שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו ביות בעלי חיים?
הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.
במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.
צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.
לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.
בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.
החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.
בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.
הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
כך בויתו בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
האם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:
https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes
מהן חיות משק?
ביות בעלי החיים הניב במהלך אלפי שנים את חיות המחמד שלנו, אך גם את חיות המשק (Farm animals), אותם בעלי חיים שמפיקים בעבור האדם מזון ומצרכים שונים.
למעשה, ביות בעלי חיים הוא תהליך שעשו בני המין האנושי בבעלי חיים בכדי להתאימם לצרכינו.
בין חיות המשק המשמשות להפקת תועלת לאדם ניתן למצוא בעלי חיים חקלאיים, כגון סוסים, תרנגולות, עזים, פרות, כבשים, חמורים, חזירים, תרנגולי הודו, ארנבות, ברווזים ועוד.
ב-2 באוקטובר מדי שנה מצויין ברחבי העולם יום ההזדהות עם חיות המשק. מטרתו היא להעלות את המודעות לסבלן של חיות משק ולתנאים הקשים שבהם לצערנו מגדלים אותן בלא מעט מקומות. היום הזה מתקיים ביום הולדתו של מהטמה גנדי, המנהיג ההודי המפורסם שדגל בזכות כל בעלי החיים לחיות בכבוד וללא סבל.
למען רווחת חיות המשק פועלים כיום בישראל גופים ועמותות שונות, כמו עמותת חימשק, העמותה למען חיות משק.
בין חיות המשק יש מי שמשמשות כיצרניות מזון, דוגמת הבקר, הצאן והעופות, בעוד אחרות משמשות לרכיבה, כולל סוסים וחמורים, או לעבודות חקלאיות דוגמת השוורים.
בניגוד ליישובים ושטחים חקלאיים, במרבית הערים אוסרים חוקי העזר העירוניים על גידול חיות משק, ביניהן כבשים, עיזים, סוסים או תרנגולים, הקוראים קוקוריקו בכל בוקר. היתרים מיוחדים לגידול של חיות משק כאלה ניתנים לרוב רק על ידי ראשי הערים.
הנה סרטון על חיות המשק (עברית לילדים):
https://youtu.be/Gbqt14aPMGk?long=yes
מהי ברירה מלאכותית?
"ברירה מלאכותית" (Artificial selection) היא תהליך שבו האדם ביצע ריבוי טבעי של בעלי חיים מבוייתים נוחים, ממושמעים ומניבים לו, בעוד שהוא מנע את ההתפתחות של גזעי בעלי חיים שלא היו כדאיים לו מספיק. בניגוד לברירה הטבעית שנמשכה מיליוני שנים, "ברירה מלאכותית" הוא תהליך אבולוציוני שעשה המין האנושי, בהילוך מהיר מאד. במילים אחרות, האדם ברר באופן מלאכותי, תוך אלפי שנים במקום מיליוני שנים של הברירה הטבעית וסידר את בעלי החיים המבוייתים לצרכיו.
ניתן לראות את הברירה המלאכותית בחיות משק, בהמות משא, בקר, כלבים ועוד. למעשה, הדוגמה הטובה ביותר של ברירה מלאכותית היא הכלב. האדם ברר לו את הזאבים הידידותיים ביותר, אלה ששיתפו פעולה עימו ושהיו הכי תלויים בו. להם הוא נתן מזון ונעזר בהם בציד. את האלימים, המסוכנים, הפחות-ממושמעים ואלו שגילו עצמאות רבה מדי, הוא הרחיק ואף השמיד. כך, במהלך דורות, התפתחו אותם מינים שתכונותיהם הגנטיות היו טובות לאדם. הם הלכו והתרבו והפכו למה שאנו מכנים "כלבים". למעשה, כל כלב הוא זאב מבוית, שנולד לשושלת של כלבים נוחים ומתאימים לצורכי האדם.
אם נמשיך בדוגמת הכלבים - במהלך אלפי שנים הפך האדם את הכלב שיצר מהזאב, למאות גזעי כלבים שונים ומשונים. הוא ברר את התכונות הגנטיות של אלו שהעדיף וחיבר כלבים בעלי תכונות רצויות, כדי ליצור מהם גזעים בעלי שילוב של תכונות רצויות. בני אדם השתמשו בכלבים בעלי מוטציות רצויות והרבו אותם, כדי לפתח זנים בעלי התכונה שנוצרה במוטציה. כך נוצרו כלבים בעלי מראה שונה, צבעים מגוונים, תכונות שימושיות מסוגים שונים ועוד.
קראו עוד על גזעי הכלבים שנוצרו, באאוריקה בתגית "פיתוח זני כלבים".
הנה הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/F-XTUpLmhPc
והדרך הארוכה שעשו הזאבים עד שהפכו למאות זנים של כלבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
מהי בהמת העבודה הראשונה שבוייתה?
בהמת העבודה הראשונה שהאדם ביית היא החמור (Donkey). ההשערה של המדענים היא שחמור הבית, שאנו מכירים כיום, נוצר ממין שבוית כבר לפני 7,000 שנה מן הערוד.
העדויות המוקדמות על ביות החמור נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.
במשך אלפי השנים שימש חמור הבית לרכיבה ולהובלה של משאות. עד היום הוא משמש לנשיאת בני אדם באזורים הרריים ובכפרים מרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי רכב חדישים.
בימינו, בעולם המתועש, פחתה תפוצת חמור הבית בעולם. כיום משתמשים בו כבהמת משא ולרכיבה, בעיקר בעולם השלישי, בארצות הפחות מפותחות.
הנה החמור המבוית:
https://youtu.be/TfujcgRrXDM
למה איננו רוכבים על זברות ועל חמור כן:
https://youtu.be/RMpMxaX3Kdg
החמורים המבוייתים:
https://youtu.be/YOzN028Z1vM?long=yes
כיצד בוייתו בהמות המשא?
אם כבשים ועיזים בויתו כבר לפני 8,000 שנה וחזירים לפני 7,000 שנה, בהמת המשא הראשונה שהאדם ביית היא החמור. העדויות על כך נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5,000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.
עדויות ארכיאולוגיות מצאו שבתקופה שלאחר מכן בויית הגמל במדבר ערב ובמרכז אסיה בויית הגמל הדו-דבשתי. הסוסים בוייתו לפני כ-4000 שנה
בהמשך, מעידים תבליטים שומריים שחמורים וסוסים החלו מבוייתים גם לשימוש מלחמתי. רכבי מלחמה שאליהם נקשרו נעו בעזרתם. במצרים העתיקה, לפני כ-3,300 שנה, נסעו מרכבות רתומות לסוסים ורדפו אחרי בני ישראל שיצאו ממצרים.
מרכבות כאלה ואחרות היו בשימוש רציף מאז ועד המאה ה-19. אז הומצאה המכונית והשימוש בבהמות משא הלך ופחת.
הנה ההיסטוריה של הסוסים המבויתים (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
תולדות בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
ביות הבהמות והחיות:
https://youtu.be/IuVK6aHZyfQ
שבט הדינקה באפריקה המתמחה בגידול פרות:
https://youtu.be/7z3SsT-FW7Q?t=6s
והאם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
איך השתמשו ביונים כדי לשלוח דואר?
יוני דואר (June Mail) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.
עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה מאד ובדרך הקצרה ביותר. לכן כבר אז עשו הפרסים והמצרים הקדמונים שימוש ביונים כדי להעביר ידיעות ממקום למקום.
יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא העבירו באמצעותן מידע לעורף ולשליטים, סוחרים העבירו מידע על עיסקאות ועוד.
שימוש מעניין ליוני הדואר היה ליוונים הקדמונים. אלה נהגו להודיע באמצעות יוני-דואר על המנצחים במשחקים האולימפיים, האולימפיאדה היוונית העתיקה.
זני מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.
הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:
http://youtu.be/gPUJnqnOCX8
השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:
https://youtu.be/z3QPYXNPaaE
וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):
http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw
איך נוצרו גזעי הכלבים הקטנים?
כל גזעי הכלבים נוצרו מאותם זאבים שבויתו לפני עשרות אלפי שנים. במהלך אלפי שנים הם עברו תהליך שנקרא "ברירה מלאכותית" ובו השתמרו כלבים שסייעו לאדם והיו נוחים לו, בעוד שגזעים אחרים לא שרדו, או נטמעו בחזרה לטבע, בתור חיות פרא.
הגזעים הקטנים, כמו גם כל שאר הגזעים שאינם דומים לזאב, הם יצירה שהיא לגמרי אנושית. כלבים כמו כלבי הפקינז, הפודל והצ'יוואווה נוצרו בשרשרת של פיתוח גזעי כלבים קטנים, כלבי מחמד לאדם.
במהלך השנים, פותחו על ידי האדם זנים וגזעים רבים ושונים של כלבים. גזעים אלו עברו שינויים גנטיים ופיזיים ומוטציות שנראו מתאימות לצרכים שונים של האדם. כך פותחו גזעים חדשים, שהיו בעלי תכונות שלעתים התאימו לאדם ואז הוא הרבה ופיתח את הזן עוד יותר.
גם הכלאות של גזעים שונים זה בזה יצרו גזעים חדשים ובעלי תכונות רצויות לאדם. כך נוצרו כלבי רוח, המצוידים ביכולות ריצה מעולות, כלבי מזחלות, שהיו חזקים ועמידים לקור בשלג של ארצות הצפון. כך נולדו גם כלבי ציד, שיש להם חושים שמתאימים לצרכים שונים שהציידים נעזרו בהם בעת הציד.
וכך נוצרו גם כלבי המחמד, אלה שאין בהם תועלת כמו ציד, שמירה, נחייה וכדומה. המעבר לערים ותרבות השפע הביאו לביקוש לכלבים קטנים יחסית ובעלי תכונות אחרות משל כלבי העבודה. כל המטרה של פיתוח הגזעים הללו הייתה ונשארה ידידות וחברה לאדם. הם פותחו ככלבים קטנים, נוחים לגידול בבית, אוכלים מעט יחסית ולא פחות חשוב - חמודים להפליא, לפחות כשהם לא נובחים עליך מהצד השני של הדלת..
כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים ועד לגזעי כלבי הבית שאנשים גאים ביצירתם:
https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg
גזעי הכלבים הקטנים שנוצרו מהכלאות ומוטציות ושכפול כלבים שכבר מתקיים:
https://youtu.be/bi9Pa0DHG5Y
והברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
מיהו שבט רועי האיילים של מונגוליה?
אנשי הטסאטאן (Tsaatan tribe) הם אנשי שבט רועי איילים, הנודדים עם עדריהם בערבות השלג הצחיחות ובהרים הגבוהים שבצפון אזור אגם חובסגול במונגוליה הענקית. לפחות 5-6 פעמים לאורך השנה נודדים בני השבט למקום אחר במרחבי ההרים העצומים של מונגוליה, כשהם חיים ומתפרנסים מעדרי האיילים המבוייתים שהם מגדלים.
מקורות שבט הטסאטאן הם ברוסיה. בימים עברו נדדו בני השבט אל עבר מונגוליה. השבט שמר על אופיו ויחודו משום שהוא חי באזורים מבודדים של ההרים, מקומות שכלי רכב לא מגיעים אליהם. למעשה, מתחלקים אנשי הטסאטאן לשני שבטים הנקראים הטייגר המערבי והטייגר המזרחי. שני השבטים חיים באוהל שמצוי בשבטים רבים במונגוליה ונקרא "טיפי".
כבר מאות שנים ששבט הטסאטאן עוסק בגידול וביות של איילי צפון. בני השבט חיים מהאיילים ומשתמשים בהם לכל צורכי היום יום שלהם. בנוסף לשימוש בהם לרכיבה ולהובלת מטען, הם גם מכינים לבוש מעורות האיילים, אוכלים מוצרי חלב ושותים את חלב האיילות ומומחים בגילוף כלים שונים מהשנהב שבקרני האיילים. אפילו מצואת האיילים הם מייצרים חומר בעירה לחימום בחורף.
הטסאטאן נחשבים לאחרונים שברועי האיילים בעולם כיום. במשך אלפי שנים הם הצליחו לשרוד באזורים הצפוניים של כדור הארץ ועתה הם נאבקים על קיומם ועל הישרדותם של האיילים שלהם, שהולכים ומתמעטים בטבע. היעלמות האיילים גורמת לרבים מהם להחליף את חיי הנוודות בחיי העיר המודרנית.
הנה סרטון על שבט הטסאטאן:
https://youtu.be/UWJdNXpv_Go
מצגת וידאו של חיי אנשי הטסאטאן:
https://youtu.be/CKRZiour3gQ
ועוד על ביות האיילים:
https://youtu.be/srPPil7OfoQ
איך בויתו הזאבים והפכו לכלבים?
בתהליך הברירה הטבעית בעולם, לא התערב איש. עקרון הברירה הטבעית, שמתייחס לאבולוציה של מינים שונים בטבע, מסביר שהמינים שהכי מתאימים לסביבתם הם ששורדים ומתרבים, כשהם מעבירים את התכונות שלהם הלאה.
לעומתם, יש מינים שמצוידים בתכונות שמפריעות לשרוד ולהתקיים באותה סביבה, או סתם לא מאפשרות הישרדות בה, תכונות אלא לא מועברות לאורך זמן לדורות הבאים, כי פרטים שהם בעלי התכונות הללו לא שורדים ולכן הם הולכים ומתמעטים, עד לכלייה סופית.
כך לדוגמה, היו פעם ג'ירפות עם צוואר קצר, אך יכולתן להשיג מזון הייתה קטנה משמעותית מאותן ג'ירפות שנולדו עם צוואר ארוך יותר, בגלל מוטציה. בהדרגה לאורך הדורות הלכו והתמעטו בעלות הצוואר הקצר, בשל רעב וכלייה, בעוד שג'ירפים בעלי צוואר ארוך הלכו והתרבו, כי היה להם מספיק מזון ולכן גם חוסן גופני ומהירות בריחה לא רעה מטורפים...
אך יש תהליך שנקרא "ברירה מלאכותית" שאותו חולל האדם, במהלך עשרות אלפי שנים. הכלבים הם דוגמה קלאסית לתהליך זה, שהוא מהיר הרבה יותר מהברירה הטבעית.
"ברירה" היא הוצאה של התכונות הנבחרות של מין מסוים. ברירה מלאכותית היא ברירה כזו שנעשית על ידי האדם.
הכלב למשל, נולד או בוית מהזאבים, ככל הנראה מהזאב האפור שנקרא קניס לופוס (Canis Lupus). זה היה לפני כ-15 אלף שנה, בסוף עידן הקרח האחרון, אם כי יש הערכות גבוהות בהרבה לגבי התקופה בה זה התרחש לראשונה.
מכל מקום, האדם הקדמון בוחר במודע להרבות זאבים שהם בעלי תכונות מועילות. הוא גם מחליט לא להרבות ואפילו להשמיד את הזאבים המתאימים פחות. כך הולכות ומתחזקות במהלך הדורות הבאים התכונות של ה"זאב הנחמד" שהאדם טיפח ויוצר לו הלאה, בעוד הזאבים עם התכונות הרעות, כמו תוקפנות או רעש, הולכים ומתמעטים.
ברירה מלאכותית התרחשה גם בבעלי חיים כמו פרות, סוסים ותרנגולות ובצמחים, כמו החיטה והבננות. כיום, בעידן ההנדסה הגנטית של הצמחים היא מגיעה לשיאים חדשים.
הכל החל כשזאבים התקרבו לאדם הקדמון וחיפשו מזון. אלה מהם שהצייד מצא כידידותיים, זכו לשאריות של מזונו. הזאבים החלו לבוא שוב ושוב לקבל שאריות מזון, אך האדם העדיף להתחלק עם הזאבים הידידותיים, אלה שלא חשפו שיניים ולא נהגו כטורפים.
במהלך דורות של זאבים, הלכו וטופחו זאבים שהיו נאמנים וטובים לאדם. הם הפכו לכלבים, זאבים מבוייתים, שאף החלו לסייע לאדם גם בציד. רבים מהם זכו לתפקידים בציד (כמו הפוינטר "המצביע", הסטר "היושב" ליד הטרף ודומיהם).
התערבות האדם בהתרבות שלהם המשיכה ובהדרגה יצר האדם את הגזעים השונים ("גזע" הוא "מין" מלאכותי של בעל חיים, כזה שנוצר על ידי האדם). האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים..
הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/8_KWmzLObQ4
כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
עד היום מגדלי כלבים עושים ברירה מלאכותית:
https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg
וזאב עם האדם או ההיפך? - דיון מיתולוגי ומדעי על מי התחיל עם מי? (מתורגם):
https://youtu.be/T6f1-nEjDdM?long=yes
הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.
במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.
צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.
לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.
בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.
החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.
בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.
הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
כך בויתו בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
האם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
וסרטון תיעודי על הגאוגרפיה של בעלי החיים שבויתו:
https://youtu.be/P6S8JnkJkRg?long=yes
ביות בעלי החיים הניב במהלך אלפי שנים את חיות המחמד שלנו, אך גם את חיות המשק (Farm animals), אותם בעלי חיים שמפיקים בעבור האדם מזון ומצרכים שונים.
למעשה, ביות בעלי חיים הוא תהליך שעשו בני המין האנושי בבעלי חיים בכדי להתאימם לצרכינו.
בין חיות המשק המשמשות להפקת תועלת לאדם ניתן למצוא בעלי חיים חקלאיים, כגון סוסים, תרנגולות, עזים, פרות, כבשים, חמורים, חזירים, תרנגולי הודו, ארנבות, ברווזים ועוד.
ב-2 באוקטובר מדי שנה מצויין ברחבי העולם יום ההזדהות עם חיות המשק. מטרתו היא להעלות את המודעות לסבלן של חיות משק ולתנאים הקשים שבהם לצערנו מגדלים אותן בלא מעט מקומות. היום הזה מתקיים ביום הולדתו של מהטמה גנדי, המנהיג ההודי המפורסם שדגל בזכות כל בעלי החיים לחיות בכבוד וללא סבל.
למען רווחת חיות המשק פועלים כיום בישראל גופים ועמותות שונות, כמו עמותת חימשק, העמותה למען חיות משק.
בין חיות המשק יש מי שמשמשות כיצרניות מזון, דוגמת הבקר, הצאן והעופות, בעוד אחרות משמשות לרכיבה, כולל סוסים וחמורים, או לעבודות חקלאיות דוגמת השוורים.
