בעידן האינטרנט ורשתות המחשבים הגדולות והעולמיות מצטברות כמויות עצומות של מידע. התחום המדעי המכונה ביג דאטה (Big Data) עוסק בניהול של כמויות חסרות תקדים של מידע שמצטבר במאגרי נתונים ענקיים, תוך נסיון למצוא בו דפוסים ותבניות שיכולות לסייע בהפקת תועלת.

ההגדרה היפה של ביג-דאטה שאנו מכירים היא ש"ביג-דאטה הוא חתונה של סטטיסטיקה ומחשוב". ואכן, החתונה הזו מצליחה ליצור התפתחות לא רגילה בניתוח נתונים גולמיים בתחומי הרפואה, הכספים, המדעים ועוד. עולם הביג דאטה מתפתח במהירות וצפוי לשנות את חיינו בעתיד, בדרכים רבות.

באמצעות שירות "פלו טרנדס", למשל, חוזה כיום חברת גוגל מראש התפרצויות של מחלת השפעת. היא עושה זאת על סמך העליה בחיפושים שנערכים במנוע החיפוש שלה, של ביטויי חיפוש שקשורים למחלה, כמו חום, נזלת וכאבי שרירים. יש מחקרים שמצאו אמנם שגוגל לא הצליחה לחזות התפרצויות כאלה, אבל המאמץ נמשך..

אגב, בניגוד למחשבה שרק מחשבי-על הם שמעבדים את המידע לתחום הביג דאטה (קראו באאוריקה בתגית "ווטסון"), ישנן כיום מערכות שמטפלות בעיבוד נתונים כאלה, גם במחשבים רגילים.


הנה עולם הביג דאטה:

https://youtu.be/RrhDqByPxwY


והסבר על הביג דאטה (מתורגם):

http://youtu.be/j-0cUmUyb-Y?t=14s

התפוצצות המידע (Information explosion) בעולם היא תופעה שלא תיאמן. אם פעם היו 33 מיליון הספרים השמורים בספריית הקונגרס האמריקני מרשימים אותנו בכמות שלהם, כדאי לדעת שהעולם האינטרנטי מייצר כיום כמות של כמה ספריות כאלה בכל יום!

רוצים נתונים? - בכל דקה מעלים משתמשים לפחות 100 שעות של וידאו לאתר האינטרנט יוטיוב. אל פייסבוק לבדה אנו מעלים כמות של 300 פטה-בייטים של מידע בכל שנה. הצילום הדיגיטלי מאפשר לנו להעלות בכל יום מעל שני מיליארד של תמונות חדשות. הן לבדן מציעות משהו כמו אקסה-בייט של מידע דיגיטלי ביום. בכל שנה אנו מייצרים מאות אקסה-בייטים, כמות מידע המקבילה לכמה מאות או אלפי ספריות קונגרס חדשות בשנה!

אין ספק שאחד הגורמים העיקריים שמאיצים את קצב יצירת המידע החדש הזה הוא תוכן הגולשים. אתרים אישיים, בלוגים, פורומים ורשתות חברתיות הביאו לכך שכל אחד מאיתנו יוצר המון מידע חדש בכל יום, לא פעם לאורך כל היום. לא כל המידע הזה חשוב. רובו מידע אישי וחסר חשיבות לאנושות, אבל בכל זאת - הוא נוצר ונערם בכמויות בלתי נתפסות ולא יימחק כל כך מהר. יש לו שימוש למישהו.

עוד סיבה חשובה להאצת ייצור המידע היא ענן המחשוב. הענן הוא פלטפורמה שמחיר האחסון בה הולך ויורד, מה שמאפשר ייצור של מידע בכמויות גדולות ואיחסונו בזיל זול. צניחת המחירים שדורשות ספקיות הענן הציבורי הגדולות, דוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט, מגדילה את כמויות המידע הזה ללא הפסקה.

וגם אם לא נרצה בו, יש מי שאוגר את כל המידע הרב הזה למטרותיו. ההתייחסות לאוקיינוס המידע הזה היא כאל מאגר עצום שטומן בחובו הזדמנויות עסקיות והכנסות כספיות רבות.


הנה סרטון שמראה את כמויות המידע העצומות שמייצר המין האנושי כיום:

https://youtu.be/NTMkc0bLRlI


ומה הבעיה האנושית עם כמות המידע הזו:

https://youtu.be/VxfGuZ5Bsgk


ובחיוך, הנה האנשים שמוצפים במידע הרב ומתמכרים:

https://youtu.be/6MpfVD-c-QI

למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.

זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.

אבל איך מכונה לומדת?

ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.

כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!

אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?

בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.

אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.

אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.

על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.

בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.

האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...

המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.


איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):

https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo


מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):

https://youtu.be/x2mRoFNm22g


המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:

https://youtu.be/HBDp183HEic


עוד הסבר על למידת המכונה:

https://youtu.be/mJeNghZXtMo


אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:

https://youtu.be/59bMh59JQDo


הסבר קצר על הלמידה החישובית:

https://youtu.be/ty-kTUzMnjk


והסבר מפורט יותר:

https://youtu.be/EQhwNcQhP4g


מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:

https://youtu.be/EfGD2qveGdQ


תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:

https://youtu.be/qv6UVOQ0F44


רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:

https://youtu.be/i9tjzr1KME0

המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.

ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.

ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.

זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.

הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.

ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת, עיבוד שפה, זיהוי קול אנושי ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.


הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:

https://youtu.be/U6rvaWaiZNg


היסטוריה - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:

https://youtu.be/WFR3lOm_xhE


כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:

https://youtu.be/HkEOJnn_zlg


כאן ווטסון לומד לבשל:

https://youtu.be/yrfMcNE0y9s


והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:

https://youtu.be/RBF4hhgAJJc


ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):

https://youtu.be/M_q5z6VXRzI

עוזרת וירטואלית אישית היא מערכת טכנולוגית, בצורת מכשיר או אפליקציה לטלפון הנייד, שמסייעים במציאת תשובות, ארגון לוח הפעילויות, תזכורות לדברים שביקשתם שתזכיר לכם ועוד.

עוזרות וירטואליות משתמשות במרכיבים של בינה מלאכותית כדי להבין ולמלא תפקידים מורכבים שעד לא מזמן רק בני-אדם הצליחו למלא. סייענים אישיים מודרניים מבינים "שפה טבעית" (Natural language) כלומר המשתמש מתקשרים איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה. העוזרת הווירטואלית מדברת בזכות סינתסייזר קולי, שמייצר את הדיבור שלה.

בסמארטפונים כיום מוכרות העוזרות האישיות שנקראות סירי, קורטנה ו-Google Now - שלוש עוזרות כאלה, שפותחו למערכות הפעלה שונות.

עוזרת אישית שונה היא "אלקסה" (Alexa) שפותחה על ידי חברת אמזון. הסייעת הדיגיטלית הזו מתחרה בעוזרות הווירטואליות הללו אבל היא אינה אפליקציה אלא מוח שמוטמע במכשירים שפיתחה אמזון, כמו אמזון אקו (Amazon Echo), או אקו דוט הקומפקטי. אלו הם רמקולים חכמים, שמשוטטים בבית החכם ומאזינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, החל מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.

אמזון מתכננת בעצם ליצור מעין אב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים", מה שאומר שמכשירי האקו יפתחו ממש בקרוב לבקשתכם את החנייה, ידליקו מזגן או את הדוד החשמלי ועוד. ואגב, גם גוגל נאו הוכנס לתוך מכשיר דומה.

כיום כבר ברור שהעולם הולך לעוזרות חכמות יותר ויותר, שיאפשר מגוון של תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, לרוב מזכירות ועוזרות אישיות אנושיות, אך גם תחליף לשירותי מודיעין, אספקה של שירותים ומוצרים, תיאומי ביקורים ועוד.

