הסרט הרוסי "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) של הבמאי סרגיי אייזנשטיין, הוא מהסרטים המפורסמים והחשובים בקולנוע המוקדם. הסרט, שנעשה בשנת 1925, הוא מהסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. בתערוכה העולמית של בריסל, ב-1958, הוא אף הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים.

בסרט הוצגה מהפכת הנפל של 1905, מהפכה שנכשלה אמנם, אך בדיעבד נחשבת לחזרה הגנרלית לקראת המהפכה הבולשביקית של שנת 1917. אייזנשטיין הציג את מהפכת הנפל דרך אירוע היסטורי זניח יחסית, של מרד באונייה אחת. במקום לשחזר אירועים רבי-משמעות ועתירי נפגעים מהאירוע ההיסטורי, הוא יצר דרמה רבת-משמעות וסוחפת, שמציגה את הפרט הרוסי למול השלטון המדכא של הצאר.

בסרט טובחים חיילי הצאר בהמונים שבאים לעודד את המלחים המורדים מהאונייה פוטיומקין. אייזנשטיין מנגיד את התנועה המסודרת של חיילי הצאר אל מול הבלגן והכאוס של ההמון. גם פני ההמון המביעות מגוון של רגשות ותחושות, מנוגדות לפנים הקפואות של החיילים, שהופכות אותם למכונות הרג וחסרי צלם האנוש.

במיוחד ידועה מהסרט "סצנת המדרגות", שבה מתדרדרת עגלת תינוק במורד המדרגות של העיר אודסה. לאחר שהאם מתה מכדור של החיילים. אין ניגוד גדול מזה, בין תינוק לבין חיילים קשוחים. אין אי-צדק בולט מזה, שבו משלם התינוק על הרצון לחופש של האזרחים, מידיו של שליט אכזר ומנוכר לעמו. הסצנה הזו הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של הקולנוע וסרטים שונים מצטטים אותה ועושים לה מחוות שונות ומשונות.

בסרט חקר אייזנשטיין את רעיון המונטאז' (Montage), בעברית: טכניקת מצרף, ושיכלל אותו במיוחד. המונטאז' הוא רצף דימויים, שאין ביניהם קשר הכרחי, של זמן או מקום, אבל ביחד הם יוצרים משמעות מסוימת ותורמים לעלילה. היוצר בחר לערוך את הסרט עם הרבה מונטאז'ים, כך שהוא יביא את הצופים לתגובה רגשית מסוימת, של סימפטיה למלחים המורדים ושנאה כלפי השלטונות הנלחמים והורגים בהם. בדרך זו הציג אייזנשטיין את הפרט הנרמס תחת מגפי השלטון המדכא של הצאר. בכך שרת את האידיאולוגיה הסובייטית שהניעה אותו ואת חבריו הקולנוענים שסיימו את בית הספר לקולנוע קולשוב. הללו הרבו לחקור את ההשפעה שיש לסרטי קולנוע על קהל הצופים וכיצד הם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג השפעות שכאלה.

עוד טכניקה מעניינת שפיתח אייזנשטיין בסרט הזה הוא ה"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time), טכניקת עריכה בקולנוע שבה נראה שוט מסוים בסרט שוב ושוב. מטרתו היא להמחיש ולהדגיש את החשיבות של הרגע בעלילה והמתח שהוא יוצר.


הנה קדימון הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":

https://youtu.be/kS5kzTbNKjs


הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, שבסרט:

http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q


המחווה המפורסמת ביותר למדרגות בסרט "הבלתי משוחדים":

https://youtu.be/QJpRSf4q-hI


סצנת נפילת העגלה במדרגות פוטיומקין שבנמל אודסה:

https://youtu.be/s71vmKc6HkE?long=yes


ניתוח העריכה המהפכנית ופורצת הדרך שבסרט:

https://youtu.be/g5WbeoP_B8E?long=yes


והמון המחוות מסרטי קולנוע לסצנת המדרגות מאוניית הקרב פוטיומקין:

https://youtu.be/yH1tO2D3LCI?long=yes

סרגיי איינשטיין הוא מהבימאים הגדולים בתולדות הקולנוע. גאון קולנוע מוקדם, יהודי רוסי שעשה סרטים מתקדמים לתקופתם, הסתבך עם סטלין, השלים איתו ופגש שוב ושוב את ההיסטוריה - גם בסרטיו וגם בחייו שלו.

את מדרגות פוטיומקין (Potemkin Stairs) שבעיר אודסה מכירים רבים מחובבי הקולנוע, בזכות "אוניית הקרב פוטיומקין" - סרטו האילם של סרגיי אייזנשטיין מ-1925.

בסצנה המפורסמת ביותר מהסרט מתרחש על גבי המדרגות הללו טבח, בידי חיילי הצאר שטובחים באזרחים, נשים וילדים, בירי רובים - תוך ירידה במדרגות בשורות מסודרות ודורסניות.

אבל יש במדרגות הללו משהו נוסף ומעניין לא פחות. מדובר באשליה אופטית, שבה מטעה מבנה המדרגות את העין של מי שעומד ממש למרגלות המדרגות. האדם שלמטה רואה גרם מדרגות אחיד ובלי משטחי המנוחה, הפודסטים שחוצצים בין כל קבוצת מדרגות. יש 10 פודסטים שכאלה ופשוט לא רואים אותם מלמטה.

העומדות למעלה, אגב, ממש במרומי המדרגות, רואות בדיוק ההיפך. מלמעלה נראים רק הפודסטים, ללא אף מדרגה רגילה.

אגב, לאשליה מצטרפות גם שגיאות אופטיות לעיני העומדים מלמטה, שכל המדרגות הן אחידות בעומק שלהן, בעוד שלמעשה המדרגות התחתונות עמוקות מהעליונות. בנוסף, גרם המדרגות נראה מלמטה הרבה יותר ארוך מאורכו האמיתי שהוא 142 מטרים בלבד.


הנה מדרגות פוטיומקין והאשלייה שבהן:

https://youtu.be/kQImr5LolLE


המדרגות המפורסמות מהאוויר:

https://youtu.be/MW7GlW3a3X8


והסצנה שפרסמה את המדרגות הללו - נפילת העגלה במדרגות, מתוך הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":

https://youtu.be/s71vmKc6HkE