בניגוד ליישובים ושטחים חקלאיים, במרבית הערים אוסרים חוקי העזר העירוניים על גידול חיות משק, ביניהן כבשים, עיזים, סוסים או תרנגולים, הקוראים קוקוריקו בכל בוקר. היתרים מיוחדים לגידול של חיות משק כאלה ניתנים לרוב רק על ידי ראשי הערים.
הנה סרטון על חיות המשק (עברית לילדים):
https://youtu.be/Gbqt14aPMGk?long=yes
"ברירה מלאכותית" (Artificial selection) היא תהליך שבו האדם ביצע ריבוי טבעי של בעלי חיים מבוייתים נוחים, ממושמעים ומניבים לו, בעוד שהוא מנע את ההתפתחות של גזעי בעלי חיים שלא היו כדאיים לו מספיק. בניגוד לברירה הטבעית שנמשכה מיליוני שנים, "ברירה מלאכותית" הוא תהליך אבולוציוני שעשה המין האנושי, בהילוך מהיר מאד. במילים אחרות, האדם ברר באופן מלאכותי, תוך אלפי שנים במקום מיליוני שנים של הברירה הטבעית וסידר את בעלי החיים המבוייתים לצרכיו.
ניתן לראות את הברירה המלאכותית בחיות משק, בהמות משא, בקר, כלבים ועוד. למעשה, הדוגמה הטובה ביותר של ברירה מלאכותית היא הכלב. האדם ברר לו את הזאבים הידידותיים ביותר, אלה ששיתפו פעולה עימו ושהיו הכי תלויים בו. להם הוא נתן מזון ונעזר בהם בציד. את האלימים, המסוכנים, הפחות-ממושמעים ואלו שגילו עצמאות רבה מדי, הוא הרחיק ואף השמיד. כך, במהלך דורות, התפתחו אותם מינים שתכונותיהם הגנטיות היו טובות לאדם. הם הלכו והתרבו והפכו למה שאנו מכנים "כלבים". למעשה, כל כלב הוא זאב מבוית, שנולד לשושלת של כלבים נוחים ומתאימים לצורכי האדם.
אם נמשיך בדוגמת הכלבים - במהלך אלפי שנים הפך האדם את הכלב שיצר מהזאב, למאות גזעי כלבים שונים ומשונים. הוא ברר את התכונות הגנטיות של אלו שהעדיף וחיבר כלבים בעלי תכונות רצויות, כדי ליצור מהם גזעים בעלי שילוב של תכונות רצויות. בני אדם השתמשו בכלבים בעלי מוטציות רצויות והרבו אותם, כדי לפתח זנים בעלי התכונה שנוצרה במוטציה. כך נוצרו כלבים בעלי מראה שונה, צבעים מגוונים, תכונות שימושיות מסוגים שונים ועוד.
קראו עוד על גזעי הכלבים שנוצרו, באאוריקה בתגית "פיתוח זני כלבים".
הנה הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/F-XTUpLmhPc
והדרך הארוכה שעשו הזאבים עד שהפכו למאות זנים של כלבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
בהמת העבודה הראשונה שהאדם ביית היא החמור (Donkey). ההשערה של המדענים היא שחמור הבית, שאנו מכירים כיום, נוצר ממין שבוית כבר לפני 7,000 שנה מן הערוד.
העדויות המוקדמות על ביות החמור נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.
במשך אלפי השנים שימש חמור הבית לרכיבה ולהובלה של משאות. עד היום הוא משמש לנשיאת בני אדם באזורים הרריים ובכפרים מרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי רכב חדישים.
בימינו, בעולם המתועש, פחתה תפוצת חמור הבית בעולם. כיום משתמשים בו כבהמת משא ולרכיבה, בעיקר בעולם השלישי, בארצות הפחות מפותחות.
הנה החמור המבוית:
https://youtu.be/TfujcgRrXDM
למה איננו רוכבים על זברות ועל חמור כן:
https://youtu.be/RMpMxaX3Kdg
החמורים המבוייתים:
https://youtu.be/YOzN028Z1vM?long=yes
ביות
אם כבשים ועיזים בויתו כבר לפני 8,000 שנה וחזירים לפני 7,000 שנה, בהמת המשא הראשונה שהאדם ביית היא החמור. העדויות על כך נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5,000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.
עדויות ארכיאולוגיות מצאו שבתקופה שלאחר מכן בויית הגמל במדבר ערב ובמרכז אסיה בויית הגמל הדו-דבשתי. הסוסים בוייתו לפני כ-4000 שנה
בהמשך, מעידים תבליטים שומריים שחמורים וסוסים החלו מבוייתים גם לשימוש מלחמתי. רכבי מלחמה שאליהם נקשרו נעו בעזרתם. במצרים העתיקה, לפני כ-3,300 שנה, נסעו מרכבות רתומות לסוסים ורדפו אחרי בני ישראל שיצאו ממצרים.
מרכבות כאלה ואחרות היו בשימוש רציף מאז ועד המאה ה-19. אז הומצאה המכונית והשימוש בבהמות משא הלך ופחת.
הנה ההיסטוריה של הסוסים המבויתים (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
תולדות בהמות המשא:
https://youtu.be/_ODCZOcfNSc
ביות הבהמות והחיות:
https://youtu.be/IuVK6aHZyfQ
שבט הדינקה באפריקה המתמחה בגידול פרות:
https://youtu.be/7z3SsT-FW7Q?t=6s
והאם יכולנו לביית כל בעל חיים?
https://youtu.be/AMV2zE3vaVE
יוני דואר (June Mail) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.
עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה מאד ובדרך הקצרה ביותר. לכן כבר אז עשו הפרסים והמצרים הקדמונים שימוש ביונים כדי להעביר ידיעות ממקום למקום.
יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא העבירו באמצעותן מידע לעורף ולשליטים, סוחרים העבירו מידע על עיסקאות ועוד.
שימוש מעניין ליוני הדואר היה ליוונים הקדמונים. אלה נהגו להודיע באמצעות יוני-דואר על המנצחים במשחקים האולימפיים, האולימפיאדה היוונית העתיקה.
זני מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.
הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:
http://youtu.be/gPUJnqnOCX8
השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:
https://youtu.be/z3QPYXNPaaE
וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):
http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw
כל גזעי הכלבים נוצרו מאותם זאבים שבויתו לפני עשרות אלפי שנים. במהלך אלפי שנים הם עברו תהליך שנקרא "ברירה מלאכותית" ובו השתמרו כלבים שסייעו לאדם והיו נוחים לו, בעוד שגזעים אחרים לא שרדו, או נטמעו בחזרה לטבע, בתור חיות פרא.
הגזעים הקטנים, כמו גם כל שאר הגזעים שאינם דומים לזאב, הם יצירה שהיא לגמרי אנושית. כלבים כמו כלבי הפקינז, הפודל והצ'יוואווה נוצרו בשרשרת של פיתוח גזעי כלבים קטנים, כלבי מחמד לאדם.
במהלך השנים, פותחו על ידי האדם זנים וגזעים רבים ושונים של כלבים. גזעים אלו עברו שינויים גנטיים ופיזיים ומוטציות שנראו מתאימות לצרכים שונים של האדם. כך פותחו גזעים חדשים, שהיו בעלי תכונות שלעתים התאימו לאדם ואז הוא הרבה ופיתח את הזן עוד יותר.
גם הכלאות של גזעים שונים זה בזה יצרו גזעים חדשים ובעלי תכונות רצויות לאדם. כך נוצרו כלבי רוח, המצוידים ביכולות ריצה מעולות, כלבי מזחלות, שהיו חזקים ועמידים לקור בשלג של ארצות הצפון. כך נולדו גם כלבי ציד, שיש להם חושים שמתאימים לצרכים שונים שהציידים נעזרו בהם בעת הציד.
וכך נוצרו גם כלבי המחמד, אלה שאין בהם תועלת כמו ציד, שמירה, נחייה וכדומה. המעבר לערים ותרבות השפע הביאו לביקוש לכלבים קטנים יחסית ובעלי תכונות אחרות משל כלבי העבודה. כל המטרה של פיתוח הגזעים הללו הייתה ונשארה ידידות וחברה לאדם. הם פותחו ככלבים קטנים, נוחים לגידול בבית, אוכלים מעט יחסית ולא פחות חשוב - חמודים להפליא, לפחות כשהם לא נובחים עליך מהצד השני של הדלת..
כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים ועד לגזעי כלבי הבית שאנשים גאים ביצירתם:
https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg
גזעי הכלבים הקטנים שנוצרו מהכלאות ומוטציות ושכפול כלבים שכבר מתקיים:
https://youtu.be/bi9Pa0DHG5Y
והברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
אנשי הטסאטאן (Tsaatan tribe) הם אנשי שבט רועי איילים, הנודדים עם עדריהם בערבות השלג הצחיחות ובהרים הגבוהים שבצפון אזור אגם חובסגול במונגוליה הענקית. לפחות 5-6 פעמים לאורך השנה נודדים בני השבט למקום אחר במרחבי ההרים העצומים של מונגוליה, כשהם חיים ומתפרנסים מעדרי האיילים המבוייתים שהם מגדלים.
מקורות שבט הטסאטאן הם ברוסיה. בימים עברו נדדו בני השבט אל עבר מונגוליה. השבט שמר על אופיו ויחודו משום שהוא חי באזורים מבודדים של ההרים, מקומות שכלי רכב לא מגיעים אליהם. למעשה, מתחלקים אנשי הטסאטאן לשני שבטים הנקראים הטייגר המערבי והטייגר המזרחי. שני השבטים חיים באוהל שמצוי בשבטים רבים במונגוליה ונקרא "טיפי".