באמצע שנת 2024 מתחילה תעשיית ה-AI במרוץ של פיתוח "סוכנים חכמים", שכבר זוכים לכינוי "סוכני AI" ויכולים לתקשר בקול אנושי ובשיחה רגילה ולהפוך לסוכן, מזכיר, מדען ותחקירן בו-זמנית, של כל אחד מאיתנו. זו עומדת להיות מהפכה מטורפת.


כך פועלת עוזרת אישית בסמארטפון:

http://youtu.be/vHMaSR7kjr4


השוואת היכולות בין עוזרות אישיות שונות:

http://youtu.be/Hg8mjR1TCNs


אקו דוט של אמזון והמכשיר המקביל של גוגל:

https://youtu.be/dAsZVQvjCt8


קדימון הסרט "Her" על אדם שמתאהב בעוזרת דיגיטלית שבטלפון שלו:

https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=6s


הנה הצ'טבוט המתקדם של Open AI שמשמש מתורגמן:

https://youtu.be/c2DFg53Zhvw


והדגמת GPT 4o שהופך לסוכן AI ועושה המון דברים:

https://youtu.be/DrKkKLEditU?long=yes

יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.

מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.

בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.

מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.

במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.

אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.

מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.

כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.

יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.


הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:

https://youtu.be/1tsFTBqXDdI


מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:

https://youtu.be/1mPO-rXcmaw


מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:

https://youtu.be/xRamODPdU1U


עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):

https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes


והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:

https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes

כריית מידע היא סריקה של נתונים, כדי לזהות את מאפייניהם, למצוא קשרים ביניהם ולהסיק מהם מסקנות שיכולות לשפר תהליכים שונים. שימוש בטכנולוגיית המידע המודרנית, דוגמת האינטרנט ומאגרי מידע גדולים, יכול לאפשר לכורי המידע להפוך את המידע הרב שיש בהם לידע.

חברות מסחריות למשל, משתמשות באלגוריתמים או תוכנות מחשב לכרייה של מידע. הכלים הללו מאפשרים לזהות קבוצות של לקוחות לפי סוגי הפעילות שהם עושים. על ידי זיהוי קבוצות כאלה, יכולה חברה להציע לכל קבוצה מוצרים שיותר סביר שהאנשים שבה ירצו לקנות. יש לקבוצות כאלה גם תרומה לשיפור השירות ללקוחות ועוד.

ישנן שיטות לכריית נתונים, כמו כרייה ברשת (Web Mining), סוג של כריית נתונים שמתבצע באתרי אינטרנט שונים וברשתות חברתיות גדולות כמו פייסבוק וטוויטר, במטרה לזהות בהם מאפייני התנהגות של גולשים. מידע שנאסף כך משמש, לעתים קרובות ללא ידיעת הגולש, להגדלת המכירות ואף נמכר לחברות אחרות.


הנה הסבר של מומחה על כריית המידע:

http://youtu.be/R-sGvh6tI04


המידע הזה ישמש בידיהם של מנתחי נתונים, דאטה אנליסטים (עברית):

https://youtu.be/M2lx5C6j2R4


מנתחי מידע כאלה חשובים גם בצה"ל (עברית):

https://youtu.be/a8eP40HlWN4


והרצאה על כריית ואיסוף נתונים (עברית):

https://youtu.be/phSjbS4tbSs?long=yes

תפקידו של חזאי מזג האוויר הוא לדווח לציבור על מזג האוויר של הימים הקרובים. כמו בעבר, החזאים נעזרים בציוד רב ומגוון, ממכשירים שונים ועד לווייני מזג אוויר, המקיפים את כדור הארץ ובוחנים את מצב מזג האוויר במקומות שונים.

כיום עושים מרכזי חיזוי מזג האוויר גם שימוש בביג דאטה, מידע בהיקפים עצומים שנאסף כל הזמן. אלגוריתמים משוכללים מנתחים את המידע העצום הזה ולומדים על דפוסי ההתהוות של מערכות מזג אוויר שונות.

החזאי מקבל את כל הנתונים הללו ומדווח אותם לגופים בעלי צורך במידע הזה ולציבור הצופה בטלוויזיה, העושה שימוש באפליקציות או גולש באתרי מזג אוויר באינטרנט. רבים מי שמאזינים ברדיו לתחזית היומית והרב-יומית של מזג האוויר. כך יכול כל גוף וכל אדם להכין את עצמם לבאות ולקבל החלטות נכונות - מפעולות ענק שמחייבות מזג אוויר מתאים ועד סתם לקחת מטרייה או להטמין את הכובע בתיק.


הנה חזאי מסביר כיצד הוא חוזה את תחזית מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


מה החזאי עושה ומה אינו יכול לעשות - סרטון לקטנטנים (עברית):

http://youtu.be/2DkhRfwP-tI


למה החזאים עדיין טועים? (עברית)

https://youtu.be/uKqGAKosLP0


וזו עבודתם של חזאי מזג אוויר כפי שמתארת אותה החזאית (עברית):

http://youtu.be/sQGYY3OyLy8

"דיברתי עם מיטב החוקרים ואני יכול להבטיח לכם שעיבוד נתונים זה סתם גימיק אופנתי שלא יחזיק מעמד שנה!"

כשעורך ספרי העסקים בהוצאת הספרים הנחשבת Francis Hall אמר את המשפט שלמעלה בשנת 1957 וזלזל בעיבוד הנתונים הממוחשב, הוא עשה את אחת הטעויות הגדולות בתולדות העולם העסקי.

פחות מ-20 שנה לאחר מכן כל העסקים הגדולים בכל העולם הפכו לגופים ממוחשבים ו-10 שנים נוספות אחרי כן גם עסקים קטנים אימצו בהמוניהם את בסיסי הנתונים והחישובים שבצעו המחשבים.

כיום ישנם מחשבי על שיודעים לעשות דברים בלתי נתפסים והעתיד עוד לפניהם. בינה מלאכותית, ביג דאטה, למידת מכונה ולמידה עמוקה - אלה רק חלק מהדברים המדהימים שעושים היום מחשבים, שהיו אמורים לפי ה"נבואה" ההיא להיות גימיק ותו לא...


הנה ווטסון של יבמ, מחשב העל הראשון שהביס מתחרים אנושיים בחידון הטלוויזיה ג'יופרדי והראה את העתיד של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/P18EdAKuC1U


הרצאה של האדם שהובס בידי ווטסון (מתורגם):

https://youtu.be/b2M-SeKey4o?long=yes


והרצאה על ווטסון והג'יאופרדי בטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/XGLmbXDEEdw?t=79s?long=yes

טלסקופ החלל הָאבֶּל הוא אחד מהכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה. האבל מותקן בתוך לוויין שחג במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מגובה של כ-589 ק"מ מעל לפני האדמה הוא מצלם את החלל ושולח תמונות מצוינות שמקדמות את מחקר החלל באופן חסר תקדים לטלסקופ כלשהו עד זמנו.

כמו טלסקופים שנשלחו אחריו, המידע העצום שהאבל מעביר לחוקרים, מייצר ביג דאטה, כלומר נתונים שמעובדים באמצעות אלגוריתמים ותוכנות חכמות ומסוגלים לאתר דפוסים ומבנים, המספקים הבנה וידע חסר תקדים על החלל.

הוצאת טלסקופ חלל אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ משפרת מאד את יכולות התצפיות ביקום, ודאי ביחס לטלסקופים המוצבים על הקרקע. אחד היתרונות הגדולים של טלסקופ חלל הוא החדות הגבוהה של התמונות שהוא מצלם.

האטמוספרה מקטינה לטלסקופים שעל כדור הארץ את החדות ומכניסה עיוותים והפרעות לתמונות החלל שמצולמות מכדור הארץ. גם צילומים באור אולטרה-סגול ואינפרה אדום שמסוננים על ידי האטמוספרה, ניתנים לביצוע בקלות מטלסקופ חלל.

הטלסקופ האבל, שנקרא על שם אסטרונום מפורסם בשם זה, הוצב במסלולו בשנת 1990, על ידי מעבורת החלל דיסקברי. מעט לאחר שהוצב במסלולו, התגלה בטלסקופ החלל עיוות אופטי שפגע באיכות התמונות. משנמצא שהעיוות נוצר כתוצאה מליטוש שגוי של המראה הראשית, בוצעה משימת תיקון בשנת 1993 ומאז מתפקד הטלסקופ מצוין.


הנה סרטון על טלסקופ החלל "האבל" (עברית):

https://youtu.be/2kS2DLbsDhE


סיפורו של טלסקופ החלל "האבל":

http://youtu.be/nLHqmudw8tU?t=6s


כמה מהתמונות הטובות ביותר שצילם האבל:

http://youtu.be/Lmx19_0GX8o


ותמונות של גלקסיית אנדרומדה, שהעביר טלסקופ חלל "האבל":

http://youtu.be/nLFFa1BuQgo

הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.

פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.

יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.

שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.

חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!

מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!

דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?

כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.

תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.

עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.


הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):

https://youtu.be/PoR6o5eHPw4


הנה נושא הפרטיות:

https://youtu.be/hsnr_4ccceY


יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:

https://youtu.be/0L0geYTJBOM


יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):

https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ


מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):

https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ


ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):

https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s


אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):

https://youtu.be/ICb61rr68sk


ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):

https://youtu.be/5c-_mRCiaFg

חקר כדור הארץ הוא מהתחומים החשובים בעיצוב חיינו על הכוכב הזה. בתחומים רבים, כולל תחומי הגיאוגרפיה, איכות הסביבה, ים, סופות ואקלים ועד לניתוח מעמקי האוקיינוסים, צונאמי, רעידות האדמה והרי הגעש בעולם - דווקא סוכנות החלל האמריקאית נאס"א היא שבולטת במחקריה על כדור הארץ ועתידו.

כל הטכנולוגיות האפשריות מופעלות כאן לטובת פעילות בתחומי המחקר של מדעי כדור הארץ, כולל תחזיות, טכנולוגיית תלת ממד, עיבוד נתונים והצגתם בדרכים חדשות, טיפול וניתוח ביג דאטה ועוד.


הנה תפקידה של נאס"א בחקר העתיד דרך הבנת כדור הארץ כבר היום:

https://youtu.be/Et0uQA9sqdg


וחקר ההתחממות הגלובלית בידי נאס"א:

https://youtu.be/8Rvl6z80baI

רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.

המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.

המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.

בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM


וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes

ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?

ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.

מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.

היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.

כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.

אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.


כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):

https://youtu.be/DSAtE0dh-PY


ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו (מתורגם):

https://youtu.be/2B4urKQl6dM

אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.

ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר. בדיעבד ההערכה היא שהקנייה הייתה גם מסיבות של בליעת היריב החזק בתחום, שלא על מנת להשמידו, כמו שעושות חברות ביג טק עצומות בדרך כלל, אלא במקרה הזה על מנת להחזיק בו ולנצל את יתרונותיו גם להמשך פיתוחו אך גם לחיזוק "גוגל מפות", המצוינת אבל לא חברתית כמו ווייז, הכלי שפיתחה גוגל עצמה.


כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


ובחיוך - האם זה מה שמתרחש מאחורי הקלעים של האפליקציה Waze (עברית):

https://youtu.be/tfiYgCaOWM4

בשנים האחרונות עוברת תעשיית הרכב סוג של מהפכה שקטה, שתשנה באופן משמעותי, הן את אופן השימוש ברכב והן את מושג הנהיגה. למהפכה הזו קוראים "קישוריות" ולפיה הופכים כלי הרכב שלנו, מיחידות עצמאיות ולא מחוברות לעולם החיצון, לחלק מרשת המידע כולה.

"הרכב המקושר" (Connected car), או ה"מכונית המקושרת" היא קונספט, שלפיו יהיו כלי רכב מקושרים ביניהם ועם הסביבה באופן שיהפוך את השימוש בהם לשימוש שונה מכל מה שהיכרנו.

זוהי מהפכה תחבורתית שבבסיסה הקישוריות, בין כלי רכב לבין עצמם (V2V או Vehicle To Vehicle) ובינם לסביבה ולתשתיות, כמו שלטי חוצות, רמזורים ותמרורים (V2I או Vehicle To Infrastructure).

דמיינו לעצמכם מערכות וטכנולוגיות שחלקן כבר קיימות, בצורת מערכות נפרדות. ביניהן תקשורת לטווח קצר בין כלי רכב למניעת תאונות, חיזוי תקלות על פי נתוני הרכב, קביעת טיפולים על פי מצבו האמיתי, ניווט והסדרת תנועה על פי זיהוי מיקום, קישוריות בין מכוניות לצרכים בטיחותיים ולהתרעה מפני מפגעים, זיהוי קולי לשיפור השליטה ברכב, לחיוג ולפעולות בטלפון החכם ובמחשב הרכב ללא ידיים, אוטומציה של הרכב על פי מידע המוזרם אליו מהרשת ושימוש בביג-דאטה שיאפשר עיבוד כמות גדולה ומפוזרת של נתונים ומידע מהרכב.

כל אלה יסייעו לחזות תקלות, לאפשר פוליסות ביטוח מותאמות לרמת הנהיגה של הנהג, לדלג על פקקי תנועה ועוד.

במילים אחרות, הרכב המקושר כבר כאן והוא מקור אדיר לנתונים. זוהי מהפכה בעולם הרכב, המחברת את הטכנולוגיות העתידיות של יצרני הרכב, במיוחד אלה שמתמקדות בקשר שבין הנהג לרכב ובין הרכב לסביבה, לכלי רכב מתקדם, חדשני, בטוח ונוח מכל מה שהיכרנו עד היום.

כמובן שיהיה צורך להצפין ולהקפיד על מערכות אבטחה מתקדמות במיוחד, כדי לשמור על המידע שהמכוניות המקושרות ישדרו. כי במציאות שבה מרבית כלי הרכב יהיו מקושרים, ישמחו האקרים וגורמים עויינים להניח את ידם על מערכות כאלה. דמיינו את היכולות של גורמים עוינים לגרום לכלי רכב המצוידים בקישוריות להפוך לכלי נשק קטלני. השתלטות עוינת או שיבוש מערכות בכלי-הרכב המקושרים הללו עלולים לגרום לאסונות בלתי נתפסים ביחס לטרור של ההווה.

כך או כך, רעיון הרכב המקושר מסמן עידן חדש בתחבורה האישית. ועוד יותר מכך, הרכב המקושר הוא צעד הכרחי וחשוב בדרך למכונית האוטונומית, חזון עתידי שהמימוש שלו ממש מעבר לפינה ותוכלו להכיר באאוריקה בתגית "מכונית אוטונומית".


הנה הרכב המקושר:

https://youtu.be/z5pvLx7TMR0


כלי הרכב המקושרים מתקשרים עם הבית החכם ועם מערכות רבות אחרות:

https://youtu.be/uoZHPZ1CXkk


דוגמאות ליישומי רכב מקושר:

https://youtu.be/0HxZuQ0woLY


וידויו של הרכב המקושר:

https://youtu.be/lZ0swPoekmY


רעיון המכונית המקושרת יכניס ליצרני הרכב המון כסף בעתיד:

https://youtu.be/sDk9Pn49vgc


וסרט תיעודי על מכוניות מקושרות כעתיד של התחבורה:

https://youtu.be/Q8Cn47L8FRQ?long=yes