שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הקומוניזם שאין בו רכוש פרטי?
הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
על מקורות הקומוניזם ההיסטוריים (מתורגם):
https://youtu.be/C7npztitsA0
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
סרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
וניסיון להסביר את הקומוניזם להמונים (עברית):
https://youtu.be/Irui9_7hnkE?long=yes
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
מהי הלאומנות?
לאחרונה מדברים אצלנו על לאומיות ולאומנות, אבל לא כולם יודעים שהמושגים הללו שונים ומה השוני ביניהם.
הלאומנות (Ultranationalism) היא תפיסה קיצונית של הלאומיות, המעמידה את יעדי קבוצת הלאום במקום הראשון ומשתדלת לקדם אותה בכל מחיר.
בצורותיה הקיצוניות, הלאומנות מקדשת את צרכי הלאום ומעמידה אותם מעל צרכיהם של עמים אחרים. בכך היא שונה מהלאומיות, שבניגוד לה לא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים.
לאומנים תופסים בדרך כלל את הלאום שלהם כנעלה על לאומים אחרים ונוטים להתייחס לבני לאומים אחרים בהתנשאות, ביטול ואף בשנאה.
יש קושי בהבחנה בין לאומיות ללאומנות ויש שפות בהן אין כלל הבדל או הבחנה מילולית בין המושגים. יש אומרים שזיהוי של ההבדלים ביניהם תלוי ברקע של הבוחנים ובהשקפת עולמם. ועדיין, ברור שלאומנים רואים בעמם ערך עליון, הניצב מבחינתם מעל כל ערך אחר.
כך או כך ובשונה מהלאומיות, הלאומנות בהיסטוריה נהגה לקדם את מטרות הלאום, גם כשהדבר פגע בבני לאומים אחרים או בבני אדם בכלל.
מבחינת הלאומנים זה הצדיק בעבר את ניצולם של עמים ומדינות כאלה ואפילו את גילויי התוקפנות כלפיהם, כולל כיבוש והשתלטות על שטחיהם.
לא פעם בהיסטוריה אירגנו לאומנים פעולות אלימות, שהגיעו לעתים אף למקרים של "רצח עם". הבולט במקרים הללו היא שואת היהודים שביצעו חיילי ה-SS של המשטר הנאצי הגרמני, לאומנים שרצחו בשליחות השלטון הגזעני ההיטלראי, במהלך מלחמת העולם השנייה.
#סוגי לאומנות
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים שונים, כמו:
לאומנות אתנית (בה עולה טובת העם על טובת האדם הפרטי) - ההיסטוריה זוכרת כזו אצל העם הגרמני והעם הסלבי וכיום ניתן לראות אותה גם אצלנו בישראל.
לאומנות אזרחית - בה עולה טובת המדינה על טובת האזרח, מה שמאפשר למנוע ממנו זכויות מסוימות, כשהן עומדות בניגוד לטובת המדינה או המפלגה. באימפריה הרומית נפוצה לאומנות אזרחית כזו, בה נמנעו מהאזרח זכויות שונות, אם הן עמדו כנגד טובת האימפריה.
לא פעם יש לאומנות הקשורה לכיוונים פשיסטים (כמו איטליה בתקופת מוסוליני).
לעתים הלאומנות קשורה לגזענות (כמו בגרמניה של היטלר ובאימפריה היפנית בימי טוג'ו היידקי).
לאומנות טעונה בקיצוניות דתית.
לאומנות לקידוש האלימות והמלחמה.
לאומנות המתנגדת להתפשטות אימפריאליסטית או לדחייתה.
לאומנות המתחברת לרעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
הנה הלאומיות ויתרונותיה בתיאור שחלקו מאתגר לחלקנו (מתורגם):
https://youtu.be/j6bbCaaTPdk
הלאומנות הרוסית:
https://youtu.be/XRYtzuEOZ8k
הלאומנות בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
אמריקאים מתארים מה לאומיות אומרת להם (מתורגם):
https://youtu.be/aMxUrsoq73g
שיר הלאומיות של יובל מנדלסון (עברית):
https://youtu.be/d7WopjLewU0
והדרך הקצרה ללאומנות היא לא פעם הפופוליזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
מהו המרקסיזם של קרל מרקס?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מהו הסוציאליזם השוויוני שהגה קרל מרקס ב"מרקסיזם"?
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
מה זה פציפיזם?
הפציפיזם (Pacifism) הוא אידיאולוגיה שנאבקת בתפיסה לפיה שימוש במלחמה ובאלימות הוא האמצעי הנכון והמוסרי לפתרון של סכסוכים.
מבחינה מוסרית, פציפיסטים רואים בכל צורות האלימות והתוקפנות, כולל הצבאית, פעולות בלתי מוצדקות. הם גורסים שסכסוכים יש לפתור באמצעים של שלום, אם במשא ומתן ודיפלומטיה ואם בהתנגדות, אבל התנגדות לא אלימה.
הפציפיסטים יכןלים לנקוט בצורות שונות של אקטיביזם, אם אלו הפגנות, צורות מחאה שונות, חרמות על גורמים אלימים או מתנגדים ואי ציות אזרחי, כמו שנקטו אישים כמו גאנדי בהודו והדוקטור מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, במאבקיהם וכדי לקדם את הערכים בהם דגלו ולהתנגד לאלימות.
הפציפיזם יכול לנבוע ולהתבסס גם על הפרספקטיבה הפילוסופית וגם על הדתית, לאורך ההיסטוריה, הוא נקשר הן לתנועות דתיות והן לקבוצות חילוניות שונות.
הנה הפציפיזם והפציפיסטים:
https://youtu.be/ZCr2LLFr7WM
על שוחרת השלום שגילתה את גבולות הפציפיזם - הנאציזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y7zyB7rsvHU
קליפ פציפיסטי מבית פינק פלויד:
https://youtu.be/rKBz5_pbdzM
סיפורו של הלוחם הפציפיסט שנלחם כדי להילחם מבלי להרוג והיה לגיבור (מתורגם):
https://youtu.be/3iKpSZV0jJo
ובחיוך - זה לא פציפיזם אלא סתם השתמטות (עברית):
https://youtu.be/lbt8ALAFiwE
מה זו קיימות?
