נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.

זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.

בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.

ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.


על חשיבות ארוחת הבוקר:

https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8


ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:

https://youtu.be/PPuj05ZQyc8


הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)

https://youtu.be/_zoMWdyopYQ


ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):

https://youtu.be/w8g6xWinrkk


בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:

https://youtu.be/618QsMaVXp8


השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/ry1E1uzPSU0


למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?

https://youtu.be/YvbgE2eCgDY


גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):

https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM


והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?

https://youtu.be/3HL9TLH0uEM

זה קרה לפני כ-350 מיליון שנה ושינה את התפתחות החיים על פני כדור הארץ. לראשונה בתולדות הכוכב שעליו אנו חיים, מתפתחים בו מינים שיכולים להטיל ביצים ולגדל בתוכן עוברים, בסביבה שאינה מימית.

הכירו את האמניוטים (Amniota או Amniotes). זהו שמם של היצורים הראשונים באבולוציה שיכולים להטיל ביצים שמצליחות לשרוד בסביבה יבשתית ולאפשר התפתחות של העובר שבתוכן - על פני היבשה.

לראשונה על פני כדור הארץ יקבלו העוברים שבתוך הביצים הללו את המזון שלהם, יהיו מוגנים מזעזועים ובעיקר ינשמו ויגדלו, בזמן שהביצה שבה הם מתפתחים נמצאת על היבשה ולא בתוך המים.

הסוד שלהם היה הביצה האמניוטית. היא מגינה על העובר, מזינה אותו ומאפשרת נשימה בעת שהוא שמתפתח בתוכה וכל זאת - על פני היבשה.


#על הביצה האמניוטית
הביצה האמניוטים ממשיכה את הביצים של שוכני המים והדו-חיים שנוצרו מהם. אבל יש בה חידוש - היא מכילה את הנוזל שבו צף העובר.

על היבשה, הנוזל הזה שבתוך הביצה הוא הכרחי למניעת התייבשות העובר. אבל הוא גם מגן עליו ומשמש לו כמעין כרית בולמת זעזועים. כמעט כמו במים, בהם התפתחו ביצים עד השלב האבולוציוני הזה, תשרוד הביצה גם על היבשה נפילה מגובה נמוך, או חבטות קלות שלא יחסלו בהכרח את העובר.

הביצה גם תזין את העובר המתפתח בה. כי כמה מרכיבים יש בביצית מי השפיר הזו שנקראת ביצה. משמעותי במיוחד הוא שק החלמון, אותו שק קרומי המחובר לעובר ומזין אותו בעושר של חומרים מזינים והכרחיים, כאלה שהעובר צורך ככל שהוא גדל.

במקביל לכך שהביצה החדשה הזו מספקת לעובר סביבה מימית פנימית, שבה הוא יכול לגדול, היא גם מצוידת בנקבוביות המאפשרות כניסה לתוכה של החמצן ההכרחי לנשימת העובר ויציאה של פחמן דו-חמצני שהוא פולט החוצה.

אז עם קליפה מגוננת, המאחסנת בתוכה נוזלים, מאפשרת נשימה ושניתן להטילה על אדמה יבשה, הביצה של האמניוטים היא וואחאד שדרוג שפותח אופקים חדשים לבעלי החיים. מעטפת הביצה המשופרת הזו מגינה מטורפים, מחיידקים ומהתייבשות. זה סטארטאפ של ממש.


#השינוי האבולוציוני של האמניוטים
כמו כל מיזם חדשני, הביצה האמניוטית אפשרה לתעשיית החיים לעבור שיבוש רציני וחיובי במיוחד - התאמה של בעלי החיים לחיים על היבשה. לא עוד זקוקים האמניוטים הללו לביצות מבעבעות, מקורות מים ויערות גשם, כדי לשרוד ולהתרבות. לא עוד יצטרכו להיות דו-חיים, שזקוקים למים כמו אוויר לנשימה. העולם מוכן לבעלי חוליות יבשתיים.

וכך, כשהם חוקרים את האדמה היבשה והרחוקה מהמים, והופכים אותה לבית, יבלו האמניוטים את מיליוני השנים הבאות בהתגבשות לשתי קבוצות של בעלי חיים המוכרים לנו היטב: הסינפסידים, שיהיו עם השנים ליונקים, והסאורופוסידים, שיהפכו לדינוזאורים ובהמשך לזוחלים והציפורים המקיפים אותנו היום.


הנה תפקידם המכריע באבולוציה של האמניוטים (מתורגם):

https://youtu.be/Qq0kMEWzdHg


והכל על הביצה האמניוטים:

https://youtu.be/c_CCmae8Wrc


והרצאה על צמיחתם של האמניוטים:

https://youtu.be/nyNkQ3_7pgM?long=yes

יש כמה מיני דגים שנודדים מרחקים גדולים בחייהם. למשל דגי פורל השור (Bull trout), שנעים עשרות מיילים ממקומם, בשיירות ענק.

