שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם בתי הקברות של האינטרנט?
גם לעולם הטכנולוגיה ובמיוחד האינטרנט יש מרטירים, אתרים "קדושים" שהלכו לעולמם בטרם עת. פעם פקדו אותם מיליונים והיום הם ממתינים בבית קברות לאתרים, שמישהו יבוא לפקוד אותם, להניח אבן (חכמים) ולהזיל דמעה על נעוריו שהלכו גם הם.
כי אם יש משהו שהתרבות האנושית אוהבת, במיוחד זו המודרנית, זו נוסטלגיה.
פעם, בשנות התשעים, הרשת פרצה לחיינו ועשתה את זה בצבע, עם הרבה אנימציות בוהקות, זוהרות ומנצנצות, לא פעם יותר מדי. הכל שם היה מוגזם וכיפי. מהפונטים הגדולים ולא קשורים, דרך התמונות הדיגיטליות ולא פעם המפוקסלות מדי, הטקסטים החובבניים של אנשים שלפתע תפעלו אתרים וכתבו לראשונה בחייהם להמונים ועוד הרבה.
אז אתרי אינטרנט ישנים יכולים לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה. ובשביל זה יש את בתי הקברות לאתרים של האינטרנט הישן. אנשים מוצאים בהם מצבות דיגיטליות בדמות דפי בית של אתרים בהם בילו שעות רבות וימים, מאתרים כמו כמו Yahoo או AOL ועד אתרים פרטיים שנבנו על פלטפורמת Geocities שאפשרה לכל אחד לבנות אתר מכוער ומוגזם משלו.
אז מבית קברות לאתרים ישנים ועד טיולים מאורגנים בווידאו בהם תראו גם אתרים שקיימים ואפילו מצליחים עד היום - אם יש לכם מצב רוח לקצת חקר, נוסטלגיה והתייחדות מבוססי רשת, דאגנו לכם לתזכורות מהם אונליין.
הנה סיפורם של האתרים הראשונים בארץ (עברית):
https://youtu.be/G0IZkP9s9JQ
סיפורו של בית הקברות לאתרים ישנים:
https://youtu.be/nVPTZykonJo
מבית קברות אחר של אתרי אינטרנט:
https://youtu.be/F6O8-xjOCgc?t=6m00s
וטיול מאורגן במסך ישן:
https://youtu.be/yg79Ogc5yQ4?long=yes
מה היה אתר ה"סילק רוד"?
סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.
באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".
האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.
הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.
את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.
סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.
בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.
זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.
הנה אתר הסילק רוד:
https://youtu.be/Hr4vzDWVyik
הסבר על האתר:
https://youtu.be/WEBvVOPesyE
על עלייתו ונפילתו של האתר:
https://youtu.be/LkRhBOZSw38
והאתר כפי שנולד מחדש:
https://youtu.be/4VDbNn84zBs
איך מפיצים מודלים תלת ממדיים להדפסה?
האתר thingiverse הוא אתר שממנו ניתן ליטול דגמי תלת ממד להדפסה כרצונכם. זהו אתר שהוא בעצם "היוטיוב של התלת ממד" - אתר שמרכז אלפי מודלים חופשיים להורדה ושימוש, להדפסה במדפסת תלת ממד.
מדפסות תלת-מימד החדישות מקבלות את הוראות ההדפסה מהתוכנות הייעודיות לתלת ממד ומשתמשות בטכנולוגיה חדשנית של הדפסה תלת-ממדית כדי להדפיס את המודל ב-3 ממדים, במקום שניים, כמקובל במדפסות נייר.
התוכנות הללו נקראות תוכנות תיב"ם - קיצור של "תכנון בעזרת מחשב". מדובר בתוכנות המשמשות לתכנון ועיצוב מוצרים ומודלים כאלה. לאחר שהמודל מוכן, הוא נשלח להדפסה במדפסת תלת המימד.
כך ניתן להדפיס כיום במהירות ובזול מוצרים מהאתר הגדול. תכשיטים, ספלי קפה, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, דברי מאכל, חלקי חילוף לרכב ושלל מוצרים מפלסטיק, גומי, מתכת ואפילו מבטון ומרקמות ביולוגיות, מה שישמש בעתיד להדפסת איברים.
הנה מפתח שוודי שהודפס מהאתר:
https://youtu.be/eLd59nkeN4M
כך פועלת מדפסת תלת-ממד:
http://youtu.be/E2xFBMO7thE
ואוקרינה, כלי נגינה שהודפס מהאתר thingiverse:
https://youtu.be/rgNSAuOWdXQ
מה זה HTML ולמה משמש CSS?
