שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו חוק האלכסונים בצילום ובקומפוזיציה?
אחת השיטות ליצירה של קומפוזיציה דינמית ומעניינת היא השימוש באלכסונים. חוק האלכסונים (Diagonal Rule) הוא שימוש באלכסונים דמיוניים בצילום, כדי להוביל את עינו של הצופה לאורך התמונה, עד שהם ממקדים את המבט ותשומת הלב בנקודה מסוימת בצילום.
מסתבר שהעין שלנו כבני אדם אוהבת אלכסונים מאד. קווים וצורות גיאומטריות בכלל יוצרים עניין בצילום ובתמונה ומעניקים לו אנרגיה. אם ניצור תמונה שבה יש אלכסונים וצורות אלכסוניות שיובילו את המבט של הצופה לתוך התמונה - היא משתבחת מאד.
מה שבמיוחד עובדים היטב בצילום ויוצרים לתמונה קומפוזיציה טובה, הם קווים אלכסוניים שמתחילים מאחת הפינות שלה ועולים לכיוון של הפינה הנגדית.
אם תביטו בתמונת הערך למשל, זה לא רק האלכסון של המזח שעל המים, אלא גם האנשים שפוסעים עליו ומעודדים אותנו כצופים לסרוק את התמונה כולה - מפינה לפינה.
הנה צילום עם חוק האלכסונים:
https://youtu.be/OItnnOfxfLA
וסדרת צילומים שעושים שימוש יפה בקומפוזיציה של אלכסונים:
https://youtu.be/nxbDlVr3XMw
מהו המחומש?
מחומש, או פֶּנְטַאגוֹן (Pentagon) הוא מצולע שיש לו 5 צלעות. מבחינה הנדסית המחומש הוא בעל 5 אלכסונים. סכום הזוויות הפנימיות שלו הוא 540 מעלות.
אבל התכונה המדהימה של המחומש הוא הימצאותו בטבע בשלל מקרים, באחת מההתגלויות המעניינות שלו - בצורת פנטגרם, מה שמוכר בעברית כ"כוכב" מחומש. הפנטגרם המחומש מופיע בפרחים כמו יסמין, פטוניה ועוד.
המחומש מופיע גם בכוכב הים, בכל החיים המחומש ובמיוחד כל כך.
גם לתרבות המחומש נכנס, גם בדימוי הכוכב וגם בציורים שונים, כמו האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י.
הנה הכוכב המחומש בטבע והקשר שלו לחיתוך הזהב:
http://youtu.be/atSvERhcNcw
מיהו הגיבור מכיכר טיאננמן?
המורד האלמוני (Tank Man) הוא כינויו של "איש הטנק", גבר סיני לא ידוע שעמד בשלהי שנות ה-80 בבייג'ינג, אל מול שיירת טנקים מאיימת של הצבא הסיני וסירב לזוז. ברגע של הפגנת אומץ לב, של מחאה לא אלימה אל מול הטנקים המאיימים לדרוס אותו, הפך האיש האלמוני לנציג נוסף ומצטיין של שיטת מחאה זו.
האיש האנונימי, מי שזכה מאז לכינוי "המורד האלמוני מכיכר טיין-אן-מן", קנה את עולמו בבוקר ה-5 ביוני, 1989. באותו יום, בהוראה מלמעלה, נכנסו הכוחות הסיניים, כשהם מצויידים בכלי נשק ובטנקים, אל תוך כיכר טיין-אן-מן, על מנת לדכא ולהפחיד את המפגינים דורשי הדמוקרטיה.
האירוע התרחש יום אחרי שממשלת סין החליטה להשתמש בכוח צבאי כנגד הפגנות שאירעו בבירה בייג'ינג ובכך לעצור את המחאות העממיות נגד המשטר הקומוניסטי.
האיש, שנשאר עד היום אנונימי, צולם כשהוא נעמד אל מול שיירת הטנקים ולא זז. הטנקים שאיימו לדרוס אותו בתחילה, נעצרו לאחר מכן במרחק קצר ממנו. נראה שבגופו הוא מצליח למנוע מהם את המשך התנועה.
בסרטון ששודר אז בכל תחנת טלוויזיה אפשרית בעולם החופשי, ראו כיצד הוא ניצב מול הטנקים, מנופף מולם בשתי שקיות, או שמא היו אלה תיקים, מטפס על הטנק, משוחח עם החייל או המפקד שגופו בולט ממנו, מתגרה בו או מעודד אותו שלא להפעיל כוח כנגד הסטודנטים והכי חשוב - נראה שהוא לא חושש מכוח הברזל הזה.
