שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם יש רוחות רפאים במושבת העונשין פורט ארתור?
מושבת העונשין ההיסטורית של פורט ארתור באוסטרליה הייתה בעבר מקום שאליו הגלו פושעים מרחבי האימפריה הבריטית שאוסטרליה הייתה חלק ממנה. האסירים שהוחזקו במושבת העונשין הזו, בחצי האי טסמן שבדרום-מזרח אוסטרליה, עבדו בעבודות פרך ובעבודות שונות של מלאכה, תיקונים, וייצור של חומרי בניה.
בית הכלא שבמקום נסגר ב-1877, אבל עד אז היו חיי הפושעים לשעבר קשים. יש המספרים שרוחות האסירים שמתו כאן ממשיכות לפקוד את המקום ולעשות "בווו" לתיירים האומללים. אבל אנחנו כמובן לא מאמינים כי אנחנו יודעים בפירוש ששמועות על רוחות רפאים מכניסות כסף רב למנהלי אתר התיירות שבמקום והרוח היחידה שמסתובבת במקום היא רוח המזגן שבמשרדי ההנהלה.
הנה מושבת העונשין השלווה פורט ארתור:
http://youtu.be/7VQry7AAKao
הקלטה שבשניות ה-13 וה-19 גילו בה צעקת "לא!" ושאלה "אתה בא?"
https://youtu.be/AIGgSrw1SSo
רודפים אחרי רוחות:
https://youtu.be/kR2PdVY8Xfo
וסרטון תיעודי על רוחות הרפאים של פורט ארתור:
https://youtu.be/W-HX660cFnQ?long=yes
מהו ניסוי הכלא של סטנפורד?
ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.
בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.
לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".
בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.
לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.
ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".
הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):
https://youtu.be/VVZAxSjKK3g
פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:
http://youtu.be/RKW_MzREPp4
וסיפור הניסוי באנגלית:
http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q
מהו אי האימים של ונציה?
האי פובגליה (Poveglia) הוא אחד המקומות המפחידים באירופה. האי הזה שימש במשך שנים רבות כמקום גלות לחולי מגיפת הדבר של איטליה. מומחים לתופעות על טבעיות טוענים שהוא רדוף רוחות וממשיך לרחוש בפעילות על-טבעית. מדהים שעד לפני שנים מספר תיירים לא הגיעו אל האי, שמכל בחינה אחרת הוא אחד המקומות היפים בסביבה. הוונציאנים רואים באי את הגיהנום לנשמות רעות וטוענים שרשעים שמתים אצלם, מתעוררים בפובגליה..
ההיסטוריה של האי הזה החלה כבר מהתקופה הרומית, שבה נזרקו חולי דבר אל האי, עד למותם. הוא שימש למטרות אלה שוב ושוב בהיסטוריה שלו ומעל 150 אלף מתים נרשמו בו במהלך השנים. עד היום ניצבות בו משרפות, שבהן שרפו את המתים ממחלת הדבר. ב-1922 הוקם בו בית חולים לחולי נפש והאגדה מספרת שבוצעו שם ניתוחי מוח לא נחוצים למאושפזי בית החולים. המנתח, שהלך והשתגע, קפץ אל מותו מגג בית החולים, לאחר שהשתכנע שרוחות החולים שהרג רודפות אחריו..
לאחר ששנים נאסרה הכניסה אליו, בהוראת ממשלת איטליה, אולי בשנים הבאות יהפוך האי מאחד המקומות המפחידים באירופה, למקום נופש לתיירים בעלי ממון. לשם כך מכרה אותו הממשלה האיטלקית ליזם בשם לואיג'י ברונרו.
הנה האי פובגליה:
http://youtu.be/gY2roN9hvXI
ומצגת על אי האימים האיטלקי:
http://youtu.be/dT389ZQ5Uyc
איפה נמצא כלא אלקטרז?
כלא אלקטרז המכונה גם "הסלע", היה בית סוהר אמריקאי לפושעים ועבריינים מסוכנים ביותר. הוא ניצב על אי במפרץ סן פרנסיסקו שבקליפורניה והיה כלא שקשה מאד לברוח ממנו. למעשה, זכה כלא אלקטרז למקום בספר השיאים של גינס בתור "הכלא השמור ביותר בעולם". הוא היה מבודד לחלוטין מהעיר סן-פרנסיסקו שנמצאת מולו ועובדי הכלא, הסוהרים ואפילו בני המשפחות שלהם - כולם התגוררו על האי.
