הגולם (Pupa) הוא השלב השלישי בהתפתחות של סוגי חרקים רבים. הוא נוצר אחרי שהזחל הגיח מהביצה שהוטלה והתגלם. בתור גולם הוא יסתגר בתוך מעטה קורים או בפקעת קשיחה, שבתוכם הוא ישתנה ויהפוך לחרק בוגר.

הפקעת, שברוב המקרים הגולם עטוף בה, היא מעין קליפה קשה שמגינה עליו ומאפשרת לו להתפתח כשהוא מוגן ובריא.


הנה זחל הופך לגולם:

http://youtu.be/-gsm_ZyJz_s


גולם שהופך לפרפר:

https://youtu.be/pgtmlVqCKxc


וכל השלבים מזחל ועד פרפר:

https://youtu.be/ocWgSgMGxOc

התפתחות הפרפרים עוברת דרך הביצים, הזחלים והגלמים. הכל מתחיל כשמביצת הפרפר בוקע הזחל. זחל זה גדל והופך לגולם. כגולם הוא מתפתח בתוך פקעת שמגינה עליו, עד שיגדל ויצבור כוח. ביום בהיר אחד, משגדל הגולם, יוצא ממנו הפרפר הצעיר, כנפיו היפות נפרשות ואחרי זמן קצר, הוא עף לחייו.


הנה פרפרים שעוברים את מסלול הזחל-גולם-פרפר:

http://youtu.be/tkiU9uFwqmw


הילוך מהיר של התפתחות גולם אחד לפרפר:

http://youtu.be/m2VLkMoC274


סרטון שבו הזחל הופך לגולם:

http://youtu.be/-gsm_ZyJz_s


הרגע שבו מהגולם יוצא הפרפר:

http://youtu.be/Gt-5lS9hJFA


וסרטון נפלא על התנועה של הפרפרים הבוגרים:

https://youtu.be/o7a7ZAqWBIs

ללא מוח משלה, הצרעה הטפילית אמפולקס קומפרסה (Jewel Wasp או Ampulex compressa) היא בעל חיים מתוחכם ואכזרי. הצרעה הזו מכתיבה את התנהגותו של הטרף שלה על ידי הזרקה של ארס היישר לתוך מוחו. הארס של הצרעה הזו לא משתק ולא הורג. במקום זה מצליחה הצרעה, בתהליך ביוכימי מדהים, לוודא שהג'וק, תיקן אמריקני, ילך אחריה למחילה שלה וימתין במקומו, כשהצרעה מטילה עליו ביצה. הוא יישאר גם כשהצרעה תחסום את המחילה ותפנה לדרכה. כשהזחל בוקע מן הביצה, הוא מתחיל לאכול את פנים המקק ומתגלם בתוך גופו. כך הוא יעשה במשך 3 שבועות, עד שיבקע מהגולם המת כצרעה בוגרת.

ומיני צרעה אחרים משתמשים בזחל לאותה המטרה. שם, גם לאחר שיצאו הטפילים מגופו, הופך הזחל לשומר הראש והמגן שלהם. נראה שהטפיל מפלס את דרכו למוח הזחל ושולט בפעולותיו, כך שהזחל הופך לשומר הראש והמגן של זחלי הצרעות לעתיד. למרבה הפרדוקס הוא שומר עליהם מפני טפילים אחרים, עד שכוחותיו אוזלים והוא מת מרעב וחולשה.


כך הצרעה משתלטת על מוחו של התיקן הזומבי, שבמותו מזין את הגולם שלה:

http://youtu.be/6E7q2qJCM3w


ופולשי גוף דומים שנוטעות צרעות בזחלים:

http://youtu.be/vMG-LWyNcAs

מחזור החיים של הדבורה משתנה בהתאם לתפקיד והמין של הדבורה. בעוד שהפיכתה של פועלת נמשך כ-21 יום, הזכר יהפוך לבוגר ב-24 יום, בעוד שלמלכה יספיקו 16 ימים בלבד בכדי להתבגר...

גלגולה המלא של הדבורה כולל 4 שלבים. ב-3 הימים הראשונים שלה היא בוקעת כזחל מהביצה, עוד 6 ימים לוקח לזחל (larva) להפוך לגולם. ב-12 הימים הבאים תבקע מהגולם הדבורה הבוגרת, שאורך חייה יושפע מכמות העבודה שהיא תבצע.

אורך החיים של דבורה משתנה בהתאם לעונה שבה היא מתבגרת. בקיץ היא עשויה לחיות כ-33 ימים, בעוד שבחורף היא תאריך ימים ותגיע לכ-8 חודשי חיים.


הנה גלגול החיים של הדבורה:

https://youtu.be/f6mJ7e5YmnE


והרצאה על גלגול חיי הדבורים, עם תרגום לעברית:

https://youtu.be/6-tqiaPoS2U

גלגול החיים של הפרפר (Butterfly life cycle) או העש מורכב מ-4 שלבים. השלבים במחזור החיים השלם שלו הם: ביצה, זחל, גולם ולבסוף פרפר או עש בוגר.

במהלך ההתפתחות שלו, משתנה שוב ושוב היצור הזה, משלב הביצה הזעירה שהטילה הנקבה, בדרך כלל בתחתיתו של עלה ועד השלב הסופי והבוגר.

הפרפר והעש הם בעלי גלגול מלא, מה שאומר שהביצה הזעירה מהווה חממה לגדילת הזחל הזעיר. לאחר שהזחל, שיוצא מהביצה, גדל ומתפתח, הוא טווה מאוחר יותר את הפקעת של שלב הגולם שלו ולאחר תקופת חיים כגולם, הוא יוצא ממנו בתור פרפר או עש בוגר. הוא יחיה מספר ימים עד כ-3 שבועות ויסיים את חייו.


הנה גלגול החיים המלא של הפרפר:

https://youtu.be/O1S8WzwLPlM


גלגול החיים המלא של הדנאית:

https://youtu.be/YGy5TWf28tg


מחזור חייו של פרפר - שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/kVm5k99PnBk


ומצגת וידאו של גלגולו המלא של הפרפר:

https://youtu.be/TD4qjRaamAs

ייצור של משי הוא תעשיה לא פשוטה, שמבוססת על החוטים שמייצר הזחל של עש בשם "טוואי המשי" באופן טבעי. הזחל טווה חוטים עדינים. הזחלים הללו ניזונים מעלי עץ התות. מגדלי הזחלים מגדלים אותם בטמפרטורה חמימה ונעימה להם ומאכילים אותם בעלי תות חתוכים כ-10 פעמים ביום. כך גדלים הזחלים במהירות מדהימה ובחודש אחד מספיק כל זחל להשיל את עורו לא פחות מ-4 פעמים.

ככל שהזחל משמין, הוא פולט את חוט המשי. החוט יוצא מפתח זעיר שמתחת לפיו. למעשה, טווה הזחל את הגולם מסביבו, בחלק מתהליך טבעי של הפיכה לעש, מעין פרפר. הוא סוגר את עצמו בתוך פקעת חוטים שתהיה הגולם שלו. לאחר שיצרו הזחלים מסביבם פקעות של חוטים, הורגים אותם מגדלי הזחלים בעזרת אדים חמים. הזחלים האומללים מסיימים את חייהם בתהליך הזה.

מעט עצוב אבל מה שנותר מהגולם הן אותן פקעות של חוטי משי. בכל גולם כזה יש אלפי מטרים של חוט משי. מהן ייצרו את החוטים הארוכים ויארגו אותם לבדי משי יקרים. פעם האריגה הייתה ידנית, במכונות אריגה המכונות "נול". כיום החוטים יוצאים למכונות התעשייה שמכינות את האריג הבוהק והמיוחד הזה.

קצת סטטיסטיקות:
כל זחל מייצר מטר וחצי של חוט בודד בכל דקה.
לוקח לזחל 72 שעות לייצר פקעת שלמה של משי.
כדי לייצר קילוגרם של חוטי משי דרושים יותר מ-4000 טוואי משי.
כדי לייצר בד לחולצת משי אחת, דרושים 18 קילומטרים של חוט משי!


הנה הדרך שבה מיוצר המשי מזחלים שאוכלים עלי תות ומשמינים (מתורגם):

https://youtu.be/ktwtGyaQTtk


כך טווה הזחל את החוטים לפקעת המשי:

https://youtu.be/_8A2eyTZasE


מחזור חייהם של טוואי המשי:

https://youtu.be/bvLghveYDIk


וסרטון על ייצור המשי במפעל בסין:

http://youtu.be/-wbmEjTvszI

הסיפור היהודי על "הגולם מפראג" (Golem), שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל שיוצא מכלל שליטה, הוא סוג של "סיפור רובוטים", אולי העתיק ביותר בהיסטוריה. כבר בו אפשר ללמוד על הפחד הגדול מאובדן שליטה ביצור מלאכותי דמוי אדם ומעשה ידי אדם.

סיפור "הגולם מפראג" נכתב על ידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג. האגדה המפורסמת ביותר של מהר"ל מספרת על דמות אדם שיצר המהר"ל בתקופה שבה נאבק בכומר הנוצרי האנטישמי תדיאוש.

ברצונו להציל את יהודי פראג מעלילות הדם, "מכל רעות ומכל הצרות שסובלים מיד שונאיהם" הוא יצר גולם מסתורי, שהיה עשוי חומר ואדמה. סייעו לו צירופי אותיות מסתוריים ועזר לו חתנו ותלמידו הקרוב.

הגולם שנברא קיבל את השם יוסף והאנשים קראו לו יוסל'ה גולם. הוא תיפקד ככל האדם - ראה, שמע והבין - אך לדבר לא יכול היה. מהר"ל בלבד הפעיל את הגולם, באמצעות פיסת קלף שהניח מתחת לשונו של יוסל'ה גולם ועליה שם ה'.

מדי לילה היה הגולם יוצא לרחובות פראג וחושף עלילות ומזימות כנגד יהודי העיר. הוא עשה זאת בהתמדה, במצוות הרבי, תוך הצלת יהודים רבים.

מדי ערב שבת, הרב נהג להוציא את רוח החיים מתוך הגולם, מחשש שיחלל את השבת. כך היה הגולם מוטל כגוש חומר, עד צאת השבת.

אלא שבאחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם יצא וחילל את השבת, בסכנו את הגויים שבעיר. הרב שרדף אחריו הצליח להשיגו ליד הכניסה לבית הכנסת העתיק "אלטנוישול" שבפראג. הגולם התנפץ לרסיסים, לאחר שבמקום ההוא הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים.

לפי גרסה אחרת, כשהסתיימו עלילות הדם, הוציא מהר"ל את פיסת הקלף הקדושה מפיו של הגולם. הוא הפך אותו בחזרה לגל עפר ושרידיו הוטמנו, לפי האגדה, בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שבפראג.

הגולם שהציל את יהודי הקהילה מפני מזימות ומפני עלילות דם, פעל לא פעם בשליחות מהר"ל גם כדי לסייע בהשכנת סדר ושלום בתוך הקהילה היהודית עצמה.


הנה סיפור הגולם מפראג (עברית):




