שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האידוי ההופך נוזל לגז ומה תפקידו במחזור המים?
אידוי (Evaporation), או התאיידות, הם מונחים המתארים תהליך של התנדפות חומר במצב צבירה נוזל והפיכתו לגז.
בזמן האידוי מקבלים חלק מהאטומים או המולקולות, המצויים במצב צבירה נוזלי מספיק אנרגיה, המאפשרת להם להתנתק משאר החומר ולעבור למצב צבירה גזי, כלומר להפוך להיות גז.
לאידוי תפקיד מכריע במחזור הגשם על פני כדור הארץ. כשחם מאד, גורם החום למי הים, האגמים והנהרות להתאדות ולעלות כאדים למעלה. בשמיים הם יתקבצו לעננים, שהם מצבורי אדים שמייצרים בשלב מסוים גשם.
השפעת ההתאיידות על אקלים כדור הארץ היא רבה והאידוי הוא חיוני והכרחי לחיים על פני הכוכב שלנו. בלעדי האידוי לא יהיו גשמים, לא תהיה חקלאות, לא פירות, ירקות ומזון והמים המתוקים יהפכו לא ראויים לשתייה.
הנה האידוי:
https://youtu.be/k9l0s5zVibo
הסבר לילדים באנגלית והדגמה שם האידוי:
https://youtu.be/iRLqAhaniyg
הדגמת האידוי בהילוך מהיר:
https://youtu.be/BHmUx0ylg-A
כך הוא תורם להיווצרות הגשם:
https://youtu.be/zBnKgwnn7i4
וכך הגשם מתהווה ממים שהתאדו, בעיקר מהים (עברית):
http://youtu.be/-puhHmqEouk
אידוי (Evaporation), או התאיידות, הם מונחים המתארים תהליך של התנדפות חומר במצב צבירה נוזל והפיכתו לגז.
בזמן האידוי מקבלים חלק מהאטומים או המולקולות, המצויים במצב צבירה נוזלי מספיק אנרגיה, המאפשרת להם להתנתק משאר החומר ולעבור למצב צבירה גזי, כלומר להפוך להיות גז.
לאידוי תפקיד מכריע במחזור הגשם על פני כדור הארץ. כשחם מאד, גורם החום למי הים, האגמים והנהרות להתאדות ולעלות כאדים למעלה. בשמיים הם יתקבצו לעננים, שהם מצבורי אדים שמייצרים בשלב מסוים גשם.
השפעת ההתאיידות על אקלים כדור הארץ היא רבה והאידוי הוא חיוני והכרחי לחיים על פני הכוכב שלנו. בלעדי האידוי לא יהיו גשמים, לא תהיה חקלאות, לא פירות, ירקות ומזון והמים המתוקים יהפכו לא ראויים לשתייה.
הנה האידוי:
https://youtu.be/k9l0s5zVibo
הסבר לילדים באנגלית והדגמה שם האידוי:
https://youtu.be/iRLqAhaniyg
הדגמת האידוי בהילוך מהיר:
https://youtu.be/BHmUx0ylg-A
כך הוא תורם להיווצרות הגשם:
https://youtu.be/zBnKgwnn7i4
וכך הגשם מתהווה ממים שהתאדו, בעיקר מהים (עברית):
http://youtu.be/-puhHmqEouk
מהו מחזור המים?
לא כולם יודעים שמחזור המים (The Water Cycle) הוא המקור לכל החיים על פני כדור הארץ. כן, זה כל כך פשוט - ללא מחזור המים לא היו חיים על פני הכוכב בר-המזל שלנו. או אם לדייק - אנו ברי המזל שאנו חיים על כוכב שיש בו מחזור מים.
אבל מהו מחזור המים?
מחזור המים, או בשמו המדעי "מחזור הידרולוגי", הוא הדרך בה נעים המים באטמוספירה של כדור הארץ. דרך זו כוללת מעבר של המים בין מצבי צבירה שונים, כולל מצב צבירה מוצק, נוזל וגז.
מחזור המים כולל אידוי ממי הים כשהטמפרטורה גבוהה. המים הנוזלים עוברים אידוי והופכים לגז. האדים הללו מתעבים לעננים. שם הם שוכנים עד שהם הופכים כבדים ויורדים כממטרים של גשם. הם הופכים כבדים, עת טיפות זעירות מתקבצות בענן לטיפות שהולכות וגדלות, עד שבשלב מסוים הן נעשות כבדות מכדי להישאר באוויר וצונחות לאדמה כגשם.
בשלב הבא מצטברים מימי הגשמים בנגר עילי (אגמים), או על ראשי ההרים בצורת שלג (מוצק), באקוויפר מי התהום שמתחת לאדמה. חלק מהמים הללו זורמים בנהרות ונחלים אל הים, מה שסוגר מעגל מהאידוי הראשוני.
הראשונים שהבינו כיצד פועל מחזור המים היו היוונים הקדמונים, או אם להיות ספציפיים יותר, אריסטו ותלמידיו. זה היה במאה ה-4 לפני הספירה.
הנה הסבר של מחזור המים (עברית):
http://youtu.be/wdmBvGP1RE8
הסבר יפה באנגלית למחזור המים:
https://youtu.be/IO9tT186mZw
לילדים אפשר להסביר כך:
https://youtu.be/9pqh6tlEOhs
וסרטון מפורט המסביר כיצד מחזור המים הוא המקור לחיים על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/al-do-HGuIk?long=yes
לא כולם יודעים שמחזור המים (The Water Cycle) הוא המקור לכל החיים על פני כדור הארץ. כן, זה כל כך פשוט - ללא מחזור המים לא היו חיים על פני הכוכב בר-המזל שלנו. או אם לדייק - אנו ברי המזל שאנו חיים על כוכב שיש בו מחזור מים.