HTML (קיצור של HyperText Markup Language) היא שפה או פרוטוקול שבו כתובים דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט פשוטים. כלומר, זו שפה שבאמצעותה ניתן ליצור דפי אינטרנט ואתרים.
CSS, לעומתה, היא שפת סגנון בסיסית, שגורמת לדפי אינטרנט להיראות טוב.
להדגמת ההבדל נדמה את האתר לבית. אם HTML מציעה את חומרי הבנייה שמהם הוא ייבנה, הרי ש-CSS מציעה את הצבעים ואת חומרי ומרכיבי העיצוב והסגנון של הבית.
או המחשה נוספת - אם HTML קובע כיצד המכונית שלך תיסע, ה-CSS יקבע כיצד היא תיראה.
שתי השפות הללו הן מעין שפות תכנות פשוטות מאוד, אבל למעשה הן לא שפות תכנות של ממש. שתיהן נמנות על טכנולוגיות האינטרנט הידועות, הקלאסיות והראשונות ששימשו לכתיבת אתרי אינטרנט והן לא התפתחו מעבר לכך.
מה שקרה הוא שעם השנים וככל שנדרשו תכונות משוכללות יותר לאתרי אינטרנט, הצטרפו אליהן שפות תכנות חדשות וחזקות יותר וגם כלים רבים אחרים. בתחילה היו אלה שפות כמו asp ו-php. כיום חזקות בתחום יישומי האינטרנט שפת התכנות JavaScript והספריה שלה, הידועה ומאוד פופולרית לעיצוב ממשקים, React.
הנה ה-HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
ה-CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
ומדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
איך מותר להדפיס כלי נשק במדפסת תלת ממד?
היה זה קודי ווילסון (Cody Wilson), צעיר אמריקני בן 25, סטודנט למשפטים ואנרכיסט, במובן הפילוסופי של המושג, שהעלה לדיון עולמי את נושא האקדחים המודפסים בבית. ווילסון הצליח ליצור בהדפסה תלת ממדית את ה"ליברייטור" - אקדח עשוי פלסטיק, שהורכב מ-16 חלקים שמודפסים במדפסת תלת מימד ביתית.
קודי וילסון יכול היה להשתעשע לבדו בנשק התלת ממדי שיצר, אבל אנרכיסט או לא אנרכיסט - הוא מיהר להפיץ את התכניות של ה"ליברייטור" באינטרנט, תוך שהוא מאפשר לגולשים להורידן מהרשת וליישמן במדפסות שלהם.
אגב, את הפריט היחיד שאינו עשוי פלסטיק באקדח שלו, הנוקר של האקדח, אפשר לקנות בחנות למוצרי בניין הקרובה למקום המגורים שלכם. עניין של פחות מסנט אמריקאי...
הקשר בין האקדח המודפס, שכבר זכה לכינוי "אקדח רפאים" (Ghost gun), אל התיקון השני לחוקה האמריקאית, המתיר לכל אמריקני לרכוש נשק כרצונו, הוא נושא לדיון משפטי ופוליטי ארוך באומה הזו. אבל את הדפסת האקדחים סרבו לאפשר לו.
5 שנים לאחר חשיפת הליברייטור ולאחר קרב משפטי מרשים שניהל וילסון, לאחר שהגיש תביעה נגד המדינה, הוא הגיע להסכם עם הממשל. לפיו יותר לכל אדם בארה"ב לגשת למידע טכני המאפשר ייצור נשק במדפסות תלת-מימד, לדון במידע הזה, לשכפל אותו וכדומה. וילסון גם קיבל פיצויים מהממשלה...
בכך ניצח קודי, האיש שייצר את האקדח הראשון אי-פעם במדפסת תלת מימד, לקיצוני בהתרת החופש הזה. כפעיל למען הזכות לשאת נשק, הוא רואה עצמו כחלק מהמאבק של אנרכיסטים ושוחרי חופש, ליברטניים, בהגבלות שמציבות ממשלות על נשק ובפיקוח שהן מנהלות על רכישתו ונשיאתו.
וילסון הקצין במיוחד, לאחר שהכריז על הקמת ארגון ללא כוונת רווח בשם "דיפנס דיסטריביוטד", שמטרתו המוצהרת היא לאפשר לכל מי שמעוניין ליצור לעצמו כלי נשק, באמצעות מדפסת תלת ממד. בשנת 2013 הוא אף הצליח להפוך את הארגון ליצרן נשק חוקי בארה"ב, כשקיבל רישיון נשק פדרלי מהממשל האמריקאי.
אם שאלתם את עצמכם למקור השם "ליברייטור", בעברית "המשחרר", הרי שההשראה ההיסטורית הם האקדחים החד-פעמיים בשם זה שהוצנחו על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
הנה הטכנולוגיה המאתגרת של הדפסת נשק במדפסת תלת ממד (עברית):
https://youtu.be/3gCP-QALqoA?t=1m42s&end=9m09s
האקדח המודפס:
https://youtu.be/SGHOFxeaDr4
קודי ווילסון שפיתח את השיטה, נלחם על "חופש הביטוי" שלו:
https://youtu.be/PK_4gDuHgoY
הדפסה של אקדח בתלת ממד:
https://youtu.be/dB25H7pD2jg
מה היעילות של אקדח כזה?
https://youtu.be/IylGx-48TUI
וגם נשיא ארה"ב לומד את הנושא:
https://youtu.be/1MhVCBLGy9I?long=yes
למה טובה פרסונליזציה ברשת?
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט, באפליקציות ואפילו במערכות הפעלה, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
כל אחד הוא מיוחד ואף אחד הוא לא כמו כולם.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - זו פרסונליזציה שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות.
אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות או להכיר.
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
אנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
והנה סרטון מקיף על הפרסונליזציה שב-2024 הופכת לעניין גדול עוד יותר:
https://youtu.be/6QFlakh8z2M?long=yes
איך פועל האינטרנט המאפשר גלישה באתרים?
איך מעבירים מידע באינטרנט במנות?
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
מהו פודקאסט ומה היתרון בפודקסטים?
פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.
כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.
אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".
מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.
במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.
בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.
המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).
הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):
https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw
תופעת הפודקאסט בעולם:
http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg
למה צריך פודקאסטים (עברית):
https://youtu.be/6nlhWSCrWDg
הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):
https://youtu.be/xsXH2UFtwTM
וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:
http://youtu.be/Wra7XFovzTo
גם לעולם הטכנולוגיה ובמיוחד האינטרנט יש מרטירים, אתרים "קדושים" שהלכו לעולמם בטרם עת. פעם פקדו אותם מיליונים והיום הם ממתינים בבית קברות לאתרים, שמישהו יבוא לפקוד אותם, להניח אבן (חכמים) ולהזיל דמעה על נעוריו שהלכו גם הם.
כי אם יש משהו שהתרבות האנושית אוהבת, במיוחד זו המודרנית, זו נוסטלגיה.
פעם, בשנות התשעים, הרשת פרצה לחיינו ועשתה את זה בצבע, עם הרבה אנימציות בוהקות, זוהרות ומנצנצות, לא פעם יותר מדי. הכל שם היה מוגזם וכיפי. מהפונטים הגדולים ולא קשורים, דרך התמונות הדיגיטליות ולא פעם המפוקסלות מדי, הטקסטים החובבניים של אנשים שלפתע תפעלו אתרים וכתבו לראשונה בחייהם להמונים ועוד הרבה.
אז אתרי אינטרנט ישנים יכולים לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה. ובשביל זה יש את בתי הקברות לאתרים של האינטרנט הישן. אנשים מוצאים בהם מצבות דיגיטליות בדמות דפי בית של אתרים בהם בילו שעות רבות וימים, מאתרים כמו כמו Yahoo או AOL ועד אתרים פרטיים שנבנו על פלטפורמת Geocities שאפשרה לכל אחד לבנות אתר מכוער ומוגזם משלו.
אז מבית קברות לאתרים ישנים ועד טיולים מאורגנים בווידאו בהם תראו גם אתרים שקיימים ואפילו מצליחים עד היום - אם יש לכם מצב רוח לקצת חקר, נוסטלגיה והתייחדות מבוססי רשת, דאגנו לכם לתזכורות מהם אונליין.
הנה סיפורם של האתרים הראשונים בארץ (עברית):
https://youtu.be/G0IZkP9s9JQ
סיפורו של בית הקברות לאתרים ישנים:
https://youtu.be/nVPTZykonJo
מבית קברות אחר של אתרי אינטרנט:
https://youtu.be/F6O8-xjOCgc?t=6m00s
וטיול מאורגן במסך ישן:
https://youtu.be/yg79Ogc5yQ4?long=yes
סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.
באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".
האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.
הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.
את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.
סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.
בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.
זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.