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
מהי הציונות?
הציונות היא שאיפת העם היהודי להקים מדינה יהודית משלו בארץ ישראל, ולהתיישב בה. במילים אחרות הציונות היא שאיפה לסיום הגלות היהודית. הציונות נוצרה באירופה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעברו עמי אירופה במאה ה-19, מה שנקרא "אביב העמים".
כיום הציונות באה לידי ביטוי בבניית הארץ, הגנה עליה ותרומה לחברה טובה יותר בישראל.
הנה הסבר של הציונות:
http://youtu.be/1iVQdjMg_Y4
וכך הופך הרעיון של השיבה היהודית לארץ ישראל לתנועה הציונית החשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/N2zYYQCYUvY?long=yes
מהי אנרכיה ומיהם האנרכיסטים באמת?
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
הקומוניזם היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם, כלומר למדינה. לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור. בפשטות - לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה.
קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם, ראה בקומוניזם את השלב הסופי של המהפכה של העם (הוא קרא לו פרולטריון) כנגד בעלי ההון, הקפיטליסטים, או בעלי המעמד, כמו האצילים, המלוכה וכדומה. בסוציאליזם יש למדינה בעלות על אמצעי ייצור ובקומוניזם יהיו כל אמצעי הייצור הללו שייכים למדינה.
היסטורית, מספר מדינות אימצו את הקומוניזם, או שהוא נכפה עליהם על ידי בריה"מ, לאחר שכבשה אותן במלחמת העולם השנייה. בכולן הוא הביא לבעיות כלכליות קשות. זה משמש את תומכי הקפיטליזם, כלכלת השוק החופשי, ככלי ניגוח נגד הקומוניסטים. הם הציעו לבחון את התוצאות של מדינות קומוניסטיות ולאיזה שפל הגיעו מבחינה כלכלית ולהבין עד כמה הקומוניזם כושל.
גוף אחר שאימץ את הקומוניזם הוא הקיבוץ הישראלי. במשך שנים רבות הוא סיפק שפע לחבריו, אך ברבות השנים מרבית הקיבוצים בחרו לסיים את הדרך המשותפת בדרך זו, לטובת הפרטה ומעבר לבעלות פרטית מסוגים שונים.
הענין בקומוניזם, כפי שהעיד פעם הבדחן אפרים קישון, הוא ש"זו תיאוריה מצוינת שיש איתה רק בעיה אחת - היא ניתנת ליישום..."
ואכן, יישומי הקומוניזם לא ממש הצליחו לטווח ארוך. אמנם כל עוד היו מצוקה ומחסור מסביב, הקומוניזם נראה אפשרות טובה ותומכת למניעת עוני. אבל כשהשפע החל להתפשט מסביב להן, מסגרות קומוניסטיות החלו להרגיש לחצים גדולים מהחברים, להפריט את עצמן ולהפוך לכלכלות חופשיות.
כי אנשים, כמו אנשים, רוצים להתבסס על הצלחתם האישית, כשרונם ומאמציהם ושאף אחד לא יאמר להם שהם כמו כולם, כי הם הרי יודעים שהם טובים יותר...
הנה סיפורו ההיסטורי והרעיוני של הקומוניזם:
https://youtu.be/bc7EGTfVCg8
על מקורות הקומוניזם ההיסטוריים (מתורגם):
https://youtu.be/C7npztitsA0
שיר הלל קומוניסטי למנהיג המהפכה הקומוניסטית ולדימיר לנין:
http://youtu.be/kEZJXI-IQS4
סרטון תעמולה שנעשה בארה"ב נגד הקומוניזם:
http://youtu.be/KkXTd9v56LQ
וניסיון להסביר את הקומוניזם להמונים (עברית):
https://youtu.be/Irui9_7hnkE?long=yes
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
לאחרונה מדברים אצלנו על לאומיות ולאומנות, אבל לא כולם יודעים שהמושגים הללו שונים ומה השוני ביניהם.
הלאומנות (Ultranationalism) היא תפיסה קיצונית של הלאומיות, המעמידה את יעדי קבוצת הלאום במקום הראשון ומשתדלת לקדם אותה בכל מחיר.
בצורותיה הקיצוניות, הלאומנות מקדשת את צרכי הלאום ומעמידה אותם מעל צרכיהם של עמים אחרים. בכך היא שונה מהלאומיות, שבניגוד לה לא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים.
לאומנים תופסים בדרך כלל את הלאום שלהם כנעלה על לאומים אחרים ונוטים להתייחס לבני לאומים אחרים בהתנשאות, ביטול ואף בשנאה.
יש קושי בהבחנה בין לאומיות ללאומנות ויש שפות בהן אין כלל הבדל או הבחנה מילולית בין המושגים. יש אומרים שזיהוי של ההבדלים ביניהם תלוי ברקע של הבוחנים ובהשקפת עולמם. ועדיין, ברור שלאומנים רואים בעמם ערך עליון, הניצב מבחינתם מעל כל ערך אחר.
כך או כך ובשונה מהלאומיות, הלאומנות בהיסטוריה נהגה לקדם את מטרות הלאום, גם כשהדבר פגע בבני לאומים אחרים או בבני אדם בכלל.
מבחינת הלאומנים זה הצדיק בעבר את ניצולם של עמים ומדינות כאלה ואפילו את גילויי התוקפנות כלפיהם, כולל כיבוש והשתלטות על שטחיהם.
לא פעם בהיסטוריה אירגנו לאומנים פעולות אלימות, שהגיעו לעתים אף למקרים של "רצח עם". הבולט במקרים הללו היא שואת היהודים שביצעו חיילי ה-SS של המשטר הנאצי הגרמני, לאומנים שרצחו בשליחות השלטון הגזעני ההיטלראי, במהלך מלחמת העולם השנייה.
#סוגי לאומנות
הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים שונים, כמו:
לאומנות אתנית (בה עולה טובת העם על טובת האדם הפרטי) - ההיסטוריה זוכרת כזו אצל העם הגרמני והעם הסלבי וכיום ניתן לראות אותה גם אצלנו בישראל.
לאומנות אזרחית - בה עולה טובת המדינה על טובת האזרח, מה שמאפשר למנוע ממנו זכויות מסוימות, כשהן עומדות בניגוד לטובת המדינה או המפלגה. באימפריה הרומית נפוצה לאומנות אזרחית כזו, בה נמנעו מהאזרח זכויות שונות, אם הן עמדו כנגד טובת האימפריה.
לא פעם יש לאומנות הקשורה לכיוונים פשיסטים (כמו איטליה בתקופת מוסוליני).
לעתים הלאומנות קשורה לגזענות (כמו בגרמניה של היטלר ובאימפריה היפנית בימי טוג'ו היידקי).
לאומנות טעונה בקיצוניות דתית.
לאומנות לקידוש האלימות והמלחמה.
לאומנות המתנגדת להתפשטות אימפריאליסטית או לדחייתה.
לאומנות המתחברת לרעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים.
הנה הלאומיות ויתרונותיה בתיאור שחלקו מאתגר לחלקנו (מתורגם):
https://youtu.be/j6bbCaaTPdk
הלאומנות הרוסית:
https://youtu.be/XRYtzuEOZ8k
הלאומנות בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/LyX5zDoLyIc
אמריקאים מתארים מה לאומיות אומרת להם (מתורגם):
https://youtu.be/aMxUrsoq73g
שיר הלאומיות של יובל מנדלסון (עברית):
https://youtu.be/d7WopjLewU0
והדרך הקצרה ללאומנות היא לא פעם הפופוליזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס (Karl Marx) שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים. איחוד הפועלים, בחזונו, הוא במטרה לקרוע או לשבור את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם המפעלים בהם עבדו.
כי מרקס הוא שטבע את הסיסמה "פועלי כל העולם התאחדו!" והגדיר ועיצב בכך את הרעיון הסוציאליסטי. בהמשך הוא יפיץ אותו בכל העולם, ביחד עם שותפו וחברו אנגלס.
כך קיבלה תורתו את השם "מרקסיזם", על שמו כמובן. כתבנו עליה ערך נפלא, כמו גם על שלל יישומים שניסו את המרקסיזם בעולם. מברית המועצות או הרפובליקה של סין הקומוניסטיות ועד הסוציאליזם של הקיבוצים בישראל.
אז ליישום הרעיונות של מרקס היו כישלונות והיו הצלחות. קראו על כל אלה, על דרכו ורעיונותיו של מרקס בתגית "סוציאליזם".
הנה המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
ועל קארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
אידאולוגיות
היה זה הוגה הדעות קרל מרקס שהגה בתקופת המהפכה התעשייתית את הרעיון המהפכני על פועלי העולם המתאחדים כדי לשבור ולקרוע את הכבלים שבהם כבלו אותם האדונים הקפיטליסטים שבבעלותם היו המפעלים בהם עבדו.
מרקס הוא שהגדיר ועיצב את הרעיון הסוציאליסטי וביחד עם שותפו אנגלס הוא הפיץ אותו בעולם. על שמו הוא קיבל גם את השם "מרקסיזם".
מבחינת השניים, הסוציאליזם הוא השלב שיבוא לאחר שהעם יעשה מהפכה ואמצעי הייצור יועברו לבעלות של העם. מרקס גרס שאחרי הסוציאליזם החברה תתקדם לשלב של קומוניזם - חיי שיתוף ושוויון מלא בין האזרחים.
כלומר, הסוציאליזם (Socialism) היא שיטה כלכלית שמטרתה להביא לחברה שוויונית. לפי השיטה הסוציאליסטית לממשלה יש אמצעי ייצור (מפעלים, חוות חקלאיות וכדומה) והיא מאפשרת פעולות של סחר חליפין בין חלקי החברה.
כיום ישנן שיטות סוציאליסטיות שונות, עם דגשים ורעיונות משתנים, אבל זהו העקרון הבסיסי של הסוציאליזם. הוא תמיד נוגד את הקפיטליזם שבוחר ביוזמה הפרטית במקור לצמיחה וטוען שאם הממשלה לא מתערבת בכלכלה, רבים מדי בחברה נפגעים!
כשיטה כלכלית, יושם הסוציאליזם במדינות רבות, כולל בברית המועצות, במדינות ברית ורשה, ונצואלה וקובה. רבים רואים ביישום הזה כישלון חרוץ ומצביעים בדיוק על אותן מדינות, בבחינת "תראו לאיפה הן הגיעו...". אפילו סין המצליחה, מציינים רבים מהם, הצליחה רק אחרי שזנחה חלק ניכר מהעקרונות של המרקסיזם ואף הסוציאליזם ולא מעט בזכות שכר העבודה הנמוך בה.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לסוציאליזם היא הקפיטליזם וכלכלת השוק החופשי, שעוררו את זעמו של מרקס. אם הסוציאליזם דוגל בשוויון בין כלל הציבור, ללא עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט, הקפיטליזם נותן לשוק, להעזה, המאמץ והכישרון של היחידים בו לקבוע מי יהיו עשירים ומי פחות.
קראו עליה בתגית "קפיטליזם".
הנה הסבר המרקסיזם (מתורגם):
https://youtu.be/0gNkohtRB0s
הרצאה נאה על הסוציאליזם, רעיונותיו ומקורותיו ההיסטוריים (עברית):
https://youtu.be/7E29OjfOu4M
על קארל מרקס, מבקר הקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/fSQgCy_iIcc
תיאור ביקורתי של הסוציאליזם של מרקס (מתורגם):
http://youtu.be/LAkyUJ5aIZY
וקארל מרקס ומשנתו:
https://youtu.be/TMmDebW_OBI
הפציפיזם (Pacifism) הוא אידיאולוגיה שנאבקת בתפיסה לפיה שימוש במלחמה ובאלימות הוא האמצעי הנכון והמוסרי לפתרון של סכסוכים.
מבחינה מוסרית, פציפיסטים רואים בכל צורות האלימות והתוקפנות, כולל הצבאית, פעולות בלתי מוצדקות. הם גורסים שסכסוכים יש לפתור באמצעים של שלום, אם במשא ומתן ודיפלומטיה ואם בהתנגדות, אבל התנגדות לא אלימה.
הפציפיסטים יכןלים לנקוט בצורות שונות של אקטיביזם, אם אלו הפגנות, צורות מחאה שונות, חרמות על גורמים אלימים או מתנגדים ואי ציות אזרחי, כמו שנקטו אישים כמו גאנדי בהודו והדוקטור מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, במאבקיהם וכדי לקדם את הערכים בהם דגלו ולהתנגד לאלימות.
הפציפיזם יכול לנבוע ולהתבסס גם על הפרספקטיבה הפילוסופית וגם על הדתית, לאורך ההיסטוריה, הוא נקשר הן לתנועות דתיות והן לקבוצות חילוניות שונות.
הנה הפציפיזם והפציפיסטים:
https://youtu.be/ZCr2LLFr7WM
על שוחרת השלום שגילתה את גבולות הפציפיזם - הנאציזם (מתורגם):
https://youtu.be/Y7zyB7rsvHU
קליפ פציפיסטי מבית פינק פלויד:
https://youtu.be/rKBz5_pbdzM
סיפורו של הלוחם הפציפיסט שנלחם כדי להילחם מבלי להרוג והיה לגיבור (מתורגם):
https://youtu.be/3iKpSZV0jJo
ובחיוך - זה לא פציפיזם אלא סתם השתמטות (עברית):
https://youtu.be/lbt8ALAFiwE
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
הציונות היא שאיפת העם היהודי להקים מדינה יהודית משלו בארץ ישראל, ולהתיישב בה. במילים אחרות הציונות היא שאיפה לסיום הגלות היהודית. הציונות נוצרה באירופה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעברו עמי אירופה במאה ה-19, מה שנקרא "אביב העמים".
כיום הציונות באה לידי ביטוי בבניית הארץ, הגנה עליה ותרומה לחברה טובה יותר בישראל.
הנה הסבר של הציונות:
http://youtu.be/1iVQdjMg_Y4
וכך הופך הרעיון של השיבה היהודית לארץ ישראל לתנועה הציונית החשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/N2zYYQCYUvY?long=yes
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
מהי תוכנה חופשית?
תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.
על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.
המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.
תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.
הנה רעיון התוכנה החופשית:
https://youtu.be/_yCbcRH-Blo
סטולמן מציג את הנושא בראיון:
https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI
שיר התוכנה החופשית:
https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.
על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.
המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.
תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.
הנה רעיון התוכנה החופשית:
https://youtu.be/_yCbcRH-Blo
סטולמן מציג את הנושא בראיון:
https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI
שיר התוכנה החופשית:
https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
מהו הליברליזם?
הלִיבֵּרָלִיזְם (Liberalism) היא רעיון או פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית, המעמידה את האדם במרכז, שמבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
בפשטות, זוהי תנועה חברתית המעמידה במרכז את החופש של האדם, את זכויות האדם שאין לפגוע בהן בחברה ובמדינה.
האדם הדבק בערכים ליברליים מאמין שלכל אינדיבידואל, כלומר אדם, פרט בחברה, יש את האוטונומיה שלו. ויש להגן עליו ועל האוטונומיה שלו, שאותה הוא מממש באמונתו הדתית, בדרכי הביטוי שלו, בדברים שהוא יוצר וכך הלאה.
מהאוטונומיה הזו נובעת גם החירות של הפרט בחברה. ליברליזם הוא כמעט תנאי הכרחי לחברה מודרנית ותנאי הכרחי לחברה דמוקרטית. כפיה ודיכוי של רוח האדם מובילה לרוב, גם אם לא מיד, לאלימות משטרית.
ליברליזם מחייב חירות מכפייה, שוויון שנוגד את הכפייה של חלק בחברה על חלק אחר, אינדיבידואליות שמאפשרת לנו להחליט עת עצמנו (לעשות בחיינו כרצוננו) וגיוון חברתי מסוגים שונים, שנוגד את הצורך של משטרים לא ליברלים להפוך את כולנו לדומים וזהים בדעות, בבחירות האישיות וכדומה.
הרעיון הליברלי תומך פוליטית בעקרונות של ממשל חוקתי, הפרדת רשויות, חופש דת, הפרדת הדת מהמדינה, חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, זכות הקניין, סחר חופשי, כלכלת שוק והשוויון בפני החוק.
ברור שהליברליזם מתנגד למשטרים אוטוריטריים.
הנה הרעיון הבסיסי של הליברליזם (עברית):
https://youtu.be/4HCtuKd0vXQ
מה נותן הליברליזם לאנשים?
https://youtu.be/KO8OxfFiVv8
עקרונות ותולדות הליברליזם:
https://youtu.be/gbxl2k4Tv2I
אנשים טובים מנסים לקדם היום ליברליזם חברתי (עברית):
https://youtu.be/CZ-AkR0-WaU
הלִיבֵּרָלִיזְם (Liberalism) היא רעיון או פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית, המעמידה את האדם במרכז, שמבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
בפשטות, זוהי תנועה חברתית המעמידה במרכז את החופש של האדם, את זכויות האדם שאין לפגוע בהן בחברה ובמדינה.
האדם הדבק בערכים ליברליים מאמין שלכל אינדיבידואל, כלומר אדם, פרט בחברה, יש את האוטונומיה שלו. ויש להגן עליו ועל האוטונומיה שלו, שאותה הוא מממש באמונתו הדתית, בדרכי הביטוי שלו, בדברים שהוא יוצר וכך הלאה.
מהאוטונומיה הזו נובעת גם החירות של הפרט בחברה. ליברליזם הוא כמעט תנאי הכרחי לחברה מודרנית ותנאי הכרחי לחברה דמוקרטית. כפיה ודיכוי של רוח האדם מובילה לרוב, גם אם לא מיד, לאלימות משטרית.
ליברליזם מחייב חירות מכפייה, שוויון שנוגד את הכפייה של חלק בחברה על חלק אחר, אינדיבידואליות שמאפשרת לנו להחליט עת עצמנו (לעשות בחיינו כרצוננו) וגיוון חברתי מסוגים שונים, שנוגד את הצורך של משטרים לא ליברלים להפוך את כולנו לדומים וזהים בדעות, בבחירות האישיות וכדומה.
הרעיון הליברלי תומך פוליטית בעקרונות של ממשל חוקתי, הפרדת רשויות, חופש דת, הפרדת הדת מהמדינה, חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, זכות הקניין, סחר חופשי, כלכלת שוק והשוויון בפני החוק.
ברור שהליברליזם מתנגד למשטרים אוטוריטריים.
הנה הרעיון הבסיסי של הליברליזם (עברית):
https://youtu.be/4HCtuKd0vXQ
מה נותן הליברליזם לאנשים?
https://youtu.be/KO8OxfFiVv8
עקרונות ותולדות הליברליזם:
https://youtu.be/gbxl2k4Tv2I
אנשים טובים מנסים לקדם היום ליברליזם חברתי (עברית):
https://youtu.be/CZ-AkR0-WaU
מה זה פוסט מודרניזם?
פוסט-מודרניזם (Postmodernism) או "פוסטמודרניזם" הוא מונח שבא לתאר תגובה או אפילו דחייה מהתקופה המודרנית ומערכי המודרניזם.
הפוסטמודרניזם בולט אמנם בעולם האמנות, אבל הוא כלל לא זרם או סגנון באמנות, אלא יותר פילוסופיה ותפיסה של האמנות.
מנגד, גם אמנים וחוקרים המאמינים שהוא בא מהאמנות, בתור הסגנון הפוסטמודרני, גם הם יסכימו שהפוסט מודרניזם של ימינו מצא את מקומו לא רק באמנות, אלא בתרבות כולה.
כי בעולם הפוסט-מודרני נוצר בבירור טשטוש בין הגבוה לנמוך, בין המציאות לדמיון ובין המוסרי לחסר המוסר. מעליו מרחף גם הקפיטליזם, שנטמע בעולם החדש הזה וקובע את מעמדם של דברים, בכוחו הפיננסי וביכולתו הכלכלית.
גם השיח הפך כזה. אם פעם היו דעות של אנשים מומחים ומשכילים נחשבות הרבה יותר, בימינו יכולים מובילי הדעה להיות דווקא אנשים בעלי מיומנויות חברתיות, תקשורתיות, שיווקיות או טכנולוגיות והם יעצבו את דעות ההמונים הרבה יותר מהמומחים של העבר.
זה כאילו שיש תקופה היסטורית חדשה אחרי התקופה המודרנית או שיח חברתי חדש של העולם החברתי, שיח שנקרא "שיח פוסטמודרני".
יש לפוסט מודרניזם מאפיינים שונים. כאמור, אחד הבולטים שבהם הוא הצמצום של הפער שהיה תמיד, בין אמנות "גבוהה" לאמנות "נמוכה". בהתאם לכך יש גם היבטים של הערכה ואהדה לדברים שבעבר נחשבו נחותים, עילגים, או סתם לא רציניים.
רבים רואים בחברה הפוסט-מודרנית את חברת ה"כאילו", בה לגמרי התמוססו ונגוזו ההבחנות הישנות לגבי איכות. זו חברה שבניגוד לעבר, ההצגה בה והעמדת הפנים הופכים לא פעם למשמעותיים הרבה יותר מערכים מדידים של איכות, לפי ההגדרות של ימי העבר.
גם אם לא נעשו מתוך ידע, מומחיות או כישרון יוצאי דופן, כמו פעם, זוכים בעידן הזה אמונות, רעיונות וסמלים פופולריים לערך גבוה בחברה ובתרבות הפוסטמודרנית, לפעמים גבוה מאוד.
אם הרוב אוהד משהו כזה, הוא גם הופך ל"צודק ונכון".
זה קצת מבלבל כי אין בפוסט-מודרניזם תאוריה אחת שלמה, אלא אוסף רעיונות, שיכולים לבוא לידי ביטוי בעולמות תחומיים מגוונים. יש גם המון ויכוחים על מהו בדיוק ועל הגדרות בפוסט מודרניות.
כמו למשל בעולם העיצוב, בו התחדדה העדפה מסוימת של הצורה על פני התפקוד והשימושיות של המוצר או היצירה, גם אם היא אמורה להיות עיצוב של מוצר שימושי. לא פעם הפוסט מודרניזם מתייחס לעבר ויוצר עצמים חדשים מסגנונות מוקדמים יותר.
בעבר היו רבים שדחו את הפוסט-מודרניזם אבל בשנים האחרונות הוא הולך ונעשה מקובל בתרבות האנושית.
כך התפתח הפוסט מודרניזם ונראה:
http://youtu.be/lKomOqYU4Mw
המסר של הפוסט מודרניזם כלפי התרבות וגיבוריה, כמו שביטאה להקת הפאנק "החונקים":
http://youtu.be/Pg2np37JNEg
ולמה אדריכלות פוסט-מודרנית נראית לנו מוזרה:
https://youtu.be/RW9RfPWevwg?long=yes
פוסט-מודרניזם (Postmodernism) או "פוסטמודרניזם" הוא מונח שבא לתאר תגובה או אפילו דחייה מהתקופה המודרנית ומערכי המודרניזם.
הפוסטמודרניזם בולט אמנם בעולם האמנות, אבל הוא כלל לא זרם או סגנון באמנות, אלא יותר פילוסופיה ותפיסה של האמנות.
מנגד, גם אמנים וחוקרים המאמינים שהוא בא מהאמנות, בתור הסגנון הפוסטמודרני, גם הם יסכימו שהפוסט מודרניזם של ימינו מצא את מקומו לא רק באמנות, אלא בתרבות כולה.
כי בעולם הפוסט-מודרני נוצר בבירור טשטוש בין הגבוה לנמוך, בין המציאות לדמיון ובין המוסרי לחסר המוסר. מעליו מרחף גם הקפיטליזם, שנטמע בעולם החדש הזה וקובע את מעמדם של דברים, בכוחו הפיננסי וביכולתו הכלכלית.
גם השיח הפך כזה. אם פעם היו דעות של אנשים מומחים ומשכילים נחשבות הרבה יותר, בימינו יכולים מובילי הדעה להיות דווקא אנשים בעלי מיומנויות חברתיות, תקשורתיות, שיווקיות או טכנולוגיות והם יעצבו את דעות ההמונים הרבה יותר מהמומחים של העבר.
זה כאילו שיש תקופה היסטורית חדשה אחרי התקופה המודרנית או שיח חברתי חדש של העולם החברתי, שיח שנקרא "שיח פוסטמודרני".
יש לפוסט מודרניזם מאפיינים שונים. כאמור, אחד הבולטים שבהם הוא הצמצום של הפער שהיה תמיד, בין אמנות "גבוהה" לאמנות "נמוכה". בהתאם לכך יש גם היבטים של הערכה ואהדה לדברים שבעבר נחשבו נחותים, עילגים, או סתם לא רציניים.
רבים רואים בחברה הפוסט-מודרנית את חברת ה"כאילו", בה לגמרי התמוססו ונגוזו ההבחנות הישנות לגבי איכות. זו חברה שבניגוד לעבר, ההצגה בה והעמדת הפנים הופכים לא פעם למשמעותיים הרבה יותר מערכים מדידים של איכות, לפי ההגדרות של ימי העבר.
גם אם לא נעשו מתוך ידע, מומחיות או כישרון יוצאי דופן, כמו פעם, זוכים בעידן הזה אמונות, רעיונות וסמלים פופולריים לערך גבוה בחברה ובתרבות הפוסטמודרנית, לפעמים גבוה מאוד.
אם הרוב אוהד משהו כזה, הוא גם הופך ל"צודק ונכון".
זה קצת מבלבל כי אין בפוסט-מודרניזם תאוריה אחת שלמה, אלא אוסף רעיונות, שיכולים לבוא לידי ביטוי בעולמות תחומיים מגוונים. יש גם המון ויכוחים על מהו בדיוק ועל הגדרות בפוסט מודרניות.
כמו למשל בעולם העיצוב, בו התחדדה העדפה מסוימת של הצורה על פני התפקוד והשימושיות של המוצר או היצירה, גם אם היא אמורה להיות עיצוב של מוצר שימושי. לא פעם הפוסט מודרניזם מתייחס לעבר ויוצר עצמים חדשים מסגנונות מוקדמים יותר.
בעבר היו רבים שדחו את הפוסט-מודרניזם אבל בשנים האחרונות הוא הולך ונעשה מקובל בתרבות האנושית.
כך התפתח הפוסט מודרניזם ונראה:
http://youtu.be/lKomOqYU4Mw
המסר של הפוסט מודרניזם כלפי התרבות וגיבוריה, כמו שביטאה להקת הפאנק "החונקים":
http://youtu.be/Pg2np37JNEg
ולמה אדריכלות פוסט-מודרנית נראית לנו מוזרה:
https://youtu.be/RW9RfPWevwg?long=yes
מהו פופוליזם?
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
האם הפמיניסטיות שרפו חזיות ומדוע?
דומה שכולנו שמענו פעם משהו על זה שהפמיניסטיות שורפות חזיות, או לפחות שרפו כמה כאלה בשנות ה-60. אבל האם זה אכן קרה?
שריפת החזיות (Burning bras) הוא כנראה באזור שבין מיתוס למשהו חד-פעמי, שקרה ונופח באופן מוגזם כנגד התנועה הפמיניסטית כולה.
למעשה, מעולם לא היה אירוע משמעותי וממשי של שריפת חזיות. המיתוס צמח מהפגנה אחת, הפגנה מסוימת שהתקיימה ב-1968 בעיר האמריקאית אטלנטיק סיטי. היא נערכה במחאה, נגד תחרות "מיס אמריקה", כביקורת על אידיאל היופי וההחפצה של הנשים בחברה.
בשיא ההפגנה זרקו המפגינות למכל האשפה, מחוץ לאולם התחרות, חפצים שונים. ביניהם היו חזיות, נעלי עקב גבוהים, עותקים של מגזין "פלייבוי", מוצרי איפור, מטליות ניקוי ועוד - כולם סימלו, בעיניהן, את האפליה נגד נשים. התכנית הייתה להצית את הפח, אך בגלל איסור של העירייה, המפגינות לא עשו זאת לבסוף.
מכל מקום, הכותרת באחד העיתונים למחרת הייתה "הנשים המשוחררות שרפו חזיות". עיתונאים נוספים שפרסמו את האירוע דיווחו בם הם, בעקבותיו, על "שריפת חזיות". הדיווח היה מטאפורי וכך נולד המיתוס.
למרות שלא היתה שריפת חזיות בפועל, הביטוי הזה נשאר כסמל לסוג של מחאה פמיניסטית ורדיקלית. פמיניסטיות רבות לא אוהבות את המיתוס ורואות בו ניפוח שמקורו בשיח תקשורתי ממציאות אחרת. גם אם נשרפו חזיות, כחלק מחפצים שונים שנשרפו באקט סימבולי, הן גורסות, האקט הדרמטי שהתקבע בזיכרון הציבורי אינו משמעותי או מציאותי ובטח שלא אקט מכונן.
כי לנשות התנועה הפמיניסטית, תנועה שהתפתחה רבות מאז שנות ה-60, מגוון דעות גדול ופעולותיהן מגוונות גם הן. מרבית הפמיניסטיות מתמקדות כיום בנושאים כמו שוויון זכויות בין המינים, קידום נשים בתחומים שונים ומאבק באלימות נגד נשים.
