שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הייתה קתדרלת האור הנאצית?
הליכטדום (Lichtdom), קתדרלת האור (Cathedral of Light) הנאצית, הייתה מעין קתדרלה מדומה שהנאצים יצרו מזרקורים נגד מטוסים.
התעמולה הנאצית, חייבים להודות, הייתה תעמולה יעילה להחריד. מנהיגי הנאצים לא חסכו בכסף, ברעיונות יצירתיים וביישומים טכנולוגיים, על מנת לשכנע את הציבור בגדולתם של הרייך השלישי והרעיונות הנאציים.
אחת מההמצאות הללו הייתה "קתדרלת האור". הנאצים, שלא אהדו את הכנסייה, חיפשו תחליף לרושם שיצרה הקתדרלה אצל המאמין הנוצרי. רוב מפעלי הבנייה שלהם נועדו להיות גדולי וכה מרשימים שהגרמני הפשוט ישתכנע שיש לו כאן עניין עם תנועה גדולה מהחיים...
על אף שהאדריכלות שלה הייתה מדומה, "קתדרלת האור" הייתה רעיון של אלברט שפר, האדריכל הנאצי. בכינוס הנאצי של 1937 הוא הציג מעין קתדרלה מדומה שנוצרה מ-134 זרקורים נגד מטוסים, שהאירו מהקרקע אל עבר השמיים. באמצעות האור הם יצרו אשלייה של עמודי-תמך עצומי ממדים, שהמראה שלהם היה מלא הוד ומזכיר את המקדשים הקלאסיים, אבל בגדלים עצומים של כ-7 קילומטרים.
האשלייה שסיפקה קתדרלת האור הייתה בדיוק מה שהנאצים רצו שיחשבו על המשטר שלהם - הנה שלטון שמצליח באמצעות הטכנולוגיה הגרמנית, להתעלות על כל מה שהיה לפניו, הנה התחליף לדת ובתפקיד אלוהים יש את הפיהרר. הכוונה הייתה לשדר ששלטון כזה ישרוד זמן רב ואף ישלוט בעולם ועל כל מי שרוצה להנות בחייו להצטרף ולא להתנגד לו...
לני ריפנשאל, בימאית הבית של היטלר, תיעדה בסרט "אולימפיה" את האולימפיאדה של 1936, כשקתדרלת האור מופיעה בשיאה.
מצגת וידאו של "קתדרלת האור", מתוך סרט תעמולה נאצי:
https://youtu.be/KW3l8Pj4JBA
הנאציזם ידע לנצל את אפקט האור, כאן בלפידים שנושאים חיילים:
https://youtu.be/EDzfupUAE00
וטקס הפתיחה של "האולימפיאדה הנאצית" בו כיכב טריק ה"ליכטדום" של אלברט שפר:
https://youtu.be/HDnmMK9s8Gk?long=yes
מה היו שיטות התעמולה של הנאצים?
השואה לא נוצרה באקראי. במשך שנים הכינו הנאצים את הקרקע לרדיפה ולהשמדה של היהודים. הם עשו זאת באמצעות תעמולה שטנית כנגד היהודים. השטנה שהנאצים השתמשו בה בסרטי התעמולה שלהם היא בלתי נתפסת ושר התעמולה הנאצי יוזף גבלס השתמש בשיטות שונות כדי להמאיס את היהודים. תוך שימוש שממשיך עלילות והשמצות אנטישמיות בנות מאות שנים, הוצגו היהודים בתעמולה זו כחורשי מזימות, מושחתים, מכוערים, לא אנושיים, דוברי שפה מוזרה ושונים מ"הגזע הנבחר".
פריץ היפלר, היוצר הנאצי של הסרט "היהודי הנצחי" מ-1940 נהג לחפש בגטאות פרצופי יהודים מכוערים, מעוותים ונכים, ולהציגם כפרצופים אופייניים של יהודים. הם הוצגו כנחותים, תת-אדם, מלוכלכים, חולים, טפילים, עצלים, שקרנים, תככנים, תאבי ממון וכוח. אורח החיים היהודי הוצג כחיי חרקים ועכברושים. בסרט הוצגה השחיטה היהודית כאכזרית והודגש שהיהודים אינם דומים כלל לגרמנים.
בסרט "היהודי זיס" חיזק גבלס את דמות היהודי הזומם, שמרקיד את העולם כולו בעזרת כספו ופוגע בתומתן של נערות גרמניות טהורות. הקריאה הנבואית שבסוף הסרט הייתה כמו הוראה לצופים: "על היהודי למות!"
בסרטוני התעמולה שלהם נהגו הנאצים לביים ללא בושה סצנות באיומי רובים וגרמו ליהודים לבצע דברים איומים, שהנאצים רצו להאשים בהם את הגזע היהודי. זו הייתה תעמולה אנטישמית, אלימה ואכזרית שנועדה להפחיד, לעורר דחייה ולהכין את הקרקע לרצח עם. לא פחות.
מנגד, צולמו הגרמנים תמיד כחרוצים, יפים, בהירים, ממושמעים, נקיים ומסודרים. החיילים הגרמנים הוצגו כצעירים יפים ומוצלחים. המסר שהועבר הוא שהגרמנים בונים, בעוד היהודים הורסים.
היטלר קיבל טיפול מיוחד. גבלס ייעץ לו לדבר כשהוא במרחק מהמיקרופון וכך יכול היה הצורר לשאוג את נאומיו, בהתאם לתדמית הלוחמת והסמכותית שהוא ביקש ליצור. בסרט "ניצחון הרצון" של לני ריפנשטאל צולם הפיהרר מלמטה ומקרוב ונראה כאל גדול מהחיים, בעוד שההמונים המריעים לו מרחוק הוצגו כאלפי בריות זעירות, הנשלטות על ידו.
בנאומי הלילה של המנהיג הנאצי האירו אותו זרקורים מלמטה, לכיוון השמיים. כך יצרו לו מראה אלוהי, שכן האור שהמשיך ממנו אל השמיים הזכיר להמונים אפקט של כנסיות גותיות, שבהן האור "האלוהי" מציף מהחלונות הגדולים. כך הציגו הנאצים את עצמם כגזע הנבחר ואת היטלר כמנהיג היסטורי של הרייך בן אלף השנים.
בלט גם השימוש הנאצי הרחב ברדיו. חוץ ממערכות ההגברה שהשמיעו בחוזקה את נאומיו של היטלר משידורי הרדיו לקהל הרחב, דאגו הנאצים לייצר מקלטי רדיו "עממיים", שנמכרו בזול לציבור הגרמני. הללו שילשו, בתוך שנים ספורות, את מספר בתי האב שהחזיקו במקלטי רדיו. אבל המכשירים הללו היו חלשים במכוון, מכדי לקלוט שידורי רדיו ממדינות אחרות. כך שמע הציבור הגרמני בעיקר את נאומיו של היטלר וההסתה ממשרד התעמולה של גבלס.
כך הציגה התעמולה הנאצית את היהודים לעומת הגרמנים (מתורגם):
https://youtu.be/yYPCbcAwq38
זה מה שסיפרו לגרמנים על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/dHOXd5vYj_8
התעמולה הייתה מרכיב משמעותי בעליית הנאציזם לשלטון:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
וגם ב"שכנוע" עמים לא להצטרף לבנות הברית נגדם במלחמה:
https://youtu.be/FhUwrON7Mto
הדרך בה "שיווקו" הנאצים לילדים סרטים מצוירים שהציגו את שיטת הפעולה שלהם:
https://youtu.be/Q8MUYCVD-VM
אחת הטקטיקות היעילות שלהם הייתה לחזור שוב ושוב על מסרים פשוטים של הסתה (מתורגם):
https://youtu.be/ByDPmu7gbfY
ותערוכה מודרנית של התעמולה הנאצית ותיאור היהודים:
https://youtu.be/kldkpX6gajI
כיצד שרפו הנאצים ספרים?
היה זה היינריך היינה, הסופר היהודי שהתנצר, שאמר בתחילת המאה ה-19 ש"מי ששורף ספרים סופו שישרוף אנשים". הוא דיבר על האינקוויזיציה הספרדית, ששרפה ספרי קודש מוסלמיים. אבל זו הייתה נבואה מצמררת לעתיד לבוא...
מאה ועשרים שנה אחר כך, בחודש מאי 1933, נשרפו ב"כיכר בבל" (Bebelplatz) שבברלין 20 אלף ספרים, על ידי המון מוסת. מן הסתם הושלכו אל הלהבות גם ספריו של היינה עצמו, שנשרפו על ידי הפורעים הנאצים בכיכר הזו ובעוד כיכרות רבות בערי גרמניה של אותם ימים.
שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס הוא שאירגן את שריפת הספרים הראשונה, בכיכר שממול אוניברסיטת הומבולט החשובה של אותם ימים. גבלס גם נאם באירוע והדגיש בפני ההמון עד כמה חשוב המעשה. אלפי ספרי מופת הוצאו באותו לילה מספריית האוניברסיטה הנודעת ונשרפו ברחבה שממולה. האשמה הייתה שהם ספרים "לא גרמניים". בין הכותבים שספריהם נשרפו היו תומאס מאן, קרל מרקס, ברתולד ברכט ואחרים.
גבלס עצמו היה דוקטור לתיאטרון רומנטי, אך לא רבים יודעים שהוא היה סופר כושל ומתוסכל. ממש כמו שהיטלר, צייר מתוסכל בעברו, אסר על אמנות מודרנית ולא הסכים שתוצג בגרמניה הנאצית, כך פגע גבלס בספריהם של גדולי הסופרים היהודים, הכותבים הקומוניסטים והוגי הדעות שוחרי החופש. באופן כללי הוא מיצה בכך את שנאתו לאנשי רוח בכלל ולסופרים בפרט.
שריפת הספרים הייתה אמנם אקט של תעמולה, נגד הרוח הלא-גרמנית, אבל גם רגע מהנה לשונא התרבות שגבלס היה - אותה תרבות שדחתה אותו כסופר ובניגוד לו הצטיינה בספרות האיכותית והחופשית שלה.
הנה ליל שריפת הספרים בברלין ובגרמניה הנאצית (מתורגם):
https://youtu.be/DXnnDs0UMzg
שריפת הספרים בכיכר האופרה, בהקשר ההיסטורי שלה (מתורגם):
https://youtu.be/COxi7A_bhmM?t=35m43s&end=39m21s
וסרט תיעודי על שריפת הספרים בידי הנאצים:
https://youtu.be/yHzM1gXaiVo?long=yes
מהו מלון השוחד הענק שבנה היטלר לתומכי הנאצים?
אחת השיטות הנאציות שבהן נקט המשטר הנאצי כדי לייצר אהבה אצל ההמונים כלפיו הייתה לעטוף אותם בטוב ולהפוך את הנאצים למיטיבי העם. הם יצרו מה שכינה ההיסטוריון גץ אלי "דיקטטורה של הסכמה".
הנאצים עשו זאת על ידי הקמת ארגון שייסדו ונקרא "כוח באמצעות שמחה". מטרתו הייתה לתת הטבות לאזרחים הנאצים של גרמניה וכך לצרף עוד ועוד גרמנים לשורותיהם.
כדי לשחד את האזרחים להצטרף למפלגה הנאצית הוציא הארגון הנאצי הזה משפחות גרמניות, תומכות הנאציזם כמובן, לקרוזים חינם ועל חשבון המפלגה. כך נהג השלטון להפעיל לחץ על הורים מילדיהם, שהתחננו שיצטרפו גם הם למפלגה וכך גם הם יוזמנו לשיט מהנה בקרוזים הנאציים על ספינות הפאר.
לאור התוצאות המצויינות של הקרוזים, שכמובן שימשו גם לתעמולה אנטישמית ונאצית, הקים הרייך בשלב מסוים גם מלון ענקי, באי רוגן שבצפון גרמניה. האי הזה היה מיועד לחופשות חינם לתומכי המשטר.
המלון, מלון 'פרורה' (Prora) שמו, אמור היה לארח כמובן רק את מי שתמכו במפלגה. כך השיגו הנאצים הכרת תודה של המשפחה המבלה ומצד שני "סייעו לשאר להבין" שרק הצטרפות למפלגה תאפשר להם לשרוד, ליהנות מכל הטוב הנאצי ולהיטיב עם משפחתם.
את אתר הנופש היוקרתי הורה היטלר לבכירי המפלגה הנאצית לבנות כבר ב-1936. כמו תמיד אצל הפיהרר המגלומן, גם כאן חזר החזון המטורף של מפעל אדריכלי שאין כמותו, או במילותיו של היטלר "מקום הנופש הימי הגדול ביותר שנבנה אי פעם".
