שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד אוחדה איטליה מהמון נסיכויות?
לא היה זה אדם אחד שאיחד את איטליה במהלך המאה ה-19 (Risorgimento ובאנגלית Italian Unification). היה זה צירוף של כמה אישים שהתחברו למהלך ההיסטורי המרשים של איחוד נסיכויות וממלכות שונות ולעתים יריבות למדינה מאוחדת וגדולה.
אותם מרכיבים שעתידים להיות איטליה המאוחדת היו דוכסויות, ערי מדינה, רפובליקות וממלכות קטנות שאך לא מזמן אף לחמו זו בזו לא פעם, בהובלת אימפריות אירופה הגדולות.
היסטורית, איחוד איטליה למדינת לאום מודרנית יוולד כרעיון של לאומיות, פועל יוצא ומאוחר מעט לאחר הכישלון באיטליה של "אביב העמים" האירופי, העידן בו עמים דרשו לממש את עצמם ולהפוך למדינות לאום.
כך יתחיל מה שיכונה לימים "המסע של האלף" לאיחוד איטליה בשנת 1860. איטליה עתידה להתאחד על ידי כמה דמויות מרכזיות ששיחקו את התפקידים המרכזיים באיחוד איטליה.
בקיץ 1860 נחת אדם קטן וסוער בחופי סיציליה, לבוש במעיל אדום וכובע ציורי. ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) הגיע עם אלף מתנדבים בלבד, כדי לכבוש ממלכה של מיליון תושבים. הגיבור בן ה-53, שסבל כבר אז מכאבים ראומטיים קשים שילוו אותו עד יום מותו, הוביל אחת ההרפתקאות הפוליטיות המדהימות ביותר בהיסטוריה. בסיומה התגבשה איטליה המודרנית מתוך פסיפס של עשרות נסיכויות ומדינות קטנות.
העולם הטרום-תעשייתי של המאה ה-19 הותיר את חצי האי האיטלקי מפורד לרסיסים. בצפון שלטה אוסטריה על ונציה ולומברדיה, במרכז פרשו המדינות האפיפיוריות על פני רוב השטח, בדרום ובסיציליה שלטה ממלכת שתי הסיציליות הבורבונית, ורק פיימונטה-סרדיניה, ממלכתו של ויטוריו אמנואלה השני (Victor Emmanuel), נותרה כמדינה איטלקית עצמאית אמיתית. בכל מדינה היו מטבעות שונים, חוקים שונים, ולעתים אפילו שפות שונות.
הרעיון של איטליה מאוחדת החל להבשיל בעקבות הכיבושים הנפוליאוניים. חוויית השלטון הצרפתי, למרות קשייה, חשפה את האיטלקים לרעיונות לאומיים מודרניים. כשהסדר הישן הושב ב-1815, מיליוני איטלקים כבר ידעו שאפשר אחרת. המשורר ויטוריו אלפיירי (Vittorio Alfieri) ביטא את תחושת התסכול המשותפת: "איטליה היא רק ביטוי גיאוגרפי".
הנשמה המניעה של התהליך הייתה תנועת הריסורג'ימנטו (Risorgimento) - התקומה מחדש. בראש התנועה עמדו שלושה גברים שונים לחלוטין זה מזה. המפעיל הפוליטי היה קאמילו קאבור (Camillo Cavour), ראש ממשלת פיימונטה, אדם מעשי ורב תחבולות שהבין את המשחק הדיפלומטי באירופה. האידיאולוג היה ג'וזפה מאצ'יני (Giuseppe Mazzini), איש חזון רפובליקני שהקים את תנועת "איטליה הצעירה" וניסח את החזון הרוחני של האומה. הלוחם היה גריבלדי, גיבור רומנטי שלחם בדרום אמריקה לפני שחזר להקדיש את חייו לאיטליה.
הצעד הראשון במאבק היה השתתפות פיימונטה במלחמת קרים (1853-1856). קאבור שכנע את המלך ויטוריו אמנואלה השני לשלוח כוחות פיימונטיים לצד צרפת ובריטניה נגד רוסיה. ההשתתפות הזו הקנתה לפיימונטה מקום בשולחן המנצחים בוועידת פריז וזיכתה אותה בחסותו של נפוליאון השלישי. בוועידה עצמה העלה קאבור בפעם הראשונה את "השאלה האיטלקית" בפני מעצמות אירופה.
ב-1859 פרצה המלחמה השנייה של העצמאות האיטלקית. כוחות צרפת ופיימונטה הדפו את האוסטרים מלומברדיה בקרבות מגנטה וסולפרינו, אך נפוליאון הפתיע את בני בריתו בחתימת הסכם בלא ידיעתם עם האוסטרים בווילה פרנקה. קאבור, שהרגיש נבגד, התפטר מהממשלה. אולם הגלגלים כבר התחילו להסתובב, כשבנסיכויות המרכזיות נערכו משאלי-עם שהביאו לאיחוד עם פיימונטה.
כאן נכנס גריבלדי לתמונה ובדרך הכי דרמטית שאפשר. בליל 5 במאי 1860 הוא הפליג מגנואה עם אלף מתנדבים שכונו "האלף האדומים", רובם צעירים אידיאליסטים שמעולם לא אחזו בנשק. הם נחתו במרסלה שבסיציליה כשכוחותיהם המשולבים כללו בקושי 1,200 רובים ישנים. תוך זמן קצר התברר שהציבור הסיציליאני נואש מהשלטון הבורבוני, המושחת והדכאני מצרפת. האיכרים ראו בגריבלדי מושיע שיביא לחלוקה מחדש של האדמות.
הרגע המרגש ביותר מתרחש ב-26 באוקטובר 1860. זה קורה כשגריבלדי פוגש את המלך ויטוריו אמנואלה השני ליד נהר ולטורנו. הגיבור הרפובליקני, שיכול היה להכריז על עצמו כשליט דרום איטליה, מושיט את ידו למלך ואומר במילים שנכנסו להיסטוריה: "הנה איטליה שלך, הוד מלכותך" (Ecco l'Italia vostra, Maestà). למרות כאביו הראומטיים, מסרב גריבלדי לכל פיצוי ושב לחיים פשוטים באי קפררה.
ב-17 במרץ 1861 מוכרז ויטוריו אמנואלה השני כמלך איטליה בטקס חגיגי בטורינו. אולם המפעל לא מושלם. רומא נותרה בידי האפיפיור תחת הגנה צרפתית, בעוד ונציה עדיין נשלטת על ידי אוסטריה. מסינו דאצ'יליו (Massimo d'Azeglio), מדינאי ואמן איטלקי, מציין אז בחוכמה: "יצרנו איטליה, עכשיו צריך ליצור איטלקים".
ההשלמה תגיע בשני שלבים. ב-1866, בזכות ברית עם פרוסיה במלחמתה נגד אוסטריה, תקבל איטליה את ונציה למרות התבוסות הצבאיות שספגה. ב-1870, כשהכוחות הצרפתיים ייסוגו מרומא בשל המלחמה הפרוסית-צרפתית, תכבוש איטליה את עיר הנצח דרך הפרצה בחומת פורטה פיה. האפיפיור פיוס התשיעי יכריז על עצמו "שבוי הוותיקן", וחילוקי הדעות עם הכנסייה יימשכו עד הסכמי לטראן ב-1929.
מחיר האיחוד היה כבד יותר מהצפוי. הדרום נותר עני ומפגר, הפער בין צפון איטליה לדרום רק הלך והתרחב ומיליוני איטלקים נאלצו להגר לאמריקה בחיפוש אחר פרנסה. בנסיונות להטיל מסים על האוכלוסייה הדרומית פורצות מרידות עקובות מדם שיימשכו שנים. למרות כל הקשיים, הופך בהדרגה הפסיפס הפוליטי הקטן והמפורד למדינה אירופית מאוחדת שבתוך עשרות שנים תהפוך לכוח אזורי משמעותי.
אותו פסיפס פוליטי של נסיכויות עתיד להפוך מכאן לאחת המעצמות התרבותיות המשפיעות בעולם. במאה הבאה היא תיתן לעולם מחד את הקולנוע של פליני ואת המודה של ורסאצ'ה ומנגד את הפשיזם של מוסוליני, שבידיו וידי פשיסטים חקיינים כמו היטלר יהפוך לתופעה המדינית הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית.
איחוד איטליה היה הישג יוצא דופן של דיפלומטיה, מנהיגות חזונית ולוחמה אסטרטגית, שהצליח לשנות את פני חצי האי האיטלקי תוך פחות מעשור ולאחד את כולם סביב ממלכת סרדיניה ולהביאם למעמד של המדינה הלאומית האיטלקית המודרנית והמאוחדת.
איחוד איטליה הצליח במידה רבה תודות לשיתוף הפעולה המוצלח של השלישיה ההיסטורית והחד-פעמית הזו. אף שלא היו דומים ולא מעט מחלוקות היו ביניהם, ניצח בסוף שיתוף הפעולה והשילוב של הדיפלומטיה החכמה של קאבור, הכוח הצבאי של צבא פיימונטה בהובלת ויטוריו אמנואלה השני והפעולה המהפכנית, העממית והצבאית, אך לפני הכל הנחושה והמאוד אמיצה, של גריבלדי.
הסיפור של איחוד איטליה מוכיח גם שלעתים החלומות הגדולים ביותר מתחילים ממעשה קטן אחד - אלף איש לבושים באדום על חופי סיציליה, המובלים על ידי המצביא גריבלדי, הגיבור שדחה כל תגמול אישי למען חזון לאומי והעמיד את ארצו לפני טובתו האישית.
הנה קיצור הגבורה של גריבלדי (מתורגם):
https://youtu.be/jqmEYuN2j9o
ההיסטוריה האיטלקית כולה על המפה:
https://youtu.be/TfZIRavtdV0
מצגת וידאו על האיחוד והמאחד:
https://youtu.be/iDCXtqO9d7E
תחילת סיפורו של מאחד איטליה:
https://youtu.be/q9I54xhUPaI?long=yes
הלוחם, המאהב ומכבד הנשים גריבלדי:
https://youtu.be/Y9aq82j2B60?long=yes
סרט דוקומנטרי על חייו של ג'וזפה גריבלדי:
https://youtu.be/DpvdzLbY56o?long=yes
ופרק מהפודקסט "שעה היסטורית" של פרופ' הרסגור בגל"צ (עברית):
https://youtu.be/qqymCT3mCPo?long=yes
איך היה גריבלדי למצביא של איחוד איטליה?
ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) הוא מגדולי המצביאים של העת המודרנית, גיבור האיחוד של איטליה ומהלוחמים הנערצים בתולדותיה. בכל עיר איטלקית שמכבדת את עצמה יש רחוב על שמו, לרוב במרכז העיר, של מי שנחשב לפטריוט ההגון והאמיץ של הלאום האיטלקי.
גריבלדי נולד ב-4 ביולי 1807 בניס, באיטלקית: ניצה (Nizza). העיר הייתה אז חלק מממלכת סרדיניה אף שהייתה תחת שלטון צרפתי בפועל. אביו דומניקו היה דייג וסוחר קטן, ואמו מריה רוזה הייתה אישה דתייה שרצתה שבנה יהפוך לכומר. במקום זאת, בחר גריבלדי הצעיר בחיי ים וכבר בגיל 17 הוא כבר שט כמלח בים התיכון.
כצעיר הוא הצטרף לתנועה הרפובליקנית "איטליה הצעירה" שהקים ג'וזפה מאציני. זו תנועה שחלמה על איטליה מאוחדת ורפובליקנית.
לאחר כישלון מרד ב-1834, נאלץ לברוח לגלות בדרום אמריקה, בה גריבלדי בילה כ-12 שנים משנות חייו הפוריות ביותר. במהלכן השתתף במלחמות עצמאות באורוגוואי וברזיל, שם רכש ניסיון צבאי יקר ערך ופיתח את טקטיקת לוחמת הגרילה שהפכה למאפיין ייחודי של כוחותיו.
באותה תקופה גריבלדי פוגש באורוגוואי את אניטה, אישה ברזילאית יפהפייה ואמיצה שהופכת לאהבת חייו ולוחמת לצידו. היא רוכבת על סוס, יורה בנשק ולוחמת בקרבות לצד בעלה. אהבתם היא אגדית והיא מחווה אותו גם בשובו לאיטליה.
ב-1848 שב גריבלדי לאיטליה עם פרוץ המהפכות ברחבי אירופה. הוא מציע את שירותיו למלך פיימונטה-סרדיניה, אך זה דוחה את הצעתו בזלזול. במקום זה, גריבלדי מקים כוח מתנדבים ומשתתף במלחמות של הרפובליקה הרומית נגד הצבא הצרפתי.
הטרגדיה הגדולה של תקופה זו היא מותה של אניטה במהלך הנסיגה מרומא ב-1849. היא נפטרה בזרועותיו מקדחת והוא נאלץ לקבור אותה בחפזון בביצות ליד קומקיו. אובדן זה יכה אותו קשות וישפיע על כל שארית חייו.
לאחר נפילת הרפובליקה הרומית, נאלץ גריבלדי שוב לגלות, הפעם לאמריקה הצפונית, שם הוא עובד כמלח, כאיכר ואף כמייצר ומוכר נרות בניו-יורק.
#מסע האלף האגדי
ההישג הגדול ביותר בחייו של גריבלדי הוא "מסע האלף" שיוצא מגנואה ב-5 במאי 1860. בראש כוח של כ-1,000 מתנדבים שהוא סוחף אחריו, כולם לבושי חולצות אדומות וגם ידועים בתור "החולצות האדומות", נוחת גריבלדי במרסלה שבסיציליה, במטרה לכבוש את ממלכת שתי הסיציליות.
ב-15 במאי 1860 מתרחש הקרב המכריע בקלטניסֶטה. למרות שכוחותיו של גריבלדי הם מעטים בהשוואה לצבא הבורבון, הוא מצליח לנצח הודות לטקטיקות גרילה חכמות ולהתלהבות חסרת גבולות של לוחמיו. הניצחון הזה יהיה נקודת המפנה שתעורר את הסיציליאנים להצטרף למסע האיחוד.
במסע בזק מדהים, גריבלדי ואנשיו כובשים את סיציליה, חוצים למיצר מסינה וכובשים את רוב דרום איטליה. הם מתגלגלים צפונה עד שיגיעו כמעט לרומא. הצלחה זו הופכת את גריבלדי לגיבור לאומי ועתידה לתרום באופן מכריע לתהליך איחוד איטליה.
#המפגש עם המלך
ב-26 באוקטובר 1860 יתרחש אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה האיטלקית. זהו המפגש בנאפולי, בין גריבלדי למלך ויקטור עמנואל השני. גריבלדי מקדים ומברך את המלך בקריאה "יחי מלך איטליה!" – הכרה היסטורית ראשונה בכתר שהוא עדיין לא רשמי.
למרות שגריבלדי הוא רפובליקן משוכנע ולא מאמין במלוכה, הוא מבין שאיחוד איטליה בפועל יכול להתרחש רק תחת מנהיגותה של ממלכת פיימונטה-סרדיניה. בפעולה דרמטית שתדהים את כל העולם, הוא מעביר את כל השטחים שכבש בדרום איטליה למלך ויקטור עמנואל השני, תוך ויתור על כוחו האישי למען המטרה הלאומית הגדולה יותר.
אנקדוטה מרגשת: כשמוצעים לגריבלדי עשרים מיליון לירות ותואר דוכס עבור שירותיו, הוא דוחה הכל ולוקח רק שק אחד של זרעים לחווה שלו באי קאפררה. "אני לא צריך זהב", אומר המצביא, "אני רוצה רק לגדל תפוחי אדמה".
#תרומתו לאיחוד איטליה
תרומתו של גריבלדי לאיחוד האיטלקי היא אדירה וללא מנהיגותו ואישיותו ספק אם האיחוד היה מצליח. כמה תרומות חשובות והיסטוריות הוא נותן לאיחוד איטליה:
צבאית - כיבושיו הצבאיים, במיוחד של דרום איטליה וסיציליה, הביאו חלקים נרחבים של חצי האי לשלטון האיטלקי המאוחד. במו ידיו ומנהיגותו כובש ומספח גריבלדי חצי משטחה העתידי של איטליה המאוחדת.
סמלית - דמותו הכריזמטית והרומנטית של גריבלדי מעוררת השראה בקרב האיטלקים ברחבי חצי האי ומחזקת את הזהות הלאומית. הוא הופך לסמל חי של האידיאל הלאומי לאיטליה מאוחדת.
מדינית - נכונותו של גריבלדי לוותר על כוחו האישי למען האיחוד מראה לכל איטלקי שהמטרה הלאומית חשובה לו יותר מהשאיפות האישיות שלו וזה מעשה שמדהים את האיטלקים כולם.
חברתית - בניגוד לאצילים ולדיפלומטים שתמיד הובילו אותם, גריבלדי ייצג את האיטלקי הפשוט וסחף את בני העם. הוא הראה שגם בן העם הפשוט יכול להיות גיבור לאומי ולהוביל את חייליו לניצחונות גדולים על כוחות מהחזקים והגדולים בעולם.
#שנותיו המאוחרות
לאחר איחוד איטליה ב-1861, ממשיך גריבלדי לפעול למען השלמת התהליך. הוא מנסה פעמיים לכבוש את רומא (1862 ו-1867), אך נבלם על ידי הממשלה האיטלקית שחוששת ולא רוצה להסתכסך עם צרפת שהגנה על האפיפיור, השולט ברומא באותם ימים.
במהלך הניסיון הראשון ב-1862, בקרב באספרומונטה, גריבלדי נפצע ברגלו על ידי חיילים איטלקיים. זוהי אירוניה מרה שגיבור האיחוד נפצע על ידי צבא המדינה שעזר ליצור.
