שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם האורגן החשמלי והאורגנית הפופולריים?
היום הוא הוחלף על ידי הסינטסייזרים והפסנתרים החשמליים, אבל היו שנים שהאורגן החשמלי (Electric organ) היה כלי המקלדת המצליח ביותר ולהיט ענק בחנויות.
אורגן חשמלי הוא כלי נגינה שנולד במטרה לחקות בכלי נגינה זול יחסית את צלילי העוגב האקוסטי, שהיה נפוץ בכנסיות ובאולמות קונצרטים גדולים. האורגן החשמלי של שנות ה-30 וה-40 מתבסס על שפופרות ריק, כמו השפופרות של מכשירי הרדיו. יש בו אז דוושות רגל לנגינת צלילי הבס הנמוכים, כש-2 וחצי אוקטבות הרגל שלו מאפשרות לנגן את הרפרטואר הקלאסי של העוגב האקוסטי העצום שבכנסיות.
באולמי קולנוע של שנות ה-30 שימש אורגן הוורליצר ככלי ליווי בסרטים אילמים. אבל הכלי הפופולרי הראשון שהצליח לספק את הצליל הזה בצורה חשמלית ובעלויות נמוכות יחסית היה אורגן ההאמונד. פיתח אותו בשנת 1935 לורנס האמונד, על בסיס צליליו שנוצרו באמצעות סינתזה של צורות גל.
אם בתחילה אכן שימש ההאמונד כתחליף זול לעוגבי כנסיות ולמוסיקה קלאסית, בהדרגה החלו להשתמש בו במוסיקת ג'אז, גוספל, בלוז ורוק. בשנות ה-60 וה-70 הוא הופך לכלי מרכזי, כשהצליל הייחודי והמוכר שלו הופך אותו לצליל אייקוני במוסיקה הפופולרית של התקופה. בשירים של להקות כמו "הדלתות" ו"פרוקול הארום" בולטים צליליו.
המוסיקה הפופולרית של שנות ה-70 היא העשור הגדול האחרון של האורגן החשמלי. מוסיקת הרוק הולכת בעשור הזה ומחליפה את האורגן בסינתסייזר החדש. להקות רוק כמו "דיפ פרפל" ו"החונקים" משתמשות בו, קית' אמרסון מלהקת Emerson, Lake & Palmer מנגן את האורגן ביצירת הרוק המתקדם "תרועה לאיש הפשוט". בהדרגה נכנעת לטרנד אפילו להקת "קווין", שמתפארת באלבומיה הראשונים שהם הוקלטו ללא סינתסייזרים ולבסוף מצטרפת לסאונד האלקטרוני.
הצורך בכלי נייד וזול יותר הוליד בהמשך את האורגנית הקטנה. מה שאפשר זאת הייתה המצאת הטרנזיסטור והמעבר מטכנולוגיית שפופרות לטרנזיסטורים בייצור של מכשירים אלקטרוניים. מכאן גדלה הפופולריות של האורגנים החשמליים, כשבשנות ה-70 מיוצרים ונכנסים לבתים פרטיים גם אורגני רהיט ביתיים וגם אורגנים ניידים, קטנים וקלים יותר.
בעשור הבא הופכת האורגנית הקטנה והזולה לכלי נגינה פופולרי מאוד, כשילדים צעירים לומדים אותה בבית ובחוגי נגינה. את מקומה על הבמות היא הולכת ומאבדת, כשנכנסים הסינתיסייזרים והכלים הדיגיטליים המתקדמים יותר ונוצרים סגנונות שמתבססים עליהם.
בשנות ה-90 ולקראת סוף המאה ה-20 דעכה הפופולריות של האורגן החשמלי והאורגנית. התפתחות הטכנולוגיה והפופולריות הגוברת של המוסיקה האלקטרונית הלכו ודחקו אותם לשוליים. הסינתסייזר והסמפלר מחליפים את האורגנים וכיום הם נחשבים לכלים נוסטלגיים.
מי שמשתמשים בצלילי האורגן כיום במוסיקה הפופולרית הם בעיקר מוסיקאים שמפיקים שירים "בטעם של פעם" ומחפשים את הצליל החם והייחודי של ההמונד ודומיו.
גם אורגני הכנסייה הקומפקטיים קיימים עדיין. אך כיום הם יקרים יותר. מאגרי הצלילים שלהם כוללים כיום צלילי עוגבים אמיתיים שסומפלו, כלומר נדגמו והוקלטו באיכות גבוהה ומנוגנים באופן דיגיטלי.
ראשון היה הוורליצר ששימש כלי ליווי לסרטים אילמים:
https://youtu.be/Avu9Weua9EU
האורגן של ג'ימי סמית' בקטע Cats:
https://youtu.be/dodePjNYAJk
האורגן של ה-Doors היה מפורסם מאד בשנות ה-60:
https://youtu.be/mbj1RFaoyLk
אלן פרייס מלווה באורגן את I put a spell on" "you:
https://youtu.be/V0uUH11t6V8
סולו וליווי אורגן ההמונד המפורסם בעולם:
http://youtu.be/G2LzSItsQ80
אורגן ההמונד המפורסם של נגן האורגן המיתולוגי ג'ימי סמית:
http://youtu.be/i_m-gyi5Fno
המלוטרון היה אורגן עם הקלטות מנוגנות וההתפעלות מהאוטומציה שלו נראתה כך:
https://youtu.be/HdkixaxjZCM
והאורגן של ימינו הוא כבר מקלדת מתקדמת, עם צלילים דגומים וכמעט מציאותיים:
https://youtu.be/fQANb6vltyY
איך פועל העוגב?
העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.
ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.
הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.
כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.
עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.
העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.
אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.
לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.
כך פועל העוגב:
https://youtu.be/iM3ejYnlBVY
אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):
https://youtu.be/0xynb1uAEC0
כך בנוי העוגב:
https://youtu.be/cfFWiWbXGuY
אלו הם צליליו המגוונים:
https://youtu.be/4S6BErQs-HE
הנה נגן העוגב:
https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc
עוד נגן כנסייתי:
https://youtu.be/ey_8VSD7fgc
הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:
https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes
והיכרות לעומק עם העוגב:
https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
מהו אורגן ההמונד?
במידה רבה אורגן האמונד או המונד (Hammond organ) הוא האורגן החשמלי הדו קומתי שאחראי לאופנת האורגנים הדו-קומתיים שפשטה בעולם המערבי בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
ההמונד הראשון פותח בשנת 1934, בתקופת "השפל הגדול", על ידי לורנס האמונד. הוא הוצע לכנסיות כאורגן זול שיחליף את העוגב האקוסטי היקר. רבים מחיילי צבא ארצות-הברית במלחמת העולם השנייה נחשפו לצליליו היחודיים, מאחר וההאמונד שימש בכנסיות הצבאיות במלחמה.
יש סברה שכששבו החיילים הביתה, הובילה היכרותם עם צליליו של ההמונד למה שיהפוך אותו לאורגן הפופולארי כל כך. ואכן, בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא פרץ לתרבות הפופולארית, כשמוסיקאים משתמשים בו ככלי מקלדת במגוון סגנונות מוסיקליים, ביחוד בתחום הרוק, הגוספל הכנסייתי, הבלוז והרית'ם אנד בלוז, אך גם מעט בג'אז ובהמשך ברוק המתקדם.
דגם האורגן הנפוץ והפופולארי של אותה תקופה היה המונד B-3. צליליו אפיינו במידה רבה את הרוק של הסיקסטיז. הם פופולאריים עד היום, באורגני המונד דיגיטליים ומשוכללים, שמבוססים על דגימות מדויקות של הדגם ההוא.
הדגם האלקטרו־מכני שייצורו הסתיים באמצע שנות ה-70, היה במידה רבה סופה של תקופה. רק גל הרטרו הוא שהחזיר את האורגן הזה, בגרסה דגומה מודרנית ודגומה שלו, אל הבמות ואולפני ההקלטות במהלך העשורים הבאים.