לשם כך יצרה המפלגה הנאצית ארגון בשם "כוח באמצעות שמחה", שהבטיח מקום נופש לפועלים הגרמנים. במקום זה יוכלו לנוח עם משפחתם למשך מספר ימים ולהירגע, לפני שיחזרו לעבודתם. כמו כל מבנה שהנאצים תכננו, גם מלון פרורה היה מגלומני. הוא היה באורך של כמעט 4.5 קילומטרים - הבניין הארוך בעולם ותוכנן להלין בו-זמנית 20 אלף איש!
הפיהרר המגלומן אדולף היטלר לא זכה לראות את חזונו מתממש. כמו רבים ממפעלי הראווה האדריכליים שלו, גם בנייתו של המלון האימתני הזה הופסקה עם תחילת מלחמת העולם העולם השנייה. המבנה ניזוק קשות, הן על ידי הצבא הסובייטי שכבש אותו והן לאחר המלחמה, בידי צבא גרמניה המזרחית ששלט במתחם.
האי רוגן והעיירה פרורה, ששימשו למטרות של רוגע ונופש עוד במאה ה-18, ארחו אז בעלי הון שבאו לרחוץ בחופי האי הציורי, כבר אז אחד מיעדי הנופש הפופולאריים של גרמניה. המסורת הזו התחדשה גם אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, כשגרמנים רבים המשיכו לנפוש בהם.
כ-9,000 עובדים בנו את המלון, במשך 3 שנים רצופות. תכנן אותו בסגנון מודרניסטי האדריכל קלמנס קלוץ. הוא אף זכה עליו בפרס הגדול ביריד העולמי שהתקיים בפאריס בשנת 1937. בניגוד לאלברט שפר, האדריכל שהיה חביבו של הפיהרר, תכנן קלוץ מבנה מודרניסטי, שלא תאם באופן מלא את האדריכלות הנאצית ואת הזיות הרייך השלישי של היטלר וכנופייתו.
כנראה שגם בזכות זאת, הצליח קלוץ להגיע לשלב מתקדם מזה של מפעלי בנייה נאציים אחרים, שחלקם החלו לפניו, אך הלכו והסתבכו ביישום של העיצוב הניאו-קלאסי, הנציונל-סוציאליסטי ההזוי.
יותר מ-70 שנה מהמלחמה עברו עד שהתחדשה בנייתו של המלון העצום. הבונים הם יזמים פרטיים שקנו את השטח, כדי להפוך אותו לדירות נופש יוקרתיות.
הנה סיפורו של המלון הנאצי פרורה:
https://youtu.be/ugfMbsETLsg
והנה מצגת וידאו עם עוד פרטים על המלון המגלומני של היטלר:
https://youtu.be/ke66Jo26HLI
מצגת וידאו של המלון:
https://youtu.be/QhGVeQ0kzVc
ממעוף הרחפן:
https://youtu.be/dFK8JNdSYWY
הנה החידוש של המלון הנאצי הענקי למתחם דירות יוקרה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
באיזה צילום התפרסם הצלם אלפרד אייזנשטאדט?
צלם העיתונות האמריקאי אלפרד אייזנשטאדט היה גרמני ממוצא יהודי. בשבילו, כמו בשביל יהודים רבים אחרים, הייתה מלחמת העולם השנייה עניין אישי. צילומו המפורסם ביותר היה "יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס", שבו הנציח את הניצחון על בנות בריתה של גרמניה הנאצית, כפי שהשתקף בחגיגות השמחה ברחובות אמריקה. תמונת הנשיקה המפורסמת שלו הפכה לסמל המוכר ביותר של סוף מלחמת העולם השנייה.
אייזנשטאדט נולד למשפחה יהודית בגרמניה. הצילום עניין אותו מילדות והחל מגיל 12 הוא החל לצלם. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני ונפצע. לאחר עלית הנאצים לשלטון הוא צילם את אדולף היטלר נפגש עם מוסוליני באיטליה ובצילום אחר גם את שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, שהזעיף את פניו לאחר שגילה שהוא יהודי.
בעקבות שנאת היהודים בגרמניה הנאצית היגר אייזנשטאדט לניו יורק. הוא הפך לצלם במגזין האמריקאי "לייף" והיה לאחד הצלמים המוכרים בארה"ב ובהמשך, בזכות תמונה זו, בעולם כולו.
הנה סרטון על אלפרד אייזנשטדט:
http://youtu.be/Sjq1iKVr2Es
מצגת וידאו עם תמונותיו הידועות של אלפרד אייזנשטדט:
https://youtu.be/EgFHehxuthI
וסרט ארוך יותר על הצלם אלפרד אייזנשטאדט:
http://youtu.be/xdfOo4yh6c0?long=yes
הליכטדום (Lichtdom), קתדרלת האור (Cathedral of Light) הנאצית, הייתה מעין קתדרלה מדומה שהנאצים יצרו מזרקורים נגד מטוסים.
התעמולה הנאצית, חייבים להודות, הייתה תעמולה יעילה להחריד. מנהיגי הנאצים לא חסכו בכסף, ברעיונות יצירתיים וביישומים טכנולוגיים, על מנת לשכנע את הציבור בגדולתם של הרייך השלישי והרעיונות הנאציים.
אחת מההמצאות הללו הייתה "קתדרלת האור". הנאצים, שלא אהדו את הכנסייה, חיפשו תחליף לרושם שיצרה הקתדרלה אצל המאמין הנוצרי. רוב מפעלי הבנייה שלהם נועדו להיות גדולי וכה מרשימים שהגרמני הפשוט ישתכנע שיש לו כאן עניין עם תנועה גדולה מהחיים...
על אף שהאדריכלות שלה הייתה מדומה, "קתדרלת האור" הייתה רעיון של אלברט שפר, האדריכל הנאצי. בכינוס הנאצי של 1937 הוא הציג מעין קתדרלה מדומה שנוצרה מ-134 זרקורים נגד מטוסים, שהאירו מהקרקע אל עבר השמיים. באמצעות האור הם יצרו אשלייה של עמודי-תמך עצומי ממדים, שהמראה שלהם היה מלא הוד ומזכיר את המקדשים הקלאסיים, אבל בגדלים עצומים של כ-7 קילומטרים.
האשלייה שסיפקה קתדרלת האור הייתה בדיוק מה שהנאצים רצו שיחשבו על המשטר שלהם - הנה שלטון שמצליח באמצעות הטכנולוגיה הגרמנית, להתעלות על כל מה שהיה לפניו, הנה התחליף לדת ובתפקיד אלוהים יש את הפיהרר. הכוונה הייתה לשדר ששלטון כזה ישרוד זמן רב ואף ישלוט בעולם ועל כל מי שרוצה להנות בחייו להצטרף ולא להתנגד לו...
לני ריפנשאל, בימאית הבית של היטלר, תיעדה בסרט "אולימפיה" את האולימפיאדה של 1936, כשקתדרלת האור מופיעה בשיאה.
מצגת וידאו של "קתדרלת האור", מתוך סרט תעמולה נאצי:
https://youtu.be/KW3l8Pj4JBA
הנאציזם ידע לנצל את אפקט האור, כאן בלפידים שנושאים חיילים:
https://youtu.be/EDzfupUAE00
וטקס הפתיחה של "האולימפיאדה הנאצית" בו כיכב טריק ה"ליכטדום" של אלברט שפר:
https://youtu.be/HDnmMK9s8Gk?long=yes
השואה לא נוצרה באקראי. במשך שנים הכינו הנאצים את הקרקע לרדיפה ולהשמדה של היהודים. הם עשו זאת באמצעות תעמולה שטנית כנגד היהודים. השטנה שהנאצים השתמשו בה בסרטי התעמולה שלהם היא בלתי נתפסת ושר התעמולה הנאצי יוזף גבלס השתמש בשיטות שונות כדי להמאיס את היהודים. תוך שימוש שממשיך עלילות והשמצות אנטישמיות בנות מאות שנים, הוצגו היהודים בתעמולה זו כחורשי מזימות, מושחתים, מכוערים, לא אנושיים, דוברי שפה מוזרה ושונים מ"הגזע הנבחר".
פריץ היפלר, היוצר הנאצי של הסרט "היהודי הנצחי" מ-1940 נהג לחפש בגטאות פרצופי יהודים מכוערים, מעוותים ונכים, ולהציגם כפרצופים אופייניים של יהודים. הם הוצגו כנחותים, תת-אדם, מלוכלכים, חולים, טפילים, עצלים, שקרנים, תככנים, תאבי ממון וכוח. אורח החיים היהודי הוצג כחיי חרקים ועכברושים. בסרט הוצגה השחיטה היהודית כאכזרית והודגש שהיהודים אינם דומים כלל לגרמנים.
בסרט "היהודי זיס" חיזק גבלס את דמות היהודי הזומם, שמרקיד את העולם כולו בעזרת כספו ופוגע בתומתן של נערות גרמניות טהורות. הקריאה הנבואית שבסוף הסרט הייתה כמו הוראה לצופים: "על היהודי למות!"
