שנים רבות דובר בשקט על יכולותיה הגרעיניות של מדינת ישראל הקטנה. יודעי דבר התלחשו ביניהם ומנו יכולות מסתוריות, כמויות של פצצות גרעין וטכנולוגיות שעתידות להגן על המדינה הקטנה כנגד מיליארד האויבים שמסביב.

אך הוכחות לשמועות מעולם לא ניתנו. העמימות נשמרה וישראל העדיפה שהסודות יישארו שמורים. עד שהגיע עובד לשעבר וחשף את הפרטים. הוא עשה את זה בגדול ומצא עצמו בליבה של פרשת ריגול בינלאומית.

מרדכי ואנונו, מי שעתיד לזכות בישראל לכינוי "מרגל האטום", היה טכנאי שעבד בכור בדימונה, או כמו שקוראים לו בשפה המקצועית "הקריה למחקר גרעיני". הוא היה צעיר מבאר שבע שנחשף בעבודתו למידע סודי, באחד המקומות הסודיים בישראל.

בשנת 1986, לאחר שהתפטר מעבודתו בקריה ועזב לחו"ל, החליט ואנונו למסור לעיתונאי בריטי צילומים רבים שצילם בכור בדימונה. הוא גם נתן לעיתונאי מידע רב על היכולת הגרעינית של מדינת ישראל. הוא טען שהוא עושה זאת כדי שהכור האטומי יפורק ולמען השלום בעולם.

הפרסום של המידע בעיתון הבריטי "סאנדיי טיימס" חולל כצפוי סערה עולמית. במקביל למהומה התקשורתית שהוא חולל, נלכד האיש באיטליה. אנשי ה'מוסד' של ישראל טמנו לו פח, תפסו אותו והעבירו אותו בדרך חשאית לכלא בארץ.

הוא נשפט ונאסר ל-18 שנים בכלא. בשנת 2004 שוחרר ואנונו מהכלא, תחת הגבלות שונות. מאז הוא שוהה בישראל ונאסר עליו לצאת מהארץ, לדבר עם אזרחים שאינם ישראלים או עם עיתונאים. מרגל האטום חי היום באלמוניות בירושלים.


הנה סרטון על המרגל מרדכי ואנונו (עברית):

http://youtu.be/E-d5xxIewiA?t=1m37s


והיקף המידע שהעביר ואנונו לעיתונות (עברית):

http://youtu.be/9PJdG2KZbT4?t=12s

אין ניגוד גדול מזה - אחרי שהיה האסיר הפוליטי המפורסם בעולם וישב 27 שנים בכלא ברציפות, הפך נלסון מנדלה (Nelson Mandela) לנשיא המדינה שכלאה אותו לכל כך הרבה שנים.

מנדלה היה מנהיג חשוב, הסמל של הצדק הפואטי בהיסטוריה, בו הופכים מי שהוגדרו על ידי השלטון כפושעים, למנהיגי האומה.

לוחם חופש וזוכה פרס נובל לשלום, מנדלה החל כאחד ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד, שהוא משטר ההפרדה הגזעית ששלט בדרום אפריקה ודגל בהפרדה גזעית בין השחורים ללבנים.

הוא נלחם באומץ אל מול משטר גזעני, שהפלה שחורים ונתן זכויות יתר ללבנים בזכות צבע עורם.

כי תקופת משטר האפרטהייד הייתה תקופת חושך איומה, בה דרום אפריקה נותרה המדינה היחידה בעולם בה שחורים למשל לא הורשו לשבת על ספסל ברחוב, אם הוא היה מיועד לאנשים לבנים. זו כמובן דוגמה קטנה ואחת בלבד.

בצעירותו סולק מנדלה מלימודי משפטים לאחר שהשתתף בשביתה. הוא סיים את לימודי המשפטים בהתכתבות והקים את משרד עורכי-הדין השחורים, הראשון בדרום אפריקה.

מאותו שלב לא ניתן היה לעצור את לוחם החופש ומנהיג השחורים הבלתי מעורער. השלטונות ניסו לעשות זאת וכלאו אותו בתא. קטן בבית כלא נורא.

ב-1990, לאחר שהיה כלוא במשך 27 שנים על מאבקו בגזענות של האפרטהייד, שוחרר מנדלה מהכלא, על ידי פרדריק דה קלרק, הנשיא הדרום אפריקאי הלבן, החכם ובעיקר המוסרי.

מיד עם שחרורו החלו השניים לנהל משא ומתן על ביטול משטר ההפרדה הגזעית. על המשא ומתן וההסכם שהשיג עם השלטון הלבן, נלסון מנדלה זכה ביחד עם דה קלרק בפרס נובל לשלום.

מנדלה שכנע את המשטר להפסיק את האפרטהייד המפלה את השחורים ולהנהיג דמוקרטיה. הוא זכה בבחירות דמוקרטיות לנשיאות והנהיג פיוס לאומי בדרום אפריקה - כל זאת ללא שפיכות דמים.

בנוסף, נבחר הנשיא היוצא פרדריק דה קלרק, לכהן כסגנו.

ב-1999 פרש נלסון מנדלה מהחיים הציבוריים. בשנת 2013 הוא הלך לעולמו, כשהוא משאיר אחריו מורשת של אומץ ומנהיגות, חופש ושוויון.


הנה תולדות חייו של נלסון מנדלה בדקה וחצי:

http://youtu.be/lVWt00SVs3A


אשת הנשיא אובמה מספרת על הכלא שבו נכלא מנדלה:

http://youtu.be/_m0CME8oLvU


סקירת טלוויזיה על חייו מלאי ההשראה ומנהיגותו של לוחם החופש הנערץ נלסון מנדלה (עברית):

https://youtu.be/vdolMVetBOQ?long=yes


ותכנית חינוכית על תפקידו בחיסול האפרטהייד בדרום-אפריקה (עברית):

https://youtu.be/_t-JIHWv35k?long=yes?t=6m28s

מרי סטיוארט, המלכה הסקוטית המפורסמת ומי שידועה כ"מרי מלכת הסקוטים" (Mary Queen of Scots), הייתה מלכת סקוטלנד מגיל שבוע ועד להדחתה מהכס ב-24 ביולי 1567.

סיפור חייה של מרי הוא סוער ומרתק במיוחד. מי שהייתה ידועה כאישה גבוהה, כנראה יפה ובטוח שמושכת, הייתה מלכה שאיבדה 3 ממלכות ו-3 בעלים. כי מרי סטיוארט, או "מרי מלכת הסקוטים" נישאה שוב ושוב ואיבדה את כל בעליה ואת הממלכות שלה כולן.

ב-1558 מרי בת ה-16, מלכת סקוטלנד, נישאת לפרנסואה השני, יורש העצר בן ה-14 של צרפת. שנה אחר כך היא הופכת למלכת צרפת והוא למלך ועוד שנה הספיקה לה כדי להתאלמן מהמלך הצעיר ולהפוך בגיל 18 לאלמנה ולאבד את הכתר הצרפתי.

מרי חוזרת להיות מלכה מבוקשת, שרבים המלכים ויורשי העצר מאירופה רוצים את ידה. אבל אליזבט הראשונה, מלכת אנגליה מתנגדת כי הם קתולים ועלולים לתקוף את אנגליה הפרוטסטנטית.

גם אצילי סקוטלנד הצעירים מעוניינים לשאת את מרי לאישה והיא בוחרת באנגלי, יפה תואר ובן דודה - לורד דרגלי.

בניגוד ליופיו החיצוני האיש לא חכם מדי, שיכור ולא רק מאלכוהול ומתגלה גם כמופקר וקנאי. בחדר השינה שלה בארמון היא נכלאה בידי בעלה השני, לורד דרגלי, בזמן שאנשיו דוקרים למוות את דיוויד ריצ'יו, מזכירהּ האישי והמכוער של המלכה ומי שנחשד על ידי בעלה הקנאי כמאהב שלה.