אבל דגי הסלמון (Salmon) הם מהנודדים הגדולים של הטבע. הם בוקעים מהביצים בערוצי נחל קטנים ובעודם צעירים הם שוחים מרחק גדול, אל האוקיינוס. באוקיינוס הם מתבגרים ומבלים את מרבית חייהם. כשהם מתבגרים שוחים דגי הסלמון בחזרה את כל הדרך אל אותו הנחל שבו נולדו, כדי להטיל ביצים.

במהלך המסע הנועז להטלת הביצים, שוחים הסלמונים נגד הזרם ואף קופצים אל ראשי המפלים שבדרך, רק כדי להטיל את הביצים במעלה הנהר. הסיבה היא ההישרדות הטובה יותר של הצאצאים במקום הטלה שכזה.

לא פעם ממתינים להם במעלה הנחל דובים ענקיים, המנצלים את עייפות המסע שלהם ולוכדים אותם לטרף. הדובים כבר יודעים לזהות שבמעלה מפלים קטנים, הדגים מזנקים ועפים באוויר למעלה, אל מעל המפל. הם מתייצבים ולוכדים חלק מהסלמונים במעופם, היישר אל תוך פי הדוב הטורף.


הנה נחישותם של דגי הסלמון להגיע ליעדם:

http://youtu.be/vmTGA5-U9zU


הדובים שאוהבים לדוג להם דגי סלמון למאכל:

http://youtu.be/4qLqs8oDVqA


ולפעמים הדובים ממתינים להם בזמן שהם קופצים במעלה מפל קטן:

https://youtu.be/TSSPDwAQLXs

כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958.

מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה.

כמו "כיסא הברבור" שלו, שתוכנן עבור לובי של מלון דני, גם כיסא הביצה הוזמן כחלק מהעיצוב של בית מלון בדנמרק. היה זה בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.

כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שבמשך שנים רבות הוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.


הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:

https://youtu.be/KqInfdZwWcA


על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:

http://youtu.be/9UWFz9WheOA


והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:

https://youtu.be/rAoYkp2BeCk

דג האַמְנוּן (Tilapia), בערבית מוּשְט, הוא דג הדגל של בריכות הדגים בישראל. בטח חשבתם שמדובר בדג משעמם כזה, שבדרך כלל ניזון מהצומח, למעט מספר מינים הניזונים מן החי, כלומר שטורפים.

אבל אחד הדברים המעניינים באמנון באמת הוא היותו דג דוגר פֶּה. כלומר ההורים, לרוב האימא, מגדלים את הדגיגונים בתוך פיהם.

כן כן. הורי האמנון ממש דוגרים, אבל במקום לדגור על הביצים, כמו בעופות, הדגיגונים לעתיד מודגרים אצלם עוד בהיותם בביצים, בתוך הפה.

הרבייה של האמנון מתחילה בהטלה, כשנקבות דגי האמנון מטילות את ביציהן על הסלע. הזכר מגיע מיד ומטיל על הביצים את הזרעים שלו. זו תחילתו של תהליך ההפרייה, בו כל זרע מפרה ביצית.

אבל אין זמן. הנקבה ממהרת ושואבת לתוך פיה את הביצים, כדי להגן עליהן מטורפים. מעתה היא תשמור עליהם בפה, במשך תקופה בה הם יבקעו מהביצים, יתחזקו ויגדלו.

המעניין במושטים הוא שבחלק מהמינים לא רק האימהות של האמנון אוספות את הביצים המופרות אל פיהן, אלא גם האבות המאושרים. הם עצמם, הרגע שפכו את הזרע על הביצים וממהרים מיד לאסוף את הביצים אל תוך פיהם ולשמור עליהם לתקופה הראשונה של חייהם.


#כמה זמן יאחסנו ההורים את הדגיגונים בפה?
כל דגירת הפֶּה של דגי האמנון יכולה להגיע עד חודש שלם. גם לאחר שהדגיגים בוקעים בפה של הוריהם, הם ממשיכים לחיות בו מספר ימים נוספים ואז שולחים ההורים את הדגיגונים הצעירים מפיותיהם ולא נותנים להם לשוב פנימה.

מחוץ לפה של אימא או אבא יהפכו הדגיגים הקטנטנים ללהקת דגים חדשה. חלקם ייטרפו בהמשך על ידי דגים גדולים וחלקם יתבגרו ויהפכו לדגי אמנון בוגרים.

למעשה, השם העברי של האמנון נובע מהמחסה בתוך פיה של האם שהיא נותמת לביצים שהופרו מזרע האב במים, מחסה שימשיך עד שיגדלו הדגיגים שיבקעו מהביצים. השם בא מהמילה "אם" כלומר אימא, ו"נון" שפירושו "דג" בשפה הארמית. כלומר אמנון הוא "הדג של אמא", המגדלת אותן בפיה.


הנה סרטון על האמנונים והביצים שבפיהם (עברית):

https://youtu.be/iQF_BAvOzgs


הטלת הביצים, הזרע של האב ואיסוף הביצים המורות לדגירת הפֶּה של נקבת האמנון:

https://youtu.be/zZ6pI6AOYtc


פליטת הדגיגים שגדלו בפה:

https://youtu.be/9KsWGj_0k7s


כל תהליך הרבייה והגידול שלהם בפֶּה עד לפליטה:

https://youtu.be/D19H1INYkzY


בארץ הצליחו לקצר את משך הגדילה של דגי האמנון ב-60% (עברית):

https://youtu.be/XXstRKUBPLU

גוזל שמוכן לבקוע מהביצה מנקב את קליפת הביצה ועושה בה חור. הוא מגדיל את החור בהדרגה, עד שניתן לעבור דרכו ואז הוא נדחף החוצה מהביצה. תהליך זה נקרא אֶבְקוֹעַ.

כדי לבקוע את קליפת הביצה הקשה יש לגוזל שן-ביצה (Egg tooth). "שן הביצה" היא בליטה קשיחה שנמצאת על קצה המקור של הגוזל והיא שמאפשרת לו להבקיע את החור. לאחר שהוא בוקע תתמזג שן הביצה בהדרגה למקור שלו.

מעט מפתיע אולי, אבל גם נחשים בוקעים כך מהביצים וגם להם יש שן-ביצה, שנושרת זמן קצר לאחר הבקיעה מהביצה,


הנה שן הביצה הבהירה על מקורו של הגוזל:

http://youtu.be/AkoMc93Da88


גוזל יונה בוקע מהביצה:

https://youtu.be/CYdgEVFMQLA


מרחוק:

http://youtu.be/5x9c3hHGTdo


אפרוחי תרנגול בוקעים (עברית):

https://youtu.be/52fmqNJ6nsU


כך עובר הגוזל שמתפתח בביצה עד לאבקוע:

http://youtu.be/PedajVADLGw


ובקיעתו ממנה:

http://youtu.be/UeHzD0bkD2Q

רבים מתעניינים בתופעה המדהימה של הטבע, בה גדל האפרוח בתוך ביצה. ביצה של עופות שונים מכילה את אותו תוכן מה שיבקע ממנה ויהיה לאפרוח. במקרה של התרנגול תבקע הביצה בתום שלושה שבועות של דגירה בדיוק, כשגיל ממנה אפרוח פעיל, שמיד אחרי שנולד הוא פשוט קם ומתהלך בסביבה.

זה מתחיל כמובן מהביצה שהתרנגולת מטילה. התרנגולת דוגרת על הביצה, או על כמה מהן.

במשך 21 ימים. במהלך תקופת הדגירה מתחממת הביצה על ידי חום גופה של התרנגולת האם. בתוך הביצה, בפנים, מתחיל להתפתח העובר שיהיה לאפרוח. מיום ליום הוא הולך ומתפתח ומתגלים אצלו האיברים השונים. הוא הולך ומתחזק, גדל והופך ליצור שמוכן להגיח החוצה.

בדיוק ביום ה-21, בוקע האפרוח החי מהביצה. לשבירת הקליפה הוא משתמש ב"שן הבקיעה", מעין שן קטנה שנמצאת על מקורו. הוא יוצא משברי הביצה שלו ודי מהר הוא פעיל לחלוטין.

כשיגדל האפרוח תתמזג שן הבקיעה עם המקור שלו ותיעלם.

ביפן הראו תלמידי בית ספר תיכון כיצד הם מכניסים תוכן של ביצה ששברו, אל תוך כלי פלסטיק שכיסו בניילון שקוף. במשך 21 יום הם מבשילים את העובר באינקובטור, כשדרך הניילון השקוף הם צילמו את התפתחותו. כך הם המשיכו עד שהתפתח בו אפרוח של ממש וביום ה-21 הוא היה לאפרוח חי ורגיל.


כך מתפתח האפרוח בביצה במהלך ימי הדגירה:

https://youtu.be/PedajVADLGw


מבט לעובר של האפרוח, המתפתח יום אחרי יום, בניסוי התלמידים ביפן:

https://youtu.be/5mDNWJRxg-I


הסבר על התפתחות האפרוח בביצה עד הבקיעה:

https://youtu.be/w-M33PtwtM4


כך בוקעים האפרוחים מהביצים:

https://youtu.be/52fmqNJ6nsU


ומדגרה ביתית שנבנתה להדגרת אפרוחים:

https://youtu.be/8IXEWNfLDEc

תארו לכם שיום אחד הייתם באים הביתה ומגלים שמישהו החליט לגור בו במקומכם.

זה היה נעים?

רוב מיני הקוקיה הם כנראה העופות הבטלנים ביותר והטפילים של עולם העופות. הקוקייה אינה בונה קן לביצים שלה והיא נוהגת להטיל את ביציה בקנים של ציפורים זרות.

הציפורים הללו שהקן הוא שלהן, נקרא להן הפונדקאיות, לא מבחינות ודוגרות על ביצי הקוקיות ביחד עם שלהן. גם לאחר שהם בוקעים מהביצים הן מאכילות את גוזלי הקוקיה כאילו היו הגוזלים שלהן.

פעמים רבות, כדי להטיל את ביצתה אל הקן הזר, הקוקיה משליכה אחת או שתי ביצים של הציפור הדוגרת.

הכי מרגיז הוא שגם הגוזל שלה, גם הוא נוהג כמוה. איזה חינוך... כן, כשגוזלי הקוקיה בוקעים מהביצה, אצל רוב מיני הקוקיה ממשיכים הגוזלים בדרכי הוריהם ומפילים את הביצים של הציפורים הפונדקאיות החוצה מהקן, כדי שיהיה להם מספיק אוכל...

