אם כבשים ועיזים בויתו כבר לפני 8,000 שנה וחזירים לפני 7,000 שנה, בהמת המשא הראשונה שהאדם ביית היא החמור. העדויות על כך נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5,000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.

עדויות ארכיאולוגיות מצאו שבתקופה שלאחר מכן בויית הגמל במדבר ערב ובמרכז אסיה בויית הגמל הדו-דבשתי. הסוסים בוייתו לפני כ-4000 שנה

בהמשך, מעידים תבליטים שומריים שחמורים וסוסים החלו מבוייתים גם לשימוש מלחמתי. רכבי מלחמה שאליהם נקשרו נעו בעזרתם. במצרים העתיקה, לפני כ-3,300 שנה, נסעו מרכבות רתומות לסוסים ורדפו אחרי בני ישראל שיצאו ממצרים.

מרכבות כאלה ואחרות היו בשימוש רציף מאז ועד המאה ה-19. אז הומצאה המכונית והשימוש בבהמות משא הלך ופחת.


הנה ההיסטוריה של הסוסים המבויתים (מתורגם):

https://youtu.be/_uhIhkuh6zo


תולדות בהמות המשא:

https://youtu.be/_ODCZOcfNSc


ביות הבהמות והחיות:

https://youtu.be/IuVK6aHZyfQ


שבט הדינקה באפריקה המתמחה בגידול פרות:

https://youtu.be/7z3SsT-FW7Q?t=6s


והאם יכולנו לביית כל בעל חיים?

https://youtu.be/AMV2zE3vaVE

"ברירה מלאכותית" (Artificial selection) היא תהליך שבו האדם ביצע ריבוי טבעי של בעלי חיים מבוייתים נוחים, ממושמעים ומניבים לו, בעוד שהוא מנע את ההתפתחות של גזעי בעלי חיים שלא היו כדאיים לו מספיק. בניגוד לברירה הטבעית שנמשכה מיליוני שנים, "ברירה מלאכותית" הוא תהליך אבולוציוני שעשה המין האנושי, בהילוך מהיר מאד. במילים אחרות, האדם ברר באופן מלאכותי, תוך אלפי שנים במקום מיליוני שנים של הברירה הטבעית וסידר את בעלי החיים המבוייתים לצרכיו.

ניתן לראות את הברירה המלאכותית בחיות משק, בהמות משא, בקר, כלבים ועוד. למעשה, הדוגמה הטובה ביותר של ברירה מלאכותית היא הכלב. האדם ברר לו את הזאבים הידידותיים ביותר, אלה ששיתפו פעולה עימו ושהיו הכי תלויים בו. להם הוא נתן מזון ונעזר בהם בציד. את האלימים, המסוכנים, הפחות-ממושמעים ואלו שגילו עצמאות רבה מדי, הוא הרחיק ואף השמיד. כך, במהלך דורות, התפתחו אותם מינים שתכונותיהם הגנטיות היו טובות לאדם. הם הלכו והתרבו והפכו למה שאנו מכנים "כלבים". למעשה, כל כלב הוא זאב מבוית, שנולד לשושלת של כלבים נוחים ומתאימים לצורכי האדם.

אם נמשיך בדוגמת הכלבים - במהלך אלפי שנים הפך האדם את הכלב שיצר מהזאב, למאות גזעי כלבים שונים ומשונים. הוא ברר את התכונות הגנטיות של אלו שהעדיף וחיבר כלבים בעלי תכונות רצויות, כדי ליצור מהם גזעים בעלי שילוב של תכונות רצויות. בני אדם השתמשו בכלבים בעלי מוטציות רצויות והרבו אותם, כדי לפתח זנים בעלי התכונה שנוצרה במוטציה. כך נוצרו כלבים בעלי מראה שונה, צבעים מגוונים, תכונות שימושיות מסוגים שונים ועוד.

קראו עוד על גזעי הכלבים שנוצרו, באאוריקה בתגית "פיתוח זני כלבים".


הנה הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:

https://youtu.be/F-XTUpLmhPc


והדרך הארוכה שעשו הזאבים עד שהפכו למאות זנים של כלבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY

בהמת העבודה הראשונה שהאדם ביית היא החמור (Donkey). ההשערה של המדענים היא שחמור הבית, שאנו מכירים כיום, נוצר ממין שבוית כבר לפני 7,000 שנה מן הערוד.

העדויות המוקדמות על ביות החמור נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.

במשך אלפי השנים שימש חמור הבית לרכיבה ולהובלה של משאות. עד היום הוא משמש לנשיאת בני אדם באזורים הרריים ובכפרים מרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי רכב חדישים.

בימינו, בעולם המתועש, פחתה תפוצת חמור הבית בעולם. כיום משתמשים בו כבהמת משא ולרכיבה, בעיקר בעולם השלישי, בארצות הפחות מפותחות.


הנה החמור המבוית:

https://youtu.be/TfujcgRrXDM


למה איננו רוכבים על זברות ועל חמור כן:

https://youtu.be/RMpMxaX3Kdg


החמורים המבוייתים:

https://youtu.be/YOzN028Z1vM?long=yes

הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.

במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.

צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.

לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.

בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.

החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.

בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.


הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:

https://youtu.be/kPDPTm7NgUE


כך בויתו בהמות המשא:

https://youtu.be/_ODCZOcfNSc


האם יכולנו לביית כל בעל חיים?

https://youtu.be/AMV2zE3vaVE


וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:

https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes

הידעתם שהחתולים הם הדבר הכי נצפה באינטרנט והכי מבוקש בתמונות? - רובנו מכנים אותן בדרך כלל "איזה מאמי!" ומחפשים עוד כאלה, באיזו שהיא וריאציה...

היום חתול הבית הוא חיית מחמד ביתית ומפונקת, אבל החתול (Cat) הוא לא הפך כזה ביום אחד. ההיסטוריה שלו לא הייתה פשוטה ונעימה כל כך.

מחקרים עדכניים מראים שככל הנראה חתולי הבית בויתו ונוצרו מחתולי הבר, במקום אחד במזרח התיכון ולא במקומות שונים ובזמנים שונים.

האבות הקדמונים של חתולי הבית הם אחד מתת-המינים של חתולי הבר. ב-2004 דיווחו ז'אן-דני ויניה, איש המוזיאון לטבע בפריס, ועמיתיו על מציאת קבר בן 9,500 שנה בחפירות בקפריסין, של אדם וחתולו. האם זה הביות הראשון בהיסטוריה?

החתולים אינם ילידיים באיים אלו. הבאת חתולים אל האי וקבורת של אדם עם חתול, מעידים על יחסים מיוחדים בין הקדמונים לחתולים. זה מחזק את ההשערה שביות החתול התרחש בסמוך להקמת היישובים הראשונים באזור הסהר הפורה שבמזרח התיכון.

לפני כ-6,000 שנה, מעידים הממצאים, כבר טיפחו אנשי המזרח התיכון את החתולים כציידי עכברים מעולים.

המחקר מראה שבמצריים גידלו חתולים כבר לפני כ-5,000 שנה. כך החזיקו המצרים הקדמונים חתולים כחיות מחמד. בשלב מסוים נכנס החתול גם לרשימת בעלי החיים הקדושים של התרבות המצרית ולרשימת האלים.

אמנם במצרים אסור היה בחוק לייצא את החתולים הנערצים, אך לפני 2,500 שנה כבר היו לפי הממצאים חתולים ביוון.

החתולים הופצו ברחבי האימפריה הרומית, לאחר שהוצבו על ספינות, בכדי שיטרפו את העכברים שעליהן. כך נפוצו החתולים ברחבי אירופה.

ככל שהרחיבו הרומאים את גבולות האימפריה, לפני 2,000 שנה, הלכו והתרחבו גם אזורי המחיה של החתולים והם נפוצו בכל אירופה.

כיום יש מקומות בעולם, כמו איי הוואי למשל, שבהם חתולי הבית נחשבים מין פולש, כזה שהפר את האיזון האקולוגי. בהיותם טורפים, הם מאיימים על מינים מקומיים, שעלולים להיכחד מכיוון שלא פיתחו מנגנוני הגנה כנגד החתול.

אך בימי הביניים עתידים החתולים להפוך מוקצים. חיסולם המסיבי הביא לכך שהמגיפה השחורה תתפשט במהירות, דרך עכברים ועכברושים נושאי מחלות והיעדר הטורפים הטבעיים שלהם - החתולים.

בהמשך השנים ועם רדת הפחד מחתולים, חזרו ובייתו החתולים המודרניים את עצמם בבתינו. חלקם חתולים גזעיים שנמכרים בכסף, בעוד שאת חתולי הרחוב אנו פוגשים לרוב ליד פחי האשפה, כשהם נלחמים על שאריות המזון. מרבית חתולי הרחוב נוצר מהכלאות טבעיות של גזעים שונים שנתערבבו במשך דורות.

כך או כך, כמו אבותיהם חתולי הבר, גם חתולי הבית הם בעלי חיים ליליים באופיים. לאורך מרבית שעות היום הם מעדיפים לנמנם ולהיות פעילים בלילה.

