איך התפתחה אמנות האופ ארט?
המחצית השנייה של המאה העשרים היא בסיס ההתפתחות ה"אופ ארט" (Op art), אמנות ציור ויזואלית ודינמית, המאופיינת בשימוש בצורות גיאומטריות, קווים ותבניות שלא פעם יוצרים אשליה של תנועה, עומק או תלת מימד.
אמנות ה-Op art, קיצור של Optical Art, התפתחה כתנועת אמנות שעושה שימוש באשליות אופטיות ובהפשטה גאומטרית. מקור האופ-ארט בשיטות של הבאוהאוס, הנקראות קונסטרוקטיביסטיות.
האופ ארט עושה זאת באמצעות אפקטים אופטיים, תוך שימוש בתבניות וקווים. שימוש בדגמים חוזרים כמו מעגלים, בשחור לבן, גווני אפור או צבעים קרים וחמים, או לחילופין צורות בעלות "קצוות חדים" ומוגדרים היטב. כל אלה כמו מרצדים אל מול עיני המתבונן ויוצרים דגמים חוזרים הניבטים אל מול עיני הצופה.
התנועה נולדת באירופה של אמצע שנות ה-50. היא חקרה את השימוש באשליות אופטיות ליצירת יצירות אמנות מופשטות ולעתים קרובות מהפנטות.
התנועה, שצמחה באירופה ובצפון אמריקה וצברה פופולריות בשנות ה-60, הייתה לזרם באמנות האמריקנית המופשטת. היא הושפעה רבות מההתפתחויות בתחומי המדע, המתמטיקה והטכנולוגיה. האמנים שיצרו בסגנון זה התנסו בטכניקות וחומרים שונים, כולל צבע, פיסול ואפילו אור.
בין אמני האופ הבולטים נכללים ויקטור וסרלי, ברידג'ט ריילי וג'וזף אלברס. כולם חקרו את השפעות הצבע, הקו והצורה על העין והתפיסה האנושית.
את השפעתה של תנועת האופ ארט ניתן לראות עד היום באמנות ובעיצוב העכשוויים של היום.
הנה ההיסטוריה של אמנות האופ ארט:
https://youtu.be/gUf38YJLp3I
סקירה על העבודות בסגנון זה:
https://youtu.be/Sc7jYj39_LY