כבר מאות שנים ששבט הטסאטאן עוסק בגידול וביות של איילי צפון. בני השבט חיים מהאיילים ומשתמשים בהם לכל צורכי היום יום שלהם. בנוסף לשימוש בהם לרכיבה ולהובלת מטען, הם גם מכינים לבוש מעורות האיילים, אוכלים מוצרי חלב ושותים את חלב האיילות ומומחים בגילוף כלים שונים מהשנהב שבקרני האיילים. אפילו מצואת האיילים הם מייצרים חומר בעירה לחימום בחורף.
הטסאטאן נחשבים לאחרונים שברועי האיילים בעולם כיום. במשך אלפי שנים הם הצליחו לשרוד באזורים הצפוניים של כדור הארץ ועתה הם נאבקים על קיומם ועל הישרדותם של האיילים שלהם, שהולכים ומתמעטים בטבע. היעלמות האיילים גורמת לרבים מהם להחליף את חיי הנוודות בחיי העיר המודרנית.
הנה סרטון על שבט הטסאטאן:
https://youtu.be/UWJdNXpv_Go
מצגת וידאו של חיי אנשי הטסאטאן:
https://youtu.be/CKRZiour3gQ
ועוד על ביות האיילים:
https://youtu.be/srPPil7OfoQ
בתהליך הברירה הטבעית בעולם, לא התערב איש. עקרון הברירה הטבעית, שמתייחס לאבולוציה של מינים שונים בטבע, מסביר שהמינים שהכי מתאימים לסביבתם הם ששורדים ומתרבים, כשהם מעבירים את התכונות שלהם הלאה.
לעומתם, יש מינים שמצוידים בתכונות שמפריעות לשרוד ולהתקיים באותה סביבה, או סתם לא מאפשרות הישרדות בה, תכונות אלא לא מועברות לאורך זמן לדורות הבאים, כי פרטים שהם בעלי התכונות הללו לא שורדים ולכן הם הולכים ומתמעטים, עד לכלייה סופית.
כך לדוגמה, היו פעם ג'ירפות עם צוואר קצר, אך יכולתן להשיג מזון הייתה קטנה משמעותית מאותן ג'ירפות שנולדו עם צוואר ארוך יותר, בגלל מוטציה. בהדרגה לאורך הדורות הלכו והתמעטו בעלות הצוואר הקצר, בשל רעב וכלייה, בעוד שג'ירפים בעלי צוואר ארוך הלכו והתרבו, כי היה להם מספיק מזון ולכן גם חוסן גופני ומהירות בריחה לא רעה מטורפים...
אך יש תהליך שנקרא "ברירה מלאכותית" שאותו חולל האדם, במהלך עשרות אלפי שנים. הכלבים הם דוגמה קלאסית לתהליך זה, שהוא מהיר הרבה יותר מהברירה הטבעית.
"ברירה" היא הוצאה של התכונות הנבחרות של מין מסוים. ברירה מלאכותית היא ברירה כזו שנעשית על ידי האדם.
הכלב למשל, נולד או בוית מהזאבים, ככל הנראה מהזאב האפור שנקרא קניס לופוס (Canis Lupus). זה היה לפני כ-15 אלף שנה, בסוף עידן הקרח האחרון, אם כי יש הערכות גבוהות בהרבה לגבי התקופה בה זה התרחש לראשונה.
מכל מקום, האדם הקדמון בוחר במודע להרבות זאבים שהם בעלי תכונות מועילות. הוא גם מחליט לא להרבות ואפילו להשמיד את הזאבים המתאימים פחות. כך הולכות ומתחזקות במהלך הדורות הבאים התכונות של ה"זאב הנחמד" שהאדם טיפח ויוצר לו הלאה, בעוד הזאבים עם התכונות הרעות, כמו תוקפנות או רעש, הולכים ומתמעטים.
ברירה מלאכותית התרחשה גם בבעלי חיים כמו פרות, סוסים ותרנגולות ובצמחים, כמו החיטה והבננות. כיום, בעידן ההנדסה הגנטית של הצמחים היא מגיעה לשיאים חדשים.
הכל החל כשזאבים התקרבו לאדם הקדמון וחיפשו מזון. אלה מהם שהצייד מצא כידידותיים, זכו לשאריות של מזונו. הזאבים החלו לבוא שוב ושוב לקבל שאריות מזון, אך האדם העדיף להתחלק עם הזאבים הידידותיים, אלה שלא חשפו שיניים ולא נהגו כטורפים.
במהלך דורות של זאבים, הלכו וטופחו זאבים שהיו נאמנים וטובים לאדם. הם הפכו לכלבים, זאבים מבוייתים, שאף החלו לסייע לאדם גם בציד. רבים מהם זכו לתפקידים בציד (כמו הפוינטר "המצביע", הסטר "היושב" ליד הטרף ודומיהם).
התערבות האדם בהתרבות שלהם המשיכה ובהדרגה יצר האדם את הגזעים השונים ("גזע" הוא "מין" מלאכותי של בעל חיים, כזה שנוצר על ידי האדם). האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים..
הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/8_KWmzLObQ4
כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/kPDPTm7NgUE
עד היום מגדלי כלבים עושים ברירה מלאכותית:
https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg
וזאב עם האדם או ההיפך? - דיון מיתולוגי ומדעי על מי התחיל עם מי? (מתורגם):
https://youtu.be/T6f1-nEjDdM?long=yes
מהי אם החיטה?
אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באיזור של צפון מדינת ישראל של ימינו.
החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבוייתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל.
אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח.
אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי להקנות לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש.
ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.
בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.
הנה סרטון על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
שדה עם גידול שנראה כמו אם החיטה:
https://youtu.be/V1tHMCYm00s
והחיטה הפכה לאחד הנושאים מעוררי המחלוקת בקרב תזונאים ואנשי בריאות בעולם:
https://youtu.be/eO3cIrNEuIc?long=yes
אם החיטה (Wild wheat) היא חיטת בר קדומה שממנה תרבתו לפני 10,000 שנים את החיטה שאותה אנו אוכלים ברובנו כיום. ככל הנראה זה קרה באיזור של צפון מדינת ישראל של ימינו.
החוקרים חיפשו אותה כבר במאה ה-19 ואכן, אם החיטה נמצאה לראשונה בשדה בצפון ארץ ישראל בשנת 1873. אז סברו שהיא שעורה, אבל החוקרים הבינו בדיעבד שזו הייתה חיטת בר. ההבנה שזו החיטה שממנה נוצרה החיטה התרבותית, המבוייתת, הפכה למוסכמה. רק כמה עשרות שנים אחר כך, בשנת 1906, לאחר שמדענים וחוקרים רבים חיפשו אותה, הגיע תורו של האגרונום וחוקר הצמחים היהודי, אהרון אהרונסון, לחפשה בארץ ישראל.
אהרונסון, תושב המושבה זכרון יעקב ובן טיפוחיו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מי ששלח אותו ללמוד אגרונומיה בצרפת, היה חוקר צעיר ומוכשר להפליא. מי שבדיעבד יוודע שמו גם כמייסד וראש מחתרת ניל"י, מחתרת ריגול יהודית שפעלה נגד העות'מאנים ועזרה לבריטים לכבוש את הארץ, הקדים את כל החוקרים האחרים ומצא את אם החיטה, בסמוך למושבה ראש פינה. התגלית הזו פרסמה את שמו בכל העולם ועתידו היה מובטח.
אהרונסון סבר וצדק שגילוי אם החיטה עשוי להקנות לחוקרים ידע שיסייע לאתר תכונות המצויות בחיטה, מה שיאפשר להשביח את הגידולים ולהגדיל את העמידות של החיטה בפני מחלות ויובש.
ואכן, הגילוי של אהרונסון שינה את פני התזונה העולמית לתמיד. עד היום משתמשים באם החיטה להשבחת החיטה הקיימת ונעזרים בה כדי להפוך את החיטה לעמידה ומזינה יותר, להקטין את הצורך לרסס אותה ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים.
בימינו, לאור שינויי האקלים העולמי וההתחממות כדור הארץ, מתגלית אם-החיטה כחשובה עוד יותר. תרומתה משמעותית מאד לחיזוק תכונות חשובות לחיטה שממנה ניזונה האנושות, כמו העמידות שלה בפני מחלות ומזיקים, עמידות לחום, יובש וקרינה ועוד. הידע הרב שתרם המחקר על אם החיטה בתחום הגנטיקה של החיטה מאפשר גם השבחה גנטית של החיטה ושל מיני צומח נוספים המשמשים לייצור מזון.
הנה סרטון על אם החיטה וגילויה בארץ (עברית):
https://youtu.be/pFwaYz_wV3Q
שדה עם גידול שנראה כמו אם החיטה:
https://youtu.be/V1tHMCYm00s
והחיטה הפכה לאחד הנושאים מעוררי המחלוקת בקרב תזונאים ואנשי בריאות בעולם:
https://youtu.be/eO3cIrNEuIc?long=yes
מה ההיסטוריה של ביות החתולים?
הידעתם שהחתולים הם הדבר הכי נצפה באינטרנט והכי מבוקש בתמונות? - רובנו מכנים אותן בדרך כלל "איזה מאמי!" ומחפשים עוד כאלה, באיזו שהיא וריאציה...
