"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.

בארצות הברית של אמריקה.

השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.

"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.

כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.

האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.

השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.

השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".

בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.


הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:

https://youtu.be/Yp7u328PKu4


הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs


מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:

http://youtu.be/9_FFwbcAaI4


כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes

שיגעון הצבעונים (Tulip Mania) היה פרק זמן בתחילת המאה ה-17, במהלך תור הזהב של הולנד, שבמהלכו צמח השווי של פקעות פרח הצבעוני והגיע לשיאים מטורפים.

הצבעונים שרק הגיעו לראשונה להולנד, הפכו לשווים יותר ויותר כסף. המחיר העולה משך בעלי הון לרכוש ולמכור צבעונים. הרווח מהמסחר בצבעונים הלך וגדל והדבר גרם לכך שיותר ויותר אנשים רצו להצטרף לחגיגה ולהתעשר.

תאוות הבצע של האנשים, ביחד עם רצון להתעשר במהירות, העלתה עוד את מחיר פקעות הצבעונים הנדירות. במהרה נוצרה בועה כלכלית שהעלתה את שווי פקעות הצבעונים לשיאים חדשים בכל יום.

שנבין רגע, בשנת 1637, שנת השיא של שיגעון הצבעונים, הגיע שווי פרח בודד ל-10 משכורות שנתיות של בעל מקצוע מומחה בהולנד.

כעבור כ-6 שנים שבהן התנפחה הבועה הכלכלית הזו והצבעונים הגיעו לשווי עצום של 6700 גילדן לפקעת, התפוצצה הבועה. בתוך 4 ימים צנח השוק ושוויים של הצבעונים צנח לעשירית. זה לא עצר שם. המחיר המשיך לצנוח ולצנוח, עד שירד לשווי אפסי כמעט.

"שיגעון הצבעונים" ידוע בתור הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה נוצרה בועה כלכלית. לכן מזכירים אותו לא פעם כלכלנים ואנשי שוק ההון, כשהם רוצים להזהיר ולהדגים היווצרות של בועה כלכלית, מפתה ומסוכנת.

בעשור האחרון האחרונות מזהירים רבים מהכלכלנים ממטבע הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו, ששוויים נוסק לא פעם לממדים מטורפים ובזמן קצר. לא מעט מהם מזכירים את הדמיון שבין הביטקוין לצבעונים ההולנדים (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין").

וההולנדים? - אחרי השגעון והנפילה, הם שיפרו את הכלכלה שלהם והפכו עם הזמן את הצבעונים לענף יצוא משגשג. כיום הם מרוויחים מהם המון כסף, אבל הרבה פחות מהתקופה שבה פרח אחד קנה לך בית...


הנה סיפורו של שגעון הצבעונים ההולנדי (מתורגם):

https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0


עוד על פרמידת הצבעונים ההולנדית המשמשת דוגמה קלאסית לבועות פיננסיות:

https://youtu.be/3vDPowCDWc8


ומצגת וידאו על שגעון הצבעונים של הולנד:

http://youtu.be/0YNoizadK78

רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד התרחש באמצע המאה ה-19, כששדות תפוחי האדמה, הגידול החקלאי היחידי של אירלנד, הוכו במחלת הכימשון. מחלה זו, שבה תוקף אורגניזם חד-תאי זעיר את פקעות תפוחי האדמה והופך אותן לבלתי אכילות, הכניסה את תושבי אירלנד לתקופה של רעב איום.

כמעט מיליון אזרחים מתו מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה. זה גרם לכעס רב על הממשלה הבריטית, ששלטה אז באירלנד ולקחה את כל הגידולים האחרים מהאירים, כשהיא מותירה אותם רק עם תפוחי האדמה, שעתה לא גדלו יותר והביאו לרעב העצום.

הגירה המונית של אירים לארצות חדשות, כמו ארצות הברית ואוסטרליה, הייתה אחת התוצאות הקשות של הרעב הזה. היא עתידה להביא להצלחה רבה של האירים באותם מקומות.


הנה סיפור הרעב של תפוחי האדמה באירלנד (מתורגם):

https://youtu.be/OUieqzVZdQc


משבר תפוחי האדמה של אירלנד באנגלית:

https://youtu.be/QnqTWKL4wCQ


לו רק היו להם חומרי הדברה (מתורגם):

https://youtu.be/GLllZ-qiXJA


סרטון ארוך מעט על הרעב של אירלנד:

http://youtu.be/_45Uvpv0z9w


מצגת וידאו על הרעב הגדול של אירלנד:

http://youtu.be/yOwRT3yh3m8


סרטון שצולם בתחילת המאה ה-20 ושואל שאלות על תקופת הרעב:

http://youtu.be/9ks9e7GaORA


החטא של רעב גדול באירלנד כשבאותו זמן נמכר המון אוכל ממנה לאנגליה:

https://youtu.be/JjSwzah6QwE


הנה סיפורו המורחב של אסון תפוחי האדמה הגדול:

https://youtu.be/PEtnWcu5OFE?long=yes


ותכנית חינוכית על אירלנד, הרעב הגדול וההגירה לאמריקה של רבים מהירים (עברית):

https://youtu.be/4f59UAKbSY0?long=yes

בעבר הייתה אלבניה מדינה קומוניסטית שנשלטה על ידי המפלגה הסוציאליסטית. לאחר שהפכה למדינה דמוקרטית הונהג במדינה שוק חופשי. אבל המפגש עם הכסף והחיפוש אחריו, הביאו את אזרחי אלבניה בשנות ה-90 להתמכרות ל"משחק הפירמידה". משחק זה פיתה את כולם להשקיע את חסכונותיהם המועטים, בתקווה להתעשרות מהירה.

במהלך ההשתתפות במשחק הפירמידה, כמעט כל "משקיע" גייס את כל חבריו ובני משפחתו וכולם הצטרפו למשחק. אחרי שנים אחדות כמעט כל המדינה הייתה "מושקעת" במשחק. אבל אז התברר שמשחק הפירמידה הזה הוא בעצם "תרמית פונזי" עצומה. בשנת 1997 התמוטטה מזימת הפירמידה ואזרחים רבים הפסידו כל החסכונות שהשקיעו במשחק.

התוצאות היו קשות מאד. כתוצאה מההפסדים העצומים של אזרחיה, במדינה השתרר מצב של פשע, יאוש ואנרכיה. ביאושם החלו אזרחים רבים בפשעים, מעשי ביזה, הרג ואלימות. העוני וההפסדים העצומים הפכו משפחות רבות לחסרות-כל.

תוצאות המשחק האכזרי הביאו להדחת הממשלה באלבניה והמפלגה הסוציאליסטית, שכמה שנים לפני כן נזרקה מהשלטון לטובת הדמוקרטיה, חזרה לשלוט במדינה ולנסות להחזירה לאיטה למצב סביר.


הנה סיפור ההתקוממות העממית לאחר קריסת הפירמידה באלבניה:

http://youtu.be/9kB31P6dva8?t=4m24s


וכדי שלא תפלו בפירמידה בעצמכם - כך ניתן לזהות תרמית פירמידה (מתורגם):

https://youtu.be/SBGfHk91Vrk

רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.

אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.

הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.

האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...

המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...

האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.


הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc


תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:

https://youtu.be/o5b618iV3tM


המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:

https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8


כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:

https://youtu.be/z4KsREg_IU8


והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:

https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes