שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה חי הביזון?
הביזונים (Bison) חיו בערבות אמריקה הצפונית בימים עברו. יש להם קרניים רחבות ורעמה גבוהה ומרשימה. משום כך צדו המתיישבים, שבאו לאמריקה מאירופה, רבים מהם. גם כדי לאכול אותם וגם בכדי להכין בגדים מעורם.
לכן נותרו היום מעטים מהם והם חיים בשמורות בצפון אמריקה. הם הולכים ומתרבים במספרם. בעבר היו מינים נוספים, אבל כיום נותרו שני מינים של ביזונים. אף על פי כן, שני המינים הללו השתקמו ולא נמצאים עוד בסכנת הכחדה. תודה לאל!
אבל מיהו הביזון?
מדובר בסוג של בקר ממשפחת הפרים, שניזון בעיקר משיחים ומעשב. בזכות גודלם של הביזונים, מעטים הטורפים שתוקפים אותם. האדם עשה בהם בעבר שמות, אבל כיום אלו בעיקר להקות זאבים שלעתים תוקפות אותם ומצליחות לכתר ולטרוף ביזון חלש.
הנה הביזון מקרוב:
http://youtu.be/g8V9X_eWZK4
בוקרים מובילים עדר ביזונים ענקי בדרום דקוטה ארצות הברית:
https://youtu.be/dbA_WYSVbJg
הביזון הוא מהיחידים שיכול לשרוד חשוף בחורפים הקשים של צפון אמריקה:
https://youtu.be/cCrWMFE3SVE
וביזונים רצים ובורחים בפארק ילוסטון בארה"ב, בסרטון שגרם לחשש שהם חשים ברעידת אדמה מתקרבת:
https://youtu.be/eShuDxc9P8s
הביזונים (Bison) חיו בערבות אמריקה הצפונית בימים עברו. יש להם קרניים רחבות ורעמה גבוהה ומרשימה. משום כך צדו המתיישבים, שבאו לאמריקה מאירופה, רבים מהם. גם כדי לאכול אותם וגם בכדי להכין בגדים מעורם.
לכן נותרו היום מעטים מהם והם חיים בשמורות בצפון אמריקה. הם הולכים ומתרבים במספרם. בעבר היו מינים נוספים, אבל כיום נותרו שני מינים של ביזונים. אף על פי כן, שני המינים הללו השתקמו ולא נמצאים עוד בסכנת הכחדה. תודה לאל!
אבל מיהו הביזון?
מדובר בסוג של בקר ממשפחת הפרים, שניזון בעיקר משיחים ומעשב. בזכות גודלם של הביזונים, מעטים הטורפים שתוקפים אותם. האדם עשה בהם בעבר שמות, אבל כיום אלו בעיקר להקות זאבים שלעתים תוקפות אותם ומצליחות לכתר ולטרוף ביזון חלש.
הנה הביזון מקרוב:
http://youtu.be/g8V9X_eWZK4
בוקרים מובילים עדר ביזונים ענקי בדרום דקוטה ארצות הברית:
https://youtu.be/dbA_WYSVbJg
הביזון הוא מהיחידים שיכול לשרוד חשוף בחורפים הקשים של צפון אמריקה:
https://youtu.be/cCrWMFE3SVE
וביזונים רצים ובורחים בפארק ילוסטון בארה"ב, בסרטון שגרם לחשש שהם חשים ברעידת אדמה מתקרבת:
https://youtu.be/eShuDxc9P8s
מהי ברירה מלאכותית?
"ברירה מלאכותית" (Artificial selection) היא תהליך שבו האדם ביצע ריבוי טבעי של בעלי חיים מבוייתים נוחים, ממושמעים ומניבים לו, בעוד שהוא מנע את ההתפתחות של גזעי בעלי חיים שלא היו כדאיים לו מספיק. בניגוד לברירה הטבעית שנמשכה מיליוני שנים, "ברירה מלאכותית" הוא תהליך אבולוציוני שעשה המין האנושי, בהילוך מהיר מאד. במילים אחרות, האדם ברר באופן מלאכותי, תוך אלפי שנים במקום מיליוני שנים של הברירה הטבעית וסידר את בעלי החיים המבוייתים לצרכיו.
ניתן לראות את הברירה המלאכותית בחיות משק, בהמות משא, בקר, כלבים ועוד. למעשה, הדוגמה הטובה ביותר של ברירה מלאכותית היא הכלב. האדם ברר לו את הזאבים הידידותיים ביותר, אלה ששיתפו פעולה עימו ושהיו הכי תלויים בו. להם הוא נתן מזון ונעזר בהם בציד. את האלימים, המסוכנים, הפחות-ממושמעים ואלו שגילו עצמאות רבה מדי, הוא הרחיק ואף השמיד. כך, במהלך דורות, התפתחו אותם מינים שתכונותיהם הגנטיות היו טובות לאדם. הם הלכו והתרבו והפכו למה שאנו מכנים "כלבים". למעשה, כל כלב הוא זאב מבוית, שנולד לשושלת של כלבים נוחים ומתאימים לצורכי האדם.
אם נמשיך בדוגמת הכלבים - במהלך אלפי שנים הפך האדם את הכלב שיצר מהזאב, למאות גזעי כלבים שונים ומשונים. הוא ברר את התכונות הגנטיות של אלו שהעדיף וחיבר כלבים בעלי תכונות רצויות, כדי ליצור מהם גזעים בעלי שילוב של תכונות רצויות. בני אדם השתמשו בכלבים בעלי מוטציות רצויות והרבו אותם, כדי לפתח זנים בעלי התכונה שנוצרה במוטציה. כך נוצרו כלבים בעלי מראה שונה, צבעים מגוונים, תכונות שימושיות מסוגים שונים ועוד.
קראו עוד על גזעי הכלבים שנוצרו, באאוריקה בתגית "פיתוח זני כלבים".
הנה הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/F-XTUpLmhPc
והדרך הארוכה שעשו הזאבים עד שהפכו למאות זנים של כלבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
"ברירה מלאכותית" (Artificial selection) היא תהליך שבו האדם ביצע ריבוי טבעי של בעלי חיים מבוייתים נוחים, ממושמעים ומניבים לו, בעוד שהוא מנע את ההתפתחות של גזעי בעלי חיים שלא היו כדאיים לו מספיק. בניגוד לברירה הטבעית שנמשכה מיליוני שנים, "ברירה מלאכותית" הוא תהליך אבולוציוני שעשה המין האנושי, בהילוך מהיר מאד. במילים אחרות, האדם ברר באופן מלאכותי, תוך אלפי שנים במקום מיליוני שנים של הברירה הטבעית וסידר את בעלי החיים המבוייתים לצרכיו.
ניתן לראות את הברירה המלאכותית בחיות משק, בהמות משא, בקר, כלבים ועוד. למעשה, הדוגמה הטובה ביותר של ברירה מלאכותית היא הכלב. האדם ברר לו את הזאבים הידידותיים ביותר, אלה ששיתפו פעולה עימו ושהיו הכי תלויים בו. להם הוא נתן מזון ונעזר בהם בציד. את האלימים, המסוכנים, הפחות-ממושמעים ואלו שגילו עצמאות רבה מדי, הוא הרחיק ואף השמיד. כך, במהלך דורות, התפתחו אותם מינים שתכונותיהם הגנטיות היו טובות לאדם. הם הלכו והתרבו והפכו למה שאנו מכנים "כלבים". למעשה, כל כלב הוא זאב מבוית, שנולד לשושלת של כלבים נוחים ומתאימים לצורכי האדם.
אם נמשיך בדוגמת הכלבים - במהלך אלפי שנים הפך האדם את הכלב שיצר מהזאב, למאות גזעי כלבים שונים ומשונים. הוא ברר את התכונות הגנטיות של אלו שהעדיף וחיבר כלבים בעלי תכונות רצויות, כדי ליצור מהם גזעים בעלי שילוב של תכונות רצויות. בני אדם השתמשו בכלבים בעלי מוטציות רצויות והרבו אותם, כדי לפתח זנים בעלי התכונה שנוצרה במוטציה. כך נוצרו כלבים בעלי מראה שונה, צבעים מגוונים, תכונות שימושיות מסוגים שונים ועוד.
קראו עוד על גזעי הכלבים שנוצרו, באאוריקה בתגית "פיתוח זני כלבים".
הנה הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:
https://youtu.be/F-XTUpLmhPc
והדרך הארוכה שעשו הזאבים עד שהפכו למאות זנים של כלבים:
https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
איך חרשו פעם בעזרת שוורים?