היום חתול הבית הוא חיית מחמד ביתית ומפונקת, אבל החתול (Cat) הוא לא הפך כזה ביום אחד. ההיסטוריה שלו לא הייתה פשוטה ונעימה כל כך.
מחקרים עדכניים מראים שככל הנראה חתולי הבית בויתו ונוצרו מחתולי הבר, במקום אחד במזרח התיכון ולא במקומות שונים ובזמנים שונים.
האבות הקדמונים של חתולי הבית הם אחד מתת-המינים של חתולי הבר. ב-2004 דיווחו ז'אן-דני ויניה, איש המוזיאון לטבע בפריס, ועמיתיו על מציאת קבר בן 9,500 שנה בחפירות בקפריסין, של אדם וחתולו. האם זה הביות הראשון בהיסטוריה?
החתולים אינם ילידיים באיים אלו. הבאת חתולים אל האי וקבורת של אדם עם חתול, מעידים על יחסים מיוחדים בין הקדמונים לחתולים. זה מחזק את ההשערה שביות החתול התרחש בסמוך להקמת היישובים הראשונים באזור הסהר הפורה שבמזרח התיכון.
לפני כ-6,000 שנה, מעידים הממצאים, כבר טיפחו אנשי המזרח התיכון את החתולים כציידי עכברים מעולים.
המחקר מראה שבמצריים גידלו חתולים כבר לפני כ-5,000 שנה. כך החזיקו המצרים הקדמונים חתולים כחיות מחמד. בשלב מסוים נכנס החתול גם לרשימת בעלי החיים הקדושים של התרבות המצרית ולרשימת האלים.
אמנם במצרים אסור היה בחוק לייצא את החתולים הנערצים, אך לפני 2,500 שנה כבר היו לפי הממצאים חתולים ביוון.
החתולים הופצו ברחבי האימפריה הרומית, לאחר שהוצבו על ספינות, בכדי שיטרפו את העכברים שעליהן. כך נפוצו החתולים ברחבי אירופה.
ככל שהרחיבו הרומאים את גבולות האימפריה, לפני 2,000 שנה, הלכו והתרחבו גם אזורי המחיה של החתולים והם נפוצו בכל אירופה.
כיום יש מקומות בעולם, כמו איי הוואי למשל, שבהם חתולי הבית נחשבים מין פולש, כזה שהפר את האיזון האקולוגי. בהיותם טורפים, הם מאיימים על מינים מקומיים, שעלולים להיכחד מכיוון שלא פיתחו מנגנוני הגנה כנגד החתול.
אך בימי הביניים עתידים החתולים להפוך מוקצים. חיסולם המסיבי הביא לכך שהמגיפה השחורה תתפשט במהירות, דרך עכברים ועכברושים נושאי מחלות והיעדר הטורפים הטבעיים שלהם - החתולים.
בהמשך השנים ועם רדת הפחד מחתולים, חזרו ובייתו החתולים המודרניים את עצמם בבתינו. חלקם חתולים גזעיים שנמכרים בכסף, בעוד שאת חתולי הרחוב אנו פוגשים לרוב ליד פחי האשפה, כשהם נלחמים על שאריות המזון. מרבית חתולי הרחוב נוצר מהכלאות טבעיות של גזעים שונים שנתערבבו במשך דורות.
כך או כך, כמו אבותיהם חתולי הבר, גם חתולי הבית הם בעלי חיים ליליים באופיים. לאורך מרבית שעות היום הם מעדיפים לנמנם ולהיות פעילים בלילה.
אמנם הם הפכו לחיות המחמד של בני האדם, אך הם עדיין טורפים רצחניים של מכרסמים ונחשבים לאדישים ביותר מבין החיות המבויתות. נחמדים הם אולי לא, אבל נערצים - מסתבר שעדיין כן.
הנה ההיסטוריה של החתולים והאדם (עברית):
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
על תולדות ביות החתולים:
https://youtu.be/LWB0-tGwb_E
הסגידה לחתולים במצרים העתיקה וההיסטוריה שאחריה:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
על החתול ששרד ספינות טרופות (מתורגם):
https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8
וחתולים הם היום כוכבי רשת של ממש, בסרטונים כמו זה:
https://youtu.be/a6s0IpbBLlM
הידעתם שהחתולים הם הדבר הכי נצפה באינטרנט והכי מבוקש בתמונות? - רובנו מכנים אותן בדרך כלל "איזה מאמי!" ומחפשים עוד כאלה, באיזו שהיא וריאציה...
היום חתול הבית הוא חיית מחמד ביתית ומפונקת, אבל החתול (Cat) הוא לא הפך כזה ביום אחד. ההיסטוריה שלו לא הייתה פשוטה ונעימה כל כך.
מחקרים עדכניים מראים שככל הנראה חתולי הבית בויתו ונוצרו מחתולי הבר, במקום אחד במזרח התיכון ולא במקומות שונים ובזמנים שונים.
האבות הקדמונים של חתולי הבית הם אחד מתת-המינים של חתולי הבר. ב-2004 דיווחו ז'אן-דני ויניה, איש המוזיאון לטבע בפריס, ועמיתיו על מציאת קבר בן 9,500 שנה בחפירות בקפריסין, של אדם וחתולו. האם זה הביות הראשון בהיסטוריה?
החתולים אינם ילידיים באיים אלו. הבאת חתולים אל האי וקבורת של אדם עם חתול, מעידים על יחסים מיוחדים בין הקדמונים לחתולים. זה מחזק את ההשערה שביות החתול התרחש בסמוך להקמת היישובים הראשונים באזור הסהר הפורה שבמזרח התיכון.
לפני כ-6,000 שנה, מעידים הממצאים, כבר טיפחו אנשי המזרח התיכון את החתולים כציידי עכברים מעולים.
המחקר מראה שבמצריים גידלו חתולים כבר לפני כ-5,000 שנה. כך החזיקו המצרים הקדמונים חתולים כחיות מחמד. בשלב מסוים נכנס החתול גם לרשימת בעלי החיים הקדושים של התרבות המצרית ולרשימת האלים.
אמנם במצרים אסור היה בחוק לייצא את החתולים הנערצים, אך לפני 2,500 שנה כבר היו לפי הממצאים חתולים ביוון.
החתולים הופצו ברחבי האימפריה הרומית, לאחר שהוצבו על ספינות, בכדי שיטרפו את העכברים שעליהן. כך נפוצו החתולים ברחבי אירופה.
ככל שהרחיבו הרומאים את גבולות האימפריה, לפני 2,000 שנה, הלכו והתרחבו גם אזורי המחיה של החתולים והם נפוצו בכל אירופה.
כיום יש מקומות בעולם, כמו איי הוואי למשל, שבהם חתולי הבית נחשבים מין פולש, כזה שהפר את האיזון האקולוגי. בהיותם טורפים, הם מאיימים על מינים מקומיים, שעלולים להיכחד מכיוון שלא פיתחו מנגנוני הגנה כנגד החתול.
אך בימי הביניים עתידים החתולים להפוך מוקצים. חיסולם המסיבי הביא לכך שהמגיפה השחורה תתפשט במהירות, דרך עכברים ועכברושים נושאי מחלות והיעדר הטורפים הטבעיים שלהם - החתולים.
בהמשך השנים ועם רדת הפחד מחתולים, חזרו ובייתו החתולים המודרניים את עצמם בבתינו. חלקם חתולים גזעיים שנמכרים בכסף, בעוד שאת חתולי הרחוב אנו פוגשים לרוב ליד פחי האשפה, כשהם נלחמים על שאריות המזון. מרבית חתולי הרחוב נוצר מהכלאות טבעיות של גזעים שונים שנתערבבו במשך דורות.
כך או כך, כמו אבותיהם חתולי הבר, גם חתולי הבית הם בעלי חיים ליליים באופיים. לאורך מרבית שעות היום הם מעדיפים לנמנם ולהיות פעילים בלילה.
אמנם הם הפכו לחיות המחמד של בני האדם, אך הם עדיין טורפים רצחניים של מכרסמים ונחשבים לאדישים ביותר מבין החיות המבויתות. נחמדים הם אולי לא, אבל נערצים - מסתבר שעדיין כן.
הנה ההיסטוריה של החתולים והאדם (עברית):
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
על תולדות ביות החתולים:
https://youtu.be/LWB0-tGwb_E
הסגידה לחתולים במצרים העתיקה וההיסטוריה שאחריה:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
על החתול ששרד ספינות טרופות (מתורגם):
https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8
וחתולים הם היום כוכבי רשת של ממש, בסרטונים כמו זה:
https://youtu.be/a6s0IpbBLlM
מהי הכרכרה?
ממצרים העתיקה, דרך האימפריה הרומית, ימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20, היה כלי רכב אחד היוקרתי והמכובד ביותר מכולם - הכרכרה (Horse drawn Carriage). היא הסיעה לוחמים מצרים שרדפו אחרי בני ישראל, קיסרים נסעו בה בדרכים הרומיות של האימפריה, אצילי אירופה נסגרו בה בנסיעות לטירותיהם ומכובדי כל העולם החזיקו בכרכרה יוקרתית משלהם.
היא הייתה המכונית שלפני עידן המכוניות.
כרכרה היא עגלה שמחוברת לסוסים והם הכוח שמושך אותה בנסיעה. במאות האחרונות הכרכרה הייתה כלי התחבורה ששימש את עשירי אירופה ואמריקה לתנועה, בטרם הומצאו המכוניות.
אגב, המילה "Car" למכונית באה ממילה אנגלית עתיקה, שהופיעה בסביבות שנת 1300. ה-Car באה מהמילה הלטינית עם השורשים הקלטיים, "קאררוס" (carrus), מילה שמשמעותה עגלה דו-גלגלית וממנה ככל הנראה הגיעה גם המילה "כרכרה" בעברית.
ואכן, כשנולדו המכוניות הראשונות, הן דמו מאד לכרכרות. ההבדל היחידי ביניהן לבין הכרכרות הוותיקות היה שבמקום סוסים הניעו אותן מנועי בנזין רועשים. גם מהירותן הוגבלה למהירות של 7 קילומטרים לשעה, כדי שלא יידרסו הולכי-רגל תמימים ובעלי חיים. המושג "כוח סוס" למדידת כוח המנוע שאוב מעולם הכרכרות הנהוגות בסוסים.
הנה הכרכרה:
http://youtu.be/M15r6j2Xww4?t=26s
כך בלונדון של תחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/v-5Ts_i164c
כרכרות משמשות היום בעיקר לתיירים:
http://youtu.be/Iah547V3fuw
וכרכרה לתיירים בעיר קרקוב בפולין:
https://youtu.be/suUkU8kh5AE
ממצרים העתיקה, דרך האימפריה הרומית, ימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20, היה כלי רכב אחד היוקרתי והמכובד ביותר מכולם - הכרכרה (Horse drawn Carriage). היא הסיעה לוחמים מצרים שרדפו אחרי בני ישראל, קיסרים נסעו בה בדרכים הרומיות של האימפריה, אצילי אירופה נסגרו בה בנסיעות לטירותיהם ומכובדי כל העולם החזיקו בכרכרה יוקרתית משלהם.
היא הייתה המכונית שלפני עידן המכוניות.
כרכרה היא עגלה שמחוברת לסוסים והם הכוח שמושך אותה בנסיעה. במאות האחרונות הכרכרה הייתה כלי התחבורה ששימש את עשירי אירופה ואמריקה לתנועה, בטרם הומצאו המכוניות.
אגב, המילה "Car" למכונית באה ממילה אנגלית עתיקה, שהופיעה בסביבות שנת 1300. ה-Car באה מהמילה הלטינית עם השורשים הקלטיים, "קאררוס" (carrus), מילה שמשמעותה עגלה דו-גלגלית וממנה ככל הנראה הגיעה גם המילה "כרכרה" בעברית.
ואכן, כשנולדו המכוניות הראשונות, הן דמו מאד לכרכרות. ההבדל היחידי ביניהן לבין הכרכרות הוותיקות היה שבמקום סוסים הניעו אותן מנועי בנזין רועשים. גם מהירותן הוגבלה למהירות של 7 קילומטרים לשעה, כדי שלא יידרסו הולכי-רגל תמימים ובעלי חיים. המושג "כוח סוס" למדידת כוח המנוע שאוב מעולם הכרכרות הנהוגות בסוסים.
הנה הכרכרה:
http://youtu.be/M15r6j2Xww4?t=26s
כך בלונדון של תחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/v-5Ts_i164c
כרכרות משמשות היום בעיקר לתיירים:
http://youtu.be/Iah547V3fuw
וכרכרה לתיירים בעיר קרקוב בפולין:
https://youtu.be/suUkU8kh5AE
כיצד הציל כלב הסן-ברנרד בשלג?
סן ברנרד הוא סוג של כלב, בעל פרווה כפולה ועבה, שהפך לכלב הצלה בהרי האלפים. הסן ברנרד הוא הכלאה בין שני גזעי כלבים שונים - הפרינאי הלבן והדני הענק, הכלב הגדול בעולם. כלבים אלה מסוגלים להריח אדם שקבור בשלג, בעומק של 7 מטרים!
הכלב זכה לשמה של האכסניה של הנזיר סן-ברנרד שבאלפים השווייצרים. במשך מאות שנים הייתה האכסניה מקום מקלט לאנשים שחצו את הרי האלפים. זה החל כשבמאה ה-17 התלווה זוג כלבים אל הנזיר ברנאר ממנתון והוא שם לב שיש להם חוש מעולה להתמצאות והצלה בעת סופות שלגים.
הנזיר ברנרד וחבריו הנזירים החליטו לרכוש הכלבי סן ברנרד נוספים ולחלץ אנשים שאבדו בשלג. הסתבר שכלבי הסן ברנרד מסוגלים לחלץ אנשים אפילו כשהם לבדם וללא הנחייה אנושית. סן-הברנרד המפורסם ביותר היה כלב בשם "בארי" שהציל בתחילת המאה ה-19 את חייהם של 40 איש. גופתו המפוחלצת של "בארי", הנחשב לגיבור לאומי בשווייץ, מוצגת עד היום במוזיאון.
כך הפכו בתוך שנים מועטות כלבים אלה למחלצים הרשמיים של הרי האלפים והם נודעו בכל העולם כמצילי חיים. בעבר רווחה האמונה שהנזירים הצמידו לצווארם חבית עץ קטנה עם משקה האלכוהול ברנדי, כדי שיחמם את הניצולים הקפואים שהכלב מאתר. מסתבר שהמנהג היה אגדה, כיוון שהאלכוהול לא טוב למצבים כאלו. מה שהצמידו להם הנזירים היו מזון ושתיה ראשוניים לניצולים.
כיום, בעידן ה-GPS והטלפונים הסלולריים והלווייניים, ירדה נחיצותו של הסן ברנרד, אבל מעמדו האגדי נשאר לתמיד.
הנה סיפורו של כלב סן הברנרד:
https://youtu.be/onaC07R0oVE
עשר עובדות על הגזע המיוחד הזה:
https://youtu.be/8va0ZbLM4iE
הכלבים האלה מיוחדים ויפים בדרכם הענקית:
https://youtu.be/rnHHyRNLwt4
סן ברנרד מאולף מדגים את מה שלמד:
https://youtu.be/-GRz5yfTU2w
בבית הוא חבר של הילדים:
https://youtu.be/naOv2zipzT4
וקדימון של הסרט "בטהובן" עם הכוכב הסן ברנרד:
https://youtu.be/kH-KLt0rBvc
סן ברנרד הוא סוג של כלב, בעל פרווה כפולה ועבה, שהפך לכלב הצלה בהרי האלפים. הסן ברנרד הוא הכלאה בין שני גזעי כלבים שונים - הפרינאי הלבן והדני הענק, הכלב הגדול בעולם. כלבים אלה מסוגלים להריח אדם שקבור בשלג, בעומק של 7 מטרים!
הכלב זכה לשמה של האכסניה של הנזיר סן-ברנרד שבאלפים השווייצרים. במשך מאות שנים הייתה האכסניה מקום מקלט לאנשים שחצו את הרי האלפים. זה החל כשבמאה ה-17 התלווה זוג כלבים אל הנזיר ברנאר ממנתון והוא שם לב שיש להם חוש מעולה להתמצאות והצלה בעת סופות שלגים.
הנזיר ברנרד וחבריו הנזירים החליטו לרכוש הכלבי סן ברנרד נוספים ולחלץ אנשים שאבדו בשלג. הסתבר שכלבי הסן ברנרד מסוגלים לחלץ אנשים אפילו כשהם לבדם וללא הנחייה אנושית. סן-הברנרד המפורסם ביותר היה כלב בשם "בארי" שהציל בתחילת המאה ה-19 את חייהם של 40 איש. גופתו המפוחלצת של "בארי", הנחשב לגיבור לאומי בשווייץ, מוצגת עד היום במוזיאון.
כך הפכו בתוך שנים מועטות כלבים אלה למחלצים הרשמיים של הרי האלפים והם נודעו בכל העולם כמצילי חיים. בעבר רווחה האמונה שהנזירים הצמידו לצווארם חבית עץ קטנה עם משקה האלכוהול ברנדי, כדי שיחמם את הניצולים הקפואים שהכלב מאתר. מסתבר שהמנהג היה אגדה, כיוון שהאלכוהול לא טוב למצבים כאלו. מה שהצמידו להם הנזירים היו מזון ושתיה ראשוניים לניצולים.
כיום, בעידן ה-GPS והטלפונים הסלולריים והלווייניים, ירדה נחיצותו של הסן ברנרד, אבל מעמדו האגדי נשאר לתמיד.
הנה סיפורו של כלב סן הברנרד:
https://youtu.be/onaC07R0oVE
עשר עובדות על הגזע המיוחד הזה:
https://youtu.be/8va0ZbLM4iE
הכלבים האלה מיוחדים ויפים בדרכם הענקית:
https://youtu.be/rnHHyRNLwt4
סן ברנרד מאולף מדגים את מה שלמד:
https://youtu.be/-GRz5yfTU2w
בבית הוא חבר של הילדים:
https://youtu.be/naOv2zipzT4
וקדימון של הסרט "בטהובן" עם הכוכב הסן ברנרד:
https://youtu.be/kH-KLt0rBvc
איך חרשו פעם בעזרת שוורים?
החקלאות העתיקה התמודדה עם אתגרים לא קלים. אחת המשימות הקשות שעמדה בפני החקלאי בימי קדם הייתה חריש האדמה. פעולת החרישה הייתה קשה ומפרכת. באדמה היה קשה מאד לחרוץ חריצים שבהם ייטמנו הזרעים. לכן כה חשובה הייתה פעולת הביות של הבהמות. בעזרתן היה חריש האדמה לתהליך פשוט יותר.
וכך החלו החקלאים בעת העתיקה להשתמש בבהמות, כדי לגרור את המחרשה וליצור תלמים באדמה. לא פעם האדמה הייתה כה קשה לעיבוד שלא הספיק שור אחד לחריש והחקלאים נאלצו לחבר שתי בהמות שהיו גוררות את כלי החרישה.
הנה החריש בעזרת שוורים:
https://youtu.be/PH9voIahbX0?t=6s
כך חורשים חלק מהחקלאים בהודו עד היום עם שני שוורים:
https://youtu.be/I8WwtjVADqU
חשיבותם של השוורים בגידול האורז:
https://youtu.be/AXL1oMdCFUM
והנה סרט תיעודי על הכנת הקרקע לנטיעה:
https://youtu.be/7FCLbDgLDqE?long=yes
החקלאות העתיקה התמודדה עם אתגרים לא קלים. אחת המשימות הקשות שעמדה בפני החקלאי בימי קדם הייתה חריש האדמה. פעולת החרישה הייתה קשה ומפרכת. באדמה היה קשה מאד לחרוץ חריצים שבהם ייטמנו הזרעים. לכן כה חשובה הייתה פעולת הביות של הבהמות. בעזרתן היה חריש האדמה לתהליך פשוט יותר.
וכך החלו החקלאים בעת העתיקה להשתמש בבהמות, כדי לגרור את המחרשה וליצור תלמים באדמה. לא פעם האדמה הייתה כה קשה לעיבוד שלא הספיק שור אחד לחריש והחקלאים נאלצו לחבר שתי בהמות שהיו גוררות את כלי החרישה.
הנה החריש בעזרת שוורים:
https://youtu.be/PH9voIahbX0?t=6s
כך חורשים חלק מהחקלאים בהודו עד היום עם שני שוורים:
https://youtu.be/I8WwtjVADqU
חשיבותם של השוורים בגידול האורז:
https://youtu.be/AXL1oMdCFUM
והנה סרט תיעודי על הכנת הקרקע לנטיעה:
https://youtu.be/7FCLbDgLDqE?long=yes
מהו מרוץ סוסים?
מרוץ הסוסים (Horse race) הוא אחד מסוגי הספורט המצליחים באי הבריטי ובאמריקה. המרוץ אומר שמתחרים בו סוסים ורוכביהם, המעוניינים להגיע ראשונים לקו הסיום.
סוסי המרוץ הם סוסים גדולים, חזקים ומהירים. מצטיינים ביניהם במיוחד גזע הסוסים הערבי בעל הכוח והסיבולת הגבוהה וגזע הת'ורוברד, שהוא בעל יכולת לרוץ מעל 100 קילומטרים ללא מנוחה. רוכב הסוס נקרא ג'וקי. בעת המרוץ הוא מתכופף, כדי שלא ליצור התנגדות למול הרוח ולבלום את הסוס בדהירתו.
עלות סוס מרוץ, גידולו ואחזקתו היא גבוהה מאד. כדי להצטיין במרוצים יש להחזיק את סוסי המרוץ בתנאים מצוינים. לכן מחזיקים בסוסי מרוץ בעיקר אנשים עשירים או אנשי מקצוע, שמממנים את האחזקה היקרה באמצעות הימורים.
המקומות שבהם נערכים מרוצי הסוסים נקראים היפודרום. ישנם היפודרומים שמסלוליהם מעגליים, מסולסלים או ישרים. לעתים יש בהיפודרום משוכות קפיצה, שעל הסוסים לעבור בעת הריצה.
ענף מרוצי הסוסים הוא פופולארי מאד באנגליה ואירלנד. בין אוהבי המרוצים הללו נמצאת גם מלכת אנגליה, אליזבת' השנייה. היא חובבת מושבעת של מרוצי הסוסים ובעלת סוסים אלופים שונים, שהניבו לה לאורך השנים אלפי נצחונות במרוצי סוסים.
גם בארצות הברית תעשיית הסוסים היא חזקה במיוחד. מומחים מעריכים שכ-40 מיליארד דולר עוברים בה בכל שנה ומאות אלפי אנשים מוצאים בה את פרנסתם. רבים מהם עוסקים בתעשיית ההימורים על מירוצי סוסים, אחת השיטות להרוויח סכומי עתק על גבם של אנשים שחולמים להתעשר מהימורים ומפסידים כסף רב. קראו על כך בתגית "הימורים, מרוצי סוסים".
הנה מרוץ סוסים באינדונזיה שהרוכבים הם ילדים צעירים:
https://youtu.be/ApAdpT9WRMQ
סוס מרוץ בשם "Mine that Bird" מנצח באופן מדהים תוך מעבר מהמקום האחרון לניצחון:
https://youtu.be/ifHilc9Wb3w
זה מה שרואה הרוכב במירוץ סוסים:
https://youtu.be/i-nIAYVn-to
כך מטפלים בסוס מרוץ:
https://youtu.be/KYRzfqhKqsw
מרוץ של סוסים ערביים אציליים ברשות הפלשתינית (עברית):
https://youtu.be/L8II_GDGCUQ
ותכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
מרוץ הסוסים (Horse race) הוא אחד מסוגי הספורט המצליחים באי הבריטי ובאמריקה. המרוץ אומר שמתחרים בו סוסים ורוכביהם, המעוניינים להגיע ראשונים לקו הסיום.
סוסי המרוץ הם סוסים גדולים, חזקים ומהירים. מצטיינים ביניהם במיוחד גזע הסוסים הערבי בעל הכוח והסיבולת הגבוהה וגזע הת'ורוברד, שהוא בעל יכולת לרוץ מעל 100 קילומטרים ללא מנוחה. רוכב הסוס נקרא ג'וקי. בעת המרוץ הוא מתכופף, כדי שלא ליצור התנגדות למול הרוח ולבלום את הסוס בדהירתו.
עלות סוס מרוץ, גידולו ואחזקתו היא גבוהה מאד. כדי להצטיין במרוצים יש להחזיק את סוסי המרוץ בתנאים מצוינים. לכן מחזיקים בסוסי מרוץ בעיקר אנשים עשירים או אנשי מקצוע, שמממנים את האחזקה היקרה באמצעות הימורים.
המקומות שבהם נערכים מרוצי הסוסים נקראים היפודרום. ישנם היפודרומים שמסלוליהם מעגליים, מסולסלים או ישרים. לעתים יש בהיפודרום משוכות קפיצה, שעל הסוסים לעבור בעת הריצה.
ענף מרוצי הסוסים הוא פופולארי מאד באנגליה ואירלנד. בין אוהבי המרוצים הללו נמצאת גם מלכת אנגליה, אליזבת' השנייה. היא חובבת מושבעת של מרוצי הסוסים ובעלת סוסים אלופים שונים, שהניבו לה לאורך השנים אלפי נצחונות במרוצי סוסים.
גם בארצות הברית תעשיית הסוסים היא חזקה במיוחד. מומחים מעריכים שכ-40 מיליארד דולר עוברים בה בכל שנה ומאות אלפי אנשים מוצאים בה את פרנסתם. רבים מהם עוסקים בתעשיית ההימורים על מירוצי סוסים, אחת השיטות להרוויח סכומי עתק על גבם של אנשים שחולמים להתעשר מהימורים ומפסידים כסף רב. קראו על כך בתגית "הימורים, מרוצי סוסים".
הנה מרוץ סוסים באינדונזיה שהרוכבים הם ילדים צעירים:
https://youtu.be/ApAdpT9WRMQ
סוס מרוץ בשם "Mine that Bird" מנצח באופן מדהים תוך מעבר מהמקום האחרון לניצחון:
https://youtu.be/ifHilc9Wb3w
זה מה שרואה הרוכב במירוץ סוסים:
https://youtu.be/i-nIAYVn-to
כך מטפלים בסוס מרוץ:
https://youtu.be/KYRzfqhKqsw
מרוץ של סוסים ערביים אציליים ברשות הפלשתינית (עברית):
https://youtu.be/L8II_GDGCUQ
ותכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
מה גילה האדם בתקופת האבן?
תקופת האבן קיבלה את שמה זה מכיוון שרוב השרידים שנמצאו מתקופה זו הם כלי אבן. האדם בתקופת האבן השתמש בסלעים שהצליח לסתת, במיוחד באבן צור לסוגיה, כדי ליצור כלי עבודה, כלי ציד וכלי נשק. זו הייתה תגלית מהפכנית בהתפתחות המין האנושי.
תקופת האבן, או התקופה הפלאוליתית, מתחילה בתקופה הפליאוליתית התחתונה, שהחלה לפני כמיליון שנים. יש בתקופה זו עידני ביניים, כמו העידן המסוליתי והעידן הנאוליתי. הם מייצגים את המעבר מעידן האבן הפשוטה לעידן האבן המלוטשת, רמות מומחיות שרוכש האדם הקדמון בשימוש באבן. בתקופה זו גם למד האדם להבעיר אש והשתמש בה להגנה, לחימום ולהכנת מזון.
הנה האדם לומד להבעיר אש (עברית):
http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=11m39s&end=14m32s
כך החל האדם לגדל גידולים חקלאיים ולביית חיות (עברית):
https://youtu.be/SasVGcBupDU?t=1m28s&end=4m04s
והאדם לומד בתקופת האבן ללטש אבנים לכלי עבודה (עברית):
http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=7m55s&end=10m31s
תקופת האבן קיבלה את שמה זה מכיוון שרוב השרידים שנמצאו מתקופה זו הם כלי אבן. האדם בתקופת האבן השתמש בסלעים שהצליח לסתת, במיוחד באבן צור לסוגיה, כדי ליצור כלי עבודה, כלי ציד וכלי נשק. זו הייתה תגלית מהפכנית בהתפתחות המין האנושי.
תקופת האבן, או התקופה הפלאוליתית, מתחילה בתקופה הפליאוליתית התחתונה, שהחלה לפני כמיליון שנים. יש בתקופה זו עידני ביניים, כמו העידן המסוליתי והעידן הנאוליתי. הם מייצגים את המעבר מעידן האבן הפשוטה לעידן האבן המלוטשת, רמות מומחיות שרוכש האדם הקדמון בשימוש באבן. בתקופה זו גם למד האדם להבעיר אש והשתמש בה להגנה, לחימום ולהכנת מזון.
הנה האדם לומד להבעיר אש (עברית):
http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=11m39s&end=14m32s
כך החל האדם לגדל גידולים חקלאיים ולביית חיות (עברית):
https://youtu.be/SasVGcBupDU?t=1m28s&end=4m04s
והאדם לומד בתקופת האבן ללטש אבנים לכלי עבודה (עברית):
http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=7m55s&end=10m31s
מה ההבדלים שבין גזעי כלבים?
עוד מימי האדם הקדמון ועד ימינו יש העדפה של כלבים שהם בעלי תכונות המועילות לנו. במהלך הדורות הרבים, מאז ביות הכלבים הראשונים, הפליא האדם לביית גזעים שונים של כלבים.
בתהליך של "ברירה מלאכותית" בוחר האדם לחזק תכונות וגזעים בעלי תכונות שמסייעות לו להתקיים. "גזע" הוא "מין" מלאכותי של כלבים, שנוצר על ידי האדם. הדבר נעשה על פי תכונותיהם השונות של כל גזע וגזע, כשתכונות הופכות ממש לתפקידים של כל גזע.
מגדלי הכלבים העדיפו שלא להרבות ואפילו להשמיד את הכלבים שאינם מצוידים בתכונות הרצויות, כמו שמירה טובה או יכולת לסייע בציד. את היעילים מביניהם, לעומת זאת, חיזקו ברבייה והעדיפו להרבות גורים לאותם שחיוניים לאדם.
בהדרגה יוצר ומחזק המין האנושי את הגזעים השונים. האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים.
כך נוצרו כמה תפקידים של גזעים שונים:
#כלבי ציד
גודלו לשיתוף פעולה ולתגובה מהירה לפקודות הצייד. תכונות אלה הפכו אותם לכלבים שלרוב יגלו חיבה גדולה כלפי האדם. ביניהם כלבי פּוֹינְטֶר, סְפַּנִייל, סטר, ובמיוחד רְטְרִיבָר, כולל הגולדן והלברדור רטריברים.
#כלבי רועים
כלבי הרועים, כלבי הבקר וכלבי הקולי ("לאסי"), פותחו לעבודת צוות, יחד עם הרועים והחוואים. בזכות כושר ההתמדה שלהם וכדי שירדפו אחרי העדרים וישמרו עליהם, כלבים אלה, פותחו להיות גם נאמנים וגם בעלי מרץ. כשהם מתרגשים הם נוטים לנבוח ויש להם גם נטייה לנשיכות קלות.
#כלבי שמירה
אלו כלבי הרים, שהלכו וטופחו לשמירה על עדרי הכבשים כשהרועה לא נמצא במקום. חוזקו בהם תכונות כמו רוגע ועצמאות, בצירוף נטייה להגנת יתר. יש גם גזעים שטופחו להגנה על הבית והמשק, כמו הבוקסרים והדוברמנים.
#כלבי רוח
כאן יש גזעים שבנויים למהירות ורצים בקלילות ומהר. גזעים כמו סלוקים, אַפְגֶנים, גרייהאונד, ויפט ודירהאונד. כלבי רוח אינם מרבים להפגין רגשות והם נוטים להיות מרוחקים ואדישים.
#טריירים
קטנים וחזקים ומרביתם פותחו במקור לציד של בעלי חיים קטנים ושרצים. הטריירים מצטיינים בנביחות ובחפירה. הם הנוטים ביותר לנשוך ואם מתגרים בהם, נדיר יהיה שהם ייסוגו .
#כלבי לוויה
אלו כלבי הצעצוע, הביתיים, שמאז ומתמיד גודלו כדי להיות חברה לבעליהם. הם נהנים ממגע עם בני־אדם ועוד יותר מגילויי חיבה. ביניהם נמצאים גזעים כמו פּוּדָלִים, סְפַּנִיילים קטנים, צ'יוואווה, טיבטים ובישוֹנים.
#כלבי הרחה
אלו גזעים שגודלו במקור כדי שיילכו בעקבות ריח וליילל לבעלים את הממצאים. הם מסוגלים לעקוב אחרי עקבות קלושים במיוחד והם מתקשרים עם כלבים אחרים מצוין. נמנים עליהם כלבי הביגל, הבָּאסְט הָאוּנד וכלבי הדם.
כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/8_KWmzLObQ4
כך עושים מגדלי הכלבים את הברירה המלאכותית:
https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg
עוד מימי האדם הקדמון ועד ימינו יש העדפה של כלבים שהם בעלי תכונות המועילות לנו. במהלך הדורות הרבים, מאז ביות הכלבים הראשונים, הפליא האדם לביית גזעים שונים של כלבים.
בתהליך של "ברירה מלאכותית" בוחר האדם לחזק תכונות וגזעים בעלי תכונות שמסייעות לו להתקיים. "גזע" הוא "מין" מלאכותי של כלבים, שנוצר על ידי האדם. הדבר נעשה על פי תכונותיהם השונות של כל גזע וגזע, כשתכונות הופכות ממש לתפקידים של כל גזע.
מגדלי הכלבים העדיפו שלא להרבות ואפילו להשמיד את הכלבים שאינם מצוידים בתכונות הרצויות, כמו שמירה טובה או יכולת לסייע בציד. את היעילים מביניהם, לעומת זאת, חיזקו ברבייה והעדיפו להרבות גורים לאותם שחיוניים לאדם.
בהדרגה יוצר ומחזק המין האנושי את הגזעים השונים. האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים.
כך נוצרו כמה תפקידים של גזעים שונים:
#כלבי ציד
גודלו לשיתוף פעולה ולתגובה מהירה לפקודות הצייד. תכונות אלה הפכו אותם לכלבים שלרוב יגלו חיבה גדולה כלפי האדם. ביניהם כלבי פּוֹינְטֶר, סְפַּנִייל, סטר, ובמיוחד רְטְרִיבָר, כולל הגולדן והלברדור רטריברים.
#כלבי רועים
כלבי הרועים, כלבי הבקר וכלבי הקולי ("לאסי"), פותחו לעבודת צוות, יחד עם הרועים והחוואים. בזכות כושר ההתמדה שלהם וכדי שירדפו אחרי העדרים וישמרו עליהם, כלבים אלה, פותחו להיות גם נאמנים וגם בעלי מרץ. כשהם מתרגשים הם נוטים לנבוח ויש להם גם נטייה לנשיכות קלות.
#כלבי שמירה
אלו כלבי הרים, שהלכו וטופחו לשמירה על עדרי הכבשים כשהרועה לא נמצא במקום. חוזקו בהם תכונות כמו רוגע ועצמאות, בצירוף נטייה להגנת יתר. יש גם גזעים שטופחו להגנה על הבית והמשק, כמו הבוקסרים והדוברמנים.
#כלבי רוח
כאן יש גזעים שבנויים למהירות ורצים בקלילות ומהר. גזעים כמו סלוקים, אַפְגֶנים, גרייהאונד, ויפט ודירהאונד. כלבי רוח אינם מרבים להפגין רגשות והם נוטים להיות מרוחקים ואדישים.
#טריירים
קטנים וחזקים ומרביתם פותחו במקור לציד של בעלי חיים קטנים ושרצים. הטריירים מצטיינים בנביחות ובחפירה. הם הנוטים ביותר לנשוך ואם מתגרים בהם, נדיר יהיה שהם ייסוגו .
#כלבי לוויה
אלו כלבי הצעצוע, הביתיים, שמאז ומתמיד גודלו כדי להיות חברה לבעליהם. הם נהנים ממגע עם בני־אדם ועוד יותר מגילויי חיבה. ביניהם נמצאים גזעים כמו פּוּדָלִים, סְפַּנִיילים קטנים, צ'יוואווה, טיבטים ובישוֹנים.
#כלבי הרחה
אלו גזעים שגודלו במקור כדי שיילכו בעקבות ריח וליילל לבעלים את הממצאים. הם מסוגלים לעקוב אחרי עקבות קלושים במיוחד והם מתקשרים עם כלבים אחרים מצוין. נמנים עליהם כלבי הביגל, הבָּאסְט הָאוּנד וכלבי הדם.
כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/8_KWmzLObQ4
כך עושים מגדלי הכלבים את הברירה המלאכותית:
https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg
