שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה מחשבים לא חכמים או נבונים כמו בני אדם?
מחשבים יודעים לעשות המון דברים מצוין, אפילו יותר מבני אדם. אבל זה לא אומר שהם נבונים או חכמים מבני אדם. עדיין...
מהירות הפעולה של המחשבים מאפשרת להם לבצע חישובים מסובכים ביותר, בשבריר מהמהירות שאפילו הגאון האנושי הכי גדול יכול רק לקנא בה. הם יכולים לחשב מתמטיקה ולבצע פעולות על תמונות, וידאו, תקשורת ועוד, אפילו לנצח את רובנו בשחמט... מחשב כבר ניצח את האלופים האנושיים, אפילו בשעשועון טלוויזיה שהתנהל בשפה טבעית, שהיא שפה אנושית.
אבל האם זה אומר שהם נבונים או חכמים באמת? ואם לא, האם בעתיד יוכל המחשב להיות חכם כמו ואפילו יותר מבני אדם? ונבון?
כרגע מחשבים הם ממש לא נבונים כבני אנוש. הם מחשבים מצוין, אבל חושבים ברמה של ילד קטן. החשיבה האנושית היא מפותחת כל כך, שהם אפילו לא קרובים לחיקוי שלה.
בקשר לחוכמה, הם לומדים ועושים זאת לא רע, אפילו טוב. למידת מכונה, למשל, מחייבת עדיין בני אדם מקצועיים שיאמנו את המחשב וזו עדיין מלאכה למומחים. זה אומר שמדובר במשהו כמו מורים ברמת פרופסור המלמדים תלמידים בבית הספר היסודי.
אבל למידה עמוקה היא סיפור אחר. כבר היום מחשבים מלמדים את עצמם, באמצעות טיפול בכמויות אדירות של נתונים, מה שקרוי לעתים "ביג דאטה", לזהות ולהסיק מסקנות שמעט מאוד בני אדם יכולים היו להגיע אליהם. זו כבר סוג של תבונה ולא סתם זהו חלק מובחר בעולם של ה"בינה המלאכותית" של ימינו.
ישנם מדענים שמאמינים שבקרוב, ממש בתוך כמה עשרות שנים, יהיו כבר מחשבים נבונים ובעלי רגשות כמו של בני אדם. זה ייצור עולם חדש ומשונה שבו מחשבים יוכלו לבצע ולחשוב בשבילנו. יש אפילו מי שטוענים שזה יאריך את חיינו בהמון שנים. האם זה טוב או שיש בזה גם רע? - כנראה שגם וגם, אבל בכל מקרה זה מעניין וראוי למחשבה!
הנה סרטון על חוכמת המחשב לעומת חוכמת האדם (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U
אולי המחשב כן יכול להיות חכם כמו בן אדם? (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
מה היה החורף של הבינה המלאכותית?
החורף של הבינה המלאכותית (The winter of artificial intelligence), או "חורף ה-AI", הוא מונח המתאר תקופה משמעותית בהיסטוריה של מדעי המחשב והטכנולוגיה. תקופה זו, שהתרחשה בעיקר בשנות ה-70 של המאה ה-20, סימנה נקודת מפנה בהתפתחות הבינה המלאכותית ובתפיסה הציבורית שלה.
בתחילת דרכה, בשנות ה-50 וה-60, הבינה המלאכותית הייתה מושא להתלהבות ואופטימיות רבה. חוקרים ומדענים הצליחו לפתח מערכות שיכלו לבצע משימות בסיסיות כמו משחק שחמט ופתרון בעיות מתמטיות פשוטות. ההישגים הללו יצרו ציפיות גבוהות לגבי העתיד, והאמונה הרווחת הייתה שבקרוב נראה מכונות חושבות ברמה אנושית.
אולם, עם כניסת שנות ה-70, החלה להתפשט תחושת פיכחון. התברר כי המערכות שפותחו היו מוגבלות מאוד ביכולותיהן, המחשבים לא ענו על הציפיות הגבוהות שתלו בהם ודרשו תכנות מורכב ומפורט, אפילו לביצוע של מטלות פשוטות יחסית. גם מדענים מצאו את עצמם מתקשים ללמד מחשבים דברים בסיסיים שתינוק יודע לעשות, כמו להבין משפטים על פי ההקשר שלהם ושפה בכלל. הטרידו גם העלויות הגבוהות במיוחד שהיו כרוכות בפיתוח והתחושה בתחום הייתה שהתוצאות לא עומדות בציפיות הגבוהות שנוצרו בעשורים הקודמים.
כתוצאה מכך, ההתלהבות והאופוריה סביב הבינה המלאכותית דעכו. המימון למחקר ופיתוח בתחום הצטמצם באופן דרמטי, וחלק מהחוקרים המובילים עברו לתחומים אחרים. תקופה זו סימנה האטה משמעותית בהתקדמות התחום, והובילה לספקנות רבה לגבי היכולת להגשים את החזון של מכונות חושבות.
חוקרים שונים מגדירים אחרת את אורך התקופה. יש הטוענים שהתקוות המנופצות בחורף של הבינה המלאכותית נמשך עד שנות ה-80, כשתחום ה-AI מתחיל לחוות פריחה מחודשת ואיטית, כשבין השאר שווקו לראשונה מכונות ה-LISP, מכונות הבינה המלאכותית הראשונות. אחרים טוענים שהאביב של הבינה המלאכותית מגיע רק באמצע שנות ה-2000. אין ויכוח שהשינוי הונע, בין השאר, מפיתוח "מערכות המומחה", מערכות ממוחשבות שנועדו לחקות את יכולות קבלת ההחלטות של מומחה אנושי בתחומים ספציפיים. התפתחויות אלו סימנו את תחילתו של "האביב" החדש בבינה מלאכותית.
וכך, בתוך עשור מאז 2005, השתנו מקצה לקצה התפיסה לגבי הבינה המלאכותית והתחזיות לגביה. מי שהובילו לכך היו קבוצות שונות של חוקרים, שניסו בהתמדה לפתח "מוח ממוחשב". הגישה התבססה על הרעיון שהמוח האנושי הוא אוסף רכיבים, המחוברים ביניהם כשלכל אחד מהם תפקיד עצמאי משלו. השינוי שהובילו אותן קבוצות, בהשראת מדעי המוח, היה "הלמידה העמוקה", גישה לבניית מכונות תבוניות, ברעיון שהחל להבשיל ולהתפתח יותר ויותר.
את התוצרים של השינוי המאסיבי הזה אנחנו רואים היום, בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית, המכונות הלומדות ואינסוף הפיתוחים שמתפוצצים מול עינינו ומושתתים על Deep Learning, אותה "למידה עמוקה", שבה המחשב לומד ומלמד, למעשה, את עצמו.
השפעתו של חורף הבינה המלאכותית חרגה מעבר לתחום המדעי והטכנולוגי. הוא השפיע באופן עמוק על התפיסה הציבורית של התחום, וסימן מעבר מאופטימיות מופרזת לגישה מפוכחת יותר לגבי האפשרויות והמגבלות של טכנולוגיה זו. תקופה זו עיצבה את הדרך שבה אנו מתייחסים לבינה מלאכותית עד היום, ומזכירה לנו את החשיבות של שמירה על ציפיות ריאליסטיות לצד המשך החדשנות והפיתוח הטכנולוגי.
למרות שהחורף של הבינה המלאכותית נתפס בזמנו כתקופה של נסיגה, בראייה לאחור ניתן לראות בו שלב הכרחי בהתפתחות התחום. הוא אילץ את החוקרים לבחון מחדש את הנחות היסוד שלהם ולפתח גישות חדשות ומציאותיות יותר, שבסופו של דבר הובילו להתקדמויות המשמעותיות שאנו עדים להן כיום בעולם הבינה המלאכותית.
הנה סיפור החורף של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/w_v5lumtoPk
כך משתלב חורף הבינה המלאכותית בתולדות ה-AI כשלב קשה ומשתק:
https://youtu.be/yaL5ZMvRRqE
וכך קידמה למידת המכונה את הבינה המלאכותית לשלב הבא (מתורגם):
https://youtu.be/f_uwKZIAeM0
איך מפתחים מוח מלאכותי?
אחד החלומות של מובילי עולם המחשבים והחוקרים בתחום הבינה המלאכותית הוא לבנות מוח מלאכותי. הכוונה היא כמובן למחשב העובד כמו מוח. רובם לוקחים השראה לבניית מחשב שכזה מהרשתות הביולוגיות של המוח האנושי. היכולת המדהימה של הרשתות הביולוגיות הללו שבמוחנו מכילות מיליארדי תאי עצב שמחווטים ביניהם, כל תא לאלפי תאי עצב שמסביבו. פעולה כמו פתיחת דלת היא פעולה מורכבת מאד בהשוואה לפתרון משוואות מתמטיות ואם ניתן יהיה לבנות מוח שמסוגל לחקות את המוח המנהל פעולות שכאלה, הוא יוכל לפתור משוואות ובעיות מורכבות במיוחד באופן מקבילי. הדבר אומר שמחשב מלאכותי שכזה יהיה המחשב החזק ביותר שנבנה אי-פעם ובעל יכולות שהמחשבים המשוכללים ביותר של היום אינם מתקרבים אליהן.