החקלאות העתיקה התמודדה עם אתגרים לא קלים. אחת המשימות הקשות שעמדה בפני החקלאי בימי קדם הייתה חריש האדמה. פעולת החרישה הייתה קשה ומפרכת. באדמה היה קשה מאד לחרוץ חריצים שבהם ייטמנו הזרעים. לכן כה חשובה הייתה פעולת הביות של הבהמות. בעזרתן היה חריש האדמה לתהליך פשוט יותר.
וכך החלו החקלאים בעת העתיקה להשתמש בבהמות, כדי לגרור את המחרשה וליצור תלמים באדמה. לא פעם האדמה הייתה כה קשה לעיבוד שלא הספיק שור אחד לחריש והחקלאים נאלצו לחבר שתי בהמות שהיו גוררות את כלי החרישה.
הנה החריש בעזרת שוורים:
https://youtu.be/PH9voIahbX0?t=6s
כך חורשים חלק מהחקלאים בהודו עד היום עם שני שוורים:
https://youtu.be/I8WwtjVADqU
חשיבותם של השוורים בגידול האורז:
https://youtu.be/AXL1oMdCFUM
והנה סרט תיעודי על הכנת הקרקע לנטיעה:
https://youtu.be/7FCLbDgLDqE?long=yes
החקלאות העתיקה התמודדה עם אתגרים לא קלים. אחת המשימות הקשות שעמדה בפני החקלאי בימי קדם הייתה חריש האדמה. פעולת החרישה הייתה קשה ומפרכת. באדמה היה קשה מאד לחרוץ חריצים שבהם ייטמנו הזרעים. לכן כה חשובה הייתה פעולת הביות של הבהמות. בעזרתן היה חריש האדמה לתהליך פשוט יותר.
וכך החלו החקלאים בעת העתיקה להשתמש בבהמות, כדי לגרור את המחרשה וליצור תלמים באדמה. לא פעם האדמה הייתה כה קשה לעיבוד שלא הספיק שור אחד לחריש והחקלאים נאלצו לחבר שתי בהמות שהיו גוררות את כלי החרישה.
הנה החריש בעזרת שוורים:
https://youtu.be/PH9voIahbX0?t=6s
כך חורשים חלק מהחקלאים בהודו עד היום עם שני שוורים:
https://youtu.be/I8WwtjVADqU
חשיבותם של השוורים בגידול האורז:
https://youtu.be/AXL1oMdCFUM
והנה סרט תיעודי על הכנת הקרקע לנטיעה:
https://youtu.be/7FCLbDgLDqE?long=yes
מהם עדרי הבאפלו?
הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.
לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.
הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.
מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.
הנה עדר קטנטן של בופלו בהודו:
https://youtu.be/AbVbVKA-KXE
שני זכרים של תאו אסייתי נאבקים על ההנהגה:
https://youtu.be/MAjF5FWPidY
בופאלו בוגר בתאילנד:
https://youtu.be/xUpBqK6GYk8
הבופלו וצאצאיהם:
https://youtu.be/i5IyS-MBzpk
גם למלך החיות האריה, לא כדאי לתקוף אותם:
https://youtu.be/LU8DDYz68kM
הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.
לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.
הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.
מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.
הנה עדר קטנטן של בופלו בהודו:
https://youtu.be/AbVbVKA-KXE
שני זכרים של תאו אסייתי נאבקים על ההנהגה:
https://youtu.be/MAjF5FWPidY
בופאלו בוגר בתאילנד:
https://youtu.be/xUpBqK6GYk8
הבופלו וצאצאיהם:
https://youtu.be/i5IyS-MBzpk
גם למלך החיות האריה, לא כדאי לתקוף אותם:
https://youtu.be/LU8DDYz68kM
בהמות
האם שור מתעצבן מצבע אדום?
שנים רבות סברו בני האדם שהשור בלוחמת השוורים מתעצבן מצבעו האדום של הבד שבידו של לוחם השוורים. אך לפי החוקרים של ימינו אין לשוורים שום בעיה עם צבע אדום דווקא. שוורים מתעצבנים מצבע אדום ככל הנראה כמו שהם מתעצבנים מעל צבע אחר. הכל תלוי בסיטואציה ולא במבע.
למעשה, לפני שהשוורים בויתו על ידי האדם, הם היו חיות בר חופשיות ומשוחררות. לפיכך אין צבע שאמור להרגיז אותם, או לגרום להם לתקוף.
שוורים הם בכלל עוורי צבעים ולכן אין להם שום מושג שצבע אדום אמור להרגיז אותם יותר מצבעים אחרים.
מה שמרגיז את השור במלחמת השוורים הוא ההתגרות של לוחמי השוורים ונפנופי הבד אל מול עיניו.
אם נוסיף לזה את העובדה שחוץ מהטוריאדור נמצאים בזירה עוד כמה לוחמי שוורים. אלה מציקים ומעצבנים את השור לפני כן ומשום כך השור לא חייב צבע מסוים כדי להתרגז. מעצבנים אותו ולכן הוא עצבני באופן כללי וללא קשר לעניין הצבע.
הנה ההסבר לכך שזו התנועה שמחרפנת את השוורים:
https://youtu.be/WjCQ3-BeYq8
לשור אין בעיה עם צבע אדום, אלא עם תנועה מרגיזה:
https://youtu.be/j47JmVDmcjw
כך שמאוד לא כדאי להרגיז שוורים:
https://youtu.be/mxs4hQ8Yf60
וסרט תיעודי על השור:
https://youtu.be/Fxdw7CCK7Vw?long=yes
שנים רבות סברו בני האדם שהשור בלוחמת השוורים מתעצבן מצבעו האדום של הבד שבידו של לוחם השוורים. אך לפי החוקרים של ימינו אין לשוורים שום בעיה עם צבע אדום דווקא. שוורים מתעצבנים מצבע אדום ככל הנראה כמו שהם מתעצבנים מעל צבע אחר. הכל תלוי בסיטואציה ולא במבע.
למעשה, לפני שהשוורים בויתו על ידי האדם, הם היו חיות בר חופשיות ומשוחררות. לפיכך אין צבע שאמור להרגיז אותם, או לגרום להם לתקוף.
שוורים הם בכלל עוורי צבעים ולכן אין להם שום מושג שצבע אדום אמור להרגיז אותם יותר מצבעים אחרים.
מה שמרגיז את השור במלחמת השוורים הוא ההתגרות של לוחמי השוורים ונפנופי הבד אל מול עיניו.
אם נוסיף לזה את העובדה שחוץ מהטוריאדור נמצאים בזירה עוד כמה לוחמי שוורים. אלה מציקים ומעצבנים את השור לפני כן ומשום כך השור לא חייב צבע מסוים כדי להתרגז. מעצבנים אותו ולכן הוא עצבני באופן כללי וללא קשר לעניין הצבע.
הנה ההסבר לכך שזו התנועה שמחרפנת את השוורים:
https://youtu.be/WjCQ3-BeYq8
לשור אין בעיה עם צבע אדום, אלא עם תנועה מרגיזה:
https://youtu.be/j47JmVDmcjw
כך שמאוד לא כדאי להרגיז שוורים:
https://youtu.be/mxs4hQ8Yf60
וסרט תיעודי על השור:
https://youtu.be/Fxdw7CCK7Vw?long=yes
מהי בהמת העבודה הראשונה שבוייתה?
בהמת העבודה הראשונה שהאדם ביית היא החמור (Donkey). ההשערה של המדענים היא שחמור הבית, שאנו מכירים כיום, נוצר ממין שבוית כבר לפני 7,000 שנה מן הערוד.
העדויות המוקדמות על ביות החמור נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.
במשך אלפי השנים שימש חמור הבית לרכיבה ולהובלה של משאות. עד היום הוא משמש לנשיאת בני אדם באזורים הרריים ובכפרים מרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי רכב חדישים.
בימינו, בעולם המתועש, פחתה תפוצת חמור הבית בעולם. כיום משתמשים בו כבהמת משא ולרכיבה, בעיקר בעולם השלישי, בארצות הפחות מפותחות.
הנה החמור המבוית:
https://youtu.be/TfujcgRrXDM
למה איננו רוכבים על זברות ועל חמור כן:
https://youtu.be/RMpMxaX3Kdg
החמורים המבוייתים:
https://youtu.be/YOzN028Z1vM?long=yes
בהמת העבודה הראשונה שהאדם ביית היא החמור (Donkey). ההשערה של המדענים היא שחמור הבית, שאנו מכירים כיום, נוצר ממין שבוית כבר לפני 7,000 שנה מן הערוד.
העדויות המוקדמות על ביות החמור נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.
במשך אלפי השנים שימש חמור הבית לרכיבה ולהובלה של משאות. עד היום הוא משמש לנשיאת בני אדם באזורים הרריים ובכפרים מרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי רכב חדישים.
בימינו, בעולם המתועש, פחתה תפוצת חמור הבית בעולם. כיום משתמשים בו כבהמת משא ולרכיבה, בעיקר בעולם השלישי, בארצות הפחות מפותחות.
הנה החמור המבוית:
https://youtu.be/TfujcgRrXDM
למה איננו רוכבים על זברות ועל חמור כן:
https://youtu.be/RMpMxaX3Kdg
החמורים המבוייתים:
https://youtu.be/YOzN028Z1vM?long=yes
מאיפה הגיעו סוסי המוסטנג לאמריקה?
מהם סוסי המוסטנג הפראיים של אמריקה?
מה מקורם של סוסי המוסטנג באמריקה?
סוסי המוסטנג הם סוסי פרא ששועטים במרחבי המערב הפרוע של ארצות הברית.
אבל מקורם של סוסי המוסטנג הוא בכלל לא ביבשת אמריקה. למעשה, אלו סוסים שהובאו לאמריקה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16. עם השנים, לאחר שסוסים רבים ברחו או שוחררו במאות הקודמות, במיוחד בתקופת הנהירה הגדולה למערב ארה"ב, הם החלו להתרבות בטבע.
האלפים של אז הפכו למיליוני סוסים שגדלו בטבע והיו לסוסים פראיים ולא מבוייתים.
עד שבמאה הקודמת החל החוק האמריקאי להגן ולשמר אותם, הם ניצודו בהמוניהם בארה"ב.
מקור המילה "מוסטנג” בספרדית-מקסיקנית ופירושה "בקר שברח והפך פראי". התרבות האמריקאית אכן מצמידה את השם הזה בהתאם.
אם זו "מוסטנג סאלי", המושא הפראי של הלהיט הענקי בשם זה ואם זו מכונית ה"פורד מוסטנג", שהייתה סמל לחופש ונסיעה צעירה, מהירה ואולי אף פראית של הצעירים "הנכונים" של שנות ה-70 בארצות הברית.
הנה קבוצת צעירים המנסים לעודד אימוץ של סוסי המוסטנג המוחזקים במכלאות (מתורגם):
https://youtu.be/gMrJUymerbw
סוסי המוסטנג הפראיים:
http://youtu.be/tOv9RluGDoQ
הנה אדם שמשמר את סוסי המוסטנג:
http://youtu.be/AzIKZP-iIcM
הנה סרט תיעודי על סוסי המוסטנג של אמריקה:
https://youtu.be/G7lpkPlTe78?long=yes
השמורות המיוחדות לסוסי הפרא הללו:
https://youtu.be/EZk8k5X78MI?long=yes
והמפגש איתם:
https://youtu.be/XCoPTr63bJg?long=yes
מה מקורם של סוסי המוסטנג באמריקה?
סוסי המוסטנג הם סוסי פרא ששועטים במרחבי המערב הפרוע של ארצות הברית.
אבל מקורם של סוסי המוסטנג הוא בכלל לא ביבשת אמריקה. למעשה, אלו סוסים שהובאו לאמריקה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16. עם השנים, לאחר שסוסים רבים ברחו או שוחררו במאות הקודמות, במיוחד בתקופת הנהירה הגדולה למערב ארה"ב, הם החלו להתרבות בטבע.
האלפים של אז הפכו למיליוני סוסים שגדלו בטבע והיו לסוסים פראיים ולא מבוייתים.
עד שבמאה הקודמת החל החוק האמריקאי להגן ולשמר אותם, הם ניצודו בהמוניהם בארה"ב.
מקור המילה "מוסטנג” בספרדית-מקסיקנית ופירושה "בקר שברח והפך פראי". התרבות האמריקאית אכן מצמידה את השם הזה בהתאם.
אם זו "מוסטנג סאלי", המושא הפראי של הלהיט הענקי בשם זה ואם זו מכונית ה"פורד מוסטנג", שהייתה סמל לחופש ונסיעה צעירה, מהירה ואולי אף פראית של הצעירים "הנכונים" של שנות ה-70 בארצות הברית.
הנה קבוצת צעירים המנסים לעודד אימוץ של סוסי המוסטנג המוחזקים במכלאות (מתורגם):
https://youtu.be/gMrJUymerbw
סוסי המוסטנג הפראיים:
http://youtu.be/tOv9RluGDoQ
הנה אדם שמשמר את סוסי המוסטנג:
http://youtu.be/AzIKZP-iIcM
הנה סרט תיעודי על סוסי המוסטנג של אמריקה:
https://youtu.be/G7lpkPlTe78?long=yes
השמורות המיוחדות לסוסי הפרא הללו:
https://youtu.be/EZk8k5X78MI?long=yes
והמפגש איתם:
https://youtu.be/XCoPTr63bJg?long=yes
למה השתמש חניבעל בפילי מלחמה?
הנשק הסודי של חניבעל היה חיל השריון שלו. ולא מדובר בטנקים, אלא בפילים! - אמנם איש לא יכול להיכנס לתוכם כמו לתוך טנק והם גם לא יורים פגזים כמו תותחים, אבל הפילים של חניבעל הם הדוגמה הקדומה של שימוש במפלצות ענק מאיימות ומרתיעות בקרב. הפחד והרתיעה שהטילו הפילים הללו של צבא קרתגו בפיקודו של חניבעל, היו עצומים. פילי ענק במשקל של 5 טון, אולפו כבהמות רכיבה ללוחמים וכשריון שמאפשר ללוחם לתקוף, כשהוא מוגן יחסית מלמעלה. החוקרים משערים שבאמצעות אלכוהול הצליחו הפיניקים של חניבעל להפוך את הפילים לבהמות משא קרביות ומאיימות.
ההשפעה של הפילים התוקפים על החיילים הרומיים שמנגד הייתה מהממת. לא מעט בזכותם, הצליח חניבעל לזכות בניצחונות מדהימים על הצבא החזק בעולם בתקופתו. לקח לרומאים זמן רב עד שסיגלו את שיטות הלוחמה שאפשרו להלחם בהם באופן יעיל ולנצח אותם בקרב. בינתיים השפיל צבא קרתגו בפיקודו, שוב ושוב, את הצבא של האימפריה הרומית.
הנה פילי הקרב של חניבעל:
http://youtu.be/nuVb51MGERY
קדימון של משחק מחשב העוסק במלחמות של חניבעל ברומאים:
http://youtu.be/-QjzH3hqztk
סרט תיעודי על מלחמות חניבעל, צבאו והפילים שלהם:
https://youtu.be/uFhuWHMkUQo?long=yes
הנשק הסודי של חניבעל היה חיל השריון שלו. ולא מדובר בטנקים, אלא בפילים! - אמנם איש לא יכול להיכנס לתוכם כמו לתוך טנק והם גם לא יורים פגזים כמו תותחים, אבל הפילים של חניבעל הם הדוגמה הקדומה של שימוש במפלצות ענק מאיימות ומרתיעות בקרב. הפחד והרתיעה שהטילו הפילים הללו של צבא קרתגו בפיקודו של חניבעל, היו עצומים. פילי ענק במשקל של 5 טון, אולפו כבהמות רכיבה ללוחמים וכשריון שמאפשר ללוחם לתקוף, כשהוא מוגן יחסית מלמעלה. החוקרים משערים שבאמצעות אלכוהול הצליחו הפיניקים של חניבעל להפוך את הפילים לבהמות משא קרביות ומאיימות.
ההשפעה של הפילים התוקפים על החיילים הרומיים שמנגד הייתה מהממת. לא מעט בזכותם, הצליח חניבעל לזכות בניצחונות מדהימים על הצבא החזק בעולם בתקופתו. לקח לרומאים זמן רב עד שסיגלו את שיטות הלוחמה שאפשרו להלחם בהם באופן יעיל ולנצח אותם בקרב. בינתיים השפיל צבא קרתגו בפיקודו, שוב ושוב, את הצבא של האימפריה הרומית.
הנה פילי הקרב של חניבעל:
http://youtu.be/nuVb51MGERY
קדימון של משחק מחשב העוסק במלחמות של חניבעל ברומאים:
http://youtu.be/-QjzH3hqztk
סרט תיעודי על מלחמות חניבעל, צבאו והפילים שלהם:
https://youtu.be/uFhuWHMkUQo?long=yes