זמן מה אחר כך היא יולדת את תינוקה הראשון. בעלה יחוסל די מהר על ידי שליחיו של אציל סקוטי בשם בוסוול, שנושא אותה לאישה. הנישואין לאציל הרוצח הביאו למרד מוצלח של הלורדים הסקוטים נגדה. היא נכנעת והם מכריחים אותה לוותר על כיסאה לטובת בנה התינוק. הפעוט מוכתר מיד למלך סקוטלנד החדש ג'יימס ה-6 והיא עצמה עוזבת לאנגליה.

מרי בורחת ומבקשת מחסה מאליזבט מלכת אנגליה, זו שניסתה להדיח מכסאה כמה שנים לפני כן. אך אליזבט כלאה אותה ל-19 שנה. זה אמנם לא כלא קשה, אבל מעצר בית מהסוג שמגביל את מרי בלונדון.

באנגליה יש מתח לא קטן סביב העובדה שהמלכה אליזבט, בתם של הנרי השמיני ואן בוליין, היא פרוטסטנטית. לפתע מוצאת מרי הקתולית לא מעט אצילים שתומכים בזכותה שלה לכתר האנגלי. הרי האפיפיור התיר את דמה של אליזבט זה מכבר...

מרי עוד זכרה איך הנרי ה-8, מלך אנגליה, ניסה לאלץ אותה להינשא לבנו אדוארד ואחרי שהיא סרבה, הוא הרס את אדינבורו בירת סקוטלנד ופתח את 7 השנים ההפכפכות והטרגיות האחרונות. להיות מלכת אנגליה יכול להיות ניצחון מדהים בשבילה.

אליזבט הייתה בוגרת ממרי בתשע שנים בלבד ומרי, שהייתה אמורה לרשת את אליזבט בבוא היום, מגלה שאולי תוכל לשלוט באנגליה כולה מיד. אצילים קתולים אנגלים דוחפים אותה להדיח את אליזבט, אחותה למחצה, בת דודתה ומי שהיו לה תמיד יחסים טובים איתה.

מחזר אציל וקתולי של מרי נתפס ומוצא להורג על ידי אנשי המלכה. מכתבים שהיא מקבלת ושולחת נופלים לידי השירות החשאי ולכאורה מתגלה הקשר שלה כנגד המלכה. את מנוחתה של אליזבט מטריד גם מלך ספרד הקתולי, שמעוניין לפלוש לאנגליה ולהמליך את מרי במקומה.

וכך, כמו ממלכתה סקוטלנד, שניהלה מלחמות רבות נגד אנגליה ותמיד הפסידה, גם המאבק בין שתי הנשים מסתיים בכישלונה של מרי המורדת. היא מנוצחת על ידי אליזבת, המלכה הרווקה, הקשוחה והחזקה ממנה.

אליזבט הוציאה אותה להורג באשמה של ניסיון לקשר נגדה. סברה מקובלת היא שאליזבט לא ממש רצתה במותה של מרי, אך יועציה שכנעו אותה שהימצאותה של עוד מלכה באנגליה, מסכנת את כיסאה.

סופה של מרי היה טרגי גם לה וגם לסקוטלנד. כשראשה של מלכת הסקוטים נערף במצודה של לונדון, נקבע גם גורלה של סקוטלנד להיות מדינת חסות של אנגליה לתמיד. נחמה קטנה הייתה בכך שבנה של מרי יהפוך עם השנים ליורשה של אליזבט הראשונה ויהיה גם למלך אנגליה.

הוצאתה האכזרית להורג של מרי הפכה אותה לדמות טרגית. האגדה מספרת שהגרזן לא הצליח להמיתה ונדרשה מכה נוספת בצווארה, אולי אף שתיים, לפני שנפחה את נשמתה.

הסיפור של מרי הוא עוד דוגמה לכך שהדמוקרטיה, גם אם אינה מושלמת, היא צורת השלטון הטובה ביותר. הבה נאמר תודה לדמוקרטיה.


הנה סיפורה של על מרי מלכת הסקוטים:

https://youtu.be/CgZan7L871U


קדימון לסרט על המלכה הסקוטית מרי:

http://youtu.be/EjOWH0g2D9Y?t=3s


סיפורה המפורט של מרי הסקוטית:

https://youtu.be/ija5bmpHbmM?long=yes


ופודקסט של פרופסור הרסגור על מרי מלכת הסקוטים וכשלונותיה העצובים (עברית):

https://youtu.be/NRg1nCzmEM4?long=yes

מון פלה, או "הר פלה" (ההר הקירח) שבאי מרטיניק הוא חרוט געשי, הר געש פעיל, שגרם להתפרצות הגעשית הקטלנית ביותר במאה ה-20. העיר סנט פייר שבאי מרטיניק שבקאריביים הוחרבה על ידו באותה התפרצות.

זה קרה בשנת 1902. הר הגעש התפרץ עם זרם לוהט של גז ואפר בוער. ההתפרצות שעצמתה הייתה גדולה פי 40 מזו של הפצצה האטומית שהוטלה על הירושימה, הביאה לזרם פירוקלסטי שהרג 28 אלף מתושבי העיר סן-פייר.

העיר נחרבה לחלוטין וכמעט ולא נותרו בה ניצולים. רק שלושה אנשים נמצאו בחיים. סיפורו של הניצול השלישי מביניהם היה גם המעניין מכולם - זה היה אסיר שהיה כלוא בבית הסוהר ותודות לעומק הצינוק שבו שהה הוא הצליח לשרוד את האסון הנורא. מסתבר שהפשע לפעמים משתלם..

יוצר הקולנוע הגאון ז'ורז' מלייס הנציח את ההתפרצות בסרט שעשה באותה תקופה.


הנה התפרצות מון פלה ב-1902:

http://youtu.be/VmTjc3KXQZU


ותיאור האסון וכיצד התפרץ הר הגעש מון פלה ב-1902:

http://youtu.be/_vqZGZaRGIg

יונתן או ג'ונתן פולארד הוא יהודי-אמריקאי שהיה אנליסט בשירות המודיעין של הצי האמריקני. הוא עסק בתפקידו בהרבה מאד חומר סודי והיה חשוף למידע מסווג, שאין לגלותו לאיש. בשנת 1985 נתפס ונשפט פולארד על היותו סוכן ישראלי, שכן הסתבר שהוא העביר מאות אלפי מסמכים סודיים לידי מדינת ישראל.

כך נידון פולארד למאסר עולם על ריגול למען ישראל ושוחרר בתאריך ה-21 בנובמבר 2015, בדיוק 30 שנה אחרי מעצרו. עם זאת. המאמצים לשחרר את פולארד במהלך השנים לא צלחו וגם מששוחרר, הוגבלה יציאתו מארה"ב למשך 5 שנים נוספות.

כמו מרגלי האטום היהודים ג'וליוס ואתל רוזנברג, גם יונתן פולארד עורר את סוגיית הנאמנות הכפולה של יהודים אמריקאים - במילים אחרות: האם הם נאמנים יותר לישראל או לארה"ב? - מאז שנתפס פולארד, יהודים אמריקניים שעובדים בסי. איי. איי יודעים להעיד על תחושה של מעקב ובדיקות קפדניות יותר אחר מעשיהם.

בשלהי שנת 2020 הורשה פולארד לעלות לישראל והתיישב עם רעייתו בארץ. שנתיים אחר-כך נפטרה אשתו ממחלת הקורונה. בהספד שלו הוא ביקש ממנה, כמה עצוב, שתחכה לו.


הנה סרטון על פרשת הריגול של יונתן פולארד (מתורגם):

http://youtu.be/A7KC-_c9n8A


לבני הזוג פולארד היה המון כעס על הנטישה של ממשלת ישראל (מתורגם):

http://youtu.be/U0yivYSfG4c


ואחרי שהוא שוחרר, אפשר קצת לחייך על זה (עברית):

https://youtu.be/bU3Zgyjijss

הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.

"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.

במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.

אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.

אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?

קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".


משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).


הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/1RWOpQXTltA


משל המערה (עברית):

https://youtu.be/1jrgE7PSY38


האלגוריה במשל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/SWlUKJIMge4


סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


על משל המערה מאת אפלטון:

http://youtu.be/57XhxJYxWxk


הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):

https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes


ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):

https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes

האי סנט הלנה (Saint Helena) התפרסם בהיסטוריה כמקום הגלות של נפוליאון בונפרטה והמקום שבו סיים את חייו, נפוליאון הוגלה לאי בשנת 1815, לאחר שהובס בווטרלו על ידי האנגלים.

