הצלחתן המסחררת של חברות התעופה הזולות (Low cost), במיוחד בתקופה שבה סובלות חברות תעופה רבות מקשיים להתקיים, היא עובדה מדהימה. חברות אלה מציעות פחות שירותים במחיר הכרטיס ומצליחות להציע מחירי כרטיסים נמוכים מאד, לעתים ממש מצחיקים. הן טסות לנמלי תעופה משניים וזולים, לעיתים בסבסוד משמעותי של גופי תיירות מקומיים, מפעילות מטוסים קטנים יותר, רק סוג אחד שלהם (מה שמוזיל את התחזוקה מאד), מטוסים מתוחכמים ומפנקים הרבה פחות, שורות המושבים בהם דחוסות מעט יותר ויש ניצול מרבי של חלל המטוס, אבל הנוסעים מצביעים בהמוניהם לטובתן - במקום טיסה כמותרות, הנוסעים בסך הכל רוצים לטוס ולהגיע, כמו באוטובוס או ברכבת, ממקום למקום.

הסיבה ההיסטורית להיוולדן של חברות התעופה הללו, בשיטת ה"לואו קוסט" נעוצה באירועי תחילת האלף החדש. אחרי הפיגועים ב-9/11 בארצות הברית, הלכו הטיסות והתייקרו. הדרישות הבטיחותיות הקשו על חברות התעופה והפכו את הטיסות לחו"ל ליקרות יותר ויותר. נוסעים רבים לא עמדו בעלויות הטיסה לחו"ל וצמצמו את מספר ההזמנות באופן דרסטי. לא מעט מחברות התעופה נקלעו בעקבות כך לקשיים וחלקן אף נסגרו.

בתנאים אלה נולדו חברות חדשות שהבטיחו טיסות לואו קוסט, שהן טיסות חסכוניות וזולות לנוסעים. חברות תעופה אלה היו חסכוניות במיוחד. הן קנו המון מטוסים מיצרניות המטוסים הוותיקות, שבגלל המשבר הכלכלי שלהן וירידת מספר הנוסעים, נתקעו עם מטוסים שלא הופעלו. המטוסים הללו, שקודם לא נמצאו להם קונים, נחטפו בגרושים על ידי חברות הלואו-קוסט, שמצידן הציעו כרטיסי טיסה זולים מאד, בתנאי טיסה מפנקים פחות. הורדת תנאי הטיסה והפינוקים, שעד אז נתפסו כחובה בטיסות כאלה, כמו גם הקטנת המשכורות לאנשי צוות המטוס בחברות אלה, לעומת אלה של אנשי הצוות בחברות התעופה הרגילות - כל אלו הורידו את ההוצאות ולכן אפשרו גם את צמצום עלויות הטיסות לנוסעים והורדת מחיר הכרטיס לרצפה.

וכך, צמצום התנאים שניתנים לנוסעים, העובדה שלכל מטוס דוחסים יותר מושבים ושתנאי הטיסה בסיסיים יותר, מכירת התוספות לנוסעים, כמו אוכל ושתייה בטיסה, או תשלום לבעלי מזוודות גדולות ואפילו טיסה במהירות איטית יותר ממה שהמטוס יכול, כדי לחסוך בהוצאות הדלק - כל אלה הורידו את מחיר הכרטיסים הבסיסיים ואפשרו להמוני אנשים להצטרף למעגל הנוסעים השנתי לחופשה בחו"ל.


הנה הדרך שבה עובדות חברות תעופה זולות:

https://youtu.be/069y1MpOkQY


החיסכון בטיסה איטית יותר (עברית):

https://youtu.be/NUtXCUkqGfQ


הבטיחות שלהן, לדברי המומחים, לא נפגעת בשל המחירים הזולים:

https://youtu.be/C9cBlGR-Uck


ומסתבר שיש בהן גם סכנות (עברית):

https://youtu.be/aP1PXIc_Hi0

מתח רווחים נמוך הוא מכירה של כמות גדולה של מוצרים, במחיר זול במיוחד ליחידה בודדת. כך ניתן להרוויח מעט על כל מוצר, אבל ההכנסה על כל המוצרים גדלה.

חנויות משתמשות במחירים זולים מסיבות שונות. יש כאלו שנעזרים במחיר הזול, כדי לפרוץ לשוק חדש ולמכור לצרכנים שרגילים לקנות ביוקר. הללו קונים אצלם בזול והם זוכים בנתח-שוק, אחוזים מהמכירות של אותו מוצר בשוק. כך נכנסה רשת קופיקס, למשל, לשוק בתי הקפה, בתוך זמן קצר ובהצלחה מרשימה. כך הצליחו מוצרים זולים ואיכותיים כמו המכוניות מהמזרח הרחוק, להפוך את המכוניות הללו ללהיטי מכירות בשוק הרכב היקר.

לעיתים מתבסס עסק שלם על מכירות במתח רווחים נמוך. רשתות הדיסקאונט, בארץ ובעולם, מוכרות את כל המוצרים במחירים זולים יותר. הן מפנקות פחות וחוסכות בעיצוב החנויות ובשטחי המכירה, אך את החסכון הזה בתפעול החנויות הן "מגלגלות" אל הלקוח, כלומר מוזילות לו את המחירים.

תוכלו לקרוא וללמוד על זה בהרחבה באאוריקה, בתגית "מתח רווחים נמוך, יוקר המחיה, צרכנות".


הנה יזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg


וחברה המתמחרת שיחות סלולאר במחירים זולים ועדיין מרוויחה:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI