז, שבהדרגה מזרים כוחות גדולים יותר ויותר ומצוידים היטב.
מורדי הגטו מנהלים לוחמת גרילה עירונית. בראש לוחמיו, הופכים אנילביץ' והמפקדים האחרים את רחובות הגטו הצפופים ואת הבניינים המופצצים למבוך של התנגדות מפתיעה.
הצבא הגרמני מתקשה למחוק את המרד. לאורך כל הלוחמה, מפתיעים אנילביץ' וחבריו במארבי פתע ובהתקפות צלפים, כנגד אחד הכוחות הצבאיים המפחידים בהיסטוריה. יותר ויותר חיילים גרמנים מוכנסים לגטו להילחם בהם.
למרות שהם חברי ניסיון קרבי של ממש ועל אף שהנשק שבידיהם מגוחך, במיוחד אל מול הטנקים שהוכנסו לגטו וכמויות החיילים והנשק שלחמו בהם, מצליחים לוחמיו של מרדכי אנילביץ' לעצור את ההתקפה הנאצית.
זו אמנם עצירה זמנית, אך מצוידת בחוצפה ונחישות נדירים. חבריו של אנילביץ' נלחמים בעוז והמרד שלהם קונה זמן ובעיקר מראה לעולם שהיהודים לא ייכנעו יותר לאכזריות הנאצית, ללא קרב.
בימים האחרונים של המרד, כשהטנקים משמידים כל מבנה שבו מתבצרים המורדים ועוברים להחרבת כל הגטו כולו, כשחיילים גרמנים שורפים, באמצעות להביורים, בניינים שלמים על יושביהם, מגיעים המורדים לרגעיהם האחרונים.
מרדכי אנילביץ' מבוצר עם חבריו האחרונים, במרתף שמהווה את הבונקר של המפקדה המאולתרת שלהם. ממטה ה-ZOB הוא מכוון את הלוחמים הנותרים ומתקשר עם אחרוני המפקדים שפועלים בגטו. התפוררות הגנת הגטו ברורה לו אך הוא יודע שהם עשו ככל יכולתם ולא עמדו מנגד, לא הובלו כצאן לטבח.
ב-8 במאי, הולכים הכוחות הנאצים האדירים שהוזרמו לגטו וסוגרים על הבונקר של מפקדת אי"ל, בונקר הפיקוד של המורדים. אנילביץ' והלוחמים שאיתו נשבעים שלא להיכנע לנאצים ולא לתת להם להרוג אותם. רגע לפני שיובסו, הם נוטלים את חייהם בידיהם.
מה שנותר מהמורדים הלוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הוא הכבוד. הם לא ברחו ונלחמו עד מוות, גילו תעוזה נדירה, התנגדות ותקווה והובילו את המרד האזרחי העירוני הראשון, כנגד הנאצים.
מרד גטו ורשה היה לסמל של התנגדות ותקווה, אות כבוד לגבורה יהודית נדירה ואנושית, במהלך אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית.
אנילביץ' הצעיר והכריזמתי השכיל להוביל את המרד ולמות עם חבריו, מות גיבורים כמו במצדה ובגמלא העתיקות, כשהוא נותן השראה לדורות של צעירים ומבוגרים:
#אל מול הרעה, לעולם אל תעמדו מנגד!
הנה סיפורו של מרדכי אנילביץ':
https://youtu.be/Gxc8nMQTE_U
על מרדכי אנילביץ' באנגלית:
https://youtu.be/w4vFK4euZOY
המרד בגטו - מתוך סרט קולנוע (ללא מילים):
https://youtu.be/e7yHDwNd1hU
דיון על המרד והובלתו (עברית):
https://youtu.be/dB0GbaavuwI
על דמותו וצמיחתו להובלת המרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?t=49s?long=yes
וחייו של אנילביץ' והמרד שהנהיג (עברית):
https://youtu.be/fNbPeWOx02o?long=yes
מי היו יהודי היער של האחים ביילסקי?
קשה להאמין עד כמה שהסיפור הזה לא צודק. מצילי יהודים אמיצים ויצירתיים שההיסטוריה שוכחת, על אף שהם אולי גדולי המצילים בשואה וכנראה משום שהם... יהודים.
