שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הגמגום ואיך מפסיקים אותו?
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
מהו המדע?
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם.
החוקרים הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים. זה נקרא באנגלית replicability ,reproducibility או repeatability (בעברית "הדירוּת") וקשור בדרישה, שהיא תנאי הכרחי במדע אמיתי, לקבל תמיד את אותן התוצאות של ניסוי מדעי או תצפית מדעית. יש לזכור שתוצאות או תצפיות שלא ניתן לחזור עליהן נחשבות במדע כשגויות, או לפחות בתחומים שאינם מבוססים מספיק. רק אם יאומתו במחקר חוזר או המשכי יוכלו חוקרים אחריהם להמשיך ולהתבסס על הממצאים המדעיים, לצרכי מחקר מתקדם יותר שימשיך ויקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
הראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
וכך AI משפיע ומטיס את המדע למהפכה של ממש:
https://youtu.be/PKN95I93iGE?long=yes
אייזיק ניוטון
גמגום (Stuttering) היא הפרעת דיבור שפוגעת ומקשה בדרכים שונות על שטף הדיבור.
הגמגום מתבטא בצורות שונות, כמו חזרה לא רצונית על מילים והברות, הארכה של הברות, צלילים ואפילו מילים ומדי פעם היתקעויות במהלך הדיבור.
חשוב להדגיש כבר בהתחלה שהגמגום אינו מחלה אלא תסמונת, סימפטום שמקורו בחוסר שליטה רגעי וספונטני, תוך כדי דיבור, במיתרי הקול ובמערכת הדיבור.
חוסר השליטה בדיבור מוביל לא פעם לחוסר ביטחון ביכולת לדבר, אבל המחקרים מצאו שאין הבדלים בתחומים אחרים בין אנשים מגמגמים לכאלו שאינם מגמגמים. חשוב מאוד להדגיש זאת - מעבר להפקת הדיבור, אין שום הבדלים באינטליגנציה, בבריאות הנפשית או באופי בין מגמגמים ללא מגמגמים!
ולראיה, בין המפורסמים שגמגמו ניתן למצוא דמויות גדולות מהחיים כמו ווינסטון צ'רצ'יל, קלאודיוס קיסר, דמוסתנס, הסופר לואיס קרול, ומלך אנגליה ג'ורג' השישי. לצידם גמגמו גם אמנים וזמרים ענקיים, כמו אלביס פרסלי, אד שירן, קיילי מינוס, יהודה פוליקר שלנו ועוד.
#התגברות על גמגום
אתם ודאי מבינים שאנשים מחלימים ממחלות, אבל הגמגום אינו מחלה ולכן אין לו תרופה ואין מה להחלים ממנו. מצד שני, ניתן להתגבר עליו ובימינו ישנן טכניקות טיפוליות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
ההיסטוריה של הגמגום מראה שהאפשרות של ילדים צעירים להפסיק לגמגם היא טובה יותר. היתרון אצלם הוא שהדרך להפקת דיבור לא מושרשת עדיין, מה שאומר שהסיכוי להפסיק לגמגם גדול יותר אצל ילדים צעירים לעומת מי שמגמגמים שנים רבות.
מהמחקר מסתבר שבסביבות 85% מהילדים שמתחילים לגמגם לפני גיל 4 מפסיקים בהמשך עם הגמגום. אבל קשה לדעת מראש מי מהילדים יפסיקו לגמגם בעצמם ומכאן שמומלץ לסייע לילדים מגמגמים ללמוד לדבר נכון ולא להמתין שזה יקרה מעצמו.
לצערנו, הסיכויים לדבר שוטף בגיל מבוגר יותר וללא התערבות הם קטנים יותר. חשוב להבין שההרגלים והאמונות, כולל הרגשות והלחץ סביב הגמגום, הופכים את הטיפול להפסקת גמגום לארוך וקשה יותר, מה שמחייב הדרכה מקצועית, זמן והרבה כוח רצון של המגמגם. כיום יש גם אפליקציות המסייעות לתרגל ולשפר את הדיבור וכדאי לנסות, גם אם המקביל לטיפול בדיבור.
הנה סיפורו של הגמגום, ליקוי הדיבור המתסכל:
https://youtu.be/Wj8gz0Rp_GY
איך הגמגום לא מפריע לזמרה למשל? (מתורגם):
https://youtu.be/cLHnACQR1iI
אפליקציה ישראלית פורצת דרך שמסייעת למגמגמים במדידה, משוב ושיפור (עברית):
https://youtu.be/wlWD8Mq2RAY
המומחה שפיתח את האפליקציה מסביר את התופעה:
https://youtu.be/RKSa0AA-oC4
קדימון לסרט "נאום המלך" על המטפל שסייע למלך ג'ורג' השישי להיפטר מהגמגום והציל את אנגליה (מתורגם):
https://youtu.be/nn3zKjZPwVc
הרצאת וידאו על ההפרעה בדיבור שגם אנשים גדולים סבלו ממנה:
https://youtu.be/_5IOse0EdIo
ראיון לרגל יום הגמגום הבינלאומי (עברית):
https://youtu.be/IBuzPnVzKDc
מגמגמת מספרת על העולם שלה (עברית):
https://youtu.be/fjvcjEYiwQE
וסיפורם של המגמגמים (עברית):
https://youtu.be/W3uMQXcB3lU?long=yes
בקצרה ניתן לומר שמדע (Science) הוא אוצר של ידע, המתבסס על ניסויים, מדידות ותיעוד מצטבר.
בהרחבה ניתן לומר שמדע הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.
הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.
יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.
תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.
מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם.
החוקרים הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים. זה נקרא באנגלית replicability ,reproducibility או repeatability (בעברית "הדירוּת") וקשור בדרישה, שהיא תנאי הכרחי במדע אמיתי, לקבל תמיד את אותן התוצאות של ניסוי מדעי או תצפית מדעית. יש לזכור שתוצאות או תצפיות שלא ניתן לחזור עליהן נחשבות במדע כשגויות, או לפחות בתחומים שאינם מבוססים מספיק. רק אם יאומתו במחקר חוזר או המשכי יוכלו חוקרים אחריהם להמשיך ולהתבסס על הממצאים המדעיים, לצרכי מחקר מתקדם יותר שימשיך ויקדם את המדע.
ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".
המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.
זהו המדע, בהסבר לילדים:
https://youtu.be/wVLaf10T0zI
לגדולים יותר:
https://youtu.be/w-8gEUAyjkc
הסבר בשירה של מדע:
http://youtu.be/9Cd36WJ79z4
תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):
https://youtu.be/NFU1FNqmsYI
על יופיו של המדע:
http://youtu.be/dvM4JPGsmVw
הראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:
https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
וכך AI משפיע ומטיס את המדע למהפכה של ממש:
https://youtu.be/PKN95I93iGE?long=yes