אבל מהו מחזור המים?
מחזור המים, או בשמו המדעי "מחזור הידרולוגי", הוא הדרך בה נעים המים באטמוספירה של כדור הארץ. דרך זו כוללת מעבר של המים בין מצבי צבירה שונים, כולל מצב צבירה מוצק, נוזל וגז.
מחזור המים כולל אידוי ממי הים כשהטמפרטורה גבוהה. המים הנוזלים עוברים אידוי והופכים לגז. האדים הללו מתעבים לעננים. שם הם שוכנים עד שהם הופכים כבדים ויורדים כממטרים של גשם. הם הופכים כבדים, עת טיפות זעירות מתקבצות בענן לטיפות שהולכות וגדלות, עד שבשלב מסוים הן נעשות כבדות מכדי להישאר באוויר וצונחות לאדמה כגשם.
בשלב הבא מצטברים מימי הגשמים בנגר עילי (אגמים), או על ראשי ההרים בצורת שלג (מוצק), באקוויפר מי התהום שמתחת לאדמה. חלק מהמים הללו זורמים בנהרות ונחלים אל הים, מה שסוגר מעגל מהאידוי הראשוני.
הראשונים שהבינו כיצד פועל מחזור המים היו היוונים הקדמונים, או אם להיות ספציפיים יותר, אריסטו ותלמידיו. זה היה במאה ה-4 לפני הספירה.
הנה הסבר של מחזור המים (עברית):
http://youtu.be/wdmBvGP1RE8
הסבר יפה באנגלית למחזור המים:
https://youtu.be/IO9tT186mZw
לילדים אפשר להסביר כך:
https://youtu.be/9pqh6tlEOhs
וסרטון מפורט המסביר כיצד מחזור המים הוא המקור לחיים על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/al-do-HGuIk?long=yes
מהו קציר המלח?
קציר המלח (Salt harvest) הוא שמו בעגה המקצועית של שלב איסוף המלח, שנמשך שבועיים בלבד בשנה.
קציר שכבת המלח הצחורה מפיק את המלח הגלוי או כלוא בין שכבות הקרקע, מלח שהוא תוצאה של התאדות של ימים ואגמים קדומים.
הפקת המלח לקראת הקציר מתבצעת באמצעות אידוי של מים. התאדות הנוזלים מותירה את המלח היבש והנקי מנוזלים.
אם בעבר הועסקו בקציר המלח מאות עובדים, בעידן המודרני החליפו מכונות את מרבית העבודה הידנית והצורך בידיים עובדות הצטמצם באופן ניכר.
את הפקה המלח ממים מתוקים מחוללים על-ידי הזרמה של מים ושאיבה של תמיסת המלח שמתקבלת מהם. אידוי המים לאחר מכן מאפשר היווצרות של גושי מלח דחוס שנוצר כך.
הפקת מלח ממי-ים נעשית בדרך שונה, אך דומה בעיקרון. מזרימים את מי הים לבריכות או לאגני אידוי. המים הכלואים בהם מתאדים באופן טבעי וכך מופק המלח, על-ידי העברתם בין הבריכות.
כך קצרו מלח בעולם העתיק בין השאר לשימור בשר:
https://youtu.be/I59GSIgxk_8
קציר המלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
בלא מעט מקומות בעולם קציר המלח הוא ידני:
https://youtu.be/3y6JbwdirMg
ומלח ממי הים בהודו:
https://youtu.be/saX3q0iSXb8
בריכות המלח מהאוויר:
https://youtu.be/2iVRCW1Ek4s
קציר המלח (Salt harvest) הוא שמו בעגה המקצועית של שלב איסוף המלח, שנמשך שבועיים בלבד בשנה.
קציר שכבת המלח הצחורה מפיק את המלח הגלוי או כלוא בין שכבות הקרקע, מלח שהוא תוצאה של התאדות של ימים ואגמים קדומים.
הפקת המלח לקראת הקציר מתבצעת באמצעות אידוי של מים. התאדות הנוזלים מותירה את המלח היבש והנקי מנוזלים.
אם בעבר הועסקו בקציר המלח מאות עובדים, בעידן המודרני החליפו מכונות את מרבית העבודה הידנית והצורך בידיים עובדות הצטמצם באופן ניכר.
את הפקה המלח ממים מתוקים מחוללים על-ידי הזרמה של מים ושאיבה של תמיסת המלח שמתקבלת מהם. אידוי המים לאחר מכן מאפשר היווצרות של גושי מלח דחוס שנוצר כך.
הפקת מלח ממי-ים נעשית בדרך שונה, אך דומה בעיקרון. מזרימים את מי הים לבריכות או לאגני אידוי. המים הכלואים בהם מתאדים באופן טבעי וכך מופק המלח, על-ידי העברתם בין הבריכות.
כך קצרו מלח בעולם העתיק בין השאר לשימור בשר:
https://youtu.be/I59GSIgxk_8
קציר המלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
בלא מעט מקומות בעולם קציר המלח הוא ידני:
https://youtu.be/3y6JbwdirMg
ומלח ממי הים בהודו:
https://youtu.be/saX3q0iSXb8
בריכות המלח מהאוויר:
https://youtu.be/2iVRCW1Ek4s
מהי ההתנדפות מבחינה כימית?
קרה לכם שנוזל שמזגתם לתוך כלי התנדף אחרי זמן מה? זוכרים שהתפלאתם שלא היה חם ובכל זאת הנוזלים התאדו? אז כיצד קורה שהנוזלים שבכלי הולכים ונעלמים?
התשובה הפשוטה היא שנוזלים מתנדפים לגז. תמיד, גם כשלא טמפרטורה גבוהה או חום השמש הם שגורמים לכך בצורת אידוי.
כמו אידוי או התאדות, המילים הנרדפות שלה, התנדפות (Evaporation) היא תהליך בו חומר נוזלי הופך לגז. זהו שינוי ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גזי.
תהליך ההתנדפות הוא תהליך שבו ניתקים חלקיקים מפני הנוזל והופכים לגז. לרוב אנו אכן מכירים את התהליך הזה מרתיחה, כשהנוזל מתאדה. אבל האמת היא שהתנדפות מתרחשת גם בטמפרטורות שהן נמוכות מנקודת הרתיחה.
אנו מזהים שנוזל התנדף ולא רתח בכך שאין בו בועות המרמזות על רתיחה ובכל זאת הוא עדיין הולך ומתמעט.
יש חומרים שונים שנוטים להתנדף, כמו בושם, או דלקים שונים.
#למה מתרחשת ההתנדפות?
רובנו משתמשים במילים הנרדפות להתנדפות, שהן התאיידות, התאדות או אידוי. הן נתפסות בדרך כלל כתהליכים הקשורים בחום שגורם לנוזל להפוך לאדי גז.
אבל מבחינה כימית, נוזל מתנדף לגז כשחלק מהאטומים או המולקולות שלו, הנמצאים במצב צבירה נוזלי, מקבלים אנרגיה המספיקה כדי שיתנתקו משארית החומר שבכלי ויעברו למצב צבירה של גז.
והאנרגיה הזו היא כמעט תמיד חום. אז ברור שחום גבוה, ודאי רתיחה, מייצרים התנדפות. אבל גם חום יחסי מייצר אותה. היא פחותה, אבל קיימת. נסו להשאיר כוסות מים בבית, כשאתם נוסעים לטיול או חופשה ארוכים ותיווכחו בכך.
#במה שונה ההתנדפות מגז?
התנדפות או התאיידות מתרחשת, גם אם לאט, בכל טמפרטורה שהיא. למעשה, ההתנדפות היא מצב תמידי הנוצר מהתאיידות וזרמי עיבוי הסמוכים לפני המים ולמולקולות המים המרכיבות אותם.
ההתנדפות שונה מרתיחה, בה משנים מים בטמפרטורה של 100°C צלזיוס ולחץ של אטמוספירה אחת, מצב צבירה מנוזלי לגז. ואכן, ברתיחה שמייצרת התנדפות קיצונית, עוזבות את הנוזל במהירות מולקולות רבות. המולקולות הללו נמצאות על פני השטח ומקבלות אנרגיה יתרה לכך, כשבסיום התהליך הן הופכות לאדים.
הנה התנדפות המים, אפילו בטמפרטורת החדר:
https://youtu.be/G8R5SESF5H4
על ההתנדפות בצורת האידוי או ההתאדות המוכרת:
https://youtu.be/2iXqoLPjSTg
למה בשמים מסוימים מתנדפים במהירות? (עברית)
https://youtu.be/gX9QD9MEurM
קרה לכם שנוזל שמזגתם לתוך כלי התנדף אחרי זמן מה? זוכרים שהתפלאתם שלא היה חם ובכל זאת הנוזלים התאדו? אז כיצד קורה שהנוזלים שבכלי הולכים ונעלמים?
התשובה הפשוטה היא שנוזלים מתנדפים לגז. תמיד, גם כשלא טמפרטורה גבוהה או חום השמש הם שגורמים לכך בצורת אידוי.
כמו אידוי או התאדות, המילים הנרדפות שלה, התנדפות (Evaporation) היא תהליך בו חומר נוזלי הופך לגז. זהו שינוי ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גזי.
תהליך ההתנדפות הוא תהליך שבו ניתקים חלקיקים מפני הנוזל והופכים לגז. לרוב אנו אכן מכירים את התהליך הזה מרתיחה, כשהנוזל מתאדה. אבל האמת היא שהתנדפות מתרחשת גם בטמפרטורות שהן נמוכות מנקודת הרתיחה.
אנו מזהים שנוזל התנדף ולא רתח בכך שאין בו בועות המרמזות על רתיחה ובכל זאת הוא עדיין הולך ומתמעט.
יש חומרים שונים שנוטים להתנדף, כמו בושם, או דלקים שונים.
#למה מתרחשת ההתנדפות?
רובנו משתמשים במילים הנרדפות להתנדפות, שהן התאיידות, התאדות או אידוי. הן נתפסות בדרך כלל כתהליכים הקשורים בחום שגורם לנוזל להפוך לאדי גז.
אבל מבחינה כימית, נוזל מתנדף לגז כשחלק מהאטומים או המולקולות שלו, הנמצאים במצב צבירה נוזלי, מקבלים אנרגיה המספיקה כדי שיתנתקו משארית החומר שבכלי ויעברו למצב צבירה של גז.
והאנרגיה הזו היא כמעט תמיד חום. אז ברור שחום גבוה, ודאי רתיחה, מייצרים התנדפות. אבל גם חום יחסי מייצר אותה. היא פחותה, אבל קיימת. נסו להשאיר כוסות מים בבית, כשאתם נוסעים לטיול או חופשה ארוכים ותיווכחו בכך.
#במה שונה ההתנדפות מגז?
התנדפות או התאיידות מתרחשת, גם אם לאט, בכל טמפרטורה שהיא. למעשה, ההתנדפות היא מצב תמידי הנוצר מהתאיידות וזרמי עיבוי הסמוכים לפני המים ולמולקולות המים המרכיבות אותם.
ההתנדפות שונה מרתיחה, בה משנים מים בטמפרטורה של 100°C צלזיוס ולחץ של אטמוספירה אחת, מצב צבירה מנוזלי לגז. ואכן, ברתיחה שמייצרת התנדפות קיצונית, עוזבות את הנוזל במהירות מולקולות רבות. המולקולות הללו נמצאות על פני השטח ומקבלות אנרגיה יתרה לכך, כשבסיום התהליך הן הופכות לאדים.
הנה התנדפות המים, אפילו בטמפרטורת החדר:
https://youtu.be/G8R5SESF5H4
על ההתנדפות בצורת האידוי או ההתאדות המוכרת:
https://youtu.be/2iXqoLPjSTg
למה בשמים מסוימים מתנדפים במהירות? (עברית)
https://youtu.be/gX9QD9MEurM
אידוי
איך נוצר הגשם?
הגשם נוצר כתוצאה מהתלכדות של טיפות זעירות שנמצאות בעננים והולכות ונעשות כבדות.
#אבל איך הטיפות מגיעות לעננים?
ובכן, כשחם מאד, גורם החום למים להתאדות ולעלות כאדים למעלה, עד שבשמיים הם מתקבצים לעננים. שם האדים הללו נמצאים זמן רב והעננים הם בעצם מצבורי האדים.
למה יורד גשם? - כיוון שכל כמה טיפות זעירות כאלה הופכות לטיפה אחת גדולה. כשהיא נעשית כבדה מדי מכדי להישאר באוויר, היא נופלת לארץ. זוהי טיפה אחת של גשם וכמוה יש עוד הרבה.
הנה הסבר להיווצרות הגשם:
https://youtu.be/zBnKgwnn7i4
ההבדלים בין סוגי המשקעים השונים (עברית):
https://youtu.be/ipVXOmJOOVo
וכך הגשם מתהווה (עברית):
http://youtu.be/-puhHmqEouk
הגשם נוצר כתוצאה מהתלכדות של טיפות זעירות שנמצאות בעננים והולכות ונעשות כבדות.
#אבל איך הטיפות מגיעות לעננים?
ובכן, כשחם מאד, גורם החום למים להתאדות ולעלות כאדים למעלה, עד שבשמיים הם מתקבצים לעננים. שם האדים הללו נמצאים זמן רב והעננים הם בעצם מצבורי האדים.
למה יורד גשם? - כיוון שכל כמה טיפות זעירות כאלה הופכות לטיפה אחת גדולה. כשהיא נעשית כבדה מדי מכדי להישאר באוויר, היא נופלת לארץ. זוהי טיפה אחת של גשם וכמוה יש עוד הרבה.
הנה הסבר להיווצרות הגשם:
https://youtu.be/zBnKgwnn7i4
ההבדלים בין סוגי המשקעים השונים (עברית):
https://youtu.be/ipVXOmJOOVo
וכך הגשם מתהווה (עברית):
http://youtu.be/-puhHmqEouk
איך זורעים עננים?
בתקופות שאין בהן גשם מספיק ויש חשש לבצורת קשה שתפגע בחקלאות, היינו רוצים ליצור עננים שיורידו לנו גשם. האם זה בכלל אפשרי?
אז כן. בהחלט. יש אפשרות כזו והיא נקראת "זריעת עננים" (Cloud seeding). אתה זורע עננים בשמיים ומקווה שיורידו גשם.
זריעת העננים היא טכנולוגיה שמאפשרת ליצור ענני גשם, כדי להוריד מטר גדול יותר של מים על הארץ. זה יקר ולא פשוט ומניב בדרך כלל פחות גשם משהיינו רוצים, אבל בתקופות של גשמים מועטים הוא יכול קצת לסייע להגדיל את כמויות המשקעים שיורדים לארץ.
זריעת העננים מתבצעת על ידי חומר בשם "יודיד הכסף". כשמטוס משחרר בתוך העננים את יודיד הכסף הוא מגביר את ירידת הגשם מהעננים שבהם פוזר. חשוב לעשות זאת בדיוק בזמן הנכון, תוך בדיקה של כיווני הרוח ועוצמתה, אחרת יתבזבז מטר הגשם על הים, במקום על השדות ושטחי החקלאות המשוועים למים.
על זריעת עננים בישראל (עברית):
https://youtu.be/LhMs8EDrxAk
כך זורעים את העננים (עברית):
http://youtu.be/WfQWpE1Lpto
האם גם כאן נולדו תיאוריות קונספירציה? (עברית)
https://youtu.be/bkYU89CboL4
וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:
https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes
בתקופות שאין בהן גשם מספיק ויש חשש לבצורת קשה שתפגע בחקלאות, היינו רוצים ליצור עננים שיורידו לנו גשם. האם זה בכלל אפשרי?
אז כן. בהחלט. יש אפשרות כזו והיא נקראת "זריעת עננים" (Cloud seeding). אתה זורע עננים בשמיים ומקווה שיורידו גשם.
זריעת העננים היא טכנולוגיה שמאפשרת ליצור ענני גשם, כדי להוריד מטר גדול יותר של מים על הארץ. זה יקר ולא פשוט ומניב בדרך כלל פחות גשם משהיינו רוצים, אבל בתקופות של גשמים מועטים הוא יכול קצת לסייע להגדיל את כמויות המשקעים שיורדים לארץ.
זריעת העננים מתבצעת על ידי חומר בשם "יודיד הכסף". כשמטוס משחרר בתוך העננים את יודיד הכסף הוא מגביר את ירידת הגשם מהעננים שבהם פוזר. חשוב לעשות זאת בדיוק בזמן הנכון, תוך בדיקה של כיווני הרוח ועוצמתה, אחרת יתבזבז מטר הגשם על הים, במקום על השדות ושטחי החקלאות המשוועים למים.
על זריעת עננים בישראל (עברית):
https://youtu.be/LhMs8EDrxAk
כך זורעים את העננים (עברית):
http://youtu.be/WfQWpE1Lpto
האם גם כאן נולדו תיאוריות קונספירציה? (עברית)
https://youtu.be/bkYU89CboL4
וסרטון תיעודי על זריעת עננים ומשמעותה לעולם:
https://youtu.be/md2ubLeeb4k?long=yes
איך נוצר ערפל?
ערפל הוא בעצם סוג של "ענן על הקרקע". בניגוד לעננים שצפים גבוה בשמיים, הערפל מתרחש בסמוך לקרקע.
אז ערפל הוא ענן נמוך וממש כמו ענן, הוא נוצר כשאדי מים מתעבים והופכים לטיפות של מים המרחפות באוויר.
כמו עננים, הערפל גם מתרחש כשהאוויר קר, בשל גשם או סיבה אחרת.
אחד המאפיינים הבולטים של הערפל הוא הראות הקשה שהוא גורם. הסיבה לקושי לראות דרכו היא טיפות המים הזעירות שבאוויר. הטיפות הללו שוברות את קרני האור וחוסמות את קו הראייה שלנו.
מבחינה מדעית, כשהאוויר לח מאד ומתקרר במהירות, הוא מתקשה לשאת את אדי המים. לכן נוטים אדי מים להתעבות סביב "גרעיני התעבות" וגורמים לערפל.
הגורמים יכולים להיות כמה. אוויר קר ולח שמוסע עם הרוח מהים הוא אחת הסיבות. האוויר הזה נתקע מתחת לשכבת אוויר יציבה וקצת יותר חמה הנקראת אינוורסיה. היא ששומרת את הענן הזה נמוך.
כך נוצר ערפל:
http://youtu.be/AZFmV7F3R_A
ערפל מתקרב כמו ענן, בצפון אמריקה:
http://youtu.be/xhndDBfMAg0
ענן ערפל מעל אגם מישיגן בארצות הברית:
http://youtu.be/E9jlBF00w4w
ערפל בישראל (עברית):
http://youtu.be/wgoDqVS3QJo
וכך יוצרים "מכונת ערפל":
http://youtu.be/xhZ_pn6cR7w
ערפל הוא בעצם סוג של "ענן על הקרקע". בניגוד לעננים שצפים גבוה בשמיים, הערפל מתרחש בסמוך לקרקע.
אז ערפל הוא ענן נמוך וממש כמו ענן, הוא נוצר כשאדי מים מתעבים והופכים לטיפות של מים המרחפות באוויר.
כמו עננים, הערפל גם מתרחש כשהאוויר קר, בשל גשם או סיבה אחרת.
אחד המאפיינים הבולטים של הערפל הוא הראות הקשה שהוא גורם. הסיבה לקושי לראות דרכו היא טיפות המים הזעירות שבאוויר. הטיפות הללו שוברות את קרני האור וחוסמות את קו הראייה שלנו.
מבחינה מדעית, כשהאוויר לח מאד ומתקרר במהירות, הוא מתקשה לשאת את אדי המים. לכן נוטים אדי מים להתעבות סביב "גרעיני התעבות" וגורמים לערפל.
הגורמים יכולים להיות כמה. אוויר קר ולח שמוסע עם הרוח מהים הוא אחת הסיבות. האוויר הזה נתקע מתחת לשכבת אוויר יציבה וקצת יותר חמה הנקראת אינוורסיה. היא ששומרת את הענן הזה נמוך.
כך נוצר ערפל:
http://youtu.be/AZFmV7F3R_A
ערפל מתקרב כמו ענן, בצפון אמריקה:
http://youtu.be/xhndDBfMAg0
ענן ערפל מעל אגם מישיגן בארצות הברית:
http://youtu.be/E9jlBF00w4w
ערפל בישראל (עברית):
http://youtu.be/wgoDqVS3QJo
וכך יוצרים "מכונת ערפל":
http://youtu.be/xhZ_pn6cR7w
איך הטל נוצר?
שמתם לב שבזמן שאתם עושים מקלחת חמה, מתעבות טיפות על המראה הקרה של חדר הרחצה?
האם הבחנתם בטיפות קטנות שנוצרות מסביב לפחית משקה קר מאד?
תהליך דומה קורה באוויר המתקרר בלילה. האוויר אינו מסוגל להכיל את אדי המים שהתאדו במהלך היום הקודם, מצב שקרוי "רוויית-על", ולכן אדי המים מתעבים על האדמה והצמחים ונראים לנו כטיפות זעירות. אנו מכנים את הטיפות הללו "אגלי טל" (Dew).
ואכן, הטל הוא משקע, טיפות קטנות וזעירות, שנוצרות לרוב בלילה, על גבי הצמחים ועל הקרקע. מהתעבות של אדי המים שבאוויר. אותם אדי מים נוצרו במהלך היום, בתהליך ההתאיידות הרגיל. חום השמש גורם למי הים להתאייד ולהפוך ממצב צבירה נוזלי (מים) לגז (אדים).