הנה סיפור שריפת החזיות והפמיניזם - ספוילר? - זה לא קרה...
https://youtu.be/asfudy5NN-Y
רגע, יכול להיות שהחזייה היא בכלל מטרד? (עברית)
https://youtu.be/iIK6ITrCHlw
מזה התפתחו גם תגובות פמיניסטיות נוספות כמו "מצעד השרמוטות" (עברית):
https://youtu.be/uYB6Q6blkG8
ולוגרית מנמקת למה עדיף בלי חזייה (עברית):
https://youtu.be/NMxox676Dx0
דומה שכולנו שמענו פעם משהו על זה שהפמיניסטיות שורפות חזיות, או לפחות שרפו כמה כאלה בשנות ה-60. אבל האם זה אכן קרה?
שריפת החזיות (Burning bras) הוא כנראה באזור שבין מיתוס למשהו חד-פעמי, שקרה ונופח באופן מוגזם כנגד התנועה הפמיניסטית כולה.
למעשה, מעולם לא היה אירוע משמעותי וממשי של שריפת חזיות. המיתוס צמח מהפגנה אחת, הפגנה מסוימת שהתקיימה ב-1968 בעיר האמריקאית אטלנטיק סיטי. היא נערכה במחאה, נגד תחרות "מיס אמריקה", כביקורת על אידיאל היופי וההחפצה של הנשים בחברה.
בשיא ההפגנה זרקו המפגינות למכל האשפה, מחוץ לאולם התחרות, חפצים שונים. ביניהם היו חזיות, נעלי עקב גבוהים, עותקים של מגזין "פלייבוי", מוצרי איפור, מטליות ניקוי ועוד - כולם סימלו, בעיניהן, את האפליה נגד נשים. התכנית הייתה להצית את הפח, אך בגלל איסור של העירייה, המפגינות לא עשו זאת לבסוף.
מכל מקום, הכותרת באחד העיתונים למחרת הייתה "הנשים המשוחררות שרפו חזיות". עיתונאים נוספים שפרסמו את האירוע דיווחו בם הם, בעקבותיו, על "שריפת חזיות". הדיווח היה מטאפורי וכך נולד המיתוס.
למרות שלא היתה שריפת חזיות בפועל, הביטוי הזה נשאר כסמל לסוג של מחאה פמיניסטית ורדיקלית. פמיניסטיות רבות לא אוהבות את המיתוס ורואות בו ניפוח שמקורו בשיח תקשורתי ממציאות אחרת. גם אם נשרפו חזיות, כחלק מחפצים שונים שנשרפו באקט סימבולי, הן גורסות, האקט הדרמטי שהתקבע בזיכרון הציבורי אינו משמעותי או מציאותי ובטח שלא אקט מכונן.
כי לנשות התנועה הפמיניסטית, תנועה שהתפתחה רבות מאז שנות ה-60, מגוון דעות גדול ופעולותיהן מגוונות גם הן. מרבית הפמיניסטיות מתמקדות כיום בנושאים כמו שוויון זכויות בין המינים, קידום נשים בתחומים שונים ומאבק באלימות נגד נשים.
הנה סיפור שריפת החזיות והפמיניזם - ספוילר? - זה לא קרה...
https://youtu.be/asfudy5NN-Y
רגע, יכול להיות שהחזייה היא בכלל מטרד? (עברית)
https://youtu.be/iIK6ITrCHlw
מזה התפתחו גם תגובות פמיניסטיות נוספות כמו "מצעד השרמוטות" (עברית):
https://youtu.be/uYB6Q6blkG8
ולוגרית מנמקת למה עדיף בלי חזייה (עברית):
https://youtu.be/NMxox676Dx0
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מה היה הפשיזם שהשתלט וחולל הרס במאה ה-20?
באחת ממערכות הבחירות בישראל בחרה מפלגה ימנית ליצור ג'ינגל פרסומי בנוסח פרסומות הבשמים הנפוצות בעידן הנוכחי. המתכון היה מוכר - אישה יפה, בושם, מסרים ואסוציאציות ואז, במשפט המסיים אומרת הפוליטיקאית היפה "פשיזם, לי זה מריח כמו דמוקרטיה".
האמת שבקלפי המסר לא הוכיח את עצמו והמפלגה ההיא אפילו לא נכנסה אז לכנסת.
אבל מה זה פשיזם בעצם?
פשיזם (Fascism) הוא אידיאולוגיה שלפיה המדינה חשובה מהאדם הבודד. הגה אותה באיטליה בניטו מוסוליני (Benito Mussolini), הדיקטטור שהביא לעליית המשטר הפשיסטי הראשון בעולם והראה את הדרך לכמה משטרים דומים, מהאפלים והאיומים שידעה ההיסטוריה האנושית.
מקור המילה הוא סמל ה"פָאשֶס", בלטינית פסקס. הסמל הוא של גרזן עטוף בצרור זמורות (ענפים קטנים, של גפן בדרך כלל). ברומא העתיקה הוא סימל את עוצמת השלטון וסמכותו. השבת הסמל לאיטליה של מוסוליני הייתה הביטוי של כוונתו להשיב את איטליה לתפארת העבר ומכאן שכל הארגונים והמפלגות הפשיסטיות במדינה השתמשו בו.
מוסוליני אמר פעם ש"פשיזם הוא דת והמאה ה-20 תירשם בהיסטוריה כמאה של הפשיזם".
לא פעם מה שמוביל אל הפשיזם הוא הפופוליזם. קראו עליו בתגית "פופוליזם".
אגב, הפשיזם צמח מההשפלה של מדינות הציר המובסות אחרי מלחמת העולם הראשונה. זה לא מטיל אחריות בהכרח על המנצחות, אם כי היום ההיסטוריונים סבורים שחרף התוקפנות הנוראית שלהן, יתכן שהמעשה הנכון לא היה להשפיל את המדינות המובסות, כמו שעשו בעלות הברית בהסכמי ורסאי מול גרמניה ולאחרות.
כי ההשפלה שנחלו אותן מדינות מובסות מהמדינות המנצחות במלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה, בהחלט סללה את הדרך לעליית הפשיזם, שהוביל בתורו למלחמת העולם השנייה, מלחמה שקשה היה להאמין שתבוא כל כך מהר, מלחמה עולמית שבממדיה האסוניים עלתה פי כמה וכמה על נזקי מלחמת העולם הראשונה.
#מאפייני הפשיזם
מאפייניו הבולטים של הפשיזם הם:
מנהיג דיקטטורי - כמו היטלר, מוסוליני ודומיהם.
פולחן אישיות - המנהיג מוצג כאדם עליון, כמי שלא טועה וטובת האימה בראש מעייניו.
אוטוקרטיה ריכוזית - כשהכוח במלואו בידי השלטון.
מיליטריזם - משטרים כאלה נוטים להיות לוחמניים.
דיכוי כוחני - שימוש בכוח כדי לדכא את האופוזיציה.
אמונה במדרג חברתי - משטרים כאלה דוגלים בהיררכיה חברתית כביכול טבעית
המדינה בראש - הכפפת טובת הפרט לטובת האומה או הגזע.
מדינת משטרה - שליטת המשטר נאכפת בכוח על החברה, הכלכלה וכו'.
הנה הפרסומת שחירבה קמפיין (עברית):
https://youtu.be/w2RZ4n-RQBg
דברים שישעיהו לייבוביץ' אמר על התופעה (עברית):
https://youtu.be/MHkySUPA4Ic
השלטון הפשיסטי הוא שלטון טוטליטרי (עברית):
https://youtu.be/pUpvpZO86qU
גם על פשיזם מותר לצחוק (עברית):
https://youtu.be/df1btydBKTU
סקירה על הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/YYl1bQlFKUM?long=yes
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המסוכן שמגדיל את הלאומנות ועלול להחזיר את הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ותכנית חינוכית על הפשיזם והדיקטטור האיטלקי שהגה אותו (עברית):
https://youtu.be/lkBPH1i8AEM?long=yes
באחת ממערכות הבחירות בישראל בחרה מפלגה ימנית ליצור ג'ינגל פרסומי בנוסח פרסומות הבשמים הנפוצות בעידן הנוכחי. המתכון היה מוכר - אישה יפה, בושם, מסרים ואסוציאציות ואז, במשפט המסיים אומרת הפוליטיקאית היפה "פשיזם, לי זה מריח כמו דמוקרטיה".
האמת שבקלפי המסר לא הוכיח את עצמו והמפלגה ההיא אפילו לא נכנסה אז לכנסת.
אבל מה זה פשיזם בעצם?
פשיזם (Fascism) הוא אידיאולוגיה שלפיה המדינה חשובה מהאדם הבודד. הגה אותה באיטליה בניטו מוסוליני (Benito Mussolini), הדיקטטור שהביא לעליית המשטר הפשיסטי הראשון בעולם והראה את הדרך לכמה משטרים דומים, מהאפלים והאיומים שידעה ההיסטוריה האנושית.
מקור המילה הוא סמל ה"פָאשֶס", בלטינית פסקס. הסמל הוא של גרזן עטוף בצרור זמורות (ענפים קטנים, של גפן בדרך כלל). ברומא העתיקה הוא סימל את עוצמת השלטון וסמכותו. השבת הסמל לאיטליה של מוסוליני הייתה הביטוי של כוונתו להשיב את איטליה לתפארת העבר ומכאן שכל הארגונים והמפלגות הפשיסטיות במדינה השתמשו בו.
מוסוליני אמר פעם ש"פשיזם הוא דת והמאה ה-20 תירשם בהיסטוריה כמאה של הפשיזם".
לא פעם מה שמוביל אל הפשיזם הוא הפופוליזם. קראו עליו בתגית "פופוליזם".
אגב, הפשיזם צמח מההשפלה של מדינות הציר המובסות אחרי מלחמת העולם הראשונה. זה לא מטיל אחריות בהכרח על המנצחות, אם כי היום ההיסטוריונים סבורים שחרף התוקפנות הנוראית שלהן, יתכן שהמעשה הנכון לא היה להשפיל את המדינות המובסות, כמו שעשו בעלות הברית בהסכמי ורסאי מול גרמניה ולאחרות.
כי ההשפלה שנחלו אותן מדינות מובסות מהמדינות המנצחות במלחמה הגדולה, היא מלחמת העולם הראשונה, בהחלט סללה את הדרך לעליית הפשיזם, שהוביל בתורו למלחמת העולם השנייה, מלחמה שקשה היה להאמין שתבוא כל כך מהר, מלחמה עולמית שבממדיה האסוניים עלתה פי כמה וכמה על נזקי מלחמת העולם הראשונה.
#מאפייני הפשיזם
מאפייניו הבולטים של הפשיזם הם:
מנהיג דיקטטורי - כמו היטלר, מוסוליני ודומיהם.
פולחן אישיות - המנהיג מוצג כאדם עליון, כמי שלא טועה וטובת האימה בראש מעייניו.
אוטוקרטיה ריכוזית - כשהכוח במלואו בידי השלטון.
מיליטריזם - משטרים כאלה נוטים להיות לוחמניים.
דיכוי כוחני - שימוש בכוח כדי לדכא את האופוזיציה.
אמונה במדרג חברתי - משטרים כאלה דוגלים בהיררכיה חברתית כביכול טבעית
המדינה בראש - הכפפת טובת הפרט לטובת האומה או הגזע.
מדינת משטרה - שליטת המשטר נאכפת בכוח על החברה, הכלכלה וכו'.
הנה הפרסומת שחירבה קמפיין (עברית):
https://youtu.be/w2RZ4n-RQBg
דברים שישעיהו לייבוביץ' אמר על התופעה (עברית):
https://youtu.be/MHkySUPA4Ic
השלטון הפשיסטי הוא שלטון טוטליטרי (עברית):
https://youtu.be/pUpvpZO86qU
גם על פשיזם מותר לצחוק (עברית):
https://youtu.be/df1btydBKTU
סקירה על הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/YYl1bQlFKUM?long=yes
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המסוכן שמגדיל את הלאומנות ועלול להחזיר את הפשיזם (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ותכנית חינוכית על הפשיזם והדיקטטור האיטלקי שהגה אותו (עברית):
https://youtu.be/lkBPH1i8AEM?long=yes
איך נכשל אביב העמים ב-1848 אך הצית את הלאומיות?
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