הנה אורגן המונד:
http://youtu.be/iBjp2ZDA8A0
הסולו וליווי ההמונד המפורסם ביותר בעולם:
http://youtu.be/G2LzSItsQ80
תולדות ההמונד בקצרה:
https://youtu.be/krQbctRqq0c
הסולואים הגדולים של ההמונד בתולדות הרוק:
http://youtu.be/IG5-s_G2csM
ונגן האורגן המיתולוגי ג'ימי סמית מנגן בלוז על ההמונד שלו:
http://youtu.be/i_m-gyi5Fno
אורגן חשמלי
היום הוא הוחלף על ידי הסינטסייזרים והפסנתרים החשמליים, אבל היו שנים שהאורגן החשמלי (Electric organ) היה כלי המקלדת המצליח ביותר ולהיט ענק בחנויות.
אורגן חשמלי הוא כלי נגינה שנולד במטרה לחקות בכלי נגינה זול יחסית את צלילי העוגב האקוסטי, שהיה נפוץ בכנסיות ובאולמות קונצרטים גדולים. האורגן החשמלי של שנות ה-30 וה-40 מתבסס על שפופרות ריק, כמו השפופרות של מכשירי הרדיו. יש בו אז דוושות רגל לנגינת צלילי הבס הנמוכים, כש-2 וחצי אוקטבות הרגל שלו מאפשרות לנגן את הרפרטואר הקלאסי של העוגב האקוסטי העצום שבכנסיות.
באולמי קולנוע של שנות ה-30 שימש אורגן הוורליצר ככלי ליווי בסרטים אילמים. אבל הכלי הפופולרי הראשון שהצליח לספק את הצליל הזה בצורה חשמלית ובעלויות נמוכות יחסית היה אורגן ההאמונד. פיתח אותו בשנת 1935 לורנס האמונד, על בסיס צליליו שנוצרו באמצעות סינתזה של צורות גל.
אם בתחילה אכן שימש ההאמונד כתחליף זול לעוגבי כנסיות ולמוסיקה קלאסית, בהדרגה החלו להשתמש בו במוסיקת ג'אז, גוספל, בלוז ורוק. בשנות ה-60 וה-70 הוא הופך לכלי מרכזי, כשהצליל הייחודי והמוכר שלו הופך אותו לצליל אייקוני במוסיקה הפופולרית של התקופה. בשירים של להקות כמו "הדלתות" ו"פרוקול הארום" בולטים צליליו.
המוסיקה הפופולרית של שנות ה-70 היא העשור הגדול האחרון של האורגן החשמלי. מוסיקת הרוק הולכת בעשור הזה ומחליפה את האורגן בסינתסייזר החדש. להקות רוק כמו "דיפ פרפל" ו"החונקים" משתמשות בו, קית' אמרסון מלהקת Emerson, Lake & Palmer מנגן את האורגן ביצירת הרוק המתקדם "תרועה לאיש הפשוט". בהדרגה נכנעת לטרנד אפילו להקת "קווין", שמתפארת באלבומיה הראשונים שהם הוקלטו ללא סינתסייזרים ולבסוף מצטרפת לסאונד האלקטרוני.
הצורך בכלי נייד וזול יותר הוליד בהמשך את האורגנית הקטנה. מה שאפשר זאת הייתה המצאת הטרנזיסטור והמעבר מטכנולוגיית שפופרות לטרנזיסטורים בייצור של מכשירים אלקטרוניים. מכאן גדלה הפופולריות של האורגנים החשמליים, כשבשנות ה-70 מיוצרים ונכנסים לבתים פרטיים גם אורגני רהיט ביתיים וגם אורגנים ניידים, קטנים וקלים יותר.
בעשור הבא הופכת האורגנית הקטנה והזולה לכלי נגינה פופולרי מאוד, כשילדים צעירים לומדים אותה בבית ובחוגי נגינה. את מקומה על הבמות היא הולכת ומאבדת, כשנכנסים הסינתיסייזרים והכלים הדיגיטליים המתקדמים יותר ונוצרים סגנונות שמתבססים עליהם.
בשנות ה-90 ולקראת סוף המאה ה-20 דעכה הפופולריות של האורגן החשמלי והאורגנית. התפתחות הטכנולוגיה והפופולריות הגוברת של המוסיקה האלקטרונית הלכו ודחקו אותם לשוליים. הסינתסייזר והסמפלר מחליפים את האורגנים וכיום הם נחשבים לכלים נוסטלגיים.
מי שמשתמשים בצלילי האורגן כיום במוסיקה הפופולרית הם בעיקר מוסיקאים שמפיקים שירים "בטעם של פעם" ומחפשים את הצליל החם והייחודי של ההמונד ודומיו.
גם אורגני הכנסייה הקומפקטיים קיימים עדיין. אך כיום הם יקרים יותר. מאגרי הצלילים שלהם כוללים כיום צלילי עוגבים אמיתיים שסומפלו, כלומר נדגמו והוקלטו באיכות גבוהה ומנוגנים באופן דיגיטלי.
ראשון היה הוורליצר ששימש כלי ליווי לסרטים אילמים:
https://youtu.be/Avu9Weua9EU
האורגן של ג'ימי סמית' בקטע Cats:
https://youtu.be/dodePjNYAJk
האורגן של ה-Doors היה מפורסם מאד בשנות ה-60:
https://youtu.be/mbj1RFaoyLk
אלן פרייס מלווה באורגן את I put a spell on" "you:
https://youtu.be/V0uUH11t6V8
סולו וליווי אורגן ההמונד המפורסם בעולם:
http://youtu.be/G2LzSItsQ80
אורגן ההמונד המפורסם של נגן האורגן המיתולוגי ג'ימי סמית:
http://youtu.be/i_m-gyi5Fno
המלוטרון היה אורגן עם הקלטות מנוגנות וההתפעלות מהאוטומציה שלו נראתה כך:
https://youtu.be/HdkixaxjZCM
והאורגן של ימינו הוא כבר מקלדת מתקדמת, עם צלילים דגומים וכמעט מציאותיים:
https://youtu.be/fQANb6vltyY
העוּגָב (Organ או Pipe organ) או האורגן הוא ככל הנראה כלי הנגינה הגדול ביותר והכי מסובך במנגנוני הפקת הצליל שלו.
ממש כמו על הפסנתר, נגן העוגב פורט על קלידיו של הכלי. אבל בניגוד לפסנתר, העוגב נחשב כלי נשיפה. הסיבה היא שהצלילים מופקים בצינורות הרבים שלו, בהם עובר האוויר, ממש כמו בחליל וכלי נשיפה אחרים.
הצינורות של העוגב רבים. כל צינור מנפיק צליל בגובה אחר. ככל שהצינור המחובר לקליד הינו ארוך יותר - הצליל שמופק מהקליד הוא יותר נמוך.
כל קבוצת חלילים או צינורות בנויה באופן אחר ולפיכך מפיקה צליל מסוג אחר. קוראים לצלילים הללו בעוגב רֶגִיסְטֶרים. יש רגיסטרים המפיקים צלילים דמויי קלרינט, יש המדמים חצוצרה וכדומה. מגופים מיוחדים, מעין כפתורים ליד המקלדת, מאפשרים לנגן העוגב להחליף רגיסטרים וכך להעשיר ולגוון את הנגינה בצלילים מסוגים שונים.
עוגב כנסייתי אחד יכול להכיל 5,000 צינורות ויותר. האוויר לחלילים מופק בימינו בעזרת חשמל אך בעבר היו אנשים מפעילים בשריריהם מפוחים שיצרו את זרם האוויר הדרוש להפקת הצלילים.
העוגבים, או האורגנים, היו נפוצים בעיקר בכנסיות הגדולות. זאת משום שמחיר בניית עוגב כזה היה גבוה ביותר ודרושה הייתה אחזקה שוטפת ויקרה לכלי.
אגב, שמו העברי של האורגן, העוגב, מוזכר אמנם בתנ"ך, אך אין המדובר באותו הכלי אלא ב"מגרפה" המקראית שהיא סוג של חליל פאן, קודמו של העוגב.
לשונית, נוטים כיום להבדיל בין העוגב לאורגן, בכך שהעוגב הוא הכלי הגדול עם מערכת הצינורות, בעוד השם "אורגן" נשמר לכלי המקלדת החשמלי, המחקה את צליליו. אנו נשמור על המסורת הנכונה ונראה בשמות עוגב ואורגן דבר זהה, בעוד שמו המדויק של הכלי החשמלי הוא למעשה אורגן חשמלי.
כך פועל העוגב:
https://youtu.be/iM3ejYnlBVY
אורגן שאיננו חשמלי ומחייב את הנגן לפדל עם הפדלים כדי לייצר לחץ אוויר בצינורות (עברית):
https://youtu.be/0xynb1uAEC0
כך בנוי העוגב:
https://youtu.be/cfFWiWbXGuY
אלו הם צליליו המגוונים:
https://youtu.be/4S6BErQs-HE
הנה נגן העוגב:
https://youtu.be/ZEgXDlc2dHc
עוד נגן כנסייתי:
https://youtu.be/ey_8VSD7fgc
הטוקטה ופוגה ברה מינור של באך:
https://youtu.be/ho9rZjlsyYY?long=yes
והיכרות לעומק עם העוגב:
https://youtu.be/JeB3JnKp8To?long=yes
במידה רבה אורגן האמונד או המונד (Hammond organ) הוא האורגן החשמלי הדו קומתי שאחראי לאופנת האורגנים הדו-קומתיים שפשטה בעולם המערבי בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
ההמונד הראשון פותח בשנת 1934, בתקופת "השפל הגדול", על ידי לורנס האמונד. הוא הוצע לכנסיות כאורגן זול שיחליף את העוגב האקוסטי היקר. רבים מחיילי צבא ארצות-הברית במלחמת העולם השנייה נחשפו לצליליו היחודיים, מאחר וההאמונד שימש בכנסיות הצבאיות במלחמה.
יש סברה שכששבו החיילים הביתה, הובילה היכרותם עם צליליו של ההמונד למה שיהפוך אותו לאורגן הפופולארי כל כך. ואכן, בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא פרץ לתרבות הפופולארית, כשמוסיקאים משתמשים בו ככלי מקלדת במגוון סגנונות מוסיקליים, ביחוד בתחום הרוק, הגוספל הכנסייתי, הבלוז והרית'ם אנד בלוז, אך גם מעט בג'אז ובהמשך ברוק המתקדם.
דגם האורגן הנפוץ והפופולארי של אותה תקופה היה המונד B-3. צליליו אפיינו במידה רבה את הרוק של הסיקסטיז. הם פופולאריים עד היום, באורגני המונד דיגיטליים ומשוכללים, שמבוססים על דגימות מדויקות של הדגם ההוא.
הדגם האלקטרו־מכני שייצורו הסתיים באמצע שנות ה-70, היה במידה רבה סופה של תקופה. רק גל הרטרו הוא שהחזיר את האורגן הזה, בגרסה דגומה מודרנית ודגומה שלו, אל הבמות ואולפני ההקלטות במהלך העשורים הבאים.
הנה אורגן המונד:
http://youtu.be/iBjp2ZDA8A0
הסולו וליווי ההמונד המפורסם ביותר בעולם:
http://youtu.be/G2LzSItsQ80
תולדות ההמונד בקצרה:
https://youtu.be/krQbctRqq0c
הסולואים הגדולים של ההמונד בתולדות הרוק:
http://youtu.be/IG5-s_G2csM
ונגן האורגן המיתולוגי ג'ימי סמית מנגן בלוז על ההמונד שלו:
http://youtu.be/i_m-gyi5Fno
