פעם הוא היה הגבוה בעולם. הוא היה הסמל לכוחה, עושרה ועוצמתה של אמריקה. גם אם מגדלים רבים עברו מאז את גובהו של האמפייר סטייט בילדינג (Empire State Building), בעיני רבים הוא נשאר עדיין המגדל החשוב והמוכר ביותר בעולם. הבניין הגבוה שנחשב כסמל תרבות אמריקאי, נראה שונה בסגנונו ממגדלים מודרניים אחרים, כיוון שהוא בנוי בסגנון "אר דקו" שהיה פופולארי באותן שנים. אגב, צורתו ההולכת ונעשית צרה ככל שעולים בו, נבעה מהחוק בניו-יורק של אותה תקופה, שאסר על גורדי שחקים לחסום את אור השמש ברחוב.

אבל את דרכו החל הבניין, שהיום נחשב כאחד משבעת פלאי העולם המודרני, ככישלון של ממש. העובדה שנפתח בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30 ומרחקו מתחנות הרכבת גרמו לכך שחלקו הגדול לא הושכר בשנותיו הראשונות. תושבי ניו יורק נהגו אז לכנותו בחיוך "בניין המדינה הריק" (Empty State Building). רק עשרים שנה לאחר מכן, בגאות הכלכלית של אחרי מלחמת העולם השניה, הוא יהפוך להצלחה כלכלית.

בניין אמפייר סטייט בעל ה-103 קומות, נמצא במנהטן שבעיר ניו-יורק. הוא נבנה בשנות ה-30, תוך שנה וקצת, ונחנך בשנת 1931. אגב, רק כשהוסיפו לו מוט ארוך לקשירת ספינות אוויר הפך האמפייר סטייטס בילדינג באופן רשמי להיות הגבוה ביותר בעולם בתקופתו.

פירוש שמו "בניין מדינת האימפריה", על שם מדינת ניו יורק שכינויה באמריקה היה אז "מדינת האימפריה".


הנה האמפייר סטייט בילדינג:

http://youtu.be/3XLjLx5fvsM


כך בנו אותו:

http://youtu.be/bEnCpWMl91s


כך ניקו בשנות ה-30 את חלונות המגדל הגבוה בעולם:

http://youtu.be/d8Qe07A7DFw


בשנים האחרונות המגדל המפורסם זכה לשיפוץ יקר, שהפך אותו לירוק ויעיל במיוחד מבחינת אנרגיה:

http://youtu.be/PfOqGpL3jlk


ומערכת התאורה ההיקפית שלו היא למעשה מסך טלוויזיה עצום בגודלו:

http://youtu.be/NDjwyi5UcnE

בשנת 2012 הוצגה על גבי הבניין האייקוני מערכת תאורת לד משוכללת שיכולה להציג 60 מיליון צבעים שונים.

1200 סטים של נורות לד החליפו את התאורה הישנה של גורד השחקים, שכדי "לצבוע" אותה צריך היה להחליף ידנית את הצבע של הזכוכיות של כל נורה בנפרד.

כיום, כל מערכות הלדים ביחד מרכיבות מערכת שהיא מעין טלוויזיה ענקית, בגודל עצום. תאורת הלד גם חוסכת כסף ואנרגיה שצורכת תאורת המגדל המפורסם.


הנה סיפור התאורה החדשנית של האמפייר סטייס בילדינג:

http://youtu.be/zzCmbO3Hnk8


מערכת התאורה ההיקפית בפעולה:

http://youtu.be/NDjwyi5UcnE


כך מוצגים בה בעלי חיים בצורה מרגשת:

http://youtu.be/gYd4S-i_yms


וכך היא מסתנכרנת עם מוסיקה:

http://youtu.be/kfyPB1XnWLQ

הקומה ה-103 של בניין אמפייר סטייט היא קומה שלא משתמשים בה כיום. לדעת רבים מאוהבי ההיסטוריה של התעופה, הסיבה היא שקומה זו תוכננה במקור כמקום עגינה לספינות אוויר. הם יודעים לומר שהבניין, שנבנה בשנות ה-30 כמגדל הגבוה בעולם, לקח בחשבון את עולם התעופה בזמנו ושספינות אוויר שהיו אז כלי הטיס המצליח להטסת המונים. התכנית הייתה שהקומה ה-103 תהיה שדה התעופה של נוסעיהן. ספינות האוויר הללו היו אמורות להיקשר בחבל אל תורן הבניין והנוסעים היו אמורים לעלות ולרדת אל הטרמינל שבקומה זו, שהכיל מרפסת מעגלית.‏

ובכן, זה נשמע מדהים אבל פשוט שגוי. מעולם ועד היום, שום ספינת אוויר לא עגנה על ראש האמפייר סטייט בילדינג, כשהיא קשורה לתורן ההוא. המומחים ומנהלי הבניין מסבירים שגם מבחינת המבנה של הקומה העליונה וגם מבחינת הרוחות הנושבות בגובה הזה, לא הייתה אפשרית בכלל עגינה מסוג זה. ספינת אוויר שהייתה נקשרת אל המגדל, הייתה ניצבת על ראשה בתוך שניות, כמו נר חנוכה, כשתא הנוסעים "שופך" את כל האנשים והמטען אל החלק הקדמי שלה.

במקום מנחת הצפלינים מוצבת אנטנה בראש המגדל, שמטרתה המקורית הייתה פשוט להפוך את בניין האמפייר סטייט בילדינג למגדל הגבוה בעולם. הקומה ה-103 משמשת עד היום בעיקר לתחזוקת אנטנה זו.


הנה הסיפור האמיתי של "תחנת העגינה לצפלינים" שבקומה ה-103:

http://youtu.be/_wimlrgwhgg


ובסוף הסרטון הבא, הנה קומה 103:

http://youtu.be/3XLjLx5fvsM

סגנון ה'אר-דקו' (Art Deco), או "אמנות עיטורית", הוא סגנון אמנותי שפרץ בשנות העשרים של המאה הקודמת ומאופיין בעיטורים גאומטריים, כמו זיגזגים או משולשים ובאמנות קישוטית, ראוותנית ולא צנועה.

לרוב הסגנון ניכר בצבעיו העזים ובשימוש בחומרים יקרים ואף חדישים לזמנם.

האר, או ארט דקו, הושפע מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם ופוטוריזם. באדריכלות הוא הציג מבנים גדולים ושאפתניים, עם זוויות, קשתות ועיקולים.

חלקם היו בקווים גיאומטרים נקיים, בעוד אחרים השתמשו בדימויים מעולם החי והצומח, דוגמת פרחים, נוצות של טווסים וכדומה.

אבל ה'אר-דקו' הושפע גם מטכנולוגיה, אופנה, אמנות מצרית ואפילו מסגנון הג'אז. באמנות הוא שאב השראה רבה מסגנונות אמנותיים, אך גם מהסגנונות האדריכליים כמו באוהאוס והסגנון הבינלאומי שהתפתח ממנו.

האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה הוא שהשיק את הסגנון הזה בתערוכה בפריז ב-1925, בה הציג לראשונה את הסגנון ורעיונותיו. כך יצא שבשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 הוא הפך להברקה החדשנית של הארכיטקטורה והעיצוב.

עם מילות מפתח כמו שאפתנות, עושר וסגנון, האר-דקו התאים בדיוק לשגשוג הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם ועד למיתון של שנות ה-30.

בניין קרייזלר בניו יורק הוא דוגמה אדריכלית נהדרת של ארט דקו. גם בניין האמפייר סטייט בילדינג שנבנה אחריו, מככב בסגנון זה וכך גם גשר הזהב בסן פרנסיסקו. רובע 'אר-דקו' במיאמי הוא אולי בירת הסגנון, עם 800 בניינים בצבעי פסטל, שנבנו בשנות ה-20, ומדגימים את ה'אר-דקו' בשיאו.

משם התפשט הסגנון לאמנות, עיצוב ואופנה. כך השפיע ה'אר-דקו' על כל תחומי העיצוב, כולל עיצוב תכשיטים, ריהוט עיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים ועוד מהאמנויות שהפכו בזכותו דקורטיביות יותר.

היו בו צורות שנשאבו מתרבויות קדומות כמו דגמי פירמידה, לוטוס, פפירוס ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו. כך יופיעו לפתע מראות עם קרניים, או מכשירי רדיו עם דוגמת מעויינים.

מוצרי הריהוט והאופנה שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו יקרים ויועדו לצרכני עילית עשירים. היוקרה ניכרה בחומר, בצבעוניות, בגימור המלוטש שלהם ובהקפדה על הפרטים הקטנים.

עם הנטייה של הצרכנים הללו למוצרים דקורטיביים, פונקציונליים (שימושיים), מודרניים ובעלי מראה תעשייתי וקווים זורמים, דחו רבים ממעצבי ה"אר דקו" את החומרים המוכרים אז והשתמשו בחומרים יוקרתיים, כמו פלדה, שיש ועצים יקרים.


הנה האר דקו:

https://youtu.be/amVvYPU4Gw8


באמנות:

https://youtu.be/THjB9r2McHA


בקולנוע - מבנה המועדון מהסרט "קסנדו":

https://youtu.be/7lqffg8JAuQ


באדריכלות (עברית):

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=2m27s&end=8m36s


בעיצוב:

https://youtu.be/GqFaJBn2ybE


ומגוון עצום של דוגמאות:

https://youtu.be/vndL5tTTReE