שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איבן בטוטא
מתי היה תור הזהב של האיסלאם?
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
איך נסע אבן בטוטה במסע חייו הארוך ביותר?
על אף שמעטים שמעו עליו, הגיאוגרף והתייר הקדום אבו עבד אללה מחמד אִבֶּן בַּטּוּטָה (Ibn Battuta) הוא אולי הדמות החשובה בתיעוד ההיסטורי של ימי הביניים בארצות האיסלאם.
בטוטה נולד בטנג'יר בשנת 1304. מי שינהגו לכנות בעתיד "נסיך הנוסעים" למד משפט דתי, קוראן וספרות. בגיל 21 הוא כבר היה מומחה לתורת האיסלאם.
האיש היה חוקר ערבי, נוסע קדום שיצא כחלוץ מסוגו ולמד על העולם במסעות ארוכים מאוד. הם היו ארוכים יותר מאלה של מגלי הארצות והנוסעים הקדומים המפורסמים והנערצים ביותר, דוגמת מרקו פולו וקולומבוס. למעשה הוא יצא לסיורים ארוכים יותר מכל מגלי הארצות שפעלו לפני המצאת הרכבת והנסיעות בה לקצווי העולם.
אז אולי כי הוא לא היה נוצרי, או מפני שהוא טייל וחקר בעיקר ארצות איסלאמיות, אולי בגלל שהוא לא כתב את ההיסטוריה אלא סיפר אותה בזקנתו לווזיר הגדול ועשה זאת שנים אחרי ששב ממסעותיו, או שהייתה זו סתם גזענות פשוטה כלפי מישהו מהמזרח, אבל אבן בטוטה לא נחשב במאות הקודמות לחוקר או היסטוריון משמעותי.
כיום, כשהאיש נתפס בעיני רבים במערב כנוסע והמתעד החשוב של ימי הביניים, התמונה מן הסתם שונה.
כי בדיעבד העולם למד שהוא היה מי שבתוך 30 שנה בלבד נסע למרחקים של כ-120 אלף קילומטרים, מי שלידע שמסר על האזורים הרבים שסייר בהם אין תחליף והוא היה אחד המקורות החשובים לידע על ההיסטוריה של העולם באותה תקופה ולגבי לא מעט מקומות היה היחיד שתעשי וסיפר על חייהם אז.
על השיירות של מדבר סהרה, למשל, סיפר אבן בטוטה שהיו מהן שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת.
סופו היה במרוקו. נראה שהוא מת בטווח שבין השנים 1368 ל-1377. זה היה בעיר פס, בה הוא נפל קורבן למוות השחור, אותה מגיפה איומה שתקפה ברמות שונות את מרבית העולם של סוף ימי הביניים.
במשך מאות שנים אבן בטוטה לגמרי נשכח. בני דורו לא החשיבו את ספרו במיוחד ולא ידעו להעריך את התיעוד החשוב שלו להיסטוריה. רק במהלך המאה ה-19 גילו את ספרו אירופאים, חוקרי המזרח שפעלו באלג'יריה. הם תרגמו אותו לכמה שפות והחלו לחקור את ממצאיו. השאר? - היסטוריה של העולם בימי הביניים...
הנה סיפורו של אבן בטוטא (ללא מילים):
https://youtu.be/krv9J3KZu3I
סרטון תיעודי על איבן בטוטא:
https://youtu.be/WlQdLLOmW3o?long=yes
תכנית חינוכית על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
וסרט תיעודי על כל מסעותיו:
https://youtu.be/FavaU9D9lf8?long=yes
על אף שמעטים שמעו עליו, הגיאוגרף והתייר הקדום אבו עבד אללה מחמד אִבֶּן בַּטּוּטָה (Ibn Battuta) הוא אולי הדמות החשובה בתיעוד ההיסטורי של ימי הביניים בארצות האיסלאם.
בטוטה נולד בטנג'יר בשנת 1304. מי שינהגו לכנות בעתיד "נסיך הנוסעים" למד משפט דתי, קוראן וספרות. בגיל 21 הוא כבר היה מומחה לתורת האיסלאם.
האיש היה חוקר ערבי, נוסע קדום שיצא כחלוץ מסוגו ולמד על העולם במסעות ארוכים מאוד. הם היו ארוכים יותר מאלה של מגלי הארצות והנוסעים הקדומים המפורסמים והנערצים ביותר, דוגמת מרקו פולו וקולומבוס. למעשה הוא יצא לסיורים ארוכים יותר מכל מגלי הארצות שפעלו לפני המצאת הרכבת והנסיעות בה לקצווי העולם.
אז אולי כי הוא לא היה נוצרי, או מפני שהוא טייל וחקר בעיקר ארצות איסלאמיות, אולי בגלל שהוא לא כתב את ההיסטוריה אלא סיפר אותה בזקנתו לווזיר הגדול ועשה זאת שנים אחרי ששב ממסעותיו, או שהייתה זו סתם גזענות פשוטה כלפי מישהו מהמזרח, אבל אבן בטוטה לא נחשב במאות הקודמות לחוקר או היסטוריון משמעותי.
כיום, כשהאיש נתפס בעיני רבים במערב כנוסע והמתעד החשוב של ימי הביניים, התמונה מן הסתם שונה.
כי בדיעבד העולם למד שהוא היה מי שבתוך 30 שנה בלבד נסע למרחקים של כ-120 אלף קילומטרים, מי שלידע שמסר על האזורים הרבים שסייר בהם אין תחליף והוא היה אחד המקורות החשובים לידע על ההיסטוריה של העולם באותה תקופה ולגבי לא מעט מקומות היה היחיד שתעשי וסיפר על חייהם אז.
על השיירות של מדבר סהרה, למשל, סיפר אבן בטוטה שהיו מהן שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת.
סופו היה במרוקו. נראה שהוא מת בטווח שבין השנים 1368 ל-1377. זה היה בעיר פס, בה הוא נפל קורבן למוות השחור, אותה מגיפה איומה שתקפה ברמות שונות את מרבית העולם של סוף ימי הביניים.
במשך מאות שנים אבן בטוטה לגמרי נשכח. בני דורו לא החשיבו את ספרו במיוחד ולא ידעו להעריך את התיעוד החשוב שלו להיסטוריה. רק במהלך המאה ה-19 גילו את ספרו אירופאים, חוקרי המזרח שפעלו באלג'יריה. הם תרגמו אותו לכמה שפות והחלו לחקור את ממצאיו. השאר? - היסטוריה של העולם בימי הביניים...
הנה סיפורו של אבן בטוטא (ללא מילים):
https://youtu.be/krv9J3KZu3I
סרטון תיעודי על איבן בטוטא:
https://youtu.be/WlQdLLOmW3o?long=yes
תכנית חינוכית על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
וסרט תיעודי על כל מסעותיו:
https://youtu.be/FavaU9D9lf8?long=yes