המקום הוא ביילורוסיה, הזמן מלחמת העולם השנייה והאנשים הם 3 אחים יהודים, שמקימים קבוצת פרטיזנים של משפחות יהודיות.
על אף שהם הצליחו לשרוד ולהציל מעל 1200 איש מידי הנאצים, מספר ניצולים המשתווה לזה של רשימת שינדלר. על אף שהפרטיזנים בהנהגתם הרגו מספר כמעט זהה של חיילים גרמנים, לאלו שהרגו מורדי גטו ורשה - למרות כל אלה איש לא הזכיר אותם שנים רבות וסיפורם לא זכה בעבר לפרסום ולהכרה המגיעים להם.
אפילו במדינת ישראל מעטים שמעו על האחים ביילסקי. שמותיהם המדויקים היו בעצם טוביה, זוס ועשהאל בְיֶלְסְקִי והם היו למנהיגים של קבוצת פרטיזנים יהודית ואמיצה במיוחד.
#הסיפור שלא יאומן
סיפורם של האחים ביילסקי מתחיל ב... שלושה אחים, שונים מאוד באופיים. לאחר שהם צפו, חסרי אונים, בנאצים המובילים את הוריהם ושני אחיהם אל מותם, החליטו השלושה להשיב מלחמה.
בהכירם את היער העבות שמסביב לערי הסביבה, מקימים בו האחים מחנה קטן וחבוי היטב ומשכנעים עוד יהודים להצטרף אליהם.
כשהחל החיסול של האוכלוסייה היהודית, הם מבריחים יהודים נוספים אל מקום המבטחים שלהם. תוך זמן קצר, כשניצולים נוספים מגיעים בכל יום, הופך המחנה הקטן שלהם לקהילה נסתרת, גדולה ומגוונת, שזכתה אצלם לכינוי "ירושלים של יער".
בסביבה קראו להם "הפרטיזנים של ביילסקי" (Bielski partisans) או פשוט "יהודי היער". חברי הקהילה הזו לנו בשוחות שכוסו עלים ובהדרגה בנו להם מעין עיר זעירה.
בעומק היער הם הקימו להם מקום של חיים יהודיים, שכלל בית כנסת, בית ספר, בית מרחץ ואפילו תיאטרון קטן. היו ביניהם סנדלרים, תופרות, נגרים ונפחים ולכולם היו פינות מלאכה מסודרות.
חברי הקבוצה גם נישאו ביניהם והביאו ילדים לעולם. כדי לשמור על חיי הקבוצה ובטחונה, השליטו האחים ביילסקי משמעת ברזל והענישו את מי שהפרו אמון או פגעו בקבוצה, מבפנים או מחוץ למחנה.
בהנהגת טוביה ביילסקי, החלה הקבוצה להציל משפחות יהודיות רבות ולחמה באומץ רב כנגד הצבא הנאצי ותומכי הנאצים בסביבה.
בצבא הגרמני, שהשמועה על הביילסקים ואנשיהם התפשטה באזור, התאמצו לתפוס אותם. באחד מהמקרים הם נמלטו מהחיילים הגרמנים שרדפו אחריהם בהמוניהם, חצו ביצות ובמבצע הימלטות עוצר נשימה ייאשו את הרודפים. כך נאלצה הקהילה הגדולה כולה לעקור מהמחנה ולבנות אותו מחדש במקום בטוח יותר בעומק היער.
היו בקבוצה מי שהעדיפו שהקבוצה תשוב להיות קטנה וזריזה, שתתמקד במאבק בגרמנים ותהיה ניידת. אך טוביה בילסקי התעקש להמשיך ולקבל את כל מי שהגיעו ולשמור על כל היהודים שהלכו אחריהם.
בסופו של דבר, בחודש יולי 1944 ובעת שהצבא הרוסי מתקרב, נסוגים הגרמנים לעבר ברלין. 1,200 איש מיהודי היער, הפרטיזנים של בילסקי, מגיחים אחרי שנתיים וחצי ויוצאים חיים מיערות ביילורוסיה, בתהלוכת מנצחים שלא תאומן.