נפוליאון חי בסנט הלנה 6 שנים ואז מת מוות מסתורי. רבים מאמינים עד היום שהוא נגרם מהרעלה, אם כי אין לכך כל הוכחות.

סנט הלנה הוא אי געשי שנשלט עד היום על ידי הבריטים. זהו אחד האיים המיושבים הכי נידחים על פני כדור הארץ. הוא נמצא במרחק של 2,000 קילומטרים מחופי מערב אפריקה ומתגוררים בו כ-4,500 תושבים הרואים בעצמם "קדושים".

בעבר היה האי נקודת מעבר לאניות שהפליגו מאירופה לכיוון האוקיינוס ההודי, אך מאז המאה ה-19 אוניות הסוחר אינן זקוקות לנמל בדרכן בהפלגות ארוכות וערכו הכלכלי של סנט הלנה ירד משמעותית. גם פתיחתה של תעלת סואץ האיצה את הפיכתו של האי למקום שמתבסס בעיקר על חקלאות גידול בקר.

תקוותו הכלכלית הגדולה של האי כרגע היא שדה התעופה החדש שמוקם בו. סביר שהוא יגדיל את התיירות אל האי, שכן בעבר הייתה הדרך היחידה של תיירים להגיע אליו, באמצעות הפלגה בת 5 ימים מדרום אפריקה.


קצת מסנט הלנה:

https://youtu.be/p4T3ieZZxfE


באי הזה יושב הר געש עצום שהתפרצות ומפולת אדירה התרחשה בו ב-1980:

https://youtu.be/-H_HZVY1tT4


מצגת על נפוליאון בסנט הלנה:

https://youtu.be/02yT_hfHBqo


וכך מת נפוליאון באי:

https://youtu.be/eBH7jTTUf4o

שוד הרכבות הגדול היה אחד ממבצעי השוד המפורסמים בהיסטוריה של הפשע. השוד שביצעה כנופיית פושעים בת 15 חברים, בשנת 1963 שאב את ההשראה מסרטי המערב הפרוע.

במיוחד הוא שאב השראה מהמערבון הראשון בתולדות הקולנוע - "שוד הרכבת הגדול" של אדווין פורטר, סרט שבו הוצגה, אגב, כנראה לראשונה בתולדות הקולנוע, עריכה מקבילה, או עריכה צולבת, שמתארת על המסך כמה אירועים, המתרחשים בו-זמנית, אך במקומות שונים.

במהלך השוד פשטה הכנופיה על רכבת דואר שנשאה שטרות כסף שמיועדים להשמדה בלונדון. חברי הכנופיה הצליחו לקחת מהרכבת שלל בשווי של 2.6 מיליון ליש"ט - סכום דמיוני שהפך את השוד הזה לגדול ביותר במאה ה-20.

מכונית שהמתינה ליד הגשר אספה אותם והסיעה לחווה עזובה בשם לזרסלייד שבה המתין להם מטוס. רק ילד אחד שמכר להם היה שם כדי לספר לשוטרים על "האנשים הנדיבים שהיו כאן.." ולגרום בכך לאיתור שמותיהם.

בשבועות שלאחר מכן נתפסו כל חברי הכנופיה, חוץ מנהג קטר ששכרו. המרכזיים שבהם נדונו לעונשי מאסר כבדים ומתוכם שניים נמלטו - צ'רלס ווילסון, שנרצח כעבור זמן קצר בספרד ורוני ביגס, שיברח לברזיל ויהפוך לגיבור תרבות נועז, מעין סלב מקומי, יינשא לאישה מקומית ויבלה שם שנים רבות.

רק בזקנתו, חולה ומתגעגע, יחזור לאנגליה, ירצה מאסר קצר וישוחרר בשל מצבו הבריאותי.

והכסף, אתם שואלים... רק חלק קטן מהכסף שנשדד נמצא. מי אמר שהפשע לא משתלם?


הנה רוני ביגס, האסיר הנמלט של שוד הרכבות הגדול:

http://youtu.be/H5R5SoBYu_Y


ביקור במקום שבו נשדדה הרכבת ב-1963:

http://youtu.be/Eb2AK-me1b8


וסרטו של אדווין פורטר משנת 1903 על שוד הרכבת הגדול מהמאה ה-19, שהיווה השראה לשודדי רכבות:

http://youtu.be/Bc7wWOmEGGY?long=yes

זו אחת התעלומות המסתוריות ביותר בהיסטוריה של אירופה וללא ספק מהסיפורים המסקרנים שתשמעו.

האיש במסכת הברזל (Man in the Iron Mask) הוא סיפור שהתפרסם במיוחד, כשיצא ספר בשם זה, פרי עטו של הסופר הצרפתי, אלכסנדר דיומא האב.

האירוע האמיתי התרחש במהלך המאה ה-17, בתקופת שלטונו של המלך לואי ה-14 בצרפת. באותם ימים הוחזק אסיר אלמוני בכלא, במשך עשרות שנים. הוא הועבר שוב ושוב בין בית כלא לכלא אחר, בין מבצרים שונים ששימשו אז כבתי סוהר בצרפת. האחרון שבהם יהיה הבסטיליה הידועה בפריז.

הפרט שאי אפשר היה להתעלם ממנו אצל האסיר הזה הייתה מסכה, שכיסתה תמיד את פניו. מרבית הגרסאות המקוריות שדיווחו על האסיר המסתורי גרסו שהיא הייתה עשויה קטיפה שחורה ולא מסכת ברזל, כפי שהופיע בספרו של דיומא ויופץ בגרסאות מאוחרות יותר של השמועה.

בכל השלבים הללו נשמרה זהותו של האסיר המסתורי בסודיות מוחלטת. השומרים בבתי הכלא קיבלו פקודה מפורשת שלא לשוחח איתו או לחשוף לאחרים כל פרט שהוא על מראהו או חשד לגבי זהותו. הם הוזהרו שמי שיפר את ההוראות, צפוי לעונש מוות.

האסיר במסכה עצמו, זכה ליחס טוב יחסית וכבודו נשמר. ביחס לאסירים אחרים, הוא נהנה מבגדים טובים ואוכל איכותי.

ב-19 בנובמבר 1703 מת האסיר עם המסכה. זה היה בכלא הבסטיליה בפריז, כשזהותו האמיתית של האסיר לא ידועה, מכיוון שאיש לא ראה את פניו מעולם, בשל מסכת הקטיפה השחורה שהסתירה אותם.

הסיפור בן מאות השנים על האיש במסכת הברזל קיבל ביטויים רבים באמנויות השונות. אם בספרות פרסם אותו דיומא, בקולנוע גילם את דמותו של האסיר המסתורי כוכב הקולנוע ליאונרדו דיקפריו.

סיפורו של האיש במסכת הברזל נע בין תיעוד אמיתי על אסיר במסכה לאגדה היסטורית מסתורית ומסעירה. המסתורין סביב זהותו ימשיך אולי לרתק היסטוריונים וחובבי היסטוריה לתמיד, אך הסיכוי לתשובה ודאית, רק הולך ומתרחק.


#מי הוא היה?
זהותו של אסיר המסכה נותרה חסויה עד ימינו. רבים מהפרטים בסיפור הזה הם בבירור בדויים או לפחות מוגזמים. ועדיין, זו חידה היסטורית, ללא פיתרון ברור, שאיכשהו נותרה לא פתורה - גם בחלוף מאות שנים ואחרי שאימת עונש המוות בצו המלך כבר לא מוטלת על איש.

בין ההשערות שהועלו לגבי זהותו של האיש במסכה היו שמדובר בתאומו הסודי של המלך, אחיו התאום הזהה של לואי ה-14, שנכלא רק כדי למנוע איום על שלטון המלך. המלך הורה לאלץ את אחיו ללבוש מסכה, על מנת שלא יזהו את פניו ותתגלה האפשרות לעיני קושרים אפשריים, להחליפו בתאום זהה.