אחד הפיתוחים המתקדמים בעולם בתחום זה הוא "המוח הכחול", שבו מפתחים מדענים בהובלת מדעני האוניברסיטה העברית בירושלים מוח מלאכותי העובד כך.
אך יש גם חשש בצד הציפיה לפיתוח מדהים שכזה. מה למשל יקרה ביום שבו מוח מלאכותי שכזה יוכל לעצור אותנו בני האדם, מלעצור אותו? האם יוכל למשל לעשות מעשים רעים, שלא יהיו נתונים לעצירה?
זה הצד השני של הפיתוחים הללו, כי יש הרואים בפיתוח של מוח מלאכותי ברמה שכזו עניין מסוכן. הרי כשמלמדים מחשב ללמוד ומאפשרים לו לעשות זאת באופן חופשי ומיומן, עלול להיווצר מצב שבו הוא יגיע לרמה כה גבוהה, עד שהוא יאיים על קיומו של המין האנושי. דמיינו למשל מערכות תוכנה שיבצעו פשעים באינטרנט - מי יואשם בפשע כזה? או מערכת לוחמה חכמה שתבצע פשעים נגד האנושות, בשל פירוש שגוי של כוונת המפעילים, או מבחירה בעייתית לשמור על חיי החיילים בכל מחיר - מי ערב לנו שההיטלר של העתיד לא יהיה מוח מלאכותי ממוחשב שהחליט למחוק אומה, רק כי הוא יכול? ואת מי נעמיד לדין על פשעים כאלה אם מחשב כתב קוד, שכתב קוד, שכתב את התוכנה הפושעת?
הנה סיפורו של המוח הכחול שמפותח בישראל (עברית):
http://youtu.be/L0AR1cUlhTk
גם הסיכוי לייצר מוח מלאכותי בהנדסה גנטית הוא קטן (מתורגם):
https://youtu.be/s_LxZx42sIk
ותכנית טלוויזיה על מחקר המוח הישראלי (עברית):
http://youtu.be/E5yWCvjsXYk
מהי בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית?
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר קצר ומהיר על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/acnIX2b2lpY?t=11s
דברים שמייצר ה-AI וכיצד הוא התפתח כל כך:
https://youtu.be/XtlC-rCjUyM
לאט ופשוט על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
מהו מבחן טיורינג?
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית. בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג".
לאחרונה דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):
http://youtu.be/gfMtkfVkqaA
הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:
http://youtu.be/1uDa7jkIztw
הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):
http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
מהי למידה עמוקה?
הלמידה העמוקה (Deep Learning) היא תחום מחקר בעולם המחשבים וספציפית בתחום "למידת המכונה" שמניח שהמחשב יכול ללמוד וללמד את עצמו, ממש כמו המוח האנושי. מטרתו הברורה של התחום הזה היא ליצור חיקוי ממוחשב של פעולת המוח האנושי.
בין שנות ה-70 לאמצע שנות ה-2000, רווחה אכזבה מאד גדולה מהביצועים של תחום הבינה המלאכותית. התחום, שהבטיח מהפכה של ממש בעולם המחשוב ו"לא סיפק את הסחורה", אכזב במידה רבה והמחקר שלו נכנס לתקופה שכונתה אז "החורף של הבינה המלאכותית".
אבל בשלב מסוים, בשנות האלפיים ואחרי שנים רבות של האכזבה, הפציעה האינטליגנציה המלאכותית מחדש, כשהפעם היא החלה לממש סוף כל סוף את ההבטחה מימי התום שלה. מחשבים מהירים פי מיליון, כמויות מידע עצומות שהחל להציע האינטרנט ושנאגרו על כונני ענק זולים ונגישים - כל אלה הבשילו ביחד עם הבשלה של טכנולוגיה חזקה ומעשית מאי-פעם - "הלמידה העמוקה". הרעיון בה, בפשטות, הוא לפתח "מוח ממוחשב", על בסיס המוח האנושי, תחת הרעיון שהמוח הוא סדרת רכיבים , שלכל אחד מהם תפקיד עצמאי והם מחוברים ביניהם.
ה"הלמידה העמוקה" היא תת-תחום בתוך תחום "למידת המכונה", שגם הוא עצמו, כמו שאומרים מקצועני תחום "למידת המכונה" (ML), מהווה תת-תחום מרכזי בעולם האינטליגנציה המלאכותית.
המיוחד במערכות "למידה עמוקה" הוא היכולת שלהן ללמוד ולהשתפר כל הזמן ולעשות את הלמידה והשיפור המתמיד לגמרי בעצמן. מפתחי מערכות כאלה בונים בשבילה מעין "רשת סמנטית". זו מערכת שמחקה את המערכת הנוירונים שבמוח האנושי וכאמור פועלת ולומדת כמוהו - ככל שהיא פועלת וככל שמשתמשים בה - היא משתפרת ו"יודעת" יותר.
מדובר בתחום חדש יחסית בעולם של חקר המערכות הלומדות, או "למידת המכונה". הוא נקרא גם "הלמידה החישובית" (Machine Learning) והרעיון החדשני בו היה שב"למידה עמוקה" המכונה לומדת בעצמה, מבלי שיאמנו אותה כמו שעושים בלמידה מכונה רגילה.
לטווח רחוק מטרת התחום היא פיתוח של מחשב שיוכל להחליף את החשיבה האנושית. מערכת כזו תהיה מסוגלת לזהות תבניות ודפוסים בדיבור, תמונות, צלילים ועוד סוגי מידע, שהמערכות הממוחשבות התקשו, עד לא מזמן, לעבד ולטפל בהם.
חשיבה עמוקה היא רק בתחילתה, אבל חוקרים נעזרו בה כבר לזיהוי מולקולות שייקשרו למטרות בגוף טוב יותר ומסתייעים בממצאים לפיתוח תרופות חדשות. מחשב או תוכנה שמצוידים ב"חשיבה עמוקה" מבינים כבר היום שפה אנושית במנועי חיפוש, בחיפוש קולי ובעוזרים דיגיטליים כמו "סירי" של חברת אפל ו"קורטנה" של מיקרוסופט. בעתיד יסיקו מערכות כאלה גם מסקנות ויקבלו החלטות בכוחות עצמן.
העתיד מבטיח מפיתוחים אלה מערכות רפואיות שמטפלות בחולים, אנליסטים ומומחים ממוחשבים לניהול כספים ומסחר במניות ועד למערכות ראיה ממוחשבת, שיוכלו לזהות עצמים במרחב ולסווג אותם, ללא צורך בהתערבות אנושית.
באמצעות חיקוי היכולת האנושית ללמוד, מצליחות מערכות למידה עמוקה גם ליצור ציורים, מוסיקה, סרטונים וטקסטים,להמליץ ללקוחות על רכישות, לייצר קריינות מלאכותית, לזהות עצמים ופנים מדויקות בתמונות וסרטונים, לאבחן מחלות, להפיק רווחים ממניות, להלביש פנים של מפורסמים על סרטי וידאו ועוד שלל יישומים.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "Google Brain", על אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם.
הנה טכנולוגיית הלמידה העמוקה והעתיד שהיא מסמנת, כולל הסכנות האפשריות:
http://youtu.be/IoP9akd44wk
כך עובדים על פיתוח המוח העמוק:
http://youtu.be/zLp-edwiGUU
הדגמה ויזואלית של עץ ההחלטות הגדל ומתפתח של מערכת חכמה:
http://youtu.be/nSg4HKHdDs4
מהם הסיכונים שבבינה מלאכותית?
בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.
זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.
בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.
ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.
רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."
מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.
מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.
בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.
הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):
https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw
מעט על הבינה המלאכותית:
http://youtu.be/x-QfL_BmZVE
סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/78-1MlkxyqI
אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:
http://youtu.be/CbNy67HrvOo
ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):
http://youtu.be/g0yEDyEppeM
מהו המחשב הראשון בהיסטוריה שניצח את אלוף העולם בשחמט?
לאחר שניצח אותו בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב - על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997.
אבל "כחול עמוק" הוא לא כינוי לשחקן שחמט מסתורי. מדובר במחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. למעשה, כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן. הוא גבר עליו בתוצאה 3.5 מול 2.5.
הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה ובכך להפוך, כמה שזה נדוש, כמות לאיכות.
הכמות והכוח החישובי שלו איפשרו למחשב הזה לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..
ההפרש בין מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב.
לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק. בכך הייתה לו היכולת להפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.
חשוב לציין שבשולי תחרות המהפך הייתה פרשה קטנה. קספרוב טען לאחר המשחק שהוא היה מבוסס על תרמית של IBM. אלוף העולם בשחמט דרש משחק חוזר, אבל חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת. היא גם פירקה את המחשב, ככל הנראה בכדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.
הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:
http://youtu.be/y9UMt-8gfW8
על מחשב "כחול-עמוק", שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:
http://youtu.be/NJarxpYyoFI
וממשיכיו, כמו "אלפא זירו" של גוגל, שבתוך 4 שעות הגיע לרמת אמן בשחמט:
https://youtu.be/0g9SlVdv1PY
מהי המהפכה התעשייתית הרביעית?
שמתם לב שאנו נמצאים בליבו של תהליך המשלב באופן חסר תקדים טכנולוגיות דיגיטליות, פיזיות וביולוגיות, תוך טשטוש הגבולות בין העולם האנושי וזה הטכנולוגי?
"המהפכה התעשייתית הרביעית" (Fourth Industrial Revolution), או המהפכה התעשייתית 4.0, הם שמותיו של שינוי טכנולוגי עמוק ומהפכני בעידן המודרני. את המונח טבע פרופסור קלאוס שוורב (Klaus Schwab) מהפורום העולמי לכלכלה (World Economic Forum).
בניגוד למהפכות התעשייתיות הקודמות, המהפכה הרביעית מאופיינת בקצב חסר תקדים של התפתחות טכנולוגית וביכולת של טכנולוגיות לשנות מערכות שלמות, על ידי מרחב משולב בו פועלות, אלה לצד אלה ובתיאום מלא, מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
זוהי מהפכה המשנה את האופן שבו אנו חיים, עובדים ומתקשרים. בעוד המהפכה התעשייתית הראשונה השתמשה באדי מים ובכוח הקיטור כדי להכניס את המכונות לתהליכי הייצור, המהפכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל כדי להגיע לייצור המוני, השלישית התמקדה בטכנולוגיית אלקטרוניקה, מחשוב ומידע במטרה לקדם אוטומציה בייצור - המהפכה התעשייתית הרביעית מתמקדת גם ביצירת בינה מלאכותית שיכולה ללמוד, להסתגל ולקבל החלטות באופן עצמאי.
במרכז הטכנולוגיות הללו שמניעות את המהפכה נמצאות טכנולוגיות ה-AI, האינטרנט של הדברים, רובוטיקה מתקדמת, הדפסת תלת-ממד, טכנולוגיות מחשוב ביולוגיות, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות חישה מתקדמות. כל אלו יוצרים מרחב משולב שבו פועלות בסינכרוניזציה מלאה מגוון מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
אין כמעט גבול להשפעות החברתיות והכלכליות של המהפכה הזו. מצד אחד היא יוצרת הזדמנויות עצומות לחדשנות וקידמה, אך בו בזמן היא גם מעוררת אתגרים הקשורים לשינויים בלתי נתפסים בתעסוקה ובעולם המקצועי שמרכיב את שוק העבודה, לשוויון בין עשירים לעניים, לפרטיות של אנשים ולזהות אנושית.
לצד העלייה בייצור, טיוב הפעילות, מקסום הערך עם הירידה בעלויות והאופטימיזציה של המדדים התפעוליים, כולל בטיחות העובדים ואיכות המוצר ובזמן שמקצועות חדשים כבר צומחים סביב הטכנולוגיות המתקדמות שצצות בכל יום, ברור שמקצועות רבים צפויים להשתנות או להיעלם לגמרי.
כיום יש כבר דיבור על מהפכה תעשייתית חמישית, שתתרכז בפרסונליזציה ובהתאמה של המערכות המתוחכמות, כולל הרובוטים והקובוטים התעשייתיים הללו, לצרכי המפעלים.
אז הסיפור של המהפכה התעשייתית הרביעית הוא ממש לא רק טכנולוגי, אלא הסיפור של החברה האנושית והדרך בה היא תבחר לעצב ולנווט את השינויים המהירים והמורכבים הללו, לצד השמירה על ערכיה האנושיים והאתיים.
הנה ארבע המהפכות:
https://youtu.be/Rd8gVeqE-qc
סקירה יפה על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/Ko2esJeGsrI
למה המהפכה הרביעית נוגעת לנו בעצם?
https://youtu.be/JKsVYpRp41w
הסבר מעמיק על מהפכת המאה ה-21 התעשייתית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
הרצאת וידאו על המהפכה המדהימה הזו:
https://youtu.be/GDlK9f7zHo4
סרטון תיעודי על המהפכה התעשייתית 4.0:
https://youtu.be/kpW9JcWxKq0?long=yes
ההשפעה על החיים והחברה (עברית):
https://youtu.be/6mlG1mfpDjg?long=yes
ויש מי שקורא לשלב הבא "המהפכה החמישית" או "המהפכה הרבודה" (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
מחשבים יודעים לעשות המון דברים מצוין, אפילו יותר מבני אדם. אבל זה לא אומר שהם נבונים או חכמים מבני אדם. עדיין...
מהירות הפעולה של המחשבים מאפשרת להם לבצע חישובים מסובכים ביותר, בשבריר מהמהירות שאפילו הגאון האנושי הכי גדול יכול רק לקנא בה. הם יכולים לחשב מתמטיקה ולבצע פעולות על תמונות, וידאו, תקשורת ועוד, אפילו לנצח את רובנו בשחמט... מחשב כבר ניצח את האלופים האנושיים, אפילו בשעשועון טלוויזיה שהתנהל בשפה טבעית, שהיא שפה אנושית.
אבל האם זה אומר שהם נבונים או חכמים באמת? ואם לא, האם בעתיד יוכל המחשב להיות חכם כמו ואפילו יותר מבני אדם? ונבון?
כרגע מחשבים הם ממש לא נבונים כבני אנוש. הם מחשבים מצוין, אבל חושבים ברמה של ילד קטן. החשיבה האנושית היא מפותחת כל כך, שהם אפילו לא קרובים לחיקוי שלה.
בקשר לחוכמה, הם לומדים ועושים זאת לא רע, אפילו טוב. למידת מכונה, למשל, מחייבת עדיין בני אדם מקצועיים שיאמנו את המחשב וזו עדיין מלאכה למומחים. זה אומר שמדובר במשהו כמו מורים ברמת פרופסור המלמדים תלמידים בבית הספר היסודי.
אבל למידה עמוקה היא סיפור אחר. כבר היום מחשבים מלמדים את עצמם, באמצעות טיפול בכמויות אדירות של נתונים, מה שקרוי לעתים "ביג דאטה", לזהות ולהסיק מסקנות שמעט מאוד בני אדם יכולים היו להגיע אליהם. זו כבר סוג של תבונה ולא סתם זהו חלק מובחר בעולם של ה"בינה המלאכותית" של ימינו.
ישנם מדענים שמאמינים שבקרוב, ממש בתוך כמה עשרות שנים, יהיו כבר מחשבים נבונים ובעלי רגשות כמו של בני אדם. זה ייצור עולם חדש ומשונה שבו מחשבים יוכלו לבצע ולחשוב בשבילנו. יש אפילו מי שטוענים שזה יאריך את חיינו בהמון שנים. האם זה טוב או שיש בזה גם רע? - כנראה שגם וגם, אבל בכל מקרה זה מעניין וראוי למחשבה!
הנה סרטון על חוכמת המחשב לעומת חוכמת האדם (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U
אולי המחשב כן יכול להיות חכם כמו בן אדם? (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
החורף של הבינה המלאכותית (The winter of artificial intelligence), או "חורף ה-AI", הוא מונח המתאר תקופה משמעותית בהיסטוריה של מדעי המחשב והטכנולוגיה. תקופה זו, שהתרחשה בעיקר בשנות ה-70 של המאה ה-20, סימנה נקודת מפנה בהתפתחות הבינה המלאכותית ובתפיסה הציבורית שלה.
בתחילת דרכה, בשנות ה-50 וה-60, הבינה המלאכותית הייתה מושא להתלהבות ואופטימיות רבה. חוקרים ומדענים הצליחו לפתח מערכות שיכלו לבצע משימות בסיסיות כמו משחק שחמט ופתרון בעיות מתמטיות פשוטות. ההישגים הללו יצרו ציפיות גבוהות לגבי העתיד, והאמונה הרווחת הייתה שבקרוב נראה מכונות חושבות ברמה אנושית.
אולם, עם כניסת שנות ה-70, החלה להתפשט תחושת פיכחון. התברר כי המערכות שפותחו היו מוגבלות מאוד ביכולותיהן, המחשבים לא ענו על הציפיות הגבוהות שתלו בהם ודרשו תכנות מורכב ומפורט, אפילו לביצוע של מטלות פשוטות יחסית. גם מדענים מצאו את עצמם מתקשים ללמד מחשבים דברים בסיסיים שתינוק יודע לעשות, כמו להבין משפטים על פי ההקשר שלהם ושפה בכלל. הטרידו גם העלויות הגבוהות במיוחד שהיו כרוכות בפיתוח והתחושה בתחום הייתה שהתוצאות לא עומדות בציפיות הגבוהות שנוצרו בעשורים הקודמים.
כתוצאה מכך, ההתלהבות והאופוריה סביב הבינה המלאכותית דעכו. המימון למחקר ופיתוח בתחום הצטמצם באופן דרמטי, וחלק מהחוקרים המובילים עברו לתחומים אחרים. תקופה זו סימנה האטה משמעותית בהתקדמות התחום, והובילה לספקנות רבה לגבי היכולת להגשים את החזון של מכונות חושבות.
חוקרים שונים מגדירים אחרת את אורך התקופה. יש הטוענים שהתקוות המנופצות בחורף של הבינה המלאכותית נמשך עד שנות ה-80, כשתחום ה-AI מתחיל לחוות פריחה מחודשת ואיטית, כשבין השאר שווקו לראשונה מכונות ה-LISP, מכונות הבינה המלאכותית הראשונות. אחרים טוענים שהאביב של הבינה המלאכותית מגיע רק באמצע שנות ה-2000. אין ויכוח שהשינוי הונע, בין השאר, מפיתוח "מערכות המומחה", מערכות ממוחשבות שנועדו לחקות את יכולות קבלת ההחלטות של מומחה אנושי בתחומים ספציפיים. התפתחויות אלו סימנו את תחילתו של "האביב" החדש בבינה מלאכותית.
וכך, בתוך עשור מאז 2005, השתנו מקצה לקצה התפיסה לגבי הבינה המלאכותית והתחזיות לגביה. מי שהובילו לכך היו קבוצות שונות של חוקרים, שניסו בהתמדה לפתח "מוח ממוחשב". הגישה התבססה על הרעיון שהמוח האנושי הוא אוסף רכיבים, המחוברים ביניהם כשלכל אחד מהם תפקיד עצמאי משלו. השינוי שהובילו אותן קבוצות, בהשראת מדעי המוח, היה "הלמידה העמוקה", גישה לבניית מכונות תבוניות, ברעיון שהחל להבשיל ולהתפתח יותר ויותר.
את התוצרים של השינוי המאסיבי הזה אנחנו רואים היום, בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית, המכונות הלומדות ואינסוף הפיתוחים שמתפוצצים מול עינינו ומושתתים על Deep Learning, אותה "למידה עמוקה", שבה המחשב לומד ומלמד, למעשה, את עצמו.
השפעתו של חורף הבינה המלאכותית חרגה מעבר לתחום המדעי והטכנולוגי. הוא השפיע באופן עמוק על התפיסה הציבורית של התחום, וסימן מעבר מאופטימיות מופרזת לגישה מפוכחת יותר לגבי האפשרויות והמגבלות של טכנולוגיה זו. תקופה זו עיצבה את הדרך שבה אנו מתייחסים לבינה מלאכותית עד היום, ומזכירה לנו את החשיבות של שמירה על ציפיות ריאליסטיות לצד המשך החדשנות והפיתוח הטכנולוגי.
למרות שהחורף של הבינה המלאכותית נתפס בזמנו כתקופה של נסיגה, בראייה לאחור ניתן לראות בו שלב הכרחי בהתפתחות התחום. הוא אילץ את החוקרים לבחון מחדש את הנחות היסוד שלהם ולפתח גישות חדשות ומציאותיות יותר, שבסופו של דבר הובילו להתקדמויות המשמעותיות שאנו עדים להן כיום בעולם הבינה המלאכותית.
הנה סיפור החורף של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/w_v5lumtoPk
כך משתלב חורף הבינה המלאכותית בתולדות ה-AI כשלב קשה ומשתק:
https://youtu.be/yaL5ZMvRRqE
וכך קידמה למידת המכונה את הבינה המלאכותית לשלב הבא (מתורגם):
https://youtu.be/f_uwKZIAeM0
אחד החלומות של מובילי עולם המחשבים והחוקרים בתחום הבינה המלאכותית הוא לבנות מוח מלאכותי. הכוונה היא כמובן למחשב העובד כמו מוח. רובם לוקחים השראה לבניית מחשב שכזה מהרשתות הביולוגיות של המוח האנושי. היכולת המדהימה של הרשתות הביולוגיות הללו שבמוחנו מכילות מיליארדי תאי עצב שמחווטים ביניהם, כל תא לאלפי תאי עצב שמסביבו. פעולה כמו פתיחת דלת היא פעולה מורכבת מאד בהשוואה לפתרון משוואות מתמטיות ואם ניתן יהיה לבנות מוח שמסוגל לחקות את המוח המנהל פעולות שכאלה, הוא יוכל לפתור משוואות ובעיות מורכבות במיוחד באופן מקבילי. הדבר אומר שמחשב מלאכותי שכזה יהיה המחשב החזק ביותר שנבנה אי-פעם ובעל יכולות שהמחשבים המשוכללים ביותר של היום אינם מתקרבים אליהן.
אחד הפיתוחים המתקדמים בעולם בתחום זה הוא "המוח הכחול", שבו מפתחים מדענים בהובלת מדעני האוניברסיטה העברית בירושלים מוח מלאכותי העובד כך.
אך יש גם חשש בצד הציפיה לפיתוח מדהים שכזה. מה למשל יקרה ביום שבו מוח מלאכותי שכזה יוכל לעצור אותנו בני האדם, מלעצור אותו? האם יוכל למשל לעשות מעשים רעים, שלא יהיו נתונים לעצירה?
זה הצד השני של הפיתוחים הללו, כי יש הרואים בפיתוח של מוח מלאכותי ברמה שכזו עניין מסוכן. הרי כשמלמדים מחשב ללמוד ומאפשרים לו לעשות זאת באופן חופשי ומיומן, עלול להיווצר מצב שבו הוא יגיע לרמה כה גבוהה, עד שהוא יאיים על קיומו של המין האנושי. דמיינו למשל מערכות תוכנה שיבצעו פשעים באינטרנט - מי יואשם בפשע כזה? או מערכת לוחמה חכמה שתבצע פשעים נגד האנושות, בשל פירוש שגוי של כוונת המפעילים, או מבחירה בעייתית לשמור על חיי החיילים בכל מחיר - מי ערב לנו שההיטלר של העתיד לא יהיה מוח מלאכותי ממוחשב שהחליט למחוק אומה, רק כי הוא יכול? ואת מי נעמיד לדין על פשעים כאלה אם מחשב כתב קוד, שכתב קוד, שכתב את התוכנה הפושעת?
הנה סיפורו של המוח הכחול שמפותח בישראל (עברית):
http://youtu.be/L0AR1cUlhTk
גם הסיכוי לייצר מוח מלאכותי בהנדסה גנטית הוא קטן (מתורגם):
https://youtu.be/s_LxZx42sIk
ותכנית טלוויזיה על מחקר המוח הישראלי (עברית):
http://youtu.be/E5yWCvjsXYk
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר קצר ומהיר על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/acnIX2b2lpY?t=11s
דברים שמייצר ה-AI וכיצד הוא התפתח כל כך:
https://youtu.be/XtlC-rCjUyM
לאט ופשוט על הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
בינה מלאכותית
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית. בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג".
לאחרונה דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):
http://youtu.be/gfMtkfVkqaA
הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:
http://youtu.be/1uDa7jkIztw
הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):
http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
הלמידה העמוקה (Deep Learning) היא תחום מחקר בעולם המחשבים וספציפית בתחום "למידת המכונה" שמניח שהמחשב יכול ללמוד וללמד את עצמו, ממש כמו המוח האנושי. מטרתו הברורה של התחום הזה היא ליצור חיקוי ממוחשב של פעולת המוח האנושי.
בין שנות ה-70 לאמצע שנות ה-2000, רווחה אכזבה מאד גדולה מהביצועים של תחום הבינה המלאכותית. התחום, שהבטיח מהפכה של ממש בעולם המחשוב ו"לא סיפק את הסחורה", אכזב במידה רבה והמחקר שלו נכנס לתקופה שכונתה אז "החורף של הבינה המלאכותית".
אבל בשלב מסוים, בשנות האלפיים ואחרי שנים רבות של האכזבה, הפציעה האינטליגנציה המלאכותית מחדש, כשהפעם היא החלה לממש סוף כל סוף את ההבטחה מימי התום שלה. מחשבים מהירים פי מיליון, כמויות מידע עצומות שהחל להציע האינטרנט ושנאגרו על כונני ענק זולים ונגישים - כל אלה הבשילו ביחד עם הבשלה של טכנולוגיה חזקה ומעשית מאי-פעם - "הלמידה העמוקה". הרעיון בה, בפשטות, הוא לפתח "מוח ממוחשב", על בסיס המוח האנושי, תחת הרעיון שהמוח הוא סדרת רכיבים , שלכל אחד מהם תפקיד עצמאי והם מחוברים ביניהם.
ה"הלמידה העמוקה" היא תת-תחום בתוך תחום "למידת המכונה", שגם הוא עצמו, כמו שאומרים מקצועני תחום "למידת המכונה" (ML), מהווה תת-תחום מרכזי בעולם האינטליגנציה המלאכותית.
המיוחד במערכות "למידה עמוקה" הוא היכולת שלהן ללמוד ולהשתפר כל הזמן ולעשות את הלמידה והשיפור המתמיד לגמרי בעצמן. מפתחי מערכות כאלה בונים בשבילה מעין "רשת סמנטית". זו מערכת שמחקה את המערכת הנוירונים שבמוח האנושי וכאמור פועלת ולומדת כמוהו - ככל שהיא פועלת וככל שמשתמשים בה - היא משתפרת ו"יודעת" יותר.
מדובר בתחום חדש יחסית בעולם של חקר המערכות הלומדות, או "למידת המכונה". הוא נקרא גם "הלמידה החישובית" (Machine Learning) והרעיון החדשני בו היה שב"למידה עמוקה" המכונה לומדת בעצמה, מבלי שיאמנו אותה כמו שעושים בלמידה מכונה רגילה.
לטווח רחוק מטרת התחום היא פיתוח של מחשב שיוכל להחליף את החשיבה האנושית. מערכת כזו תהיה מסוגלת לזהות תבניות ודפוסים בדיבור, תמונות, צלילים ועוד סוגי מידע, שהמערכות הממוחשבות התקשו, עד לא מזמן, לעבד ולטפל בהם.
חשיבה עמוקה היא רק בתחילתה, אבל חוקרים נעזרו בה כבר לזיהוי מולקולות שייקשרו למטרות בגוף טוב יותר ומסתייעים בממצאים לפיתוח תרופות חדשות. מחשב או תוכנה שמצוידים ב"חשיבה עמוקה" מבינים כבר היום שפה אנושית במנועי חיפוש, בחיפוש קולי ובעוזרים דיגיטליים כמו "סירי" של חברת אפל ו"קורטנה" של מיקרוסופט. בעתיד יסיקו מערכות כאלה גם מסקנות ויקבלו החלטות בכוחות עצמן.
העתיד מבטיח מפיתוחים אלה מערכות רפואיות שמטפלות בחולים, אנליסטים ומומחים ממוחשבים לניהול כספים ומסחר במניות ועד למערכות ראיה ממוחשבת, שיוכלו לזהות עצמים במרחב ולסווג אותם, ללא צורך בהתערבות אנושית.
באמצעות חיקוי היכולת האנושית ללמוד, מצליחות מערכות למידה עמוקה גם ליצור ציורים, מוסיקה, סרטונים וטקסטים,להמליץ ללקוחות על רכישות, לייצר קריינות מלאכותית, לזהות עצמים ופנים מדויקות בתמונות וסרטונים, לאבחן מחלות, להפיק רווחים ממניות, להלביש פנים של מפורסמים על סרטי וידאו ועוד שלל יישומים.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "Google Brain", על אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם.
הנה טכנולוגיית הלמידה העמוקה והעתיד שהיא מסמנת, כולל הסכנות האפשריות:
http://youtu.be/IoP9akd44wk
כך עובדים על פיתוח המוח העמוק:
http://youtu.be/zLp-edwiGUU
הדגמה ויזואלית של עץ ההחלטות הגדל ומתפתח של מערכת חכמה:
http://youtu.be/nSg4HKHdDs4
בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.
זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.
בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.
ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.
רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."
מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.
מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.
בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.
הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):
https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw
מעט על הבינה המלאכותית:
http://youtu.be/x-QfL_BmZVE
סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/78-1MlkxyqI
אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:
http://youtu.be/CbNy67HrvOo
ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):
http://youtu.be/g0yEDyEppeM
לאחר שניצח אותו בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב - על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997.
אבל "כחול עמוק" הוא לא כינוי לשחקן שחמט מסתורי. מדובר במחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. למעשה, כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן. הוא גבר עליו בתוצאה 3.5 מול 2.5.
הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה ובכך להפוך, כמה שזה נדוש, כמות לאיכות.
הכמות והכוח החישובי שלו איפשרו למחשב הזה לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..
ההפרש בין מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב.
לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק. בכך הייתה לו היכולת להפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.
חשוב לציין שבשולי תחרות המהפך הייתה פרשה קטנה. קספרוב טען לאחר המשחק שהוא היה מבוסס על תרמית של IBM. אלוף העולם בשחמט דרש משחק חוזר, אבל חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת. היא גם פירקה את המחשב, ככל הנראה בכדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.
הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:
http://youtu.be/y9UMt-8gfW8
על מחשב "כחול-עמוק", שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:
http://youtu.be/NJarxpYyoFI
וממשיכיו, כמו "אלפא זירו" של גוגל, שבתוך 4 שעות הגיע לרמת אמן בשחמט:
https://youtu.be/0g9SlVdv1PY
שמתם לב שאנו נמצאים בליבו של תהליך המשלב באופן חסר תקדים טכנולוגיות דיגיטליות, פיזיות וביולוגיות, תוך טשטוש הגבולות בין העולם האנושי וזה הטכנולוגי?
"המהפכה התעשייתית הרביעית" (Fourth Industrial Revolution), או המהפכה התעשייתית 4.0, הם שמותיו של שינוי טכנולוגי עמוק ומהפכני בעידן המודרני. את המונח טבע פרופסור קלאוס שוורב (Klaus Schwab) מהפורום העולמי לכלכלה (World Economic Forum).
בניגוד למהפכות התעשייתיות הקודמות, המהפכה הרביעית מאופיינת בקצב חסר תקדים של התפתחות טכנולוגית וביכולת של טכנולוגיות לשנות מערכות שלמות, על ידי מרחב משולב בו פועלות, אלה לצד אלה ובתיאום מלא, מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
זוהי מהפכה המשנה את האופן שבו אנו חיים, עובדים ומתקשרים. בעוד המהפכה התעשייתית הראשונה השתמשה באדי מים ובכוח הקיטור כדי להכניס את המכונות לתהליכי הייצור, המהפכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל כדי להגיע לייצור המוני, השלישית התמקדה בטכנולוגיית אלקטרוניקה, מחשוב ומידע במטרה לקדם אוטומציה בייצור - המהפכה התעשייתית הרביעית מתמקדת גם ביצירת בינה מלאכותית שיכולה ללמוד, להסתגל ולקבל החלטות באופן עצמאי.
במרכז הטכנולוגיות הללו שמניעות את המהפכה נמצאות טכנולוגיות ה-AI, האינטרנט של הדברים, רובוטיקה מתקדמת, הדפסת תלת-ממד, טכנולוגיות מחשוב ביולוגיות, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות חישה מתקדמות. כל אלו יוצרים מרחב משולב שבו פועלות בסינכרוניזציה מלאה מגוון מערכות פיזיות, דיגיטליות וביולוגיות.
אין כמעט גבול להשפעות החברתיות והכלכליות של המהפכה הזו. מצד אחד היא יוצרת הזדמנויות עצומות לחדשנות וקידמה, אך בו בזמן היא גם מעוררת אתגרים הקשורים לשינויים בלתי נתפסים בתעסוקה ובעולם המקצועי שמרכיב את שוק העבודה, לשוויון בין עשירים לעניים, לפרטיות של אנשים ולזהות אנושית.
לצד העלייה בייצור, טיוב הפעילות, מקסום הערך עם הירידה בעלויות והאופטימיזציה של המדדים התפעוליים, כולל בטיחות העובדים ואיכות המוצר ובזמן שמקצועות חדשים כבר צומחים סביב הטכנולוגיות המתקדמות שצצות בכל יום, ברור שמקצועות רבים צפויים להשתנות או להיעלם לגמרי.
כיום יש כבר דיבור על מהפכה תעשייתית חמישית, שתתרכז בפרסונליזציה ובהתאמה של המערכות המתוחכמות, כולל הרובוטים והקובוטים התעשייתיים הללו, לצרכי המפעלים.
אז הסיפור של המהפכה התעשייתית הרביעית הוא ממש לא רק טכנולוגי, אלא הסיפור של החברה האנושית והדרך בה היא תבחר לעצב ולנווט את השינויים המהירים והמורכבים הללו, לצד השמירה על ערכיה האנושיים והאתיים.
הנה ארבע המהפכות:
https://youtu.be/Rd8gVeqE-qc
סקירה יפה על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/Ko2esJeGsrI
למה המהפכה הרביעית נוגעת לנו בעצם?
https://youtu.be/JKsVYpRp41w
הסבר מעמיק על מהפכת המאה ה-21 התעשייתית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
הרצאת וידאו על המהפכה המדהימה הזו:
https://youtu.be/GDlK9f7zHo4
סרטון תיעודי על המהפכה התעשייתית 4.0:
https://youtu.be/kpW9JcWxKq0?long=yes
ההשפעה על החיים והחברה (עברית):
https://youtu.be/6mlG1mfpDjg?long=yes
ויש מי שקורא לשלב הבא "המהפכה החמישית" או "המהפכה הרבודה" (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?
זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!
ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..
ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.
במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.
אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - אדם כזה יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד, אבל זה שלא מבין אירוניה או סרקזם והומור. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.
הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:
https://youtu.be/dj3EvdOJXMc
ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:
http://youtu.be/vkrV4MiX4IM
הנה נאום לנשיא טראמפ שכתב מחשב:
https://youtu.be/EFHyzuqjaok
חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:
http://youtu.be/EEczLkSTSrQ
ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:
https://youtu.be/inlkQcSjD9w
זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!
ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..
ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.
במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.
אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - אדם כזה יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד, אבל זה שלא מבין אירוניה או סרקזם והומור. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.
הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:
https://youtu.be/dj3EvdOJXMc
ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:
http://youtu.be/vkrV4MiX4IM
הנה נאום לנשיא טראמפ שכתב מחשב:
https://youtu.be/EFHyzuqjaok
חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:
http://youtu.be/EEczLkSTSrQ
ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:
https://youtu.be/inlkQcSjD9w
מה הייתה תוכנת השיחה אלייזה?
"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".
כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
"אלייזה" (Eliza) הייתה תוכנת שיחה, צ'אטבוט, שנולדה בשנת 1966 וחיקתה שיחה עם פסיכולוג. אלייזה נכתבה על ידי ג'וזף וייצנבאום, מדען מחשב וחוקר מ-MIT, כסוג של פרודיה על טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיה, בשיטת קרל רוג'רס. שיטה זו נחשבה בשנות ה-60 להצלחה גדולה. וייצנבאום ואנשיו באוניברסיטת MIT שבבוסטון הופתעו אז לגלות שרבים הגיבו אל 'אלייזה' ממש כאילו הייתה מטפל אמיתי ולא תוכנת מחשב פשוטה.
למרות ששיחה עם אליזה מרגישה לא פעם כשיחה עם דובר אינטליגנטי והיא מגיבה ומתקשרת באופן שנראה הגיוני, בפועל אלייזה אינה חכמה. היא הייתה אז רק סימולציה לשיחה עם פסיכולוג ועל אף שרבים קיוו שהיא תבונית, טענת המפתח הייתה חד-משמעית - אלייזה אינה מצוידת בבינה מלאכותית של ממש!
הטריק של וייצנבאום ואנשי MIT שפיתחו אותה היה לגרום לתוכנה לזהות מילות מפתח בדברי המשוחח עמה ולהשתמש בהן בתשובותיה באופן מתוכנת. דוגמאות לזיהוי מילות מפתח בתחום הטיפולי ולשימוש בהן לקידום השיחה, לא חסרות. נניח שהדובר אמר לאלייזה שהוא עצוב, התוכנה הייתה מגלה את מילת המפתח "עצוב" ושואלת אותו בצ'אט "למה אתה חושב שאתה עצוב?". אם הוא אמר שהוא שמח אז התגובה יכולה להיות כמו "ואיך ההרגשה להיות שמח?"
על שאלות ללא מילות מפתח אלייזה נהגה לשאול אז "האם שאלה זו מעניינת אותך?" או "מה מעניין אותך בשאלה זו?".
כך הולכת ונוצרת נוצרת שיחה משעשעת שכמעט יכולה להביא למחשבה שמדובר במטפל מבין ונבון. בשנות המחקר התגלה שאנשים ייחסו למילים של אלייזה משמעות רבה והתייחסו אליה לא פעם באופן רגשי, ממש כמו אל פסיכולוג אנושי.
באותה תקופה היו שדיברו על יכולותיה של אלייזה כתוכנה חכמה, שאולי תוכל לעמוד ב"מבחן טיורינג" אפשרי. אבל היא לא עשתה זאת, כפי שהצהירו מראש המפתחים. בכל זאת נרשמה אז אכזבה ברורה מכך שאלייזה לא באמת התגלתה כבעלת בינה מלאכותית. מדובר היה בשנות ה-60, עידן שבו כל המחשוב מבוסס המסוף (מקלדת ומסך המתחברים למחשב מרכזי) היה חדשני מאד והציפיות היו גבוהות מהיכולות האמיתיות של עולם המחשבים. רק 15 שנה אחר כך יגיעו המחשבים האישיים, ועוד 30 שנה יעברו, בטרם יתחילו לפעול מנועי חיפוש כמו "אסק ג'יבס", שהתבססו על עיבוד שפה טבעית, כשלצידן פועלות גם תוכנות ומערכות עזרה ממוחשבות "חכמות" מהסוג של "קליפי", שצורף אז ל-Windows.
הכישלון של אלייזה, עד כמה שהוא היה צפוי, היה אחת הסיבות לפתיחתו של העידן שנקרא אז "החורף של הבינה המלאכותית", תקופה שתימשך עד אמצע שנות ה-2000 ותתאפיין באכזבה מהבטחת האינטליגנציה המלאכותית.
גם היום אלייזה מסוגלת לגרום לדוברים עימה לשכוח שהיא מכונה, במצב שנקרא "השעיית חוסר האמונה". את אלייזה ממשיכות כיום תוכנות הצ'אטבוט (Chatbot). מדובר בסוגים של סוכנים חכמים, סוכני AI או סייענים חכמים, שבאחרונה הולכים ותופסים את מקומם בחיינו. הם עשויים להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. במיוחד מכיוון שאנשים מאמינים להן ובהן.
ואגב, מקור השם "אלייזה" הוא בשמה של גיבורת "פיגמליון", המחזה הנודע של ג'ורג' ברנרד שו.
הנה סיפורן של השיחות עם תוכנת אלייזה ההיסטורית:
https://youtu.be/itYWwMJr1X4
שיחה עם תוכנה דמויית אלייזה על מחשב הקומודור:
https://youtu.be/4sngIh0YJtk
השיחות עם אלייזה:
https://youtu.be/CJWOOTMt4ko
מפגש בין צ'אטבוטים - בין העוזרת הווירטואלית של האייפון, סירי, לתוכנת אלייזה:
https://youtu.be/uTiLverShyc
וממשיכיה של אלייזה בעולם הצ'אטבוט:
http://youtu.be/iE9LtfQAYYU
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?
המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.
ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.
ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.
זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.
הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.
ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת (Machine Learning), עיבוד שפה טבעית (NLP), זיהוי קול אנושי (Speech Recognition) ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.
הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:
https://youtu.be/U6rvaWaiZNg
רגע היסטורי - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:
https://youtu.be/WFR3lOm_xhE
כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:
https://youtu.be/HkEOJnn_zlg
כאן ווטסון לומד לבשל:
https://youtu.be/yrfMcNE0y9s
והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:
https://youtu.be/RBF4hhgAJJc
ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):
https://youtu.be/M_q5z6VXRzI
המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.
ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.
ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.
זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.
הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.
ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת (Machine Learning), עיבוד שפה טבעית (NLP), זיהוי קול אנושי (Speech Recognition) ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.
הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:
https://youtu.be/U6rvaWaiZNg
רגע היסטורי - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:
https://youtu.be/WFR3lOm_xhE
כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:
https://youtu.be/HkEOJnn_zlg
כאן ווטסון לומד לבשל:
https://youtu.be/yrfMcNE0y9s
והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:
https://youtu.be/RBF4hhgAJJc
ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):
https://youtu.be/M_q5z6VXRzI
האם בית יכול להיות גאון?
כל אחד שמע על הבית החכם, אבל כמה אנשים שמעו על בית ממש חכם? גאון?
עזרים חדשים, מעין עוזרים וירטואליים חדשניים שהם חלק מהבית, אמורים ללוות את בני הבית ולענות להם על שאלות, להציע להם הצעות לשיפור האווירה והלימודים, המיזוג, האוכל ועוד. חברה בשם EmoSPARK יצרה מכשיר כזה, שהופך לעוזר ביתי המסייע לבני הבית בשלל תחומים. היופי בטכנולוגיה הזו היא שהיא לומדת כל הזמן את העדפות בני הבית ומה שהם רגילים ומסייעת להם כל הזמן באמצעות מה שהיא יודעת עליהם.
הילד לומד? - המערכת מסייעת בשיעורי הבית. רואים טלוויזיה וצריכים מידע על השחקן שעל המסך, רוצים טיפים לשיפור הארוחה שמכינים במטבח? - אתם כבר הבנתם ודאי...