הנה אתר הסילק רוד:
https://youtu.be/Hr4vzDWVyik
הסבר על האתר:
https://youtu.be/WEBvVOPesyE
על עלייתו ונפילתו של האתר:
https://youtu.be/LkRhBOZSw38
והאתר כפי שנולד מחדש:
https://youtu.be/4VDbNn84zBs
האתר thingiverse הוא אתר שממנו ניתן ליטול דגמי תלת ממד להדפסה כרצונכם. זהו אתר שהוא בעצם "היוטיוב של התלת ממד" - אתר שמרכז אלפי מודלים חופשיים להורדה ושימוש, להדפסה במדפסת תלת ממד.
מדפסות תלת-מימד החדישות מקבלות את הוראות ההדפסה מהתוכנות הייעודיות לתלת ממד ומשתמשות בטכנולוגיה חדשנית של הדפסה תלת-ממדית כדי להדפיס את המודל ב-3 ממדים, במקום שניים, כמקובל במדפסות נייר.
התוכנות הללו נקראות תוכנות תיב"ם - קיצור של "תכנון בעזרת מחשב". מדובר בתוכנות המשמשות לתכנון ועיצוב מוצרים ומודלים כאלה. לאחר שהמודל מוכן, הוא נשלח להדפסה במדפסת תלת המימד.
כך ניתן להדפיס כיום במהירות ובזול מוצרים מהאתר הגדול. תכשיטים, ספלי קפה, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, דברי מאכל, חלקי חילוף לרכב ושלל מוצרים מפלסטיק, גומי, מתכת ואפילו מבטון ומרקמות ביולוגיות, מה שישמש בעתיד להדפסת איברים.
הנה מפתח שוודי שהודפס מהאתר:
https://youtu.be/eLd59nkeN4M
כך פועלת מדפסת תלת-ממד:
http://youtu.be/E2xFBMO7thE
ואוקרינה, כלי נגינה שהודפס מהאתר thingiverse:
https://youtu.be/rgNSAuOWdXQ
HTML (קיצור של HyperText Markup Language) היא שפה או פרוטוקול שבו כתובים דפי אינטרנט ואתרי אינטרנט פשוטים. כלומר, זו שפה שבאמצעותה ניתן ליצור דפי אינטרנט ואתרים.
CSS, לעומתה, היא שפת סגנון בסיסית, שגורמת לדפי אינטרנט להיראות טוב.
להדגמת ההבדל נדמה את האתר לבית. אם HTML מציעה את חומרי הבנייה שמהם הוא ייבנה, הרי ש-CSS מציעה את הצבעים ואת חומרי ומרכיבי העיצוב והסגנון של הבית.
או המחשה נוספת - אם HTML קובע כיצד המכונית שלך תיסע, ה-CSS יקבע כיצד היא תיראה.
שתי השפות הללו הן מעין שפות תכנות פשוטות מאוד, אבל למעשה הן לא שפות תכנות של ממש. שתיהן נמנות על טכנולוגיות האינטרנט הידועות, הקלאסיות והראשונות ששימשו לכתיבת אתרי אינטרנט והן לא התפתחו מעבר לכך.
מה שקרה הוא שעם השנים וככל שנדרשו תכונות משוכללות יותר לאתרי אינטרנט, הצטרפו אליהן שפות תכנות חדשות וחזקות יותר וגם כלים רבים אחרים. בתחילה היו אלה שפות כמו asp ו-php. כיום חזקות בתחום יישומי האינטרנט שפת התכנות JavaScript והספריה שלה, הידועה ומאוד פופולרית לעיצוב ממשקים, React.
הנה ה-HTML:
https://youtu.be/akf9j0Jo0PE
ה-CSS:
https://youtu.be/1srYXgDRNak
מדריך שמסביר מצוין את עולם ה-HTML ב-12 דקות:
https://youtu.be/bWPMSSsVdPk?long=yes
ומדריך ל-CSS ב-12 דקות:
https://youtu.be/0afZj1G0BIE?long=yes
אתרי אינטרנט
היה זה קודי ווילסון (Cody Wilson), צעיר אמריקני בן 25, סטודנט למשפטים ואנרכיסט, במובן הפילוסופי של המושג, שהעלה לדיון עולמי את נושא האקדחים המודפסים בבית. ווילסון הצליח ליצור בהדפסה תלת ממדית את ה"ליברייטור" - אקדח עשוי פלסטיק, שהורכב מ-16 חלקים שמודפסים במדפסת תלת מימד ביתית.
קודי וילסון יכול היה להשתעשע לבדו בנשק התלת ממדי שיצר, אבל אנרכיסט או לא אנרכיסט - הוא מיהר להפיץ את התכניות של ה"ליברייטור" באינטרנט, תוך שהוא מאפשר לגולשים להורידן מהרשת וליישמן במדפסות שלהם.
אגב, את הפריט היחיד שאינו עשוי פלסטיק באקדח שלו, הנוקר של האקדח, אפשר לקנות בחנות למוצרי בניין הקרובה למקום המגורים שלכם. עניין של פחות מסנט אמריקאי...
הקשר בין האקדח המודפס, שכבר זכה לכינוי "אקדח רפאים" (Ghost gun), אל התיקון השני לחוקה האמריקאית, המתיר לכל אמריקני לרכוש נשק כרצונו, הוא נושא לדיון משפטי ופוליטי ארוך באומה הזו. אבל את הדפסת האקדחים סרבו לאפשר לו.
5 שנים לאחר חשיפת הליברייטור ולאחר קרב משפטי מרשים שניהל וילסון, לאחר שהגיש תביעה נגד המדינה, הוא הגיע להסכם עם הממשל. לפיו יותר לכל אדם בארה"ב לגשת למידע טכני המאפשר ייצור נשק במדפסות תלת-מימד, לדון במידע הזה, לשכפל אותו וכדומה. וילסון גם קיבל פיצויים מהממשלה...
בכך ניצח קודי, האיש שייצר את האקדח הראשון אי-פעם במדפסת תלת מימד, לקיצוני בהתרת החופש הזה. כפעיל למען הזכות לשאת נשק, הוא רואה עצמו כחלק מהמאבק של אנרכיסטים ושוחרי חופש, ליברטניים, בהגבלות שמציבות ממשלות על נשק ובפיקוח שהן מנהלות על רכישתו ונשיאתו.
וילסון הקצין במיוחד, לאחר שהכריז על הקמת ארגון ללא כוונת רווח בשם "דיפנס דיסטריביוטד", שמטרתו המוצהרת היא לאפשר לכל מי שמעוניין ליצור לעצמו כלי נשק, באמצעות מדפסת תלת ממד. בשנת 2013 הוא אף הצליח להפוך את הארגון ליצרן נשק חוקי בארה"ב, כשקיבל רישיון נשק פדרלי מהממשל האמריקאי.
אם שאלתם את עצמכם למקור השם "ליברייטור", בעברית "המשחרר", הרי שההשראה ההיסטורית הם האקדחים החד-פעמיים בשם זה שהוצנחו על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
הנה הטכנולוגיה המאתגרת של הדפסת נשק במדפסת תלת ממד (עברית):
https://youtu.be/3gCP-QALqoA?t=1m42s&end=9m09s
האקדח המודפס:
https://youtu.be/SGHOFxeaDr4
קודי ווילסון שפיתח את השיטה, נלחם על "חופש הביטוי" שלו:
https://youtu.be/PK_4gDuHgoY
הדפסה של אקדח בתלת ממד:
https://youtu.be/dB25H7pD2jg
מה היעילות של אקדח כזה?
https://youtu.be/IylGx-48TUI
וגם נשיא ארה"ב לומד את הנושא:
https://youtu.be/1MhVCBLGy9I?long=yes
פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט, באפליקציות ואפילו במערכות הפעלה, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.
כל אחד הוא מיוחד ואף אחד הוא לא כמו כולם.
החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.
כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לשיבוש, באנגלית "דיסראפשן" (Distruption), כלומר לחדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? - זו פרסונליזציה שנעשית מצוין.
באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות.
אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות או להכיר.
דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.
עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.
פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.
בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה.
בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...
הנה פרסונליזציית התוכן:
https://youtu.be/iZko_YquwjU
איש שיווק מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):
https://youtu.be/3wYkgclinDM
גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):
https://youtu.be/08zPDkfRnJw
ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:
https://youtu.be/U39SZCB_i9w
יש לה המון יתרונות והיבטים:
https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M
אנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:
https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
והנה סרטון מקיף על הפרסונליזציה שב-2024 הופכת לעניין גדול עוד יותר:
https://youtu.be/6QFlakh8z2M?long=yes
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.
כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.
אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".
מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.
במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.
בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.
המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).
הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):
https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw
תופעת הפודקאסט בעולם:
http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg
למה צריך פודקאסטים (עברית):
https://youtu.be/6nlhWSCrWDg
הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):
https://youtu.be/xsXH2UFtwTM
וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:
http://youtu.be/Wra7XFovzTo