#אחרי המלחמה
מה שעצוב הוא שמחוץ לניצולים וצאצאיהם, מעט מאוד הכרה ופרסום ניתן לגיבורים שהקימו את כוח ההצלה והלחימה המצליח ביותר, במהלך מלחמת העולם השנייה.
אחד האחים, עשהאל, הצטרף ונלחם בנאצים בשורות הצבא האדום. הוא נהרג במהלך המלחמה. השניים האחרים, טוביה וגוס, עברו בתום המלחמה לארצות הברית, שם הקימו משפחות עם בנות זוגם, שנמנו גם הן על הפרטיזנים של ביילסקי.
ברבות השנים שחלפו מאז, מעט מאוד נכתב על הישגיהם של האחים בלסקי. כמעט שאין לוחות זיכרון או מקומות הנושאים את שמם. זוכרים ומזכירים אותם רק הצאצאים הרבים של הניצולים, אותם צעירים שחבים להם את חייהם.
הנה הסיפור על מחנה המשפחות של הפרטיזנים של ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/kW3YjfcsS8I
ביקור במחנה של האחים ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/Jk4CZHVu4CE
ועוד (עברית):
https://youtu.be/IfzFV43XRpc
קדימון סרט הקולנוע "התנגדות" מ-2008 שסיפר את סיפורם (עברית):
https://youtu.be/3muuNsJMqQY
שתי בנות דוד ממשפחת בלסקי מספרות על ההצלה שאחרי המלחמה (עברית):
https://youtu.be/FSIY7DxgzwQ
וביקור של קבוצה ישראלית הכוללת קרובי משפחה של הפרטיזנים במחנה שלהם (עברית):
https://youtu.be/KfgBPTOgMv0
מי היה הרוקח הפולני שהציל יהודים בגטו?
אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.
בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.
בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.
במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".
תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.
פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.
בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".
מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.
הנה מצגת וידאו של המקום:
https://youtu.be/FP9F_aqgFV0
סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":
https://youtu.be/8HT6pPEl_gs
כך נראה המקום היום:
https://youtu.be/_2ZXcog6mJw
ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:
https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
מה עשה אוסקר שינדלר למען היהודים?
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
הנה סקירה נהדרת של הסרט המופלא שנעשה עליו:
https://youtu.be/HNaqnTlRrx4
קדימון מהסרט "רשימת שינדלר":
http://youtu.be/W74jGQ-CDTE
הווידוי של שינדלר בסרט (השחקן ליאם ניסן), על צערו שלא הציל יותר (מתורגם):
https://youtu.be/0hQkUPcwKN0
זיכרונות של ניצול שינדלר (עברית):
https://youtu.be/xbBDFk6zsWg
עדות של ניצולה של אוסקר שינדלר (עברית):
http://youtu.be/ADqrZKhqKmo
סיפור קברו של שינדלר בירושלים (עברית):
http://youtu.be/SD1aUP9qLG0
המפעל של שינדלר, בו עבדו וניצלו היהודים "שלו", הוא היום מוזיאון:
https://youtu.be/6rmcTS77hSE
ומצגת וידאו על אוסקר שינדלר:
https://youtu.be/ZCHJgvK8GaU
מי היה ראול ולנברג?
על איש העסקים והדיפלומט השוודי ראול ולנברג ודאי לא היינו שומעים, אלמלא מילא תפקיד דיפלומטי בהונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והחליט לסייע לנרדפים. בהיותו בעל חסינות ונגישות רבה למקומות שאזרחים רבים לא יכולים היו להגיע אליהם, החליט ולנברג לסייע ולהציל יהודים מציפורני הנאצים. ואכן, תוך שימוש במעמדו הדיפלומטי, הוא הביא להצלתם של עשרות אלפי יהודים ממחנות ההשמדה.
לאחר מלחמת העולם נתפס ולנברג בידי הצבא הסובייטי של ברית המועצות והוחזק בשבי. במהלך שנותיו בשבי נעלם ולנברג וגורלו לא נודע מעולם. הוא הוכר כחסיד אומות העולם והעולם היהודי חב לו חוב גדול.
הסיבה למאסרו של מי שפעל באומץ כנגד הנאצים ומערכת ההשמדה, תוך נטילת סיכון אישי רב, מעולם לא הובהרה לחלוטין על ידי ברית המועצות. לדעתנו מחויבת מדינת ישראל מוסרית לדרוש מהרוסים הסבר מלא על גורלו של ראול ולנברג וכיצד מת ומתי.
הנה סיפורו של ראול ולנברג:
http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s
ועדות של ניצולה שזכתה לסיוע מראול ולנברג:
http://youtu.be/wdEgvt8iRwg
מי היו הפרטיזנים?
הפרטיזנים (Partisans) היו קבוצות לוחמים שהתארגנו נגד הכוחות של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הם נלחמו כנגד הצבא הגרמני והצבאות של בנות הברית של גרמניה הנאצית.
שיטות הלוחמה של הפרטיזנים היו שיטות גרילה, כלומר של לוחמה זעירה של קבוצות קטנות וזריזות. הפרטיזנים תקפו את הצבא הסדיר בצורה גמישה ומהירה ולא אפשרו לו להתמודד מולן היטב.
מחוץ לאזרחי המדינות הכבושות שנלחמו בנאצים, הצטרפו לפרטיזנים גם יהודים רבים שברחו מהגטאות ומהמחנות.
המילה פרטיזנים באה מצרפתית ("אוהדים") או מאיטלקית, שבה המילה "פרטיגיאנו" פירושה "מתנגד למפלגה" או "מתנגד לכוח".
הנה סיפורם של הפרטיזנים היהודים בראשות אבא קובנר (עברית):
https://youtu.be/ilE5fG_17j4
מחנה המשפחות של הפרטיזנים האחים ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/kW3YjfcsS8I
סרטון נדיר של פרטיזנים איטלקיים במלחמת העולם השניה:
http://youtu.be/8eyRU0Yp88M
שירם של הפרטיזנים היהודים (עברית):
https://youtu.be/TFfZFIrjQE4
עדותו של ניצול שהסתתר מהנאצים והצטרף לאחר מכן לפרטיזנים (עברית):
http://youtu.be/QW66xk2wuac
וסיפורו המדהים של פרטיזן דגול ורב תהילה (עברית):
https://youtu.be/j3rnPGr1odc?long=yes
מה קרה במרד גטו ורשה?
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
מי היה המורה שסרב לעזוב את תלמידיו בלכתם אל המוות?
המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סרב והחליט לא לעזוב את תלמידיו. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.
ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...
בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו מעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם.
הנה סרטון שמספר על יאנוש קורצ'אק (עברית):
http://youtu.be/blAifH1Cswo
קטע מתוך סרט "ההתקוממות" שמציג את יאנוש קורצ'אק ברגעי הבחירה שלו (מתורגם):
http://youtu.be/f-xnLOgvHno
וסרט תיעודי ארוך יותר ומרגש על קורצ'אק (עברית):
https://youtu.be/jOXkwLzhD18?long=yes
השנה היא 1943 בבירת פולין ורשה, הכבושה בידי הגרמנים. במהלך השנים האחרונות דחסו הנאצים מעל 400 אלף יהודים אל הגטו הזעיר והצפוף. אחד מהם הוא מרדכי אנילביץ' (Mordechai Anielewicz) בן ה-23.
מרדכי הצעיר נטל חלק בתנועת ההתנגדות היהודית לנאצים, מאז שהנאצים פלשו לפולין ומקימים את גטו ורשה, ב-1939. כבוגר תנועת הנוער הסוציאליסטית של השומר הצעיר, הוא משכיל לאחד מספר קבוצות מחתרת שונות לכוח חזק אחד, שזוכה לשם "ארגון יהודי לוחם" (ZOB) או בקיצור אי"ל. מטרת הארגון היא להתנגד לנאצים.
די מהר הופך אנילביץ', המפקד על אחת מיחידות הארגון המאוחד, למנהיגו ומפקדו של כל הארגון. תכונותיו הבולטות הן מנהיגות, אומץ הלב והנחישות, אך לא פחות - ההשראה שהוא נותן לחבריו, להילחם על חירותם וכבודם.
ב-1943 מרדכי אנילביץ' מבין שימי הגטו ספורים. היהודים נשלחים בהמוניהם על רכבות ליעד לא ידוע ולו ולחבריו מוגנב המסר והמידע על ההשמדה ו"הפתרון הסופי" של הנאצים. הם מבינים שכוונת היטלר היא לחסל את יהודי אירופה. מכאן ואילך ימלא המפקד הצעיר תפקיד מרכזי בארגון ובהובלה של ההתנגדות המזוינת נגד הנאצים בגטו ורשה.
באפריל 1943 הוא מוציא את פקודת ההתקוממות בגטו. הוא מנהיג את ההתנגדות באומץ ובתבונה, עומד בראש מאות לוחמים אזרחים צעירים וחסרי ניסיון קרבי.
הם אינם מאומנים - אך הם חדורי אמונה ביכולתם לפגוע בחיילים הגרמנים ולעצור את הרעה. מצוידים בקומץ קטן של רובים וכמה עשרות אקדחים שהוברחו לגטו, מעט פצצות וכלי נשק מאולתרים, תוקפים מורדי הגטו את החיילים הנאצים הראשונים שנכנסו אליו.
במשך כמעט חודש מצליחים המורדים הצעירים והלא מנוסים, לעצור את כוחות הצבא הגרמני, אחד הצבאות החזקים בעולם אז, שבהדרגה מזרים כוחות גדולים יותר ויותר ומצוידים היטב.
מורדי הגטו מנהלים לוחמת גרילה עירונית. בראש לוחמיו, הופכים אנילביץ' והמפקדים האחרים את רחובות הגטו הצפופים ואת הבניינים המופצצים למבוך של התנגדות מפתיעה.
הצבא הגרמני מתקשה למחוק את המרד. לאורך כל הלוחמה, מפתיעים אנילביץ' וחבריו במארבי פתע ובהתקפות צלפים, כנגד אחד הכוחות הצבאיים המפחידים בהיסטוריה. יותר ויותר חיילים גרמנים מוכנסים לגטו להילחם בהם.
למרות שהם חברי ניסיון קרבי של ממש ועל אף שהנשק שבידיהם מגוחך, במיוחד אל מול הטנקים שהוכנסו לגטו וכמויות החיילים והנשק שלחמו בהם, מצליחים לוחמיו של מרדכי אנילביץ' לעצור את ההתקפה הנאצית.
זו אמנם עצירה זמנית, אך מצוידת בחוצפה ונחישות נדירים. חבריו של אנילביץ' נלחמים בעוז והמרד שלהם קונה זמן ובעיקר מראה לעולם שהיהודים לא ייכנעו יותר לאכזריות הנאצית, ללא קרב.
בימים האחרונים של המרד, כשהטנקים משמידים כל מבנה שבו מתבצרים המורדים ועוברים להחרבת כל הגטו כולו, כשחיילים גרמנים שורפים, באמצעות להביורים, בניינים שלמים על יושביהם, מגיעים המורדים לרגעיהם האחרונים.
מרדכי אנילביץ' מבוצר עם חבריו האחרונים, במרתף שמהווה את הבונקר של המפקדה המאולתרת שלהם. ממטה ה-ZOB הוא מכוון את הלוחמים הנותרים ומתקשר עם אחרוני המפקדים שפועלים בגטו. התפוררות הגנת הגטו ברורה לו אך הוא יודע שהם עשו ככל יכולתם ולא עמדו מנגד, לא הובלו כצאן לטבח.
ב-8 במאי, הולכים הכוחות הנאצים האדירים שהוזרמו לגטו וסוגרים על הבונקר של מפקדת אי"ל, בונקר הפיקוד של המורדים. אנילביץ' והלוחמים שאיתו נשבעים שלא להיכנע לנאצים ולא לתת להם להרוג אותם. רגע לפני שיובסו, הם נוטלים את חייהם בידיהם.