אמנם הם הפכו לחיות המחמד של בני האדם, אך הם עדיין טורפים רצחניים של מכרסמים ונחשבים לאדישים ביותר מבין החיות המבויתות. נחמדים הם אולי לא, אבל נערצים - מסתבר שעדיין כן.


הנה ההיסטוריה של החתולים והאדם (עברית):

https://youtu.be/oNEHnIHdkuI


על תולדות ביות החתולים:

https://youtu.be/LWB0-tGwb_E


הסגידה לחתולים במצרים העתיקה וההיסטוריה שאחריה:

https://youtu.be/slKKvm_vu9g


על החתול ששרד ספינות טרופות (מתורגם):

https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8


וחתולים הם היום כוכבי רשת של ממש, בסרטונים כמו זה:

https://youtu.be/a6s0IpbBLlM

ביות בעלי החיים הניב במהלך אלפי שנים את חיות המחמד שלנו, אך גם את חיות המשק (Farm animals), אותם בעלי חיים שמפיקים בעבור האדם מזון ומצרכים שונים.

למעשה, ביות בעלי חיים הוא תהליך שעשו בני המין האנושי בבעלי חיים בכדי להתאימם לצרכינו.

בין חיות המשק המשמשות להפקת תועלת לאדם ניתן למצוא בעלי חיים חקלאיים, כגון סוסים, תרנגולות, עזים, פרות, כבשים, חמורים, חזירים, תרנגולי הודו, ארנבות, ברווזים ועוד.

ב-2 באוקטובר מדי שנה מצויין ברחבי העולם יום ההזדהות עם חיות המשק. מטרתו היא להעלות את המודעות לסבלן של חיות משק ולתנאים הקשים שבהם לצערנו מגדלים אותן בלא מעט מקומות. היום הזה מתקיים ביום הולדתו של מהטמה גנדי, המנהיג ההודי המפורסם שדגל בזכות כל בעלי החיים לחיות בכבוד וללא סבל.

למען רווחת חיות המשק פועלים כיום בישראל גופים ועמותות שונות, כמו עמותת חימשק, העמותה למען חיות משק.

בין חיות המשק יש מי שמשמשות כיצרניות מזון, דוגמת הבקר, הצאן והעופות, בעוד אחרות משמשות לרכיבה, כולל סוסים וחמורים, או לעבודות חקלאיות דוגמת השוורים.

בניגוד ליישובים ושטחים חקלאיים, במרבית הערים אוסרים חוקי העזר העירוניים על גידול חיות משק, ביניהן כבשים, עיזים, סוסים או תרנגולים, הקוראים קוקוריקו בכל בוקר. היתרים מיוחדים לגידול של חיות משק כאלה ניתנים לרוב רק על ידי ראשי הערים.


הנה סרטון על חיות המשק (עברית לילדים):

https://youtu.be/Gbqt14aPMGk?long=yes

הציידים במערב מונגוליה ידועים באילוף העיט הזהוב (Golden Eagle) לצורכי הציד שלהם. העיט, עוף דורס מהיר וחד, מסייע להם בלכידת הטרף הבורח במהירות ונלכד על ידו.

הציידים במונגוליה משתמשים בעיטים זהובים מאולפים לציד שועלים וחיות אחרות. בתהליך ארוך ואיטי הם מסוגלים לביית ולהפוך את העוף הדורס למכונת ציד מהירה ודייקנית להפליא.

העיט הזהוב הוא עוף דורס בעל חושים מעולים ביותר. בזכות גודלו וכוחו של העיט הזהוב הוא זכה בתרבויות אירופיות שונות לכינוי "מלך העופות". תרם לכך הכתם הזהוב הגדול שעל עורפו ושהקנה לו את שמו.

הרומאים אף הפכו את העיט הצהוב לסמלם של הלגיונות הרומיים (מה שתורגם לעברית בטעות כ"נשר"). בימי הביניים ידעו על יכולות הציד של העוף הדורס הזה ובימים ההם רק למלך מותר היה לצוד בעזרת עיט זהוב מאולף. בני האצולה האחרים הורשו לצוד רק עם דורסים קטנים יותר.

ציד העיטים מתחיל בלקיחתם כגוזלים מהקן ואילופם, עד שהם הופכים ליד ימינו היעילה להפליא של הצייד המונגולי. הם בקיאים ומנוסים באורחות העופות ויודעים לפתח את התלות של גוזלי העיטים בהם.