הבריחה מכלא-אלקטרז הייתה כמעט בלתי אפשרית. במהלך שנותיו כמעט כל מי שניסו לברוח מהאי נתפסו או טבעו בבריחה. רק 3 אסירים נחשבים 'נעדרים' כיום, כיוון שלא נמצאו, אם כי שיערו שטבעו גם הם. בריחתם הנועזת של השלושה הונצחה בסרט הקולנוע "הבריחה מאלקטרז" משנת 1979.
בשנת 1963 נסגר הכלא בשל עלויות אחזקה גבוהות, שנבעו ממיקומו על האי ובשל זיהום מי המפרץ שנבע מהשפכים שיצר. כיום הוא משמש אתר תיירות.
הנה סרטון על אלקטרז:
http://youtu.be/9RFS46DH88w
מקומות סודיים באלקטרז:
http://youtu.be/xJc5Uco1p3k
אחד האסירים המפורסמים באלקטרז - איש הציפורים מאלקטרז:
http://youtu.be/7U0_Mj1GitI
וסרט ארוך על הכלא המפורסם אלקטרז והבריחה ממנו:
https://youtu.be/DO153ueJX1A?long=yes
מהי תקווה?
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
מושבת העונשין ההיסטורית של פורט ארתור באוסטרליה הייתה בעבר מקום שאליו הגלו פושעים מרחבי האימפריה הבריטית שאוסטרליה הייתה חלק ממנה. האסירים שהוחזקו במושבת העונשין הזו, בחצי האי טסמן שבדרום-מזרח אוסטרליה, עבדו בעבודות פרך ובעבודות שונות של מלאכה, תיקונים, וייצור של חומרי בניה.
בית הכלא שבמקום נסגר ב-1877, אבל עד אז היו חיי הפושעים לשעבר קשים. יש המספרים שרוחות האסירים שמתו כאן ממשיכות לפקוד את המקום ולעשות "בווו" לתיירים האומללים. אבל אנחנו כמובן לא מאמינים כי אנחנו יודעים בפירוש ששמועות על רוחות רפאים מכניסות כסף רב למנהלי אתר התיירות שבמקום והרוח היחידה שמסתובבת במקום היא רוח המזגן שבמשרדי ההנהלה.
הנה מושבת העונשין השלווה פורט ארתור:
http://youtu.be/7VQry7AAKao
הקלטה שבשניות ה-13 וה-19 גילו בה צעקת "לא!" ושאלה "אתה בא?"
https://youtu.be/AIGgSrw1SSo
רודפים אחרי רוחות:
https://youtu.be/kR2PdVY8Xfo
וסרטון תיעודי על רוחות הרפאים של פורט ארתור:
https://youtu.be/W-HX660cFnQ?long=yes
ניסוי הכלא של סטנפורד (Stanford prison experiment) הוא אחד מהניסויים הידועים והקשים בתולדות המחקר המדעי בפסיכולוגיה. הניסוי נעשה על ידי פרופסור פיליפ זימבארדו, פסיכולוג חברתי ידוע שביקש לבחון כיצד משפיעים חוקים על ההתנהגות האנושית.
בניסוי, שאפשר לראשונה הצצה מקרוב אל הנפש האנושית האפלה, הראה החוקר עד כמה הכוח משחית. הוא הוכיח שבנסיבות מסוימות, יכולים גם אנשים רגילים ונורמטיביים לעשות מעשים נוראים.
לשם הניסוי נבנה כלא במרתפי האוניברסיטה. הסטודנטים שהתנדבו להשתתף בניסוי חולקו לשומרים ולאסירים. בתחילת הניסוי נעצרו הסטודנטים שנבחרו להיות אסירים על ידי ה"שוטרים" שבניסוי. הם נכלאו בכלא הניסוי, שבו שימש החוקר עצמו כ"מנהל הכלא".
בתוך זמן לא ארוך החלו מי שנבחרו כשומרים להפגין התנהגות אכזרית ואפילו סדיסטית, כמו גם התעללות מילולית ושליטה מוחלטת בהם. האסירים מצידם החלו להסתגר, לתפוס את עצמם כנחותים ולהפגין סימני דיכאון ומצוקה רגשית.
לאחר חמישה ימים הופסק הניסוי, כשהחוקר זימבארדו ראה שאולי הגזים. הוא נוכח שהתפקיד עלול לגרום לאנשים נורמטיביים (רגילים), להתנהג על פי תפקידם ואפילו לנהוג בצורה סדיסטית.
ממצאי הניסוי הביאו לכך שהחוקר זימבארדו הוזמן בשנת 2004 להעיד ולהגן על סוהר אמריקאי, שהועמד לדין על התנהגותו כלפי אסירים עיראקיים בכלא "אבו-גרייב".
הנה סיפור הניסוי בכלא של אוניברסיטת סטנפורד (מתורגם):
https://youtu.be/VVZAxSjKK3g
פרופסור זימברדו מציג את מקום הניסוי למבקרים:
http://youtu.be/RKW_MzREPp4
וסיפור הניסוי באנגלית:
http://youtu.be/t8vVjDkyH3Q
האי פובגליה (Poveglia) הוא אחד המקומות המפחידים באירופה. האי הזה שימש במשך שנים רבות כמקום גלות לחולי מגיפת הדבר של איטליה. מומחים לתופעות על טבעיות טוענים שהוא רדוף רוחות וממשיך לרחוש בפעילות על-טבעית. מדהים שעד לפני שנים מספר תיירים לא הגיעו אל האי, שמכל בחינה אחרת הוא אחד המקומות היפים בסביבה. הוונציאנים רואים באי את הגיהנום לנשמות רעות וטוענים שרשעים שמתים אצלם, מתעוררים בפובגליה..
ההיסטוריה של האי הזה החלה כבר מהתקופה הרומית, שבה נזרקו חולי דבר אל האי, עד למותם. הוא שימש למטרות אלה שוב ושוב בהיסטוריה שלו ומעל 150 אלף מתים נרשמו בו במהלך השנים. עד היום ניצבות בו משרפות, שבהן שרפו את המתים ממחלת הדבר. ב-1922 הוקם בו בית חולים לחולי נפש והאגדה מספרת שבוצעו שם ניתוחי מוח לא נחוצים למאושפזי בית החולים. המנתח, שהלך והשתגע, קפץ אל מותו מגג בית החולים, לאחר שהשתכנע שרוחות החולים שהרג רודפות אחריו..
לאחר ששנים נאסרה הכניסה אליו, בהוראת ממשלת איטליה, אולי בשנים הבאות יהפוך האי מאחד המקומות המפחידים באירופה, למקום נופש לתיירים בעלי ממון. לשם כך מכרה אותו הממשלה האיטלקית ליזם בשם לואיג'י ברונרו.
הנה האי פובגליה:
http://youtu.be/gY2roN9hvXI
ומצגת על אי האימים האיטלקי:
http://youtu.be/dT389ZQ5Uyc
כלא אלקטרז המכונה גם "הסלע", היה בית סוהר אמריקאי לפושעים ועבריינים מסוכנים ביותר. הוא ניצב על אי במפרץ סן פרנסיסקו שבקליפורניה והיה כלא שקשה מאד לברוח ממנו. למעשה, זכה כלא אלקטרז למקום בספר השיאים של גינס בתור "הכלא השמור ביותר בעולם". הוא היה מבודד לחלוטין מהעיר סן-פרנסיסקו שנמצאת מולו ועובדי הכלא, הסוהרים ואפילו בני המשפחות שלהם - כולם התגוררו על האי.
הבריחה מכלא-אלקטרז הייתה כמעט בלתי אפשרית. במהלך שנותיו כמעט כל מי שניסו לברוח מהאי נתפסו או טבעו בבריחה. רק 3 אסירים נחשבים 'נעדרים' כיום, כיוון שלא נמצאו, אם כי שיערו שטבעו גם הם. בריחתם הנועזת של השלושה הונצחה בסרט הקולנוע "הבריחה מאלקטרז" משנת 1979.
בשנת 1963 נסגר הכלא בשל עלויות אחזקה גבוהות, שנבעו ממיקומו על האי ובשל זיהום מי המפרץ שנבע מהשפכים שיצר. כיום הוא משמש אתר תיירות.
הנה סרטון על אלקטרז:
http://youtu.be/9RFS46DH88w
מקומות סודיים באלקטרז:
http://youtu.be/xJc5Uco1p3k
אחד האסירים המפורסמים באלקטרז - איש הציפורים מאלקטרז:
http://youtu.be/7U0_Mj1GitI
וסרט ארוך על הכלא המפורסם אלקטרז והבריחה ממנו:
https://youtu.be/DO153ueJX1A?long=yes
אסירים
לאריסטו מיוחס המשפט האלמותי "התקווה היא חלומם של אנשים ערים." ולברנרד וויליאמס מיוחסת האימרה "מעולם לא היו לילה או בעיה, שהצליחו לנצח זריחה או תקווה."
אז מהי התקווה?
תקווה (Hope) היא הציפייה שיקרו דברים טובים, אמונה שטוב, שדבר חיובי יקרה בעתיד, משהו שהוא טוב יותר מההווה.
התקווה כוללת ציפייה ורצון להתקיימות של משהו, כמו רצון לזכות בבריאות, אהבה או אושר, או חומריים ומוחשיים, כמו מוצר נחשק או סמל סטטוס.
מילולית, התקווה באה כנראה מהמילה "קו", כמקשרת בין העבר, דרך ההווה ואל העתיד.
בניגוד לאופטימיות או האופטימיזם, שהם עניין מולד, את התקווה, אותה מיומנות לחלום על הטוב, אפשר ללמוד ולפתח, כמו שמפתחים שרירים במכון כושר. וכשלומדים לטפח אותה, היא הופכת את החיים הקשים למשמעותיים ומעט יותר קלים - פתגם רוסי אומר כבר דורות ש"התקווה מתה אחרונה".
אז מה ההבדל מאמונה?
בעוד שאמונה היא התחושה, כמעט הידיעה, שיקרה דבר מה, תקווה היא השאיפה לטוב, הרצון להתקיימות של דבר שישפר את המצב, בלי קשר למציאות ולסיכויים שזה יקרה כך.
#המדע והתקווה
אפילו המדע מראה שתקווה עוזרת לאדם להתמודד עם קשיי החיים ואפילו עם סופם ונגדו. עם הזמן הולכים ומצטברים מחקרים שמראים שזו לא תחושת בטן או משהו מופשט, שתקווה מבריאה. זה ממש עניין קליני, רפואי, מדיד ומדעי, שמשפיע לא רק על איכות החיים שלנו אלא גם על תוחלת החיים שלנו.
פרופסור שניידר האמריקאי הוא שהגה במקור את תאוריית התקווה. הוא מצא 3 תנאים שמאפשרים לנו לקוות,לייצר תקווה. הראשון הוא מטרה, משהו משמעותי שבשבילו ולשמו אנו מקווים להצליחה. השני הוא ההבנה שגם תקלות ושלבים שלא יצליחו בדרך מחייבים אותנו להפעיל תושייה ולגלות דרכים להתקדם למימוש התקווה. והתנאי השלישי הוא מוטיבציה. אנו חייבים לאתר וחטפח בנו את הדחף להצליח במשימה, גם כשהיא נראית בלתי אפשרית.
מסתבר שאפילו באירועים שקשורים בחיים ומוות, כמו מחלה או החלמה מפציעה קשה, יש לתקווה השפעה לא מבוטלת על הסיכוי להחלמה וההבראה.
ההסבר הוא שתחושת התקווה מייצרת במוח האנושי דופמין, אותו הורמון שקשור לאופוריה, למוטיבציה ועוררות. ההשפעה של דופמין, שמכונה "הורמון החיים של האדם" היא אדירה.
התקווה גם ממלאת תפקיד משמעותי ואולי אף מרכזי בתחום מדעי שנקרא פסיכונוירואימונולוגיה. הוא בודק את הגורמים שמקשרים בין הצד הפסיכולוגי, הנוירולוגי והמערכת החיסונית שלנו ומפעילים אותם בהצלחה רבה כל כך.
#דוגמאות
בהמנון הלאומי שלנו, "התקווה", מביע הכותב נפתלי הרץ אימבר, את התקווה לשוב לארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות. קראו עליה בתגית "התקווה".
רואה בתקווה מרכיב מרכזי ביכולת לשרוד מצבים קשים גם החוקר הנודע, הנוירולוג, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט הווינאי ואבי תורת הלוגותרפיה, ויקטור פרנקל. מי שהתפרסם בספרו הנודע "האדם מחפש משמעות" היה ניצול שואה ששרד אותה, באופן כמעט לא סביר.
בזכות התקווה הצליח האיש החלש שהיה לשרוד עבודות פרך במחנות עבודה קשים, כשמסביבו קורסים, נופלים ומתים אסירים חזקים וחסונים ממנו. אפילו בצעדת המוות הוא הצליח להתעלות מעל לסבל והכאבים, כשדמיין את עצמו שורד ומתאחד עם רעייתו האהובה וחוזר לתת הרצאות באוניברסיטה. הוא שרד וניצח וכך גם אשתו, שפעלה בדיוק כמוהו במחנות בהם היא עברה.
הנה סיפורה של התקווה (עברית):
https://youtu.be/ldPGfbiWw0w
התקווה והנפש (עברית):
https://youtu.be/-_ytper9_b0
קדימון הסרט הנודע "חומות של תקווה" (מתורגם):
https://youtu.be/O2iKtPXUV-s
"אם סופה היא שיר של רוח, איזו מנגינה יש לתקווה?" - יעקב גלעד ויהודה פוליקר (עברית)
https://youtu.be/IFTqY7LpdIg
"פלוגות התקווה" שיוצא מה-7 באוקטובר ומושך לתקווה הלאומית (עברית):
https://youtu.be/mTjXviliGPk
