שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן ומה תפקיד הכליות בגוף?
תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.
מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם. גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד. שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.
המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות. כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות. לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.
מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.
הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/FN3MFhYPWWo
כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lea-P7Ry2go
ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
למה אנחנו צריכים שיער?
השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.
שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.
השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.
הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):
http://youtu.be/synkbs9AIVs
ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s
מהם המיפרקים שבגופנו ולמה הם משמיעים קולות?
מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.
הנה המפרקים שבגופנו:
https://youtu.be/Fb-xEHRNd28
וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):
https://youtu.be/IjiKUmfaZr4
מהן הציפורניים?
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
איך בנויה הלשון?
הלשון שלנו היא איבר שרירי שמאפשר לנו לחוש טעם. כ-10,000 פקעיות טעם מכסות את הלשון שלנו וקולטות מולקולות מהמזון שאנו אוכלים. למעשה הן קולטות מולקולות מנוזלים בלבד והרוק הוא שמסייע להיווצרות הנוזלים הללו ולהמסה של המזון המוצק שאיו אוכלים. פקעיות הטעם הללו שולחות מידע למוח וכך אנו חשים הנאה או לא נהנים מטעמו של האוכל שאכלנו.
בני אדם משתמשים בלשון גם לדיבור והפקת צלילים. ישנם עיצורים, צלילי דיבור, שהלשון הכרחית להפקתם. בעיצורים כמו ל, ט או נ, תפקיד הלשון הוא חשוב ביותר. זו ככל הנראה הסיבה שהמושג "לשון" הפך לשם של שפת הדיבור שלנו, כמו שיודעים ילדים הלומדים בבית הספר את מקצוע הלשון.
גם בעלי חיים עושים שימוש בלשון. חתול מנקים את פרוותם מלכלוך בעזרת לשונם. צפרדעים צדים חרקים בעזרת לשונם. במקום להזיע כמונו, כלבים משתמשים בלשון כדי להוריד את חום גופם, באידוי המים מהלשון. וכמובן התוכים, בעלי הלשון העבה, שיכולים בעזרתה להגות מילים.
אגב, סתם שתדעו, ביחס לגודלה, הלשון היא השריר החזק בגופנו!
הנה סרטון על הלשון ותפקידיה:
http://youtu.be/0hwOL91cjwM?t=10s
כך הלשון מייצרת לנו את תחושת הטעם, אם כי מפת הטעמים היא לא בדיוק מה שחשבנו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
הסבר נוסף:
http://youtu.be/KuP-Kj7MHes
למה זקנים נעשים נמוכים יותר?
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
מהן שיני חלב?
שיניים נשירות, או שיני חלב כפי שהן מכונות בציבור, הן השיניים הראשונות שגדלות אצל התינוק. כמו כל היונקים, גם אנו בני האדם נולדים עם שיני החלב והן מלוות אותנו עד שבהדרגה הן נושרות ומוחלפות על ידי השיניים הקבועות שבוקעות ועתידות ללוות אותנו כל חיינו.
השיניים הקבועות, אגב, נמצאות שם כל הזמן, מתחת לשיני החלב שבוקעות בפה בהיותנו תינוקות. ויעניין אתכם ודאי לדעת שגם לכלבים ולחתולים לנו מתחלפות השיניים, גם אם איננו מבחינים בכך.
אבל למה שיני חלב נקראות כך? - ככל הנראה הן קיבלו את הכינוי מכיוון שהן שיניים שבוקעות אצל התינוק, עוד בשלב שבו הוא יונק חלב.
שיניים חלביות הן שיניים שאנו מצמיחים כתינוקות, החל מגיל 6 חודשים. בערך בגיל 7 מתחילות שיני החלב לנשור, כדי לאפשר לשיניים בוגרות לצמוח במקומן. עד גיל 12-13 נושרות בהדרגה שיני החלב.
הנה שיני החלב:
https://youtu.be/oCiwgBUNvzQ
האם חייבים לעקור אותן:
https://youtu.be/IIjFH7eCOp0
וקטע מתכנית חינוכית המספרת על שיני החלב (עברית):
https://youtu.be/k-2mMc3cAjY?t=13m34s&end=50m39s
מה תפקיד השלד בגוף?
מהם המעיים ומה קורה בהם?
מעיים (Intestinal) הם האיברים בגוף שתפקידם לספק חומרים מזינים לגופנו, לפרק את האוכל, לסייע לספיגתו בדם ודרכו בגוף ואחראים גם לתהליך הוצאת הפסולת שנותרה מהמזון, אל מחוץ לגוף.
המעי הדק, שמצוי בחלק העליון של הבטן, אחראי על ספיגת המזון ופירוקו כדי לספק מזון הדרוש לגוף.
המעי הגס נמצא בחלקה התחתון של הבטן. הוא מחובר לאגן הירכיים שלנו ואחראי על היפטרות מהפסולת שנותרה מהמזון שאכלנו. במעי זה יש הרבה חיידקים בריאים, המסייעים לבריאות הגוף.
שמירה על מגוון של סוגי החיידקים במעיים שלנו למסייעת לבריאותנו. תזונה מאוזנת ונכונה מסייעת בכך.
כי פחות עיבוד כמו טיגון או צלייה ויותר אכילה של סיבים ומזון מאודה או לא מבושל, כל אלה מעודדים גיוון של חיידקים בגופנו, גיוון שהוא טוב מאוד ואפילו מעולה למיקרוביום, כלומר למערכת העיכול העשירה שבמעיים.
חוץ מיוגורט, לפחות כזה שאינו משופע בסוכר, גם מאכלים מותססים טובים לפרוביוטיקה. מאכלים כמו קימצ'י וכרוב כבוש, שהיוו דרך קדומה לשימור מזון בעידן שלפני המצאת המקרר, מעודדים ומחזקים את אוכלוסיית החיידקים הטובים שבמעיים.
הנה תפקיד המעיים בגוף וכיצד לסייע להם (עברית):
https://youtu.be/qFtb5vd1_TA
הצואה שיוצאת משם (עברית):
https://youtu.be/NHqT0X6exFE
החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות. לנו יש השפעה עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/1sISguPDlhY
על הכבד ומערכת העיכול שבגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/wbh3SjzydnQ
סיפורן של מחלות המעיים (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
והאם צריך לדאוג כשהצואה לא יוצאת כל יום? (מתורגם)
https://youtu.be/btQHSDrLlok
תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.
מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם. גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד. שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.
המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות. כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות. לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.
מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.
הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/FN3MFhYPWWo
כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lea-P7Ry2go
ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.
שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.
השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.
הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):
http://youtu.be/synkbs9AIVs
ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s
מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.
הנה המפרקים שבגופנו:
https://youtu.be/Fb-xEHRNd28
וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):
https://youtu.be/IjiKUmfaZr4
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
איברי הגוף
הלשון שלנו היא איבר שרירי שמאפשר לנו לחוש טעם. כ-10,000 פקעיות טעם מכסות את הלשון שלנו וקולטות מולקולות מהמזון שאנו אוכלים. למעשה הן קולטות מולקולות מנוזלים בלבד והרוק הוא שמסייע להיווצרות הנוזלים הללו ולהמסה של המזון המוצק שאיו אוכלים. פקעיות הטעם הללו שולחות מידע למוח וכך אנו חשים הנאה או לא נהנים מטעמו של האוכל שאכלנו.
בני אדם משתמשים בלשון גם לדיבור והפקת צלילים. ישנם עיצורים, צלילי דיבור, שהלשון הכרחית להפקתם. בעיצורים כמו ל, ט או נ, תפקיד הלשון הוא חשוב ביותר. זו ככל הנראה הסיבה שהמושג "לשון" הפך לשם של שפת הדיבור שלנו, כמו שיודעים ילדים הלומדים בבית הספר את מקצוע הלשון.
גם בעלי חיים עושים שימוש בלשון. חתול מנקים את פרוותם מלכלוך בעזרת לשונם. צפרדעים צדים חרקים בעזרת לשונם. במקום להזיע כמונו, כלבים משתמשים בלשון כדי להוריד את חום גופם, באידוי המים מהלשון. וכמובן התוכים, בעלי הלשון העבה, שיכולים בעזרתה להגות מילים.
אגב, סתם שתדעו, ביחס לגודלה, הלשון היא השריר החזק בגופנו!
הנה סרטון על הלשון ותפקידיה:
http://youtu.be/0hwOL91cjwM?t=10s
כך הלשון מייצרת לנו את תחושת הטעם, אם כי מפת הטעמים היא לא בדיוק מה שחשבנו (מתורגם):
https://youtu.be/hz6GULbowAk
הסבר נוסף:
http://youtu.be/KuP-Kj7MHes
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
שיניים נשירות, או שיני חלב כפי שהן מכונות בציבור, הן השיניים הראשונות שגדלות אצל התינוק. כמו כל היונקים, גם אנו בני האדם נולדים עם שיני החלב והן מלוות אותנו עד שבהדרגה הן נושרות ומוחלפות על ידי השיניים הקבועות שבוקעות ועתידות ללוות אותנו כל חיינו.
השיניים הקבועות, אגב, נמצאות שם כל הזמן, מתחת לשיני החלב שבוקעות בפה בהיותנו תינוקות. ויעניין אתכם ודאי לדעת שגם לכלבים ולחתולים לנו מתחלפות השיניים, גם אם איננו מבחינים בכך.
אבל למה שיני חלב נקראות כך? - ככל הנראה הן קיבלו את הכינוי מכיוון שהן שיניים שבוקעות אצל התינוק, עוד בשלב שבו הוא יונק חלב.
שיניים חלביות הן שיניים שאנו מצמיחים כתינוקות, החל מגיל 6 חודשים. בערך בגיל 7 מתחילות שיני החלב לנשור, כדי לאפשר לשיניים בוגרות לצמוח במקומן. עד גיל 12-13 נושרות בהדרגה שיני החלב.
הנה שיני החלב:
https://youtu.be/oCiwgBUNvzQ
האם חייבים לעקור אותן:
https://youtu.be/IIjFH7eCOp0
וקטע מתכנית חינוכית המספרת על שיני החלב (עברית):
https://youtu.be/k-2mMc3cAjY?t=13m34s&end=50m39s
מה עושה השלד בגוף האדם?
למה אנו צריכים את השלד בגופנו?
תפקיד השלד לתמוך בגוף, לייצב אותו, כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל. השלד גם חייב להגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב, המוח והריאות שלנו.
הנה גוף האדם שנבנה מתוך השלד, כולל השרירים והעור המקיף אותנו:
http://youtu.be/anV6-3O-9mQ
וריקוד השלדים של וולט דיסני, מאחד מסרטיו הראשונים:
http://youtu.be/h03QBNVwX8Q
למה אנו צריכים את השלד בגופנו?
תפקיד השלד לתמוך בגוף, לייצב אותו, כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל. השלד גם חייב להגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב, המוח והריאות שלנו.
הנה גוף האדם שנבנה מתוך השלד, כולל השרירים והעור המקיף אותנו:
http://youtu.be/anV6-3O-9mQ
וריקוד השלדים של וולט דיסני, מאחד מסרטיו הראשונים:
http://youtu.be/h03QBNVwX8Q
מעיים (Intestinal) הם האיברים בגוף שתפקידם לספק חומרים מזינים לגופנו, לפרק את האוכל, לסייע לספיגתו בדם ודרכו בגוף ואחראים גם לתהליך הוצאת הפסולת שנותרה מהמזון, אל מחוץ לגוף.
המעי הדק, שמצוי בחלק העליון של הבטן, אחראי על ספיגת המזון ופירוקו כדי לספק מזון הדרוש לגוף.
המעי הגס נמצא בחלקה התחתון של הבטן. הוא מחובר לאגן הירכיים שלנו ואחראי על היפטרות מהפסולת שנותרה מהמזון שאכלנו. במעי זה יש הרבה חיידקים בריאים, המסייעים לבריאות הגוף.
שמירה על מגוון של סוגי החיידקים במעיים שלנו למסייעת לבריאותנו. תזונה מאוזנת ונכונה מסייעת בכך.
כי פחות עיבוד כמו טיגון או צלייה ויותר אכילה של סיבים ומזון מאודה או לא מבושל, כל אלה מעודדים גיוון של חיידקים בגופנו, גיוון שהוא טוב מאוד ואפילו מעולה למיקרוביום, כלומר למערכת העיכול העשירה שבמעיים.
חוץ מיוגורט, לפחות כזה שאינו משופע בסוכר, גם מאכלים מותססים טובים לפרוביוטיקה. מאכלים כמו קימצ'י וכרוב כבוש, שהיוו דרך קדומה לשימור מזון בעידן שלפני המצאת המקרר, מעודדים ומחזקים את אוכלוסיית החיידקים הטובים שבמעיים.
הנה תפקיד המעיים בגוף וכיצד לסייע להם (עברית):
https://youtu.be/qFtb5vd1_TA
הצואה שיוצאת משם (עברית):
https://youtu.be/NHqT0X6exFE
החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות. לנו יש השפעה עליהם (מתורגם):
https://youtu.be/1sISguPDlhY
על הכבד ומערכת העיכול שבגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/wbh3SjzydnQ
סיפורן של מחלות המעיים (עברית):
https://youtu.be/4LS5s7ronD0
והאם צריך לדאוג כשהצואה לא יוצאת כל יום? (מתורגם)
https://youtu.be/btQHSDrLlok
מה עושה הלבלב בגופנו?
הלבלב (Pancreas) הוא בלוטה בצורת אגס הממוקמת מאחורי חלל הבטן ומסייעת לעיכול ולאיזון רמת הסוכר בדם.
אין עוד איבר בגוף כמו הלבלב, שמאפשר את איזון רמת הסוכר בדם. הוא אמנם מסייע בראש ובראשונה בתהליך העיכול, על ידי הפרשת אנזימי עיכול העוזרים בפירוק ובעיכול של מזון, אבל רובנו מכירים בעיקר את הבעיות שנגרמות דווקא מפגיעה באיזון הסוכר שלו.
כי הלבלב גם מפריש אחרי הארוחה את הורמון האינסולין לזרם הדם, מה שמוריד את רמות הסוכר בדם ומכניס אותו לתאים בגוף.
סוכר בגוף נותן אנרגיה וחיוניות ולכן חוסר בו יוצר חולשה. אבל גם עודף סוכר הוא מסוכן ובעייתי אפילו יותר. מכאן שהלבלב הוא אחד האיברים החשובים לשמירה על בריאותנו.
פגיעה או מחלה בלבלב עלולים לשבש את ייצור האינסולין ולהביא להתפתחות של מחלת הסוכרת.
הפגיעה בפעילות הלבלב נגרמת לרוב ממחלות כמו פנקריאטיטיס, שהיא דלקת חריפה או כרונית בלבלב, מסרטן הלבלב, ציסטות וכדומה.
מכל מקום, אם הלבלב לא מתפקד היטב, הוא לא ימלא את תפקידו וכמויות הסוכר בדם לא יהיו מאוזנות. כך בדיוק מתחילה מחלת הסוכרת.
ואגב, התקדמות מתמדת נרשמת בפיתוח של לבלב מלאכותי, מתקן רפואי קטן ומבוסס תוכנה, שיאפשר את איזון הסוכר באופן אוטומטי אצל חולי סוכרת וישחרר אותם מההכרח הנוכחי לעקוב בלי הפסקה אחרי רמות הסוכר בדם ולהזריק את ההורמון לעצמם.
הלבלב הוא האחראי בגופנו לאיזון רמות הסוכר בדם (מתורגם):
https://youtu.be/8dgoeYPoE-0
כך בנוי הלבלב מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/jJqs3lhKK-Q
ותפקידו של הלבלב ודרך פעולתו:
https://youtu.be/NZ4zcrTzUjA
הלבלב (Pancreas) הוא בלוטה בצורת אגס הממוקמת מאחורי חלל הבטן ומסייעת לעיכול ולאיזון רמת הסוכר בדם.
אין עוד איבר בגוף כמו הלבלב, שמאפשר את איזון רמת הסוכר בדם. הוא אמנם מסייע בראש ובראשונה בתהליך העיכול, על ידי הפרשת אנזימי עיכול העוזרים בפירוק ובעיכול של מזון, אבל רובנו מכירים בעיקר את הבעיות שנגרמות דווקא מפגיעה באיזון הסוכר שלו.
כי הלבלב גם מפריש אחרי הארוחה את הורמון האינסולין לזרם הדם, מה שמוריד את רמות הסוכר בדם ומכניס אותו לתאים בגוף.
סוכר בגוף נותן אנרגיה וחיוניות ולכן חוסר בו יוצר חולשה. אבל גם עודף סוכר הוא מסוכן ובעייתי אפילו יותר. מכאן שהלבלב הוא אחד האיברים החשובים לשמירה על בריאותנו.
פגיעה או מחלה בלבלב עלולים לשבש את ייצור האינסולין ולהביא להתפתחות של מחלת הסוכרת.
הפגיעה בפעילות הלבלב נגרמת לרוב ממחלות כמו פנקריאטיטיס, שהיא דלקת חריפה או כרונית בלבלב, מסרטן הלבלב, ציסטות וכדומה.
מכל מקום, אם הלבלב לא מתפקד היטב, הוא לא ימלא את תפקידו וכמויות הסוכר בדם לא יהיו מאוזנות. כך בדיוק מתחילה מחלת הסוכרת.
ואגב, התקדמות מתמדת נרשמת בפיתוח של לבלב מלאכותי, מתקן רפואי קטן ומבוסס תוכנה, שיאפשר את איזון הסוכר באופן אוטומטי אצל חולי סוכרת וישחרר אותם מההכרח הנוכחי לעקוב בלי הפסקה אחרי רמות הסוכר בדם ולהזריק את ההורמון לעצמם.
הלבלב הוא האחראי בגופנו לאיזון רמות הסוכר בדם (מתורגם):
https://youtu.be/8dgoeYPoE-0
כך בנוי הלבלב מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/jJqs3lhKK-Q
ותפקידו של הלבלב ודרך פעולתו:
https://youtu.be/NZ4zcrTzUjA
מה עושה המוח האנושי?
המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.
המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.
הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!
למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מפעולות רבות שמתבצעות אצלנו לא פעם במקביל, באותו הזמן, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך של מוחנו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.
הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר (מתורגם):
http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s
אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו (עברית):
https://youtu.be/cVi4f8_R95U
סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:
http://youtu.be/cLqjK3ddSy0
ומדענים מסבירים את המוח בשירה (מתורגם):
http://youtu.be/JB7jSFeVz1U
המוח הוא מרכז הפיקוד של גופנו. מוחנו ממונה על כל מה שאנו עושים וחושבים, מפעולות כמו נשימה ועד חשיבה, משחק, שימוש בשפה לדיבור, פתרון בעיות ועוד.
המוח הוא גם האחראי על שמירת הזיכרונות שלנו, החוויות והאישיות והוא גם מייצר את הרגשות וההרגשה שלנו כלפי אנשים ואירועים שאנו חווים. בד בבד הוא גם מנהל את רוב תפקודי הגוף ואחראי לכך שאנו חיים. הוא גם אחראי לתפקודם של החושים בגופנו.
הערכת המדענים היא שהמוח שלנו מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה. מדובר ביכולת חישוב שמקבילה ל-25 מחשבים ביתיים לפחות!
למוח האנושי יש גם יכולת לבצע פעולות רבות במקביל, ריבוי משימות, או מה שנקרא בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מפעולות רבות שמתבצעות אצלנו לא פעם במקביל, באותו הזמן, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך של מוחנו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "רשתות נוירונים", על מחקר המוח והדרך שבה הוא תורם לפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית.
הנה המוח ומגוון הדברים שהוא עושה, כמו גם המחקר על מחלות שפוגעות במוח בגיל מבוגר (מתורגם):
http://youtu.be/Oy_ikeNOXoM?t=12s
אנחנו לא באמת משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו (עברית):
https://youtu.be/cVi4f8_R95U
סרטון מדהים באנגלית על תפקודי המוח המופלאים:
http://youtu.be/cLqjK3ddSy0
ומדענים מסבירים את המוח בשירה (מתורגם):
http://youtu.be/JB7jSFeVz1U
איך בנוי המוח האנושי ולמה הוא אלוף האיברים בגופנו?
המוח האנושי הוא איבר מדהים. הוא הרכיב שמנהל את גופנו, מניע את ההתנהגות, הלמידה והתודעה שלנו. בסוף, הוא גם מהווה את האישיות הייחודית שלנו.
מדובר ברשת ביולוגית מדהימה, הכוללת מיליארדים של תאי עצב המחווטים בינם לבין עצמם בצמתים שנקראים סינפסות. בצמתים הללו עובר המידע בין הנוירונים ללא מגע, אלא באמצעות חומרים כימיים שונים.
מופלא? - בהחלט. במוח של אדם בוגר יש בסביבות קצת פחות מ-100 מיליארד נוירונים. הנוירונים מחוברים ביניהם בקשרים מורכבים מאוד ופועלים כמכונה מופלאה ומתואמת.
כמו בכל מכונה המורכבת מחלקים שונים, גם במכונה הטבעית הזו של המוח יש אזורים שונים. אלה אחראים כל אחד על התחום שלו. אזור שאחראי על הלמידה, אחרים על הסקת מסקנות, פירוש המציאות, פיתוח רגשות, רכישת מיומנויות ועוד הרבה יכולות שונות.
למוח שתי אונות, או הֶמִיסְפֶרוֹת. האונה הימנית אחראית על היצירה והצד הרוחני שבנו, בעוד השמאלית אחראית על החשיבה הלוגית וקבלת ההחלטות.
חלקי המוח הקדמיים, למשל, אחראים על היכולות החברתיות השונות שלנו. שם מצויה היכולת שלנו לחוש אמפתיה ולהרגיש דברים כלפי אחרים. שם אנו לומדים ומתפתחים בהתנהגות החברתית שלנו. מחקר שנעשה בעבר על רוצחים סדרתיים גילה שרבים מהם חוו פגיעה ונזק קשה בעברם, דווקא באזור הזה.
אבל כל המבנה המטורף והטבעי הזה של המוח מייצר גם חשיבה, מחשבות וחישובים ומאחסן אסוציאציות, זיכרונות, ידע מצטבר ואינספור פריטי מידע שמשרתים אותנו ביום יום שלנו.
למוח האנושי יש יכולת מרשימה לבצע פעולות רבות במקביל, מה שנקרא ריבוי משימות, או בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך.
גם יכולות החשיבה שלנו מדהימות. מדענים מעריכים שהמוח האנושי מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה, משהו שמקביל ליכולת החישוב של 25 מחשבים ביתיים משוכללים.
אבל זו לא רק הכמות שמסבירה עד כמה המוח שעומד לרשותנו מפותח. זו גם האיכות והתחכום של המבנה הזה. בכל פעם שאנו עושים פעולה, כמו למשל תפיסה של כדור שנזרק אלינו - המוח שלנו מבצע מגוון אדיר של פעולות מורכבות ומהירות מאוד ומתואמות להפליא. רק הפעולה הפשוטה הזו של תפיסת כדור היא שוות ערך לפתירה של כמה משוואות מסובכות ומורכבות מאוד במקביל. כל מי שמתעסקים ביצירה של רשתות נוירונים מלאכותיות, מחשבי-על או רובוטים מתוחכמים יוכלו לספר לכם כמה קשה לפתח מכונה שתעשה זאת. עכשיו רק נסו לדמיין כמה קשה לפתח מכונה שתעשה לא פעולה אחת אלא מיליונים של פעולות שונות שכאלה ותבינו מה גדולה המכונה המופלאה שמאוחסנת בין האוזניים שלנו.
המחקר מוצא בשנים האחרונות יותר ויותר סימנים לכך שהמוח שלנו משתנה ללא הפסקה, מה שנקרא בשפה המדעית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). זה גם מה שמחייב אנשים מבוגרים להמשיך ולעבוד איתו, לאמן אותו ולהשתמש בו, כדי שהוא ימשיך לשרת אותם ולא יתנוון, מה שבדרך כלל אני רואים במחלות דוגמת דימנציה, אלצהיימר וכדומה. הכלל כאן הוא פשוט "מוח שלא עובד - אובד!"
לא פחות מופלאה היא הלמידה שהמוח שלנו עושה. רבים כבר יודעים שבאמצעות תרגול ואימון אנו יכולים ליצור ומייצרים הרגלים חדשים של חשיבה, פעולה ורגש.
על האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
המוח שלנו יכול לתקן את עצמו (עברית):
https://youtu.be/9D1AwQ0lTsg
על אונות המוח (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
כך בנוי מוחנו מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lonQ9nhmcLA
והרצאת טד עם מפת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/iNPsDky1z94?long=yes
המוח האנושי הוא איבר מדהים. הוא הרכיב שמנהל את גופנו, מניע את ההתנהגות, הלמידה והתודעה שלנו. בסוף, הוא גם מהווה את האישיות הייחודית שלנו.
