שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי בדיוק אבטלה?
אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.
האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.
אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.
בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.
כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):
https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4
סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):
http://youtu.be/EPjYm1DhzmU
האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
ואפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/MVMFtklvXNc
מי חשב פעם שאוטוטו מכונות יחליפו בני אדם לחלוטין?
זה היה הרברט סיימון שאמר בשנת 1956 ש"בתוך 20 שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעשות כל מלאכה שבני אדם יכולים לעשות."
אז נכון שבאמת מכונות הולכות ומחליפות את בני האדם בהמון תחומים שבעבר נשמרו לידיים אנושיות, אבל זה לא קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ולמעשה גם היום עדיין לא התממש, לפחות לא כמו שצפה סיימון.
אגב, ההערכה של אותם מומחים, של מתי יחליפו מחשבים את האדם התבוני, הלכה והתרחקה. אם אז נטו לחשוב שזה ייקח שנים ספורות, לאט לאט זה הלך והתארך וההערכות נעשו ריאליות יותר. זה קרה משום שהמומחים הלכו והבינו כמה מורכב לייצר מחשב תבוני, ברמה של בן אדם חושב.
בתחומים רבים החליפו היום תוכנות חכמות, רובוטים מתוכנתים ואלגוריתמים מתוחכמים להפליא, את העובדים האנושיים שעבדו לפניהם, אבל הקצב עדיין זוחל יחסית לנבואה ההיא.
כך שגם אם נראה שנצטרך להמתין עוד קצת עד שרובוטים חכמים ומצוידים בבינה מלאכותית יחליפו את הידיים והראש של בני-אדם כמעט לגמרי, זה עלול לקרות בעתיד בתחומים רבים.
נראה שזה ייקח עוד זמן מה, אבל מצד שני מתחילת 2023 נראה שהבינה המלאכותית והלמידה העמוקה החלו פולשות גם לעולם של היוצרים ובגדול ולאיים על הקריירה שלהם.
כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT ו-DALL-E של OpenAI, או המתחרה Stable AI, מציגים יצירות בינה מלאכותיות, זוכים להצלחה בעולם היצירה והאמנות ומעוררים את הדיון הציבורי.
אפליקציות כמו Lensa AI ממנפות את ה-Stable Diffusion בקוד פתוח ויוצרות ברגע ציורים ואוואטרים ברמה של אמנים מקצועיים, הדבר מתחיל להשפיע על האמנים עצמם.
האופן שבו מחוללי אמנות AI (בחיוך נכנה אותם "מחוללאי") יכולים להחליף יוצרים ולמסמס את פרנסתם הוא די ברור. אבל דברים מסוימים אסור שיימסרו לעולם לידיהם של רובוטים ומכונות. החל מתחומים שמחייבים אתיקה וחשיבה מוסרית ועד נושאים שבהם מכונות עלולות להגיע ליכולת של השתלטות ואף למצב של לוחמה במין האנושי.
אם נהיה תלויים בהם שם, אזי יש סיכוי שהמין האנושי ייפגע אנושות ואף יושמד לחלוטין. או בלשון של אחד המומחים הגדולים בתחום ה-AI, הפרופסור מרווין מינסקי מאוניברסיטת MIT, שאמר שבסוף "זה יהיה מזל אם הם (הרובוטים) יתנו לנו להיות חיות המחמד שלהם..."
הנה סרטון שמתאר החלפת עובדים ברובוטים במפעלי פוקסקון שמייצרים סמארטפונים:
http://youtu.be/Vd5R7BHcFfo
תיאור של האבטלה החדשה, שנוצרת כתוצאה מטכנולוגיה שהולכת ומחליפה בני-אדם (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
כך הציג צ'ארלי צ'פלין בחיוך מריר את מכונת ההאכלה שתאכיל את העובד על פס הייצור, כדי לחסוך זמן:
https://youtu.be/_OKs2MWaBcA
ובחיוך - העתיד של האבטלה בה יחליף AI עובדים (עברית):
https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes
מה זה UBI שישמור בעתיד על מובטלי ה-AI?
מדובר ברעיון מסעיר ויצירתי. הוא נקרא "הכנסה בסיסית אוניברסלית" (Universal Basic Income בקיצור UBI) ובעזרתו יש מי שמנסים לקדם את פני הרעה של הקדמה הבינתית, המאיימת על כל עולם התעסוקה של העתיד.
כוונתו להעמיד לרשות כל אדם הכנסה בסיסית, שמטרתה לסייע בהפחתת ההשפעות של הטכנולוגיה על העובדים. הכנסה בסיסית כזו תחושב על ידי "חישוב בסיסי אוניברסלי" ודי אחיד.
הרעיון הוא להציע הכנסה בסיסית אוניברסלית, מעין תשלום מזומן, ללא תנאים, שיינתן לכל מבוגרי האוכלוסייה, ללא קשר לעושרם ולמצבם התעסוקתי. המטרה היא לספק רשת ביטחון לאנשים שהמשרות והתעסוקה שלהם מאוימות על ידי חידושי הטכנולוגיה, כולל ובמיוחד הרובוטיקה והבינה המלאכותית.
הכוונה היא לאפשר להם לחפש עבודה בתחומים שמדברים אליהם ומעניינים אותם, בדברים שיסייעו להם לממש את עצמם והם יכולים להצליח בהם, לבלוט ולנצנץ - אולי אפילו ליזום עסק משלהם וליצור לעצמם בסיס כלכלי מבלי להיות שכירים, באיום מתמיד של אבטלה...
גם אם שמרנים רבים נוטים לדחות את מה שהם תופסים כרווחה שתקטין את המוטיבציה של אנשים לחפש עבודה ולעבוד, ניסיונות לחלק UBI לתושבי ערים ומדינות בארצות הברית הראו תוצאות חיוביות בדרך כלל. חלק מהתוכניות הללו, אגב, העניקו את התשלומים באופן סלקטיבי לאנשים, על סמך הצורך המוכח או המעמד החברתי שלהם ולא לכל האוכלוסייה כולה.
בין התומכים ביוזמה הזו ניתן למצוא גם רבים מראשי ומצליחני ההייטק, כולל מי שמובילים את התפוצצות ה-AI הנוכחית, ביניהם מנכ"ל חברת OpenAI והאדם הכי חזק בעולם הבינה המלאכותית כרגע, סם אלטמן.
לשיטתו, דווקא בשל החשש שהבינה המלאכותית תלך ותחליף אינספור עובדים אנושיים, כולל אנשים שלמדו מקצועות ורכשו תארים ומומחיות ויהפכו למובטלים, אולי אפילו מובטלים כרוניים, דווקא בצל החשש הזה כדאי לתת את ההכנסה הבסיסית המדוברת.
לשיטתו של אלטמן, כל אזרח יקבל, אולי במקום כסף, חלק ממחשב סופר-מתקדם, שהוא מכנה לצורך העניין GPT-7. כל מקבל כזה, אלטמן גורס, יכול יהיה לעשות כרצונו בחלק שקיבל. יהיו מי שישתמשו בו ויקימו מיזם, למשל טכנולוגי, או יהיו שותפים במיזם כזה, אחרים ירצו אולי למכור את החלק שלהם לאחרים, יהיו שיעדיפו לתרום אותו לטובת מחקר בפתרון בעיות עולמיות, כמו משבר האקלים או חקר הסרטן.
ההנחה של מנכ"ל OpenAI היא שעם הטמעתה של הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר ויותר היבטים של חיינו, הבעלות על יחידה של מודל שפה גדול, כזה שהוא מכנה GPT7, עשויה להיות בעלת ערך גדול יותר מאשר כסף. אלטמן רואה עולם בו כל אדם בחברה העתידית יחזיק למעשה חלק מהקידמה והיצרנות העתידית ויוכלו להבטיח לעצמם ולמשפחתם פרנסה בעתיד.
הנה רעיון ההכנסה הבסיסית אוניברסלית (עברית):
https://youtu.be/8rM_-49DPe4
בטלנות? רוגע כלכלי? - על ניסוי ראשון איך זה ישפיע על בני אדם? (עברית)
https://youtu.be/u_-N_AWQQiI
בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):
https://youtu.be/0AGYOv0sGHg
וסרטון מקיף על ה-UBI ומשמעויותיו (מתורגם):
https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes
כיצד נסלל כביש 66 כדי לסייע למובטלים?
כביש 66 (Route 66), או דרך 66 המפורסמת, הם שמותיה של דרך סלולה הנמתחת בין שיקגו לוס-אנג'לס וזכתה לשלל כינויים. מיד עם תום סלילתה, הדרך הזו הוגדרה כ"מיין סטריט אוף אמריקה", שזה משהו כמו "הרחוב הראשי של אמריקה".
למעשה, Route 66 ההיסטורית היא האוטוסטרדה הראשונה באמריקה. בסוף שנות העשרים במאה שעברה, החלו לסלול בארצות הברית דרכים ראשיות כאלו. עם תחילתו של המשבר הכלכלי ב-1929 ובשל הצורך לספק תעסוקה למיליוני המצטרפים לשורת המובטלים, נוצרה תכנית "הניו-דיל", תכנית כלכלית שנועדה לתת תנופה עצומה לכלכלה האמריקאית. במסגרת היו-דיל מימן הממשל האמריקאי פרויקטים ענקיים, ביניהם את סלילתם של כבישים פדרליים ענקיים. אז נסללה ומיד הפכה הדרך הידועה כ"כביש 66" לדרך המלך.
דרך 66 איבדה זה מכבר את חשיבותה הגיאוגרפית. היא הוחלפה על ידי הכביש המודרני "אינטרסטייט 40" ונותרה בעיקר כביש שירותים איטי ורומנטי משהו. הכביש הדו-מסלולי הזה חוצה היום את אמריקה האחרת, הנידחת. בנהיגה אינסופית בו הוא מתפתל בין שטחים חקלאיים למישורים אינסופיים, פוגש תיבות דואר בודדות, הניצבות בצמתים קטנות ושייכות לחוות רחוקות מהכביש. בדרכו משיקאגו אל האוקינוס השקט, חוצה רוט 66 לא פחות מ-8 מדינות שונות, כולל את מדינות מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו-מקסיקו ואריזונה.
נסיעה בכביש הזה היא כמו טיסה במכונת זמן לאמריקה של פעם, זו של סרטי הקולנוע הישנים מהוליווד. את הדרך מעטרים מדי פעם עיירות וכפרים ציוריים, תחנות דלק שנראות נטושות ומוסכים אקראיים. לצד בתים מאבן חול, דיינרים משפחתיים ונדיבים ושלטים בגופנים של פעם, תגלו שגעגוע יתעורר בכם, לאמריקה של פעם, אפילו אם לא הייתם בה מעולם.
ב-1946 נכנס הכביש לתרבות האמריקאית והפך לאייקון אמריקאי רשמי. זה קרה כשהזמר בובי טרופס כתב את הלהיט "Getting kicks from Route 66", המתנגן גם היום. אחר כך באה גם סדרת טלוויזיה מצליחה בשם הדרך, שרוב ההתרחשויות בה היו בתחנת דלק אופיינית לכביש. רוט 66 אמנם כבר לא מלאה במכוניות ענק אמריקאיות, אבל היא עדיין הדבר האמיתי.
הנה סיפורה של דרך 66:
https://youtu.be/qy_EFQfylw8
נסיעה בדרך:
https://youtu.be/QgkmiGHJau8
פינות קסם ובילויים שפוגשים בטיול על הדרך:
https://youtu.be/pCb1U2z0Bxo
קפיצות זמן בדרך 66:
https://youtu.be/ufx-_98fmCU
תמונות מהדרך המפורסמת:
https://youtu.be/x-JW0x4W9sw
חוויות של משפחה ישראלית על הכביש:
https://youtu.be/yh8f5LIs5EU
להיט הענק של ה"רולינג סטונס" שהוקדש לכביש 66:
https://youtu.be/BE36QIwwkOc
סטנדרט ג'אז מפורסם שהוקדש לו:
https://youtu.be/9nuDE1SJlPo
וסרט ארוך של שבועיים נסיעה ב"רחוב הראשי של אמריקה":
https://youtu.be/H0bA72fjHMQ?long=yes
מהו פופוליזם?
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מה היה השפל הגדול?
"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מהם הארנבים האנושיים שעוזרים לנו?
מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, לשליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים.
חברות כמו TaskRabbit שהייתה מהראשונות בסצנה הזו מאפשרות מאז לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.
לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.
היום מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. התחום זכה לכינוי "כלכלת החלטורה" ומהווה את הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לקבל עזרה בתשלום מאנשים עם זמן פנוי וכישורים או יכולות שדרושים להם, לצורך ספציפי. הראשונים מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה בעבודה או שירות שהם נותנים להם.
כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:
http://youtu.be/GlUvHQwLT7k
מייסדת ומנהלת האתר מספרת כיצד חשבה עליו:
https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
מה הייתה תכנית הניו-דיל שניצחה את השפל הגדול?
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, התפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
למעשה, "הדיל החדש" די התנהל בשיטה של "ניסוי וטעייה". הנשיא רוזוולט ויועציו מדדו את ההצלחות ולמדו מהטעויות, כשהם משפרים ויוצרים שינוי מתמיד בכלכלה ובמצב.
וכך, בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע עם ההצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, ממש עם תום "השפל הגדול".
זו אחת הסיבות שבארצות הברית נתפס עד היום פרנקלין דלאנו רוזוולט כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים וכמי שעל ה'ניו דיל' הוביל את אמריקה לצלוח את השפל הכלכלי ולהגיע למעמדה העולמי בפסגה.
הנה סיפורו של "הניו-דיל":
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:
https://youtu.be/c0tPZoPWgBI
כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):
https://youtu.be/VIF9NH4L700
תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.
האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.
אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.
בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.
כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):
https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4
סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):
http://youtu.be/EPjYm1DhzmU
האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
ואפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/MVMFtklvXNc
זה היה הרברט סיימון שאמר בשנת 1956 ש"בתוך 20 שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעשות כל מלאכה שבני אדם יכולים לעשות."
אז נכון שבאמת מכונות הולכות ומחליפות את בני האדם בהמון תחומים שבעבר נשמרו לידיים אנושיות, אבל זה לא קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ולמעשה גם היום עדיין לא התממש, לפחות לא כמו שצפה סיימון.
אגב, ההערכה של אותם מומחים, של מתי יחליפו מחשבים את האדם התבוני, הלכה והתרחקה. אם אז נטו לחשוב שזה ייקח שנים ספורות, לאט לאט זה הלך והתארך וההערכות נעשו ריאליות יותר. זה קרה משום שהמומחים הלכו והבינו כמה מורכב לייצר מחשב תבוני, ברמה של בן אדם חושב.
בתחומים רבים החליפו היום תוכנות חכמות, רובוטים מתוכנתים ואלגוריתמים מתוחכמים להפליא, את העובדים האנושיים שעבדו לפניהם, אבל הקצב עדיין זוחל יחסית לנבואה ההיא.
כך שגם אם נראה שנצטרך להמתין עוד קצת עד שרובוטים חכמים ומצוידים בבינה מלאכותית יחליפו את הידיים והראש של בני-אדם כמעט לגמרי, זה עלול לקרות בעתיד בתחומים רבים.
נראה שזה ייקח עוד זמן מה, אבל מצד שני מתחילת 2023 נראה שהבינה המלאכותית והלמידה העמוקה החלו פולשות גם לעולם של היוצרים ובגדול ולאיים על הקריירה שלהם.
כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT ו-DALL-E של OpenAI, או המתחרה Stable AI, מציגים יצירות בינה מלאכותיות, זוכים להצלחה בעולם היצירה והאמנות ומעוררים את הדיון הציבורי.
אפליקציות כמו Lensa AI ממנפות את ה-Stable Diffusion בקוד פתוח ויוצרות ברגע ציורים ואוואטרים ברמה של אמנים מקצועיים, הדבר מתחיל להשפיע על האמנים עצמם.
האופן שבו מחוללי אמנות AI (בחיוך נכנה אותם "מחוללאי") יכולים להחליף יוצרים ולמסמס את פרנסתם הוא די ברור. אבל דברים מסוימים אסור שיימסרו לעולם לידיהם של רובוטים ומכונות. החל מתחומים שמחייבים אתיקה וחשיבה מוסרית ועד נושאים שבהם מכונות עלולות להגיע ליכולת של השתלטות ואף למצב של לוחמה במין האנושי.
אם נהיה תלויים בהם שם, אזי יש סיכוי שהמין האנושי ייפגע אנושות ואף יושמד לחלוטין. או בלשון של אחד המומחים הגדולים בתחום ה-AI, הפרופסור מרווין מינסקי מאוניברסיטת MIT, שאמר שבסוף "זה יהיה מזל אם הם (הרובוטים) יתנו לנו להיות חיות המחמד שלהם..."
הנה סרטון שמתאר החלפת עובדים ברובוטים במפעלי פוקסקון שמייצרים סמארטפונים:
http://youtu.be/Vd5R7BHcFfo
תיאור של האבטלה החדשה, שנוצרת כתוצאה מטכנולוגיה שהולכת ומחליפה בני-אדם (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
כך הציג צ'ארלי צ'פלין בחיוך מריר את מכונת ההאכלה שתאכיל את העובד על פס הייצור, כדי לחסוך זמן:
https://youtu.be/_OKs2MWaBcA
ובחיוך - העתיד של האבטלה בה יחליף AI עובדים (עברית):
https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes
מדובר ברעיון מסעיר ויצירתי. הוא נקרא "הכנסה בסיסית אוניברסלית" (Universal Basic Income בקיצור UBI) ובעזרתו יש מי שמנסים לקדם את פני הרעה של הקדמה הבינתית, המאיימת על כל עולם התעסוקה של העתיד.
כוונתו להעמיד לרשות כל אדם הכנסה בסיסית, שמטרתה לסייע בהפחתת ההשפעות של הטכנולוגיה על העובדים. הכנסה בסיסית כזו תחושב על ידי "חישוב בסיסי אוניברסלי" ודי אחיד.
הרעיון הוא להציע הכנסה בסיסית אוניברסלית, מעין תשלום מזומן, ללא תנאים, שיינתן לכל מבוגרי האוכלוסייה, ללא קשר לעושרם ולמצבם התעסוקתי. המטרה היא לספק רשת ביטחון לאנשים שהמשרות והתעסוקה שלהם מאוימות על ידי חידושי הטכנולוגיה, כולל ובמיוחד הרובוטיקה והבינה המלאכותית.
הכוונה היא לאפשר להם לחפש עבודה בתחומים שמדברים אליהם ומעניינים אותם, בדברים שיסייעו להם לממש את עצמם והם יכולים להצליח בהם, לבלוט ולנצנץ - אולי אפילו ליזום עסק משלהם וליצור לעצמם בסיס כלכלי מבלי להיות שכירים, באיום מתמיד של אבטלה...
גם אם שמרנים רבים נוטים לדחות את מה שהם תופסים כרווחה שתקטין את המוטיבציה של אנשים לחפש עבודה ולעבוד, ניסיונות לחלק UBI לתושבי ערים ומדינות בארצות הברית הראו תוצאות חיוביות בדרך כלל. חלק מהתוכניות הללו, אגב, העניקו את התשלומים באופן סלקטיבי לאנשים, על סמך הצורך המוכח או המעמד החברתי שלהם ולא לכל האוכלוסייה כולה.
בין התומכים ביוזמה הזו ניתן למצוא גם רבים מראשי ומצליחני ההייטק, כולל מי שמובילים את התפוצצות ה-AI הנוכחית, ביניהם מנכ"ל חברת OpenAI והאדם הכי חזק בעולם הבינה המלאכותית כרגע, סם אלטמן.
לשיטתו, דווקא בשל החשש שהבינה המלאכותית תלך ותחליף אינספור עובדים אנושיים, כולל אנשים שלמדו מקצועות ורכשו תארים ומומחיות ויהפכו למובטלים, אולי אפילו מובטלים כרוניים, דווקא בצל החשש הזה כדאי לתת את ההכנסה הבסיסית המדוברת.
לשיטתו של אלטמן, כל אזרח יקבל, אולי במקום כסף, חלק ממחשב סופר-מתקדם, שהוא מכנה לצורך העניין GPT-7. כל מקבל כזה, אלטמן גורס, יכול יהיה לעשות כרצונו בחלק שקיבל. יהיו מי שישתמשו בו ויקימו מיזם, למשל טכנולוגי, או יהיו שותפים במיזם כזה, אחרים ירצו אולי למכור את החלק שלהם לאחרים, יהיו שיעדיפו לתרום אותו לטובת מחקר בפתרון בעיות עולמיות, כמו משבר האקלים או חקר הסרטן.
ההנחה של מנכ"ל OpenAI היא שעם הטמעתה של הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר ויותר היבטים של חיינו, הבעלות על יחידה של מודל שפה גדול, כזה שהוא מכנה GPT7, עשויה להיות בעלת ערך גדול יותר מאשר כסף. אלטמן רואה עולם בו כל אדם בחברה העתידית יחזיק למעשה חלק מהקידמה והיצרנות העתידית ויוכלו להבטיח לעצמם ולמשפחתם פרנסה בעתיד.
הנה רעיון ההכנסה הבסיסית אוניברסלית (עברית):
https://youtu.be/8rM_-49DPe4
בטלנות? רוגע כלכלי? - על ניסוי ראשון איך זה ישפיע על בני אדם? (עברית)
https://youtu.be/u_-N_AWQQiI
בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):
https://youtu.be/0AGYOv0sGHg
וסרטון מקיף על ה-UBI ומשמעויותיו (מתורגם):
https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes
כביש 66 (Route 66), או דרך 66 המפורסמת, הם שמותיה של דרך סלולה הנמתחת בין שיקגו לוס-אנג'לס וזכתה לשלל כינויים. מיד עם תום סלילתה, הדרך הזו הוגדרה כ"מיין סטריט אוף אמריקה", שזה משהו כמו "הרחוב הראשי של אמריקה".
למעשה, Route 66 ההיסטורית היא האוטוסטרדה הראשונה באמריקה. בסוף שנות העשרים במאה שעברה, החלו לסלול בארצות הברית דרכים ראשיות כאלו. עם תחילתו של המשבר הכלכלי ב-1929 ובשל הצורך לספק תעסוקה למיליוני המצטרפים לשורת המובטלים, נוצרה תכנית "הניו-דיל", תכנית כלכלית שנועדה לתת תנופה עצומה לכלכלה האמריקאית. במסגרת היו-דיל מימן הממשל האמריקאי פרויקטים ענקיים, ביניהם את סלילתם של כבישים פדרליים ענקיים. אז נסללה ומיד הפכה הדרך הידועה כ"כביש 66" לדרך המלך.
דרך 66 איבדה זה מכבר את חשיבותה הגיאוגרפית. היא הוחלפה על ידי הכביש המודרני "אינטרסטייט 40" ונותרה בעיקר כביש שירותים איטי ורומנטי משהו. הכביש הדו-מסלולי הזה חוצה היום את אמריקה האחרת, הנידחת. בנהיגה אינסופית בו הוא מתפתל בין שטחים חקלאיים למישורים אינסופיים, פוגש תיבות דואר בודדות, הניצבות בצמתים קטנות ושייכות לחוות רחוקות מהכביש. בדרכו משיקאגו אל האוקינוס השקט, חוצה רוט 66 לא פחות מ-8 מדינות שונות, כולל את מדינות מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו-מקסיקו ואריזונה.
נסיעה בכביש הזה היא כמו טיסה במכונת זמן לאמריקה של פעם, זו של סרטי הקולנוע הישנים מהוליווד. את הדרך מעטרים מדי פעם עיירות וכפרים ציוריים, תחנות דלק שנראות נטושות ומוסכים אקראיים. לצד בתים מאבן חול, דיינרים משפחתיים ונדיבים ושלטים בגופנים של פעם, תגלו שגעגוע יתעורר בכם, לאמריקה של פעם, אפילו אם לא הייתם בה מעולם.
ב-1946 נכנס הכביש לתרבות האמריקאית והפך לאייקון אמריקאי רשמי. זה קרה כשהזמר בובי טרופס כתב את הלהיט "Getting kicks from Route 66", המתנגן גם היום. אחר כך באה גם סדרת טלוויזיה מצליחה בשם הדרך, שרוב ההתרחשויות בה היו בתחנת דלק אופיינית לכביש. רוט 66 אמנם כבר לא מלאה במכוניות ענק אמריקאיות, אבל היא עדיין הדבר האמיתי.
הנה סיפורה של דרך 66:
https://youtu.be/qy_EFQfylw8
נסיעה בדרך:
https://youtu.be/QgkmiGHJau8
פינות קסם ובילויים שפוגשים בטיול על הדרך:
https://youtu.be/pCb1U2z0Bxo
קפיצות זמן בדרך 66:
https://youtu.be/ufx-_98fmCU
תמונות מהדרך המפורסמת:
https://youtu.be/x-JW0x4W9sw
חוויות של משפחה ישראלית על הכביש:
https://youtu.be/yh8f5LIs5EU
להיט הענק של ה"רולינג סטונס" שהוקדש לכביש 66:
https://youtu.be/BE36QIwwkOc
סטנדרט ג'אז מפורסם שהוקדש לו:
https://youtu.be/9nuDE1SJlPo
וסרט ארוך של שבועיים נסיעה ב"רחוב הראשי של אמריקה":
https://youtu.be/H0bA72fjHMQ?long=yes
אבטלה
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):
https://youtu.be/PCHCYYDt77c
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
"השפל הגדול" (The great depression) הוא שמו של שפל כלכלי עצום, חורבן כלכלי בלתי נתפס, אחד הגדולים בהיסטוריה ושפל שאיש לא יכול היה להאמין שיפגע באחת המדינות העשירות בעולם.
בארצות הברית של אמריקה.
השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים, אלפים מהם קרסו ונסגרו והכלכלה האמריקאית התכווצה.
האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.
השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ובהמשך למלחמת העולם השנייה.
השפל נפתר בהדרגה, כשהממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, הפעיל את תכניתו לה קרא "העיסקה החדשה". קראו עליה בתגית "הניו דיל".
בניו דיל הממשל בראשותו של רוזוולט החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. כשאותם מיליוני עובדים חוזרים להרוויח משכורת, הם קונים, מה שמפעיל מחדש את המפעלים והתעשייה והתהליך הלך והניע את הכלכלה האמריקאית, כשבהדרגה הלך המשק ויצא מהמשבר.
הנה האווירה הנהדרת והנהנתנית שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:
https://youtu.be/Yp7u328PKu4
הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs
מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:
http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, לשליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים.
חברות כמו TaskRabbit שהייתה מהראשונות בסצנה הזו מאפשרות מאז לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.
לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.
היום מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. התחום זכה לכינוי "כלכלת החלטורה" ומהווה את הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לקבל עזרה בתשלום מאנשים עם זמן פנוי וכישורים או יכולות שדרושים להם, לצורך ספציפי. הראשונים מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה בעבודה או שירות שהם נותנים להם.
כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:
http://youtu.be/GlUvHQwLT7k
מייסדת ומנהלת האתר מספרת כיצד חשבה עליו:
https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.
בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.
את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.
אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.
פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, התפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.
התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".
ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.
הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.
למעשה, "הדיל החדש" די התנהל בשיטה של "ניסוי וטעייה". הנשיא רוזוולט ויועציו מדדו את ההצלחות ולמדו מהטעויות, כשהם משפרים ויוצרים שינוי מתמיד בכלכלה ובמצב.
וכך, בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע עם ההצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, ממש עם תום "השפל הגדול".
זו אחת הסיבות שבארצות הברית נתפס עד היום פרנקלין דלאנו רוזוולט כאחד מגדולי הנשיאים האמריקאים וכמי שעל ה'ניו דיל' הוביל את אמריקה לצלוח את השפל הכלכלי ולהגיע למעמדה העולמי בפסגה.
הנה סיפורו של "הניו-דיל":
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:
https://youtu.be/c0tPZoPWgBI
כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):
https://youtu.be/VIF9NH4L700
תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
האם בינה גנרטיבית תפגע בנו בעתיד ותיקח לנו את העבודה? ואיך להימנע?
בפשטות כן. אולי לא בכולנו ולא בכל אנשי המקצוע אבל הבינה המלאכותית תוכל לגרום לקשיים עבור רבים - בעבודה ובעולם התעסוקה. באופן מסוים, היא עלולה להביא את העולם אפילו למשבר כלכלי של ממש.
אלא אם... חכו עוד מעט.
בשלהי שנת 2022 כל העולם דיבר לפתע על הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer.
מודל השפה שעליו התבססו המפתחים בחברת Open AI נקרא GPT-3, אבל גרסה 4 ואלו שאחריה לא יאחרו והמירוץ לפתח אותו ומודלים רבים אחרים יימשך. כי במקביל לעבודה המדהימה שעושים מפתחי Open AI פותחו די מהר כלים מתחרים.
ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.
אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך בעיניים עצומות על הידע והמידע שהם מציעים לנו, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות.
#אז הלך עלינו?
הבינה המלאכותית שמפגינים ChatGPT ושאר כלי ה-GPT יכולה לעשות בהצטיינות עבודות של איסוף ומיון של מידע או ידע (שני דברים שונים) ואחרי זה גם כתיבה ויצירה.
כי ה-AI ברמה הגבוהה הזו יודעת לחקות אמנות, לצייר, לתקן תמונות, למצוא תשובות לשאלות, להכין שיעורי בית, להמציא מתכונים, לכתוב עבודה לבית הספר, לחבר מוסיקה, לערוך וידאו, לכתוב קוד ולתכנת, לחבר טקסטים, לנסח מכתבים ומאמרים ועוד.
אבל היא יודעת בעיקר ליצור דברים דומים למה שכבר נעשה. אמנם ברמה גבוהה, אפילו מאוד, אבל על סמך חשיבה מקצועית וסטנדרטית של אנשי מקצוע בתחומים השונים.
#מה היא לא?
בתחום היצירה הבינה המלאכותית לא תשתווה לאנשים יצירתיים, מקוריים, שיסטו ממה שכולם יודעים לעשות ויחוללו את הפלאים שלהם. היא תדע לעשות טוב יותר ומהר יותר את מה שאנשי מקצוע טובים עושים, אבל היא תתקשה לצאת מהטוב אל המצוין, הגאוני, המבריק.
לכן היא לא תפגע באנשי מקצוע מעולים ומקוריים, בבני אדם יצירתיים, עם חשיבה מיוחדת ולא שבלונית, עם יכולת המצאה.
#אז מה ההזדמנות?
וזו רבותי ההזדמנות שלכם. משתלם היום לפתח את היצירתיות והחשיבה המקורית, ללכת על להיות קצת יותר אמן ממידען, להיות מעט פחות מהנדס "רגיל" ויותר ממציא ומי שמוצא פתרונות, כולל באינטרנט אבל לא רק - כי פתרונות לתחום אחד כבר מיושמים לא פעם בתחום אחר.
נמשיך? - להיות יותר סופר מאשר עיתונאי, יותר מלחין מאשר רק נגן ויותר מעצב מאשר גרפיקאי ביצועיסט.
#יכולות?
לשם כך דרושות יכולות מגוונות שמערכת החינוך והעולם המקצועי לא מפתחים יותר מדי. יצירתיות, ידע כללי, סקרנות וחוצפה הם חלק מהיכולות הללו.
יצירתיות - הציצו אצלנו בתגית "יצירתיות" והבינו את הצד הזה ואיך לפתח אותו. התחלה מעולה לרכישת ידע כללי תהיה באאוריקה, בהאזנה לפודקסטים, צפייה בסרטי דוקו וסרטונים של ידע ביוטיוב ועיון בבלוגים של ידע, באזור המסקרן והלא משעמם של האינטרנט ובתנאי שהוא מתויג ולא חד-ממדי.
סקרנות - גם היא תכונה שנולדתם איתה וכדאי לשמר, במיוחד כשמסביבכם יעשה כמעט כל גוף חינוכי ניסיון להשבית אותה, לטובת חיפוש תשובות סטנדרטיות ושתהיו ותנהגו "כמו כולם". כל דבר שתלמדו לבד ותחקרו אין ספק שתזכרו טוב יותר ויום אחד עשוי לשרת אתכם, לעומת שיעורי בית שכמעט אף פעם לא. היזהרו מתופעה שבעולם החינוך מוכרת כ"Yessing". חיפוש חשובות שהמורה יאהב, תשובות לשאלות שניתן למצוא בקלות ואפילו בלי חשיבה. אז מה הטעם בהן? לא עדיף שישאלו אותנו בבית הספר מעט פחות שאלות, אבל כאלה שיעודדו אותנו להשתמש בשתי האונות או בכל אזורי המוח? חקרו כאן את תגית "סקרנות".
חוצפה - על זה לא צריך להרחיב אבל נדגיש שמדובר בחוצפה מקצועית ולא התנהגותית. להעז. לא לומר לעצמכם שאינכם יודעים מספיק כדי לפתח או להמציא, לחבר או לצייר. פשוט ללכת על זה, לחקור איך, לאסוף דרכים, לחפש שיטות וטכניקות לאמנות וליצירה ביד. נסו להמציא שיטות חדשות לעשות דברים וחקרו אותן, לנסות לעבוד איתן. חפשו ידע ושאלו באינטרנט עד שתקבלו תשובות. כתבו דברים כי לא פעם רק כשכותבים מבינים. זה בסדר לגנוב ולהעתיק ואז לפרק, ללמוד, להרכיב מחדש, לעבד ולהבין כיצד לשלוט במיומנויות הכרחיות. אם אין זמן אז קומו שעתיים קודם או לכו לישון מאוחר, גם אם תהיו קצת עייפים בבית ספר. גם ככה, אתם יודעים...
כישלונות - עוד דבר שיעזור ויהיה הכרחי הוא היכולת שלא להיבהל מכשלון ואפילו ללמוד לחבק אותו. חינכו אותנו שההצלחה היא המטרה, בעוד שמה שמתקשר אצל רובנו עם כישלון הוא כמעט תמיד אכזבה ופנים נפולות. אז כדאי שתדעו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. היכולת שלא להרפות וליפול ברוח מהכשלון היא שמבדילה בין בני אדם. היא שמביאה נשים ואנשים בסופו של דבר להצלחה. אדיסון אמר על זה פעם שההמצאות הגדולות שלו היו כולן כשהוא לא הצליח להיכשל... האמינו לו! אמר את זה אדם שחתום על מאות פטנטים והמצאות ששינו את העולם.
בשום מקום לא נכתב כמה פעמים הוא נכשל בכל תהליך, עד שהוא הצליח בו. תמיד מספרים רק על ההצלחה אז אנחנו לא יודעים, אבל עכשיו אתם יודעים.
אומרים לך שזה גרוע? -המשיכי. צעקו לך בוז? - המשך. כמעט כל מצליחן ופורץ דרך שמע את זה בהתחלה. על בוב דילן אמרו שיש לו קול של צפרדע, המטוסים של האחים רייט צללו בזה אחר זה, הבכורה של האופרה הכי פופולרית בהיסטוריה "כרמן" הסתיימה בקריאות בוז וירקות שהושלכו על הבמה. את הסרט "בלייד ראנר" קטלו כשהוא עלה...
אז אמרו... מה הם יודעים?!?!
לא להרפות! - אין הבטחות, אבל עקביות חשובה לא פחות מחשיבה, יצירתיות, סקרנות ומקוריות. בלעדיה כמעט ואין סיכוי להגיע למימוש כי לא מגיעים בכלל.
#אתם הורים?
אם אתם מגדלים היום את ילדיכם יש לכם אחריות ואפשרויות. תנו להם כלים, יכולות, הרימו ותפתחו את הכשרונות המלבלבים שלהם. אל תכבו אותם עם הרגיל ועם מה שאתם למדתם או רציתם להיות. בעולם שלהם אתם תהיו מבוגרים מדי או, וסליחה שאנחנו מזכירים, אולי כבר לא תהיו.
תנו להם לחקור מה ירצו לעשות. חישפו אותם לתחומים, לעולמות ולתופעות. תנו להם דוגמה אישית, קראו ספרים, אל תעשנו, אל תהיו בטטות - צאו לעשות ספורט ואם כבר אז גם אכלו נכון. צאו איתם לטבע, לטיול או הליכה, הביטו יחד בפרחים, נסו לזהות אותם ולחקור עליהם. קראו ספר בעצמכם והביאו את הספריה של הבית לסלון, אל מול עיניהם. כבו מדי פעם את הטלוויזיה ונהלו שיחות ביניכם אל מול עיניהם. שתפו אותם, שאלו על מה מעניין אותם ומה ירצו להיות, מה החלומות שלהם, איפה הם רואים את עצמם בגיל 25.
התעניינו בהם באמת. מה מסקרן אותם. מה מרגש. התעניינו איזה חוג הכי מעניין אותם ואם אין מספיק כסף בקשו בשקט הנחה כדי שלא לבייש אותם.