מה שנותר מהמורדים הלוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ' הוא הכבוד. הם לא ברחו ונלחמו עד מוות, גילו תעוזה נדירה, התנגדות ותקווה והובילו את המרד האזרחי העירוני הראשון, כנגד הנאצים.
מרד גטו ורשה היה לסמל של התנגדות ותקווה, אות כבוד לגבורה יהודית נדירה ואנושית, במהלך אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האנושית.
אנילביץ' הצעיר והכריזמתי השכיל להוביל את המרד ולמות עם חבריו, מות גיבורים כמו במצדה ובגמלא העתיקות, כשהוא נותן השראה לדורות של צעירים ומבוגרים:
#אל מול הרעה, לעולם אל תעמדו מנגד!
הנה סיפורו של מרדכי אנילביץ':
https://youtu.be/Gxc8nMQTE_U
על מרדכי אנילביץ' באנגלית:
https://youtu.be/w4vFK4euZOY
המרד בגטו - מתוך סרט קולנוע (ללא מילים):
https://youtu.be/e7yHDwNd1hU
דיון על המרד והובלתו (עברית):
https://youtu.be/dB0GbaavuwI
על דמותו וצמיחתו להובלת המרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?t=49s?long=yes
וחייו של אנילביץ' והמרד שהנהיג (עברית):
https://youtu.be/fNbPeWOx02o?long=yes
קשה להאמין עד כמה שהסיפור הזה לא צודק. מצילי יהודים אמיצים ויצירתיים שההיסטוריה שוכחת, על אף שהם אולי גדולי המצילים בשואה וכנראה משום שהם... יהודים.
המקום הוא ביילורוסיה, הזמן מלחמת העולם השנייה והאנשים הם 3 אחים יהודים, שמקימים קבוצת פרטיזנים של משפחות יהודיות.
על אף שהם הצליחו לשרוד ולהציל מעל 1200 איש מידי הנאצים, מספר ניצולים המשתווה לזה של רשימת שינדלר. על אף שהפרטיזנים בהנהגתם הרגו מספר כמעט זהה של חיילים גרמנים, לאלו שהרגו מורדי גטו ורשה - למרות כל אלה איש לא הזכיר אותם שנים רבות וסיפורם לא זכה בעבר לפרסום ולהכרה המגיעים להם.
אפילו במדינת ישראל מעטים שמעו על האחים ביילסקי. שמותיהם המדויקים היו בעצם טוביה, זוס ועשהאל בְיֶלְסְקִי והם היו למנהיגים של קבוצת פרטיזנים יהודית ואמיצה במיוחד.
#הסיפור שלא יאומן
סיפורם של האחים ביילסקי מתחיל ב... שלושה אחים, שונים מאוד באופיים. לאחר שהם צפו, חסרי אונים, בנאצים המובילים את הוריהם ושני אחיהם אל מותם, החליטו השלושה להשיב מלחמה.
בהכירם את היער העבות שמסביב לערי הסביבה, מקימים בו האחים מחנה קטן וחבוי היטב ומשכנעים עוד יהודים להצטרף אליהם.
כשהחל החיסול של האוכלוסייה היהודית, הם מבריחים יהודים נוספים אל מקום המבטחים שלהם. תוך זמן קצר, כשניצולים נוספים מגיעים בכל יום, הופך המחנה הקטן שלהם לקהילה נסתרת, גדולה ומגוונת, שזכתה אצלם לכינוי "ירושלים של יער".
בסביבה קראו להם "הפרטיזנים של ביילסקי" (Bielski partisans) או פשוט "יהודי היער". חברי הקהילה הזו לנו בשוחות שכוסו עלים ובהדרגה בנו להם מעין עיר זעירה.
בעומק היער הם הקימו להם מקום של חיים יהודיים, שכלל בית כנסת, בית ספר, בית מרחץ ואפילו תיאטרון קטן. היו ביניהם סנדלרים, תופרות, נגרים ונפחים ולכולם היו פינות מלאכה מסודרות.
חברי הקבוצה גם נישאו ביניהם והביאו ילדים לעולם. כדי לשמור על חיי הקבוצה ובטחונה, השליטו האחים ביילסקי משמעת ברזל והענישו את מי שהפרו אמון או פגעו בקבוצה, מבפנים או מחוץ למחנה.
בהנהגת טוביה ביילסקי, החלה הקבוצה להציל משפחות יהודיות רבות ולחמה באומץ רב כנגד הצבא הנאצי ותומכי הנאצים בסביבה.
בצבא הגרמני, שהשמועה על הביילסקים ואנשיהם התפשטה באזור, התאמצו לתפוס אותם. באחד מהמקרים הם נמלטו מהחיילים הגרמנים שרדפו אחריהם בהמוניהם, חצו ביצות ובמבצע הימלטות עוצר נשימה ייאשו את הרודפים. כך נאלצה הקהילה הגדולה כולה לעקור מהמחנה ולבנות אותו מחדש במקום בטוח יותר בעומק היער.
היו בקבוצה מי שהעדיפו שהקבוצה תשוב להיות קטנה וזריזה, שתתמקד במאבק בגרמנים ותהיה ניידת. אך טוביה בילסקי התעקש להמשיך ולקבל את כל מי שהגיעו ולשמור על כל היהודים שהלכו אחריהם.
בסופו של דבר, בחודש יולי 1944 ובעת שהצבא הרוסי מתקרב, נסוגים הגרמנים לעבר ברלין. 1,200 איש מיהודי היער, הפרטיזנים של בילסקי, מגיחים אחרי שנתיים וחצי ויוצאים חיים מיערות ביילורוסיה, בתהלוכת מנצחים שלא תאומן.
#אחרי המלחמה
מה שעצוב הוא שמחוץ לניצולים וצאצאיהם, מעט מאוד הכרה ופרסום ניתן לגיבורים שהקימו את כוח ההצלה והלחימה המצליח ביותר, במהלך מלחמת העולם השנייה.
אחד האחים, עשהאל, הצטרף ונלחם בנאצים בשורות הצבא האדום. הוא נהרג במהלך המלחמה. השניים האחרים, טוביה וגוס, עברו בתום המלחמה לארצות הברית, שם הקימו משפחות עם בנות זוגם, שנמנו גם הן על הפרטיזנים של ביילסקי.
ברבות השנים שחלפו מאז, מעט מאוד נכתב על הישגיהם של האחים בלסקי. כמעט שאין לוחות זיכרון או מקומות הנושאים את שמם. זוכרים ומזכירים אותם רק הצאצאים הרבים של הניצולים, אותם צעירים שחבים להם את חייהם.
הנה הסיפור על מחנה המשפחות של הפרטיזנים של ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/kW3YjfcsS8I
ביקור במחנה של האחים ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/Jk4CZHVu4CE
ועוד (עברית):
https://youtu.be/IfzFV43XRpc
קדימון סרט הקולנוע "התנגדות" מ-2008 שסיפר את סיפורם (עברית):
https://youtu.be/3muuNsJMqQY
שתי בנות דוד ממשפחת בלסקי מספרות על ההצלה שאחרי המלחמה (עברית):
https://youtu.be/FSIY7DxgzwQ
וביקור של קבוצה ישראלית הכוללת קרובי משפחה של הפרטיזנים במחנה שלהם (עברית):
https://youtu.be/KfgBPTOgMv0
אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.
בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.
בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.
במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".
תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.
פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.
בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".
מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.
הנה מצגת וידאו של המקום:
https://youtu.be/FP9F_aqgFV0
סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":
https://youtu.be/8HT6pPEl_gs
כך נראה המקום היום:
https://youtu.be/_2ZXcog6mJw
ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:
https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
הנה סקירה נהדרת של הסרט המופלא שנעשה עליו:
https://youtu.be/HNaqnTlRrx4
קדימון מהסרט "רשימת שינדלר":
http://youtu.be/W74jGQ-CDTE
הווידוי של שינדלר בסרט (השחקן ליאם ניסן), על צערו שלא הציל יותר (מתורגם):
https://youtu.be/0hQkUPcwKN0
זיכרונות של ניצול שינדלר (עברית):
https://youtu.be/xbBDFk6zsWg
עדות של ניצולה של אוסקר שינדלר (עברית):
http://youtu.be/ADqrZKhqKmo
סיפור קברו של שינדלר בירושלים (עברית):
http://youtu.be/SD1aUP9qLG0
המפעל של שינדלר, בו עבדו וניצלו היהודים "שלו", הוא היום מוזיאון:
https://youtu.be/6rmcTS77hSE
ומצגת וידאו על אוסקר שינדלר:
https://youtu.be/ZCHJgvK8GaU
גיבורים בשואה
על איש העסקים והדיפלומט השוודי ראול ולנברג ודאי לא היינו שומעים, אלמלא מילא תפקיד דיפלומטי בהונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והחליט לסייע לנרדפים. בהיותו בעל חסינות ונגישות רבה למקומות שאזרחים רבים לא יכולים היו להגיע אליהם, החליט ולנברג לסייע ולהציל יהודים מציפורני הנאצים. ואכן, תוך שימוש במעמדו הדיפלומטי, הוא הביא להצלתם של עשרות אלפי יהודים ממחנות ההשמדה.
לאחר מלחמת העולם נתפס ולנברג בידי הצבא הסובייטי של ברית המועצות והוחזק בשבי. במהלך שנותיו בשבי נעלם ולנברג וגורלו לא נודע מעולם. הוא הוכר כחסיד אומות העולם והעולם היהודי חב לו חוב גדול.
הסיבה למאסרו של מי שפעל באומץ כנגד הנאצים ומערכת ההשמדה, תוך נטילת סיכון אישי רב, מעולם לא הובהרה לחלוטין על ידי ברית המועצות. לדעתנו מחויבת מדינת ישראל מוסרית לדרוש מהרוסים הסבר מלא על גורלו של ראול ולנברג וכיצד מת ומתי.
הנה סיפורו של ראול ולנברג:
http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s
ועדות של ניצולה שזכתה לסיוע מראול ולנברג:
http://youtu.be/wdEgvt8iRwg
הפרטיזנים (Partisans) היו קבוצות לוחמים שהתארגנו נגד הכוחות של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הם נלחמו כנגד הצבא הגרמני והצבאות של בנות הברית של גרמניה הנאצית.
שיטות הלוחמה של הפרטיזנים היו שיטות גרילה, כלומר של לוחמה זעירה של קבוצות קטנות וזריזות. הפרטיזנים תקפו את הצבא הסדיר בצורה גמישה ומהירה ולא אפשרו לו להתמודד מולן היטב.
מחוץ לאזרחי המדינות הכבושות שנלחמו בנאצים, הצטרפו לפרטיזנים גם יהודים רבים שברחו מהגטאות ומהמחנות.
המילה פרטיזנים באה מצרפתית ("אוהדים") או מאיטלקית, שבה המילה "פרטיגיאנו" פירושה "מתנגד למפלגה" או "מתנגד לכוח".
הנה סיפורם של הפרטיזנים היהודים בראשות אבא קובנר (עברית):
https://youtu.be/ilE5fG_17j4
מחנה המשפחות של הפרטיזנים האחים ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/kW3YjfcsS8I
סרטון נדיר של פרטיזנים איטלקיים במלחמת העולם השניה:
http://youtu.be/8eyRU0Yp88M
שירם של הפרטיזנים היהודים (עברית):
https://youtu.be/TFfZFIrjQE4
עדותו של ניצול שהסתתר מהנאצים והצטרף לאחר מכן לפרטיזנים (עברית):
http://youtu.be/QW66xk2wuac
וסיפורו המדהים של פרטיזן דגול ורב תהילה (עברית):
https://youtu.be/j3rnPGr1odc?long=yes
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סרב והחליט לא לעזוב את תלמידיו. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.
ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...
בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו מעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם.
הנה סרטון שמספר על יאנוש קורצ'אק (עברית):
http://youtu.be/blAifH1Cswo
קטע מתוך סרט "ההתקוממות" שמציג את יאנוש קורצ'אק ברגעי הבחירה שלו (מתורגם):
http://youtu.be/f-xnLOgvHno
וסרט תיעודי ארוך יותר ומרגש על קורצ'אק (עברית):
https://youtu.be/jOXkwLzhD18?long=yes