השערות נוספות לגבי זהותו היו שהאיש במסכה הוא אציל שסר חינו בעיני המלך, או מרגל בכיר שנתפס ואפילו מחשבה שאולי היה זה אביו הלא חוקי של לואי ה-14 עצמו.

חוקרים שחיפשו גם הם פתרון, פיצחו בשלב מסוים את צופן יומנו של המלך. מהצופן, המורכב יחסית, הם למדו, לטענתם, שהאסיר במסכה היה גנרל צרפתי שברח מהקרב. כדי לחוס על כבודו של מי שנטש את חייליו ונאסר, הוסתרה זהותו באמצעות המסכה.

הרומן המפורסם "האיש במסכת הברזל" הוא חלק ממיתולוגיה, שהפכה את מסכת הברזל למרכיב מרכזי בסיפור, אבל בפועל מה שנותר פתוח הוא רק התשובה המספקת אץ הסקרנות לשאלה - מי היה האיש במסכת הברזל?


הנה סיפורו של האסיר במסכת הברזל:

https://youtu.be/mwXFAKTf040


מי הוא היה?

https://youtu.be/DfJNWA2hnS8


תעלומת האיש עם קטעים מסרטים עליו

https://youtu.be/z7hdc5M9rjI


והסרט המלא על האיש במסכת הברזל מ-1977:

https://youtu.be/YzrNYjuPcSU?long=yes

נפוליאון בונפרטה, הוא נפוליאון הראשון, היה קיסר צרפת. לרוב מכנים אותו פשוט "נפוליאון" (כמו מדונה או ריטה). הוא היה המצביא המהולל בתולדות צרפת ואחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים.

הוא נחשב לאמן ההפתעה הצבאית. מצביא שידע לשער היטב מה האויב חושב ולהפתיע. בעיקר הוא התמקד בלשער מה האויב חושב שהוא לא יעשה ושלא הגיוני שמפקד כלשהו יעשה ואז עשה בדיוק את הלא צפוי ומפתיע את הצד השני.

ומנצח.

בתקופתו צרפת הפכה לאימפריה כובשת ורק פסע עמד בינו לבין שלטון על מרבית אירופה. היה אף שלב שהוא יצא למזרח התיכון, בשאיפה לכבוש גם את המזרח הרחוק. המקום שבו הוא נעצר היה העיר עכו. כשכתב את זכרונותיו הוא ציין ש"אם עכו הייתה נופלת בידי, הייתי משנה את העולם".

נפוליאון עלה לראשונה לשלטון בהפיכה, זאת לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא מצליח. כשליט צרפת הוא התגלה כבעל כושר ארגוני מדהים, בעל כריזמה ומנהיגות מופלאה ומנהיג חכם.

מהר מאוד הוא מבסס את שלטונו בצרפת ומגלה שהוא איש ארגון ומנהל מעולה. בונפרטה הכניס סדר בצרפת המבולגנת של אחרי המהפכה הצרפתית והופך אותה למעצמה גם בשדה האזרחי והמנהלי.

אבל אז הוא יצא לכבוש את אירופה ואף הכריז על עצמו קיסר צרפת. גורלו השתנה כשבחורף הרוסי הקשה הוא נאלץ לסגת, הובס לראשונה ואיבד את מרבית צבאו.

ערים לחולשתו הזמנית, קואליציה של כל המדינות שהתנגדו לו התארגנה כנגדו במהירות וצבאות הקואליציה הביסו אותו והביאו לגירושו לאלבה, אי זעיר שבו הותר לו לשלוט.

כך הפך נפוליאון הגדול, כמעט שליט העולם, לשליטו של אי זעיר בטוסקנה. אבל כמו בונפרטה אמיתי, הוא שיפר את האי ללא הכר ועד היום התושבים המקומיים של האי מודים לו על כך.

לאחר מספר שנים, כשהבין ששלטון המלוכה שהומלך בצרפת נחלש, בונפרטה נמלט מהאי וחוזר לשלוט בצרפת. אך שלטונו היה קצר ונמשך רק כמו שהתקופה הזו מכונה: "תקופת מאה הימים". כי בונפרטה יצא להגן על שלטונו מפני כוחות הקואליציה האירופית האנטי-נפוליאונית, שסרבה לקבל את שובו והתארגנה כנגדו.

שוב חוזר הניגון והוא ניצח פה וניצח שם, עד שהגיע הקרב המכריע שלקראתו התאחדו הכוחות כנגדו. הפעם הוא נתקל בגאון צבאי לא פחות מרשים, הדוכס הבריטי מוולינגטון. כאן האויב לא אפשר לו להפריד בין הצבאות, כפי שתמיד היטיב לעשות ולהביסם כך. באופן מתואם, תוך תפיסת עמדות מוצלחות, המתינו הכוחות לצבא צרפת ליד העיר הבלגית ווטרלו והביסו אותו.

אפילו מזג האוויר היה הפעם נגדו והבוץ הרב היקשה על חיילי צרפת להתקדם למול הביצורים של האנגלים. בקרב ווטרלו הובס נפוליאון בונפרטה סופית וירד מבימת ההיסטוריה.

זה היה סוף הקריירה המפוארת והמעט שחצנית של האיש שלא עצר לרגע, עד שההיסטוריה עצרה אותו. שוב, אך הפעם לתמיד, נשלח נפוליאון אל גלות, הפעם באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה. באי הקטן הזה הוא חי עד מותו והוא עוד לא בן 52.

על אף נפילתו וכשלונותיו, הצרפתים זוכרים אותו בגדולתו. אולי משום שימיו היו ימיה הגדולים של צרפת. אחר-כך היא החלה לרדת ולהידרדר ביכולותיה הצבאיות, מה שהוריד במידה רבה גם את כוחה הפוליטי ביבשת אירופה. במלחמת העולם הראשונה היא עוד תחזיק מעמד כחלק מהברית המנצחת, אבל במלחמת העולם השנייה היא תובס די מהר על ידי הנאצים, ששלטו בה ועשו בה כרצונם. נפוליאון יהפוך למזכרת נעימה של ימי השיא של האימפריה הצרפתית שלא שרדה.


הנה סיפורו של נפוליאון (מתורגם):

https://youtu.be/VdNOXmtcRm8


משפט ההיסטוריה נגד נפוליאון (מתורגם):

https://youtu.be/8aq_gRfmjgY


הרצאת וידאו באנגלית על חייו של נפוליאון:

http://youtu.be/tfHnwqtJT9U


החדר ביפו הכבושה, שבו שיכן נפוליאון בשנת 1799 את חולי הדבר (עברית):

http://youtu.be/Yalz6RlcD48


כך הובס בעכו ונעצרה תכניתו לכבוש את אסיה (עברית):

https://youtu.be/PqYbnchHyd4


כובעו של נפוליאון מקרב ווטרלו מועבר למוזיאון אחר:

https://youtu.be/bt5cJZFxZOM


כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש. הנה הפגישה ביניהם:

https://youtu.be/puZh2LARvHU


שחזור קרב של נפוליאון בימינו:

http://youtu.be/tr3yUB-LibM


האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:

https://youtu.be/p4T3ieZZxfE


ו"שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על חייו של נפוליאון בונפרטה (עברית):

https://youtu.be/BOQM4nDqlPM?long=yes

מושבת העונשין ההיסטורית של פורט ארתור באוסטרליה הייתה בעבר מקום שאליו הגלו פושעים מרחבי האימפריה הבריטית שאוסטרליה הייתה חלק ממנה. האסירים שהוחזקו במושבת העונשין הזו, בחצי האי טסמן שבדרום-מזרח אוסטרליה, עבדו בעבודות פרך ובעבודות שונות של מלאכה, תיקונים, וייצור של חומרי בניה.

בית הכלא שבמקום נסגר ב-1877, אבל עד אז היו חיי הפושעים לשעבר קשים. יש המספרים שרוחות האסירים שמתו כאן ממשיכות לפקוד את המקום ולעשות "בווו" לתיירים האומללים. אבל אנחנו כמובן לא מאמינים כי אנחנו יודעים בפירוש ששמועות על רוחות רפאים מכניסות כסף רב למנהלי אתר התיירות שבמקום והרוח היחידה שמסתובבת במקום היא רוח המזגן שבמשרדי ההנהלה.


