בינה מלאכותית כללית (AGI), באנגלית Artificial General Intelligence, משמעותה בפשטות היא בינת-על. בינה מלאכותית שלא יודעת לעשות רק דבר אחד, או בתחום אחד, אלא כזו שיודעת לעשות הכל.

היא נקראת גם בינה מלאכותית חזקה, בניגוד לבינה מלאכותית צרה, חלשה, המיועדת ומתוכנתת למשימות ספציפיות, הבינה הכללית המלאכותית היא סופר-אינטליגנציה, שאינה מוגבלת בתחום או במיומנות ספציפית, אלא בינה מאוד חכמה, מבריקה, גאונה.

דמיינו AGI בתור הגאון של החברה, אדם חכם ונבון מאוד, או בעצם המון כאלו. היא תהיה מצוידת בכל החושים ויכולות הקוגניציה שיש לאדם, כולל שמיעה, ראייה, הבנה של הקשרים, יכולת לפענח התנהגות, חשיבה יצירתית וכדומה.

בקיצור, ה-AGI היא מאסטר מיינד גאוני, כלי ממוחשב שיהיה כה מבריק ומתוחכם, עד שיעקוף את האדם בבינה שלו ומן הסתם את האדם הכי חכם שאתם מכירים, או את כל הכי חכמים (אולי בעולם) יחדיו.

אם בעבר היה פיתוח AGI מושג מופשט ומטרת מחקר תיאורטית, בשנת 2020 העריכו בקבוצות בינה מתקדמות שייקח עוד 50 שנה עד שתגיע בינה מלאכותית ג'נרליסטית שכזו. ההערכה כיום, באפריל 2024, היא שבין 2026 ל-2027 תהיה הבינה המלאכותית הכללית בשוק.

לא יאומן? - התרגלתם. אנחנו חיים בעתיד...

כל חברות הטכנולוגיה הגדולות נמצאות בעיצומו של המרוץ לפיתוח בינת-על שכזו. מגוגל, אפל, אמזון ומטא ועד למלכת ה-AI הנוכחית, חברת OpenAI הצעירה, זו שהשיקה את מהפכת הבינה היוצרת והיצירתית (GenAI), פיתחה את דאלי ואת. הצ'ט בוט המצליח בעולם ChatGPT ושועטת עכשיו קדימה בפיתוח הבינה המלאכותית הכללית.


#מה בינה כללית תדע לעשות?
נזכיר שבינה מלאכותית הכללית, מעבר לתחכום שלה, מסוגלת לבצע מגוון משימות רחב, לפתור בעיות לפני שנוצרו ולמלא משימות מושלמות, מבלי שיתכנתו אותה ליכולת ספציפית כלשהי. היא פשוט תלמד כל יכולת כזו שתצטרך בעצמה ותדע לבצעה כאילו כל חייה היא עשתה זאת...

כבר עכשיו ברור שמערכת AGI סופר אינטליגנטית שכזו תתאפיין בתבונה כללית ויכולת להפעיל שיקול דעת, תוך קבלת החלטות מורכבות. לצד זה יהיו לה יכולות של הבנת שפה טבעית של בני אדם, ביחד עם למידה עצמאית של מידע חדש ובכך שיפור מתמיד של יכולותיה לתחומים ומיומנויות חדשות (ללא תכנות ספציפי), ביכולות של חשיבה מופשטת ויכולת להבין וליישם מושגים מופשטים, כולל במצבים חדשים.

לא פחות חשובה היא היכולת היצירתית החשובה כל כך של העברה בין תחומים, כלומר היכולת לנייד ולהעביר בין תחומי דעת שונים ידע, מיומנויות ויכולות שונות. כך, חברים, נולדים המצאות, פתרונות לבעיות והברקות הנדסיות, מדעיות וטכנולוגיות שונות.

