האגדה הסינית מספרת על הקיסרית הסינית הקדומה צ'י לינג שי, שנתקלה בפקעת חוטים קטנה בטבע. גרסה אחרת מספרת שהפקעת נפלה אל כוס התה שלה.

כשפרמה את פקעת החוטים הקטנה הסתבר שהיא בעצם סיב ארוך. הקיסרית חקרה וגילתה שזחלים בטבע הם שאחראים לפקעות הללו, היא התפעלה. כשנגעה בהם, יצא משי מהזחלים והתלפף סביב אצבעה. מגעו היה חם.

כשלופף המשי על אצבעה של הקיסרית היא הבינה שהפקעת הזעירה של חוט המשי היא המפתח לבד חדש ומיוחד. הסינים מספרים שזה הרגע בו חשבה הקיסרית על איסוף החוטים הזעירים לטוויה של אריג נעים למגע ויפה להפליא.

היא הביאה כמה פקעות כאלה לארמון וציוותה להרתיח אותן. מהקורים טוותה חוטים וארגה בד, שממנו תפרה את שמלת המשי הראשונה בעולם. כך נולד המשי בסין.

בין אם האגדה היא הסיפור כולו, או רק אגדה - העובדה ההיסטורית היא שכבר לפני 500 שנה הצליחו הסינים ללמוד לייצר את בד המשי (Satin) מתולעי המשי.

מדובר למעשה לא בתולעים אלא בזחלים של עש. זה מין של עש שהזחל שלו הוא שטווה את הפקעת ממשי.

בסין החלו כמובן לגדל זחלים כאלה לייצור משי ועשו זאת בכמויות גדולות.

המשי הסיני הפך כצפוי להצלחה מסחררת. את סוד המשי החזיקו הסינים בלעדית והוצאת הסוד מחוץ לממלכה נחשבה לעבירה שדינה מוות.

זה לקח זמן רב אבל האגדה מספרת שבסופו של דבר הסוד הזה דלף החוצה. זה קרה בעת שנסיכה סינית נישאה למלך זר והחביאה זחלים בכתר שלה, אותם הביאה איתה בזמן שעברה לגור איתו בארמונו.

סוד המשי, שהעשיר את סין במשך מאות שנים, המשיך בכל זאת להניב לסינים ממון. הם מכרו את אריגי המשי לעמים אחרים באסיה ובאירופה. הובילו את המשי ביחד עם מגוון סחורות השיירות שעשו את דרכן מסין מערבה. באופן לא מקרי, זכתה הדרך ששימשה את השיירות הללו לשם "דרך המשי".

מאז סין של לפני חצי מילניום ועד היום, סין הייתה ונשארה אימפריה של ייצור משי. כך זה היה ונשאר - ודאי בעשורים האחרונים, עם הפיכתה לסין המודרנית ולמה שהיא בימינו - אימפריית הייצור של הכל...


כך, לפי האגדה, התגלה המשי (מתורגם):

https://youtu.be/ktwtGyaQTtk


וייצור המשי במפעל בסין:

http://youtu.be/-wbmEjTvszI

ייצור של משי הוא תעשיה לא פשוטה, שמבוססת על החוטים שמייצר הזחל של עש בשם "טוואי המשי" באופן טבעי. הזחל טווה חוטים עדינים. הזחלים הללו ניזונים מעלי עץ התות. מגדלי הזחלים מגדלים אותם בטמפרטורה חמימה ונעימה להם ומאכילים אותם בעלי תות חתוכים כ-10 פעמים ביום. כך גדלים הזחלים במהירות מדהימה ובחודש אחד מספיק כל זחל להשיל את עורו לא פחות מ-4 פעמים.

ככל שהזחל משמין, הוא פולט את חוט המשי. החוט יוצא מפתח זעיר שמתחת לפיו. למעשה, טווה הזחל את הגולם מסביבו, בחלק מתהליך טבעי של הפיכה לעש, מעין פרפר. הוא סוגר את עצמו בתוך פקעת חוטים שתהיה הגולם שלו. לאחר שיצרו הזחלים מסביבם פקעות של חוטים, הורגים אותם מגדלי הזחלים בעזרת אדים חמים. הזחלים האומללים מסיימים את חייהם בתהליך הזה.

מעט עצוב אבל מה שנותר מהגולם הן אותן פקעות של חוטי משי. בכל גולם כזה יש אלפי מטרים של חוט משי. מהן ייצרו את החוטים הארוכים ויארגו אותם לבדי משי יקרים. פעם האריגה הייתה ידנית, במכונות אריגה המכונות "נול". כיום החוטים יוצאים למכונות התעשייה שמכינות את האריג הבוהק והמיוחד הזה.

קצת סטטיסטיקות:
כל זחל מייצר מטר וחצי של חוט בודד בכל דקה.
לוקח לזחל 72 שעות לייצר פקעת שלמה של משי.
כדי לייצר קילוגרם של חוטי משי דרושים יותר מ-4000 טוואי משי.
כדי לייצר בד לחולצת משי אחת, דרושים 18 קילומטרים של חוט משי!


הנה הדרך שבה מיוצר המשי מזחלים שאוכלים עלי תות ומשמינים (מתורגם):

https://youtu.be/ktwtGyaQTtk


כך טווה הזחל את החוטים לפקעת המשי:

https://youtu.be/_8A2eyTZasE


מחזור חייהם של טוואי המשי:

https://youtu.be/bvLghveYDIk


וסרטון על ייצור המשי במפעל בסין:

http://youtu.be/-wbmEjTvszI

גלגול החיים של הפרפר (Butterfly life cycle) או העש מורכב מ-4 שלבים. השלבים במחזור החיים השלם שלו הם: ביצה, זחל, גולם ולבסוף פרפר או עש בוגר.

במהלך ההתפתחות שלו, משתנה שוב ושוב היצור הזה, מהשלב בו מטילה הנקבה את הביצה הזעירה, בדרך כלל בתחתיתו של עלה, ועד לשלב הסופי והבוגר.

הפרפר והעש הם בעלי גלגול מלא, מה שאומר שהביצה הזעירה מהווה חממה לגדילת הזחל הזעיר. לאחר שהזחל, שיוצא מהביצה, גדל ומתפתח, הוא טווה מאוחר יותר את הפקעת של שלב הגולם שלו. מהפקעת הזו, אגב, מפיקים והפיקו בימי קדם את בד המשי, מפקעות של תולעי המשי.

לאחר תקופת חיים כגולם, הוא יוצא ממנו בתור פרפר או עש בוגר. הוא יחיה מספר ימים עד כ-3 שבועות ויסיים את חייו.


הנה גלגול החיים המלא של הפרפר:

https://youtu.be/O1S8WzwLPlM


גלגול החיים המלא של הדנאית:

https://youtu.be/YGy5TWf28tg


מחזור חייו של פרפר - שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/kVm5k99PnBk


ומצגת וידאו של גלגולו המלא של הפרפר:

https://youtu.be/TD4qjRaamAs

כבר שנים רבות שהשטיחים הפרסיים (Persian rugs) ידועים בכל העולם ומהלכים קסם על אוהבי השטיחים באשר הם. הם נחשבים לשטיחים איכותיים ובעלי סגנון מסורתי בן מאות שנים, המבוסס על צירופי צבעים מקובלים וצורות עתיקות.

שטיחים האירניים הקלאסיים נחשבים חזקים מאד ויוקרתיים במיוחד. האיראנים טוענים שהשטיח העתיק ביותר בעולם, שטיח בן 2800 שנה הנמצא במוזיאון ההרמיטאג' שברוסיה, הוא שטיח פרסי.

איראן, לשעבר פרס, תפסה את מקומה כאחת מיצרניות השטיחים המובילות בעולם. לזכותה עומדים חומרי הגלם האיכותיים שמהם עשויים השטיחים שלה, טכניקות האריגה המעניינות והדמיון העשיר שאפשר לפרסים בעבר, ליצור את מגוון המוטיבים המסורתיים והדוגמאות היחודיות שבשטיח הפרסי.

כל אלו עוברים בירושה מדור לדור. מקורם מחבלי הארץ השונים שבאיראן, מהערים ומהכפרים. הדוגמאות בחלקן הן תוצאות של חסרונם של פרחים ונאות מדבר שם. כל אלו יצרו כמיהה למוטיבים של צמחיה ופרחים - מהדוגמאות העיצוביות הבולטות כל כך בשטיחים פרסיים.

את השטיחים הפרסיים טוות בדרך כלל נשים באיראן, בעבודת יד מיומנת. הן גם מי שצובעות את האריגים והחוטים לטוויה, בצבעים שהכינו מחומרים טבעיים. אבל באיראן יש יותר מ-7 מיליוני איש ואשה, האורגים שטיחים פרסיים שעשויים מצמר, משי או משניהם.


כך מייצרים שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


מצגת וידאו על תהליך הכנת שטיחים פרסיים עממיים:

https://youtu.be/yIuWw4jDfII


כך צובעים את החוטים שישמשו לטוויית השטיחים:

https://youtu.be/45ADuN7n5fA


סרט תיעודי על השטיח הפרסי:

https://youtu.be/iNiUeQyQGn8?long=yes


והסברים על השטיחים הפרסיים ששורדים מאות ואף אלפי שנים:

https://youtu.be/_zwnl6sypE4?long=yes

דרך המשי (Silk road) היא אוסף דרכים יבשתיות וימיות שקישרה בין סין (העיר שי-אן של ימינו) לבין טורקיה (העיר אנטיוכיה). בדרך המשי עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק ואירופה.

הדרך החלה לפעול בשנת 35 לפני הספירה ותרמה רבות לעוצמת האימפריות העתיקות של הרומים, הסינים וההודים.

דרך המשי הייתה נתיב המסחר המוכר והמשמעותי ביותר בעולם העתיק. לאורך הדרך עברו כמובן סחורות ומוצרים, כמו בשמים, תבלינים, סחורות ומוצרים. כל אלו נוצרו במזרח הרחוק ובתת-היבשת ההודית והיו מבוקשים באירופה.

אך בדרך המשי עבר גם מגוון רחב של רעיונות תרבותיים, ידע מדעי, המצאות חדשניות ואמונות ומנהגים דתיים. אלה הופצו ושותפו דרכה בין תרבויות שונות, ממלכות שונות ועמים.

שם הדרך נולד מהמסחר במשי, הבד היוקרתי שעבר בדרך זו מהמזרח למערב. את השם מייחסים לגאוגרף הגרמני פרדיננד פון ריכטהופן, שחי במאה ה-19.


הנה סיפורה של דרך המשי (מתורגם):

http://youtu.be/vn3e37VWc0k


תולדות דרך המשי:

https://youtu.be/Ccxl9yigi90


על דרך המשי כיום (עברית):

http://youtu.be/y32skvh-hWc


וסרט תיעודי על דרך המשי מאז ועד ימינו:

https://youtu.be/nXptcteCeqg?long=yes

נזלת, אסתמה ובעיות בדרכי הנשימה, אדמומיות, גרד בעור ועוד תופעות - כולן נובעות פעמים רבות מאלרגיה למשהו שמסביבנו.

יש אלרגיה לתרופות, אלרגיה לאבק ואלרגיה לסוגים שונים של מזונות.

אלרגיה למזונות מתגלית באכילת דברי מזון מסוימים, כמו אלרגיות לביצים, חלב, שומשום, בוטנים, או אגוזים. חלק מהאלרגיות, כמו אלרגיה לבוטנים, יכולות להביא את מי שאלרגי להתקפים קשים ובמקרים קיצוניים אף למוות.

אם בעבר היה חשש שחשיפה בגיל צעיר למזונות אלרגניים תיצור אצל ילדים אלרגיה, היום יודעים שזה בדיוק הפוך. כיום יודעים החוקרים והרופאים שככל שמקדימים לחשוף ילדים למזונות אלרגניים הסיכוי שיהיו אלרגיים יורד. לכן מומלץ לחשוף ילדים בגיל שנה-שנתיים למזונות הללו ובכך דווקא למנוע מהם את האלרגיות הללו.

בישראל, וזו הוכחה יפה לכך, אלרגיה לבוטנים הרבה פחות שכיחה ממדינות אחרות. הסיבה לכך היא שכיחות רבה של מאכלי בוטנים שאוכלים אצלנו ילדים, בדגש על החטיף הפופולרי "במבה".

נגיעה בחתולים או תולעי משי ועוד סיבות שגורמות לפריחות, התעטשויות רבות ועוד - כל אלה הן תופעות של אלרגיה מסוג נוסף.

לעיתים האלרגיה היא עונתית, כשצמח מסוים או עץ מפריחים חומרים שגורמים לאנשים שאלרגים להם להגיב בנזלת, שיעולים וכדומה. אלרגיה לעצי זית,למשל, היא נפוצה מאוד בישראל ונחשבת לשכיחה ביותר כאן.


הנה תופעת האלרגיה (עברית):

https://youtu.be/z0rJ9ONRMe8


הסבר על האלרגיה (עברית):

http://youtu.be/gbnbgUFYzZY?t=6s


והשיעול הזה אינו אלרגיה אלא מתיחה:

http://youtu.be/p86RDz0mUJY