מערכת נוספת היא ה"אקו" של אמזון, רמקול ביתי שמכיל את העוזרת האישית של אמזון, אלקסה. אקו נמצא כל הזמן בקשב, מאזין לפקודות אישיות קוליות של בני הבית ומסוגל למלא את רצונותיהם השונים, מלהשיג להם מידע, דרך הזמנת פיצה או משלוח ממסעדה ועד נגינה של שירים לפי פרמטרים שונים.
הנה סרטון על האינטליגנציה של הבית העתידי:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
עוזרים וירטואליים מתבססים על שפה טבעית:
https://youtu.be/h9D5_BWiL-Y
כל אחד שמע על הבית החכם, אבל כמה אנשים שמעו על בית ממש חכם? גאון?
עזרים חדשים, מעין עוזרים וירטואליים חדשניים שהם חלק מהבית, אמורים ללוות את בני הבית ולענות להם על שאלות, להציע להם הצעות לשיפור האווירה והלימודים, המיזוג, האוכל ועוד. חברה בשם EmoSPARK יצרה מכשיר כזה, שהופך לעוזר ביתי המסייע לבני הבית בשלל תחומים. היופי בטכנולוגיה הזו היא שהיא לומדת כל הזמן את העדפות בני הבית ומה שהם רגילים ומסייעת להם כל הזמן באמצעות מה שהיא יודעת עליהם.
הילד לומד? - המערכת מסייעת בשיעורי הבית. רואים טלוויזיה וצריכים מידע על השחקן שעל המסך, רוצים טיפים לשיפור הארוחה שמכינים במטבח? - אתם כבר הבנתם ודאי...
מערכת נוספת היא ה"אקו" של אמזון, רמקול ביתי שמכיל את העוזרת האישית של אמזון, אלקסה. אקו נמצא כל הזמן בקשב, מאזין לפקודות אישיות קוליות של בני הבית ומסוגל למלא את רצונותיהם השונים, מלהשיג להם מידע, דרך הזמנת פיצה או משלוח ממסעדה ועד נגינה של שירים לפי פרמטרים שונים.
הנה סרטון על האינטליגנציה של הבית העתידי:
http://youtu.be/odQw5BDnCRs
אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:
https://youtu.be/vVYcOi8R8dg
עוזרים וירטואליים מתבססים על שפה טבעית:
https://youtu.be/h9D5_BWiL-Y
איך מזהים מחשב תבוני?
את התוספת של בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית מצמידים היום לתוכנות רבות, אבל יש לדעת שיש הגדרה מדויקת ומדידה ושרק מחשבים או תוכנות שעומדים בה יכולים להיקרא "מחשבים חכמים".
ההגדרה הזו לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג'. לפי מבחן זה, מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש (בממשק כמו צ'אט ממוחשב למשל), לא יצליח לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה.
בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
עוד על הנושא כדאי ללמוד באאוריקה, בתגית "מבחן טיורינג".
הנה סיפורו של מבחן טיורינג (מתורגם):
https://youtu.be/_fLVGl7SM9w
תיאור מבריק של המבחן שפיתח טורינג:
https://youtu.be/sXx-PpEBR7k
על מבחן טורינג באנגלית:
https://youtu.be/LKn56HwdAOk
ומבחן טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
את התוספת של בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית מצמידים היום לתוכנות רבות, אבל יש לדעת שיש הגדרה מדויקת ומדידה ושרק מחשבים או תוכנות שעומדים בה יכולים להיקרא "מחשבים חכמים".
ההגדרה הזו לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג'. לפי מבחן זה, מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש (בממשק כמו צ'אט ממוחשב למשל), לא יצליח לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה.
בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
עוד על הנושא כדאי ללמוד באאוריקה, בתגית "מבחן טיורינג".
הנה סיפורו של מבחן טיורינג (מתורגם):
https://youtu.be/_fLVGl7SM9w
תיאור מבריק של המבחן שפיתח טורינג:
https://youtu.be/sXx-PpEBR7k
על מבחן טורינג באנגלית:
https://youtu.be/LKn56HwdAOk
ומבחן טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
מהי ראיית מכונה?
ראיית מכונה (Machine vision) היא יישום של ראייה ממוחשבת לבקרת מכונות, רובוטים ותהליכים שונים. ראיית המכונה היא חלק מתחום הלמידה הממוחשבת, ענף בתחום הבינה המלאכותית שמאפשר למחשבים יכולת לזהות תבניות בנתונים חזותיים, ויזואליים. הם עושים זאת על סמך נתונים קודמים ותוך התבססות על חוקים שנוצרו מקבוצות נתונים שבהם נתקלו מחשבים בעבר.
הדוגמה הכי בולטת שבה אולי נתקלתם, של ראיית מכונה (Machine vision), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות פרצופים בתמונות בעצמם. כך גם פועלים מנועי חיפוש תמונות, שיודעים לאתר תמונות לפי התוכן שבתוכן, כמו תמונות עם בית, תמונות בצבעי אדום-ירוק וכדומה.
בהרבה מקרים ראיית מכונה משתמשת בדימוּת, כלומר היא לא משתמשת דווקא במידע שהתקבל ממקורות אופטיים לצורך הניתוח, אלא במידע אחר.
השימושים של ראיית המכונה הם מגוונים כבר היום ונעים מהנחייה ובקרה של רובוטים, דרך אמצעי ראייה לכבדי ראייה ועיוורים ועד ליישומים כבדים כמו פיקוח תעשייתי על תהליכי ייצור במפעלים, צפיית בעיות בריאות באמצעות חיישנים רפואיים אישיים, פיתוח של מנועי חיפוש ויזואליים מתקדמים, המשתמשים בראיית מכונה וכאמור גם זיהוי פנים בתמונות וסרטים.
העתיד מבטיח יישומים מרגשים בהרבה. דמיינו את הסמארטפונים של העתיד, שיצויידו בבינה מלאכותית ויוכלו לעשות פעולות חכמות במיוחד עם המידע הויזואלי שהצטבר בתמונה שצילמתם במצלמת הטלפון, דמיינו רחפנים שמזהים ונמנעים ממכשולים כדי להביא משלוחים ללקוחות מבלי להישדד בדרך, דמיינו מערכות רמזורים והכוונת תנועה שחוזות פקקי תנועה ומשחררות אותם לבד, רובוטים מאבטחים ש"רואים" בני אדם ומזהים מיידית מבוקשים, חשודים וכדומה. אלה רק דוגמאות קטנות. למעשה, המהפכה התעשייתית הרביעית מתקיימת כבר עתה על ראיית מכונות.
אז אם ראיית המכונה מאפשרת למחשבים לראות את העולם, היא תאפשר למחשבים למצוא בו דפוסים ותבניות שיוצרים הגיון ולפעול כדי להפוך אותו למקום טוב ובטוח יותר.
הנה הדגמת ראיית המכונה והשימוש בה בטלפון החכם (מתורגם):
https://youtu.be/g-G12agmEoI
איך מחשבים יכולים לראות ולהבין תמונה (מתורגם):
https://youtu.be/2hXG8v8p0KM
שימושים בטכנולוגיה של ראיית המכונה:
https://youtu.be/luuLcY30fQQ
ראיית מכונה היא הכרחית למכוניות האוטונומיות של העתיד, למשל מכונית העתיד ללא נהג:
https://youtu.be/0DS9PY6iaxE
השפעת הראיית המכונה על התעשייה החדשה - זו שכבר נקראת תעשייה 4.0:
https://youtu.be/9FyPV59Q7-Q
אפליקציה לזיהוי ומידע על מוצרים בראיית מכונה:
https://youtu.be/uNy6Nt4F13o
זרוע רובוטית עם ראיית מכונה:
https://youtu.be/H01QG_EAMyw
וסרטון תיעודי על ראיית מחשב (Computer Vision):
https://youtu.be/eQLcDmfmGB0?long=yes
ראיית מכונה (Machine vision) היא יישום של ראייה ממוחשבת לבקרת מכונות, רובוטים ותהליכים שונים. ראיית המכונה היא חלק מתחום הלמידה הממוחשבת, ענף בתחום הבינה המלאכותית שמאפשר למחשבים יכולת לזהות תבניות בנתונים חזותיים, ויזואליים. הם עושים זאת על סמך נתונים קודמים ותוך התבססות על חוקים שנוצרו מקבוצות נתונים שבהם נתקלו מחשבים בעבר.
הדוגמה הכי בולטת שבה אולי נתקלתם, של ראיית מכונה (Machine vision), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות פרצופים בתמונות בעצמם. כך גם פועלים מנועי חיפוש תמונות, שיודעים לאתר תמונות לפי התוכן שבתוכן, כמו תמונות עם בית, תמונות בצבעי אדום-ירוק וכדומה.
בהרבה מקרים ראיית מכונה משתמשת בדימוּת, כלומר היא לא משתמשת דווקא במידע שהתקבל ממקורות אופטיים לצורך הניתוח, אלא במידע אחר.
השימושים של ראיית המכונה הם מגוונים כבר היום ונעים מהנחייה ובקרה של רובוטים, דרך אמצעי ראייה לכבדי ראייה ועיוורים ועד ליישומים כבדים כמו פיקוח תעשייתי על תהליכי ייצור במפעלים, צפיית בעיות בריאות באמצעות חיישנים רפואיים אישיים, פיתוח של מנועי חיפוש ויזואליים מתקדמים, המשתמשים בראיית מכונה וכאמור גם זיהוי פנים בתמונות וסרטים.
העתיד מבטיח יישומים מרגשים בהרבה. דמיינו את הסמארטפונים של העתיד, שיצויידו בבינה מלאכותית ויוכלו לעשות פעולות חכמות במיוחד עם המידע הויזואלי שהצטבר בתמונה שצילמתם במצלמת הטלפון, דמיינו רחפנים שמזהים ונמנעים ממכשולים כדי להביא משלוחים ללקוחות מבלי להישדד בדרך, דמיינו מערכות רמזורים והכוונת תנועה שחוזות פקקי תנועה ומשחררות אותם לבד, רובוטים מאבטחים ש"רואים" בני אדם ומזהים מיידית מבוקשים, חשודים וכדומה. אלה רק דוגמאות קטנות. למעשה, המהפכה התעשייתית הרביעית מתקיימת כבר עתה על ראיית מכונות.
אז אם ראיית המכונה מאפשרת למחשבים לראות את העולם, היא תאפשר למחשבים למצוא בו דפוסים ותבניות שיוצרים הגיון ולפעול כדי להפוך אותו למקום טוב ובטוח יותר.
הנה הדגמת ראיית המכונה והשימוש בה בטלפון החכם (מתורגם):
https://youtu.be/g-G12agmEoI
איך מחשבים יכולים לראות ולהבין תמונה (מתורגם):
https://youtu.be/2hXG8v8p0KM
שימושים בטכנולוגיה של ראיית המכונה:
https://youtu.be/luuLcY30fQQ
ראיית מכונה היא הכרחית למכוניות האוטונומיות של העתיד, למשל מכונית העתיד ללא נהג:
https://youtu.be/0DS9PY6iaxE
השפעת הראיית המכונה על התעשייה החדשה - זו שכבר נקראת תעשייה 4.0:
https://youtu.be/9FyPV59Q7-Q
אפליקציה לזיהוי ומידע על מוצרים בראיית מכונה:
https://youtu.be/uNy6Nt4F13o
זרוע רובוטית עם ראיית מכונה:
https://youtu.be/H01QG_EAMyw
וסרטון תיעודי על ראיית מחשב (Computer Vision):
https://youtu.be/eQLcDmfmGB0?long=yes
מהם צעצועי הבינה המלאכותית?
CogniToys היא סדרת צעצועים לילדים שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי שהילדים יוכלו לנהל שיחות עם הצעצועים שלהם. הילד או הפעוט יגדל ביחד עם הצעצועים שלו והצעצועים יתפתחו וילמדו במקביל לילד. הצעצועים פותחו בשיתוף פעולה בין חברה אמריקאית בשם Elemental Path וחברת IBM, שהעמידה את ווטסון, מחשב העל שלה, שהביס אלופי שחמט וזכה בשעשועוני טלוויזיה נחשבים, למול גאונים אנושיים.
הדינוזאור של קוגניטויז יקריא לילד סיפור מהמאגר העצום של ווטסון, יענה לו על שאלות, יחבר איתו סיפורים חדשים, יכיר אותו ואת תחומי העניין שלו, מה מצחיק אותו ומה הוא אוהב לעשות. כשהילד יתבגר, הצעצוע יסייע לילד ללמוד ולתרגל חשבון, איות של מילים, חריזה של שירים, אוצר מילים ועוד.
מחשב הווטסון, פעם מחשב-על בגודל של חדר, הוא כיום שירות ענן שהצעצועים מתחברים אליו דרך האינטרנט. כדי ליצור קשר עם הבינה המלאכותית יש צורך בחיבור קבוע לרשת האינטרנט, אך התמורה היא שצעצועי הקוגניטויז הם חכמים בהרבה מכל צעצוע אחר בעולם.
הנה הצעצועים החכמים של קוגני טויז:
http://youtu.be/e5zhSWvB-CY?t=1m5s
ומגוון הצעצועים התבוניים של קוגני טויז:
http://youtu.be/o1tm5Xs5vIw
CogniToys היא סדרת צעצועים לילדים שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי שהילדים יוכלו לנהל שיחות עם הצעצועים שלהם. הילד או הפעוט יגדל ביחד עם הצעצועים שלו והצעצועים יתפתחו וילמדו במקביל לילד. הצעצועים פותחו בשיתוף פעולה בין חברה אמריקאית בשם Elemental Path וחברת IBM, שהעמידה את ווטסון, מחשב העל שלה, שהביס אלופי שחמט וזכה בשעשועוני טלוויזיה נחשבים, למול גאונים אנושיים.
הדינוזאור של קוגניטויז יקריא לילד סיפור מהמאגר העצום של ווטסון, יענה לו על שאלות, יחבר איתו סיפורים חדשים, יכיר אותו ואת תחומי העניין שלו, מה מצחיק אותו ומה הוא אוהב לעשות. כשהילד יתבגר, הצעצוע יסייע לילד ללמוד ולתרגל חשבון, איות של מילים, חריזה של שירים, אוצר מילים ועוד.
מחשב הווטסון, פעם מחשב-על בגודל של חדר, הוא כיום שירות ענן שהצעצועים מתחברים אליו דרך האינטרנט. כדי ליצור קשר עם הבינה המלאכותית יש צורך בחיבור קבוע לרשת האינטרנט, אך התמורה היא שצעצועי הקוגניטויז הם חכמים בהרבה מכל צעצוע אחר בעולם.
הנה הצעצועים החכמים של קוגני טויז:
http://youtu.be/e5zhSWvB-CY?t=1m5s
ומגוון הצעצועים התבוניים של קוגני טויז:
http://youtu.be/o1tm5Xs5vIw
מהו נחיל המיקרו-רובוטים?
חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בראשותו של פרופסור מארק רובינשטיין יצרו נחיל מדהים של 1024 מיני-רובוטים, שכל אחד מהם הוא בגודל של סנטימטרים אחדים. המיוחד בנחיל הרובוטים החכם הזה, הוא היכולת שלו לתפקד באופן עצמאי ולהתקבץ ללא הוראות ממפעיליו לכדי צורות שונות.
הצביר הזה אמנם אינו חכם ולא מציע בינה מלאכותית מהסוג שיכול לאיים עלינו, אבל החוקרים מעריכים שבעתיד ניתן יהיה ליצור צבירי-ענק, שיציעו מוחות-כוורת שיתפקדו ביחד כקבוצה, לביצוע משימות מורכבות, ממש כמו שקן נמלים מתנהל בשיתוף פעולה חכם.
היישומים הרפואיים והמדעיים של הפיתוח הם בלתי נתפסים. בעתיד יוכלו נאנו רובוטים לתקן תאים שנפגעו, לשנע תרופות זעירות לאיברים חולים, לטפל באופן כירורגי ולרפא מחלות, ללא צורך בניתוחים פולשניים.
הנה נחיל רובוטים שמייצרים צורות בעצמם:
http://youtu.be/ZD1H70aQc7U
והסבר על מיקרו-רובוטים אלו שפועלים לבדם:
https://youtu.be/2IAluwgAFD0
חוקרים מאוניברסיטת הארוורד בראשותו של פרופסור מארק רובינשטיין יצרו נחיל מדהים של 1024 מיני-רובוטים, שכל אחד מהם הוא בגודל של סנטימטרים אחדים. המיוחד בנחיל הרובוטים החכם הזה, הוא היכולת שלו לתפקד באופן עצמאי ולהתקבץ ללא הוראות ממפעיליו לכדי צורות שונות.
הצביר הזה אמנם אינו חכם ולא מציע בינה מלאכותית מהסוג שיכול לאיים עלינו, אבל החוקרים מעריכים שבעתיד ניתן יהיה ליצור צבירי-ענק, שיציעו מוחות-כוורת שיתפקדו ביחד כקבוצה, לביצוע משימות מורכבות, ממש כמו שקן נמלים מתנהל בשיתוף פעולה חכם.
היישומים הרפואיים והמדעיים של הפיתוח הם בלתי נתפסים. בעתיד יוכלו נאנו רובוטים לתקן תאים שנפגעו, לשנע תרופות זעירות לאיברים חולים, לטפל באופן כירורגי ולרפא מחלות, ללא צורך בניתוחים פולשניים.
הנה נחיל רובוטים שמייצרים צורות בעצמם:
http://youtu.be/ZD1H70aQc7U
והסבר על מיקרו-רובוטים אלו שפועלים לבדם:
https://youtu.be/2IAluwgAFD0