לאחר שהרגיל המונגולי את הגוזל להיות תלוי בו ולמעשה הפך בעיני הגוזל להוריו, מאלף הצייד את העיט הצעיר לצוד, ממש כמו שהוריו היו עושים, עד שהוא הופך לצייד מושלם. זה תהליך ארוך ומתמשך של פיתוח התכונות והאינסטינקטים של הדורס. בסיומו מגיע העיט לביצועים מדויקים ויעילים להפליא.

העיט יודע עתה לרחף בשקט, בגובה רב, עד שהוא מאתר את הציד ועט עליו בהפתעה. באמצעות טפריו העצומים הוא מוחץ את הטרף למוות. רק אז ממהר אליו הצייד, שצפה בו בשקט מרחוק, שולף את הציד מטפריו וממקורו של העיט וממשיך לניצוד הבא.


הנה הציד המונגולי עם עיט זהוב:

https://youtu.be/bNreRZyGVZQ


כך צדים בעזרת עיט:

https://youtu.be/Vfi5JS6HTH0


ותהליך האילוף של העיט המוזהב:

http://youtu.be/cG2Q4ShYLmA

המהפכה החקלאית הייתה המעבר שחל בתקופת האבן החדשה (בתקופה הנאוליתית), בדרך שבה השיג האדם הקדמון מזון. היא סיימה את תקופת הציידים-לקטים והחלה את התקופה החקלאית.

התקופה החקלאית ידועה גם כמהפכה הניאוליתית והתבטאה בכך שבני האדם החלו לעבד את האדמה ולגדל את מזונם. רבים רואים במהפכה הזו את השינוי המשמעותי והחשוב בהיסטוריה של המין האנושי.

עד המהפכה החקלאית צד האדם חיות וליקט ירקות ופירות. לכן נקרא המבנה החברתי והכלכלי, בתקופה של טרם מהפכת החקלאות, מבנה של "ציידים-לקטים". האדם הקדמון סמך אז על כוחו לצוד או על מזלו, למצוא אוכל ללקט. לאחר המהפכה החקלאית עברו בני האדם למבנה חברתי שבו הם החלו לכלכל את עצמם, באמצעות ביות של בעלי חיים וצמחים. מעתה לא היו תלויים במזל וביכולת לצוד.

המהפכה החקלאית, שהחלה לפני כ-12 אלפים שנה, אפשרה להומו ספיאנס להתרבות בקצב מסחרר ולהשתלט על העולם. בתוך עשרת אלפים שנה הפך המין האנושי חלקות אדמה נרחבות לשדות וביית צמחים שיהפכו למזונו העיקרי, כמו חיטה, אורז, תפוחי אדמה, תירס ודוחן.

המעבר הזה נקרא גם המהפכה הנאוליתית, על שם התקופה שבה התרחש המעבר מחברה של ציידים ולקטים לחברה של חקלאות נייחת. היא התרחשה בהדרגה ובמקביל באזורים שונים בעולם. האזור הראשון היה האזור שלנו, אזור מסופוטמיה ("הסהר הפורה") שכולל את איראן, טורקיה, סוריה וישראל של היום.

לחוקרים יש תאוריות שונות לגבי הגורם העיקרי למהפכה החקלאית. יש מהם שרואים באקלים החם והיבש שנוצר בסוף עידן הקרח האחרון בעולם כולו. האקלים הביא לעיבוד תבואה מוצלח מבעבר ולצורך להתיישב ליד מקורות מים.

חוקרים אחרים מתייחסים לתוצאה של הולדת עיבוד האדמה שבמהפכה החקלאית ומציינים שהחקלאות הביאה את מהפכת הסמלים והטקסים החברתיים. אלה החלו להיווצר בחברה האנושית ויצרו את הקדמה האנושית המטורפת של עשרת אלפים השנים האחרונות.

והכי מעניין שגם כיום, עם כל החידושים - המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים שזכינו בהן במאות האחרונות ועם כל הקידמה האנושית בה זכינו בעקבותיהם, עדיין מעל חצי מאוכלוסיית העולם עוסקת בחקלאות לפרנסתה.

החקלאות היא שמאפשרת את חיינו על כדור הארץ.


האם כך נולדה החקלאית הראשונה בהיסטוריה?

https://youtu.be/xbXWWzxC1e0


סיפור הולדתה של החקלאות:

https://youtu.be/ydyIn4zZXvo


כך המשיכה להתרחש מהפכת החקלאות:

http://youtu.be/-7bqi70B3tE


הולדת החקלאות הייתה שינוי מכריע בגורל האדם:

http://youtu.be/bhzQFIZuNFY


על תחילת החקלאות וביות החיות במסופוטמיה:

https://youtu.be/k837R16PvOk


כך השפיעה מהפכת החקלאות על התרבות עד לאינטרנט של היום (מתורגם):

https://youtu.be/3Evl0tQAdXI?t=14s


הנה סרטון תיעודי על המהפכה החקלאית שהשיקה את התרבות האנושית וההיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/CWu29PRCUvQ?long=yes


והרצאה על המהפכה החקלאית (עברית):

https://youtu.be/thSZqJ4_Gcg?long=yes

התקופה הניאוליתית (The Neolithic period) היא תקופת האבן החדשה ובעצם חלקה האחרון של תקופת האבן. ביוונית המילה "נאוס" פירושה חדש, כמו new באנגלית של היום, בעוד "ליתוס" הוא אבן.

זו תקופה בה בני האדם חוו התקדמות משמעותית ביותר לשליטה בטבע ולקיחת אחריות של ממש על חייהם.

בתקופה הזו המציאו את היין, את הקשת והחץ, את השימוש בכלי חרס ובכלים שישמשו ליצור מזון ואת הקמתם של יישובי קבע ראשונים (עד אז לא היו אפילו כפרים).

אבל שיא הקידמה שהגיעה בה נולדה במה שנחשב תחילת התקופה הניאוליתית - המצאת החקלאות וביות בעלי החיים. מהם התפתח הארגון החברתי, שהיה חלק מיישובי הקבע ויוליד מערכות של חוקים, שלטון ראשוני ועוד.

את סיומה של התקופה הניאוליתית סימנה הופעת כלי המתכת של תקופת הברונזה או באזורים אחרים של כדור הארץ, תקופת הברזל.

בהגדרת התקופה הניאוליתית אין הכוונה בהכרח לרצף בזמן, אלא, למגוון מאפיינים תרבותיים כגון שימוש ביבולי פרא, גידול יבולי בעל ושימוש בבעלי-חיים מבויתים.

אבל למעשה, התקופה הניאוליתית היא לאו דווקא תקופה בזמן, אלא יותר מקבץ של מאפיינים תרבותיים כמו המעבר מליקוט וצייד של חיות בר, לגידול יבולים בחקלאות ראשונית (חקלאות בעל) וטיפוח של בעלי-חיים מבויתים, לשימוש חקלאי וכמקור מזון.

הביות וההתיישבות הביאו באותה תקופה ליצירת כלים נאוליתיים, כגון צמידים, אזמלים, להבי גרזן וכדומה.

בתקופה זו השתמשו בחיצים לצרכים צבאיים. בהיל פורטס (Hill forts) שבאנגליה נמצאו גולגלות מנוקבות בראשי חץ משנת 3,400 לפני הספירה.

בני האדם בתקופה הניאוליתית פיתחו אז דרכים לשימור מזון, למשך מספר חודשים, כמו המלחת מזון, לאחר שגילו שמלח מאפשר לשמר מזון.


הנה שרידי יישוב פרהיסטורי מהתקופה הניאוליטית (עברית):

https://youtu.be/KZqNypBiaTI


התקופה הניאוליטית דרך מערה שהתגלתה ביוון:

https://youtu.be/mo2rpxYCSmY


ומצגת וידאו והרצאה קצרה על המהפכה הנאוליתית:

https://youtu.be/tv0PZK_OpHQ

עוד מימי האדם הקדמון ועד ימינו יש העדפה של כלבים שהם בעלי תכונות המועילות לנו. במהלך הדורות הרבים, מאז ביות הכלבים הראשונים, הפליא האדם לביית גזעים שונים של כלבים.

בתהליך של "ברירה מלאכותית" בוחר האדם לחזק תכונות וגזעים בעלי תכונות שמסייעות לו להתקיים. "גזע" הוא "מין" מלאכותי של כלבים, שנוצר על ידי האדם. הדבר נעשה על פי תכונותיהם השונות של כל גזע וגזע, כשתכונות הופכות ממש לתפקידים של כל גזע.

מגדלי הכלבים העדיפו שלא להרבות ואפילו להשמיד את הכלבים שאינם מצוידים בתכונות הרצויות, כמו שמירה טובה או יכולת לסייע בציד. את היעילים מביניהם, לעומת זאת, חיזקו ברבייה והעדיפו להרבות גורים לאותם שחיוניים לאדם.

בהדרגה יוצר ומחזק המין האנושי את הגזעים השונים. האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים.

כך נוצרו כמה תפקידים של גזעים שונים:

#כלבי ציד
גודלו לשיתוף פעולה ולתגובה מהירה לפקודות הצייד. תכונות אלה הפכו אותם לכלבים שלרוב יגלו חיבה גדולה כלפי האדם. ביניהם כלבי פּוֹינְטֶר, סְפַּנִייל, סטר, ובמיוחד רְטְרִיבָר, כולל הגולדן והלברדור רטריברים.

