אדריכלות אורגנית (Organic architecture) היא סגנון אדריכלי המושפע מסביבתו, משתלב בה ומייצר גבולות מטושטשים במכוון בין האדריכלות והטבע, הפנים והחוץ, הבניין והסביבה.

הדוגמה שנחשבת לטובה ביותר בסגנון זה היא זו של פרנק לויד רייט שתכנן את "בית המים הנופלים", הנקרא גם "הבית על האשד", של הזוג קאופמן (ראו בתגית "הבית על האשד"). במיוחד מדגימה את הנטייה הזו ההחלטה לבנות את הבית לא בסמוך למפל, אלא מעליו. מעבר מים בתחתית הבית והמפל שמימיו נופלים מהבית ממש, אלו נקודות של יופי וחיבור לטבע שאין הרבה כמותן.

לא מעט בתים שבנויים בסגננון זה גם מתחברים ליטרלי לאובייקטים טבעיים, כמו סלעים גדולים, מערה טבעית או דופן של הר. זה מקנה תחושה שהטבע חודר פנימה למבנה, כשהאמת היא כמובן הפוכה והמבנה חודר אל הטבע בשובבות תכנונית חמדמדה, מה שבכל מקרה יוצר אחדות בין הבניין והחוץ.

אדריכלות אורגנית מודגמת יפה גם בכפר גורנה החדשה, כפר מתוכנן בו הצליח גדול אדריכלי מצרים המודרנית חסן פתחי לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה. תוך שימוש בבנייה בבוץ ובחומר הוא המשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים ופיתח אדריכלות מדברית מודרנית ומקסימה, הממזגת את הסביבה עם המראה והקיום של הכפר.

הדגמה ישראלית יפה לחיבור שכזה היא צוק של הר, בסמוך לחופי אילת, שהאדריכלים הפכו לקיר אדיר ממדים של מלון שנבנה לידו. רוצים חידה בלשית? - נסו לגלות באיזה מלון מדובר.


הנה האדריכלות האורגנית

https://youtu.be/86UCyA9Jlkg


חוויאר הוא אדריכל אורגני:

https://youtu.be/D9wD76xhluE


בית אורגני מקסים:

https://youtu.be/02NtjypMHwk


בניית בית אורגני בהילוך מהיר:

https://youtu.be/Txnd-N5-0T8


האדריכלות האורגנית במיטבה:

https://youtu.be/u4PLCLefGNs


ובית אורגני מדברי:

https://youtu.be/JL4ibIwDUr0

בית ה"פולינג ווטר" (Fallingwater) בפנסילבניה, או "הבית על המפל", הוא בית שבנה האדריכל האמריקני הנודע פרנק לויד רייט, מעל למפל מים. זהו בית מגורים פרטי שתכנן רייט ב-1935, עבור משפחת קאופמן, משפחה אמריקאית לגמרי לא ממוצעת באותה תקופה.

הבית הזה נחשב לאחת מיצירות המופת הארכיטקטוניות החשובות שנוצרו במאה ה-20 והיצירה האדריכלית החשובה והמפורסמת ביותר שתכנן האדריכל החשוב בארכיטקטורה האמריקאית.

"בית המפל", של פרנק לויד רייט הוא חלק מזרם שנקרא "אדריכלות אורגנית", או מבנים שמתמזגים בטבע. ואכן, בית "פולינגווטר" (Fallingwater) הוא דוגמה מצוינת, אולי הטובה מסוגה, לבניה בטבע שלא זו בלבד שאינה פוגעת בו, אלא משתלבת בו יפה ונכון.

עם הזמן הוכח, אגב, שחלק מהרעיונות המיוחדים שבבית על האשד הם פרי מוחם של בני הזוג קאופמן, שתכננו מראש לבנות ליד המפל שנמצא בחלקת אדמה גדולה ששייכת להם. רייט האדריכל יישם את הרעיונות שלהם והוסיף רבים משלו, כולל ההברקה הגדולה של לבנות את הבית מעל המפל ולא לידו. כך או כך, הבית הזה הוא מהחשובים שתכנן האדריכל הנודע.

מעניינת ההפרדה החומרית בתכנון, לפיה מחופים הקירות האנכיים באבן מקומית, בעוד אלמנטים אופקיים בבית עשויים מבטון בהיר.

גם בעיצוב הפנים של המבנה המשיך רייט ליצור את התחושה אצל המבקרים שהטבע בו חודר את חלל הבית פנימה. למשל הוא עשה זאת בהכנסה לפנים הבניין של חלוקת החומרים שבחוץ. חלוקה בין בטון לבין חיפויי אבן מקומית, למשל. או הצבה של מדרגות מרחפות שמאפשרות לרדת בתוך הבית אל מי הנחל הזורמים ממש תחתיו.

מרתק גם השימוש במשקל נגד כדי לייצב את מרפסות הבטון הענקיות, שנראות כמרחפות מעל המפל. פתרונות הנדסיים כאלה אפיינו את היכולות של מי שכל כך האמין בחיבור של מבנה למה שמסביבו.

מאז שנות ה-60 משמש בית האשד כמוזיאון. עבור חובבי אדריכלות מכל העולם הוא נחשב למקום עלייה לרגל. הבית המיוחד, שמיליוני מבקרים פקדו מאז, נמצא בעיירה בר-ראן (Bear-Run) שבפנסילבניה .


הנה בית המים הנופלים:

http://youtu.be/HuZ0x5Qkgzg


סרטון אנימציה שמדגים כיצד נבנה הבית על המפל:

http://youtu.be/Uj07nyrJJQg


וסרט תיעודי על הבית:

https://youtu.be/qvQZbC1OOZc?long=yes

מהו מבנה המוזיאון שצורתו של פרח לוטוס לבן


מוזיאון "ארטסיינס" (ArtScience) שבסינגפור נמצא על קו המים והוא מוזיאון המדע המקומי. לא ברור הקשר בין מטרתו של המוזיאון המדעי לבין צורתו של המבנה, הנדמה לפרח לוטוס ענקי שצף על פני המים, ממש כמו הפרח האגדי שבמזרח הרחוק כל כך סוגדים לו.

מדובר במבנה לבן בצורה של פרח עצום, הנפתח פרח לוטוס ענקי, או לדעת אחרים כמעין כף יד הנפרשת לברכת שלום.

מתכנן המבנה הייחודי, האדריכל הישראלי המפורסם משה ספדיה, שחי ויוצר בקנדה, אמר שהוא לא התכוון ליצור את המבנה בצורה של לוטוס או כף יד דווקא ושהוא שמע הרבה פרשנויות מגוונות וזו זכותם של כל מי שרוצים להעלות רעיונות כאלה.

ואגב, ספדיה גם תכנן את שלושת המגדלים העצומים שסמוכים למוזיאון ואת בריכת השחייה הגבוהה בעולם, שבנויה על פלטפורמה מעליהם.

מי שמביטים אל החוף של עיר-המדינה סינגפור, ורואים את המבנה הלבן, הוא נדמה להם כפרח הלוטוס שצף על פני המים, גם בשל צבעו הנרי, ממש כמו הלוטוס שקדושתו נובעת מיכולתו לשמור על נקיונו גם בתוך המים המלוכלכים ביותר.

לא רבים יודעים שאת המבנה בנו כ-18 אלף עובדים, שהשלימו אותו בתוך פחות מ-4 שנים.


הנה מבנה הלוטוס בסינגפור:

https://youtu.be/_uHUkh-xftU


מוזיאון "ארטסיינס" המופלא:

https://youtu.be/pautYCk4RDM


המוזיאון מבפנים:

https://youtu.be/-6Z-YRiuhwk


ואמנות פוגשת מדע ב-ArtScience:

https://youtu.be/HYrKVUYNO9U

למי שעוברים בהלסינקי בירת פינלנד ונדמה להם שצלחת מעופפת נחתה שם, כמעט בטוח שהם עומדים אל מול , הידועה בעיר בתור "כנסיית הסלע" (Church in the Rock) ונחשבת פלא אדריכלי ייחודי מבין כנסיות העולם.

זוהי כנסייה מרהיבה, שנחצבה בסלע ושהאדריכלות שלה, המשלבת טבע ואדריכלות מודרנית, היא נפלאה ויחודית מאוד. בפינית ובשוודית משמעות שמה הרשמי של כנסיית טמפליאוקיו (Temppeliaukio), הוא "כנסיית הכיכר".

אדריכלית יש בכנסייה הזו שילוב מופלא בין פשטות, מינימליזם וטבע, שארצות סקנדינביה בכלל ופינלנד בפרט ידועות בו. מדובר בכנסייה המהווה דוגמה נהדרת לשילוב בין אדריכלות יצירתית וחיבור אמיתי ומכבד אל הטבע.

במבט בפנים הכנסייה תראו את החלל הפנימי, המציע אולם שקירותיו הפנימיים עשויים משברי האבן.

השילוב בין מבנה כנסייה חצוב בסלע וכיפה עשויה זכוכית הפך את הכנסייה הזו לאחד המבנים הייחודיים בהלסינקי ולאחד מאתרי התיירות הפופולריים בעיר.

כמו בכנסיות רבות בעולם, אחד הדברים המופלאים בכנסיית הסלע הוא האור הטבעי והקסום שנשפך אליה מבחוץ ומשתנה לאורך היום. המבקרים בה בבוקר זוכים למראה מרטיט של קרני השמש החודרות מבעד לחלונות העיליים ומפיצות באולם הכנסייה אור נפלא.

אבל ההתפעלות בכנסיית הסלע היא לא רק מהצורה והאסתטיקה אלא גם מהאקוסטיקה הנפלאה שלה, שנובעת מקירות הסלע החשוף והחצוב ומהכיפה הבנויה מעליהם בתכנון נכון. האקוסטיקה הזו מובילה לקיומם של קונצרטים ומופעי מוסיקה רבים בחלל המיוחד של כנסיית הסלע. בחלקם, אגב, מככב העוגב בעל 43 צינורות ומעל 40 סוגי צלילים.


#תולדות הכנסייה
כנסיית הסלע טמפליוקיו היא אחת הדוגמאות הידועות והמרתקות בפינלנד, של אדריכלות מודרנית.

למעשה, כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת תכננו להקים כאן כנסייה, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה מנע זאת לבסוף. בתחילת שנות ה-60 חזרו לתכניות ונפתחה תחרות אדריכלים לתכנון הכנסייה החדשה.

בשנת 1961 זכתה בתחרות התכנית שהגישו שני אדריכלים אחים, טימו וטומו סומאלינן (Timo and Tuomo Suomalainen). השניים באו עם רעיון אדריכלי מבריק ומקורי של כנסייה חצובה בסלע.

בשלהי שנות ה-60 החלה הבנייה, לא לפני שקשיי תקציב הביאו להקטנת שטחה של הכנסייה המוצעת בקרוב לרבע מהגודל שתוכנן במקור.

וכך, הכנסייה שבנייתה החלה ב-1968 נחנכה והוקדשה כשנה וחצי לאחר מכן.

רק עם פתיחתה של הכנסייה הובן שמעבר ליופיה ולמיוחדות של הכנסייה החצובה בסלע הגרניט, על כיפת הזכוכית המעוטרת בסליל נחושת מתפתל, היא גם מציעה אקוסטיקה מצוינת, שהפכה אותה לחלל קונצרטים מעולה.


הנה סיפורה של כנסיית הסלע בהלסינקי:

https://youtu.be/FozBLZ0o0yA


מבט בכנסייה המרתקת הזו:

https://youtu.be/0fd_K__o3Rc


וביקור הכנסייה שבתוך הסלע:

https://youtu.be/dC5lyrGh5sM

פרנק לויד רייט היה אחד האדריכלים המודרניים החשובים ביותר ומהמעניינים שפעלו ב-60 השנים הראשונות של המאה ה-20.

עם כ-1,100 מבנים שתכנן במהלך 70 שנות קריירה, רייט ממש לא היה רק איש של כמות. האדריכל הפורה נודע ברעיונותיו החדשניים שלו ובעיצובים יחודיים, שהמוכרים ביותר מהם היו ככל הנראה "בית המים הנופלים" ומוזיאון גוגנהיים בניו יורק.

מי שכונה על ידי המכון האמריקני לאדריכלות "האדריכל האמריקאי הגדול ביותר בכל הזמנים" דגל באדריכלות אורגנית, הכוללת ערבוב בין הפנים והחוץ במבנה, תכנון שיוצר חללים פתוחים ובשימושים חדשים בחומרים ובטכנולוגיות שונות.

עיקר פרסומו של רייט החל ב"בתי ערבה" שפיתח. עיקר הסגנון הוא של בתי מגורים שתוכננו כך שיתמזגו היטב בסביבה. למעשה הוא הניח בהם חלק מהיסודות לסגנון האדריכלי המודרני והנהיג סגנון חדש בארכיטקטורה, "מודרניזם אורגני" - סגנון שבו "הבניין משתלב בסביבתו הטבעית ולא משתלט עליה", כפי שהסביר רייט.

בית "פולינגווטר" שבפנסילבניה, בעברית "הבית על האשד", "בית המים הנופלים", או סתם "בית המפל", הוא ללא ספק אחת מיצירות המופת האייקוניות של פרנק לויד רייט. הוא נחשב לאחת הדוגמאות הטובות ביותר להשתלבות הרמונית של מבנה בסביבתו והפך ל"המוזיאון", המהווה מקום עליה לרגל לאדריכלים וחובבי ארכיטקטורה מכל רחבי העולם (ראו בתגית "פולינג ווטר").

רייט, מעמודי התווך של עולם האדריכלות, היה הראשון שהשתמש בבטון מזויין בבתי מגורים ומהראשונים שיצרו "חלל פתוח" למגורים, במקום הקירות הפנימיים שהיו פופולאריים עד אז.

שני פרויקטים חשובים נוספים שלו הם מוזיאון גוגנהיים לאמנות מודרנית, המבנה המסעיר בעל הצורה החלזונית שבנה בניו יורק ו"האילינוי" - גורד השחקים שלו שמעולם לא נבנה ושתוכנן להיות בעל 528 קומות!

בזכות תרומתם לתרבות האנושית, לא פחות מ-8 מבנים שתכנן רייט בארצות הברית הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולם.

ענק האדריכלות האמריקאי והאיש שיצר כמה מהמבנים האיקוניים במאה ה-20, קשר את סגנונו בחיבור לטבע, לאקלים, לחומרים חמים וטבעיים ולכל מה שמיוצג היום בזרם של האדריכלות האורגנית.


הנה סיפורו של האדריכל שרצה לבנות גורד שחקים בגובה מייל שלם (מתורגם):

https://youtu.be/kF54-camgCg


קטע מסרט תיעודי שלם על האדריכל הגאון פרנק לויד רייט:

http://youtu.be/mWGlk6WGod0


מוזיאון גוגנהיים שתכנן רייט:

https://youtu.be/QvgVKWvb2tI


מצגת וידאו עם תמונות מרבים מהבתים שתכנן וברקע השיר שכתבו לו סיימון וגרפונקל:

http://youtu.be/bUPG_PzNYXg


קטע מראיון בו מספר פרנק לויד רייט על המצאת החלון הפינתי שלו:

http://youtu.be/bAcjIjFUuTA


ומה גאוני באדריכלות של פרנק לויד רייט:

https://youtu.be/upNT0OFyErM?long=yes

מהו בית נאוטילוס?
מה זה בית נאוטילוס שבמקסיקו סיטי?


קאסה נאוטילוס, בספרדית "בית נאוטילוס" (Nautilus House), הוא מבנה מיוחד בצורת קונכיית נאוטילוס, קונכיה שעדיין נמצאת במימי האוקיינוסים ומתקיימת ברציפות כאורגניזם שלא השתנה הרבה מאז ימי הדינוזאורים.

הבית נבנה בשנת 2006 במקסיקו סיטי, בירת מקסיקו. "בית הקונכיה", כמו שיש המכנים אותו, תוכנן על ידי הארכיטקט חוויאר סנוסיאן, בשביל שחקן קריקט מקסיקני שהתגורר בו.


הנה "בית הנאוטילוס":

https://youtu.be/MopSkKBfhlI


סרטון ישן מפנים הבית:

https://youtu.be/weW7VbazdjI


הוא ידוע גם כ"בית הקונכיה":

https://youtu.be/zyDvUdss_oI


תמונות מתוך הבית:

https://youtu.be/Niw84xcYlTs


עוד תמונות:

https://youtu.be/bcTRcGIagSM


והנה קונכיית הנאוטילוס המיוחדת שעל שמה נקרא הבית:

http://youtu.be/HIRCI0G19Uw

מגדלי ''בוסקו ורטיקלה'' (Bosco Verticale), בעברית "היער האנכי" הם דוגמה למגדלים המעוררים פליאה, לא בשל גובהם או הפאר שלהם, אלא בגלל שהם הראשונים בעולם שהחזירו את תפארת הגנים התלויים של בבל. מדובר ב"מגדלים חיים" שנבנו בעיר מילנו שבאיטליה ובהם מגדלים הדיירים עצים באוויר. עצים של ממש הגדלים על הבניין.

לא סתם נבחרו מגדלי "בוסקו ורטיקל" (Bosco Verticale) המיוערים שבמילנו לגורדי השחקים הבינלאומיים המצטיינים לשנת 2014. המגדלים שעוצבו על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, צוינו כדוגמה מרהיבת לסימביוזה בין אדריכלות וטבע.

במגדלים שמתנשאים לגובה של מעל 100 מטרים, יש מעל אלף מיני צמחים, הותקנו בהם מערכות מים אפורים, שיאפשרו השקיה במי מקלחת וכדומה והם מצוידים במערכות פאנלים סולאריים, לייצור חשמל וחימום המים באמצעות אנרגיית השמש. כך יצרו בהם סביבת מיקרו-אקלים שחוסכת באנרגיה ותורמת לסביבה ולשיקומה האקולוגי ומאפשרת קיום של חיים הרמוניים של אדם וצמחיה זה לצד זה.

יתרון סביבתי נוסף הוא בחיפוי האקוסטי ובהפחתת זיהום הרעש שיובילו העצים והצמחייה שבמרפסות הדירות ביער האנכי הזה. הם גם יסייעו להקטנת זיהום האוויר והאבק בדירות. כמובן שעצים יקטינו גם את השמש הישירה הנכנסת אל הדירות בעונות החמות ויקטינו את הפרעת הרוחות לחיי הדיירים.


הנה העצים ש"ננטעו" על מגדלי "בוסקו ורטיקל":

https://youtu.be/ijdtJDsBNy4


העצים 5 שנים אחרי נטיעתם:

https://youtu.be/XXRu_qMhRbs


המבנים הללו הם חלק משינוי גישה סביבתית במילאנו:

https://youtu.be/yj1CSMEL1nM


מצגת וידאו על מגדלי היער הוורטיקלי:

https://youtu.be/T0xqRj8zGQE


והגנים התלויים של מילאנו מהאוויר:

https://youtu.be/lGefukU8MCc

בית האבן, שעל הר פאפה (Fafe) הנישא שבמרכז פורטוגל, אינו שונה מאף מבנה כפרי אחר בסביבה. הסיבה העיקרית לפליאה, כשרואים אותו, היא בשל העובדה שהוא נבנה בינות לשני סלעי ענק.

נראה כאילו הסלעים הללו מוחצים אותו ביניהם. זו ללא ספק בנייה חכמה והיא גם נראית מיוחדת ואפילו משעשעת. איזה כיף של בית!


הנה סרטון של "בית האבן" בפורטוגל:

http://youtu.be/owSUcXtWSGk?t=9s


הנה הוא מהאוויר:

https://youtu.be/082Ek6UDUu4


ואם קשה היה לראות כמה שהבית מיוחד, אז הנה מקבץ תמונות של "בית אבן" הפורטוגלי:

http://youtu.be/sJATw7PAvo8

"גני המפרץ" (Gardens by the Bay) שבסינגפור הם גנים אקזוטיים ובעלי מראה עתידני, המשתרעים על כ-1,000 דונם. זהו לא סתם פארק ירוק, אלא גן בוטני עם אוסף מרהיב של צמחים מכל העולם.

הגנים ממוקמים בסמוך למלון מרינה ביי המרשים של סינגפור. יש בהם שפע בלתי נתפס של צמחיה ופרחים אקזוטיים ומיוחדים, המציעים חגיגה לעיניים. בין שפע הסחלבים, הפרחים, השרכים והמטפסים שיקיפו אתכם מכל עבר, קשה למבקרים להתנתק כאן מהמולת העיר הגדולה שמסביב.

"גני המפרץ" מפורסמים במראה המדהים של 18 הסופר-טריז (Supertrees), "עצים" הבנויים ממתכת ובטון. אלו מבנים מרהיבים בצורת עצים, שנבנו ברובם במרכז הפארק, באזור שנקרא "סופר טרי גרוב" (Supertree Grove).

העצים המלאכותיים הללו יוצרים רושם עתידני ומרהיב, אבל מעבר לעיצוב המרשים והמיוחד שלהם, הם חלק מפרויקט שנבנה במחשבה על סביבה וקיימות, פרויקט שלם של פיתוח סביבתי. למעשה, "העצים" הללו משמשים בו כמעין גנים תלויים, שעליהם גדלים צמחים שונים והם חלק ממערכת אקולוגית שיצרו כאן.

איך המערכת הזו עובדת? - "עצי הסופר-טרי" אוגרים גם את אנרגיית השמש וגם את מי הגשם. המים והאנרגיה הללו מועברים למיכלים המספקים את כל התצרוכת של שתי החממות הענקיות, המכוסות בכיפות זכוכית.


הנה התכנון של גני המפרץ בסינגפור:

https://youtu.be/TQRQ0dViM28


עוד מגני המפרץ:

https://youtu.be/dIgFrP8rdy0


הפרויקט מהאוויר:

https://youtu.be/FSU6MUysE7g


כך הקימו את הפרויקט המרשים הזה:

https://youtu.be/d7xoirFJryM


וסרט ארוך ומקיף של סיור בחממות וב"גרדנ'ז ביי דה ביי":

https://youtu.be/jJ8j5X1UO2w?long=yes

מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.

חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.

הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.

ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.

כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.

הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.

פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.

בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.

בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.

במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.

הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.


הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:

https://youtu.be/eUAdcQGaYNM


בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:

https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI


מקורות ההשראה של פתחי:

https://youtu.be/tX9uhRJVMWE


היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:

https://youtu.be/mOlyALYEQlI


והדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0