בזכות אגלי הטל שמצטברים עליהם, שומרים הצמחים על הלחות במדבר ובאזורים צחיחים.
הנה פחית משקה קר שנוצר עליה מסביב מעין "טל":
https://youtu.be/bymT5AcV-C4
ו"נקודת הטל", הטמפרטורה בלילה שבה נוצר הטל:
https://youtu.be/DjQMfOyxJms
שמתם לב שבזמן שאתם עושים מקלחת חמה, מתעבות טיפות על המראה הקרה של חדר הרחצה?
האם הבחנתם בטיפות קטנות שנוצרות מסביב לפחית משקה קר מאד?
תהליך דומה קורה באוויר המתקרר בלילה. האוויר אינו מסוגל להכיל את אדי המים שהתאדו במהלך היום הקודם, מצב שקרוי "רוויית-על", ולכן אדי המים מתעבים על האדמה והצמחים ונראים לנו כטיפות זעירות. אנו מכנים את הטיפות הללו "אגלי טל" (Dew).
ואכן, הטל הוא משקע, טיפות קטנות וזעירות, שנוצרות לרוב בלילה, על גבי הצמחים ועל הקרקע. מהתעבות של אדי המים שבאוויר. אותם אדי מים נוצרו במהלך היום, בתהליך ההתאיידות הרגיל. חום השמש גורם למי הים להתאייד ולהפוך ממצב צבירה נוזלי (מים) לגז (אדים).
בזכות אגלי הטל שמצטברים עליהם, שומרים הצמחים על הלחות במדבר ובאזורים צחיחים.
הנה פחית משקה קר שנוצר עליה מסביב מעין "טל":
https://youtu.be/bymT5AcV-C4
ו"נקודת הטל", הטמפרטורה בלילה שבה נוצר הטל:
https://youtu.be/DjQMfOyxJms
איך נוצרים עננים?
הענן הוא ריכוז של טיפות מים או גבישי קרח זעירים. הם נוצרים מאדי מים שעולים מהים ומאגמים ונהרות.
התאדות של מים, בגלל חום השמש, יוצרת לחות באוויר. האדים שנוצרים בהתאדות הזו עולים גבוה באטמוספרה. כשהאדים עולים למעלה למעלה, הם מתגבשים לעננים.
איך בדיוק הופכים אדים לעננים?
למעלה בשמיים פוגשים האדים חלקיקי אבק זעירים וגם אירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.
גרגרי האבק והאירוסולים מהווים גרעיני התעבות לאדי המים שעלו מהים. כלומר, האדים הללו מתגבשים סביבם ובשל הקור הרב השורר גבוה, הם מתעבים בחזרה לטיפות של מים.
הקור שנמצא בגבהים של האטמוספירה הוא שגרם לאדי המים להתעבות ולהפוך שוב לטיפות מים. אבל אם הקור קיצוני האדים הללו יהפכו לא רק למים, אלא לחלקיקי קרח מיקרוסקופיים של ממש.
אך בכל מקרה, גם אם תיצור ההתעבות טיפות מים עדינות וגם אם ייווצרו בה חלקיקי קרח זעירים, המוני טיפות כאלה עתידות להיצמד זה לזה ולהפוך לעננים.
איך נוצר הענן? - הנה סרטון שמראה איך נוצרים העננים (עברית):
http://youtu.be/C3e8lHz1x1I
הנה סיפורם של צורות העננים (מתורגם):
https://youtu.be/UuW1jhxCgx0
באנגלית על היווצרות העננים:
http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs
רוצים לטוס לתוך ענן? - הנה סרטון:
http://youtu.be/3xlPSVrH7uU
צורות פנים בעננים:
https://youtu.be/9XkyOdxlis4
צורות וסוגים חדשים שמתגלים עם הזמן (עברית):
https://youtu.be/SXeoKYZflqo
וצורות וסוגי העננים השונים:
https://youtu.be/B9LyP0C2rsQ?long=yes
הענן הוא ריכוז של טיפות מים או גבישי קרח זעירים. הם נוצרים מאדי מים שעולים מהים ומאגמים ונהרות.
התאדות של מים, בגלל חום השמש, יוצרת לחות באוויר. האדים שנוצרים בהתאדות הזו עולים גבוה באטמוספרה. כשהאדים עולים למעלה למעלה, הם מתגבשים לעננים.
איך בדיוק הופכים אדים לעננים?
למעלה בשמיים פוגשים האדים חלקיקי אבק זעירים וגם אירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.
גרגרי האבק והאירוסולים מהווים גרעיני התעבות לאדי המים שעלו מהים. כלומר, האדים הללו מתגבשים סביבם ובשל הקור הרב השורר גבוה, הם מתעבים בחזרה לטיפות של מים.
הקור שנמצא בגבהים של האטמוספירה הוא שגרם לאדי המים להתעבות ולהפוך שוב לטיפות מים. אבל אם הקור קיצוני האדים הללו יהפכו לא רק למים, אלא לחלקיקי קרח מיקרוסקופיים של ממש.
אך בכל מקרה, גם אם תיצור ההתעבות טיפות מים עדינות וגם אם ייווצרו בה חלקיקי קרח זעירים, המוני טיפות כאלה עתידות להיצמד זה לזה ולהפוך לעננים.
איך נוצר הענן? - הנה סרטון שמראה איך נוצרים העננים (עברית):
http://youtu.be/C3e8lHz1x1I
הנה סיפורם של צורות העננים (מתורגם):
https://youtu.be/UuW1jhxCgx0
באנגלית על היווצרות העננים:
http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs
רוצים לטוס לתוך ענן? - הנה סרטון:
http://youtu.be/3xlPSVrH7uU
צורות פנים בעננים:
https://youtu.be/9XkyOdxlis4
צורות וסוגים חדשים שמתגלים עם הזמן (עברית):
https://youtu.be/SXeoKYZflqo
וצורות וסוגי העננים השונים:
https://youtu.be/B9LyP0C2rsQ?long=yes
מהם אירוסולים ואיך הם יוצרים עננים ומשפיעים על החום והקור?
אירוסולים (Aerosols), בעברית אֶרְסָס, הם חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה.
אירוסול וטיפות רוק הם מפיצי מחלות משמעותיים ונחשבים גם לאחד הגורמים החשובים בתופעת שינוי האקלים.
חלק מהאירוסולים הם טבעיים וחלק אחר הוא מעשה ידי אדם. מקורם הטבעי הוא מערפל, אובך, גייזר, אבק ועשן מהרי געש לוהטים, בעוד המקור המלאכותי לאירוסולים הוא לרוב מזיהום אוויר ומעשן שנגרם משריפה של דלקים.
האירוסול, כחלקיק המרחף באוויר, משמש גרעין התעבות מרכזי לאדי מים, שבעזרתו יכולים להפוך לטיפות.
האירוסולים הם בעלי תפקיד מרכזי ביצירת עננים. זה קורה בשעות החום, כשמים מתאדים מהימים ומה אגמים. כשהאדים עולים גבוה למעלה ומגיעים לאוויר קר מאד. הם מתעבים, סביב אירוסולים וחלקיקי אבק. בהתעבות שלהם הופכים האדים הללו לטיפות מים ולחלקיקי קרח מיקרוסקופיים. המוני טיפות וחלקיקי הקרח הזעירים הללו הופכים בסוף לענן.
הנה האירוסולים:
https://youtu.be/4eh6IKahbok
האירוסולים הם חלק ממה שיוצר עננים (מתורגם):
https://youtu.be/Qac_wpTUw3c
כך הם משפיעים על האקלים:
https://youtu.be/lGNCrfKG7iM
כך נוצרים העננים - הסבר על ההיווצרות של ענן (עברית):
https://youtu.be/JAKeaxWSibU
והסבר שמדגים היטב כיצד נוצר הענן מהאירוסולים ומהם העננים:
https://youtu.be/_cj_8_upaVo?long=yes
אירוסולים (Aerosols), בעברית אֶרְסָס, הם חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה.
אירוסול וטיפות רוק הם מפיצי מחלות משמעותיים ונחשבים גם לאחד הגורמים החשובים בתופעת שינוי האקלים.
חלק מהאירוסולים הם טבעיים וחלק אחר הוא מעשה ידי אדם. מקורם הטבעי הוא מערפל, אובך, גייזר, אבק ועשן מהרי געש לוהטים, בעוד המקור המלאכותי לאירוסולים הוא לרוב מזיהום אוויר ומעשן שנגרם משריפה של דלקים.
האירוסול, כחלקיק המרחף באוויר, משמש גרעין התעבות מרכזי לאדי מים, שבעזרתו יכולים להפוך לטיפות.
האירוסולים הם בעלי תפקיד מרכזי ביצירת עננים. זה קורה בשעות החום, כשמים מתאדים מהימים ומה אגמים. כשהאדים עולים גבוה למעלה ומגיעים לאוויר קר מאד. הם מתעבים, סביב אירוסולים וחלקיקי אבק. בהתעבות שלהם הופכים האדים הללו לטיפות מים ולחלקיקי קרח מיקרוסקופיים. המוני טיפות וחלקיקי הקרח הזעירים הללו הופכים בסוף לענן.
הנה האירוסולים:
https://youtu.be/4eh6IKahbok
האירוסולים הם חלק ממה שיוצר עננים (מתורגם):
https://youtu.be/Qac_wpTUw3c
כך הם משפיעים על האקלים:
https://youtu.be/lGNCrfKG7iM
כך נוצרים העננים - הסבר על ההיווצרות של ענן (עברית):
https://youtu.be/JAKeaxWSibU
והסבר שמדגים היטב כיצד נוצר הענן מהאירוסולים ומהם העננים:
https://youtu.be/_cj_8_upaVo?long=yes
ממה עשויים העננים?
העננים (Clouds) שבשמיים עשויים אדים של מים. כן, עננים מורכבים מטיפות מים ומחלקיקי קרח מיקרוסקופיים, שהתחברו לגושים גדולים ולבנים.
איך זה קורה?
אז זה מתחיל באידוי. בשל חום השמש, מתחממים המים שבים ובאגמים. חלקם הקטן של המים, זה שנמצא למעלה וחשוף לשמש, מתאדה.
האדים שנוצרים מהאידוי הזה הם חמים. ומה קורה לאוויר חם? - כל אוויר חם, כולל האדים הללו, נוטה לעלות למעלה, עוד ועוד.
כשעולים אדי המים החמים למעלה, בתהליך שנקרא "התאדות", כמו כל גז חם, הם מטפסים אל השמיים, לגובה האטמוספירה. בשמיים "פוגשים" האדים הללו גרגרי אבק שעלו מהאדמה ושהטמפרטורה שלהם נמוכה.
כשהאדים באים במגע עם חלקיקי האבק המרחפים הללו הם מתעבים למים, בתהליך שנקרא "התעבות". זה התהליך ההפוך מהאידוי של ה"התאדות" - אדי הגז הופכים לנוזל. ואכן, ההתעבות יוצרת טיפות מים וחלקיקים זעירים מאוד של קרח, המתגבשים לעננים.
אז עכשיו יירד גשם, נכון?
לא בדיוק. העננים הללו לא מספיקים כדי שיירד גשם. רק אם יווצר אזור של לחץ אוויר נמוך הנקרא "שקע ברומטרי" - רק אז יעלה אוויר רב למעלה ויתחיל לרדת גשם. אצלנו בישראל זה קורה בעיקר בחודשי החורף.
כך נוצרים העננים מאדי המים (עברית):
http://youtu.be/S0xeS4BQlAQ
והנה החומר שיוצר את העננים:
http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs
העננים (Clouds) שבשמיים עשויים אדים של מים. כן, עננים מורכבים מטיפות מים ומחלקיקי קרח מיקרוסקופיים, שהתחברו לגושים גדולים ולבנים.
איך זה קורה?
אז זה מתחיל באידוי. בשל חום השמש, מתחממים המים שבים ובאגמים. חלקם הקטן של המים, זה שנמצא למעלה וחשוף לשמש, מתאדה.
האדים שנוצרים מהאידוי הזה הם חמים. ומה קורה לאוויר חם? - כל אוויר חם, כולל האדים הללו, נוטה לעלות למעלה, עוד ועוד.
כשעולים אדי המים החמים למעלה, בתהליך שנקרא "התאדות", כמו כל גז חם, הם מטפסים אל השמיים, לגובה האטמוספירה. בשמיים "פוגשים" האדים הללו גרגרי אבק שעלו מהאדמה ושהטמפרטורה שלהם נמוכה.
כשהאדים באים במגע עם חלקיקי האבק המרחפים הללו הם מתעבים למים, בתהליך שנקרא "התעבות". זה התהליך ההפוך מהאידוי של ה"התאדות" - אדי הגז הופכים לנוזל. ואכן, ההתעבות יוצרת טיפות מים וחלקיקים זעירים מאוד של קרח, המתגבשים לעננים.
אז עכשיו יירד גשם, נכון?
לא בדיוק. העננים הללו לא מספיקים כדי שיירד גשם. רק אם יווצר אזור של לחץ אוויר נמוך הנקרא "שקע ברומטרי" - רק אז יעלה אוויר רב למעלה ויתחיל לרדת גשם. אצלנו בישראל זה קורה בעיקר בחודשי החורף.
כך נוצרים העננים מאדי המים (עברית):
http://youtu.be/S0xeS4BQlAQ
והנה החומר שיוצר את העננים:
http://youtu.be/LQ-5rNgaqYs
ממה נוצר הענן?
הענן (Cloud) נוצר כשמיליארדי טיפות מים או גבישי קרח זעירים נוצרים באוויר ומתאגדים ביחד.
הטיפות הללו וגבישי הקרח הקרים נוצרים בעצם מאדי מים. האדים הללו עולים מימים ואגמים, במיוחד בשעות החום.
כשהאדים עולים גבוה למעלה, הם מגיעים לאוויר קר מאד. אוויר קר שכזה גורם להם להתעבות, תוך שהם נצמדים לחלקיקי אבק ולאירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.
סביב אלה יתעבו האדים לטיפות מים ולחלקיקי קרח מיקרוסקופיים. כמובן שהרבה טיפות כאלה וחלקיקי הקרח הזעירים יהיו ביחד לענן.
כך נוצרים העננים - הסבר מקסים לילדים (עברית):
https://youtu.be/rBJAUe4sgQU
הסבר מפורט יותר על ההיווצרות של ענן (עברית):
https://youtu.be/JAKeaxWSibU
הנה האירוסולים (מתורגם):
https://youtu.be/Qac_wpTUw3c
איך נוצרים העננים? - באנגלית:
http://youtu.be/-YySltYzvtU
וגם אם כל ענן לבדו נראה סתמי, כולם ביחד הם חלק ממערכת שמשפיעה על כל העולם והחיים בו:
http://youtu.be/UZEETyzql0Q
הענן (Cloud) נוצר כשמיליארדי טיפות מים או גבישי קרח זעירים נוצרים באוויר ומתאגדים ביחד.
הטיפות הללו וגבישי הקרח הקרים נוצרים בעצם מאדי מים. האדים הללו עולים מימים ואגמים, במיוחד בשעות החום.
כשהאדים עולים גבוה למעלה, הם מגיעים לאוויר קר מאד. אוויר קר שכזה גורם להם להתעבות, תוך שהם נצמדים לחלקיקי אבק ולאירוסולים, חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספרה ושמקורם משריפה של דלקים והרי געש.
סביב אלה יתעבו האדים לטיפות מים ולחלקיקי קרח מיקרוסקופיים. כמובן שהרבה טיפות כאלה וחלקיקי הקרח הזעירים יהיו ביחד לענן.
כך נוצרים העננים - הסבר מקסים לילדים (עברית):
https://youtu.be/rBJAUe4sgQU
הסבר מפורט יותר על ההיווצרות של ענן (עברית):
https://youtu.be/JAKeaxWSibU
הנה האירוסולים (מתורגם):
https://youtu.be/Qac_wpTUw3c
איך נוצרים העננים? - באנגלית:
http://youtu.be/-YySltYzvtU
וגם אם כל ענן לבדו נראה סתמי, כולם ביחד הם חלק ממערכת שמשפיעה על כל העולם והחיים בו:
http://youtu.be/UZEETyzql0Q