אילתור (Improvisation) הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בנגינת ג'אז. כשנגן מאלתר מוסיקה, הוא ממציא אותה בזמן הנגינה, ללא הכנה מוקדמת או הלחנה מראש - באופן ספונטני. האילתור המוסיקלי מושפע ממצב רוחו, מהאווירה מסביבו ברגע הנגינה, מהחיבור שלו לנגנים האחרים שבהרכב וכדומה.

בסגנונות הראשונים של הג'אז, כמו הדיקסילנד, הביג בנד והסווינג, התבסס האלתור על המנגינה. בהמשך ההיסטוריה של הג'אז, בסגנון הביבופ, השתנה גם האלתור באופן מהותי. בביבופ החלו האילתורים להתבסס ברובם על ההרמוניה, כלומר על האקורדים המורכבים של הביבופ, אלו שמלווים את המלודיה, אך מנגינת הקטעים.

האילתור בג'אז הוא מרכזי ומסימני ההיכר של הסגנון. מלבד מוסיקה עממית של ארצות וחברות שונות בעולם, אין כמעט סגנון מוסיקלי שהאילתור הוא כל כך מרכזי בו, כמו במוסיקת הג'אז, במיוחד לא במוסיקה אמנותית.

במוסיקה הקלאסית, למשל, נהג לאלתר הסולן שניגן עם התזמורת בקונצ'רטו, בסוף הפרק הראשון של היצירות הללו. כיום הנוהג הזה כמעט ולא קיים. במקומו נוהגים לבצע ביצירות אלה של הקונצ'רטו את אילתורי העבר של גדולי הכנרים, אילתורים שנרשמו בתווים ונשמרו "לטובת הדורות הבאים"...


הנה מוסיקאי ג'אז מדגים אילתורי ג'אז:

https://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=9m13s&end=11m17s


הדגמה של אימפרוביזציה, אילתור בפסנתר:

https://youtu.be/XwZqmVaAaRg


אילתור קולי של אמן הג'אז בובי מקפרין:

https://youtu.be/8eH8jS0DyO0


והרצאת טד על האילתור:

https://youtu.be/9z689tFlH0g?long=yes