בסרטוני התעמולה שלהם נהגו הנאצים לביים ללא בושה סצנות באיומי רובים וגרמו ליהודים לבצע דברים איומים, שהנאצים רצו להאשים בהם את הגזע היהודי. זו הייתה תעמולה אנטישמית, אלימה ואכזרית שנועדה להפחיד, לעורר דחייה ולהכין את הקרקע לרצח עם. לא פחות.
מנגד, צולמו הגרמנים תמיד כחרוצים, יפים, בהירים, ממושמעים, נקיים ומסודרים. החיילים הגרמנים הוצגו כצעירים יפים ומוצלחים. המסר שהועבר הוא שהגרמנים בונים, בעוד היהודים הורסים.
היטלר קיבל טיפול מיוחד. גבלס ייעץ לו לדבר כשהוא במרחק מהמיקרופון וכך יכול היה הצורר לשאוג את נאומיו, בהתאם לתדמית הלוחמת והסמכותית שהוא ביקש ליצור. בסרט "ניצחון הרצון" של לני ריפנשטאל צולם הפיהרר מלמטה ומקרוב ונראה כאל גדול מהחיים, בעוד שההמונים המריעים לו מרחוק הוצגו כאלפי בריות זעירות, הנשלטות על ידו.
בנאומי הלילה של המנהיג הנאצי האירו אותו זרקורים מלמטה, לכיוון השמיים. כך יצרו לו מראה אלוהי, שכן האור שהמשיך ממנו אל השמיים הזכיר להמונים אפקט של כנסיות גותיות, שבהן האור "האלוהי" מציף מהחלונות הגדולים. כך הציגו הנאצים את עצמם כגזע הנבחר ואת היטלר כמנהיג היסטורי של הרייך בן אלף השנים.
בלט גם השימוש הנאצי הרחב ברדיו. חוץ ממערכות ההגברה שהשמיעו בחוזקה את נאומיו של היטלר משידורי הרדיו לקהל הרחב, דאגו הנאצים לייצר מקלטי רדיו "עממיים", שנמכרו בזול לציבור הגרמני. הללו שילשו, בתוך שנים ספורות, את מספר בתי האב שהחזיקו במקלטי רדיו. אבל המכשירים הללו היו חלשים במכוון, מכדי לקלוט שידורי רדיו ממדינות אחרות. כך שמע הציבור הגרמני בעיקר את נאומיו של היטלר וההסתה ממשרד התעמולה של גבלס.
כך הציגה התעמולה הנאצית את היהודים לעומת הגרמנים (מתורגם):
https://youtu.be/yYPCbcAwq38
זה מה שסיפרו לגרמנים על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/dHOXd5vYj_8
התעמולה הייתה מרכיב משמעותי בעליית הנאציזם לשלטון:
https://youtu.be/yEk6zGYwyhc
וגם ב"שכנוע" עמים לא להצטרף לבנות הברית נגדם במלחמה:
https://youtu.be/FhUwrON7Mto
הדרך בה "שיווקו" הנאצים לילדים סרטים מצוירים שהציגו את שיטת הפעולה שלהם:
https://youtu.be/Q8MUYCVD-VM
אחת הטקטיקות היעילות שלהם הייתה לחזור שוב ושוב על מסרים פשוטים של הסתה (מתורגם):
https://youtu.be/ByDPmu7gbfY
ותערוכה מודרנית של התעמולה הנאצית ותיאור היהודים:
https://youtu.be/kldkpX6gajI
היה זה היינריך היינה, הסופר היהודי שהתנצר, שאמר בתחילת המאה ה-19 ש"מי ששורף ספרים סופו שישרוף אנשים". הוא דיבר על האינקוויזיציה הספרדית, ששרפה ספרי קודש מוסלמיים. אבל זו הייתה נבואה מצמררת לעתיד לבוא...
מאה ועשרים שנה אחר כך, בחודש מאי 1933, נשרפו ב"כיכר בבל" (Bebelplatz) שבברלין 20 אלף ספרים, על ידי המון מוסת. מן הסתם הושלכו אל הלהבות גם ספריו של היינה עצמו, שנשרפו על ידי הפורעים הנאצים בכיכר הזו ובעוד כיכרות רבות בערי גרמניה של אותם ימים.
שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס הוא שאירגן את שריפת הספרים הראשונה, בכיכר שממול אוניברסיטת הומבולט החשובה של אותם ימים. גבלס גם נאם באירוע והדגיש בפני ההמון עד כמה חשוב המעשה. אלפי ספרי מופת הוצאו באותו לילה מספריית האוניברסיטה הנודעת ונשרפו ברחבה שממולה. האשמה הייתה שהם ספרים "לא גרמניים". בין הכותבים שספריהם נשרפו היו תומאס מאן, קרל מרקס, ברתולד ברכט ואחרים.
גבלס עצמו היה דוקטור לתיאטרון רומנטי, אך לא רבים יודעים שהוא היה סופר כושל ומתוסכל. ממש כמו שהיטלר, צייר מתוסכל בעברו, אסר על אמנות מודרנית ולא הסכים שתוצג בגרמניה הנאצית, כך פגע גבלס בספריהם של גדולי הסופרים היהודים, הכותבים הקומוניסטים והוגי הדעות שוחרי החופש. באופן כללי הוא מיצה בכך את שנאתו לאנשי רוח בכלל ולסופרים בפרט.
שריפת הספרים הייתה אמנם אקט של תעמולה, נגד הרוח הלא-גרמנית, אבל גם רגע מהנה לשונא התרבות שגבלס היה - אותה תרבות שדחתה אותו כסופר ובניגוד לו הצטיינה בספרות האיכותית והחופשית שלה.
הנה ליל שריפת הספרים בברלין ובגרמניה הנאצית (מתורגם):
https://youtu.be/DXnnDs0UMzg
שריפת הספרים בכיכר האופרה, בהקשר ההיסטורי שלה (מתורגם):
https://youtu.be/COxi7A_bhmM?t=35m43s&end=39m21s
וסרט תיעודי על שריפת הספרים בידי הנאצים:
https://youtu.be/yHzM1gXaiVo?long=yes
אחת השיטות הנאציות שבהן נקט המשטר הנאצי כדי לייצר אהבה אצל ההמונים כלפיו הייתה לעטוף אותם בטוב ולהפוך את הנאצים למיטיבי העם. הם יצרו מה שכינה ההיסטוריון גץ אלי "דיקטטורה של הסכמה".
הנאצים עשו זאת על ידי הקמת ארגון שייסדו ונקרא "כוח באמצעות שמחה". מטרתו הייתה לתת הטבות לאזרחים הנאצים של גרמניה וכך לצרף עוד ועוד גרמנים לשורותיהם.
כדי לשחד את האזרחים להצטרף למפלגה הנאצית הוציא הארגון הנאצי הזה משפחות גרמניות, תומכות הנאציזם כמובן, לקרוזים חינם ועל חשבון המפלגה. כך נהג השלטון להפעיל לחץ על הורים מילדיהם, שהתחננו שיצטרפו גם הם למפלגה וכך גם הם יוזמנו לשיט מהנה בקרוזים הנאציים על ספינות הפאר.
לאור התוצאות המצויינות של הקרוזים, שכמובן שימשו גם לתעמולה אנטישמית ונאצית, הקים הרייך בשלב מסוים גם מלון ענקי, באי רוגן שבצפון גרמניה. האי הזה היה מיועד לחופשות חינם לתומכי המשטר.
המלון, מלון 'פרורה' (Prora) שמו, אמור היה לארח כמובן רק את מי שתמכו במפלגה. כך השיגו הנאצים הכרת תודה של המשפחה המבלה ומצד שני "סייעו לשאר להבין" שרק הצטרפות למפלגה תאפשר להם לשרוד, ליהנות מכל הטוב הנאצי ולהיטיב עם משפחתם.
את אתר הנופש היוקרתי הורה היטלר לבכירי המפלגה הנאצית לבנות כבר ב-1936. כמו תמיד אצל הפיהרר המגלומן, גם כאן חזר החזון המטורף של מפעל אדריכלי שאין כמותו, או במילותיו של היטלר "מקום הנופש הימי הגדול ביותר שנבנה אי פעם".
לשם כך יצרה המפלגה הנאצית ארגון בשם "כוח באמצעות שמחה", שהבטיח מקום נופש לפועלים הגרמנים. במקום זה יוכלו לנוח עם משפחתם למשך מספר ימים ולהירגע, לפני שיחזרו לעבודתם. כמו כל מבנה שהנאצים תכננו, גם מלון פרורה היה מגלומני. הוא היה באורך של כמעט 4.5 קילומטרים - הבניין הארוך בעולם ותוכנן להלין בו-זמנית 20 אלף איש!
