מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.

חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.

הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.

ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.

כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.

הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.

פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.

בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.

בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.

במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.

הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.


הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:

https://youtu.be/eUAdcQGaYNM


בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:

https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI


מקורות ההשראה של פתחי:

https://youtu.be/tX9uhRJVMWE


היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:

https://youtu.be/mOlyALYEQlI


והדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0

לא רבים יודעים אבל בית ממכולה הוא פתרון ירוק וזול ובעיקר מהיר לבניית בית פרטי ואיכותי.

שטחה קטן, אבל מחירה נמוך והיא מוגנת יחסית ממים. היא יכולה לשמש בית זמין לצעירים, בעיקר אלה מדור ה-Z והמילניאלס, דור ה-Y, שחלק גדול מהם נחנק משכר דירה מטורף, או נאלץ לגור עם ההורים עד גיל מאוחר.


הנה הסבר על בניית בית מגורים זול ממכולות (עברית):

http://youtu.be/P0dS5nyCNY8


בניית בית מגורים יוקרתי ממכולות:

http://youtu.be/AqLs2WCjiBo?t=30s


וילה ממכולות:

http://youtu.be/HiypSkMaU10?t=3s


בית מכולה מתרחב שפותח בסין:

https://youtu.be/mya2cMDACKg


וילת מכולות מהממת במיוחד:

https://youtu.be/hE916D1LH1I


וזוג שבנה בית ממכולה בלי שום נסיון בבנייה כזו:

https://youtu.be/Arkq3lLuo0U?long=yes

בָּתֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת (Stilt house) הם בתים שבנויים על כלונסאות של עץ. הבתים הללו מוקמים בדרך כלל כדי להגן על בני הבית מפני הצפות, שטפונות וגאות של המים.

בתור יסודות, נבנה בית הכלונסאות בדרך כלל על כלונסאות, מעין "קביים", עשויים עץ, שעליהם ניצב הבית. הכלונסאות הללו, לא פעם כלונסאות במבוק חזקות, ניצבות בתוך מים, או על פני הקרקע.

בכפרים רבים בדרום-מזרח אסיה גרים כך אנשים רבים בכפרים, כמו גם בפפואה גינאה החדשה ובמקומות שונים במערב אפריקה. כלונסאות משמשות כיסודות לבתים גם בערים הבנויות על המים, ביבשות אחרות. כך לדוגמה, חלק מהבתים שבעיר האיטלקית הידועה ונציה, בנויים על גבי כלונסאות. בעולם קיימים ישובי כלונסאות ובתי כלונסאות גם על גדות הנהרות האמזונס והאורינוקו.

גם בשווייץ יש בתי כלונסאות. באזורים של הרי האלפים הם משמשים בתור אסמים. מבני כלונסאות שמשמשים לאיחסון תבואה יש גם במאלי ובגינאה שבמערב אפריקה.

מקור בתי הכלונסאות הללו בתקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה. בתים כאלו היו מקובלים אז בסביבות הרי האלפים. אומרים ששרידיהם של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים הללו נמצאים עד היום באזור האלפים. במיוחד ניתן לראותם במדינות כמו אוסטריה, שווייץ, גרמניה, צרפת, איטליה וסלובניה.

אם בעבר סברו הארכאולוגיים שבתים אלו הוקמו על איים מלאכותיים כמו האי הסקוטי קרנוג', כיום נוטים מרביתם להאמין שרובם הוקמו על גדות האגמים ורק בהמשך שקעו היסודות שלהם במים, ממש כמו בוונציה.

לא רבים יודעים שמדינת ונצואלה, שפירושה הוא "ונציה הקטנה", זכתה לשמה על שם כפרי הכלונסאות שנמצאו על גדות אגם מאראקאיבו. זה היה חוקר העולם החדש, אמריגו וספוצ'י, שהבחין בהם במסעותיו ביבשת שלעתיד תיקרא על שמו וכינה את הארץ שבה הם נמצאו בשמה זה.


הנה בתי הכלונסאות שמהם בנויים הכפרים שעל מימי האגם במיאנמר:

https://youtu.be/AbDLOfz6ITw


השיט בין בתי הכלונסאות והכפרים שבנויים כך:

https://youtu.be/f8p0sx4xRd4


כפר בתי כלונסאות בקמבודיה:

https://youtu.be/NVNwYwSgl08


יש מי שחיים על כלונסאות כי אין להם אישור לעלות אל החוף:

https://youtu.be/TUsbQQ_Q0B8


בית כלונסאות בארצות הברית הוא למטרת נופש ובילוי:

https://youtu.be/HLkEk-CV3jc

המיחזור בעולם הפך אופנתי בשנים האחרונות. הצטברות הזבל בעולם היא עצומה ומנגד, יש בזבוז אדיר של משאבים על בנייה ויצירה של בתי מגורים יקרים מדי ולא מספיקים למי שאין בידיו את הכסף. גם המלט המתייקר בעולם, בשל עודף בנייה לא מסייע לאנשים לבנות בקלות, בזול ובמהירות.

בנסיבות כאלה החליטו רבים בחברה המודרנית שכדאיי לבחון בנייה מחומרים ממוחזרים, או במילים אחרות - מזבל. בנייה מבקבוקים ובמיוחד מבקבוקי פלסטיק שנזרקים בעולם בכמויות בלתי נתפסות הופכת לדבר שכדאי לבדוק. לפלסטיק לקוח מאות שנים להתפרק וכל החוקרים מאוחדים בתפיסה שהוא מזיק ובעייתי לכדור הארץ. לפיכך הנה פיתרון לשלוש בעיותבו-זמנית: מחיר הדיור, איכות הסביבה וזמינות חומרי הבניין בעולם.


הנה בית לתצוגה בארגנטינה שנבנה כולו מבקבוקים:

http://youtu.be/qlpPs2nGg2E


בית חוף שנבנה בשנת 1982 מבקבוקי זכוכית ומחזיק עד היום:

http://youtu.be/WDVkoxI66ug


ובית ספר בהודו, שנבנה כולו מבקבוקי פלסטיק שמולאו בחול:

http://youtu.be/LPxXH7rCSHQ