סיפור הגולם בפראג באנימציה (עברית):

https://youtu.be/S34vyhDkcwc


כך רואים את הגולם של פראג בתיאטרון (עברית):

https://youtu.be/H9k3vH5Ek-4


יש המאמינים שסיפור הגולם התרחש בבית הכנסת העתיק של פראג:

http://youtu.be/llZ0IK-9DgQ


בעידן ה-AI והחששות ממנו הופך סיפור הגולם רלוונטי מתמיד (עברית)

https://youtu.be/buBh4mMKbJc


מה יש בעליית הגג של בית הכנסת של הגולם מפראג? (עברית)

https://youtu.be/-NogTyYwaXM?t=1m35s


בחיוך - מה קורה כשהגולם מברר עובדות? (עברית)

https://youtu.be/YNI8PvYkoVc


והסרט הגרמני "הגולם" שהוא סרט אילם היסטורי ומעולה שנעשה על המעשייה היהודית של הגולם (עברית):

https://youtu.be/btDeUiPYAsI?long=yes

פרנקנשטיין (Frankenstein), או בשמו העממי "המפלצת של פרנקנשטיין", הוא ספר שנכתב בידי הסופרת מרי שלי בשנת 1818, בעת ביקור בטירתו של הלורד ביירון בז'נבה. את הרעיון לסיפור קיבלה הסופרת מסיוט שהעיר אותה בלילה, לאחר חלום על דמות מפחידה במיוחד.

כשהסטודנט המבריק ויקטור פרנקנשטיין מצליח לחבר כמה איברים של אנשים מתים ולייצר יצור חי, הוא לא מבין איזה שד שחרר זה עתה מהבקבוק. היצור שאין לו אפילו שם, הוא מכוער ומפחיד אך בעל לב טוב. אך כשהוא נתקל בשנאה וסלידה איומים מהאנשים שמסביב, הוא משתנה לאט לאט ומתחיל לנקום באכזריות ואלימות קשה, עד שהוא מחוסל.

זהו אולי ספר המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה. ייתכן בהחלט ששאבה השראה מהסיפור היהודי על "הגולם מפראג", שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל, שיוצא גם הוא מכלל שליטה. בעקבות הספר צולם בשנת 1931 הסרט הראשון על פרנקנשטיין. השחקן בוריס קרלוף שיחק בסרט בתפקיד המפלצת שיצר פרנקנשטיין. הסרט הצליח להפוך לסרט מפחיד מאד והוא היה לאחד הראשונים שבסרטי האימה של הוליווד.

האשמה בסיפור אינה דווקא על המפלצת הלא-אנושית, אלא דווקא על בני-האדם, מלאי השנאה והסלידה ממי שאינו נראה כמותם. הרי האנשים הרודפים אותו ונרתעים ממנו הם שיגרמו לו בהדרגה להשתנות ולנקום בהם באלימות מפלצתית. יחס גורר יחס, כבר אמרנו?


הנה סיפורו של פרנקנשטיין (מתורגם):

https://youtu.be/PDgu25Dsv34


הקדימון לסרט המקורי "פרנקנשטיין" משנת 1931:

http://youtu.be/bKyiXjyVsfw


קטע מהסרט "פרנקנשטיין" בו הוא מתיידד עם ילדה בשם מריה:

http://youtu.be/v5FtI472Q6I


וקדימון לסרט המודרני "אני, פרנקנשטיין" (מתורגם):

http://youtu.be/pZzs20iaojs

החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.

החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל", מהסרט האמריקאי משנת 1968 "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי ובהדרגה משתלט על ספינת חלל ומתחיל להרוג את אנשי הצוות.

המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.

נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?

הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יותר יעילה, אבל יותר מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר.

בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה... ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו, יכולות שסוגלו לרובוטים מתקדמים כמו הרובוטית סופיה, הידועה ב"רגשות" שהיא מפגינה.

אז אולי נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל? - ודאי עלתה מחשבה כזו בראשכם. כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו. ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.

אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים. אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, כמו כלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים ועד הומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.


הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


בסרט "אדוננו הרובוט" רואים את תסריט הקצה של שליטה רובוטית במין האנושי כולו (מתורגם):

https://youtu.be/Qbjz5wFBovs


אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים (עברית):

https://youtu.be/bqVwLXo2_3I


הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/poLZqn2_dv4


מסתבר שגם גורילות לא מתמסרות בקלות לרובוט גורילה:

https://youtu.be/podn2Szo1ls


וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:

https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes