שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זו אינקובציה ואיך מדגירים פתרונות?
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
למה חשוב לישון לפני מבחנים?
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
מהו המושג של "עמק המוות" ביזמות?
אחד הדימויים, או המושגים המוכרים, בעולם ההייטק הוא "עמק המוות" (The Valley of Death). ברררר... אבל לא לפחד. מדובר על דימוי, כמובן...
מי שמסתובב בעמק הסיליקון או ב"סיליקון ואדי" הישראלי שומע שוב ושוב מיזמים צעירים את המונח הזה ולפני שיתחלחל, כדאי שיידע ש"עמק המוות" הוא לגמרי עניין עסקי ועל אף הכינוי המורבידי, אין בו כלל אובדן חיים. אם כבר, אז המושג הזה מתאר תופעה שהיא חלק ממציאות עולם הסטארטאפים והיזמות החדשנית של המאה ה-21.
עמק המוות הוא אותו שלב קריטי בחיי סטארט-אפ, כשהכסף מההשקעה הראשונית מתחיל להיגמר, אבל ההכנסות עדיין לא מספיקות כדי לכסות את ההוצאות השוטפות. בעמק המוות, כל יום הוא מאבק הישרדות. יזם חכם פעם אמר ש"עמק המוות זה כמו ללכת על חבל דק מעל תהום, כשהחבל הולך ונגמר..."
ואכן, בעולם הגלובלי של ימינו, כשהתחרות ליזמים מגיעה מכל כיוון טכנולוגי וגאוגרפי, מסין לתל אביב, ברלין לסן פרנסיסקו או בסינגפור - היכולת לשרוד את עמק המוות הפכה למבחן הקשה ביותר של סטארטאפיסטים. הנתונים מאמתים את החשש ממנו ומספרים סיפור עצוב: תשעה מתוך עשרה סטארט-אפים לא שורדים את האתגר הזה, שבא בתקופה הכי שברירית שיש.
בכך "עמק המוות" הוא סוג של מבחן אבולוציוני של "הישרדות החזקים", של העידן החדש. כי בעידן שבו הטכנולוגיה משנה כל היבט בחיינו, הופך "עמק המוות" למעין מסנן טבעי, שמפריד בין חברות שמביאות לשוק ערך אמיתי, לבין כאלה שמבוססות רק על תקוות וחזון. יזמים יכולים לחשוב על העמק הנורא הזה ככור היתוך - או שיוצאים ממנו כפלדה מחושלת, או שנעלמים...
וזה עניין של אנרגיה. לא נדיר שיזמים יתארו את עמק המוות כ"חושך שלפני הזריחה". כי כמו שהמאה ה-21 פתחה כל כך הרבה הזדמנויות חדשות, היא גם הולידה אתגרים חדשים, שמובטחים למי שרוצים ליהנות מהן. בסופו של דבר, החברות שמצליחות לשרוד את "עמק המתים" ייצאו ממנו חזקות יותר, עם מודל עסקי מוכח ומגובש יותר ועם יכולת אמיתית להתחרות בשוק העולמי.
בסופו של יום, ההצלחה בצליחת עמק המוות דורשת שילוב של חדשנות, התאמה מהירה לשוק וניהול קפדני של משאבים. אבל אין חדשנות בלי כישלונות. כל יזם, שמתחיל מיזם, חייב להתכונן ולהניח שיתמודד עם מגוון שלבים בפיתוח המיזם שלו ואין מוצר או שירות שלא יעבור דרך השלב המכונה "עמק המוות". זהו שלב של הוכחת ההיתכנות, לא רק של המוצר והשירות, אלא של הצוות, הטכנולוגיה והתנאים שאותם יוצרים היזמים. הנפילה לעמק המוות היא חוויה חשובה לכל יזם ויזמת. לומדים בהם שיעורים חשובים על כישלון, לצד התקווה להצלחה ולמימוש, העוברת דרך התושייה, היצירתיות, העקביות ומגוון תכונות שמייצרות ניצחון והיזמים חייבים לגלות בהם.
הנה הסבר פשוט ומוחשי של מושג "עמק המוות":
https://youtu.be/lIXoCQflLNw
"עמק המוות" של החדשנות, שמפחיד משקיעים אבל החשוב בעולם היזמות (מתורגם):
https://youtu.be/-CBlVUPd25M
ניבוי של הצלחת הצוות ואיך מצליחים (עברית):
https://youtu.be/OXQVwa9p6B8
וכך לומדים ומשתפרים מכשלונות:
https://youtu.be/vsG4h-ZW2Fo
אינקובציה
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
אחד הדימויים, או המושגים המוכרים, בעולם ההייטק הוא "עמק המוות" (The Valley of Death). ברררר... אבל לא לפחד. מדובר על דימוי, כמובן...