הנה מושבת העונשין השלווה פורט ארתור:

http://youtu.be/7VQry7AAKao


הקלטה שבשניות ה-13 וה-19 גילו בה צעקת "לא!" ושאלה "אתה בא?"

https://youtu.be/AIGgSrw1SSo


רודפים אחרי רוחות:

https://youtu.be/kR2PdVY8Xfo


וסרטון תיעודי על רוחות הרפאים של פורט ארתור:

https://youtu.be/W-HX660cFnQ?long=yes

כלא אלקטרז המכונה גם "הסלע", היה בית סוהר אמריקאי לפושעים ועבריינים מסוכנים ביותר. הוא ניצב על אי במפרץ סן פרנסיסקו שבקליפורניה והיה כלא שקשה מאד לברוח ממנו. למעשה, זכה כלא אלקטרז למקום בספר השיאים של גינס בתור "הכלא השמור ביותר בעולם". הוא היה מבודד לחלוטין מהעיר סן-פרנסיסקו שנמצאת מולו ועובדי הכלא, הסוהרים ואפילו בני המשפחות שלהם - כולם התגוררו על האי.

הבריחה מכלא-אלקטרז הייתה כמעט בלתי אפשרית. במהלך שנותיו כמעט כל מי שניסו לברוח מהאי נתפסו או טבעו בבריחה. רק 3 אסירים נחשבים 'נעדרים' כיום, כיוון שלא נמצאו, אם כי שיערו שטבעו גם הם. בריחתם הנועזת של השלושה הונצחה בסרט הקולנוע "הבריחה מאלקטרז" משנת 1979.

בשנת 1963 נסגר הכלא בשל עלויות אחזקה גבוהות, שנבעו ממיקומו על האי ובשל זיהום מי המפרץ שנבע מהשפכים שיצר. כיום הוא משמש אתר תיירות.


הנה סרטון על אלקטרז:

http://youtu.be/9RFS46DH88w


מקומות סודיים באלקטרז:

http://youtu.be/xJc5Uco1p3k


אחד האסירים המפורסמים באלקטרז - איש הציפורים מאלקטרז:

http://youtu.be/7U0_Mj1GitI


וסרט ארוך על הכלא המפורסם אלקטרז והבריחה ממנו:

https://youtu.be/DO153ueJX1A?long=yes

תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.

הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.

כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 צעירות היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים, שהעריצו את אישיותו.

הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.

אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...

באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...

וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.

למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.

בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!


הנה סיפורו של הרוצח הסדרתי שמעולם לא רצח במו ידיו:

https://youtu.be/kM1PBeImyOw


כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:

https://youtu.be/RA7Kh6cgwks


על המסר "הלטר סקלטר", בתרגום חופשי "בלגן" או "תוהו ובוהו":

https://youtu.be/5TtQqbuLxrc


מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:

https://youtu.be/zMXnAcdv1OI


שתיים מחבורתו מעידות אחרי שנים על האירועים שעברו:

https://youtu.be/RA7Kh6cgwks


כמה עובדות על מנסון:

https://youtu.be/lQqcVeu5mHc


וסרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:

https://youtu.be/v4qZB2ytq10?long=yes

אם כל ילד בעולם המערבי מכיר את "המונה ליזה" הרי שזה לא מעט בזכות גנב קטן ולא מתוחכם במיוחד - זה היה הוא שהפך את המונה ליזה מסתם ציור נודע ואהוד בעיקר על מומחים לאייקון התרבות החשוב בעולם!

זה קרה באוגוסט 1911. ממוזיאון הלובר שבפאריז נגנבה ה"מונה ליזה". הגנב, עובד המוזיאון ששמו וינצ'נזו פרוג'ה, החביא את הציור הקטן מתחת למעילו ויצא מהמוזיאון באדישות רבה. לשווא חיפשו שוטרי פאריס אחר הגנב, הציעו פרס כספי למוסר המידע וחקרו כל מי שיכול היה לדעת משהו, אך לא מצאו דבר.

המדהים הוא שבזכות גניבתה על ידי אותו פרוג'ה, הייתה היצירה שנגנבה לסנסציה עולמית. כך או כך, במשך שנתיים החביא הגנב את הציור שיהפוך מעתה ליצירה הכי מפורסמת בהיסטוריה, בארגז מתחת למיטתו.

כשהוא שב לאיטליה, אחרי שנתיים, הציע פרוג'ה הנבעך למכור את התמונה למוזיאון אופיצי שבעיר פירנצה. דקות אחר-כך קיבלה המשטרה המקומית את הטלפון שהפך אותה לגיבורת הפענוחים של אותם הזמנים. המונה ליזה נמצאה!

אחר-כך יספר הגנב "פעלתי בשל דחף רגעי". בהמשך הוא ישנה את גרסתו ויספר שרצה להשיבה לאיטליה, שממנה שדד אותה נפוליאון. במשפט יאמר זאת שוב והשופטים יקלו את דינו, על אף הידע ההיסטורי הלא מרשים שגילה... צחוק הגורל, שאחרי מאסר לא ארוך ישוב פרוג'ה "הפטריוט" לצרפת וימות בה כמה שנים מאוחר יותר.


הנה סיפורה של המונה ליזה והגניבה שפרסמה אותה בעולם כולו (מתורגם):

https://youtu.be/yRK_uCMwZPY


כך דווקא גניבת היצירה תפרסם אותה בכל העולם ותספק פרטים רבים שלא יאומנו:

https://youtu.be/aPIeJqh_oTA


סיפורו של הציור והגניבה שהפכה אותו למפורסם ביותר בעולם (עברית):

https://youtu.be/4wc_t8VcVVM


שחזור הגניבה הפשוטה להפליא של המונה ליזה ממוזיאון הלובר:

http://youtu.be/BhXaD2PTFwQ


והחשד שמאחרי הגנב עמד מוח מתוחכם הרבה יותר, שזמם סנסציה משלו:

http://youtu.be/Rq0jS8mAJ4Q

לאחר שנפוליאון הכריז על עצמו קיסר צרפת ונסוג בחורף הרוסי הקשה, הוא הובס לראשונה בקרב על ידי קואליציית הארצות שהתנגדה לו. הללו הביסו אותו וגרשו אותו אל האי הזעיר אלבה. כך הפך נפוליאון, ברשות, לשליטו של אי קטן בטוסקנה שבאיטליה, במקום לשליט אירופה כולה.

אבל לאחר מספר שנים, משנחלש השלטון בצרפת, עזב בונפרטה ביוזמתו את האי וחזר לצרפת. הוא השתלט ללא קושי מיוחד על הרפובליקה, ששיוועה לימיה הגדולים בראשותו. כך החלה תקופת שלטונו השנייה, "תקופת מאה הימים".

שוב בשלטון, נפוליאון בונפרטה לא איבד זמן כדי להגן על שלטונו מכוחות הקואליציה האירופית. קואליציית המנצחים, שהביאה לגלותו באי הקטן, סרבה להתיר לו לשוב לשלטון. אבל נפוליאון לא נכנס להיסטריה ולא מתעסק בהיסטוריה. הוא עושה אותה. שוב הוא ניצח פה ושם ושוב הוא מתקדם לעבר קרב מכריע. הקרב הזה מתקיים ליד העיירה ווטרלו.

נפוליאון נחוש להחזיר את צרפת לימיה הגדולים, אבל בקרב ווטרלו הוא הובס על ידי כוחות הקואליציה, בראשות הדוכס הבריטי מוולינגטון.

כך הובס נפוליאון בונפרטה בקרב ווטרלו סופית וירד מבימת ההיסטוריה.. תמו מאה הימים של נפוליאון. הפעם נשלח נפוליאון לגלות באי המבודד והמרוחק סנט-הלנה, שבו הוא יחיה שנים ספורות, עד מותו בגיל 52.


כך שהה נפוליאון באי האיטלקי אלבה, שאליו הוגלה לאחר שנכשל ברוסיה, עד ששב ממנו לצרפת:

https://youtu.be/142bkmUb9DU


כשחזר לצרפת הוא אסף סביבו את הצבא מחדש והחל את מאה הימים. הנה הפגישה ביניהם:

https://youtu.be/puZh2LARvHU


האי סנט הלנה והבית שבו התגורר ומת נפוליאון בונפרטה:

https://youtu.be/p4T3ieZZxfE


וסרט תיעודי על בונפרטה המצביא, הקיסר ומי שיקבל מאה ימים של הזדמנות נוספת:

https://youtu.be/t5fO_Jc_Lps?long=yes

עד המאה ה-20 הייתה התופעה של אדם פשוט ההופך למלך או קיסר אירוע די נדיר. אם הוא התרחש, הרי שלרוב זה קרה במהלך הפיכה אלימה שביצע.

אך נפוליאון בונפרטה היה מקרה שונה. הוא היה אזרח צרפתי רגיל, חייל שהתחיל מלמטה, כמעט מכלום ועדיין נאלץ לעשות מרחק עצום אל השלטון. מקורו, צריך לזכור, באי קטן ומרוחק מפריז, שזה משהו כמו לכבוש ולהנהיג בימינו את ארצות הברית של היום מעיירה זעירה, שאיו בה אפילו אינטרנט בטקסס. ועדיין, משם נפוליאון הגיע הכי גבוה שאפשר בצרפת, לטופ הפוליטי של ארצו.

וואו. איך זה קורה?

נפוליאון, בנו של נוטריון מהאי קורסיקה, הבין את המצב הפוליטי שאליו נקלעה צרפת אחרי המהפכה הצרפתית. המהפכה הזו הייתה סימן ברור בעיניו לכך שהסתיימה התקופה שבה השלטון מבוסס על המוצא המשפחתי והמעמד האציל שלך. הוא הבין שאם בעבר רק למעטים הייתה האפשרות לזכות בשלטון, בעיקר לרשת אותו מאב מלך, הנסיבות בצרפת השתנו.

נפוליאון, איש צבא מקצועי וחריף בשכלו, גבר במהירות על מתחריו בדרכו לפיקוד על הצבא. הוא הבין שהמלחמות עומדות להיות יותר ויותר גדולות ולהתבסס על המוני חיילים מגויסים, הלוחמים בטקטיקה של הפתעה. הוא סבר שעידן המלחמות המסורבלות של המאה ה-18, עם צבאות המבוססים על שכירי חרב ולוחמה במערכי קרב מסורבלים וקבועים, סיים את תפקידו ההיסטורי.

לכן הוא הקים צבא צרפתי המוני ומנוהל היטב, עם מנהלה ומפקדות ערוכות בצורה מודרנית ומאות אלפי לוחמים. עם הצבא הזה הוא יצא למלחמות בכל אירופה והפך את צרפת לאימפריה הגדולה של אירופה באותה תקופה.

מנהיגותו והמיומנות שגילה בשדה הקרב, יכולת הנאום שלו, שלהוב החיילים למען צרפת ובמיוחד יכולות הניהול והשליטה של נפוליאון היו יוצאי דופן. היה שם עוד משהו - נפוליאון עורר השראה בחייליו והערצה אדירה.

כמה כריזמה הייתה צריכה להיות לאיש הקטן, נמוך הקומה הזה, שהם אהבו כל כך והלכו אחריו אל האש?

שמועות על האיש המהפנט, החלילן מקורסיקה, שחייליו נוהים אחריו, הגיעו גם לראשי המהפכה והרבה לפני שהיה לראש הצבא. לאור המצב המבולגן והכאוס בצרפת הפוסט-מהפכנית, הם מחליטים למנות אותו לשליט צרפת, בתקווה שהוא יעשה בה סדר.

והוא עשה בדיוק את זה. נפוליאון בונפרטה המתוחכם הפסיק את הבלגן והאלימות ששררו בצרפת אחרי המהפכה ושיפר את המצב במדינה החזקה שלו. הוא היה רפובליקאי אבל הרגיש מלך העולם. המנהיג שצרפת חלמה עליו הרבה שנים.

ואז הוא מחליט להפוך לקיסר. מילא קיסר, אם הוא היה עוצר כאן אז ככל הנראה הוא היה הופך לאחד המנהיגים המצליחים בהיסטוריה של צרפת. אבל נפוליאון בלי מלחמות הוא לא נפוליאון ולכן הוא המשיך בחרחור מלחמותיו, בכיבושיו ובקרבות בכל פינה באירופה ואחר כך גם מחוץ ליבשת.

עד שהוא החל להפסיד.

משם ההתדרדרות הייתה ברורה. ה-nobody הזעיר, שהפך גיבור ומנהיג ואז ייסד קיסרות ורצה לשלוט בכל אירופה ומסביבה, הובס על ידי החורף הרוסי. מאות אלפי חיילים איבדו את חייהם בשל שאיפותיו. הוא גם הביא לאיחוד של מדינות אירופה נגדו ונגד הקיסרות שלו והובס על ידם, כשצרפת היא זו שמורידה אותו מהשלטון.

האיש שהפך את עצמו מכלום, לאחת הדמויות המוכרות בהיסטוריה, מלך המיתוג העצמי שסובב את הכובע הצבאי שלו ב-90 מעלות ובכך הפך את עצמו לאייקון המזוהה בכל פינה ביבשת, תוך שהוא מעמיד ציירים לצייר אותו בשלל מחוות מנצחים. מי שדאג שליד דמותו בציור המפורסם של ז'ק לואי דויד יירשמו שמותיהם של חניבעל וקרל הגדול, כדי להעצים את עצמו לצד גדולי הכובשים - האיש הזה מת לבסוף בודד וחולה, אפילו בלי אשתו, כמה שנים לאחר שהוגלה אל האי המבודד סנט הלנה.


הנה הקריירה הבלתי נתפסת של נפוליאון בונפרטה (מתורגם):

https://youtu.be/8aq_gRfmjgY


מחייל לקיסר - תיאור צמיחתו של נפוליאון בונפרטה:

https://youtu.be/E2MHFwYXLck


מצגת וידאו על חייו של בונפרטה:

http://youtu.be/A1x9-N7vZFQ


וקברו של האיש הפשוט שהיה לקיסר צרפת:

http://youtu.be/RCVN1z7gQZ8

בר באמריקה. עת הארץ מוטלות גופות של שלושה אנשים. פטי ולנטיין יורדת במדרגות לרינת הבר ונדהמת למראה התמונה הברוטלית. מי רצח אותם?

ולמה?

רובין קרטר היה מתאגרף מצוין שיכול היה בקלות להיות אלוף העולם. אבל הוא הורשע ברצח הזה שמעולם לא ביצע. הוא ישב במשך 20 שנה בכלא על מעשה שלא היה אפילו מעורב בו.

בעת שישב בכלא, בשנות ה-70, פרסם הזמר הנערץ בוב דילן שיר מחאה ארוך ומפורט בשם "הוריקן", על סיפורו של המתאגרף שכונה בכינוי הזה וכמילות השיר "יושב בכלא על משהו שלא עשה".

את השיר מיקם דילן בתחילתו של אלבום מעולה שלו והפך אותו ללהיט ענק במצעד הפזמונים האמריקאי. וכשדילן כותב שיר על מישהו או על משהו, כל העולם מאזין. הוא עורר התעניינות עצומה במתאגרף השחור לשעבר שריצה שנות מאסר ארוכות בכלא.

השיר הארוך והקשה להאזנה הצליח לגרום למפורסמים רבים להצטרף למאבקו למשפט חוזר למתאגרף האומלל. גם במשפט זה הורשע, אך המאבק הציבורי נמשך. במשפט שלישי, דבר שלכשעצמו מתרחש באמריקה לעיתים רחוקות, אם בכלל, סוף סוף זכה קרטר למשפט צדק וזוכה לחלוטין מהפשע.

בנוסף לזיכוי, עשה השופט מעשה חשוב. הוא גינה קשות את הגזענות שעמדה בבסיס ההרשעות הקודמות.

התוצאה הייתה מדהימה לא פחות מהסיפור הלא יאומן שסיפרנו עד עכשיו. רובין קרטר, בחור שחור וחסר השכלה, משוחרר מהכלא אחרי 20 שנות מאסר על לא עוול בכפיו, התיישב ללמוד משפטים. הוא הפך לעורך דין בקנדה.