הפיהרר המגלומן אדולף היטלר לא זכה לראות את חזונו מתממש. כמו רבים ממפעלי הראווה האדריכליים שלו, גם בנייתו של המלון האימתני הזה הופסקה עם תחילת מלחמת העולם העולם השנייה. המבנה ניזוק קשות, הן על ידי הצבא הסובייטי שכבש אותו והן לאחר המלחמה, בידי צבא גרמניה המזרחית ששלט במתחם.
האי רוגן והעיירה פרורה, ששימשו למטרות של רוגע ונופש עוד במאה ה-18, ארחו אז בעלי הון שבאו לרחוץ בחופי האי הציורי, כבר אז אחד מיעדי הנופש הפופולאריים של גרמניה. המסורת הזו התחדשה גם אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, כשגרמנים רבים המשיכו לנפוש בהם.
כ-9,000 עובדים בנו את המלון, במשך 3 שנים רצופות. תכנן אותו בסגנון מודרניסטי האדריכל קלמנס קלוץ. הוא אף זכה עליו בפרס הגדול ביריד העולמי שהתקיים בפאריס בשנת 1937. בניגוד לאלברט שפר, האדריכל שהיה חביבו של הפיהרר, תכנן קלוץ מבנה מודרניסטי, שלא תאם באופן מלא את האדריכלות הנאצית ואת הזיות הרייך השלישי של היטלר וכנופייתו.
כנראה שגם בזכות זאת, הצליח קלוץ להגיע לשלב מתקדם מזה של מפעלי בנייה נאציים אחרים, שחלקם החלו לפניו, אך הלכו והסתבכו ביישום של העיצוב הניאו-קלאסי, הנציונל-סוציאליסטי ההזוי.
יותר מ-70 שנה מהמלחמה עברו עד שהתחדשה בנייתו של המלון העצום. הבונים הם יזמים פרטיים שקנו את השטח, כדי להפוך אותו לדירות נופש יוקרתיות.
הנה סיפורו של המלון הנאצי פרורה:
https://youtu.be/ugfMbsETLsg
והנה מצגת וידאו עם עוד פרטים על המלון המגלומני של היטלר:
https://youtu.be/ke66Jo26HLI
מצגת וידאו של המלון:
https://youtu.be/QhGVeQ0kzVc
ממעוף הרחפן:
https://youtu.be/dFK8JNdSYWY
הנה החידוש של המלון הנאצי הענקי למתחם דירות יוקרה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
גבלס
צלם העיתונות האמריקאי אלפרד אייזנשטאדט היה גרמני ממוצא יהודי. בשבילו, כמו בשביל יהודים רבים אחרים, הייתה מלחמת העולם השנייה עניין אישי. צילומו המפורסם ביותר היה "יום הניצחון על יפן בכיכר טיימס", שבו הנציח את הניצחון על בנות בריתה של גרמניה הנאצית, כפי שהשתקף בחגיגות השמחה ברחובות אמריקה. תמונת הנשיקה המפורסמת שלו הפכה לסמל המוכר ביותר של סוף מלחמת העולם השנייה.
אייזנשטאדט נולד למשפחה יהודית בגרמניה. הצילום עניין אותו מילדות והחל מגיל 12 הוא החל לצלם. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני ונפצע. לאחר עלית הנאצים לשלטון הוא צילם את אדולף היטלר נפגש עם מוסוליני באיטליה ובצילום אחר גם את שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, שהזעיף את פניו לאחר שגילה שהוא יהודי.
בעקבות שנאת היהודים בגרמניה הנאצית היגר אייזנשטאדט לניו יורק. הוא הפך לצלם במגזין האמריקאי "לייף" והיה לאחד הצלמים המוכרים בארה"ב ובהמשך, בזכות תמונה זו, בעולם כולו.
הנה סרטון על אלפרד אייזנשטדט:
http://youtu.be/Sjq1iKVr2Es
מצגת וידאו עם תמונותיו הידועות של אלפרד אייזנשטדט:
https://youtu.be/EgFHehxuthI
וסרט ארוך יותר על הצלם אלפרד אייזנשטאדט:
http://youtu.be/xdfOo4yh6c0?long=yes