מי שמסתובב בעמק הסיליקון או ב"סיליקון ואדי" הישראלי שומע שוב ושוב מיזמים צעירים את המונח הזה ולפני שיתחלחל, כדאי שיידע ש"עמק המוות" הוא לגמרי עניין עסקי ועל אף הכינוי המורבידי, אין בו כלל אובדן חיים. אם כבר, אז המושג הזה מתאר תופעה שהיא חלק ממציאות עולם הסטארטאפים והיזמות החדשנית של המאה ה-21.
עמק המוות הוא אותו שלב קריטי בחיי סטארט-אפ, כשהכסף מההשקעה הראשונית מתחיל להיגמר, אבל ההכנסות עדיין לא מספיקות כדי לכסות את ההוצאות השוטפות. בעמק המוות, כל יום הוא מאבק הישרדות. יזם חכם פעם אמר ש"עמק המוות זה כמו ללכת על חבל דק מעל תהום, כשהחבל הולך ונגמר..."
ואכן, בעולם הגלובלי של ימינו, כשהתחרות ליזמים מגיעה מכל כיוון טכנולוגי וגאוגרפי, מסין לתל אביב, ברלין לסן פרנסיסקו או בסינגפור - היכולת לשרוד את עמק המוות הפכה למבחן הקשה ביותר של סטארטאפיסטים. הנתונים מאמתים את החשש ממנו ומספרים סיפור עצוב: תשעה מתוך עשרה סטארט-אפים לא שורדים את האתגר הזה, שבא בתקופה הכי שברירית שיש.
בכך "עמק המוות" הוא סוג של מבחן אבולוציוני של "הישרדות החזקים", של העידן החדש. כי בעידן שבו הטכנולוגיה משנה כל היבט בחיינו, הופך "עמק המוות" למעין מסנן טבעי, שמפריד בין חברות שמביאות לשוק ערך אמיתי, לבין כאלה שמבוססות רק על תקוות וחזון. יזמים יכולים לחשוב על העמק הנורא הזה ככור היתוך - או שיוצאים ממנו כפלדה מחושלת, או שנעלמים...
וזה עניין של אנרגיה. לא נדיר שיזמים יתארו את עמק המוות כ"חושך שלפני הזריחה". כי כמו שהמאה ה-21 פתחה כל כך הרבה הזדמנויות חדשות, היא גם הולידה אתגרים חדשים, שמובטחים למי שרוצים ליהנות מהן. בסופו של דבר, החברות שמצליחות לשרוד את "עמק המתים" ייצאו ממנו חזקות יותר, עם מודל עסקי מוכח ומגובש יותר ועם יכולת אמיתית להתחרות בשוק העולמי.
בסופו של יום, ההצלחה בצליחת עמק המוות דורשת שילוב של חדשנות, התאמה מהירה לשוק וניהול קפדני של משאבים. אבל אין חדשנות בלי כישלונות. כל יזם, שמתחיל מיזם, חייב להתכונן ולהניח שיתמודד עם מגוון שלבים בפיתוח המיזם שלו ואין מוצר או שירות שלא יעבור דרך השלב המכונה "עמק המוות". זהו שלב של הוכחת ההיתכנות, לא רק של המוצר והשירות, אלא של הצוות, הטכנולוגיה והתנאים שאותם יוצרים היזמים. הנפילה לעמק המוות היא חוויה חשובה לכל יזם ויזמת. לומדים בהם שיעורים חשובים על כישלון, לצד התקווה להצלחה ולמימוש, העוברת דרך התושייה, היצירתיות, העקביות ומגוון תכונות שמייצרות ניצחון והיזמים חייבים לגלות בהם.
הנה הסבר פשוט ומוחשי של מושג "עמק המוות":
https://youtu.be/lIXoCQflLNw
"עמק המוות" של החדשנות, שמפחיד משקיעים אבל החשוב בעולם היזמות (מתורגם):
https://youtu.be/-CBlVUPd25M
ניבוי של הצלחת הצוות ואיך מצליחים (עברית):
https://youtu.be/OXQVwa9p6B8
וכך לומדים ומשתפרים מכשלונות:
https://youtu.be/vsG4h-ZW2Fo