אגב, בלי קשר, אחד ממיני הקוקיות - קוּקְיָה רָצָנִית, הוא עוף מהיר במיוחד, שיכול להגיע בלי בעיות למהירות של 34 קילומטרים לשעה, במיוחד כש קוקיה הזו רודפת אחרי טרף, כמו לטאות.


הנה העולם של הקוקיה לילדים (עברית):

https://youtu.be/6hcsfp7PISM


הקוקיה מטילה את ביצתה לקן זר:

http://youtu.be/dAU5MTXmAPY


סיפורן של ביצי הקוקיה המתנחלות בקינים של אחרים:

http://youtu.be/4Mb0GOITRUU


וגוזל הקוקיה המשליך את הביצים האחרות מהקן:

http://youtu.be/SO1WccH2_YM

בעלי חיים במעמקי הים אינם מתרבים בצורה המוכרת מיונקים, עופות וזוחלים ביבשה.

הרי אצל שוכני היבשה מתרחשת הרבייה בגוף האם, לאחר שהזכר טמן בו את זרעו, המפרה את הביצית של האם ומתחיל תהליך שאנו קוראים לו "היריון".

במים זה עובד אחרת. כי אצל דגים, יצורי ים ודו-חיים שחיים במים, מפרישה הנקבה אל המים מאות ולעתים אלפי תאי ביצה. הזכר מגיע ומפריש עליהם את הזרע שלו, שאיכשהו מוצאים את הביציות ומפרים חלק מהן. תהליך ההפרייה מתקיים במים, מבלי שהאב והאם מעורבים בו.

מעתה ימשיכו התאים המופרים להתפתח במים. די מהר הם יתחילו להתחלק כשכל תא מתחלק לשניים ואז כל שניים מתחלקים ל-4 וכך הלאה.

בתוך יממה תלך ותגדל ותיווצר הפגית הקטנה, שהחלה בהפריית תא בודד של ביצית מתא זרע בודד והכפילה את מספר תאיה שוב ושוב. במים היא תמצא את מזונה ביצורים מיקרוסקופיים כמו אצות זעירות ותמשיך להתפתח.

רק חלק קטן משוכני המעמקים מגדלים את הפגיות הזעירות שלהן אצלם. יש אפילו כאלה, כמו דג האמנון, שאבא "מקבל על עצמו" לשמור את הצאצאים המתפתחים... בתוך פיו.

השיאנית ששומרת בבטן היא כנראה הדיונונית שמחזיקה את הפגישות המתפתחות בבטנה למשך... 9 חודשים שלמים.

מזכיר לכם מישהי? - תודה אימא!

לגבי אלה שצפות במים, בהדרגה הן ימצאו מקום לגדול. על סלע או אלמוג וכדומה. בתהליך של ברירה טבעית, ייטרפו חלק גדול מהפגיות הזעירות, בעוד חלקן ישרדו וייתפתחו לדגים, לשושנות ים, לקיפודים ולדו-חיים בוגרים.

פגיות של דו-חיים, אגב, כמו הסלמנדרה, הטריטון או הצפרדע, יהפכו לראשנים (Tadpole), יצורים שנראים כמו דגים זעירים ורק בהמשך יתבגרו ויקבלו את צורתם הסופית.


כך מתרבים שוכני המעמקים (מתורגם):

https://youtu.be/i_R7ouD8-Eo


והנה מגוון בעלי החיים הימיים:

https://youtu.be/a6g7aqILL3Y

החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.

נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.

אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.


כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):

http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s


לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:

http://youtu.be/gDV4rI3AlUM


האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:

http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s


ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:

http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ

לאובירפטור (Oviraptor), אובירפטוריד אוכל בשר ובעל שתי רגליים מתקופת הקרטיקון, יצא שם של גנב ביצים.

לפי הצורה שבה נמצאו הביצים המאובנות ליד שלדיו, המדענים משערים שנהג ככל הנראה לגנוב ביצים מקיני דינואורים אחרים. מכאן זכה לשמו "גנב ביצים". ואכן, פירוש השם אובירפטור הוא "גנב הביצים". הנקבה נהגה ככל הנראה להגן על הקן שלה מדינוזאורים טורפים.

לאובירפטור היו לסתות חזקות שבעזרתן שבר בקלות את קליפות הביצים וריסק את עצמות הדינוזאורים הצעירים שלכד.

החוקרים גם סבורים שלאובירפטורים היה זנב עם נוצות. הם השתמשו בהם ככל הנראה כדי לחזר אחרי הנקבות, ממש כפי שעושים טווסים, עופות וציפורים אחרות גם כיום.

מהמאובן הראשון שהתגלה במונגוליה בשנת 1924 ועד היום, רוב שרידי האוברפטורים התגלו בסין ומונגוליה.

בשנים האחרונות, ישנם חוקרים שמתחילים לטעון שהביצים שנמצאו ליד המאובן המקורי, אלה שבגללן הוא הפך לבעל שם של גנב ביצים, הן ביצים שלו. הוויכוח נמשך...


הנה נקבת דינוזאור מגנה על הביצים שבקן מהאובירפטוריד:

http://youtu.be/TtOfCaYhjzk


המחקר על הביצים של האובירפטור:

https://youtu.be/nosEIFDgDuc


ואובירפטור במשחק מחשב:

https://youtu.be/mDHgpv4_NG4

בֵּיצַת פַּסְחָא (Easter egg), "איסטר-אגג", היא מנהג נוצרי של עיטור חגיגי על גבי ביצים. ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים אותן. משהו כמו האפיקומן היהודי של פסח. פעם הן היו מביצי תרנגולת, אבל כיום הן גם מפלסטיק ומלאות בממתקים, או משוקולד.

שורשיהן של ביצי הפסחא, ה"איסטר-אגגס", נעוצים עוד באפריקה הקדומה ובמסופוטמיה הפגאנית, עם העמים עובדי האלילים שבה.

הנצרות אימצה את הביצים האלה בסביבות המאה ה-13 ודימתה את הביצים לקברו הריק של ישו.

מביצי הפסחא נוצרו גם מסורת ביצי פברז'ה היקרות במיוחד, שהפכו במאה ה-19 לפריטי אספנים נחשקים ויקרים מפז. אלו היו מעין פסלונים בעלי צורה של ביצה, שהכילו בתוכם הפתעות זעירות.

למעשה, מסורת הפתעות האיסטר-אגגס (Easter eggs) הואצה מאד בימי המלוכה הרוסית, שכן באותה תקופה נהגו בני האצולה לתת במתנה זה לזה ביצי פברז'ה, עם הפתעות בתוכן, שבדרך כלל שעשעו את מי שקיבלו אותן.

גם בתחום התוכנה ובתרבות המודרנית נוצרו מנהגים של מעין ביצי הפתעה וירטואליות. בפיתוח תוכנה נוהגים לא פעם מתכנתים להטמין בתוך תוכנות, במחשבים ובאתרי אינטרנט, מעין ביצי פסחא וירטואליות. הביצים הללו "איסטר אגס טכנולוגי" נועדו בעיקר לשם השעשוע ולרוב מתוך שעמום בימים ארוכים של תכנות מייגע ואינסופי של קוד.


הנה סרטון על תולדות ביצי הפסחא:

https://youtu.be/AIZvUSQpUu4


כך מציירים ביצת פסחא בפולין:

https://youtu.be/AMYBRHXvKL8


מצגת וידאו של ביצי פסחא:

http://youtu.be/DjWDC6ZWXk4


וביצי הפסחא של סרטי אנימציה של חברת פיקסאר:

https://youtu.be/ejgaEbKT1sA

שקשוקה (Shakshouka) היא אחד המאכלים הטעימים והמעניינים במטבח הישראלי המסורתי ולמרבה ההתלהבות גם מהפשוטים שבהם. מדובר במאכל שמוגש בדרך כלת לארוחת בוקר או ארוחת הערב ורבים מחשיבים אותו לאחת המנות הטעימות שיש. בבסיס ההרכב הפשוט להפליא של השקשוקה עומדים שלושת אבני היסוד - עגבניות, שום וביצים המטוגנים עם תבלינים ומוגשים עם כיכר לחם טרי.

יש מאכלים רבים שברור היכן נולדו, על פי עדויות כתובות וסימנים אחרים. ההיסטוריה של השקשוקה היא מעט מסתורית יותר. מכיוון שלארץ הגיעה השקשוקה מעדות המזרח של צפון אפריקה, במיוחד מהטריפוליטאים של לוב ומהעדה הטוניסאית, משערים שבאזור זה היא נולדה.

חיזוק לכך נותן תבשיל מדרום איטליה שדומה מאוד לשקשוקה. הוא מכונה "ביצים בגיהינום" (Uovaall'inferno) ומכינים אותו מביצים מבושלות ברוטב עגבניות פיקנטי מתובל בבזיליקום. מסערים שהמורים שכבשו את סיציליה, הם שהביאו אותו לשם, ביחד עם מאכלים רבים אחרים, כמו הקוסקוס והסוכר.

את השקשוקה, הנחשבת במסעדות ישראליות מהמנות המבוקשות ביותר, מכינים בשלל סגנונות ותוספות. יש המוסיפים לה חצילים, פטריות, או גבינת פטה, אחרים מערבבים בה נקניקיות מרגז' חריפות, יש המגישים אותה על מצע של חומוס, במנה שזכתה לשם "חמשוקה", בעוד אחרים מניחים מעליה הר של טחינה.


הנה השקשוקה (עברית):

https://youtu.be/vGXs60sXP70


כך מכין אותה דוקטור שקשוקה (עברית):

https://youtu.be/JOAumKQH6e0


שקשוקה מהירה (עברית):

https://youtu.be/Trl7IY6g3Zs


ככה הסעודים מכינים את השקשוקה שלהם:

https://youtu.be/Ff8jgnUH3hw

ובישראל השקשוקה היא גם אוכל רחוב בפיתה (עברית):

https://youtu.be/eIKov_XltIk

ביצי פברז'ה (Les Fameux de Faberge) הן תכשיטים בצורת ביצים שאותם יצר יוצר תכשיטים רוסי מתקופת הצארים, ששמו פטר קארל פברז'ה (Peter Carl Faberge). בעולם ידועות 69 ביצים כאלה, כולן עשויות מתכות יקרות ואבני חן נדירות. הן נוצרו כביצי פסחא, כחלק מהמנהג הנוצרי.

את ה"תרנגולת", ביצת פברז'ה הראשונה, יצר קרל פברז'ה בשביל הצאר אלכסנדר השלישי בשנת 1885. את כלל הביצים האימפריאליות יצר פטר קארל פברז'ה, עבור משפחת המלוכה הרוסית מבית רומנוב  (Romanov).

נהוג לראות בביצי פברז'ה כמסמלות לידה מחדש. כל ביצה נושאת בתוכה פתגם רוסי מסורתי. בעיני הרוסים הן מסמלות גם את תחיית האביב.

בשנת 2011 שבה חברת פלינגהורסט, הבעלים הנוכחי של המותג פברז'ה (Faberge) ליצור ביצים כאלה מחדש. הם החלו אז להציג את אוסף הביצים המעוצבות החדש, הראשון מאז שנת 1917. האוסף החדש כלל 12 תכשיטי ביצה מעוצבים שמחירם הגיע עד ל-600 אלף דולר ליחידה.

בין הביצים בסדרה הוצגה למשל ביצת "היהלום" העשויה טיטניום וכללה שיבוץ של יהלומים לבנים, במשקל העולה על משקל הטיטניום. ביצת פברזה אחרת, ביצת "דיאגילב", הוקדשה לענק המחול הרוסי סרגיי דיאגילב (Diaghilev) ושובצה יהלומים ואבני אודם. בין השאר עוצבה בה מגירה סודית עם הפתעה שהוטמנה בה.


הנה סרטון על ביצי הפברז'ה:

http://youtu.be/Qev5Ug_Fd5o


כמה מביצי הפברז'ה המרשימות:

http://youtu.be/einUJNYy7Kg


ו"דודל גוגל" שהקדישה גוגל לביצים של פברז'ה:

http://youtu.be/YAuRsZqqT9o

אף אחד לא היה רוצה לבלות בתוך פה של תנין... אבל יש כאלה שזו דווקא לא בעיה בשבילם. תנינות יכולות לשאת את הצאצאים שלהן בתוך פיהן, במיוחד כשהם צעירים מאד.

הצאצאים לא נולדים במים, אלא ביבשה. אז בוקעות הביצים והתנינים הזעירים מתחילים לצאת מהן. כשהן עוזרות לצאצאים לבקוע מהביצים, מגיחים הקטנים החוצה. אז נושאות אותן האימהות בזהירות בתוך הפה, אל הנהר שבו יחיו ויגדלו מעתה.

מדהים לראות כיצד אל תוך המלתעות הרצחניות של התנינה, אלה שמבתרות בשניות בעלי חיים ענקיים, היא אוספת אחד אחד את הצאצאים השבריריים שלה. בין השיניים החדות הם ממתינים, בתוך פיה, עד שתעביר אותם אל תוך הנהר. שם היא תפער את הפה ותיתן להם לשחות הרחק אל תוך מימי הנהר. מעתה הם בטוחים ויוכלו לגדול בעצמם.


כך הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה כדי להעביר את הוולדות אל המים:

https://youtu.be/dTkjhqcHjC4


עוד צילום מדהים של העברת הצאצאים בפה:

https://youtu.be/rvjDcbLtU5I


על ההגנה שנותנת האם התנינה לצאצאיה בתוך פיה הקטלני:

http://youtu.be/RQpj8tpxPcM


ועוד מהתנינה הנושאת את צאצאיה בפה:

http://youtu.be/XH3xQQ9_ZmI?t=31s

בֵּיצַת קוֹלוֹמְבּוּס הפכה בתרבות המערבית מעין משל לדבר שנראה מסובך וקשה לפתור אותו, אך בעצם קל לפתור אותו בתכסיס או תחבולה פשוטה. כשאומרים על משהו ש"הפתרון כמו ביצת קולומבוס" מתכוונים לכך שיש דרך לא שגרתית לפתור אותו.

קולומבוס העלה את רעיון הביצה כשאציל ספרדי טען בפניו, שאם הוא לא היה מגלה את אמריקה אז מישהו אחר היה עושה זאת. קולומבוס אחז ביצה ושאל את הנוכחים מי יוכל להעמידה על קודקודה. איש לא הצליח. אז הטיח קולומבוס את הביצה בשולחן והעמידה על הקודקוד השבור. כולם התפעלו מהתכסיס והוא אמר משהו כמו: "אחרי שמישהו מראה לך איך עושים זאת, הכל די קל, לא?"


הנה סיפורה של ביצת קולומבוס:

http://youtu.be/MKCi8cW9_3o


ספרדי שמתאר את הסיפור:

https://youtu.be/MPhJIPodR3g


ומנגנון שהעלה הממציא ניקולה טסלה, של שדה מגנטי מסתובב שמאפשר להעמיד את הביצה, מבלי שתישבר:

http://youtu.be/aWTXgQ_IdtI

הפינגוין הקיסרי (Emperor penguins), הגדול בפינגוינים בעולם, חי בקוטב הדרומי, הידוע בשמו אנטרקטיקה.

הפינגווין הקיסרי הזכר מקבל את הביצה להשגחתו, מיד לאחר שהנקבה הטילה אותה. משלב זה, נושא הפינגוין הקיסרי את הביצה בין כפות רגליו.

הוא עושה זאת גם לאחר שהביצה בוקעת והצאצא בוקע ממנה. גם אחרי-כן הפינגוין הזכר ממשיך לגדל בין רגליו את צאצאו, עד שהוא גדל.


הנה זכר הפינגווין הקיסרי מקבל את הביצה מהאם ושומר עליה:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך חוזרות הנקבות בקיץ:

http://youtu.be/MfstYSUscBc

על אף עיצובו המינימליסטי, כיסא הטיפה (Drop chair) הוא כיסא פיוטי של ממש. לא נדרש הרבה דמיון כדי לזהות את צורת הטיפה, המוצגת בכיסא הזה.

הכיסא הזה, שעוצב על ידי המעצב הסקנדינבי הבולט ארנה יאקובסן, הוא דוגמה מיוחדת במינה למינימליזם - מעט שהוא יותר, מיעוט שיוצר אפקט משמעותי.

הכיסא עוצב בסוף שנות ה-50. הוא נולד כחלק מעיצוב הפנים שקיבל על עצמו יאקובסן הדני, עבור המלון המלכותי בקופנהגן.

בשנים האחרונות חידש מותג הרהיטים הדני "Republic of Fritz Hansen" את הכיסא הנודע והוציאו שוב למכירה, במגוון צבעים, בריפודי טקסטיל או עור ואפילו בגרסאות פלסטיק.


הנה "כיסא הטיפה":

https://youtu.be/-bwlbbDt43U


וקצת יותר לעומק על "כיסא טיפה":

https://youtu.be/ep_P-8ijs5I


בנו של המעצב מספר על "הטיפה":

https://youtu.be/kDUJN0fjwJ4

כיסא הברבור (Swan chair) עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן, או כמו שהאמריקאים קוראים לו ארנה ג'ייקובסן (Arne Jacobsen).

את כיסא ה-Swan עיצב ארן ג'ייקובסן בשנת 1958 בשביל עבור הלובי והטרקלין של מלון SAS Royal שתכנן אז בקופנהגן.

העשור של שנות ה-50 היה עשור פורה מאוד בקריירת עיצוב הרהיטים של יאקובסן. ממש באותה שנה שבה הוא הוציא את "כיסא הברבור" הוא גם יצר עבור מלון SAS ומלון נוסף את "כיסא הביצה" (Egg chair), המפורסם לא פחות שלו.

מה שבולט בכיסא הברבור מהרגע הראשון הוא הפשטות שלו, ההרמוניה והחשיבה האדריכלית של המעצב שלו. עיצוב הכיסא לא מכיל כלל קווים ישרים, מה שמקנה לו מראה אורגני ורך מאוד.

גם ארגונומית כיסא ה"ברבור" מתוכנן נפלא. הוא נוח מאוד, ניתן להסתובב בו לכל זווית ב-360 המעלות, הוא נותן תמיכה מצוינת ומלאה לגב והיציבות שלו רבה, בזכות רגל ה"איקס" המוכרת מעיצובים נוספים של ארן ג'ייקובסן.


הנה כיסא הברבור:

https://youtu.be/vpo0lz06IgM


כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם שיאקובסן עשה:

https://youtu.be/oHQGjS7Behk


וכך מייצרים את כיסא הברבור:

https://youtu.be/ZCbIZLqtvQM

על אף שאיננו ישראלי, הוא המלך של שבת בבוקר ואוכלים אותו כמעט כולם בישראל. יש רשתות מזון מהיר שמפיצות אותו במיוחד וכל פיצוציה בגוש דן חייבת שיהיה לה סיר שלו, בבוקר יום שבת, לטובת הבליינים שסיימו לילה שלם וחייבים משהו לאכול, בדרך הביתה.

זהו הג'חנון (Jachnun), מאכל תימני מסורתי, עשיר ושמנוני, המבוסס על בצק, וטעמו נע בין מתוק למלוח.

פירוש השם ג'חנון בערבית תימנית הוא "בצק קטן". בתימן הכינו אותו מקמח מלא, בהיות הקמח הלבן נדיר יחסית. מסורתית השאירו את הכנת הג'חנון לקראת ערב שבת, הוא היה אז מאכל מתוק שהוכנס לתנור ומאפה על אש קטנה, לאורך כל הלילה.

מקור הג'חנון הוא ביהודי העיר עדן שבתימן. אצלם נהגו להכין אותו בטעם מתקתק יחסית, ולאכול אותו עם סוכר או חלבה מתוקים... להכנתו השתמשו אז בסאמנה, מעין חמאה מזוקקת בטעמים מעושנים.

יש סברה שהג'חנון לא נולד בעדן, אלא הגיע אליה, כמאפה טורקי עות'מני עם בשר ותפוחי אדמה, שנקרא "גול". יש עוד מקורות אפשריים לג'חנון, כמו מאכלים הודי וספרדי כלשהם אבל באמת שזה לא ממש חשוב. נראה שבהיותה עיר נמל עם נגיעות בינלאומיות, עדן נחשפה ללא מעט מאכלים. אם הגול הטורקי תפס בה הוא עבר אצל היהודים התאמה, כשבדרך מהגול אל הג'חנון נשאר רק הבצק... בתחילה הוצא ממנו הבשר, אולי מסיבות של כשרות. את תפוחי האדמה שהוצאו גם הם אל הסיר ובהמשך ירדו לגמרי, החליפו דווקא ביצים. אלה הונחו לידו בסיר והבישול הארוך הופך אותן לביצים חומות וטעימות להפליא. אם כבר טורקיה אז רק נזכיר שגם הביצים של הבורקס הטורקי נאפות באותה צורה ובאותו טעם אלוהי.

העגבניות המרוסקות הוצמדו לג'חנון הרבה יותר מאוחר, ביחד עם הביצה הקשה והסחוג החריף, שהחליף ממתקים וריבות שהוגשו לידו בתימן. זה היה כנראה כשהוא הפך למאכל של שבת בבוקר וזה ודאי תודות למטבח הישראלי שיצר מיזוג מופלא של טעמים מעדות שונות.

בישראל נוהגים לאכול את הג'חנון בשבת בבוקר, לאחר שהוא התבשל לאיטו, במשך לילה שלם בתנור. מרבית התימנים, אלה שאינם מהעיר עדן, כלל לא הכירו את הג'חנון עד שעלו לארץ. בכל אזור בתימן אכלו היהודים מאכל אחר בשבת בבוקר. מכירים קובנה, לחוח?

כיום נוהגים להגיש את הג'חנון, כשלצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשה, עדיף חומה - לאחר שבושלה בסיר, עם הג'חנון.

הכנתו של הג'חנון די פשוטה. כל העניין מסתכם בהכנת הבצק, כמה קיפולים שלו, שיוצרים בצק עלים, גלגול לקוטר של כמה סנטימטרים ואפייה איטית בתנור, ביחד עם הביצים, בטמפרטורה נמוכה - של פחות מ-100 מעלות צלזיוס, למשך הלילה.


הנה תולדות הג'חנון (עברית):

https://youtu.be/s-W1UbFY9Vs


הסבר ג'חנונך לתייר:

https://youtu.be/zADFcgUEavs


כך מכינים את הג'חנון התימני:

https://youtu.be/gfzmBYD-yYg


באזורים אחרים בתימן הכינו לחוח (עברית):

https://youtu.be/LuNRsoJeGY0


או קובנה (עברית):

https://youtu.be/cFpYztBwjQU


ותחרות של ג'חנונים? - אתם רציניים עכשיו? (עברית):

https://youtu.be/cqWsXrgQudA

נזלת, אסתמה ובעיות בדרכי הנשימה, אדמומיות, גרד בעור ועוד תופעות - כולן נובעות פעמים רבות מאלרגיה למשהו שמסביבנו.

יש אלרגיה לתרופות, אלרגיה לאבק ואלרגיה לסוגים שונים של מזונות.

אלרגיה למזונות מתגלית באכילת דברי מזון מסוימים, כמו אלרגיות לביצים, חלב, שומשום, בוטנים, או אגוזים. חלק מהאלרגיות, כמו אלרגיה לבוטנים, יכולות להביא את מי שאלרגי להתקפים קשים ובמקרים קיצוניים אף למוות.

אם בעבר היה חשש שחשיפה בגיל צעיר למזונות אלרגניים תיצור אצל ילדים אלרגיה, היום יודעים שזה בדיוק הפוך. כיום יודעים החוקרים והרופאים שככל שמקדימים לחשוף ילדים למזונות אלרגניים הסיכוי שיהיו אלרגיים יורד. לכן מומלץ לחשוף ילדים בגיל שנה-שנתיים למזונות הללו ובכך דווקא למנוע מהם את האלרגיות הללו.

בישראל, וזו הוכחה יפה לכך, אלרגיה לבוטנים הרבה פחות שכיחה ממדינות אחרות. הסיבה לכך היא שכיחות רבה של מאכלי בוטנים שאוכלים אצלנו ילדים, בדגש על החטיף הפופולרי "במבה".

נגיעה בחתולים או תולעי משי ועוד סיבות שגורמות לפריחות, התעטשויות רבות ועוד - כל אלה הן תופעות של אלרגיה מסוג נוסף.

לעיתים האלרגיה היא עונתית, כשצמח מסוים או עץ מפריחים חומרים שגורמים לאנשים שאלרגים להם להגיב בנזלת, שיעולים וכדומה. אלרגיה לעצי זית,למשל, היא נפוצה מאוד בישראל ונחשבת לשכיחה ביותר כאן.


הנה תופעת האלרגיה (עברית):

https://youtu.be/z0rJ9ONRMe8


הסבר על האלרגיה (עברית):

http://youtu.be/gbnbgUFYzZY?t=6s


והשיעול הזה אינו אלרגיה אלא מתיחה:

http://youtu.be/p86RDz0mUJY