שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם רובוטים תבוניים ישלטו בנו בעתיד?
הרובוטים שמפותחים בעולם כיום הולכים ונעשים מתוחכמים. בין אם הם הומנואידים ("רובוטים דמויי אדם") או נראים כמו מכונה, בתעשיות רבות הם כבר החליפו את העובדים שליד פס הייצור. בבית הם כבר מנקים וקוצרים את הדשא. אבל בצד הנוחות שברובוטים הללו, יש גם סיכון מסוים בשכלול ההולך ומתגבר בהם. יש טענות של מדענים שונים, שהרובוטים נעשים תבוניים במידה שעלולה לסכן את המין האנושי.
האסטרופיזיקאי הבריטי הנודע סטיבן הוקינג כבר הסביר שהניסיונות ליצור רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית מסכנים את קיומו של המין האנושי ועלולים להביא לסופו. ומי כמוהו חווה זאת. הוקינג עצמו משתמש במערכת שפותחה על ידי חברת אינטל, שמאפשרת לו להסתייע באלגוריתמים ובבינה מלאכותית כדי לתקשר עם העולם. המערכת לומדת כל הזמן כיצד חושב הוקינג ומה טיעוניו והדברים שאמר בעבר והיא ממליצה לו על המילים שבהן הוא כנראה ירצה להשתמש בשיחה. זה דומה למערכת הפשוטה יותר שחוזה מה נרצה לכתוב ומשלימה מילים במנוע החיפוש גוגל, או בכתיבה לסמארטפונים המודרניים. דומה, אבל הרבה יותר חכם.
הוקינג ודומיו, כמו מייסד מיקרוסופט ביל גייטס ויזם הטכנולוגיה הגאוני אילון מאסק, רואים בנושא איום קיומי. הם חוששים שפיתוח טכנולוגיה שתלך ותשתווה ליכולות האנושיות של בני אדם, עלול להביא למצב שבו הטכנולוגיה הזו תתעלה על האינטליגנציה של המין האנושי ותשלוט בעולם. רבים חוששים שיצירת מכונות בעלות אינטליגנציה כזו מסכנת אותנו באבדן שליטה בעולם. מה שמפחיד הוא לא הרצון הרע של הרובוטים העתידיים והתבוניים הללו, שכן עוינות ושנאה הן רגשות אנושיים, אלא האדישות לערכים מוסריים ולרגשות כמו חמלה, שמאפיינים לרוב את המין האנושי. יצורים אינטליגנטים שיהיו אדישים למה שבני אדם מחשיבים כחשוב עלולים להיות סיכון קיומי.
מוסדות מחקר נפתחו לנושא, ביניהם "המוסד לעתיד האנושות" באוניברסיטת אוקספורד, "אוניברסיטת הסינגולריות" של נאס"א וגוגל ו"המרכז לחקר סיכונים קיומיים" שנפתח באוניברסיטת קיימבריג'. כל המוסדות מנסים לברר סוגיות כמו פיתוח של רובוט מוסרי, מניעת סיכונים מהם.
הנה "בינה 48" רובוט נבון ומזהה דיבור, שמביע רגשות, מבוסס על זיכרונות של אישה אמתית ומחובר למידע רב באינטרנט:
https://youtu.be/uvcQCJpZJH8
הפחד בסרט "אדוננו הרובוט" משליטה רובוטית על המין האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
נאו, רובוט סקרן, שמבין ומדבר אנגלית ומתבדח. הוא משמש בעיקר למחקר ואמור להיות עוזר אישי חכם:
http://youtu.be/Io4HiGrFkUw
דיווח על הכללים לפיתוח רובוטים "טובים":
http://youtu.be/5GoKxjnfcWY
ובחיוך - באיזה שלב של ההשתלטות הרובוטים וה-AI נמצאים? (עברית)
https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes
מהם בוטי הכתיבה שכותבים חדשות ומייצרים אותן?
האם אנו בדרך לעולם שבו כל החדשות ייכתבו בידי תוכנות מחשב חכמות? - רבים סבורים שכן. מסתבר שכבר היום יש תוכנות מחשב שכותבות חדשות בעצמן. התוכנות הללו נקראות "בוט כתיבה" (Writing bot) והן ככל הנראה יהיו הכותבים של הרבה מהחומר החדשותי שנקרא בעתיד. כיום כותבים בוטי הכתיבה בקושי דיווחים בסיסיים, והם רחוקים מלהחליף את הכותבים האנושיים והמיומנים. נראה, עם זאת, שזה רק עניין של זמן, עד שיופיעו בוטים שיוכלו להפיק ראיונות ואפילו פרשנויות המבוססים על ביג דאטה וכרייה מבוססת אלגוריתמים של מידע סטטיסטי. כתבות עומק? - אפילו אלה אינן מחוץ לתחום מתישהו בעתיד...
בוטי הכתיבה של ימינו מבוססים על אלגוריתמי "דווחנות" עיתונאיים, שכבר כיום מפעילים העיתונים ואתרי החדשות המובילים בעולם. היכולת לדווח במהירות עצומה, ששום עיתונאי אנושי לא יוכל לה, היא אחד ממוקדי התחרות החשובים בעיתונות האונליין המודרנית. יש כאלה שמוסיפים לכתבה הבהרה ברורה, על כך שהכתב הוא בוט. כך נוהג למשל העיתון הכלכלי פורבס. עיתונים ואתרי חדשות אחרים, מעדיפים כרגע להימנע מכך, מחשש שקוראים לא יסמכו על כתבות שהפיקה תוכנה.
בעיתונות הספורט מייצרים כיום אלגוריתמי כתיבה משוכללים כתבות מקיפות ומנומקות היטב על משחקי ספורט. אלו עולים לרשת בתוך דקה משריקת הסיום של המשחק. כתבות כאלה כוללות סטטיסטיקות ממשחקים קודמים, מעונות קודמות, היסטוריה של המתחרים ועוד. לכתב אנושי היה לוקח שעות כדי לייצר דיווח כל כך מפורט ומנומק של המשחק. הבוט עושה את זה בדקות, אם לא בשניות. כמובן שאת רוב עבודת האיסוף והניתוח הוא מבצע במהלך המשחק.
גם בתחום הכלכלה, שבו זמן פרסום המידע שווה לעיתים כסף רב, משתמשים היום באלגוריתמים כאלה. כך משמשים אלגוריתמים אוטומטיים של כתיבה עיתונאית להנפקת כתבות, שמפורסמות שניות לאחר אירועים בבורסה או בשוק ההון.
בתחומים של משברים ואסונות יש להם יתרון. באתרים מסוימים התפרסמה כתבה על רעידת אדמה כ-3 דקות לאחר שהתרחשה. אגב, הבוט שכתב אותה עשה זאת בתוך שניות. שאר הזמן בדקות הללו, עד שפורסמה הידיעה, נדרש כדי שהעורך או העיתונאי האנושי יאשר לפרסם את הכתבה.
פיתוח הבוטים העיתונאיים הללו ממשיך ליעדים שאפתניים מאד. מחשוב תהליכים מקביליים, של איסוף מידע וניתוחו, תוך התמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים מתחומים שונים, איתור ותיקון מהיר של טעויות בנתונים או חיפוש ואיתור אוטומטי של אותם "סקופים" אפשריים, שיעוררו עניין בציבור.
אגב, חלק מהבוטים הללו כבר הוסבו לשימושים פוליטיים. הם "מאיישים" פרופילי פייסבוק מזויפים, מגיבים לציוצי טוויטר או מצייצים בעצמם, מפיצים פייק ניוז או ריל ניוז ביעילות מפחידה ובקיצור - ממלאים את תפקידם של הפוליטיקאים ודובריהם, במכפלות כוח מטורפות שמאפשרות שינויים ממשיים בדעת הקהל.
היתרונות של העיתונאי הרובוטי ברורים - מרגע שהוא פותח, השימוש בו זול מאוד. הוא לא זקוק לחופשות או לתנאים סוציאליים, אין לו ילד חולה והוא אף פעם לא שובת בשל תנאי העבודה הלוחצים או השכר הנמוך..
עוד על כך קראו באאוריקה בתגית: "עיתונאי רובוט". שם תכירו בוטי כתיבה חכמים שמייצרים מאמרים מנתונים גולמיים, מה'ביג דאטה' של תחומים כמו ספורט ועיתונות.
מוצר של חברת "Automated Insights" שמנתח נתונים רבים ומספק מאמרים בלשון אנושית, שקל לקרוא ולהבין:
http://youtu.be/hx1SMxgxKnc
על פרק נוסף ומדהים של הארי פוטר שנכתב על ידי בוט כתיבה:
https://youtu.be/XFYckCslt74
בוט כתיבה שלומד את כתב היד שלך וכותב בשמך:
https://youtu.be/LsZH7SS_lfQ
ועוד רובוט כתב יד:
https://youtu.be/BqgT_Nu0QnY
איך לדעת מתי אנו משוחחים עם טכנולוגיה תבונית?
ניתן להצמיד את התוספת של בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית לכל תוכנה או מחשב, אבל יש לדעת שיש הגדרה מדויקת ומדידה, שרק מחשבים או תוכנות שעומדים בה יכולים להיקרא "מחשבים חכמים".
ההגדרה הידועה ביותר למהי בינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג'. לפי מבחן זה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש (בממשק כמו צ'אט ממוחשב למשל), לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה.
בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
עוד על הנושא אפשר ללמוד באאוריקה, בתגית "מבחן טיורינג".
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
רובוטים כמו ג'ולס, שיכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
והסבר על מבחן טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
האם ניצח ג'ון הנרי את המכונה?
הסיפור על ג'ון הנרי הוא סיפור עממי אמריקאי מיתולוגי שמבוסס על מקרה שקרה באמת. זהו סיפורו של גיבור אמריקאי, אפרו-אמריקני שעבד במסילות הברזל והיה מהטובים שבמניחי פסי הרכבת באמריקה. יום אחד מגיע המנהל ומודיע שהחברה רכשה מכונת קיטור להנחת פסים. המכונה, כך סיפר, היא מהירה מכל אדם, יעילה הרבה יותר מבני אנוש ולעולם, אבל לעולם, אינה מתעייפת..
ג'ון הנרי הבין כמו רבים אחרים, שהמכונה עלולה להביא אותו ואת חבריו לאבד את עבודתם. הוא החליט להתחרות במכונה ולהוכיח שעבודתו טובה יותר. הוא החל את התחרות כשהוא מתאמץ ועובד קשה ומהר מאשר עבד אי-פעם. הוא המשיך עוד ועוד לאמץ את כל כוחותיו להוכיח שהוא טוב מהמכונה. המכונה גם היא מתאמצת ולבסוף נתקעת ונשברת, בשל המטלה הקשה מדי גם לה.
ג'ון הנרי ניצח את מכונת מניח הקיטור. אבל רגעים אחרי שניצח, הוא היה כה מותש ועייף שהוא קרס ומת. גופו לא עמד במאמץ האדירים שגבה ממנו המאבק במכונה. איש לא יכול היה לדעת כמה התאמץ לנצח את המכונה ועד כמה חשוב היה ניצחון האדם על המכונה.
זהו משל כואב ומפורסם על הטכנולוגיה שבאה להחליף את האדם ועלולה להפוך אותו למובטל. בני אדם חוו מאז ג'ון הנרי שוב ושוב את התהליך הזה. מכונות, מחשבים ואוטומטים החליפו אותם שוב ושוב, בתחומים רבים מאז המהפכה התעשייתית. ג'ון הנרי השאיר מורשת גאה של מי שלפחות ניסה לעצור את הקידמה שדורסת בני-אדם.
הנה סיפורו של ג'ון הנרי (עברית):
http://youtu.be/VlxnNc-61jM
השיר על ג'ון הנרי מאת פול רובסון:
https://youtu.be/em8QtaDOZt0
ובביצוע של הארי בלפונטה:
https://youtu.be/BZGxZbOB1Eo
מהו מבחן טיורינג?
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית. בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג".
לאחרונה דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):
http://youtu.be/gfMtkfVkqaA
הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:
http://youtu.be/1uDa7jkIztw
הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):
http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
האם רובוטים חכמים מבני אדם?
רובוטים הם חכמים, עד כמה שתכננו ותכנתו אותם להיות חכמים. שום רובוט עדיין לא הפך לחכם מאדם. גם המערכות שמשמשות להם לראיה, שמיעה, תנועה ועוד - הכל נעשה על ידי בני-אדם.
יתכן בהחלט שבעתיד יהיו רובוטים מאד חכמים ואפילו כאלה שהם חכמים מבני האדם. האמת היא שזה מקור לחשש לא קטן בקרב אנשי מדע וטכנולוגיה רבים. הם מנסים למנוע פיתוחים מסוכנים לאדם, של בינה מלאכותית שתאפשר חלילה לרובוטי העתיד להשתלט על העולם.
כבר היום מנצחים רובוטים מסוימים פה ושם את אלופי העולם בשחמט, או זוכים בשעשועוני ידע ובעיקר טריוויה בטלוויזיה. אבל זו עדיין מהירות החישוב המטורפת ובסיסי המידע העצומים שבהם הם מנווטים במהירות אדירה ושעומדים לרשותם, ולא יכולת חשיבה איכותית כמו אצל בני אדם רגילים, לפחות לא זו של בני אדם חכמים ונבונים מאד.
אז התשובה היא כרגע עדיין לא - עד להודעה חדשה בני האדם, לפחות בני אדם כלשהם, הם עדיין חכמים מרובוטים.
הנה סרטון על רובוטים ובעלי חיים:
http://youtu.be/FSmF9XUhf3Y
מהו הרובוט התעשייתי שמחליף פועלי ייצור?
בשנת 2015 נהרג לראשונה אדם על ידי רובוט תעשייתי. רבים הזדעקו וכתבו ודיברו על התממשות החשש שרובוטים "יחסלו את המין האנושי". בפועל הסתבר שההרוג כנראה שכח את כללי הבטיחות ונכנס לאזור שבו פעל הרובוט, אזור שהוא מסוכן לבני-אדם ואסור היה לו להימצא בו.
הרובוט בתעשייה אינו הרובוט שאנו מדמיינים. הוא לא הומנואיד שנראה כמו אדם. הרובוט הזה הוא בדרך כלל מכונה, לרוב גדולה, לעיתים עם זרועות ענק אבל לא בהכרח, המצוידת בכל מקרה ביכולות ממוחשבות ובביצועים משוכללים ומדויקים מאד.
הרובוטים הללו הם חלק מרכזי בתעשייה המודרנית. יש תחומים שונים בתעשייה של ימינו שבהם נותרו מעט מאד עובדים אנושיים על פס הייצור. חלק גדול מהעובדים בתעשייה המשתמשת ברובוטים עוסק בדרך כזו או אחרת בתפעול רובוטי הענק של התעשייה ובתחזוקה שלהם.
לעולם לא נמאס להם.. הנה "זמנים מודרניים" של הרובוטים בפס הייצור:
https://youtu.be/d7hwDw7rCuo
וכאן הרובוטים התעשייתיים עובדים בהילוך מהיר, בתעשיית הרכב במפעל מכוניות "קיה":
https://youtu.be/sjAZGUcjrP8
הנה רמת הדיוק שהם מגיעים אליה:
https://youtu.be/SOESSCXGhFo
רובוט תעשייה קטן:
https://youtu.be/e2u2rEY7btU
רובוט מדגים לעיתונאים כיצד מרכיבים דלתות למכוניות שהונפו באוויר:
https://youtu.be/XjlAYgxBhao
ומה קורה כשהרובוטים הקודמים יוצאים לפנסיה ומגיעים עובדים רובוטיים מוחדשים (שעבדו קודם במפעל אחר):
https://youtu.be/nkLd45Ftfhc
למה מייצרים דמויי אדם שנקראים הומנואידים?
בתרבות ובקולנוע מתבלטים בדרך כלל רובוטים בצורת אדם שזכו לשם הומנואידים (Humanoid),או יומנואידים.
רובוטים הומנואידים הם רובוטים מחקי-אדם. גם העיצוב שלהם וגם מגוון מאפיינים שהוטמעו בהם מנסים להקנות הרגשה של תחליף-אנוש. הם מסוגלים לרוב "לשוחח", באמצעות סינתסייזרים קוליים המפיקים דיבור מטקסט, לנוע ולעשות מחוות המזכירות בני אנוש.
#אבל למה מפתחים את הרובוטים דמויי האדם?
ההיגיון בייצור של רובוטים בצורת אדם הוא שרובוט הנראה כבן-אדם יאומץ בקלות רבה יותר על ידי בני-האנוש שאותם הוא אמור לשרת. הוא דומה לנו ולכן נחשוש ממנו פחות ונהיה מוכנים לאמץ דפוסי התנהגות דומים לאלו שאנו נוהגים בהם זה בזה.
היומנואיד 2P של חברת הונדה, היה מהיומנואידים הראשונים. הוא נחשף בשנת 1996 וידע לצעוד על שתי רגליו, יכולת שהפיתוח שלה עלה עשרות מיליוני דולרים והתמשך כמעט 15 שנה. אפשר להתנחם לבני אנוש לקח הרבה יותר זמן להזדקף וללכת על שתי רגליהם.
אחרי 2P פותחו עוד הומנואידים רבים, כמו הרובוט המנגן בכינור, ההומנואיד האשימו, הרובוטית המטפלת של טויוטה, רובוט הסטנדאפ רובוטספיאן והרובוטית הרקדנית HPR-4.
מטרת הפיתוח של הומנואידים היא יצירה של סביבה שבה רובוטים ישתלבו בחברה האנושית, ללא פחד של בני אדם מהם. הסיבה לפחד כזה היא החשש הקמעי, השכיח כל כך בספרות מדע בדיוני בתרבות המערב, בסיפורים וספרים על רובוטים מחליפי-אדם, שלקחו את השליטה לידיהם וחוללו נזקים נוראים.
מצד שני, נמצא במחקרים שהעתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים תחושה לא נוחה, מלחיצה ומטרידה. התופעה הזו זכתה לכינוי "עמק המוזרות". קראו על כך בתגית "עמק המוזרות".
הנה הומנואידים עכשווית (עברית):
https://youtu.be/w7XA6p9XvIY
ראשון ההומנואידים, הרובוטים בצורת אדם:
http://youtu.be/QdQL11uWWcI
שיחה עם פפר, הומנואיד שנון:
https://youtu.be/zJHyaD1psMc
יומנואידית אישה מדהימה ביכולותיה:
http://youtu.be/3IFuv1AVouM
הומנואידית יפה להפליא ובעלת הבעות פנים מהונג קונג:
https://youtu.be/Qd3QDTPgkOg
ואוסף של הומנואידים דמויי אדם, בעלי בינה מלאכותית ורגשות:
https://youtu.be/2017kmkEukE
מה החשש מהרובוט "הַאל" ב"אודיסיאה בחלל"?
הרובוט הַאל (Robot Hal) הוא דמות קולנועית מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". האל שבסרט הוא רובוט יודע-כל ולא זו בלבד שהוא יודע את התשובה לכל שאלה ששואלים אותו, הוא יודע את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול.
בסרט הופך האל מסוכן לבני אדם, מהרגע שבו הוא נעשה מודע. מודעות אצל רובוט, או לצורך העניין אצל כל בינה מלאכותית, היא בעיה גדולה. ב-2022 פרסם מהנדס ב"גוגל" שהבינה המלאכותית שלו פיתחה מודעות. די מהר הוא פוטר מהחברה, אבל אז התגלו עוד ועוד דיווחים על בינות מלאכותיות שפיתחו מודעות.
נחזור להַאל. אם תצרפו למודעות הזו את היכולות המתפתחות שלו, כמו היכולת שפיתח בעצמו לקריאת שפתיים, והרי לכם מישהו, כן מישהו, שירצה בשלב מסוים לשלוט.
רובוט כי ימלוך.
היות ואיש לא מבחין בסכנה שהאל הולך ומהווה ולא התייחסו אליו כראוי, הופך הבידוד שלו את האל בהדרגה לפסיכוטי והוא משתלט על ספינת החלל, מורד במפקדיה וגורם למשלחת נזקים קשים ואסונות כבדים.
אבל אובדן השליטה על האל מייצג משהו הרבה יותר רחב מעלילה בסרט מדע בדיוני. האל מייצג את הפחד האנושי שמלווה אותנו תמיד, פחד מהרובוטים ההולכים ונעשים מתוחכמים, שלא לומר חכמים, גאונים, או כל יכולים.
פחד? - קצת כמו הפחד מהרובוטים מחפשי המשמעות מהסרט "בלייד ראנר", שנעשו קטלניים מכיוון שאיש לא התייחס למסע החיפוש שלהם. או כמו ב"אדוננו הרובוט", סרט מדע בדיוני בריטי משובח שמספר על גזע רובוטים אכזרי השולט בכדור הארץ.
יש גם את הסיפור העתיק על פרנקנשטיין שנלחם בחברה שלא התייחסה אליו ולרגשותיו ופחדה ממנו כמו משד. או אגדת "הגולם" היהודי של המהר"ל, שכבר לפני מאות שנים הבהיר מה קורה כשבאג מתגלה ביצור חזק מדי, שפותח על ידי אדם.
מי שראו את הסרט" מטריקס", ודאי מזהים את ההרגשה בעולם שבו משתלטות המכונות ומשעבדות את בני האדם.
כללית, הרעיון על רובוטים שישתלטו על העולם כה הפחיד וכל כך חילחל אל תוככי התרבות האנושית עד שאייזק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המפורסם, תיקן חוקים בספריו. חוקים שהתיימרו להסדיר את התנהגותם המוסרית של רובוטים בעתיד.
ואגב, הסיפור הזה לא מדאיג רק יוצרים בספרות ובקולנוע, אלא גם את המדענים, שעורכים כנסים וכותבים מאמרים על הסיכונים ב"פיצוץ הבינתי", בו ייצרו רובוטים ומכונות חכמות דומות, מכונות שיהיו יותר ויותר חכמות, עד שיוכלו גם הן לעשות זאת ולמרוד במין האנושי.
החשש הוא שמצב כזה עלול להביא לסופו של המין האנושי, או גרוע יותר - שנעבוד אצל הרובוטים שלנו בלי תנאים סוציאליים.
הנה סיפורו של הרובוט האל בסקירה על הסרט:
https://youtu.be/7HEhZSLrWyg
האל קורא שפתיים ומבין:
https://youtu.be/QFSE4dUJYM8
אז מגיע המרד של הרובוט האל:
https://youtu.be/ARJ8cAGm6JE
פרשנות מחויכת לסרט הנפלא הזה:
https://youtu.be/Bz6xD3xQiT8
והסרט "אדוננו הרובוט" מ-2015 שמדגים עולם בו השליטה של הרובוטים על המין האנושי היא עובדה קיימת (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
הרובוטים שמפותחים בעולם כיום הולכים ונעשים מתוחכמים. בין אם הם הומנואידים ("רובוטים דמויי אדם") או נראים כמו מכונה, בתעשיות רבות הם כבר החליפו את העובדים שליד פס הייצור. בבית הם כבר מנקים וקוצרים את הדשא. אבל בצד הנוחות שברובוטים הללו, יש גם סיכון מסוים בשכלול ההולך ומתגבר בהם. יש טענות של מדענים שונים, שהרובוטים נעשים תבוניים במידה שעלולה לסכן את המין האנושי.
האסטרופיזיקאי הבריטי הנודע סטיבן הוקינג כבר הסביר שהניסיונות ליצור רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית מסכנים את קיומו של המין האנושי ועלולים להביא לסופו. ומי כמוהו חווה זאת. הוקינג עצמו משתמש במערכת שפותחה על ידי חברת אינטל, שמאפשרת לו להסתייע באלגוריתמים ובבינה מלאכותית כדי לתקשר עם העולם. המערכת לומדת כל הזמן כיצד חושב הוקינג ומה טיעוניו והדברים שאמר בעבר והיא ממליצה לו על המילים שבהן הוא כנראה ירצה להשתמש בשיחה. זה דומה למערכת הפשוטה יותר שחוזה מה נרצה לכתוב ומשלימה מילים במנוע החיפוש גוגל, או בכתיבה לסמארטפונים המודרניים. דומה, אבל הרבה יותר חכם.
הוקינג ודומיו, כמו מייסד מיקרוסופט ביל גייטס ויזם הטכנולוגיה הגאוני אילון מאסק, רואים בנושא איום קיומי. הם חוששים שפיתוח טכנולוגיה שתלך ותשתווה ליכולות האנושיות של בני אדם, עלול להביא למצב שבו הטכנולוגיה הזו תתעלה על האינטליגנציה של המין האנושי ותשלוט בעולם. רבים חוששים שיצירת מכונות בעלות אינטליגנציה כזו מסכנת אותנו באבדן שליטה בעולם. מה שמפחיד הוא לא הרצון הרע של הרובוטים העתידיים והתבוניים הללו, שכן עוינות ושנאה הן רגשות אנושיים, אלא האדישות לערכים מוסריים ולרגשות כמו חמלה, שמאפיינים לרוב את המין האנושי. יצורים אינטליגנטים שיהיו אדישים למה שבני אדם מחשיבים כחשוב עלולים להיות סיכון קיומי.
מוסדות מחקר נפתחו לנושא, ביניהם "המוסד לעתיד האנושות" באוניברסיטת אוקספורד, "אוניברסיטת הסינגולריות" של נאס"א וגוגל ו"המרכז לחקר סיכונים קיומיים" שנפתח באוניברסיטת קיימבריג'. כל המוסדות מנסים לברר סוגיות כמו פיתוח של רובוט מוסרי, מניעת סיכונים מהם.
הנה "בינה 48" רובוט נבון ומזהה דיבור, שמביע רגשות, מבוסס על זיכרונות של אישה אמתית ומחובר למידע רב באינטרנט:
https://youtu.be/uvcQCJpZJH8
הפחד בסרט "אדוננו הרובוט" משליטה רובוטית על המין האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
נאו, רובוט סקרן, שמבין ומדבר אנגלית ומתבדח. הוא משמש בעיקר למחקר ואמור להיות עוזר אישי חכם:
http://youtu.be/Io4HiGrFkUw
דיווח על הכללים לפיתוח רובוטים "טובים":
http://youtu.be/5GoKxjnfcWY
ובחיוך - באיזה שלב של ההשתלטות הרובוטים וה-AI נמצאים? (עברית)
https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes
האם אנו בדרך לעולם שבו כל החדשות ייכתבו בידי תוכנות מחשב חכמות? - רבים סבורים שכן. מסתבר שכבר היום יש תוכנות מחשב שכותבות חדשות בעצמן. התוכנות הללו נקראות "בוט כתיבה" (Writing bot) והן ככל הנראה יהיו הכותבים של הרבה מהחומר החדשותי שנקרא בעתיד. כיום כותבים בוטי הכתיבה בקושי דיווחים בסיסיים, והם רחוקים מלהחליף את הכותבים האנושיים והמיומנים. נראה, עם זאת, שזה רק עניין של זמן, עד שיופיעו בוטים שיוכלו להפיק ראיונות ואפילו פרשנויות המבוססים על ביג דאטה וכרייה מבוססת אלגוריתמים של מידע סטטיסטי. כתבות עומק? - אפילו אלה אינן מחוץ לתחום מתישהו בעתיד...
בוטי הכתיבה של ימינו מבוססים על אלגוריתמי "דווחנות" עיתונאיים, שכבר כיום מפעילים העיתונים ואתרי החדשות המובילים בעולם. היכולת לדווח במהירות עצומה, ששום עיתונאי אנושי לא יוכל לה, היא אחד ממוקדי התחרות החשובים בעיתונות האונליין המודרנית. יש כאלה שמוסיפים לכתבה הבהרה ברורה, על כך שהכתב הוא בוט. כך נוהג למשל העיתון הכלכלי פורבס. עיתונים ואתרי חדשות אחרים, מעדיפים כרגע להימנע מכך, מחשש שקוראים לא יסמכו על כתבות שהפיקה תוכנה.
בעיתונות הספורט מייצרים כיום אלגוריתמי כתיבה משוכללים כתבות מקיפות ומנומקות היטב על משחקי ספורט. אלו עולים לרשת בתוך דקה משריקת הסיום של המשחק. כתבות כאלה כוללות סטטיסטיקות ממשחקים קודמים, מעונות קודמות, היסטוריה של המתחרים ועוד. לכתב אנושי היה לוקח שעות כדי לייצר דיווח כל כך מפורט ומנומק של המשחק. הבוט עושה את זה בדקות, אם לא בשניות. כמובן שאת רוב עבודת האיסוף והניתוח הוא מבצע במהלך המשחק.
גם בתחום הכלכלה, שבו זמן פרסום המידע שווה לעיתים כסף רב, משתמשים היום באלגוריתמים כאלה. כך משמשים אלגוריתמים אוטומטיים של כתיבה עיתונאית להנפקת כתבות, שמפורסמות שניות לאחר אירועים בבורסה או בשוק ההון.
בתחומים של משברים ואסונות יש להם יתרון. באתרים מסוימים התפרסמה כתבה על רעידת אדמה כ-3 דקות לאחר שהתרחשה. אגב, הבוט שכתב אותה עשה זאת בתוך שניות. שאר הזמן בדקות הללו, עד שפורסמה הידיעה, נדרש כדי שהעורך או העיתונאי האנושי יאשר לפרסם את הכתבה.
פיתוח הבוטים העיתונאיים הללו ממשיך ליעדים שאפתניים מאד. מחשוב תהליכים מקביליים, של איסוף מידע וניתוחו, תוך התמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים מתחומים שונים, איתור ותיקון מהיר של טעויות בנתונים או חיפוש ואיתור אוטומטי של אותם "סקופים" אפשריים, שיעוררו עניין בציבור.
אגב, חלק מהבוטים הללו כבר הוסבו לשימושים פוליטיים. הם "מאיישים" פרופילי פייסבוק מזויפים, מגיבים לציוצי טוויטר או מצייצים בעצמם, מפיצים פייק ניוז או ריל ניוז ביעילות מפחידה ובקיצור - ממלאים את תפקידם של הפוליטיקאים ודובריהם, במכפלות כוח מטורפות שמאפשרות שינויים ממשיים בדעת הקהל.
היתרונות של העיתונאי הרובוטי ברורים - מרגע שהוא פותח, השימוש בו זול מאוד. הוא לא זקוק לחופשות או לתנאים סוציאליים, אין לו ילד חולה והוא אף פעם לא שובת בשל תנאי העבודה הלוחצים או השכר הנמוך..
עוד על כך קראו באאוריקה בתגית: "עיתונאי רובוט". שם תכירו בוטי כתיבה חכמים שמייצרים מאמרים מנתונים גולמיים, מה'ביג דאטה' של תחומים כמו ספורט ועיתונות.
מוצר של חברת "Automated Insights" שמנתח נתונים רבים ומספק מאמרים בלשון אנושית, שקל לקרוא ולהבין:
http://youtu.be/hx1SMxgxKnc
על פרק נוסף ומדהים של הארי פוטר שנכתב על ידי בוט כתיבה:
https://youtu.be/XFYckCslt74
בוט כתיבה שלומד את כתב היד שלך וכותב בשמך:
https://youtu.be/LsZH7SS_lfQ
ועוד רובוט כתב יד:
https://youtu.be/BqgT_Nu0QnY
ניתן להצמיד את התוספת של בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית לכל תוכנה או מחשב, אבל יש לדעת שיש הגדרה מדויקת ומדידה, שרק מחשבים או תוכנות שעומדים בה יכולים להיקרא "מחשבים חכמים".
ההגדרה הידועה ביותר למהי בינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג'. לפי מבחן זה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש (בממשק כמו צ'אט ממוחשב למשל), לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה.
בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
עוד על הנושא אפשר ללמוד באאוריקה, בתגית "מבחן טיורינג".
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
רובוטים כמו ג'ולס, שיכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
והסבר על מבחן טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
הסיפור על ג'ון הנרי הוא סיפור עממי אמריקאי מיתולוגי שמבוסס על מקרה שקרה באמת. זהו סיפורו של גיבור אמריקאי, אפרו-אמריקני שעבד במסילות הברזל והיה מהטובים שבמניחי פסי הרכבת באמריקה. יום אחד מגיע המנהל ומודיע שהחברה רכשה מכונת קיטור להנחת פסים. המכונה, כך סיפר, היא מהירה מכל אדם, יעילה הרבה יותר מבני אנוש ולעולם, אבל לעולם, אינה מתעייפת..
ג'ון הנרי הבין כמו רבים אחרים, שהמכונה עלולה להביא אותו ואת חבריו לאבד את עבודתם. הוא החליט להתחרות במכונה ולהוכיח שעבודתו טובה יותר. הוא החל את התחרות כשהוא מתאמץ ועובד קשה ומהר מאשר עבד אי-פעם. הוא המשיך עוד ועוד לאמץ את כל כוחותיו להוכיח שהוא טוב מהמכונה. המכונה גם היא מתאמצת ולבסוף נתקעת ונשברת, בשל המטלה הקשה מדי גם לה.
ג'ון הנרי ניצח את מכונת מניח הקיטור. אבל רגעים אחרי שניצח, הוא היה כה מותש ועייף שהוא קרס ומת. גופו לא עמד במאמץ האדירים שגבה ממנו המאבק במכונה. איש לא יכול היה לדעת כמה התאמץ לנצח את המכונה ועד כמה חשוב היה ניצחון האדם על המכונה.
זהו משל כואב ומפורסם על הטכנולוגיה שבאה להחליף את האדם ועלולה להפוך אותו למובטל. בני אדם חוו מאז ג'ון הנרי שוב ושוב את התהליך הזה. מכונות, מחשבים ואוטומטים החליפו אותם שוב ושוב, בתחומים רבים מאז המהפכה התעשייתית. ג'ון הנרי השאיר מורשת גאה של מי שלפחות ניסה לעצור את הקידמה שדורסת בני-אדם.
הנה סיפורו של ג'ון הנרי (עברית):
http://youtu.be/VlxnNc-61jM
השיר על ג'ון הנרי מאת פול רובסון:
https://youtu.be/em8QtaDOZt0
ובביצוע של הארי בלפונטה:
https://youtu.be/BZGxZbOB1Eo
אדם מול מכונה
אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".
מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית. בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג".
לאחרונה דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.
הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s
הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):
https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/IhVu2hxm07E
על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):
http://youtu.be/gfMtkfVkqaA
הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:
http://youtu.be/1uDa7jkIztw
הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):
http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
רובוטים הם חכמים, עד כמה שתכננו ותכנתו אותם להיות חכמים. שום רובוט עדיין לא הפך לחכם מאדם. גם המערכות שמשמשות להם לראיה, שמיעה, תנועה ועוד - הכל נעשה על ידי בני-אדם.
יתכן בהחלט שבעתיד יהיו רובוטים מאד חכמים ואפילו כאלה שהם חכמים מבני האדם. האמת היא שזה מקור לחשש לא קטן בקרב אנשי מדע וטכנולוגיה רבים. הם מנסים למנוע פיתוחים מסוכנים לאדם, של בינה מלאכותית שתאפשר חלילה לרובוטי העתיד להשתלט על העולם.
כבר היום מנצחים רובוטים מסוימים פה ושם את אלופי העולם בשחמט, או זוכים בשעשועוני ידע ובעיקר טריוויה בטלוויזיה. אבל זו עדיין מהירות החישוב המטורפת ובסיסי המידע העצומים שבהם הם מנווטים במהירות אדירה ושעומדים לרשותם, ולא יכולת חשיבה איכותית כמו אצל בני אדם רגילים, לפחות לא זו של בני אדם חכמים ונבונים מאד.
אז התשובה היא כרגע עדיין לא - עד להודעה חדשה בני האדם, לפחות בני אדם כלשהם, הם עדיין חכמים מרובוטים.
הנה סרטון על רובוטים ובעלי חיים:
http://youtu.be/FSmF9XUhf3Y
בשנת 2015 נהרג לראשונה אדם על ידי רובוט תעשייתי. רבים הזדעקו וכתבו ודיברו על התממשות החשש שרובוטים "יחסלו את המין האנושי". בפועל הסתבר שההרוג כנראה שכח את כללי הבטיחות ונכנס לאזור שבו פעל הרובוט, אזור שהוא מסוכן לבני-אדם ואסור היה לו להימצא בו.
הרובוט בתעשייה אינו הרובוט שאנו מדמיינים. הוא לא הומנואיד שנראה כמו אדם. הרובוט הזה הוא בדרך כלל מכונה, לרוב גדולה, לעיתים עם זרועות ענק אבל לא בהכרח, המצוידת בכל מקרה ביכולות ממוחשבות ובביצועים משוכללים ומדויקים מאד.
הרובוטים הללו הם חלק מרכזי בתעשייה המודרנית. יש תחומים שונים בתעשייה של ימינו שבהם נותרו מעט מאד עובדים אנושיים על פס הייצור. חלק גדול מהעובדים בתעשייה המשתמשת ברובוטים עוסק בדרך כזו או אחרת בתפעול רובוטי הענק של התעשייה ובתחזוקה שלהם.
לעולם לא נמאס להם.. הנה "זמנים מודרניים" של הרובוטים בפס הייצור:
https://youtu.be/d7hwDw7rCuo
וכאן הרובוטים התעשייתיים עובדים בהילוך מהיר, בתעשיית הרכב במפעל מכוניות "קיה":
https://youtu.be/sjAZGUcjrP8
הנה רמת הדיוק שהם מגיעים אליה:
https://youtu.be/SOESSCXGhFo
רובוט תעשייה קטן:
https://youtu.be/e2u2rEY7btU
רובוט מדגים לעיתונאים כיצד מרכיבים דלתות למכוניות שהונפו באוויר:
https://youtu.be/XjlAYgxBhao
ומה קורה כשהרובוטים הקודמים יוצאים לפנסיה ומגיעים עובדים רובוטיים מוחדשים (שעבדו קודם במפעל אחר):
https://youtu.be/nkLd45Ftfhc
בתרבות ובקולנוע מתבלטים בדרך כלל רובוטים בצורת אדם שזכו לשם הומנואידים (Humanoid),או יומנואידים.
רובוטים הומנואידים הם רובוטים מחקי-אדם. גם העיצוב שלהם וגם מגוון מאפיינים שהוטמעו בהם מנסים להקנות הרגשה של תחליף-אנוש. הם מסוגלים לרוב "לשוחח", באמצעות סינתסייזרים קוליים המפיקים דיבור מטקסט, לנוע ולעשות מחוות המזכירות בני אנוש.
#אבל למה מפתחים את הרובוטים דמויי האדם?
ההיגיון בייצור של רובוטים בצורת אדם הוא שרובוט הנראה כבן-אדם יאומץ בקלות רבה יותר על ידי בני-האנוש שאותם הוא אמור לשרת. הוא דומה לנו ולכן נחשוש ממנו פחות ונהיה מוכנים לאמץ דפוסי התנהגות דומים לאלו שאנו נוהגים בהם זה בזה.
היומנואיד 2P של חברת הונדה, היה מהיומנואידים הראשונים. הוא נחשף בשנת 1996 וידע לצעוד על שתי רגליו, יכולת שהפיתוח שלה עלה עשרות מיליוני דולרים והתמשך כמעט 15 שנה. אפשר להתנחם לבני אנוש לקח הרבה יותר זמן להזדקף וללכת על שתי רגליהם.
אחרי 2P פותחו עוד הומנואידים רבים, כמו הרובוט המנגן בכינור, ההומנואיד האשימו, הרובוטית המטפלת של טויוטה, רובוט הסטנדאפ רובוטספיאן והרובוטית הרקדנית HPR-4.
מטרת הפיתוח של הומנואידים היא יצירה של סביבה שבה רובוטים ישתלבו בחברה האנושית, ללא פחד של בני אדם מהם. הסיבה לפחד כזה היא החשש הקמעי, השכיח כל כך בספרות מדע בדיוני בתרבות המערב, בסיפורים וספרים על רובוטים מחליפי-אדם, שלקחו את השליטה לידיהם וחוללו נזקים נוראים.
מצד שני, נמצא במחקרים שהעתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים תחושה לא נוחה, מלחיצה ומטרידה. התופעה הזו זכתה לכינוי "עמק המוזרות". קראו על כך בתגית "עמק המוזרות".
הנה הומנואידים עכשווית (עברית):
https://youtu.be/w7XA6p9XvIY
ראשון ההומנואידים, הרובוטים בצורת אדם:
http://youtu.be/QdQL11uWWcI
שיחה עם פפר, הומנואיד שנון:
https://youtu.be/zJHyaD1psMc
יומנואידית אישה מדהימה ביכולותיה:
http://youtu.be/3IFuv1AVouM
הומנואידית יפה להפליא ובעלת הבעות פנים מהונג קונג:
https://youtu.be/Qd3QDTPgkOg
ואוסף של הומנואידים דמויי אדם, בעלי בינה מלאכותית ורגשות:
https://youtu.be/2017kmkEukE
הרובוט הַאל (Robot Hal) הוא דמות קולנועית מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". האל שבסרט הוא רובוט יודע-כל ולא זו בלבד שהוא יודע את התשובה לכל שאלה ששואלים אותו, הוא יודע את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול.
בסרט הופך האל מסוכן לבני אדם, מהרגע שבו הוא נעשה מודע. מודעות אצל רובוט, או לצורך העניין אצל כל בינה מלאכותית, היא בעיה גדולה. ב-2022 פרסם מהנדס ב"גוגל" שהבינה המלאכותית שלו פיתחה מודעות. די מהר הוא פוטר מהחברה, אבל אז התגלו עוד ועוד דיווחים על בינות מלאכותיות שפיתחו מודעות.
נחזור להַאל. אם תצרפו למודעות הזו את היכולות המתפתחות שלו, כמו היכולת שפיתח בעצמו לקריאת שפתיים, והרי לכם מישהו, כן מישהו, שירצה בשלב מסוים לשלוט.
רובוט כי ימלוך.
היות ואיש לא מבחין בסכנה שהאל הולך ומהווה ולא התייחסו אליו כראוי, הופך הבידוד שלו את האל בהדרגה לפסיכוטי והוא משתלט על ספינת החלל, מורד במפקדיה וגורם למשלחת נזקים קשים ואסונות כבדים.
אבל אובדן השליטה על האל מייצג משהו הרבה יותר רחב מעלילה בסרט מדע בדיוני. האל מייצג את הפחד האנושי שמלווה אותנו תמיד, פחד מהרובוטים ההולכים ונעשים מתוחכמים, שלא לומר חכמים, גאונים, או כל יכולים.
פחד? - קצת כמו הפחד מהרובוטים מחפשי המשמעות מהסרט "בלייד ראנר", שנעשו קטלניים מכיוון שאיש לא התייחס למסע החיפוש שלהם. או כמו ב"אדוננו הרובוט", סרט מדע בדיוני בריטי משובח שמספר על גזע רובוטים אכזרי השולט בכדור הארץ.
יש גם את הסיפור העתיק על פרנקנשטיין שנלחם בחברה שלא התייחסה אליו ולרגשותיו ופחדה ממנו כמו משד. או אגדת "הגולם" היהודי של המהר"ל, שכבר לפני מאות שנים הבהיר מה קורה כשבאג מתגלה ביצור חזק מדי, שפותח על ידי אדם.
מי שראו את הסרט" מטריקס", ודאי מזהים את ההרגשה בעולם שבו משתלטות המכונות ומשעבדות את בני האדם.
כללית, הרעיון על רובוטים שישתלטו על העולם כה הפחיד וכל כך חילחל אל תוככי התרבות האנושית עד שאייזק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המפורסם, תיקן חוקים בספריו. חוקים שהתיימרו להסדיר את התנהגותם המוסרית של רובוטים בעתיד.
ואגב, הסיפור הזה לא מדאיג רק יוצרים בספרות ובקולנוע, אלא גם את המדענים, שעורכים כנסים וכותבים מאמרים על הסיכונים ב"פיצוץ הבינתי", בו ייצרו רובוטים ומכונות חכמות דומות, מכונות שיהיו יותר ויותר חכמות, עד שיוכלו גם הן לעשות זאת ולמרוד במין האנושי.
החשש הוא שמצב כזה עלול להביא לסופו של המין האנושי, או גרוע יותר - שנעבוד אצל הרובוטים שלנו בלי תנאים סוציאליים.
הנה סיפורו של הרובוט האל בסקירה על הסרט:
https://youtu.be/7HEhZSLrWyg
האל קורא שפתיים ומבין:
https://youtu.be/QFSE4dUJYM8
אז מגיע המרד של הרובוט האל:
https://youtu.be/ARJ8cAGm6JE
פרשנות מחויכת לסרט הנפלא הזה:
https://youtu.be/Bz6xD3xQiT8
והסרט "אדוננו הרובוט" מ-2015 שמדגים עולם בו השליטה של הרובוטים על המין האנושי היא עובדה קיימת (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
האם רובוטים יכולים לנתח בני אדם?
רובוט דה וינצ'י הוא רובוט מנתח שארבעת הזרועות שלו מחליפות את ידי המנתח בניתוחים מורכבים וחודרניים ומאפשרים לו לבצע ניתוח בלי צורך בחיתוכים קשים וחודרניים לגופו של המנותח. ניתוח של כריתת קיבה חלקית למשל, הוא ניתוח כזה שניתן כיום לבצע בעזרת הרובוט דה וינצ'י בקלות יחסית.
אפשרות נוספת שרובוט דה-וינצ'י מאפשר היא לשמש כמערכת רובוטית המאפשרת לנתח חולה מרחוק - בעוד שהחולה נמצא במקום אחד בעולם, יכול הרופא המומחה להימצא ביבשת אחרת ולנתחו בעזרת השליטה על הרובוט מרחוק!
מדובר במהפכה של ממש בתחום הרפואי ובמיוחד בתחום הננו-רפואה, שמבוסס על עבודה עדינה ביותר.
הנה יכולות רובוט הדה וינצ'י בניתוחים בישראל (עברית):
http://youtu.be/CJnEQkGo9wQ?t=13s
עוד שימוש ברובוט הדה-וינצ'י לניתוחי כריתת הערמונית (עברית):
http://youtu.be/KGfSEwlk8zM
ניתוח לב פתוח באמצעות רובוט (עברית):
https://youtu.be/e5aJaKWXBF4
ועוד מרובוט הניתוחים דה וינצ'י:
http://youtu.be/gooEGitgC8w
רובוט דה וינצ'י הוא רובוט מנתח שארבעת הזרועות שלו מחליפות את ידי המנתח בניתוחים מורכבים וחודרניים ומאפשרים לו לבצע ניתוח בלי צורך בחיתוכים קשים וחודרניים לגופו של המנותח. ניתוח של כריתת קיבה חלקית למשל, הוא ניתוח כזה שניתן כיום לבצע בעזרת הרובוט דה וינצ'י בקלות יחסית.
אפשרות נוספת שרובוט דה-וינצ'י מאפשר היא לשמש כמערכת רובוטית המאפשרת לנתח חולה מרחוק - בעוד שהחולה נמצא במקום אחד בעולם, יכול הרופא המומחה להימצא ביבשת אחרת ולנתחו בעזרת השליטה על הרובוט מרחוק!
מדובר במהפכה של ממש בתחום הרפואי ובמיוחד בתחום הננו-רפואה, שמבוסס על עבודה עדינה ביותר.
הנה יכולות רובוט הדה וינצ'י בניתוחים בישראל (עברית):
http://youtu.be/CJnEQkGo9wQ?t=13s
עוד שימוש ברובוט הדה-וינצ'י לניתוחי כריתת הערמונית (עברית):
http://youtu.be/KGfSEwlk8zM
ניתוח לב פתוח באמצעות רובוט (עברית):
https://youtu.be/e5aJaKWXBF4
ועוד מרובוט הניתוחים דה וינצ'י:
http://youtu.be/gooEGitgC8w
מה מטורף בסצנת הסרט הנע מהסרט "זמנים מודרניים"?
המצאת פס הייצור ו"הסרט הנע", על ידי היצרן הנרי פורד, היא ללא ספק המניע של הרבה ממה שקרה בהיסטוריה של המאה ה-20. לא סתם היא הניעה את מה שזכה לשם "המהפכה התעשייתית השנייה".
אבל קולנוען אחד לא ממש אהד את המודרנה, זו שמולידה את החידושים הגדולים ששוטפים את החברה האנושית ומשאירים אותה המומה, לנוכח השינויים המהירים והאופן שבו הם הולכים ונחלשים, למול המערכות ההולכות ומתחזקות על גבם.
קראו לו צ'ארלי צ'אפלין. הוא היה הקולנוען המפורסם, המצליח והאהוב של תקופת הסרט האילם. ממש כמו שיעשה כמה שנים אחר כך, כשיהפוך לבדיחה את הפיהרר הנאצי היטלר ובד בבד ייתן חומר למחשבה לעולם כולו, על פשיזם, גזענות, אהבה ומלחמה.
אבל בהקשר הזה צ'אפלין הדהים את העולם, כשיצר בשנת 1936 את הסרט "זמנים מודרניים". זה היה סרט חדשני, מצחיק עד דמעות וחכם בהמון מובנים, אבל סרט עם מחאה ובעיטה של ממש בעולם המודרני. איש לא שיער עד כמה הוא עתיד להפוך לאבן דרך בנקודת המבט האמנותית והביקורתית שלו, אל מול החדשנות והטכנולוגיה, שהופכות את כולנו לברגים קטנים במערכות גדולות ודורסניות, שלא לומר מעכלות ומפוררות אותנו העובדים היטב...
הסרט, שנעשה בתקופת "השפל הגדול" בארה"ב, הצביע על התוצאה של המהפכה התעשייתית, שבה הופך העובד ל"בורג במערכת". מאדם עצמאי ויוצר, הוא הופך לפועל פס ייצור, חלק קטן וזוטר במכונה הגדולה, שכל פעולתו היא סיבוב של בורג, בטור נע ואינסופי של מוצרים להרכבה, שנעים מולו על גבי הסרט הנע, בבית החרושת שבו הוא מועסק. צ'פלין, היוצר והשחקן, מתמודד עם המכונה הדורסנית, שאותה הוא למעשה עובד. כך חוזר המסר הקבוע של "אדם מול המכונה", שניתן לראות שוב ושוב עם השינויים הטכנולוגיים בהיסטוריה.
הסרט שלעג לקפיטליזם הדורסני, ליעילות שמקדשת כל דבר ולדיכוי של מחשבה עצמאית של הפרט בידי התעשייה, הקפיטליזם ובעלי הכוח וההון, הביע כמיהה לרגשות אנושיים, לקשר בין אנשים ולאהבה - לא לכסף ולעושר, אלא לאהבה יפה וחמלה פשוטה.
פרט מעניין הוא שאותו צ'ארלי צ'אפלין יירדף 20 שנה אחר-כך על ידי הסנטור מקרתי, שיאשים אותו שהוא קומוניסט. צ'אפלין, שבהחלט חלק עם הקומוניזם ועם קרל מרקס, את הבוז לתעשייה וההון שחומסים את האיש הקטן, נאלץ לברוח מארצות הברית ולחיות עד יומו האחרון בשווייץ.
כך מאיצים את הקצב, כדי להגביר את הייצור במפעל:
https://youtu.be/VrZRjO4t-7s
ארוך יותר - סצנת העבודה על הסרט הנע של צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים":
http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s
שחזור היתולי של הסצנה בתכנית "ניקוי ראש" בטלוויזיה הישראלית:
https://youtu.be/abDbs3bONVs
ואפרופו האיש הקטן, ככה רוצה מנהל המפעל להאכיל את עובדיו, כדי לחסוך זמן:
https://youtu.be/n_1apYo6-Ow
המצאת פס הייצור ו"הסרט הנע", על ידי היצרן הנרי פורד, היא ללא ספק המניע של הרבה ממה שקרה בהיסטוריה של המאה ה-20. לא סתם היא הניעה את מה שזכה לשם "המהפכה התעשייתית השנייה".
אבל קולנוען אחד לא ממש אהד את המודרנה, זו שמולידה את החידושים הגדולים ששוטפים את החברה האנושית ומשאירים אותה המומה, לנוכח השינויים המהירים והאופן שבו הם הולכים ונחלשים, למול המערכות ההולכות ומתחזקות על גבם.
קראו לו צ'ארלי צ'אפלין. הוא היה הקולנוען המפורסם, המצליח והאהוב של תקופת הסרט האילם. ממש כמו שיעשה כמה שנים אחר כך, כשיהפוך לבדיחה את הפיהרר הנאצי היטלר ובד בבד ייתן חומר למחשבה לעולם כולו, על פשיזם, גזענות, אהבה ומלחמה.
אבל בהקשר הזה צ'אפלין הדהים את העולם, כשיצר בשנת 1936 את הסרט "זמנים מודרניים". זה היה סרט חדשני, מצחיק עד דמעות וחכם בהמון מובנים, אבל סרט עם מחאה ובעיטה של ממש בעולם המודרני. איש לא שיער עד כמה הוא עתיד להפוך לאבן דרך בנקודת המבט האמנותית והביקורתית שלו, אל מול החדשנות והטכנולוגיה, שהופכות את כולנו לברגים קטנים במערכות גדולות ודורסניות, שלא לומר מעכלות ומפוררות אותנו העובדים היטב...
הסרט, שנעשה בתקופת "השפל הגדול" בארה"ב, הצביע על התוצאה של המהפכה התעשייתית, שבה הופך העובד ל"בורג במערכת". מאדם עצמאי ויוצר, הוא הופך לפועל פס ייצור, חלק קטן וזוטר במכונה הגדולה, שכל פעולתו היא סיבוב של בורג, בטור נע ואינסופי של מוצרים להרכבה, שנעים מולו על גבי הסרט הנע, בבית החרושת שבו הוא מועסק. צ'פלין, היוצר והשחקן, מתמודד עם המכונה הדורסנית, שאותה הוא למעשה עובד. כך חוזר המסר הקבוע של "אדם מול המכונה", שניתן לראות שוב ושוב עם השינויים הטכנולוגיים בהיסטוריה.
הסרט שלעג לקפיטליזם הדורסני, ליעילות שמקדשת כל דבר ולדיכוי של מחשבה עצמאית של הפרט בידי התעשייה, הקפיטליזם ובעלי הכוח וההון, הביע כמיהה לרגשות אנושיים, לקשר בין אנשים ולאהבה - לא לכסף ולעושר, אלא לאהבה יפה וחמלה פשוטה.
פרט מעניין הוא שאותו צ'ארלי צ'אפלין יירדף 20 שנה אחר-כך על ידי הסנטור מקרתי, שיאשים אותו שהוא קומוניסט. צ'אפלין, שבהחלט חלק עם הקומוניזם ועם קרל מרקס, את הבוז לתעשייה וההון שחומסים את האיש הקטן, נאלץ לברוח מארצות הברית ולחיות עד יומו האחרון בשווייץ.
כך מאיצים את הקצב, כדי להגביר את הייצור במפעל:
https://youtu.be/VrZRjO4t-7s
ארוך יותר - סצנת העבודה על הסרט הנע של צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים":
http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s
שחזור היתולי של הסצנה בתכנית "ניקוי ראש" בטלוויזיה הישראלית:
https://youtu.be/abDbs3bONVs
ואפרופו האיש הקטן, ככה רוצה מנהל המפעל להאכיל את עובדיו, כדי לחסוך זמן:
https://youtu.be/n_1apYo6-Ow
מהו הרובוט הסטנדאפיסט שיודע לשחק ולהצחיק קהל?
הרובוט הסטנדאפיסט שפותח בארה"ב פותח בהתחלה כשחקן תיאטרון. הוא השתתף בכמה מחזות של ממש ואז משהו קרה לו.. בחברה התקינו לו תוכנה לזיהוי פנים והוא החל להתייחס למי שעומדים מולו, לזהות את הבעת פניהם, את המחוות שלהם, את גילם והאם הם גבר או אישה ואז הוא מגיב בהתאם ונוהג באופן שמזכיר בני אנוש - הוא עוקב במבטו או מקשיב ומגיב למדברים איתו..
ואז הציע אחד מעובדי החברה שהרובוט יהפוך לבדרן, יספר בדיחות, ימתין עד שיסיימו לצחוק או למחוא כפיים ויגיב לקהל המגיב לו.
והבדיחות שמספר הרובוט הן כאב ראש לא קטן - אם סטנדאפיסט ובדרן רגיל מחבר בדיחות ו"פאנצ'ים" על דברים מצחיקים שקורים בחייו ועם משפחתו, הרובוט אינו יכול לעשות זאת. לכן בונים לו חוויות אחרות שיצחיקו את הצופים.
האמת היא שיש כבר כמה רובוטים מצחיקים בעולם והמפגש ביניהם יהיה בהחלט אחד הדברים המצחיקים (או המציקים) שיכול להיות.
הנה סרטון של הרובוט המשעשע בעולם כרגע:
http://youtu.be/iLjQZsypGv0
והנה הרובוטספיאן משחק תפקידים דרמטיים:
http://youtu.be/e2jbQ8IRVZA
הרובוט הסטנדאפיסט שפותח בארה"ב פותח בהתחלה כשחקן תיאטרון. הוא השתתף בכמה מחזות של ממש ואז משהו קרה לו.. בחברה התקינו לו תוכנה לזיהוי פנים והוא החל להתייחס למי שעומדים מולו, לזהות את הבעת פניהם, את המחוות שלהם, את גילם והאם הם גבר או אישה ואז הוא מגיב בהתאם ונוהג באופן שמזכיר בני אנוש - הוא עוקב במבטו או מקשיב ומגיב למדברים איתו..
ואז הציע אחד מעובדי החברה שהרובוט יהפוך לבדרן, יספר בדיחות, ימתין עד שיסיימו לצחוק או למחוא כפיים ויגיב לקהל המגיב לו.
והבדיחות שמספר הרובוט הן כאב ראש לא קטן - אם סטנדאפיסט ובדרן רגיל מחבר בדיחות ו"פאנצ'ים" על דברים מצחיקים שקורים בחייו ועם משפחתו, הרובוט אינו יכול לעשות זאת. לכן בונים לו חוויות אחרות שיצחיקו את הצופים.
האמת היא שיש כבר כמה רובוטים מצחיקים בעולם והמפגש ביניהם יהיה בהחלט אחד הדברים המצחיקים (או המציקים) שיכול להיות.
הנה סרטון של הרובוט המשעשע בעולם כרגע:
http://youtu.be/iLjQZsypGv0
והנה הרובוטספיאן משחק תפקידים דרמטיים:
http://youtu.be/e2jbQ8IRVZA
מהם הסיכונים שבבינה מלאכותית?
בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.
זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.
בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.
ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.
רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."
מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.
מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.
בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.
הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):
https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw
מעט על הבינה המלאכותית:
http://youtu.be/x-QfL_BmZVE
סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/78-1MlkxyqI
אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:
http://youtu.be/CbNy67HrvOo
ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):
http://youtu.be/g0yEDyEppeM
בשנת 2017 ראו החוקרים במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק את העתיד שממנו אנו חוששים. הם גילו ששתי תוכנות, שני בוטים של מחשב, פיתחו שפה עצמאית כדי לתקשר ביניהם בצורה יעילה מהשפה האנושית שבה תוכנתו לתקשר. החוקרים, שחששו מתקשורת ישירה ועצמאית בין תוכנות, ללא צורך בבני אדם ותוך אובדן השליטה האנושית בהן, ניתקו את התוכנות התבוניות לחלוטין.
זה היה פרק נוסף בתסריט האימים שהאנושות חוששת ממנו. מכונות שעובדות ביחד, באופן עצמאי לחלוטין.
בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית היא ענף במדעי המחשב שמנסה להקנות למחשבים את היכולת לחשוב באופן שבו חושב המוח האנושי. הבינה האנושית היא שונה מזו של המחשב בדרך שבה היא מתרחשת, אבל היא הולכת ומתקדמת לחיקוי החשיבה האנושית.
ההגדרה הידועה ביותר לבינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג' ולפיה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש, לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה. קראו על כך באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג". רק בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.
אז בעידן שמחשבי-על עוברים את מבחן טיורינג, ניצחו רבי אמן בשחמט והידע שלהם טוב משל אלופי תכניות הידע בטלוויזיה, מצחיק להיזכר שהחוקר המפורסם מרווין מינסקי הגדיר את האינטליגנציה המלאכותית כיכולת של המפתחים "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית, לו אדם התנהג כך". מי יודע אם הוא שיער שהסכנות של מכונות בעלות יכולת למידה אנושית תתגלינה כה מהר.
רבים מאנשי המדע והטכנולוגיה מזהירים כיום שמתקרב תסריט האימים של רובוטים תבוניים המצוידים בבינה ונלחמים בבני האדם על השליטה בעולם. חוקרים מפורסמים כמו סטיבן הוקינג ואנשי טכנולוגיה מובילים כמו ביל גייטס ואיילון מאסק, טוענים שהיכולות המדהימות של המחשוב התבוני המתקרב מאיימות על המין האנושי. הוקינג אמר ש"מותר האדם על המכונה הוא ביכולת החשיבה האנושית ואם מכונות יצליחו לחשוב באופן מהיר וזול יותר מבני-אדם, לא יהיה בנו צורך יותר."
מאות מדענים ומובילים טכנולוגיים בעולם כבר חתמו על קריאה להדק את הפיקוח על פיתוחי הבינה המלאכותית. בין החותמים גם מנהלי הפרויקטים לפיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית בחברות כמו יבמ (חברת IBM שפיתחה את מחשב העל 'ווטסון'), גוגל ופייסבוק.
מי מודע יותר מהם לפוטנציאל ההתנגשות שבין האדם למכונה וליחסי הכוחות העתידיים בין השניים? - אז כשהם מצביעים על הסכנות שבדהירה המטורפת לפיתוחי הטכנולוגיה החישובית, לעומת ההתפתחות הקבועה והאיטית של החשיבה האנושית, כדאי לשים לב לכך.
בפברואר 2021 הכריז הפורום הכלכלי העולמי על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA). ברית זו תקיים פיתוח הוגן של AI, תוך ניטרול של הסיכונים הנובעים ממערכות אינטליגנציה מלאכותית לא מוסריות או לא מאובטחות.
הנה סרטון על הבינה המלאכותית ויתרונותיה המטורפים אבל גם על הסכנות שבה (עברית):
https://youtu.be/cpWuS8A5Fxw
מעט על הבינה המלאכותית:
http://youtu.be/x-QfL_BmZVE
סופיה, הרובוטית האזרחית החכמה מדגימה מעט מהבלבול והסכנות שבאינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/78-1MlkxyqI
אזהרות המומחים מפני מצב שבו יימצא האדם מול מכונה:
http://youtu.be/CbNy67HrvOo
ורובוטים שמבוססים על בינה מלאכותית (עברית):
http://youtu.be/g0yEDyEppeM
מי הרג את הרובוט המשרת פפר?
הרובוט המשרת פפר (Pepper) שפותח ביפן יצא ב-2015 למכירה בטוקיו. בתקשורת סיפרו אז שבתוך דקה אחת בודדת הוא אזל מן המלאי.
בגובה של 1.20 מטר, ו-30 קילו הוא הגיע מראש, כשהוא "טעון", אבל לא ברגשות אלא ב-200 אפליקציות שהותקנו עליו מראש..פפר ניחן בבינה מלאכותית ואנשי היצרנית, חברת סופטבנק, הסבירו שביצועיו יילכו וישתבחו, ככל שהוא יעבוד ויכיר את הצרכים של בעליו.
עם משימות אפשריות שהוא יכול למלא, כמו טיפול בקשישים, עוזר אישי בבית, חבר לילדים ובייביסיטר, בתחום המסחרי גם כפקיד קבלה במוסדות ממשלתיים ובבתי עסק מגוונים ואפילו כמוכר בחנויות, העתיד נראה ורוד לרובוט הזה וליצרנית שלו, תאגיד הענק היפני סופטבנק.
אמרו עליו שהוא מבין כמה שפות, יכול לתקשר ולהתממשק עם שלל מכשירים חכמים, לזהות באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים את הרגשות והבעות הפנים של האדם שמולו, להבין את רוב השיחות שמתבצעות איתו, להיות מורה וחבר של הילדים, להכיר וללמוד במהלך השנים את בני המשפחה ולהפוך חלק ממנה.
סיפרו גם שהוא מסוגל לא רק לטפל בקשישים אלא גם להיות להם לחבר של ממש, לספק להם את הצרכים החברתיים, להקל על בדידותם ועוד כהנה וכהנה.
אז הוא נראה כהבטחה גדולה לעולם הביתי והעסקי גם יחד, אבל 6 שנים מאוחר יותר, הכריזה סופטבנק על הפסקת ייצור הרובוט. המיזם, מסתבר, גבה מהתאגיד העשיר מחיר כבד ובאופן מסוים בלתי נסבל.
אז מה הוביל לכך שרובוט כה חמוד מבחינת המראה וכה חכם ועשיר מבחינה טכנולוגית, הפך כה מהר למעמסה שכזו על היצרנית העשירה, עד שהחליטה לזרוק אותו מהסיפון?
בתחום הביתי הוא היה אולי בסדר, אבל העולם העסקי, כמה לא מפתיע, הוא הרבה יותר קשה. מרגע שחברות ועסקים, כמו בתי מלון, מסעדות ואפילו שדות תעופה הצטיידו בו, הם גילו שהרובוט, שעולה $2000 ואז עוד $350 בכל חודש לכל יחידה, הפך במהירות לא רק לנטל כלכלי, אלא גם למטרד, נדנוד חסר יכולת ובעיני רבים אפילו למשהו “קריפי”, מלחיץ.
זה הוביל לכך שרבים מהעסקים שרכשו והעסיקו את הרובוט הטרנדי ופרסמו זאת בגאווה החלו לפטר אותו, כלומר לנתקו מהחשמל ומהשירות והודעות לעיתונות על כך.
נראה שלא צריך היה להדגיש את גודל הנזק למחלקת השיווק של סופטבנק. הוא היה אדיר.
כך יצא שסופטבנק לא הרגה רק את פפר אלא סגרה לחלוטין את כל מחלקת הרובוטיקה, המפוארת לשעבר שלה.
הנה פפר, הרובוט המשרת:
https://youtu.be/aZ5VkgvQFBU
כך הוא נע:
https://youtu.be/osD6O4LAcpo
והרובוט פפר מקבל פני חולים בבית החולים:
https://youtu.be/rQAjNgOtwZM
הרובוט המשרת פפר (Pepper) שפותח ביפן יצא ב-2015 למכירה בטוקיו. בתקשורת סיפרו אז שבתוך דקה אחת בודדת הוא אזל מן המלאי.
בגובה של 1.20 מטר, ו-30 קילו הוא הגיע מראש, כשהוא "טעון", אבל לא ברגשות אלא ב-200 אפליקציות שהותקנו עליו מראש..פפר ניחן בבינה מלאכותית ואנשי היצרנית, חברת סופטבנק, הסבירו שביצועיו יילכו וישתבחו, ככל שהוא יעבוד ויכיר את הצרכים של בעליו.
עם משימות אפשריות שהוא יכול למלא, כמו טיפול בקשישים, עוזר אישי בבית, חבר לילדים ובייביסיטר, בתחום המסחרי גם כפקיד קבלה במוסדות ממשלתיים ובבתי עסק מגוונים ואפילו כמוכר בחנויות, העתיד נראה ורוד לרובוט הזה וליצרנית שלו, תאגיד הענק היפני סופטבנק.
אמרו עליו שהוא מבין כמה שפות, יכול לתקשר ולהתממשק עם שלל מכשירים חכמים, לזהות באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים את הרגשות והבעות הפנים של האדם שמולו, להבין את רוב השיחות שמתבצעות איתו, להיות מורה וחבר של הילדים, להכיר וללמוד במהלך השנים את בני המשפחה ולהפוך חלק ממנה.
סיפרו גם שהוא מסוגל לא רק לטפל בקשישים אלא גם להיות להם לחבר של ממש, לספק להם את הצרכים החברתיים, להקל על בדידותם ועוד כהנה וכהנה.
אז הוא נראה כהבטחה גדולה לעולם הביתי והעסקי גם יחד, אבל 6 שנים מאוחר יותר, הכריזה סופטבנק על הפסקת ייצור הרובוט. המיזם, מסתבר, גבה מהתאגיד העשיר מחיר כבד ובאופן מסוים בלתי נסבל.
אז מה הוביל לכך שרובוט כה חמוד מבחינת המראה וכה חכם ועשיר מבחינה טכנולוגית, הפך כה מהר למעמסה שכזו על היצרנית העשירה, עד שהחליטה לזרוק אותו מהסיפון?
בתחום הביתי הוא היה אולי בסדר, אבל העולם העסקי, כמה לא מפתיע, הוא הרבה יותר קשה. מרגע שחברות ועסקים, כמו בתי מלון, מסעדות ואפילו שדות תעופה הצטיידו בו, הם גילו שהרובוט, שעולה $2000 ואז עוד $350 בכל חודש לכל יחידה, הפך במהירות לא רק לנטל כלכלי, אלא גם למטרד, נדנוד חסר יכולת ובעיני רבים אפילו למשהו “קריפי”, מלחיץ.
זה הוביל לכך שרבים מהעסקים שרכשו והעסיקו את הרובוט הטרנדי ופרסמו זאת בגאווה החלו לפטר אותו, כלומר לנתקו מהחשמל ומהשירות והודעות לעיתונות על כך.
נראה שלא צריך היה להדגיש את גודל הנזק למחלקת השיווק של סופטבנק. הוא היה אדיר.
כך יצא שסופטבנק לא הרגה רק את פפר אלא סגרה לחלוטין את כל מחלקת הרובוטיקה, המפוארת לשעבר שלה.
הנה פפר, הרובוט המשרת:
https://youtu.be/aZ5VkgvQFBU
כך הוא נע:
https://youtu.be/osD6O4LAcpo
והרובוט פפר מקבל פני חולים בבית החולים:
https://youtu.be/rQAjNgOtwZM
מהי המוסיקה שיוצר ה-AI?
המוסיקה של הבינה מלאכותית הג'נרטיבית היא אחד הפלאים האחרונים והמדהימים של הז'אנר הנפלא הזה.
בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) היא בינה מלאכותית שיכולה לייצר עבור המשתמש מגוון של תוכן חדש, החל מטקסטים, דרך תמונות, סרטונים, מוסיקה ומגוון סוגי מדיה נוספים.
הבינה המלאכותית המוזיקלית יודעת לעשות 3 דברים:
1. לקבל דאטה מוסיקלי, כלומר נתונים, בכמויות ענק, מכל סגנון של מוסיקה, מכל תקופה או אזור ותרבות בעולם ועם כל קול וכלי מוסיקלי אפשרי.
2. ללמוד מהדאטה הזה איך הדברים נשמעים.
3. לייצר מוסיקה חדשה, לפי דרישות המשתמש כפי שנוסחו בהוראה מילולית פשוטה (פרומפט).
פלטפורמות וכלי בינה פופולריים כמו Suno ו-Udio מאפשרים היום יצירת מוסיקה קלה וחדשנית. יצירה כזו של מוסיקה לא מחייבת את המשתמשים בידע מוסיקלי אלא רק ביכולות ניסוח פרומפטים וטעם טוב, שיאפשר ליצור מוסיקה טובה באמצעות בינה מלאכותית.
את הידע המוסיקלי שנדרש מאז ומעולם, בכדי להלחין ולכתוב שירים ומוסיקה כלית, מחליפים כאן אלגוריתמים מתקדמים ויכולת של המודלים הבינתיים להבין את הפרומפטים, אותם תיאורים טקסטואליים שהמשתמשים כותבים ולהפוך אותם ליצירות מוסיקליות, שכוללות מלודיה (מנגינה), עיבוד והפקה שנשמעת לא פעם מקצועית והולכת ומשתפרת בכל גרסה חדשה.
היכולת המדהימה הזו, שמאפשרת לאנשים ללא רקע מוסיקלי ליצור מוסיקה ושירים שלמים בקלות יחסית, מאפשרת פתיחה של עולם יצירת המוסיקה לציבורים חדשים ופותחת הזדמנויות חדשות לביטוי יצירתי ואמנותי.
פרויקט נחמד ביוטיוב, למשל, נקרא AI Beatles ומייצר שירים שהביטלס מעולם לא שרו. הם מהמילים והמוסיקה ועד לקולות וצורת השירה, הם נשמעים מאוד כמו הדבר האמיתי אבל הם לגמרי בינה מלאכותית. את הקליפים יוצרים שם מחומרים אמיתיים, אבל סביר להניח שעם התפתחות המודלים המדהימים של הווידאו הגנרטיבי גם הם יזכו לשדרוג בינתי ובהמשך יהיו לגמרי AI.
עוד מודל Gen AI מעניין הוא Diff-A-Riff, שיוצר ליווי כלי לריף מוסיקלי שהעלית. הוא משתמש במקודד אוטומטי (CAE) ומודל דיפוזיה סמוי (LDM) כדי ליצור ערוצי מוסיקה, תפקידי כלים נוספים שמתאימים ללוות את הריף המקורי. עם Diff-A-Riff, ניתן לתת רפרנס, מעין השראה או רוח מוסיקלית, או פרומפט - הנחייה מילולית שתנחה את המודל בהפקת הערוצים הנוספים הללו. בכך פותח המודל, כלומר הכלי, אפשרויות חדשות ומרגשות, הן למוסיקאים המחפשים השראה וכן לחובבים או מתעניינים שרוצים לשלב בינה גנרטיבית וכלי AI במוסיקה.
הנה המודל של Suno שמייצר מוסיקת AI בהזמנה:
https://youtu.be/3_pxKK2wqvI
הבינה המוסיקלית המדהימה של Udio:
https://youtu.be/aQC0FI_asKY
המחשה מוקדמת של שיטת הוספת הכלים והתפקידים במודל Diff-A-Riff:
https://youtu.be/dAq0YcOAB4k
הדוגמאות של המודל הבא מ-Eleven labs:
https://youtu.be/WA4Aco4rnTA
טעם רע או אזהרה - הקליפ של Apple שמדגים את החשש של המוסיקאים דווקא מ-Ai:
https://youtu.be/ntjkwIXWtrc
תמיד יהיה מנוע וידאו שיאפשר להפוך את זה לקליפ:
https://youtu.be/Xfhulh3iyWQ
מוסיקה קלאסית לכינור וכלי מיתר שיצרה בינה:
https://youtu.be/iQ6ITnYAIok
Ai Beatles - הפרויקט שמייצר שירים שהביטלס מעולם לא שרו:
https://youtu.be/FSbXnOKBK40
וההבטחה המפוקפקת אך אפשרית לעשות כסף ממוסיקת הבינה:
https://youtu.be/cvRJ_izhs28?long=yes
המוסיקה של הבינה מלאכותית הג'נרטיבית היא אחד הפלאים האחרונים והמדהימים של הז'אנר הנפלא הזה.
בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) היא בינה מלאכותית שיכולה לייצר עבור המשתמש מגוון של תוכן חדש, החל מטקסטים, דרך תמונות, סרטונים, מוסיקה ומגוון סוגי מדיה נוספים.
הבינה המלאכותית המוזיקלית יודעת לעשות 3 דברים:
1. לקבל דאטה מוסיקלי, כלומר נתונים, בכמויות ענק, מכל סגנון של מוסיקה, מכל תקופה או אזור ותרבות בעולם ועם כל קול וכלי מוסיקלי אפשרי.
2. ללמוד מהדאטה הזה איך הדברים נשמעים.
3. לייצר מוסיקה חדשה, לפי דרישות המשתמש כפי שנוסחו בהוראה מילולית פשוטה (פרומפט).
פלטפורמות וכלי בינה פופולריים כמו Suno ו-Udio מאפשרים היום יצירת מוסיקה קלה וחדשנית. יצירה כזו של מוסיקה לא מחייבת את המשתמשים בידע מוסיקלי אלא רק ביכולות ניסוח פרומפטים וטעם טוב, שיאפשר ליצור מוסיקה טובה באמצעות בינה מלאכותית.
את הידע המוסיקלי שנדרש מאז ומעולם, בכדי להלחין ולכתוב שירים ומוסיקה כלית, מחליפים כאן אלגוריתמים מתקדמים ויכולת של המודלים הבינתיים להבין את הפרומפטים, אותם תיאורים טקסטואליים שהמשתמשים כותבים ולהפוך אותם ליצירות מוסיקליות, שכוללות מלודיה (מנגינה), עיבוד והפקה שנשמעת לא פעם מקצועית והולכת ומשתפרת בכל גרסה חדשה.
היכולת המדהימה הזו, שמאפשרת לאנשים ללא רקע מוסיקלי ליצור מוסיקה ושירים שלמים בקלות יחסית, מאפשרת פתיחה של עולם יצירת המוסיקה לציבורים חדשים ופותחת הזדמנויות חדשות לביטוי יצירתי ואמנותי.
פרויקט נחמד ביוטיוב, למשל, נקרא AI Beatles ומייצר שירים שהביטלס מעולם לא שרו. הם מהמילים והמוסיקה ועד לקולות וצורת השירה, הם נשמעים מאוד כמו הדבר האמיתי אבל הם לגמרי בינה מלאכותית. את הקליפים יוצרים שם מחומרים אמיתיים, אבל סביר להניח שעם התפתחות המודלים המדהימים של הווידאו הגנרטיבי גם הם יזכו לשדרוג בינתי ובהמשך יהיו לגמרי AI.
עוד מודל Gen AI מעניין הוא Diff-A-Riff, שיוצר ליווי כלי לריף מוסיקלי שהעלית. הוא משתמש במקודד אוטומטי (CAE) ומודל דיפוזיה סמוי (LDM) כדי ליצור ערוצי מוסיקה, תפקידי כלים נוספים שמתאימים ללוות את הריף המקורי. עם Diff-A-Riff, ניתן לתת רפרנס, מעין השראה או רוח מוסיקלית, או פרומפט - הנחייה מילולית שתנחה את המודל בהפקת הערוצים הנוספים הללו. בכך פותח המודל, כלומר הכלי, אפשרויות חדשות ומרגשות, הן למוסיקאים המחפשים השראה וכן לחובבים או מתעניינים שרוצים לשלב בינה גנרטיבית וכלי AI במוסיקה.
הנה המודל של Suno שמייצר מוסיקת AI בהזמנה:
https://youtu.be/3_pxKK2wqvI
הבינה המוסיקלית המדהימה של Udio:
https://youtu.be/aQC0FI_asKY
המחשה מוקדמת של שיטת הוספת הכלים והתפקידים במודל Diff-A-Riff:
https://youtu.be/dAq0YcOAB4k
הדוגמאות של המודל הבא מ-Eleven labs:
https://youtu.be/WA4Aco4rnTA
טעם רע או אזהרה - הקליפ של Apple שמדגים את החשש של המוסיקאים דווקא מ-Ai:
https://youtu.be/ntjkwIXWtrc
תמיד יהיה מנוע וידאו שיאפשר להפוך את זה לקליפ:
https://youtu.be/Xfhulh3iyWQ
מוסיקה קלאסית לכינור וכלי מיתר שיצרה בינה:
https://youtu.be/iQ6ITnYAIok
Ai Beatles - הפרויקט שמייצר שירים שהביטלס מעולם לא שרו:
https://youtu.be/FSbXnOKBK40
וההבטחה המפוקפקת אך אפשרית לעשות כסף ממוסיקת הבינה:
https://youtu.be/cvRJ_izhs28?long=yes
מי חשב פעם שאוטוטו מכונות יחליפו בני אדם לחלוטין?
זה היה הרברט סיימון שאמר בשנת 1956 ש"בתוך 20 שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעשות כל מלאכה שבני אדם יכולים לעשות."
אז נכון שבאמת מכונות הולכות ומחליפות את בני האדם בהמון תחומים שבעבר נשמרו לידיים אנושיות, אבל זה לא קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ולמעשה גם היום עדיין לא התממש, לפחות לא כמו שצפה סיימון.
אגב, ההערכה של אותם מומחים, של מתי יחליפו מחשבים את האדם התבוני, הלכה והתרחקה. אם אז נטו לחשוב שזה ייקח שנים ספורות, לאט לאט זה הלך והתארך וההערכות נעשו ריאליות יותר. זה קרה משום שהמומחים הלכו והבינו כמה מורכב לייצר מחשב תבוני, ברמה של בן אדם חושב.
בתחומים רבים החליפו היום תוכנות חכמות, רובוטים מתוכנתים ואלגוריתמים מתוחכמים להפליא, את העובדים האנושיים שעבדו לפניהם, אבל הקצב עדיין זוחל יחסית לנבואה ההיא.
כך שגם אם נראה שנצטרך להמתין עוד קצת עד שרובוטים חכמים ומצוידים בבינה מלאכותית יחליפו את הידיים והראש של בני-אדם כמעט לגמרי, זה עלול לקרות בעתיד בתחומים רבים.
נראה שזה ייקח עוד זמן מה, אבל מצד שני מתחילת 2023 נראה שהבינה המלאכותית והלמידה העמוקה החלו פולשות גם לעולם של היוצרים ובגדול ולאיים על הקריירה שלהם.
כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT ו-DALL-E של OpenAI, או המתחרה Stable AI, מציגים יצירות בינה מלאכותיות, זוכים להצלחה בעולם היצירה והאמנות ומעוררים את הדיון הציבורי.
אפליקציות כמו Lensa AI ממנפות את ה-Stable Diffusion בקוד פתוח ויוצרות ברגע ציורים ואוואטרים ברמה של אמנים מקצועיים, הדבר מתחיל להשפיע על האמנים עצמם.
האופן שבו מחוללי אמנות AI (בחיוך נכנה אותם "מחוללאי") יכולים להחליף יוצרים ולמסמס את פרנסתם הוא די ברור. אבל דברים מסוימים אסור שיימסרו לעולם לידיהם של רובוטים ומכונות. החל מתחומים שמחייבים אתיקה וחשיבה מוסרית ועד נושאים שבהם מכונות עלולות להגיע ליכולת של השתלטות ואף למצב של לוחמה במין האנושי.
אם נהיה תלויים בהם שם, אזי יש סיכוי שהמין האנושי ייפגע אנושות ואף יושמד לחלוטין. או בלשון של אחד המומחים הגדולים בתחום ה-AI, הפרופסור מרווין מינסקי מאוניברסיטת MIT, שאמר שבסוף "זה יהיה מזל אם הם (הרובוטים) יתנו לנו להיות חיות המחמד שלהם..."
הנה סרטון שמתאר החלפת עובדים ברובוטים במפעלי פוקסקון שמייצרים סמארטפונים:
http://youtu.be/Vd5R7BHcFfo
תיאור של האבטלה החדשה, שנוצרת כתוצאה מטכנולוגיה שהולכת ומחליפה בני-אדם (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
כך הציג צ'ארלי צ'פלין בחיוך מריר את מכונת ההאכלה שתאכיל את העובד על פס הייצור, כדי לחסוך זמן:
https://youtu.be/_OKs2MWaBcA
ובחיוך - העתיד של האבטלה בה יחליף AI עובדים (עברית):
https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes
זה היה הרברט סיימון שאמר בשנת 1956 ש"בתוך 20 שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעשות כל מלאכה שבני אדם יכולים לעשות."
אז נכון שבאמת מכונות הולכות ומחליפות את בני האדם בהמון תחומים שבעבר נשמרו לידיים אנושיות, אבל זה לא קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ולמעשה גם היום עדיין לא התממש, לפחות לא כמו שצפה סיימון.
אגב, ההערכה של אותם מומחים, של מתי יחליפו מחשבים את האדם התבוני, הלכה והתרחקה. אם אז נטו לחשוב שזה ייקח שנים ספורות, לאט לאט זה הלך והתארך וההערכות נעשו ריאליות יותר. זה קרה משום שהמומחים הלכו והבינו כמה מורכב לייצר מחשב תבוני, ברמה של בן אדם חושב.
בתחומים רבים החליפו היום תוכנות חכמות, רובוטים מתוכנתים ואלגוריתמים מתוחכמים להפליא, את העובדים האנושיים שעבדו לפניהם, אבל הקצב עדיין זוחל יחסית לנבואה ההיא.
כך שגם אם נראה שנצטרך להמתין עוד קצת עד שרובוטים חכמים ומצוידים בבינה מלאכותית יחליפו את הידיים והראש של בני-אדם כמעט לגמרי, זה עלול לקרות בעתיד בתחומים רבים.
נראה שזה ייקח עוד זמן מה, אבל מצד שני מתחילת 2023 נראה שהבינה המלאכותית והלמידה העמוקה החלו פולשות גם לעולם של היוצרים ובגדול ולאיים על הקריירה שלהם.
כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT ו-DALL-E של OpenAI, או המתחרה Stable AI, מציגים יצירות בינה מלאכותיות, זוכים להצלחה בעולם היצירה והאמנות ומעוררים את הדיון הציבורי.
אפליקציות כמו Lensa AI ממנפות את ה-Stable Diffusion בקוד פתוח ויוצרות ברגע ציורים ואוואטרים ברמה של אמנים מקצועיים, הדבר מתחיל להשפיע על האמנים עצמם.
האופן שבו מחוללי אמנות AI (בחיוך נכנה אותם "מחוללאי") יכולים להחליף יוצרים ולמסמס את פרנסתם הוא די ברור. אבל דברים מסוימים אסור שיימסרו לעולם לידיהם של רובוטים ומכונות. החל מתחומים שמחייבים אתיקה וחשיבה מוסרית ועד נושאים שבהם מכונות עלולות להגיע ליכולת של השתלטות ואף למצב של לוחמה במין האנושי.
אם נהיה תלויים בהם שם, אזי יש סיכוי שהמין האנושי ייפגע אנושות ואף יושמד לחלוטין. או בלשון של אחד המומחים הגדולים בתחום ה-AI, הפרופסור מרווין מינסקי מאוניברסיטת MIT, שאמר שבסוף "זה יהיה מזל אם הם (הרובוטים) יתנו לנו להיות חיות המחמד שלהם..."
הנה סרטון שמתאר החלפת עובדים ברובוטים במפעלי פוקסקון שמייצרים סמארטפונים:
http://youtu.be/Vd5R7BHcFfo
תיאור של האבטלה החדשה, שנוצרת כתוצאה מטכנולוגיה שהולכת ומחליפה בני-אדם (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
כך הציג צ'ארלי צ'פלין בחיוך מריר את מכונת ההאכלה שתאכיל את העובד על פס הייצור, כדי לחסוך זמן:
https://youtu.be/_OKs2MWaBcA
ובחיוך - העתיד של האבטלה בה יחליף AI עובדים (עברית):
https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?
זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!
ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..
ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.
במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.
אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - אדם כזה יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד, אבל זה שלא מבין אירוניה או סרקזם והומור. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.
הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:
https://youtu.be/dj3EvdOJXMc
ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:
http://youtu.be/vkrV4MiX4IM
הנה נאום לנשיא טראמפ שכתב מחשב:
https://youtu.be/EFHyzuqjaok
חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:
http://youtu.be/EEczLkSTSrQ
ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:
https://youtu.be/inlkQcSjD9w
זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!
ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..
ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.
במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.
אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - אדם כזה יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד, אבל זה שלא מבין אירוניה או סרקזם והומור. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.
הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:
https://youtu.be/dj3EvdOJXMc
ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:
http://youtu.be/vkrV4MiX4IM
הנה נאום לנשיא טראמפ שכתב מחשב:
https://youtu.be/EFHyzuqjaok
חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:
http://youtu.be/EEczLkSTSrQ
ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:
https://youtu.be/inlkQcSjD9w