בוב דילן, אייקון ולוחם חברתי לאורך כל הקריירה שלו, לא חזר מעולם לשיר בהופעות את השיר שכתב עליו. הוא את העבודה שלו למען הצדק עשה.


הנה השיר של דילן עם תמונות מפרשת "הוריקן":

https://youtu.be/CCDo9Ms8qPg


על מסע ההופעות ב-1975 שהמשיך את המסע לזיכויו של קרטר (מתורגם):

https://youtu.be/yhp99E-XLwY


גירסת כיסוי לשיר "הוריקן" שחולל סערה:

http://youtu.be/INWM1_wJhuw


קדימון מהסרט "ההוריקן" על סיפורו של רובין הוריקן קארטר:

http://youtu.be/xLGdTAseMGM


קרבות אגרוף של רובין קרטר מהקריירה שנקטעה:

https://youtu.be/_wSUVM4ABvc


אחרי ששוחרר ולמד משפטים - עורך דין רובין קארטר נואם לפני קהל:

http://youtu.be/nhKew1z2UcY


וסרט תיעודי על פרשת רובין קרטר הוריקן:

https://youtu.be/YYHiRtgo3dA?long=yes

אם היינו מספרים לכם שמבצע הריגול הנועז ביותר במלחמת העולם השנייה בוצע ממש בתוך מחנות הריכוז, הייתם מאמינים? ואם היינו מספרים לכם שהמרגל הסתנן למחנה הריכוז אושוויץ מרצונו ושהה שם במשך 3 שנים כאסיר מהשורה?

ויטולד פילצקי הוא ללא ספק מהגיבורים הגדולים של מלחמת העולם השניה. הוא היה קצין פולני שלקח על עצמו בשנת 1940 משימה שלא תאומן: להיכנס לאושוויץ מיוזמתו ולהפוך לאסיר - רק כדי שיוכל לרגל ולהעביר מידע על המתחולל שם למחתרת הפולנית ודרכה לשירותי המודיעין של בנות הברית.

במשך 3 השנים שבהם היה פילצקי אסיר מהשורה במחנה הריכוז הוא תעד את זוועות המשטר הנאצי והקפיד להעביר דיווחים על ההוצאות להורג, ההשמדה ותאי הגזים. הוא הגה והעביר החוצה תוכנית מפורטת להפצצת המחנה שפעל בפולין. רק לאחר שהבין שהבריטים לא מתכוונים להפציץ את תאי הגזים והמחנות, הוא ביצע בריחה נועזת מאושוויץ.

גם בהמשך המלחמה הוא השתתף במרד נגד הנאצים ולאחר המלחמה הוא ריגל כנגד השלטון הסובייטי שהשתלט על פולין, עד שנתפס והוצא על ידי הסובייטים להורג.

לאחר שנים שפעילותו הוסתרה, בשנים האחרונות הוא זוכה סוף סוף לכבוד הראוי לו בעולם כ"מי שנלחם בגבורה ברודנים".


הנה סיפור גבורתו של המרגל מאושוויץ:

http://youtu.be/MU5ug2eTwGc


ומצגת וידאו עם תמונותיו של ויטולד פילצקי, מרגל אושוויץ:

http://youtu.be/Umlxcm_mq2g

אם תבקרו פעם במצודת לונדון, תוכלו לראות בכניסה לחצר המצודה את "מגדל הדמים". זהו הכינוי של מגדל שבו משערים ההיסטוריונים שנרצחו ככל הנראה המלך אדוארד החמישי ואחיו הדוכס מיורק.

סיפורו של המלך האנגלי הצעיר אדוארד החמישי (Edward V of England) הוא מהסיפורים הקשים והלא מפוענחים של ההיסטוריה האנגלית. המלך הצעיר, רק בן 12, ירש את מלכות אביו, כשבשנת 1483 מת אדוארד הרביעי לפתע. בניו, אדוארד החמישי, שהיה ליורשו לכס המלכות האנגלי, ואחיו בן ה-9 ריצ'רד משרוסברי, דוכס יורק, יצאו בשיירה אל לונדון, לטקס ההכתרה.

אבל אחיו של המלך המת, ריצ'ארד השלישי, לא היה טיפש. הוא גם התאכזב שהמלך לא הפך אותו ליורשו ורק מינה אותו לאחראי ולחונך של המלך הצעיר, אדוארד החמישי ושל אחיו בן התשע. נאמן לצוואת המלך המת, הוא פגש את שיירתם של האחיינים בדרכה מויילס אל לונדון ודאג שהמלך הצעיר אדוארד אכן יגיע ללונדון. המיועד למלך בן ה-12 השתכן במצודת לונדון, שהיה אז אחד מארמונות בית המלוכה והמתין לטקס ההכתרה.

אבל איכשהו נדחתה שוב ושוב הכתרת המלך הצעיר. לאחר שהבישוף העיד על כך, התכנס הפרלמנט האנגלי והכריז שאדוארד הוא ממזר. זאת מכיוון שאביו, אדוארד הרביעי, התארס לאישה אחרת, עוד בטרם נישא לאמו של אדוארד. מכיוון שנישואי הוריו של אדוארד נחשבו עתה לא חוקיים, היו אדוארד החמישי וכל אחיו לממזרים. לפי החוק האנגלי, ממזרים אינם ראויים לשאת את הכתר ולהיות למלכים. לפיכך מונה יורש אחר לאדוארד הרביעי. זה היה דווקא אחיו, ריצ'ארד, שזכה להיות המלך "ריצ'ארד השלישי".

וכך היה דודם של השניים, ריצ'ארד השלישי, מי שנחשב לנאמנו של אביהם בחייו, למלך החדש. בטרם המליך את עצמו למלך, הוא כבר נהג באכזריות וביעילות שייאפיינו את תקופת מלכותו, כשמיהר לכלוא את שני הנסיכים בכלא שבמצודת לונדון. השניים ישבו בכלא תקופה ארוכה, בעת שדודם מחזק את שלטונו באנגליה. במהלך השנה, נעלמו השניים באופן מסתורי ואיש לא הצליח לגלות מה אירע להם. הסברה ההיסטורית המקובלת היא שהם נרצחו ונקברו במצודה, בהוראת המלך.

מאתיים שנה לאחר מכן, בעת שיפוצים שנעשו במצודת לונדון, בשנת 1674, נמצאו שני שלדים קטנים. הם נזרקו אל ערימת זבל וכמעט ונשכחו, אבל מספר שבועות לאחר מכן עלה לפתע שאולי אלו שלדי הנסיכים הנעלמים. השלדים נשמרו מאז בכד קבורה בכנסיית ווסטמינסטר. בשנת 1933 הם נבדקו ואוכסנו בכוך שמתחת לכנסייה. אבל המומחים לא לקבוע את מינם של הילדים, או את גילם בעת מותם והמסתורין נמשך.


הנה סיפור הרצח של המלך אדוארד החמישי:

https://youtu.be/p_XQQPK-xvk


הסיפור בצלליות:

https://youtu.be/6kt-rmCchfk


כך ככל הנראה מת אדוארד החמישי:

https://youtu.be/srByN2AHUfE


הציור המפורסם של שני הנסיכים, שצייר פול דה לה רוש:

https://youtu.be/popWIKUgGu4


סרט תיעודי על חייו ומותו של הנסיך במגדל - אחת הפרשות הקשות:

https://youtu.be/d3bYh29LA00?long=yes


סיפור מותם ומציאת שרידיהם של שני הנסיכים:

https://youtu.be/VRIDhxFBHWg?long=yes


וסרט תיעודי קצר על המסתורין סביב מותם של הנסיכים שבמגדל:

https://youtu.be/IIlEWH5yJN4?long=yes

ביל רובינסון שכונה "בוג'נגלס" היה מגדולי רקדני הסטפס באמריקה ומי שנחשב לאבי הסטפס בארצות הברית. הוא החל כרקדן רחוב שחור בשנות ה-30 של המאה ה-20, אבל משהתגלה על ידי בעלי האולפנים הגדולים, הוא הפך לרקדן בקולנוע והשתתף בסרטים רבים. במיוחד זוכרים אותו היום מריקוד הסטפס עם ילדת הפלא של אמריקה, שירלי טמפל.

יש מי שסברו שעליו נכתב אחד מהשירים הנערצים במאה ה-20 "מיסטר בוג'נגלס" (Mister Bojangles), אבל לא ידעו שאחרי שהשיר עצמו התפרסם, נטלו רבים מרקדני הרחוב השחורים באמריקה את הכינוי "בוג'נגלס". ג'רי ג'ף ווקר, שכתב את השיר סיפר שהוא נולד בהשראתו של אסיר שהכיר בבית סוהר בניו אורלינס, בו נכלא ווקר עצמו לאחר שהתחצף לגברת מקומית.

השיר, שנכתב בשנת 1968, סיפר על רקדן בודד שרוקד כמו אלוהים, אבל מעולם לא הצליח יותר מלהופיע עם כלבו במופעים נודדים ובירידים. אחרי שהכלב הנאמן מת, הוא התאבל עליו 20 שנים ארוכות והתמכר לשתייה. בסוף השיר הוא נמצא מאחורי הסורגים. אבל לפעמים, אם מקשיבים היטב, אפשר לשמוע שמישהו מבקש ממנו לרקוד עוד ריקוד קטן.

והשיר הקטן הזה הפך לאחד השירים המבוצעים באמריקה. מי לא שר אותו? - כמו במירוץ שליחים שנוטלים זה מזה את המיקרופון, החל בווקר, הכותב-זמר שהרטיט בקאנטרי עגמומי, דרך כוהנת הסול והגוספל נינה סימון, שהפכה אותו לשיר הכאב האולטימטיבי, על הבדרנים הפשוטים שרגע אחרי ההצגה, איש אינו מכיר יותר או רוצה להכיר.

אחריהם נטל אותו הבדרן השחור המצליח ביותר בשנות ה-60 סמי דייוויס ג'וניור והפליא גם הוא לשיר את סיפורו של בוג'אנגלס האומלל. ואחרי כל הגדולים מהעבר (הזכרנו כבר את פרנק סינטרה ובוב דילן?), הפליא גם זמר הפופ המצליח רובי ויליאמס, להציג את המיסטר לדור החדש של הניינטיז, במסע הלא-נגמר של השיר עם הסיפור הקטן-גדול הזה. הוא שר עם תזמורת בלוז ורקדן סטפס שרקד את עצמו בלי הפסקה. שיר קטן וריקוד גדול.


הנה יוצר השיר ג'רי ג'ף ווקר:

https://youtu.be/IcZCPT1eb0I


צלילי הביצוע החזק של נינה סימון עם ריקוד לא קשור אבל יפה של דרווישים מחוללים:

https://youtu.be/ySzkTMv98pQ


אבי הסטפס, "בוג'נגלס" ביל רובינסון, ב-1932:

https://youtu.be/vj1KYaCIA5o


סמי דיוויס ג'וניור מבצע אותו בהופעה:

https://youtu.be/-Fju4UajL7g


רובי ויליאמס בביצוע ג'אז מרהיב:

https://youtu.be/Zif1W8fxEJU


ביל בוג'נגלס רוקד סטפס בסרט הוליוודי:

https://youtu.be/WkD60wab3n4


וכאן ביל בוג'נגלס, בריקוד סטפס עם שירלי טמפל:

https://youtu.be/wtHvetGnOdM

פוטש בית הבירה (Beer Hall Putsch), או פוטש מרתף הבירה, היה הפיכה שניסו היטלר וחבריו הלאומנים לבצע בבאווריה, לקראת מה שקיוו שתהיה השתלטות על גרמניה כולה.

הפוטש הזה, מילה בגרמנית שפירושה "הפיכה", היה יריית הפתיחה של המהפכה הנאצית. זה היה האקט האלים הראשון של מי שעתיד להשתלט על גרמניה ולהפוך אותו לתליין הגדול בהיסטוריה ואת אירופה לבית המטבחיים שלו.

הכל מתחיל ב-8 בנובמבר 1923, ערב יום השנה החמישי לנפילת הרייך הקיסרי, כשאדולף היטלר וכנופייתו נכנסים לכינוס של מפלגת ימין יריבה ושלטת בבאווריה, שמתקיים בבית הבירה הגדול במרכז מינכן, ה"בירגרברויקלר".

החבורה הנאצית משתלטת על הכינוס. אחד המשתלטים ירה אל התקרה והפיהרר לעתיד הכריז: "המהפכה הלאומית החלה!" ומשכנע באיומי אקדח את שלישית המנהיגים בה לתמוך בה. זמן קצר לאחר מכן יוצאים היטלר ואנשיו מהמקום ומנסים לסייע להשלים את כיבטש המפקדה הצבאית שבעיר.

אבל העניינים מסתבכים וההפיכה לא מתרוממת. למחרת היטלר מנסה לתקן וצועד עם כמה אלפי חברי מפלגה מקווה עדיין להשתלט על גרמניה. אבל הוא נתקל בהתנגדות ובירי על אנשיו. הוא, גרינג ורבים נפצעים ו-13 נהרגים. הפוטש נכשל.

בעקבות הפוטש הכושל נשפט היטלר. אבל את השופטים למשפט בחר פקיד אוהד של הנאצים בממשל הבווארי. אלה היו שופטים לאומניים בעצמם והם אפשרו להיטלר להפוך את אולם בית המשפט לבמה בה הציג את רעיונותיו הלאומניים.

במקום לכפור בהאשמות נגדו, היטלר צייר את עצמו כפטריוט הרוצה להפיל את הממשלה הבוגדת. הסיקור העיתונאי של המשפט הלך והתגבר והביא את התועמלן והפוליטיקאי השולי מבאווריה לתודעה של כל אזרחי גרמניה. רבים במדינה "קנו" את רעיונותיו על מלחמתו ה"פטריוטית" כנגד הממשלה הדמוקרטית ששריה הם בוגדים...

לאחר שנגזרו עליו 5 שנות מאסר, היטלר נשלח לבית הכלא. אבל שופטיו דאגו להכניס לגזר הדין סעיף קטן ובו אפשרות לשחרור מוקדם, כבר לאחר חצי שנה, במידה והתנהגותו בכלא תהיה טובה.

גם המאסר עצמו לא היה מאסר רציני. להיפך. בחדרו שבכלא כתב הצורר הנאצי לעתיד את ספר השטנה שלו "מיין קאמף", אירח חברים ותכנן את צעדיו הבאים.

הפוטש הכושל, מסתבר בדיעבד, העלה אותו ואת רעיונותיו לליגה הלאומית. הוא הפך לשחקן מרכזי בפוליטיקה הגרמנית ובמסלול לא יאומן של תמימות מצד המנהיגות שנכנעת לו ואלימות מעורבת בציניות אין גבול, הוא יהפוך עשור אחר כך לשליט גרמניה ועשור נוסף אחרי כן למחריב אירופה וגרמניה בתוכה.

ה"בירגרברויקלר" שבכיכר רוזנהיימר, אותו מרתף בירה שבו החל הפוטש, כבר לא קיים. 16 שנים אחר כך נכשל בו ניסיון התנקשות בהיטלר.

המתעקשים לנשום את ההיסטוריה מעוררת החלחלה של הנאצים, יכולים להתנחם ולפנות אל בית בירה אחר, במרחק קצר משם. שם מצוי ה"הופברויהאוס", מקום המארח בכל ערב מאות גרמנים חובבי בירה.

כאן הציג היטלר בפברואר 1920 את מצע המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, או בשמה המוכר היותר המפלגה הנאצית.


הנה סיפור הפוטש של בית הבירה, עם שחקנים:

https://youtu.be/r4a9MJg5CvA


הפרטים:

https://youtu.be/mTFerHrvm18


'פוטש מרתף הבירה' של הנאצים:

http://youtu.be/FpUA1Kbmaow


בהיסטוריה:

http://youtu.be/lbvMnFwe4lc


סיפור הפוטש הזה:

http://youtu.be/DvD8bbCiAVE


וסיפורו המלא של פוטש בית הבירה:

https://youtu.be/0-hDmm2itO0?long=yes