האוקיינוס הגדול בעולם הוא האוקיינוס השקט (Pacific Ocean ובעברית גם האוקיינוס הפסיפי). בתור האוקיינוס הגדול ביותר בכדור הארץ, מכסה האוקיינוס השקט שליש משטח כדור הארץ כולו - מדובר בשטח שהוא גדול משטח כל היבשות שעל פני כדור הארץ!

באוקיינוס השקט יש 25,000 איים וזה יותר מהאיים שבכל האוקיינוסים ביחד!

שמו של האוקיינוס השקט ניתן לו על ידי פרדיננד מגלן, מגלה הארצות הפורטוגזי, ששם לב שברוב מסעו בו היה האוקיינוס שקט. אולם ידוע שזה אינו המצב הקבוע בו ושסופות טייפון והוריקן, כמו גם גלי צונאמי ענקיים והרסניים, הן מהתופעות המסוכנות שהאוקיינוס הזה מייצר.


הנה גלי האוקיינוס השקט:

https://youtu.be/0SrDblm4yRo


שניים מהמפורסמים שבדיירי האוקיינוס השקט - הדולפינים והטורף הגדול בעולם - לווייתן הזרע, הראשתן:

http://youtu.be/zJkwRcgTa7c


העניין המדהים עם המים של שני האוקיינוסים, שבגלל ריכוז והרכב כימי שונה, שגם רואים בצבע, פשוט לא מתערבבים:

https://youtu.be/qRClKxzJX9A


כך מודדים מהאוויר את הגובה של האוקיינוס, דבר חשוב מאוד עם משבר האקלים (עברית):

https://youtu.be/85NzRQj6Auo


והבדלי הצבע בין מימי שני אוקיינוסים:

https://youtu.be/WvWzIGVL4Qs

כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.

במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.

באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).

רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.

אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.

הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!


כך נוצר כתם הזבל שבאוקיינוס השקט (מתורגם):

https://youtu.be/_6xlNyWPpB8


מעט נתונים מפחידים על אי הפלסטיק הצף באוקיינוס:

https://youtu.be/vrPBYS5zzF8


יש תכניות להפוך אותו לאי אמיתי שעליו תיבנה עיר צפה:

https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I


או לאסוף את הפסולת העצומה הזו:

https://youtu.be/lamLUzZN0qg


מיזם שיצא לדרך, לאיסוף הפסולת הזו:

https://youtu.be/O1EAeNdTFHU


חרם קשיות פלסטיק - האם הוא יעזור? (עברית)

https://youtu.be/T7QhPlZGkFU


הצעה לכל אחד מאיתנו? - להימנע מכמויות הפלסטיק בחיינו:

https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI


כיצד הפך הפלסטיק למזהם הנורא של כדור הארץ ולאיום על קיומנו כאן (מתורגם):

https://youtu.be/RS7IzU2VJIQ?long=yes


וסרט תיעודי על זיהום הפלסטיק שבים:

https://youtu.be/lsJqMmuFWO4?long=yes

ביבשת אפריקה אפשר לראות בעשורים האחרונים תופעה גאולוגית מדהימה שזה עתה. הוא ממש מתחילה. קשה אולי להאמין אבל באפריקה החל סדק גדול להיפער והיבשת מאיימת להתפצל לשניים.

השבר העצום הזה, בלב היבשת, הולך ומתרחב בהדרגה. המדענים אומרים שהשבר או הבקע, שכבר זכה לשם הבקע המזרח אפריקני, או השבר המזרח אפריקני, מתרחב בקצב של כ-2.5 סנטימטרים מידי שנה.

לפיכך, יש חשש שעם הזמן העניין עלול לגרום לחלק מהיבשת להתפצל ולהיפרד ממנה. בקצב הנוכחי, מדובר בשבר בסדר גודל של ים סוף, שעלול להיווצר בעוד כ-20-30 מיליון שנה.

הגורם העיקרי לתופעה הזו הוא פליטת סלע מותך בכמויות אדירות, סלע העולה מליבת כדור הארץ ומניע את לוחות כדור הארץ בצורה בה השבר הולך ומתרחב.

מבחינה גאולוגית, כל סדק כזה הולך ומתרחב, כששני לוחות טקטוניים הולכים ומתרחקים זה מזה. התופעה הזו של יבשות שזזות, הולכות ומתרחקות או מתקרבות זו לזו, נקראת "טקטוניקת הלוחות". כך נוצרים עמקים ובקעות ועד ימים ואוקיינוסים חדשים. במקרה הזה, למשל, מסמן הסדק הזה באפריקה את תחילתה של קריעת שני חלקי היבשת לשניים ויצירה של אוקיינוס ​​שישי על פני כדור הארץ.

אבל לטובת חברינו האפריקאים - לא מומלץ להילחץ ולהתחיל לחפש כרטיסי טיסה ליבשת אחרת. זה עניין של עוד קצת זמן, עד שהיבשת השחורה תהפוך לשתיים כאלה... משהו כמו 50 מיליון שנה. קחו את זה לאט.


הנה הסיפור של השבר האפריקאי החדש:

https://youtu.be/0PyUwmQDnn0


השבר של אפריקה:

https://youtu.be/BozTpXBnFeE

ניתוח התופעה:

https://youtu.be/nnkjrKRsly4


כך מתחיל כיום אוקיינוס חדש באתיופיה:

https://youtu.be/PoV4qSwg7nc


וסרטון תיעודי על אפריקה הנחתכת:

https://youtu.be/JhtsvY31j0U?long=yes

האוקיינוס הוא מאד עמוק. את זה אנו מבינים ויודעים כבר מזמן. אבל כמה עמוק האוקיינוס? מה העומק שלו?

אז ברור שהתשובה לשאלה היא שתלוי איפה. אין לים ולאוקיינוס עומק אחד. הרי גם מתחת לפני המים יש עמקים והרים, יש תהומות ענקיים וצוקים נישאים ובקיצור - יש הבדלי גובה לפני הקרקע התת-ימית ולכן יש גם הבדלי עומק ביניהם עצומים, ממקום למקום.

אבל בואו נקבל קצת מושג על העומק הממוצע של האוקיינוס, הים הפתוח והעצום שבין היבשות הגדולות. אם בן אדם יכול לצלול לכמה עשרות מטרים, הלווייתן הכחול, בעל החיים הגדול ביותר, יגיע לעומק של 106 מטר בערך. אם תכפילו פי 100 תקבלו את העומק של קרקעית האוקיינוס, החלק המישורי שלו. זה משהו בסביבות 11 קילומטרים עומק.

אגב, אפילו אם היינו יכולים לצלול לעומק הזה, לא היינו יוצאים ממנו בחיים. לחץ המים עלינו היה עצום. לכן, כבר ברבע מהעומק של האוקיינוס, היה הלחץ על ראשנו וגופנו כה גדול, עד שגופנו היה נמעך או מתפוצץ ממנו. רק צוללת עתידית, מאד חזקה, שתצליח לעמוד בלחץ הזה, תוכל אולי להביאנו יום אחד לקרקעית האוקיינוס.

לא שנראה שם משהו, כי החושך המוחלט שולט שם ללא קרן אור כלשהי לרפואה...


הנה סרטון על עומק האוקיינוסים האדיר (מתורגם):

https://youtu.be/oUHNAj4N6Y4


כך מודדים מהלוויין את גובה האוקיינוס, זה שאנו קוראים לו עומק (עברית):

https://youtu.be/85NzRQj6Auo


והדגמות מול כל מיני עצמים גבוהים שאתם מכירים מהעולם:

https://youtu.be/UwVNkfCov1k

למעשה כל האוקיינוסים בעולם הם אוקיינוס אחד גדול. האוקיינוסים מכסים יותר משני שליש מעולמנו, או בדיוק 71 אחוזים מהעולם. באוקיינוס המשותף הזה נמצאים 97 אחוזים מהמים שבכדור הארץ!


הנה גודלו של האוקיינוס העולמי (מתורגם):

https://youtu.be/QUW_Zv_jJb8


המים שבאוקיינוסים:

http://youtu.be/moSBExlLu2M


ובאוקיינוס כה גדול היו ואולי יש בעלי חיים די גדולים:

https://youtu.be/u6DlJR6D3EY


ומפלצות די מפחידות:

https://youtu.be/HabZrAnPBNo

פעם חשבו שהמקום הכי עמוק הוא "מצולת טוסקרורה" שבאוקיינוס השקט, כמעט 7 קילומטר מתחת לפני הים, אבל למעשה "תהום צ'לנג'ר" (Challenger deep) היא העמוקה ביותר בתבל - עומקה 11 קילומטר מתחת לפני הים.

התהום העמוקה הזו נמצאת בתוך שקע מריאנה, מעין בור עצום באוקיינוס השקט, שאורכו בערך פי 5 מאורכה של מדינת ישראל!


הסרטון המתורגם הבא מציג את תהום צ'לנג'ר:

https://youtu.be/GE-lAftuQgc


על צוללת קטנה שירדה לתהום צ'לנג'ר:

https://youtu.be/Y2tm40uMhDI


היצורים שחיים בקרקעית שקע מריאנה - המקום העמוק באוקיינוס כולו:

https://youtu.be/73OKhIBY0uQ?long=yes


סרטון ארוך ומקיף יותר על הירידה של הצוללת למעמקי התהום:

http://youtu.be/rVgTYb4grtQ?long=yes


והנה סרט תיעודי על תהום צ'לנג'ר:

https://youtu.be/2lNCj1_zZTk?long=yes

זרם הגולף (Gulf Stream) הוא אחד מזרמי הים הידועים בעולם. זהו הוא זרם עצום וחם, שמתחיל במפרץ מקסיקו, מתקרר בהשפעת הסביבה שבה הוא זורם ומגיע עד חופי מערב וצפון אירופה.

ועדיין, זרם הגולף מחמם יחסית את המקומות הקרים שבהם הוא זורם. די אם נשים לב להפרש הטמפרטורות בין קנדה ונורווגיה, הנמצאות פחות או יותר באותם קווי רוחב ובכל זאת יש ביניהן הפרש של כ-30 מעלות צלזיוס.

כך שומר זרם הגולף בחורף על הטמפרטורות גבוהות יחסית, בערי חוף קרות, כמו אלה של בריטניה וצרפת למשל, כך שהן לא יירדו מתחת לאפס, מה שמונע ממי הים בסמוך אליהן מלקפוא ומאפשר לנמלים לפעול לאורך כל השנה.

השוואה מתבקשת היא הים הבלטי, אליו לא מגיע זרם הגולף ובו קופאים מי הים בחודשי החורף ומתכסים בשכבת קרח עבה.

כבר במאה ה-19 תיאר הסופר ז'ול ורן את זרם הגולף בתור "נהר בתוך האוקיינוס". כיום נוטים חוקרים לתאר זרמי ים כ"נהרות ימיים".

זרם הגולף אחראי גם לחימום של אזורי החוף באותם אזורים. ככלל, מימי זרם הגולף חמים משמעותית ושונים בצפיפותם משאר מימי האוקיינוס האטלנטי, מהמליחות שלהם ומצבעם.

ממפרץ מקסיקו, עולה מסלולו אל החוף המזרחי של ארצות הברית. שם הוא מתפצל מתפצל לשני זרמים:

#הזרם הצפון אטלנטי
עולה צפונה וליד ניופאונדלנד זורם מזרחה בזרם לברדור הקר, עד לנורווגיה שבצפון אירופה.

#הזרם הקנרי
שזורם בטבעת, מזרחה אל חופי ספרד, דרומה ואז למערב ולחופי מפרץ מקסיקו.


הנה זרם הגולף (מתורגם):

https://youtu.be/UuGrBhK2c7U


סיפור גילויו ופרסומו של זרם הגולף על ידי בנג'מין פרנקלין:

https://youtu.be/rR5TFWNLtOc


תפקידו של הזרם ביצירת האקלים בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/MnFOF3gzwII


הזרמים בעולם כולו, שזרם הגולף הוא רק אחד מהם:

https://youtu.be/aD5hcr3WqYY


וסרטון תיעודי נהדר שמסביר את זרם הגולף וחשיבותו העולמית (מתורגם):

https://youtu.be/UuGrBhK2c7U?long=yes

האוקיינוסים בעולם הם כה גדולים שהם מכסים יותר משני שליש מעולמנו.

יש בהם כל כך הרבה מים שקשה להאמין - 97% מהמים שבכדור הארץ נמצאים באוקיינוסים.


הנה סרטון על המים שבאוקיינוסים:

http://youtu.be/moSBExlLu2M

האוקיינוסים שעל כדור הארץ הם אלו שהקנו לו את הכינוי "הכוכב הכחול". מדובר בעניין יחודי במערכת השמש, שהרי אין עוד כוכב לכת מוכר לנו שיש לו אוקיינוסים שכאלה במערכת השמש. השאלה היא בעצם מהיכן באו המים שעל כדור הארץ, שהרי האוקיינוסים הם בסך הכל מצבורי ענק של מים.

והאמת היא שאיש לא יודע עדיין כיצד הם נוצרו. חלק גדול מהמדענים חושבים שזה קרה כשכדור הארץ נוצר, לפני כמעט 4 מיליארד שנים. הרי געש קדומים שחררו אז אדי מים וגזים נוספים, כמו מתאן ופחמן וכל אלה יצרו את האטמוספירה של עולמנו. לאחר שהכוכב התקרר החלו לרדת גשמים מהגזים המעובים הללו ויצרו את האוקיינוסים והימים.

השערה אחרת היא שמקור האוקיינוסים של ימינו הם כוכבי שביט ומטאוריטים עשירים במים, שהתנגשו לפני מיליארדי שנים בכדור הארץ הצעיר ומלאו אותו במים.

יש גם השערה שאולי זו הייתה קרינה חזקה, שגרמה לשבירה של קשרים כימיים בקרום כדור הארץ. הקשרים הכימיים החדשים שנוצרו התגלמו למולקולות מים רבות מספור.

השערה נוספת ליצירת המים שממלאים את האוקיינוסים היא שסלעים הידרטיים שהיו נפוצים בכדור הארץ הקדום, סלעים הידרטיים הם גבישים המכילים בין השאר מולקולות מים, הם שנמסו ושחררו מולקולות מים רבות מספור שמלאו את כדור הארץ במים.


הנה ההסבר של הרי הגעש על היווצרות האוקיינוסים שעל כדור הארץ:

http://youtu.be/BvrzM-BavDg


כך הגיעו המים לעולם:

https://youtu.be/iJnw9_u_t30


וסרט תיעודי קצר שמציג את נפלאות האוקיינוסים ומקורם (עברית):

https://youtu.be/jp2DnJ1gmOg?long=yes

חמשת האוקיינוסים שבעולם הם למעשה אוקיינוס אחד גדול. האוקינוס הזה תופס כמעט שלושה רבעים משטח כדור הארץ (71% משטח הכדור הם אוקיינוסים).

האוקיינוסים גם מספקים כמחצית מהאוויר שאנחנו נושמים. מי שמייצרים את החמצן הזה הם יצורים מיקרוסקופיים שצפים בהם ונקראים פיטופלנקטון.

אחוז עצום מהאוקיינוסים שעל כדור הארץ הוא מסתורי ולא ידוע. בשנת 2000 העריכו מדעני המינהל הלאומי האמריקאי לאוקיאנוס ואטמוספירה (NOAA) שנחקרו רק 5 אחוז מהאוקיינוסים בעולם ואחוז אחד בלבד מקרקעית האוקיינוס. ללא ספק יש עוד המון לגלות בהם.


הנה גודלו של האוקיינוס העולמי או האוקינוסים כולם (מתורגם):

http://youtu.be/QUW_Zv_jJb8?t=13s


וחישוב של משקל כל המים באוקיינוסים (עברית):

https://youtu.be/N5U9n7CmIMc

כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שלא - הוא יתחבר לנהר אחר או לעמק או אגם נמוך ממנו.

כך הנהרות זורמים אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים ופיתולים, שנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.

מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".

מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.

ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.


הנה דרכו של הנהר אל הים:

https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek


דרכם של המים בנהר:

https://youtu.be/Sv16XOnNKeU


עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:

https://youtu.be/wi0fT3TCIGs


מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:

https://youtu.be/h-gJlWAnThM


ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:

https://youtu.be/8a3r-cG8Wic

תעלת פנמה היא תעלה באורך של 77 קילומטרים, שמחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, באזור מצר פנמה שבמרכז אמריקה, שאותו היא חוצה. התעלה קיצרה את המסלול הארוך שמסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן, בכל פעם שרצו לעבור מצד אחד של יבשת אמריקה לצידה השני. מדובר בחסכון של מעל 12,000 קילומטרים!

בשל הפרשי הגבהים שבין מימי האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים בתולדות האנושות. זה היה גם פרויקט מסוכן ומעל ל-27 אלף עובדים מתו במהלך החפירה של התעלה.

חופר תעלת סואץ, הצרפתי פרדיננד דה לספס, היה הראשון לחפור אך ב-1889 הוא הפסיק את הפרויקט ולא הצליח להשלימו. 15 שנים לאחר מכן חידשה ממשלת ארצות הברית את החפירה של תעלת פנמה והיא נפתחה לשיט בשנת 1914.


הנה תולדות חציבתה של תעלת פנמה (מתורגם):

https://youtu.be/uE_UuHRtXCY


מצגת וידאו על תעלת פנמה:

https://youtu.be/KspQbkKmuqs


המעבר בתעלת פנמה, מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:

https://youtu.be/pHmaZw5j1is


בהילוך מהיר:

http://youtu.be/fA-pnN54uPw


ופתרון בעיית הפרשי הגבהים שבין האוקיינוסים:

http://youtu.be/AbYXUpujF5k

קון טיקי הייתה רפסודה ששימשה במסעו האגדי של החוקר תור הירדאל (Thor Heyerdahl) בשנת 1947. הירדאל הפליג ברפסודה אינדיאנית שבנה מעץ בלזה, דרך האוקיינוס השקט, מפרו ועד פולינזי, מרחק של 7,000 קילומטרים.

הירדאל עשה זאת בניסיון להוכיח שבאמצעים דלים שכאלה ניתן היה גם בתקופה הפרה-היסטורית לחצות את המרחק הגדול באוקיינוס.

כך, בשייט ברפסודה פשוטה, הצליח תור הירדאל להוכיח את השערתו שקיים סיכוי סביר שאיי פולינזיה יושבו במקור על ידי בני אדם שהיגרו אליה מאמריקה הדרומית, כאמור מרחק של אלפי קילומטרים משם.

מסעו הפך את הירדאל למפורסם בכל העולם. אמנם רבים בקהילה המדעית עירערו על ממצאיו ועל הפרסומים המדעיים שלו, אבל הציבור, כולל אגודות מחקר מכובדות, אהב והעריך את האיש ואת הידע שצבר.

על אף שלא היה לו תואר אקדמי, היה החוקר המהולל תור הירדאל, שהעז להוכיח את התיאוריה שלו תוך סיכון חייו, למרצה מבוקש בכל העולם.


תודות לתור הירדאל אנו יודעים היום על הישגי הפולינזים (מתורגם):

https://youtu.be/m8bDCaPhOek


מצגת וידאו של תמונות המשלחת:

http://youtu.be/ggqTOc4-fS4


קדימון לסרט על הירדאל וההפלגה בקון טיקי:

https://youtu.be/rUnmjQJHRP4


וסרטון אמיתי מהמסע של הירדאל ואנשיו:

https://youtu.be/RBINmyBr-iY