מדובר ברשת ביולוגית מדהימה, הכוללת מיליארדים של תאי עצב המחווטים בינם לבין עצמם בצמתים שנקראים סינפסות. בצמתים הללו עובר המידע בין הנוירונים ללא מגע, אלא באמצעות חומרים כימיים שונים.
מופלא? - בהחלט. במוח של אדם בוגר יש בסביבות קצת פחות מ-100 מיליארד נוירונים. הנוירונים מחוברים ביניהם בקשרים מורכבים מאוד ופועלים כמכונה מופלאה ומתואמת.
כמו בכל מכונה המורכבת מחלקים שונים, גם במכונה הטבעית הזו של המוח יש אזורים שונים. אלה אחראים כל אחד על התחום שלו. אזור שאחראי על הלמידה, אחרים על הסקת מסקנות, פירוש המציאות, פיתוח רגשות, רכישת מיומנויות ועוד הרבה יכולות שונות.
למוח שתי אונות, או הֶמִיסְפֶרוֹת. האונה הימנית אחראית על היצירה והצד הרוחני שבנו, בעוד השמאלית אחראית על החשיבה הלוגית וקבלת ההחלטות.
חלקי המוח הקדמיים, למשל, אחראים על היכולות החברתיות השונות שלנו. שם מצויה היכולת שלנו לחוש אמפתיה ולהרגיש דברים כלפי אחרים. שם אנו לומדים ומתפתחים בהתנהגות החברתית שלנו. מחקר שנעשה בעבר על רוצחים סדרתיים גילה שרבים מהם חוו פגיעה ונזק קשה בעברם, דווקא באזור הזה.
אבל כל המבנה המטורף והטבעי הזה של המוח מייצר גם חשיבה, מחשבות וחישובים ומאחסן אסוציאציות, זיכרונות, ידע מצטבר ואינספור פריטי מידע שמשרתים אותנו ביום יום שלנו.
למוח האנושי יש יכולת מרשימה לבצע פעולות רבות במקביל, מה שנקרא ריבוי משימות, או בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך.
גם יכולות החשיבה שלנו מדהימות. מדענים מעריכים שהמוח האנושי מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה, משהו שמקביל ליכולת החישוב של 25 מחשבים ביתיים משוכללים.
אבל זו לא רק הכמות שמסבירה עד כמה המוח שעומד לרשותנו מפותח. זו גם האיכות והתחכום של המבנה הזה. בכל פעם שאנו עושים פעולה, כמו למשל תפיסה של כדור שנזרק אלינו - המוח שלנו מבצע מגוון אדיר של פעולות מורכבות ומהירות מאוד ומתואמות להפליא. רק הפעולה הפשוטה הזו של תפיסת כדור היא שוות ערך לפתירה של כמה משוואות מסובכות ומורכבות מאוד במקביל. כל מי שמתעסקים ביצירה של רשתות נוירונים מלאכותיות, מחשבי-על או רובוטים מתוחכמים יוכלו לספר לכם כמה קשה לפתח מכונה שתעשה זאת. עכשיו רק נסו לדמיין כמה קשה לפתח מכונה שתעשה לא פעולה אחת אלא מיליונים של פעולות שונות שכאלה ותבינו מה גדולה המכונה המופלאה שמאוחסנת בין האוזניים שלנו.
המחקר מוצא בשנים האחרונות יותר ויותר סימנים לכך שהמוח שלנו משתנה ללא הפסקה, מה שנקרא בשפה המדעית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). זה גם מה שמחייב אנשים מבוגרים להמשיך ולעבוד איתו, לאמן אותו ולהשתמש בו, כדי שהוא ימשיך לשרת אותם ולא יתנוון, מה שבדרך כלל אני רואים במחלות דוגמת דימנציה, אלצהיימר וכדומה. הכלל כאן הוא פשוט "מוח שלא עובד - אובד!"
לא פחות מופלאה היא הלמידה שהמוח שלנו עושה. רבים כבר יודעים שבאמצעות תרגול ואימון אנו יכולים ליצור ומייצרים הרגלים חדשים של חשיבה, פעולה ורגש.
על האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
המוח שלנו יכול לתקן את עצמו (עברית):
https://youtu.be/9D1AwQ0lTsg
על אונות המוח (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
כך בנוי מוחנו מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lonQ9nhmcLA
והרצאת טד עם מפת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/iNPsDky1z94?long=yes
כמה עצמות יש בגופנו?
לאנשים מבוגרים יש 206 עצמות בגוף.
לתינוק יש אפילו יותר עצמות. בשלד של תינוקות יש כ-300 עצמות. חלק מהעצמות הללו עתיד להתמזג וכך יקטן מספר העצמות שבגופם של מבוגרים.
הנה סרטון על העצמות שבגופנו וכיצד הן מתחברות לשלד המלא:
http://youtu.be/7vLAE_P_u_4
לאנשים מבוגרים יש 206 עצמות בגוף.
לתינוק יש אפילו יותר עצמות. בשלד של תינוקות יש כ-300 עצמות. חלק מהעצמות הללו עתיד להתמזג וכך יקטן מספר העצמות שבגופם של מבוגרים.
הנה סרטון על העצמות שבגופנו וכיצד הן מתחברות לשלד המלא:
http://youtu.be/7vLAE_P_u_4
מהי ומה גודלה של הקיבה שלנו?
תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.
לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.
כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.
זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.
הנה הקיבה ודרך פעולתה:
http://youtu.be/KAfnIPYN0X0
כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):
https://youtu.be/YVfyYrEmzgM
וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/R0fOvKx46sk
תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.
לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.
כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.
זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.
הנה הקיבה ודרך פעולתה:
http://youtu.be/KAfnIPYN0X0
כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):
https://youtu.be/YVfyYrEmzgM
וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/R0fOvKx46sk
מהי החלוקה של המוח ומהן ההמיספרות?
בגדול יש המחלקים את המוח שלנו לשני חצאים, שקוראים להם המיספרות. אחרים מבינים שאיבר כל כך חשוב ומפותח בגוף האנושי לא יכול להיות כל כך פשוט.
ובכל זאת, בכל אחת מההמיספרות שבמוחנו יש 4 אונות. רובנו קוראים לחלוקה של ההמיספרות במוח בצורה מעט שגויה אונות.
אז ידוע כיום שהשליטה על התנועות והתחושות בגופנו מחולקת בין שני ההמיספרות בארגון צולב - בעוד שהאונה השמאלית אחראית על חצי הגוף הימני שלנו, האונה הימנית שולטת בצד הגוף השמאלי.
החלוקה בין שתי ההמיספרות שלנו היא גם ביכולות שהיא מקנה לנו וב"התמחות" השונה של כל אחת, בעיבוד המידה שנקלט על ידי המוח מהסביבה. בצורה פשוטה נחלק זאת:
#המיספרה שמאלית אנליטית
היא האחראית על עיבוד הנתונים שמנתח דברים. בה נמצאים האזורים השפתיים כמו קריאה, כתיבה ודקדוק, לצד יכולות ארגון, רצף, אומדן ובניית תהליך. בהמיספרה זו נמצאים גם האזורים שאחראים לדיבור ולהבנתו.
#המיספרה ימנית יצירתית
היא האחראית במוח על ההתמצאות המרחבית שלנו, עיבוד נתונים כללי, דמיון, יצירתיות, חלימה ועוד.
תרגיל פשוט לחשיבה
================
איזו המיספרה מפותחת אצל תלמידים ראליים? ואצל הומניסטים? ואצל אמנים? ואצלך?
הנה מבנהו המורכב פי כמה של המוח:
https://youtu.be/pRFXSjkpKWA
על האונות שבמוחנו (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
הנה האופן שבו פועל המוח - האם חלקים בו אחראים על תפקודים שונים או שהם פועלים ביחד לביצוע אותם דברים (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
בגדול יש המחלקים את המוח שלנו לשני חצאים, שקוראים להם המיספרות. אחרים מבינים שאיבר כל כך חשוב ומפותח בגוף האנושי לא יכול להיות כל כך פשוט.
ובכל זאת, בכל אחת מההמיספרות שבמוחנו יש 4 אונות. רובנו קוראים לחלוקה של ההמיספרות במוח בצורה מעט שגויה אונות.
אז ידוע כיום שהשליטה על התנועות והתחושות בגופנו מחולקת בין שני ההמיספרות בארגון צולב - בעוד שהאונה השמאלית אחראית על חצי הגוף הימני שלנו, האונה הימנית שולטת בצד הגוף השמאלי.
החלוקה בין שתי ההמיספרות שלנו היא גם ביכולות שהיא מקנה לנו וב"התמחות" השונה של כל אחת, בעיבוד המידה שנקלט על ידי המוח מהסביבה. בצורה פשוטה נחלק זאת:
#המיספרה שמאלית אנליטית
היא האחראית על עיבוד הנתונים שמנתח דברים. בה נמצאים האזורים השפתיים כמו קריאה, כתיבה ודקדוק, לצד יכולות ארגון, רצף, אומדן ובניית תהליך. בהמיספרה זו נמצאים גם האזורים שאחראים לדיבור ולהבנתו.
#המיספרה ימנית יצירתית
היא האחראית במוח על ההתמצאות המרחבית שלנו, עיבוד נתונים כללי, דמיון, יצירתיות, חלימה ועוד.
תרגיל פשוט לחשיבה
================
איזו המיספרה מפותחת אצל תלמידים ראליים? ואצל הומניסטים? ואצל אמנים? ואצלך?
הנה מבנהו המורכב פי כמה של המוח:
https://youtu.be/pRFXSjkpKWA
על האונות שבמוחנו (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
הנה האופן שבו פועל המוח - האם חלקים בו אחראים על תפקודים שונים או שהם פועלים ביחד לביצוע אותם דברים (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
מהן שיני בינה?
שיני בינה (Wisdom teeth) הן שיניים שצומחות לכולנו בסוף גיל ההתבגרות, בין גיל 18 לגיל 21. הן קיבלו את השם "שיני בינה" מכיוון שהן צומחות בגיל שבו אנו הופכים מילדים למבוגרים ואמורים להיות יותר שקולים ובעלי בינה.
חוקרים משערים ששיניים אלה שמשו את האדם הקדמון בעבר, לאכילה של מזון קשה, כמו שורשים ומזון גולמי ולא מבושל. כיום, הלסת שלנו קטנה והאבולוציה הפכה את שיני הבינה למיותרות.
גם האנתרופולוגים מחזקים זאת בטענה שמאז נפרדנו מהקופים, נעלם הצורך בשיניים חותכות שמיועדות לנגיסות גדולות ובניבים להגנה ולאכילת הציד. השימוש של האדם בכלים לביתור המזון, לטחינתו ובישולו הביא לכך שהשיניים והשרירים שלנו בפה הלכו ונחלשו. משהתמעט הצורך בהם הלך מבנה הלסת וקטן. בכך, אגב, הוא הותיר מקום למוח האנושי, שהלך וגדל עם האבולוציה.
אך בעוד שגודל הלסתות של האדם המודרני הלך וקטן, גודל השיניים כמעט ולא השתנה. שינינו הפכו גדולות ביחס לגודל הלסת, מה שגורם לצפיפות השיניים בלסת המודרנית. בתור השיניים האחרונות שבוקעות, אין לשיני הבינה מספיק מקום בלסת והן נשארות כלואות, מתקשות לבקוע ובוקעות חלקית, או בוקעות מחוץ לקשת השיניים. הדבר גורם לא פעם לבעיות ולכאבים, מה שמביא לא מעט רופאים להמליץ. על עקירת שיני הבינה מראש. אחרים מעדיפים לעקור רק שיני בינה שמכאיבות וגורמות לבעיות.
מבחינת מיקומן - השיניים הטוחנות השלישיות הן שיני הבינה שלנו. מעניין לדעת ששיני הבינה הן כיום גם במוקד המחקר של תאי הגזע. המחקר בתחום זה התפתח מאז שנת 2008 כשמדענים יפנים הוכיחו שאפשר לייצר תאי גזע משן בינה.
הנה שיני הבינה (עברית):
http://youtu.be/HF1uoLkRg8Q
גדילתן של שיני הבינה יוצרת לא פעם בעיות:
https://youtu.be/CpHLra8PJnc
היום, שאין להן מקום והן אינן נחוצות, נוהגים לעקור את שיני הבינה:
https://youtu.be/brW4tsxxJEQ
ודיון על השימוש בשיני בינה לתאי גזע:
https://youtu.be/L27jnvxiGwA
שיני בינה (Wisdom teeth) הן שיניים שצומחות לכולנו בסוף גיל ההתבגרות, בין גיל 18 לגיל 21. הן קיבלו את השם "שיני בינה" מכיוון שהן צומחות בגיל שבו אנו הופכים מילדים למבוגרים ואמורים להיות יותר שקולים ובעלי בינה.
חוקרים משערים ששיניים אלה שמשו את האדם הקדמון בעבר, לאכילה של מזון קשה, כמו שורשים ומזון גולמי ולא מבושל. כיום, הלסת שלנו קטנה והאבולוציה הפכה את שיני הבינה למיותרות.
גם האנתרופולוגים מחזקים זאת בטענה שמאז נפרדנו מהקופים, נעלם הצורך בשיניים חותכות שמיועדות לנגיסות גדולות ובניבים להגנה ולאכילת הציד. השימוש של האדם בכלים לביתור המזון, לטחינתו ובישולו הביא לכך שהשיניים והשרירים שלנו בפה הלכו ונחלשו. משהתמעט הצורך בהם הלך מבנה הלסת וקטן. בכך, אגב, הוא הותיר מקום למוח האנושי, שהלך וגדל עם האבולוציה.
אך בעוד שגודל הלסתות של האדם המודרני הלך וקטן, גודל השיניים כמעט ולא השתנה. שינינו הפכו גדולות ביחס לגודל הלסת, מה שגורם לצפיפות השיניים בלסת המודרנית. בתור השיניים האחרונות שבוקעות, אין לשיני הבינה מספיק מקום בלסת והן נשארות כלואות, מתקשות לבקוע ובוקעות חלקית, או בוקעות מחוץ לקשת השיניים. הדבר גורם לא פעם לבעיות ולכאבים, מה שמביא לא מעט רופאים להמליץ. על עקירת שיני הבינה מראש. אחרים מעדיפים לעקור רק שיני בינה שמכאיבות וגורמות לבעיות.
מבחינת מיקומן - השיניים הטוחנות השלישיות הן שיני הבינה שלנו. מעניין לדעת ששיני הבינה הן כיום גם במוקד המחקר של תאי הגזע. המחקר בתחום זה התפתח מאז שנת 2008 כשמדענים יפנים הוכיחו שאפשר לייצר תאי גזע משן בינה.
הנה שיני הבינה (עברית):
http://youtu.be/HF1uoLkRg8Q
גדילתן של שיני הבינה יוצרת לא פעם בעיות:
https://youtu.be/CpHLra8PJnc
היום, שאין להן מקום והן אינן נחוצות, נוהגים לעקור את שיני הבינה:
https://youtu.be/brW4tsxxJEQ
ודיון על השימוש בשיני בינה לתאי גזע:
https://youtu.be/L27jnvxiGwA
האם העיניים שלנו גדלות עם השנים?
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
