שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אומרים שתל אביב היא עם הגב לים?
מייסדי תל אביב, העיר העברית הראשונה, הגיעו ברובם מאירופה. הם לא נולדו וגדלו במזרח התיכון. אז הם לא ידעו איך עובדת רוח ים. משום כך הם בנו את תל אביב "עם הגב לים", כמו שכתב פעם מאיר אריאל.
בעצם, מייסדי תל אביב לא הבינו שעיר על שפת הים התיכון עדיף שרחובותיה העיקריים יהיו ניצבים לים ולא מקבילים לחוף, כמו שהם יצרו אותם בטעות.
בכך תל אביב בעצם "הפנתה גב" אל הים, כשאפילו ברחוב הירקון, המקביל הראשון מהים, אפילו בו פנו חזיתות הבתים אל הרחוב, ממש כמו שטראסה אירופי בווינה או ברלין, במקום המבט המתבקש מערבה, אל נופו של הים.
מכל מקום, הטעות המקבילית הזו אכן עלתה לכל תושבי ת"א ביוקר, כי הרחובות המקבילים מנעו בעצם מתושבי העיר את הרוח עם האוויר הקריר מהים, שיגיעו למרפסות ולעיר עצמה, עם בריזה נעימה.
אחר כך, אגב, זה החמיר עוד יותר. כי בשנות ה-60 ו-70 עיריית תל אביב אישרה בנייה של מלונות ענקיים על שפת הים. אלו מבנים עצומים וגבוהים, שחוסמים עוד יותר את האוויר הנהדר שמגיע מהים ומונע אותו מתושבי העיר ושכונותיה.
כיום דומה שהשתנו הדברים מעט. כי חופי הכרך התל אביבי, חופים העיר שנבנתה עם הגב לים, התגברו על הפניית הגב הבוטה הזו ובקיץ התל אביבי מתמלאים חופיה עד אפס מקום. הגב אולי לים אבל האנשים באים אליו בהמוניהם.
השיר "שלל שרב" עם מילותיו של מאיר אריאל:
https://youtu.be/l5c4N9MoOy8
האם צ'אטל הויוק היא העיר הראשונה בעולם?
העיר שהייתה ככל הנראה הראשונה בהיסטוריה, צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), הוא יישוב ניאוליתי שהכיל כ-10,000 אלפים איש ואישה. זוהי עיר מקדשים מרכזית ואחד האתרים הקדומים בעולם שבהם התקיים ישוב עירוני.
האתר הניאוליתי הזה נמצא 200 קילומטרים מקפדוקיה, באזור לב אנטוליה שבטורקיה. הוא מהווה חלק מהסהר הפורה ואולי הוא אף ערש התרבות האנושית.
תושבי העיר היו איכרים, רועים, ציידים ולקטים, שאספו צמחים מהסביבה. הם טוו בדים, ארגו בגדים, עיבדו עורות, קלעו סלים ויצרו כדי חימר. בעיר התקיים מסחר בזכוכית וולקנית שהם ליקטו בהרי געש שבסביבה. החוקרים משערים שהתקיימה בה כלכלת חליפין, הייתה חלוקת עבודה ראשונה בין התושבים, שגם היו בעלי קרקע ואף קיימו היררכיה חברתית מוגדרת.
בתור אחת הערים הקדומות בתבל, צ'טל הויוק היא אולי העיר הראשונה בהיסטוריה. היא מעניינת מאד את החוקרים של ההתיישבויות הראשונות של התקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה) שיא התקופה שבה התרחשו המהפכה החקלאית, ביות בעלי החיים וההתקבצות של כמויות אדם לחברות אנושיות גדולות. היא התקיימה בסביבות המאה ה-6 לפני הספירה, לפני כ-8,000 שנה.
מבחינות רבות יש בה סימנים ראשונים של אדריכלות עירונית קדמונית. בתי העיר נבנו בצמידות וכך יצרו קירותיהם החיצוניים סוג של חומה. בצ'טל הויוק לא היו רחובות ואנשים בה הלכו על החומה והגגות, כשהכניסה אל הבתים היתה בעצם מהגג, בעזרת סולם שהוביל מלמעלה. בדירות עצמן כללו חלק מהחדרים גם פינות מקדש דתיים, קישוטים עשויי קרניים של בעלי חיים, פסלי אלילים ועוד.
בתי העיר בכלל היו חידוש מסעיר. על קירות הבתים של צ'טל הויוק שבלב אנטוליה היו תלויות תמונות של שוורים וציורי פרסקו עתיקים ביותר. בעיר נמצא, למשל, ציור פרסקו, ציור קיר מהראשונים בהיסטוריה האנושית. מתוארת בו התפרצות געשית מפסגת הר חסן (Hasan dağ), כפי שהוא נקרא כיום, פרסקו שמתוארך לשנת 7,000 לפני הספירה. ניתן לומר באופן מסוים שאלה הרגעים הראשונים בתולדות האנושות שבהם מקבלת האמנות בית משלה, תרתי משמע.
הנה סיפורה של צ'טל הויוק, מהאתרים הפרה היסטוריים החשובים בעולם:
https://youtu.be/K5CyyGkYh4A
האתר הפריהסטורי צ'טל הויוק:
https://youtu.be/kfBSB9iol3w
ותכנית חינוכית חפרנית שכוללת את העיר הראשונה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/d2OhjSIFrF4?long=yes
למה הרבה אמריקאים גרים בפרברים?
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
אדריכלות אורבנית
מייסדי תל אביב, העיר העברית הראשונה, הגיעו ברובם מאירופה. הם לא נולדו וגדלו במזרח התיכון. אז הם לא ידעו איך עובדת רוח ים. משום כך הם בנו את תל אביב "עם הגב לים", כמו שכתב פעם מאיר אריאל.
בעצם, מייסדי תל אביב לא הבינו שעיר על שפת הים התיכון עדיף שרחובותיה העיקריים יהיו ניצבים לים ולא מקבילים לחוף, כמו שהם יצרו אותם בטעות.
בכך תל אביב בעצם "הפנתה גב" אל הים, כשאפילו ברחוב הירקון, המקביל הראשון מהים, אפילו בו פנו חזיתות הבתים אל הרחוב, ממש כמו שטראסה אירופי בווינה או ברלין, במקום המבט המתבקש מערבה, אל נופו של הים.
מכל מקום, הטעות המקבילית הזו אכן עלתה לכל תושבי ת"א ביוקר, כי הרחובות המקבילים מנעו בעצם מתושבי העיר את הרוח עם האוויר הקריר מהים, שיגיעו למרפסות ולעיר עצמה, עם בריזה נעימה.
אחר כך, אגב, זה החמיר עוד יותר. כי בשנות ה-60 ו-70 עיריית תל אביב אישרה בנייה של מלונות ענקיים על שפת הים. אלו מבנים עצומים וגבוהים, שחוסמים עוד יותר את האוויר הנהדר שמגיע מהים ומונע אותו מתושבי העיר ושכונותיה.
כיום דומה שהשתנו הדברים מעט. כי חופי הכרך התל אביבי, חופים העיר שנבנתה עם הגב לים, התגברו על הפניית הגב הבוטה הזו ובקיץ התל אביבי מתמלאים חופיה עד אפס מקום. הגב אולי לים אבל האנשים באים אליו בהמוניהם.
השיר "שלל שרב" עם מילותיו של מאיר אריאל:
https://youtu.be/l5c4N9MoOy8
העיר שהייתה ככל הנראה הראשונה בהיסטוריה, צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), הוא יישוב ניאוליתי שהכיל כ-10,000 אלפים איש ואישה. זוהי עיר מקדשים מרכזית ואחד האתרים הקדומים בעולם שבהם התקיים ישוב עירוני.
האתר הניאוליתי הזה נמצא 200 קילומטרים מקפדוקיה, באזור לב אנטוליה שבטורקיה. הוא מהווה חלק מהסהר הפורה ואולי הוא אף ערש התרבות האנושית.
תושבי העיר היו איכרים, רועים, ציידים ולקטים, שאספו צמחים מהסביבה. הם טוו בדים, ארגו בגדים, עיבדו עורות, קלעו סלים ויצרו כדי חימר. בעיר התקיים מסחר בזכוכית וולקנית שהם ליקטו בהרי געש שבסביבה. החוקרים משערים שהתקיימה בה כלכלת חליפין, הייתה חלוקת עבודה ראשונה בין התושבים, שגם היו בעלי קרקע ואף קיימו היררכיה חברתית מוגדרת.
בתור אחת הערים הקדומות בתבל, צ'טל הויוק היא אולי העיר הראשונה בהיסטוריה. היא מעניינת מאד את החוקרים של ההתיישבויות הראשונות של התקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה) שיא התקופה שבה התרחשו המהפכה החקלאית, ביות בעלי החיים וההתקבצות של כמויות אדם לחברות אנושיות גדולות. היא התקיימה בסביבות המאה ה-6 לפני הספירה, לפני כ-8,000 שנה.
מבחינות רבות יש בה סימנים ראשונים של אדריכלות עירונית קדמונית. בתי העיר נבנו בצמידות וכך יצרו קירותיהם החיצוניים סוג של חומה. בצ'טל הויוק לא היו רחובות ואנשים בה הלכו על החומה והגגות, כשהכניסה אל הבתים היתה בעצם מהגג, בעזרת סולם שהוביל מלמעלה. בדירות עצמן כללו חלק מהחדרים גם פינות מקדש דתיים, קישוטים עשויי קרניים של בעלי חיים, פסלי אלילים ועוד.
בתי העיר בכלל היו חידוש מסעיר. על קירות הבתים של צ'טל הויוק שבלב אנטוליה היו תלויות תמונות של שוורים וציורי פרסקו עתיקים ביותר. בעיר נמצא, למשל, ציור פרסקו, ציור קיר מהראשונים בהיסטוריה האנושית. מתוארת בו התפרצות געשית מפסגת הר חסן (Hasan dağ), כפי שהוא נקרא כיום, פרסקו שמתוארך לשנת 7,000 לפני הספירה. ניתן לומר באופן מסוים שאלה הרגעים הראשונים בתולדות האנושות שבהם מקבלת האמנות בית משלה, תרתי משמע.
הנה סיפורה של צ'טל הויוק, מהאתרים הפרה היסטוריים החשובים בעולם:
https://youtu.be/K5CyyGkYh4A
האתר הפריהסטורי צ'טל הויוק:
https://youtu.be/kfBSB9iol3w
ותכנית חינוכית חפרנית שכוללת את העיר הראשונה בהיסטוריה (עברית):
https://youtu.be/d2OhjSIFrF4?long=yes
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