סופר-אינטליגנציה שכזו תקבל בעתיד החלטות ביטחוניות שיילכו וישתבחו, ככל שהיא תלך ותשכלל את עצמה. היא תיקח על עצמה את האחריות על ניהול המערכת הפיננסית, מהאישית ומשפחתית ועד לרמת אוצר המדינה או הבנק הלאומי. היא תנהל מגוון מערכות שירותים ומערכות תשתית, טוב יותר מכל אדם, תמצא תרופות למגוון סוגי הסרטן ותפתור את בעיות האקלים. לא מן הנמנע שפרסי נובל יתרחבו למפתחי בינות-על, שיפצחו בעיות שהמין האנושי לא השכיל לפתור.


#סכנות בינת העל
השאלה העיקרית והמפחידה לא מעט אנשים היא מה יקרה אם או כשבינת העל הזו תחליט שאנו, בני האדם, מיותרים בעולם... זו הסיבה שעולם הטכנולוגיה מלא באזהרות של מומחים מקוגניציית-העל שלה.

כבר עתה ברור שתהיה חובה לייצר פיקוח ורישוי (רגולציה) וחוקים שיחייבו את החברות שיפתחו AGI לקחת אחריות מלאה לנזקים שבינתם עלולה לגרום. מה יהיה שבינות חכמות כל כך יקבלו החלטות שיסכנו ואף יקטלו בני אדם, או שיעדיפו בקבלת ההחלטות שלהן שיקולים שונים מטובת בני-אדם לפני הכל.

כשבידיה של אינטליגנציה עילית שכזו תהיה היכולת לשלוט ישירות בכל המערכות הטכנולוגיות שמקיפות אותנו, לא ניתן יהיה למנוע את ההחלטות שהיא עלולה לקבל, כמו גם את הביצוע שלהן.

לכן ברור שיהיו חייבים להינקט עיצומים מרתיעים וכבדים דיים, כך שימנעו מחברות הטכנולוגיה כניסה להרפתקאות בלתי אחראיות ומסוכנות לאנושות.


הנה ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית הכללית על המין האנושי (מתורגם):

https://youtu.be/RzkD_rTEBYs


מהי הבינה המלאכותית הכללית?

https://youtu.be/kHFVZV-lj8g


הסבר מפורט לגבי הבינה המלאכותית הכללית:

https://youtu.be/LhLyOWoUnDI?long=yes


האם AGI פרק את צוות החברה המובילה את ה-AI כיום?

https://youtu.be/OphjEzHF5dY?long=yes


והיום כבר מדובר על ASI שתעבור בהרבה את הבינה האנושית:

https://youtu.be/C0RjMAWhvh8?long=yes

החורף של הבינה המלאכותית (The winter of artificial intelligence), או "חורף ה-AI", הוא מונח המתאר תקופה משמעותית בהיסטוריה של מדעי המחשב והטכנולוגיה. תקופה זו, שהתרחשה בעיקר בשנות ה-70 של המאה ה-20, סימנה נקודת מפנה בהתפתחות הבינה המלאכותית ובתפיסה הציבורית שלה.

בתחילת דרכה, בשנות ה-50 וה-60, הבינה המלאכותית הייתה מושא להתלהבות ואופטימיות רבה. חוקרים ומדענים הצליחו לפתח מערכות שיכלו לבצע משימות בסיסיות כמו משחק שחמט ופתרון בעיות מתמטיות פשוטות. ההישגים הללו יצרו ציפיות גבוהות לגבי העתיד, והאמונה הרווחת הייתה שבקרוב נראה מכונות חושבות ברמה אנושית.

אולם, עם כניסת שנות ה-70, החלה להתפשט תחושת פיכחון. התברר כי המערכות שפותחו היו מוגבלות מאוד ביכולותיהן, המחשבים לא ענו על הציפיות הגבוהות שתלו בהם ודרשו תכנות מורכב ומפורט, אפילו לביצוע של מטלות פשוטות יחסית. גם מדענים מצאו את עצמם מתקשים ללמד מחשבים דברים בסיסיים שתינוק יודע לעשות, כמו להבין משפטים על פי ההקשר שלהם ושפה בכלל. הטרידו גם העלויות הגבוהות במיוחד שהיו כרוכות בפיתוח והתחושה בתחום הייתה שהתוצאות לא עומדות בציפיות הגבוהות שנוצרו בעשורים הקודמים.

