שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מפלצת הסְקִילָה המטביעה אוניות?
סְקִילָה (Scylla) היא מפלצת בעלת זרועות כשל תמנון שעליה מספרת המיתולוגיה היוונית. הסקילה השוכנת בים ופוגעת באוניות ובמלחים שעליהן. הסקילה נוהגת לשבור את האוניות בזרועותיה העצומות ולהטביע את הספנים שעליהן.
הגיבור המיתולוגי אודיסאוס הצליח לחמוק מהסקילה במהלך מסעות האודיסאה שלו. על פי ה"אודיסאה" של הומרוס ישבו שתי מפלצות, סקילה וכריבדיס (Scylla and Charybdis), במיצר מסינה. הן מנעו מספינות לעבור במיצר. אודיסיאוס ואנשיו שעברו במיצר, נאבקו במים השוצפים שהטיחה בהם כריבדיס, בעוד סקילה חטפה שישה מהמלחים.
כיום נחשבים שני סלעי ענק במיצר מסינה, כסלעי המפלצות המיתולוגיות הללו. בשפות שונות משמש הביטוי "בין סקילה וכריבדיס", כמקביל לביטוי העברי "בין הפטיש לסדן".
הנה מפלצת הסקילה:
https://youtu.be/xF3gVMM8RZI
מצגת וידאו של המאבק במפלצות:
http://youtu.be/M5k_9ExodS8
וכך ממחיזים ילדים את הסיפור המיתולוגי:
http://youtu.be/_jJTKOeNll4
מהי האודיסיאה בה שב אודיסיאוס לביתו?
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס, לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה ובקשו לשאתה לאשה.
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, של עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד החשובים בתרבות המערבית.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, כולל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
במה הצטיין טים באקלי עם ה"שיר לסירנה"?
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממשהו מסוכן מאוד.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
איך טרויה נכבשה?
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה. כך הם כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושביה, לאחר שפותו התושבים להכניסו. זה סיפור של יוזמה ותחכום, ניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
זה הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה, כפי שסיפר אותו הומרוס באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא גורם לנזק משמעותי וזה מתגלה מאוחר מדי, אחרי שהנזק כבר נגרם במלוא חומרתו. יש, למשל, סוסים טרויאניים שהושתלו במחשבים שלנו, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין.
העיר טרויה נמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
מהם הקיקלופים?
הקיקְלוֹפּים (Cyclops), או הצִיקְלוֹפּים, הם יצורים מיתולוגיים (דימיוניים) בצורת אדם ענקי, בעלי עין אחת במרכז הפנים.
באודיסיאה מתוארים הקיקלופים כניגוד לעולם בני האדם. הם חסרי תרבות וחוק, לא שטים בים כמו היוונים ולא עובדים בחקלאות, זאת על אף שאדמתם פוריה והם נהנים משפע תבואה ופירות וחלב מעזי הבר.
הקיקלופים חיים בבדידותם, כל אחד במערתו, על פי החוקים שקבע. הם צאצאיהם של אורנוס וגאיה. אין להם עניין באמנות, בחוק ובמשפט והם עושים ככל העולה על רוחם.
במיתולוגיה היוונית הקיקלופ נחשב למפלצת שהמפגש איתה מסתיים בזה שהיא טורפת אותך.
הומרוס סיפר שאת חבריו של אודיסיאוס למסע האוֹדִיסֵיאָה, זלל הקיקלופ פוליפמוס, בנו של אל הים פוסידון, בצמדים. הוא איים שיאכל גם את אודיסיאוס, אבל האחרון ניקר את עינו היחידה של הקיקלופ. הקיקלופ מנוקר העין הטיל על ספינתו של אודיסאוס סלע ענקי, שכמעט וניפץ את ספינתו. לבקשתו של הקיקלופ הפגוע, היקשה אביו פוסידון על אודיסאוס לשוב בספינתו הביתה.
הנה הקיקלופים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=10m29s&end=11m43s
והזואולוגים כבר יודעים שגנטיקה משובשת יכולה ליצור קיקלופים (מתורגם):
https://youtu.be/Fzz-Pblbvqw
למה גרמה שירת הסירנות במיתולוגיה למות המלחים?
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
סְקִילָה (Scylla) היא מפלצת בעלת זרועות כשל תמנון שעליה מספרת המיתולוגיה היוונית. הסקילה השוכנת בים ופוגעת באוניות ובמלחים שעליהן. הסקילה נוהגת לשבור את האוניות בזרועותיה העצומות ולהטביע את הספנים שעליהן.
הגיבור המיתולוגי אודיסאוס הצליח לחמוק מהסקילה במהלך מסעות האודיסאה שלו. על פי ה"אודיסאה" של הומרוס ישבו שתי מפלצות, סקילה וכריבדיס (Scylla and Charybdis), במיצר מסינה. הן מנעו מספינות לעבור במיצר. אודיסיאוס ואנשיו שעברו במיצר, נאבקו במים השוצפים שהטיחה בהם כריבדיס, בעוד סקילה חטפה שישה מהמלחים.
כיום נחשבים שני סלעי ענק במיצר מסינה, כסלעי המפלצות המיתולוגיות הללו. בשפות שונות משמש הביטוי "בין סקילה וכריבדיס", כמקביל לביטוי העברי "בין הפטיש לסדן".
הנה מפלצת הסקילה:
https://youtu.be/xF3gVMM8RZI
מצגת וידאו של המאבק במפלצות:
http://youtu.be/M5k_9ExodS8
וכך ממחיזים ילדים את הסיפור המיתולוגי:
http://youtu.be/_jJTKOeNll4
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס, לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה ובקשו לשאתה לאשה.
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, של עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד החשובים בתרבות המערבית.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, כולל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממשהו מסוכן מאוד.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה. כך הם כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושביה, לאחר שפותו התושבים להכניסו. זה סיפור של יוזמה ותחכום, ניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
זה הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה, כפי שסיפר אותו הומרוס באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא גורם לנזק משמעותי וזה מתגלה מאוחר מדי, אחרי שהנזק כבר נגרם במלוא חומרתו. יש, למשל, סוסים טרויאניים שהושתלו במחשבים שלנו, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין.
העיר טרויה נמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
אודיסאוס
הקיקְלוֹפּים (Cyclops), או הצִיקְלוֹפּים, הם יצורים מיתולוגיים (דימיוניים) בצורת אדם ענקי, בעלי עין אחת במרכז הפנים.
באודיסיאה מתוארים הקיקלופים כניגוד לעולם בני האדם. הם חסרי תרבות וחוק, לא שטים בים כמו היוונים ולא עובדים בחקלאות, זאת על אף שאדמתם פוריה והם נהנים משפע תבואה ופירות וחלב מעזי הבר.
הקיקלופים חיים בבדידותם, כל אחד במערתו, על פי החוקים שקבע. הם צאצאיהם של אורנוס וגאיה. אין להם עניין באמנות, בחוק ובמשפט והם עושים ככל העולה על רוחם.
במיתולוגיה היוונית הקיקלופ נחשב למפלצת שהמפגש איתה מסתיים בזה שהיא טורפת אותך.
הומרוס סיפר שאת חבריו של אודיסיאוס למסע האוֹדִיסֵיאָה, זלל הקיקלופ פוליפמוס, בנו של אל הים פוסידון, בצמדים. הוא איים שיאכל גם את אודיסיאוס, אבל האחרון ניקר את עינו היחידה של הקיקלופ. הקיקלופ מנוקר העין הטיל על ספינתו של אודיסאוס סלע ענקי, שכמעט וניפץ את ספינתו. לבקשתו של הקיקלופ הפגוע, היקשה אביו פוסידון על אודיסאוס לשוב בספינתו הביתה.
הנה הקיקלופים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=10m29s&end=11m43s
והזואולוגים כבר יודעים שגנטיקה משובשת יכולה ליצור קיקלופים (מתורגם):
https://youtu.be/Fzz-Pblbvqw
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