#כלבי רועים
כלבי הרועים, כלבי הבקר וכלבי הקולי ("לאסי"), פותחו לעבודת צוות, יחד עם הרועים והחוואים. בזכות כושר ההתמדה שלהם וכדי שירדפו אחרי העדרים וישמרו עליהם, כלבים אלה, פותחו להיות גם נאמנים וגם בעלי מרץ. כשהם מתרגשים הם נוטים לנבוח ויש להם גם נטייה לנשיכות קלות.

#כלבי שמירה
אלו כלבי הרים, שהלכו וטופחו לשמירה על עדרי הכבשים כשהרועה לא נמצא במקום. חוזקו בהם תכונות כמו רוגע ועצמאות, בצירוף נטייה להגנת יתר. יש גם גזעים שטופחו להגנה על הבית והמשק, כמו הבוקסרים והדוברמנים.

#כלבי רוח
כאן יש גזעים שבנויים למהירות ורצים בקלילות ומהר. גזעים כמו סלוקים, אַפְגֶנים, גרייהאונד, ויפט ודירהאונד. כלבי רוח אינם מרבים להפגין רגשות והם נוטים להיות מרוחקים ואדישים.

#טריירים
קטנים וחזקים ומרביתם פותחו במקור לציד של בעלי חיים קטנים ושרצים. הטריירים מצטיינים בנביחות ובחפירה. הם הנוטים ביותר לנשוך ואם מתגרים בהם, נדיר יהיה שהם ייסוגו .

#כלבי לוויה
אלו כלבי הצעצוע, הביתיים, שמאז ומתמיד גודלו כדי להיות חברה לבעליהם. הם נהנים ממגע עם בני־אדם ועוד יותר מגילויי חיבה. ביניהם נמצאים גזעים כמו פּוּדָלִים, סְפַּנִיילים קטנים, צ'יוואווה, טיבטים ובישוֹנים.

#כלבי הרחה
אלו גזעים שגודלו במקור כדי שיילכו בעקבות ריח וליילל לבעלים את הממצאים. הם מסוגלים לעקוב אחרי עקבות קלושים במיוחד והם מתקשרים עם כלבים אחרים מצוין. נמנים עליהם כלבי הביגל, הבָּאסְט הָאוּנד וכלבי הדם.


כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY


הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):

https://youtu.be/8_KWmzLObQ4


כך עושים מגדלי הכלבים את הברירה המלאכותית:

https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg

בתהליך הברירה הטבעית בעולם, לא התערב איש. עקרון הברירה הטבעית, שמתייחס לאבולוציה של מינים שונים בטבע, מסביר שהמינים שהכי מתאימים לסביבתם הם ששורדים ומתרבים, כשהם מעבירים את התכונות שלהם הלאה.

לעומתם, יש מינים שמצוידים בתכונות שמפריעות לשרוד ולהתקיים באותה סביבה, או סתם לא מאפשרות הישרדות בה, תכונות אלא לא מועברות לאורך זמן לדורות הבאים, כי פרטים שהם בעלי התכונות הללו לא שורדים ולכן הם הולכים ומתמעטים, עד לכלייה סופית.

כך לדוגמה, היו פעם ג'ירפות עם צוואר קצר, אך יכולתן להשיג מזון הייתה קטנה משמעותית מאותן ג'ירפות שנולדו עם צוואר ארוך יותר, בגלל מוטציה. בהדרגה לאורך הדורות הלכו והתמעטו בעלות הצוואר הקצר, בשל רעב וכלייה, בעוד שג'ירפים בעלי צוואר ארוך הלכו והתרבו, כי היה להם מספיק מזון ולכן גם חוסן גופני ומהירות בריחה לא רעה מטורפים...

אך יש תהליך שנקרא "ברירה מלאכותית" שאותו חולל האדם, במהלך עשרות אלפי שנים. הכלבים הם דוגמה קלאסית לתהליך זה, שהוא מהיר הרבה יותר מהברירה הטבעית.

"ברירה" היא הוצאה של התכונות הנבחרות של מין מסוים. ברירה מלאכותית היא ברירה כזו שנעשית על ידי האדם.

הכלב למשל, נולד או בוית מהזאבים, ככל הנראה מהזאב האפור שנקרא קניס לופוס (Canis Lupus). זה היה לפני כ-15 אלף שנה, בסוף עידן הקרח האחרון, אם כי יש הערכות גבוהות בהרבה לגבי התקופה בה זה התרחש לראשונה.