כתוצאה מכך, ההתלהבות והאופוריה סביב הבינה המלאכותית דעכו. המימון למחקר ופיתוח בתחום הצטמצם באופן דרמטי, וחלק מהחוקרים המובילים עברו לתחומים אחרים. תקופה זו סימנה האטה משמעותית בהתקדמות התחום, והובילה לספקנות רבה לגבי היכולת להגשים את החזון של מכונות חושבות.

חוקרים שונים מגדירים אחרת את אורך התקופה. יש הטוענים שהתקוות המנופצות בחורף של הבינה המלאכותית נמשך עד שנות ה-80, כשתחום ה-AI מתחיל לחוות פריחה מחודשת ואיטית, כשבין השאר שווקו לראשונה מכונות ה-LISP, מכונות הבינה המלאכותית הראשונות. אחרים טוענים שהאביב של הבינה המלאכותית מגיע רק באמצע שנות ה-2000. אין ויכוח שהשינוי הונע, בין השאר, מפיתוח "מערכות המומחה", מערכות ממוחשבות שנועדו לחקות את יכולות קבלת ההחלטות של מומחה אנושי בתחומים ספציפיים. התפתחויות אלו סימנו את תחילתו של "האביב" החדש בבינה מלאכותית.

וכך, בתוך עשור מאז 2005, השתנו מקצה לקצה התפיסה לגבי הבינה המלאכותית והתחזיות לגביה. מי שהובילו לכך היו קבוצות שונות של חוקרים, שניסו בהתמדה לפתח "מוח ממוחשב". הגישה התבססה על הרעיון שהמוח האנושי הוא אוסף רכיבים, המחוברים ביניהם כשלכל אחד מהם תפקיד עצמאי משלו. השינוי שהובילו אותן קבוצות, בהשראת מדעי המוח, היה "הלמידה העמוקה", גישה לבניית מכונות תבוניות, ברעיון שהחל להבשיל ולהתפתח יותר ויותר.

את התוצרים של השינוי המאסיבי הזה אנחנו רואים היום, בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית, המכונות הלומדות ואינסוף הפיתוחים שמתפוצצים מול עינינו ומושתתים על Deep Learning, אותה "למידה עמוקה", שבה המחשב לומד ומלמד, למעשה, את עצמו.

השפעתו של חורף הבינה המלאכותית חרגה מעבר לתחום המדעי והטכנולוגי. הוא השפיע באופן עמוק על התפיסה הציבורית של התחום, וסימן מעבר מאופטימיות מופרזת לגישה מפוכחת יותר לגבי האפשרויות והמגבלות של טכנולוגיה זו. תקופה זו עיצבה את הדרך שבה אנו מתייחסים לבינה מלאכותית עד היום, ומזכירה לנו את החשיבות של שמירה על ציפיות ריאליסטיות לצד המשך החדשנות והפיתוח הטכנולוגי.

למרות שהחורף של הבינה המלאכותית נתפס בזמנו כתקופה של נסיגה, בראייה לאחור ניתן לראות בו שלב הכרחי בהתפתחות התחום. הוא אילץ את החוקרים לבחון מחדש את הנחות היסוד שלהם ולפתח גישות חדשות ומציאותיות יותר, שבסופו של דבר הובילו להתקדמויות המשמעותיות שאנו עדים להן כיום בעולם הבינה המלאכותית.


הנה סיפור החורף של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/w_v5lumtoPk


כך משתלב חורף הבינה המלאכותית בתולדות ה-AI כשלב קשה ומשתק:

https://youtu.be/yaL5ZMvRRqE



וכך קידמה למידת המכונה את הבינה המלאכותית לשלב הבא (מתורגם):

https://youtu.be/f_uwKZIAeM0