בשלב כלשהו וכדי שלא יידרס, משכו מפגינים אחרים מהקבוצה את המורד האלמוני מהמקום והוא נבלע בתוכם.
לבסוף הטנקים לא פגעו במפגינים.
את תמונת "איש הטנק" צילם ג'ף ויידנר (Jeff Widener) האמריקאי. הוא היה אחד מהעיתונאים והצלמים שהגיעו לסין בעקבות המחאות העממיות. הם התמקמו במלון בייג'ינג, הסמוך למחאות הרחוב הללו שבכיכר ושידרו את ההפגנות בשידור חי.
התמונה, שעתידה להפוך כמעט בין לילה לסמל עולמי של מחאה לא אלימה, תמונה של מעין "דוד מול גוליית" בגרסה מודרנית, הייתה רק אחת מעשרות תמונות שפורסמו בעולם, כמעט בזמן אמת, לצד סרטונים שהציגו בטלוויזיה את הצעיר הסיני האמיץ.
ויידנר, הצלם שצילם את התמונה הזו ותמונות רבות אחרות, מבין מיד שהשלטון הסיני ינסה להחרים את הפילם שבידיו, כמו את אלה שצילמו עיתונאים אחרים מסביבו. בפקחות רבה הוא ממהר לרדת ללובי המלון ומשחד את פקיד הקבלה, כדי שישמור לו על הפילם עם החומר העיתונאי הלוהט שמצולם בו.
התוצאה היא שעל אף שלא מעט צלמים צילמו את "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, התמונה של ויידנר היא זו שהתפרסמה בעולם כולו. בין לילה היא עתידה להפוך לסמל של מחאות הסטודנטים בסין ולכוח הבלתי סביר שמפעיל השלטון שם נגד אזרחיו. ההשפעה שלה על המאבק לדמוקרטיזציה של סין הייתה משמעותית מאוד.
ב-1998 הציב מגזין "TIME" את המורד האנונימי כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20. חמש שנים אחר כך, ב-2003, הכתיר מגזין "Life" את התמונה כאחד ממאה הצילומים ששינו את העולם.
את המורד האלמוני, "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, מעולם לא הצליחו לזהות. היו השערות שונות, אבל אף אחת מהן לא אומתה. מפחד הממשל הסיני, מעטים העיזו לטעון בסין שהם המפגין האלמוני.
ואולי טוב שכך. כי "המפגין האלמוני" היה לסמל של אומה שלמה, אומה שמספרית היא האומה הגדולה בעולם, אומה שנשלטת בידי קבוצת שליטים האוחזת בה ביד ברזל.
#על התמונה
הצילום הזה חזק ביותר, כמעט בכל מרכיב שלו. אבל מה עושה אותו כל כך עוצמתי?
יש כמובן את הנושא, של איש בודד העומד אל מול שורת טנקים מאיימת. הקומפוזיציה של הצילום הקנתה לו נופך דרמטי מאוד. השקיות שבידיו מעבירות לצופה מסר של סתמיות, מסר שיש בו עוצמה ומסר - כל אדם, גם את או אתה, כולנו יכולים להיות גיבורים. ההחלטה שלא לעמוד מנגד היא החשובה ואותה כל אחד יכול להחליט מרצונו ובלי לחוש גיבור.
גם הזווית שממנה צולמה התמונה, לא רק מרחוק אלא גם מגבוה, מחזקת את האפקט של הטנקים הגדולים והמאיימים על האיש הקטן שמאתגר אותם לבדו, על אף האיום שהוא חש ללא ספק.
בעולם הצילום ידוע שאלכסונים בתמונות עובדים נהדר. אז הקו האלכסוני בקומפוזיציה של הצילום המיוחד הזה, משורת הטנקים וגם מההדגשה של הנתיבים שמסומנים על הכביש, האלכסון הזה מחזק את הדרמה והופך את ה"סיפור" למשמעותי עוד יותר. הטנקים נראים כמעט בתנועה. עוד רגע והם מוחצים את האיש האמיץ...
הנה סיפור הצילום של איש הטנק מהכיכר:
https://youtu.be/uNuAHZ1FKBc
הסיפור המרתק שלו:
https://youtu.be/SACHK-W4o1E
ועוד מעט על פרשת איש הטנק, המורד האלמוני מסין:
http://youtu.be/YeFzeNAHEhU
מה עושה "יוצקת החלב" שצייר יאן ורמיר?
הציור "יוצקת החלב" (The Milkmaid) מאת הצייר ההולנדי יאן וֵרְמִיר, הוא מיצירותיו הידועות ביותר של האמן מהעיר דלפט. הוא נהג ואהב לצייר אנשים עובדים בחדרים סגורים, כשחלק מהעניין שלו היה עבודת האור המופלאה והייחודית שלו ושילוב מופלא של אור וצל.
לשם כך עשה ורמיר שימוש בטכניקת ה'קמרה אובסקורה' שבה יוצרים בחדר חשוך מעין צילום, העתק של הנוף, במקרה הזה הנערה המצוירת, שאותה צייר, על כל הפרטים הקטנים, כולל היטלי האור החודר מבחוץ.
"יוצקת החלב" של ורמיר צויר בערך בשנת 1658. מדובר בציור ריאליסטי שבו השתמש ורמיר בחלון כדי להכניס לתמונה אור רך וטבעי, כשהאור הוא הגורם המאחד של התמונה. האור נשפך מהחלון בקו אלכסוני, כשהצייר ידע להשתמש בו באופן מדויק למציאות ולהטילו לחלל באופן הדרגתי ורך. הפרדה בין שטחים מוארים למוצלים, השתקפויות והטלת אור כמו במציאות, משחקי אור וצל ללא דרמה מיותרת ועוד - כל הטכניקות הללו משמשות אותו ליצור תמונה נטורליסטית.
ציור "יוצקת החלב" בולט בתיאור המהימן של פריטי היום יום והמרקם שלהם. מהחלון, דרך הרצפה המלוכלכת, הקיר המחורר עם המסמרים שעליו, מגש הלחם וכמובן החלב הנשפך מהכד - כולם מתוארים בצורה טבעית ונאמנה למציאות במיוחד.
ורמיר מקנה לציור שלווה בציור בדרך של קומפוזיציה. למעט הטלת האור האלכסונית מהחלון, אין בו אלכסונים שחותכים את התמונה. מרבית קווי הציור הם מאוזנים ומאונכים, מה שיוצר שלווה ושקט.
הנה בחינה מקרוב של הציור:
https://youtu.be/9xZbQySKobk?t=49s
יוצקת החלב בתלת-ממד:
https://youtu.be/oiQwg2GJhag
והריקסמוזיאום באמסטרדם, שבו היא מוצגת והוא מוזיאון שהוא שיר אהבה לאמנות:
https://youtu.be/AOqdCNjq-x0
אלכסונים
אחת השיטות ליצירה של קומפוזיציה דינמית ומעניינת היא השימוש באלכסונים. חוק האלכסונים (Diagonal Rule) הוא שימוש באלכסונים דמיוניים בצילום, כדי להוביל את עינו של הצופה לאורך התמונה, עד שהם ממקדים את המבט ותשומת הלב בנקודה מסוימת בצילום.
מסתבר שהעין שלנו כבני אדם אוהבת אלכסונים מאד. קווים וצורות גיאומטריות בכלל יוצרים עניין בצילום ובתמונה ומעניקים לו אנרגיה. אם ניצור תמונה שבה יש אלכסונים וצורות אלכסוניות שיובילו את המבט של הצופה לתוך התמונה - היא משתבחת מאד.
מה שבמיוחד עובדים היטב בצילום ויוצרים לתמונה קומפוזיציה טובה, הם קווים אלכסוניים שמתחילים מאחת הפינות שלה ועולים לכיוון של הפינה הנגדית.
אם תביטו בתמונת הערך למשל, זה לא רק האלכסון של המזח שעל המים, אלא גם האנשים שפוסעים עליו ומעודדים אותנו כצופים לסרוק את התמונה כולה - מפינה לפינה.
הנה צילום עם חוק האלכסונים:
https://youtu.be/OItnnOfxfLA
וסדרת צילומים שעושים שימוש יפה בקומפוזיציה של אלכסונים:
https://youtu.be/nxbDlVr3XMw
מחומש, או פֶּנְטַאגוֹן (Pentagon) הוא מצולע שיש לו 5 צלעות. מבחינה הנדסית המחומש הוא בעל 5 אלכסונים. סכום הזוויות הפנימיות שלו הוא 540 מעלות.
אבל התכונה המדהימה של המחומש הוא הימצאותו בטבע בשלל מקרים, באחת מההתגלויות המעניינות שלו - בצורת פנטגרם, מה שמוכר בעברית כ"כוכב" מחומש. הפנטגרם המחומש מופיע בפרחים כמו יסמין, פטוניה ועוד.
המחומש מופיע גם בכוכב הים, בכל החיים המחומש ובמיוחד כל כך.
גם לתרבות המחומש נכנס, גם בדימוי הכוכב וגם בציורים שונים, כמו האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י.
הנה הכוכב המחומש בטבע והקשר שלו לחיתוך הזהב:
http://youtu.be/atSvERhcNcw
המורד האלמוני (Tank Man) הוא כינויו של "איש הטנק", גבר סיני לא ידוע שעמד בשלהי שנות ה-80 בבייג'ינג, אל מול שיירת טנקים מאיימת של הצבא הסיני וסירב לזוז. ברגע של הפגנת אומץ לב, של מחאה לא אלימה אל מול הטנקים המאיימים לדרוס אותו, הפך האיש האלמוני לנציג נוסף ומצטיין של שיטת מחאה זו.
האיש האנונימי, מי שזכה מאז לכינוי "המורד האלמוני מכיכר טיין-אן-מן", קנה את עולמו בבוקר ה-5 ביוני, 1989. באותו יום, בהוראה מלמעלה, נכנסו הכוחות הסיניים, כשהם מצויידים בכלי נשק ובטנקים, אל תוך כיכר טיין-אן-מן, על מנת לדכא ולהפחיד את המפגינים דורשי הדמוקרטיה.
האירוע התרחש יום אחרי שממשלת סין החליטה להשתמש בכוח צבאי כנגד הפגנות שאירעו בבירה בייג'ינג ובכך לעצור את המחאות העממיות נגד המשטר הקומוניסטי.
האיש, שנשאר עד היום אנונימי, צולם כשהוא נעמד אל מול שיירת הטנקים ולא זז. הטנקים שאיימו לדרוס אותו בתחילה, נעצרו לאחר מכן במרחק קצר ממנו. נראה שבגופו הוא מצליח למנוע מהם את המשך התנועה.
בסרטון ששודר אז בכל תחנת טלוויזיה אפשרית בעולם החופשי, ראו כיצד הוא ניצב מול הטנקים, מנופף מולם בשתי שקיות, או שמא היו אלה תיקים, מטפס על הטנק, משוחח עם החייל או המפקד שגופו בולט ממנו, מתגרה בו או מעודד אותו שלא להפעיל כוח כנגד הסטודנטים והכי חשוב - נראה שהוא לא חושש מכוח הברזל הזה.
בשלב כלשהו וכדי שלא יידרס, משכו מפגינים אחרים מהקבוצה את המורד האלמוני מהמקום והוא נבלע בתוכם.
לבסוף הטנקים לא פגעו במפגינים.
את תמונת "איש הטנק" צילם ג'ף ויידנר (Jeff Widener) האמריקאי. הוא היה אחד מהעיתונאים והצלמים שהגיעו לסין בעקבות המחאות העממיות. הם התמקמו במלון בייג'ינג, הסמוך למחאות הרחוב הללו שבכיכר ושידרו את ההפגנות בשידור חי.
התמונה, שעתידה להפוך כמעט בין לילה לסמל עולמי של מחאה לא אלימה, תמונה של מעין "דוד מול גוליית" בגרסה מודרנית, הייתה רק אחת מעשרות תמונות שפורסמו בעולם, כמעט בזמן אמת, לצד סרטונים שהציגו בטלוויזיה את הצעיר הסיני האמיץ.
ויידנר, הצלם שצילם את התמונה הזו ותמונות רבות אחרות, מבין מיד שהשלטון הסיני ינסה להחרים את הפילם שבידיו, כמו את אלה שצילמו עיתונאים אחרים מסביבו. בפקחות רבה הוא ממהר לרדת ללובי המלון ומשחד את פקיד הקבלה, כדי שישמור לו על הפילם עם החומר העיתונאי הלוהט שמצולם בו.
התוצאה היא שעל אף שלא מעט צלמים צילמו את "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, התמונה של ויידנר היא זו שהתפרסמה בעולם כולו. בין לילה היא עתידה להפוך לסמל של מחאות הסטודנטים בסין ולכוח הבלתי סביר שמפעיל השלטון שם נגד אזרחיו. ההשפעה שלה על המאבק לדמוקרטיזציה של סין הייתה משמעותית מאוד.
ב-1998 הציב מגזין "TIME" את המורד האנונימי כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20. חמש שנים אחר כך, ב-2003, הכתיר מגזין "Life" את התמונה כאחד ממאה הצילומים ששינו את העולם.
את המורד האלמוני, "איש הטנק" מכיכר טיאננמן, מעולם לא הצליחו לזהות. היו השערות שונות, אבל אף אחת מהן לא אומתה. מפחד הממשל הסיני, מעטים העיזו לטעון בסין שהם המפגין האלמוני.