מכל מקום, האדם הקדמון בוחר במודע להרבות זאבים שהם בעלי תכונות מועילות. הוא גם מחליט לא להרבות ואפילו להשמיד את הזאבים המתאימים פחות. כך הולכות ומתחזקות במהלך הדורות הבאים התכונות של ה"זאב הנחמד" שהאדם טיפח ויוצר לו הלאה, בעוד הזאבים עם התכונות הרעות, כמו תוקפנות או רעש, הולכים ומתמעטים.

ברירה מלאכותית התרחשה גם בבעלי חיים כמו פרות, סוסים ותרנגולות ובצמחים, כמו החיטה והבננות. כיום, בעידן ההנדסה הגנטית של הצמחים היא מגיעה לשיאים חדשים.

הכל החל כשזאבים התקרבו לאדם הקדמון וחיפשו מזון. אלה מהם שהצייד מצא כידידותיים, זכו לשאריות של מזונו. הזאבים החלו לבוא שוב ושוב לקבל שאריות מזון, אך האדם העדיף להתחלק עם הזאבים הידידותיים, אלה שלא חשפו שיניים ולא נהגו כטורפים.

במהלך דורות של זאבים, הלכו וטופחו זאבים שהיו נאמנים וטובים לאדם. הם הפכו לכלבים, זאבים מבוייתים, שאף החלו לסייע לאדם גם בציד. רבים מהם זכו לתפקידים בציד (כמו הפוינטר "המצביע", הסטר "היושב" ליד הטרף ודומיהם).

התערבות האדם בהתרבות שלהם המשיכה ובהדרגה יצר האדם את הגזעים השונים ("גזע" הוא "מין" מלאכותי של בעל חיים, כזה שנוצר על ידי האדם). האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים..


הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):

https://youtu.be/8_KWmzLObQ4


כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY


הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:

https://youtu.be/kPDPTm7NgUE


עד היום מגדלי כלבים עושים ברירה מלאכותית:

https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg


וזאב עם האדם או ההיפך? - דיון מיתולוגי ומדעי על מי התחיל עם מי? (מתורגם):

https://youtu.be/T6f1-nEjDdM?long=yes

אנשי הטסאטאן (Tsaatan tribe) הם אנשי שבט רועי איילים, הנודדים עם עדריהם בערבות השלג הצחיחות ובהרים הגבוהים שבצפון אזור אגם חובסגול במונגוליה הענקית. לפחות 5-6 פעמים לאורך השנה נודדים בני השבט למקום אחר במרחבי ההרים העצומים של מונגוליה, כשהם חיים ומתפרנסים מעדרי האיילים המבוייתים שהם מגדלים.

מקורות שבט הטסאטאן הם ברוסיה. בימים עברו נדדו בני השבט אל עבר מונגוליה. השבט שמר על אופיו ויחודו משום שהוא חי באזורים מבודדים של ההרים, מקומות שכלי רכב לא מגיעים אליהם. למעשה, מתחלקים אנשי הטסאטאן לשני שבטים הנקראים הטייגר המערבי והטייגר המזרחי. שני השבטים חיים באוהל שמצוי בשבטים רבים במונגוליה ונקרא "טיפי".

כבר מאות שנים ששבט הטסאטאן עוסק בגידול וביות של איילי צפון. בני השבט חיים מהאיילים ומשתמשים בהם לכל צורכי היום יום שלהם. בנוסף לשימוש בהם לרכיבה ולהובלת מטען, הם גם מכינים לבוש מעורות האיילים, אוכלים מוצרי חלב ושותים את חלב האיילות ומומחים בגילוף כלים שונים מהשנהב שבקרני האיילים. אפילו מצואת האיילים הם מייצרים חומר בעירה לחימום בחורף.

הטסאטאן נחשבים לאחרונים שברועי האיילים בעולם כיום. במשך אלפי שנים הם הצליחו לשרוד באזורים הצפוניים של כדור הארץ ועתה הם נאבקים על קיומם ועל הישרדותם של האיילים שלהם, שהולכים ומתמעטים בטבע. היעלמות האיילים גורמת לרבים מהם להחליף את חיי הנוודות בחיי העיר המודרנית.


הנה סרטון על שבט הטסאטאן:

https://youtu.be/UWJdNXpv_Go


מצגת וידאו של חיי אנשי הטסאטאן:

https://youtu.be/CKRZiour3gQ


ועוד על ביות האיילים:

https://youtu.be/srPPil7OfoQ

כבש הבית (Sheep) הוא חיית משק, מהראשונות שבויתו על ידי האדם, במקרה שלו מכבש הבר. בחקלאות מגדלים את הכבשים לשימושים שונים, בעיקר לאכילת בשרם, להפקת צמר ולחליבה לצורך חלב כבשים.

לכבשים המבויתות שאנו רואים במרעה יש צמר. את הצמר הזה מפיקים על ידי גזיזת הצמר מהכבשים, במה שנקרא 'גז' (Wool harvest).

כבר אלפי שנים שהצמר של הכבשים משמש לייצור סיבים ובדים. אבל נדרש בעבר תהליך ארוך של ביות, כדי להביא את הצמר הטבעי שלהן לכדי הצמר הנהדר שיש להן היום.

איך זה התרחש?

במהלך הביות שלהן ובתהליך שנקרא "ברירה מלאכותית", עברו הכבשים תהליך מדהים. הצמר שלהן הלך והפך לצמר עבות ושימושי לאדם.

הברירה המלאכותית, בניגוד לברירה הטבעית שנוצרת בתהליך האבולוציה ונמשכת מיליוני שנים, היא מצב שבו החקלאים, מי שגידלו את הכבשים, בחרו בכל דור את מי מהן להרבות. הם עשו זאת על פי איכות וכמות הצמר שלהן.

כבשת הבר המקורית הייתה מאוד דלילה בצמר שלה. על גופה היו מעט מאוד זקיקי צמר, שמהם גדל הצמר ובעיקר זקיקי שיער. כן - לכבשים היה אז גם צמר וגם שיער.

לפני כ-10,000 שנה, כשהחל האדם לביית את הכבשים, הוא העדיף לברור ולטפח את הכבשים שיש להן יותר זקיקי צמר מזקיקי שיער. ההחלטה הייתה להרבות אותן באופן מלאכותי, כך שהן יתרבו על חשבון הכבשים מרובות השיער.

מי מהכבשים שהיו בעלי בעלות צמר עבה ועשיר, גודלו והופרו שוב ושוב, כך שייוולדו להם צאצאים רבים עם זקיקי צמר והגנטיקה תדאג שמרבית הצאצאים הללו יפיקו את אותו צמר שרצוי לאדם ולא את השיער, שלא נחוץ לו.

מנגד, כמה עצוב, מי שלא התברכו בצמר האיכותי והשימושי לאדם, לא הורבו על ידי החקלאים. באופן כזה הם הלכו עם הזמן ונעלמו, לעומת בעלי הצמר המשובח, שהופרו והתרבו שוב ושוב.

הצמר הזה שימש ומשמש מאז לייצור של סיבים ובדים, לסוודרים, גרבי חורף, אפודות צמר וכדומה.

ואגב, האדם המביית בחר אפילו את צבע הצמר הנוח לו. מכיוון שהצמר הלבן הוא הקל ביותר לצביעה, מרבית הכבשים המבויתות היו לבנות. כך הפכו, בספרד למשל, הכבשים מגזע מרינו (merino) לכבשים שאותן מגדלים הכי הרבה.

אגב, בימי הביניים וכדי לשמור על הכבדים המעולות הללו בספרד, לא איפשרו הספרדים ייצוא של הכבשים הללו ומי שהעיז לעשות כן נידון לעונש מוות. כיום מגדלים את כבשת המרינו גם במדינות אחרות, כמו אוסטרליה וניו זילנד והיא נפוצה ברחבי העולם

רק הערה לסיום - מבין מאות גזעי הכבשים לא לכולם יש צמר איכותי ורב. בחלק מהגזעים טופח דווקא הבשר והורבו דווקא כבשים בעלי בשר טוב וטעים, גם אם הצמר שלהם פחות מוצלח.


הנה הצמר של הכבשים:

https://youtu.be/E96bxNErse0


עדר הכבשים מהשמיים:

https://youtu.be/gV6ozSLyrOk


והגז של הצאן:

https://youtu.be/Mddybz04D78

יוני דואר (June Mail) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.

עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה מאד ובדרך הקצרה ביותר. לכן כבר אז עשו הפרסים והמצרים הקדמונים שימוש ביונים כדי להעביר ידיעות ממקום למקום.

יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא העבירו באמצעותן מידע לעורף ולשליטים, סוחרים העבירו מידע על עיסקאות ועוד.

שימוש מעניין ליוני הדואר היה ליוונים הקדמונים. אלה נהגו להודיע באמצעות יוני-דואר על המנצחים במשחקים האולימפיים, האולימפיאדה היוונית העתיקה.

זני מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.


הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:

http://youtu.be/gPUJnqnOCX8


השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:

https://youtu.be/z3QPYXNPaaE


וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):

http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw