כדי להרים דברים כבדים צריך הרבה כוח. כבר בימי קדם המציאו בני האדם מנופים שעזרו להם להרים אבנים גדולות לבנייה. כיום המנופים הם כל כך גדולים וחזקים, שניתן להרים באמצעותם מטענים כבדים למגדלים גבוהים במיוחד.

המנוף הגבוה שמשמש את התעשייה ואת בוני הבניינים מצויד במשקלות כבדות שמאפשרות לו להרים את המשקל הרב שהוא נושא.


הנה אחד המנופים הגבוהים בעולם:

http://youtu.be/KFZpUGKGrKY


כך עובד המנוף ויכול להרים משקל כה גדול:

https://youtu.be/YlYEi0PgG1g


מנוף מרים מכונה ענקית וכבדה מאד לגבהים:

http://youtu.be/5IFGGYUMZMo


ולפעמים המנופים הם חלק מהעלילה בסרטים, כמו בקטע המופלא מספיידרמן:

https://youtu.be/di2Qy5erfik

סין הופכת בהדרגה לעולם כולו. לא די שהמדינה עם הכי הרבה אזרחים בעולם מספקת את הכי הרבה מוצרים שנמכרים כיום בעולם, היא החלה לשאוב את ערי העולם ואת שכיות החמדה ומשכפלת אותן אצלה. עשרות שכפולים של מקומות כמו מגדל אייפל, תעלות ונציה והקולוסיאום ועד לעותקים של שכונות שלמות מערים כמו לונדון ופאריס - את הכל אפשר למצוא היום בסין.

את זה שהסינים בונים מהר והיטב כל העולם יודע כבר מזמן, אבל השיכפול הסיני של אתרי העולם הוא מדהים בעיקר משום יכולת העיצוב והדיוק הסיני המוקפד שבהעתקת אתרים קיימים. עד היום מלונות לאס וגאס היו המשכפלים הנודעים בעולם ואצלם זה היה, איך לומר את זה בעדינות, מאד ציורי, אבל הסינים עושים זאת בלי שום שינויים, התאמות או הקטנות, אלא בשכפולים בגודל טבעי.

אגב, רוב הערים המשוכפלות והעצומות של השכפול האדריכלי הן די ריקות ונחשבות "ערי רפאים". יש שם ערים שנבנו עם דירות למיליוני אנשים וכרגע מאוכלסות בכמה עשרות אלפי תושבים. ההערכה היא שערים אלה מיועדות לגל ההגירה מהכפרים אל הערים, עיור כמו שאירופה עברה במהפכה התעשייתית, גל שעתיד להתגבר בסין.


הנה סרטון שמראה את פאריס המשוכפלת בסין:

http://youtu.be/vraM60Jnc98


הנה מנהטן הסינית - חיקוי של העיר היקרה והמפורסמת בעולם בעיר Chongqing שבסין:

http://youtu.be/yZvcQDjj3Qk


והנה סרטון ארוך יותר על העתקים של ערים מפורסמות שנבנו בסין שכרגע הם ערי רפאים ללא תושבים:

http://youtu.be/V3XfpYxHKCo?t=34s

על פי התכניות הייתה העיר הסינית אורדוס אמורה להפוך לעיר הייטק סינית, מקום שבו יועסקו מיליונים בעבודה עבור חברות הייטק גדולות. העיר נבנתה באזור אוטונומי מונגולי שבצפון סין ובינתיים הכל עובד לפי התכניות. למעט פרט קטן... בעיר אין כמעט תושבים. ברובע קנגבאשי, למשל, שנבנה בעיר, תוכננו לחיות כמיליון תושבים. נבנו בו גורדי שחקים עם מקום לאלפי משפחות, אך הוא ריק מאדם.

ואכן, בין המחזות המדהימים של סין המודרנית, מעצמת בנייה וטכנולוגיה שלא תאומן, ניתן לראות בה עשרות ערי רפאים (Ghost cities) ענקיות. אלה ערים שלמות ונטושות, שממתינות כבר שנים לדיירים, שלא ברור אם יגיעו אי פעם לאייש את מיליוני הדירות החדשות הללו.

גורדי השחקים הנטושים מאפיינים ערים רבות נוספות, כמו עיר הנמל הצפונית טיאנג'ין (Tianjin), שקו הרקיע שלה מלא בגורדי שחקים חדשים אך ללא דיירים. העיר שנמצאת רחוק מהעיר הגדולה הקרובה, מלאה במגדלים מודרניים שדלתות הזכוכית שלהן סגורות ומלאות אבק, המרמז על זה שמאז שהסתיימה הבנייה מעטים מאד ביקרו בהם, אם בכלל. המטרופולין העצוב הזה מלא גם במבנים שבנייתם הופסקה, לאחר שהבינו שההמונים אינם מתכוונים להגיע אליה בקרוב, אם בכלל. עיר רפאים נוספת היא העיר העצומה קנגבאשי (Ordos Kangbashi).

לראות ולקנא - בישראל חסרות עשרות אלפי דירות מגורים והמחירים בשמיים, בעוד שבסין של סוף 2018 יש 50 מיליון דירות ריקות הממתינות לדיירים, כחמישית מסך הדירות במדינה הענקית הזו.


הנה סרטון מתורגם לעברית על ערי הרפאים בסין:

https://youtu.be/vZdBeczDLpA


עוד על ערי הרפאים של סין:

https://youtu.be/qAMWPQM2SI0


אפילו באנגולה בנו חברות סיניות ערי ענק שיש בהן תושבים ספורים, כמו העיר עם 20 אלף דירות ריקות:

https://youtu.be/V8HyDGCNxpo


וסרט תיעודי על ערי הרפאים הסיניות:

http://youtu.be/V3XfpYxHKCo?t=34s?long=yes

התשובה היום היא כמעט לא מוחלט. הנדסת הגשרים כיום מבטיחה עמידות רבה בתנאים קשים, כולל רעידות אדמה ואסונות טבע ולרוב יכולים הגשרים לעמוד בפני כוחות הטבע הללו.

אבל לא כך היה תמיד. בימים שבהם למדו ליצור גשרים והמהנדסים לא ידעו את כל מה שידוע היום על בניית גשרים חזקים ועמידים בפני פגעי הטבע, היה גשר שהתמוטט בגלל הרוח העזה שנשבה לידו. מדובר ב"גשר טקומה" שנפל ב-1940 בארה"ב.

הגשר נפל בגלל עוצמת הרוח וחישובים לא נכונים של ההתנגדות לרוח הזו. לא היו נפגעים בנפש מנפילת הגשר, למעט כלב שנשכח במכונית שננטשה בזמן הבריחה מהגשר הרועד.

כיום הפך הגשר לשונית מלאכותית שעליה חיים דגים ויצורי ים רבים, השונית הגדולה ביותר שיצרו בני אדם (כמובן בלי כוונה שתהיה שונית).


הנה סרטון שמראה את גשר טקומה שהתמוטט:

http://youtu.be/j-zczJXSxnw

בנייה של סכר היא פרויקט עצום ויקר. הסכרים המודרניים הם מיזמי ענק מורכבים וקשים לביצוע ובנייתם נמשכת בדרך כלל שנים רבות. הסיבה היא שהתהליך של בנייה כזו מורכב משלבים שונים, שכל אחד הוא פרויקט מסובך ומסוכן בפני עצמו. כל טעות יכולה לגרום לאובדן של סכומי עתק וחיי אדם.

השלב הראשון בבניית סכר הוא לייבש את השטח שבו הוא מתוכנן לקום. לשם כך, חופרים תעלה עצומה או מנהרה שתעביר את אפיק הנהר מסביב לאתר הבנייה, למשך תקופת ההקמה של הסכר.

כדי להטות את המים אל התעלה או המנהרה הזמניים צריכים המהנדסים לבנות סכר עצירה. זהו סכר זמני שבונים במאגר המים או הנהר. בעזרתו ניתן להטות את המים מהאגם או הנהר שעליהם ייבנה הסכר וכך יוצרים את סביבת העבודה היבשה הנדרשת לבניית הסכר.

השלב הבא לאחר ייבוש השטח הוא הקמת קיר הבטון של הסכר. כמויות הבטון שנדרשות לבניית סכר מודרני הן עצומות. את הסכר עצמו מחזקים באלפי טונות של פלדה, שנותנים לו את החוזק שיידרש כדי לעמוד ברעידות אדמה ולאבטח אותו לקראתן. לצורך הבנייה מביאים לאתר הבנייה עגורנים עצומים שמעלים את החומרים לשלד היציקה.

בנייה מורכבת יותר של סכר מחייבת שני סכרי עצירה. הראשון נבנה מעל האתר המתכנן לבניית הסכר, במעלה הזרם של הנהר. סכר זה מטה את המים לתעלת ההטייה, כדי להטות את המים מאתר הבנייה. סכר עצירה שני נבנה במורד הזרם והוא נועד למנוע את חזרת המים ממוצא תעלת ההטיה אל אתר הסכר.


הנה סרטון שמדגים כיצד בונים סכרים בשיטת החציה והייבוש:

https://youtu.be/Xju79EC-guk


ובנייה באמצעות קיר משנה ומנהרה להובלת המים מסביב:

https://youtu.be/DfpAXqPsXuQ