הייתה לו אפילו אפיזודה צרפתית. זה היה ב-1870-1871, כשהוא כבר בן 63 ובריאותו רעועה. גריבלדי מצטרף למלחמה הצרפתית-פרוסית, לצד הרפובליקה הצרפתית. הוא לוחם בשורות הלגיון הצרפתי והוא בין הקצינים היחידים שלא מובסים מול הגרמנים, הישג שיעניק לו בעתיד בצרפת כבוד רב.
גריבלדי נפטר ב-2 ביוני 1882 באי קאפררה הקטן שליד סרדיניה, שם בילה את שנותיו האחרונות בעיסוקים חקלאיים פשוטים. הוא ביקש להיקבר בפשטות, בלי טקסים דתיים, כשהוא עטוף בכותונת.
המורשת שהוא מותיר אחריו היא של לוחם חירות, דמוקרט ומי שמעדיף את טובת הכלל על פני התהילה האישית. גריבלדי נחשב לאחד משלושת האבות המייסדים של איטליה המודרנית, לצד קמילו קאבור (המדינאי) וג'וזפה מאציני (האידיאולוג).
גריבלדי נותר דמות מיתולוגית ולא רק באיטליה אלא בעולם כולו. לתמיד הוא יהיה סמל של מי שלחם למען החירות והאיחוד הלאומי מתוך אידיאליזם טהור ומבלי לחפש רווח אישי. הוא הוכיח שאדם אחד, בעזרת אמונה רבה ונכונות להקרבה, יכול לשנות את פני ההיסטוריה.
הנה ג'וזפה גריבלדי :
https://youtu.be/U9o7ENgNvJE
מוסר את השליטה על דרום איטליה למלך:
https://youtu.be/USr2EGMtMA0
נאומו ההיסטורי לחייליו ב"חולצות האדומות":
https://youtu.be/IZClGfoWI4U
הרצאה קצרה עליו:
https://youtu.be/ryPbWebA1Hs?t=12s
מצגת וידאו על גריבלדי:
https://youtu.be/iDCXtqO9d7E
פודקסט AI עליו:
https://youtu.be/UtRCyKXgOns?long=yes
וסרטון תיעודי על חייו וגדולתו של ג'וזפה גריבלדי:
https://youtu.be/LPauK8lxUG4?long=yes
מהו קרב סולפרינו ואיך שינה את תולדות הרפואה?
קרב סולפרינו (Battle of Solferino) נערך ב-1859 בחבל לומברדיה. מי שניצח בו היה צבא משותף של מלך צרפת נפוליאון השלישי והמלך ויטוריו עמנואל השני. המנוצח, הקיסרות האוסטרית בראשות הקיסר פרנץ יוזף.
אין הרבה קרבות שיכולים להתהדר בכל כך הרבה תוצאות היסטוריות שיצאו מהן ושאף אחת היא לא של שטחים או ביזה גדולה, כמו קרב סולפרינו.
נהפוך הוא. הקרב הזה, שאולי במונחים צבאיים לא היה מעניין מדי והוא היה כרוך באובדן ענקי בחיי אדם, היה קרב שהוליד הרבה טוב.
ראשית, מדובר באחד הקרבות החשובים בהיסטוריה של איטליה, שכן לא מעט בזכותו היא אוחדה לתמיד, גם אם לא לשביעות רצון מוחלטת של האיטלקים, שכן בדרך לאיחוד הם יפסידו חבלי ארץ שהיו לדעתם שייכים להם.
אבל החלק החשוב יותר בקרב הזה, היה אחר. בעקבות מראות הזוועה של הנפגעים הרבים שבו, הוקם ארגון הצלב האדום וסוכמה אמנת ז'נבה. שתי תוצאות היסטוריות רבות משמעות שהצמיח קרב אחד.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים היו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו עם הזמן.
וכאן מגיעה שעתו הגדולה של שווייצרי בשם ז'אן אנרי דינן, שחזה בעשרות אלפי הפצועים ששכבו בחום השמש ללא טיפול, החליט לאסוף עוברי אורח, בעיקר נשים ונערות מהסביבה ולסייע לנפגעים. תוך כדי מאמציו הוא הגה את הרעיון להקים ארגון שיוכל לסייע לנפגעים בקרבות כאלה בעתיד.
דינן פרסם ספר בשם "זכרונות מסולפרינו", שהיכה גלים והבהיר לראשונה את הצורך בשינוי, באשר לאופן שבו מתנהלות מלחמות. הוא החל בקידום רעיונות לשינוי ההתנהלות בשדה הקרב ואלה הובילו בהמשך להקמת ארגון הרפואה "הצלב האדום" ולניסוחה של אמנת ז'נבה לטיפול בפצועים ושבויים.
בעקבות הפעילות החשובה שלו וייסוד ארגון הצלב האדום, זכה דינן בפרס נובל לשלום. למעשה, הוא היה הראשון אי פעם, שזכה בפרס הנובל לשלום. נראה שהפרס הזה בכלל נולד בעקבות ההתרשמות של ראשי קרן נובל מהפעילות החשובה שלו.
וכך הולידו מוראות של קרב נוראי את ארגון הצלב האדום ושימשו השראה לניסוח אמנת ז'נבה.
כך הביא הקרב בסולפרינו ללידת ארגון הרפואה החשוב הצלב האדום (מתורגם):
https://youtu.be/8vK6ceYg1ck
ההנצחה העצובה של הקרב בקפלת אלפי הגולגלות והשלדים של חללי הקרב, שלא זכו לקבורה:
https://youtu.be/T1_ioPxICrg
פעולותיו של ז'אן אנרי דינן, בעקבות הקרב, להקמת הצלב האדום ואמנת ז'נבה:
https://youtu.be/QP3h8HtOj8M
הסיפור המלא של דינן, הצלב האדום ואמנת ז'נבה:
https://youtu.be/XYl2_IoGZl0?long=yes
והרצאה מוסברת בצרפתית על הקמת הצלב האדום והקרב שהוביל לכך:
https://youtu.be/Rr8pRVduqWQ?long=yes
איחוד איטליה
לא היה זה אדם אחד שאיחד את איטליה במהלך המאה ה-19 (Risorgimento ובאנגלית Italian Unification). היה זה צירוף של כמה אישים שהתחברו למהלך ההיסטורי המרשים של איחוד נסיכויות וממלכות שונות ולעתים יריבות למדינה מאוחדת וגדולה.
אותם מרכיבים שעתידים להיות איטליה המאוחדת היו דוכסויות, ערי מדינה, רפובליקות וממלכות קטנות שאך לא מזמן אף לחמו זו בזו לא פעם, בהובלת אימפריות אירופה הגדולות.
היסטורית, איחוד איטליה למדינת לאום מודרנית יוולד כרעיון של לאומיות, פועל יוצא ומאוחר מעט לאחר הכישלון באיטליה של "אביב העמים" האירופי, העידן בו עמים דרשו לממש את עצמם ולהפוך למדינות לאום.
כך יתחיל מה שיכונה לימים "המסע של האלף" לאיחוד איטליה בשנת 1860. איטליה עתידה להתאחד על ידי כמה דמויות מרכזיות ששיחקו את התפקידים המרכזיים באיחוד איטליה.
בקיץ 1860 נחת אדם קטן וסוער בחופי סיציליה, לבוש במעיל אדום וכובע ציורי. ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) הגיע עם אלף מתנדבים בלבד, כדי לכבוש ממלכה של מיליון תושבים. הגיבור בן ה-53, שסבל כבר אז מכאבים ראומטיים קשים שילוו אותו עד יום מותו, הוביל אחת ההרפתקאות הפוליטיות המדהימות ביותר בהיסטוריה. בסיומה התגבשה איטליה המודרנית מתוך פסיפס של עשרות נסיכויות ומדינות קטנות.
העולם הטרום-תעשייתי של המאה ה-19 הותיר את חצי האי האיטלקי מפורד לרסיסים. בצפון שלטה אוסטריה על ונציה ולומברדיה, במרכז פרשו המדינות האפיפיוריות על פני רוב השטח, בדרום ובסיציליה שלטה ממלכת שתי הסיציליות הבורבונית, ורק פיימונטה-סרדיניה, ממלכתו של ויטוריו אמנואלה השני (Victor Emmanuel), נותרה כמדינה איטלקית עצמאית אמיתית. בכל מדינה היו מטבעות שונים, חוקים שונים, ולעתים אפילו שפות שונות.
הרעיון של איטליה מאוחדת החל להבשיל בעקבות הכיבושים הנפוליאוניים. חוויית השלטון הצרפתי, למרות קשייה, חשפה את האיטלקים לרעיונות לאומיים מודרניים. כשהסדר הישן הושב ב-1815, מיליוני איטלקים כבר ידעו שאפשר אחרת. המשורר ויטוריו אלפיירי (Vittorio Alfieri) ביטא את תחושת התסכול המשותפת: "איטליה היא רק ביטוי גיאוגרפי".
הנשמה המניעה של התהליך הייתה תנועת הריסורג'ימנטו (Risorgimento) - התקומה מחדש. בראש התנועה עמדו שלושה גברים שונים לחלוטין זה מזה. המפעיל הפוליטי היה קאמילו קאבור (Camillo Cavour), ראש ממשלת פיימונטה, אדם מעשי ורב תחבולות שהבין את המשחק הדיפלומטי באירופה. האידיאולוג היה ג'וזפה מאצ'יני (Giuseppe Mazzini), איש חזון רפובליקני שהקים את תנועת "איטליה הצעירה" וניסח את החזון הרוחני של האומה. הלוחם היה גריבלדי, גיבור רומנטי שלחם בדרום אמריקה לפני שחזר להקדיש את חייו לאיטליה.
הצעד הראשון במאבק היה השתתפות פיימונטה במלחמת קרים (1853-1856). קאבור שכנע את המלך ויטוריו אמנואלה השני לשלוח כוחות פיימונטיים לצד צרפת ובריטניה נגד רוסיה. ההשתתפות הזו הקנתה לפיימונטה מקום בשולחן המנצחים בוועידת פריז וזיכתה אותה בחסותו של נפוליאון השלישי. בוועידה עצמה העלה קאבור בפעם הראשונה את "השאלה האיטלקית" בפני מעצמות אירופה.
ב-1859 פרצה המלחמה השנייה של העצמאות האיטלקית. כוחות צרפת ופיימונטה הדפו את האוסטרים מלומברדיה בקרבות מגנטה וסולפרינו, אך נפוליאון הפתיע את בני בריתו בחתימת הסכם בלא ידיעתם עם האוסטרים בווילה פרנקה. קאבור, שהרגיש נבגד, התפטר מהממשלה. אולם הגלגלים כבר התחילו להסתובב, כשבנסיכויות המרכזיות נערכו משאלי-עם שהביאו לאיחוד עם פיימונטה.
כאן נכנס גריבלדי לתמונה ובדרך הכי דרמטית שאפשר. בליל 5 במאי 1860 הוא הפליג מגנואה עם אלף מתנדבים שכונו "האלף האדומים", רובם צעירים אידיאליסטים שמעולם לא אחזו בנשק. הם נחתו במרסלה שבסיציליה כשכוחותיהם המשולבים כללו בקושי 1,200 רובים ישנים. תוך זמן קצר התברר שהציבור הסיציליאני נואש מהשלטון הבורבוני, המושחת והדכאני מצרפת. האיכרים ראו בגריבלדי מושיע שיביא לחלוקה מחדש של האדמות.
הרגע המרגש ביותר מתרחש ב-26 באוקטובר 1860. זה קורה כשגריבלדי פוגש את המלך ויטוריו אמנואלה השני ליד נהר ולטורנו. הגיבור הרפובליקני, שיכול היה להכריז על עצמו כשליט דרום איטליה, מושיט את ידו למלך ואומר במילים שנכנסו להיסטוריה: "הנה איטליה שלך, הוד מלכותך" (Ecco l'Italia vostra, Maestà). למרות כאביו הראומטיים, מסרב גריבלדי לכל פיצוי ושב לחיים פשוטים באי קפררה.
ב-17 במרץ 1861 מוכרז ויטוריו אמנואלה השני כמלך איטליה בטקס חגיגי בטורינו. אולם המפעל לא מושלם. רומא נותרה בידי האפיפיור תחת הגנה צרפתית, בעוד ונציה עדיין נשלטת על ידי אוסטריה. מסינו דאצ'יליו (Massimo d'Azeglio), מדינאי ואמן איטלקי, מציין אז בחוכמה: "יצרנו איטליה, עכשיו צריך ליצור איטלקים".
ההשלמה תגיע בשני שלבים. ב-1866, בזכות ברית עם פרוסיה במלחמתה נגד אוסטריה, תקבל איטליה את ונציה למרות התבוסות הצבאיות שספגה. ב-1870, כשהכוחות הצרפתיים ייסוגו מרומא בשל המלחמה הפרוסית-צרפתית, תכבוש איטליה את עיר הנצח דרך הפרצה בחומת פורטה פיה. האפיפיור פיוס התשיעי יכריז על עצמו "שבוי הוותיקן", וחילוקי הדעות עם הכנסייה יימשכו עד הסכמי לטראן ב-1929.
מחיר האיחוד היה כבד יותר מהצפוי. הדרום נותר עני ומפגר, הפער בין צפון איטליה לדרום רק הלך והתרחב ומיליוני איטלקים נאלצו להגר לאמריקה בחיפוש אחר פרנסה. בנסיונות להטיל מסים על האוכלוסייה הדרומית פורצות מרידות עקובות מדם שיימשכו שנים. למרות כל הקשיים, הופך בהדרגה הפסיפס הפוליטי הקטן והמפורד למדינה אירופית מאוחדת שבתוך עשרות שנים תהפוך לכוח אזורי משמעותי.
אותו פסיפס פוליטי של נסיכויות עתיד להפוך מכאן לאחת המעצמות התרבותיות המשפיעות בעולם. במאה הבאה היא תיתן לעולם מחד את הקולנוע של פליני ואת המודה של ורסאצ'ה ומנגד את הפשיזם של מוסוליני, שבידיו וידי פשיסטים חקיינים כמו היטלר יהפוך לתופעה המדינית הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית.
איחוד איטליה היה הישג יוצא דופן של דיפלומטיה, מנהיגות חזונית ולוחמה אסטרטגית, שהצליח לשנות את פני חצי האי האיטלקי תוך פחות מעשור ולאחד את כולם סביב ממלכת סרדיניה ולהביאם למעמד של המדינה הלאומית האיטלקית המודרנית והמאוחדת.
איחוד איטליה הצליח במידה רבה תודות לשיתוף הפעולה המוצלח של השלישיה ההיסטורית והחד-פעמית הזו. אף שלא היו דומים ולא מעט מחלוקות היו ביניהם, ניצח בסוף שיתוף הפעולה והשילוב של הדיפלומטיה החכמה של קאבור, הכוח הצבאי של צבא פיימונטה בהובלת ויטוריו אמנואלה השני והפעולה המהפכנית, העממית והצבאית, אך לפני הכל הנחושה והמאוד אמיצה, של גריבלדי.
הסיפור של איחוד איטליה מוכיח גם שלעתים החלומות הגדולים ביותר מתחילים ממעשה קטן אחד - אלף איש לבושים באדום על חופי סיציליה, המובלים על ידי המצביא גריבלדי, הגיבור שדחה כל תגמול אישי למען חזון לאומי והעמיד את ארצו לפני טובתו האישית.
הנה קיצור הגבורה של גריבלדי (מתורגם):
https://youtu.be/jqmEYuN2j9o
ההיסטוריה האיטלקית כולה על המפה:
https://youtu.be/TfZIRavtdV0
מצגת וידאו על האיחוד והמאחד:
https://youtu.be/iDCXtqO9d7E
תחילת סיפורו של מאחד איטליה:
https://youtu.be/q9I54xhUPaI?long=yes
הלוחם, המאהב ומכבד הנשים גריבלדי:
https://youtu.be/Y9aq82j2B60?long=yes
סרט דוקומנטרי על חייו של ג'וזפה גריבלדי:
https://youtu.be/DpvdzLbY56o?long=yes
ופרק מהפודקסט "שעה היסטורית" של פרופ' הרסגור בגל"צ (עברית):
https://youtu.be/qqymCT3mCPo?long=yes
ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) הוא מגדולי המצביאים של העת המודרנית, גיבור האיחוד של איטליה ומהלוחמים הנערצים בתולדותיה. בכל עיר איטלקית שמכבדת את עצמה יש רחוב על שמו, לרוב במרכז העיר, של מי שנחשב לפטריוט ההגון והאמיץ של הלאום האיטלקי.
גריבלדי נולד ב-4 ביולי 1807 בניס, באיטלקית: ניצה (Nizza). העיר הייתה אז חלק מממלכת סרדיניה אף שהייתה תחת שלטון צרפתי בפועל. אביו דומניקו היה דייג וסוחר קטן, ואמו מריה רוזה הייתה אישה דתייה שרצתה שבנה יהפוך לכומר. במקום זאת, בחר גריבלדי הצעיר בחיי ים וכבר בגיל 17 הוא כבר שט כמלח בים התיכון.
כצעיר הוא הצטרף לתנועה הרפובליקנית "איטליה הצעירה" שהקים ג'וזפה מאציני. זו תנועה שחלמה על איטליה מאוחדת ורפובליקנית.
לאחר כישלון מרד ב-1834, נאלץ לברוח לגלות בדרום אמריקה, בה גריבלדי בילה כ-12 שנים משנות חייו הפוריות ביותר. במהלכן השתתף במלחמות עצמאות באורוגוואי וברזיל, שם רכש ניסיון צבאי יקר ערך ופיתח את טקטיקת לוחמת הגרילה שהפכה למאפיין ייחודי של כוחותיו.
באותה תקופה גריבלדי פוגש באורוגוואי את אניטה, אישה ברזילאית יפהפייה ואמיצה שהופכת לאהבת חייו ולוחמת לצידו. היא רוכבת על סוס, יורה בנשק ולוחמת בקרבות לצד בעלה. אהבתם היא אגדית והיא מחווה אותו גם בשובו לאיטליה.
ב-1848 שב גריבלדי לאיטליה עם פרוץ המהפכות ברחבי אירופה. הוא מציע את שירותיו למלך פיימונטה-סרדיניה, אך זה דוחה את הצעתו בזלזול. במקום זה, גריבלדי מקים כוח מתנדבים ומשתתף במלחמות של הרפובליקה הרומית נגד הצבא הצרפתי.
הטרגדיה הגדולה של תקופה זו היא מותה של אניטה במהלך הנסיגה מרומא ב-1849. היא נפטרה בזרועותיו מקדחת והוא נאלץ לקבור אותה בחפזון בביצות ליד קומקיו. אובדן זה יכה אותו קשות וישפיע על כל שארית חייו.
לאחר נפילת הרפובליקה הרומית, נאלץ גריבלדי שוב לגלות, הפעם לאמריקה הצפונית, שם הוא עובד כמלח, כאיכר ואף כמייצר ומוכר נרות בניו-יורק.
#מסע האלף האגדי
ההישג הגדול ביותר בחייו של גריבלדי הוא "מסע האלף" שיוצא מגנואה ב-5 במאי 1860. בראש כוח של כ-1,000 מתנדבים שהוא סוחף אחריו, כולם לבושי חולצות אדומות וגם ידועים בתור "החולצות האדומות", נוחת גריבלדי במרסלה שבסיציליה, במטרה לכבוש את ממלכת שתי הסיציליות.
ב-15 במאי 1860 מתרחש הקרב המכריע בקלטניסֶטה. למרות שכוחותיו של גריבלדי הם מעטים בהשוואה לצבא הבורבון, הוא מצליח לנצח הודות לטקטיקות גרילה חכמות ולהתלהבות חסרת גבולות של לוחמיו. הניצחון הזה יהיה נקודת המפנה שתעורר את הסיציליאנים להצטרף למסע האיחוד.
במסע בזק מדהים, גריבלדי ואנשיו כובשים את סיציליה, חוצים למיצר מסינה וכובשים את רוב דרום איטליה. הם מתגלגלים צפונה עד שיגיעו כמעט לרומא. הצלחה זו הופכת את גריבלדי לגיבור לאומי ועתידה לתרום באופן מכריע לתהליך איחוד איטליה.
#המפגש עם המלך
ב-26 באוקטובר 1860 יתרחש אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה האיטלקית. זהו המפגש בנאפולי, בין גריבלדי למלך ויקטור עמנואל השני. גריבלדי מקדים ומברך את המלך בקריאה "יחי מלך איטליה!" – הכרה היסטורית ראשונה בכתר שהוא עדיין לא רשמי.
למרות שגריבלדי הוא רפובליקן משוכנע ולא מאמין במלוכה, הוא מבין שאיחוד איטליה בפועל יכול להתרחש רק תחת מנהיגותה של ממלכת פיימונטה-סרדיניה. בפעולה דרמטית שתדהים את כל העולם, הוא מעביר את כל השטחים שכבש בדרום איטליה למלך ויקטור עמנואל השני, תוך ויתור על כוחו האישי למען המטרה הלאומית הגדולה יותר.
אנקדוטה מרגשת: כשמוצעים לגריבלדי עשרים מיליון לירות ותואר דוכס עבור שירותיו, הוא דוחה הכל ולוקח רק שק אחד של זרעים לחווה שלו באי קאפררה. "אני לא צריך זהב", אומר המצביא, "אני רוצה רק לגדל תפוחי אדמה".
#תרומתו לאיחוד איטליה
תרומתו של גריבלדי לאיחוד האיטלקי היא אדירה וללא מנהיגותו ואישיותו ספק אם האיחוד היה מצליח. כמה תרומות חשובות והיסטוריות הוא נותן לאיחוד איטליה:
צבאית - כיבושיו הצבאיים, במיוחד של דרום איטליה וסיציליה, הביאו חלקים נרחבים של חצי האי לשלטון האיטלקי המאוחד. במו ידיו ומנהיגותו כובש ומספח גריבלדי חצי משטחה העתידי של איטליה המאוחדת.
סמלית - דמותו הכריזמטית והרומנטית של גריבלדי מעוררת השראה בקרב האיטלקים ברחבי חצי האי ומחזקת את הזהות הלאומית. הוא הופך לסמל חי של האידיאל הלאומי לאיטליה מאוחדת.
מדינית - נכונותו של גריבלדי לוותר על כוחו האישי למען האיחוד מראה לכל איטלקי שהמטרה הלאומית חשובה לו יותר מהשאיפות האישיות שלו וזה מעשה שמדהים את האיטלקים כולם.
חברתית - בניגוד לאצילים ולדיפלומטים שתמיד הובילו אותם, גריבלדי ייצג את האיטלקי הפשוט וסחף את בני העם. הוא הראה שגם בן העם הפשוט יכול להיות גיבור לאומי ולהוביל את חייליו לניצחונות גדולים על כוחות מהחזקים והגדולים בעולם.
#שנותיו המאוחרות
לאחר איחוד איטליה ב-1861, ממשיך גריבלדי לפעול למען השלמת התהליך. הוא מנסה פעמיים לכבוש את רומא (1862 ו-1867), אך נבלם על ידי הממשלה האיטלקית שחוששת ולא רוצה להסתכסך עם צרפת שהגנה על האפיפיור, השולט ברומא באותם ימים.
במהלך הניסיון הראשון ב-1862, בקרב באספרומונטה, גריבלדי נפצע ברגלו על ידי חיילים איטלקיים. זוהי אירוניה מרה שגיבור האיחוד נפצע על ידי צבא המדינה שעזר ליצור.
הייתה לו אפילו אפיזודה צרפתית. זה היה ב-1870-1871, כשהוא כבר בן 63 ובריאותו רעועה. גריבלדי מצטרף למלחמה הצרפתית-פרוסית, לצד הרפובליקה הצרפתית. הוא לוחם בשורות הלגיון הצרפתי והוא בין הקצינים היחידים שלא מובסים מול הגרמנים, הישג שיעניק לו בעתיד בצרפת כבוד רב.
גריבלדי נפטר ב-2 ביוני 1882 באי קאפררה הקטן שליד סרדיניה, שם בילה את שנותיו האחרונות בעיסוקים חקלאיים פשוטים. הוא ביקש להיקבר בפשטות, בלי טקסים דתיים, כשהוא עטוף בכותונת.
המורשת שהוא מותיר אחריו היא של לוחם חירות, דמוקרט ומי שמעדיף את טובת הכלל על פני התהילה האישית. גריבלדי נחשב לאחד משלושת האבות המייסדים של איטליה המודרנית, לצד קמילו קאבור (המדינאי) וג'וזפה מאציני (האידיאולוג).
גריבלדי נותר דמות מיתולוגית ולא רק באיטליה אלא בעולם כולו. לתמיד הוא יהיה סמל של מי שלחם למען החירות והאיחוד הלאומי מתוך אידיאליזם טהור ומבלי לחפש רווח אישי. הוא הוכיח שאדם אחד, בעזרת אמונה רבה ונכונות להקרבה, יכול לשנות את פני ההיסטוריה.
הנה ג'וזפה גריבלדי :
https://youtu.be/U9o7ENgNvJE
מוסר את השליטה על דרום איטליה למלך:
https://youtu.be/USr2EGMtMA0
נאומו ההיסטורי לחייליו ב"חולצות האדומות":
https://youtu.be/IZClGfoWI4U
הרצאה קצרה עליו:
https://youtu.be/ryPbWebA1Hs?t=12s
מצגת וידאו על גריבלדי:
https://youtu.be/iDCXtqO9d7E
פודקסט AI עליו:
https://youtu.be/UtRCyKXgOns?long=yes
וסרטון תיעודי על חייו וגדולתו של ג'וזפה גריבלדי:
https://youtu.be/LPauK8lxUG4?long=yes
קרב סולפרינו (Battle of Solferino) נערך ב-1859 בחבל לומברדיה. מי שניצח בו היה צבא משותף של מלך צרפת נפוליאון השלישי והמלך ויטוריו עמנואל השני. המנוצח, הקיסרות האוסטרית בראשות הקיסר פרנץ יוזף.
אין הרבה קרבות שיכולים להתהדר בכל כך הרבה תוצאות היסטוריות שיצאו מהן ושאף אחת היא לא של שטחים או ביזה גדולה, כמו קרב סולפרינו.
נהפוך הוא. הקרב הזה, שאולי במונחים צבאיים לא היה מעניין מדי והוא היה כרוך באובדן ענקי בחיי אדם, היה קרב שהוליד הרבה טוב.
ראשית, מדובר באחד הקרבות החשובים בהיסטוריה של איטליה, שכן לא מעט בזכותו היא אוחדה לתמיד, גם אם לא לשביעות רצון מוחלטת של האיטלקים, שכן בדרך לאיחוד הם יפסידו חבלי ארץ שהיו לדעתם שייכים להם.
אבל החלק החשוב יותר בקרב הזה, היה אחר. בעקבות מראות הזוועה של הנפגעים הרבים שבו, הוקם ארגון הצלב האדום וסוכמה אמנת ז'נבה. שתי תוצאות היסטוריות רבות משמעות שהצמיח קרב אחד.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים היו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו עם הזמן.
וכאן מגיעה שעתו הגדולה של שווייצרי בשם ז'אן אנרי דינן, שחזה בעשרות אלפי הפצועים ששכבו בחום השמש ללא טיפול, החליט לאסוף עוברי אורח, בעיקר נשים ונערות מהסביבה ולסייע לנפגעים. תוך כדי מאמציו הוא הגה את הרעיון להקים ארגון שיוכל לסייע לנפגעים בקרבות כאלה בעתיד.
דינן פרסם ספר בשם "זכרונות מסולפרינו", שהיכה גלים והבהיר לראשונה את הצורך בשינוי, באשר לאופן שבו מתנהלות מלחמות. הוא החל בקידום רעיונות לשינוי ההתנהלות בשדה הקרב ואלה הובילו בהמשך להקמת ארגון הרפואה "הצלב האדום" ולניסוחה של אמנת ז'נבה לטיפול בפצועים ושבויים.
בעקבות הפעילות החשובה שלו וייסוד ארגון הצלב האדום, זכה דינן בפרס נובל לשלום. למעשה, הוא היה הראשון אי פעם, שזכה בפרס הנובל לשלום. נראה שהפרס הזה בכלל נולד בעקבות ההתרשמות של ראשי קרן נובל מהפעילות החשובה שלו.
וכך הולידו מוראות של קרב נוראי את ארגון הצלב האדום ושימשו השראה לניסוח אמנת ז'נבה.
כך הביא הקרב בסולפרינו ללידת ארגון הרפואה החשוב הצלב האדום (מתורגם):
https://youtu.be/8vK6ceYg1ck
ההנצחה העצובה של הקרב בקפלת אלפי הגולגלות והשלדים של חללי הקרב, שלא זכו לקבורה:
https://youtu.be/T1_ioPxICrg
פעולותיו של ז'אן אנרי דינן, בעקבות הקרב, להקמת הצלב האדום ואמנת ז'נבה:
https://youtu.be/QP3h8HtOj8M
הסיפור המלא של דינן, הצלב האדום ואמנת ז'נבה:
https://youtu.be/XYl2_IoGZl0?long=yes
והרצאה מוסברת בצרפתית על הקמת הצלב האדום והקרב שהוביל לכך:
https://youtu.be/Rr8pRVduqWQ?long=yes