ואולי טוב שכך. כי "המפגין האלמוני" היה לסמל של אומה שלמה, אומה שמספרית היא האומה הגדולה בעולם, אומה שנשלטת בידי קבוצת שליטים האוחזת בה ביד ברזל.
#על התמונה
הצילום הזה חזק ביותר, כמעט בכל מרכיב שלו. אבל מה עושה אותו כל כך עוצמתי?
יש כמובן את הנושא, של איש בודד העומד אל מול שורת טנקים מאיימת. הקומפוזיציה של הצילום הקנתה לו נופך דרמטי מאוד. השקיות שבידיו מעבירות לצופה מסר של סתמיות, מסר שיש בו עוצמה ומסר - כל אדם, גם את או אתה, כולנו יכולים להיות גיבורים. ההחלטה שלא לעמוד מנגד היא החשובה ואותה כל אחד יכול להחליט מרצונו ובלי לחוש גיבור.
גם הזווית שממנה צולמה התמונה, לא רק מרחוק אלא גם מגבוה, מחזקת את האפקט של הטנקים הגדולים והמאיימים על האיש הקטן שמאתגר אותם לבדו, על אף האיום שהוא חש ללא ספק.
בעולם הצילום ידוע שאלכסונים בתמונות עובדים נהדר. אז הקו האלכסוני בקומפוזיציה של הצילום המיוחד הזה, משורת הטנקים וגם מההדגשה של הנתיבים שמסומנים על הכביש, האלכסון הזה מחזק את הדרמה והופך את ה"סיפור" למשמעותי עוד יותר. הטנקים נראים כמעט בתנועה. עוד רגע והם מוחצים את האיש האמיץ...
הנה סיפור הצילום של איש הטנק מהכיכר:
https://youtu.be/uNuAHZ1FKBc
הסיפור המרתק שלו:
https://youtu.be/SACHK-W4o1E
ועוד מעט על פרשת איש הטנק, המורד האלמוני מסין:
http://youtu.be/YeFzeNAHEhU
הציור "יוצקת החלב" (The Milkmaid) מאת הצייר ההולנדי יאן וֵרְמִיר, הוא מיצירותיו הידועות ביותר של האמן מהעיר דלפט. הוא נהג ואהב לצייר אנשים עובדים בחדרים סגורים, כשחלק מהעניין שלו היה עבודת האור המופלאה והייחודית שלו ושילוב מופלא של אור וצל.
לשם כך עשה ורמיר שימוש בטכניקת ה'קמרה אובסקורה' שבה יוצרים בחדר חשוך מעין צילום, העתק של הנוף, במקרה הזה הנערה המצוירת, שאותה צייר, על כל הפרטים הקטנים, כולל היטלי האור החודר מבחוץ.
"יוצקת החלב" של ורמיר צויר בערך בשנת 1658. מדובר בציור ריאליסטי שבו השתמש ורמיר בחלון כדי להכניס לתמונה אור רך וטבעי, כשהאור הוא הגורם המאחד של התמונה. האור נשפך מהחלון בקו אלכסוני, כשהצייר ידע להשתמש בו באופן מדויק למציאות ולהטילו לחלל באופן הדרגתי ורך. הפרדה בין שטחים מוארים למוצלים, השתקפויות והטלת אור כמו במציאות, משחקי אור וצל ללא דרמה מיותרת ועוד - כל הטכניקות הללו משמשות אותו ליצור תמונה נטורליסטית.
ציור "יוצקת החלב" בולט בתיאור המהימן של פריטי היום יום והמרקם שלהם. מהחלון, דרך הרצפה המלוכלכת, הקיר המחורר עם המסמרים שעליו, מגש הלחם וכמובן החלב הנשפך מהכד - כולם מתוארים בצורה טבעית ונאמנה למציאות במיוחד.
ורמיר מקנה לציור שלווה בציור בדרך של קומפוזיציה. למעט הטלת האור האלכסונית מהחלון, אין בו אלכסונים שחותכים את התמונה. מרבית קווי הציור הם מאוזנים ומאונכים, מה שיוצר שלווה ושקט.
הנה בחינה מקרוב של הציור:
https://youtu.be/9xZbQySKobk?t=49s
יוצקת החלב בתלת-ממד:
https://youtu.be/oiQwg2GJhag
והריקסמוזיאום באמסטרדם, שבו היא מוצגת והוא מוזיאון שהוא שיר אהבה לאמנות:
https://youtu.be/AOqdCNjq-x0