נסו להשיג להם דברים שיאפשרו להם לפתח את תחומי העניין, לקנות יד שנייה, לחנך אותם שחדש זה ממש סתם ואם ראו משהו זרוק שלא יתביישו לקחת, לפרק ולהרכיב ממנו חללית. צפו איתם בתכניות מדע או בסרטי דוקו, הראו להם סרטים קלאסיים, למדו אותם ששחור לבן הוא לא פחות צבעוני ושמינימליזם הוא לא פעם הכי עשיר שיש (Less is more). בגיל צעיר ספרו להם סיפור לפני השינה. זה כל כך חשוב שאתם לא מעלים על הדעת. הרבה יותר מ-GPT, מציור בינתי וממדעי המחשב באוניברסיטה. היו הורים, לא רק אנשי קריירה.
הנה ChatGPT ולמה בחינוך מודאגים ממנו:
https://youtu.be/Fn8jDanbf0c
בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):
https://youtu.be/0AGYOv0sGHg
תראו למשל איך הוא מייצר קליפים (עברית):
https://youtu.be/8CmXtj5gW2I
איך הצ'אט GPT בניתוח קוד? (עברית)
https://youtu.be/Z46pqHFuKHs
בחיוך - מה הכלי היחידי שיש לנו כבני אדם כדי לזהות אם הכותב או הדובר הוא בוט כמו ChatGPT? (עברית)
https://youtu.be/nes_xZjZweY
והניסיון להבין מה אומר ה"בארד" של גוגל בעניין (עברית):
https://youtu.be/oh4Bq8ifgK4?long=yes
בפשטות כן. אולי לא בכולנו ולא בכל אנשי המקצוע אבל הבינה המלאכותית תוכל לגרום לקשיים עבור רבים - בעבודה ובעולם התעסוקה. באופן מסוים, היא עלולה להביא את העולם אפילו למשבר כלכלי של ממש.
אלא אם... חכו עוד מעט.
בשלהי שנת 2022 כל העולם דיבר לפתע על הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer.
מודל השפה שעליו התבססו המפתחים בחברת Open AI נקרא GPT-3, אבל גרסה 4 ואלו שאחריה לא יאחרו והמירוץ לפתח אותו ומודלים רבים אחרים יימשך. כי במקביל לעבודה המדהימה שעושים מפתחי Open AI פותחו די מהר כלים מתחרים.
ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.
אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך בעיניים עצומות על הידע והמידע שהם מציעים לנו, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות.
#אז הלך עלינו?
הבינה המלאכותית שמפגינים ChatGPT ושאר כלי ה-GPT יכולה לעשות בהצטיינות עבודות של איסוף ומיון של מידע או ידע (שני דברים שונים) ואחרי זה גם כתיבה ויצירה.
כי ה-AI ברמה הגבוהה הזו יודעת לחקות אמנות, לצייר, לתקן תמונות, למצוא תשובות לשאלות, להכין שיעורי בית, להמציא מתכונים, לכתוב עבודה לבית הספר, לחבר מוסיקה, לערוך וידאו, לכתוב קוד ולתכנת, לחבר טקסטים, לנסח מכתבים ומאמרים ועוד.
אבל היא יודעת בעיקר ליצור דברים דומים למה שכבר נעשה. אמנם ברמה גבוהה, אפילו מאוד, אבל על סמך חשיבה מקצועית וסטנדרטית של אנשי מקצוע בתחומים השונים.
#מה היא לא?
בתחום היצירה הבינה המלאכותית לא תשתווה לאנשים יצירתיים, מקוריים, שיסטו ממה שכולם יודעים לעשות ויחוללו את הפלאים שלהם. היא תדע לעשות טוב יותר ומהר יותר את מה שאנשי מקצוע טובים עושים, אבל היא תתקשה לצאת מהטוב אל המצוין, הגאוני, המבריק.
לכן היא לא תפגע באנשי מקצוע מעולים ומקוריים, בבני אדם יצירתיים, עם חשיבה מיוחדת ולא שבלונית, עם יכולת המצאה.
#אז מה ההזדמנות?
וזו רבותי ההזדמנות שלכם. משתלם היום לפתח את היצירתיות והחשיבה המקורית, ללכת על להיות קצת יותר אמן ממידען, להיות מעט פחות מהנדס "רגיל" ויותר ממציא ומי שמוצא פתרונות, כולל באינטרנט אבל לא רק - כי פתרונות לתחום אחד כבר מיושמים לא פעם בתחום אחר.
נמשיך? - להיות יותר סופר מאשר עיתונאי, יותר מלחין מאשר רק נגן ויותר מעצב מאשר גרפיקאי ביצועיסט.
#יכולות?
לשם כך דרושות יכולות מגוונות שמערכת החינוך והעולם המקצועי לא מפתחים יותר מדי. יצירתיות, ידע כללי, סקרנות וחוצפה הם חלק מהיכולות הללו.
יצירתיות - הציצו אצלנו בתגית "יצירתיות" והבינו את הצד הזה ואיך לפתח אותו. התחלה מעולה לרכישת ידע כללי תהיה באאוריקה, בהאזנה לפודקסטים, צפייה בסרטי דוקו וסרטונים של ידע ביוטיוב ועיון בבלוגים של ידע, באזור המסקרן והלא משעמם של האינטרנט ובתנאי שהוא מתויג ולא חד-ממדי.
סקרנות - גם היא תכונה שנולדתם איתה וכדאי לשמר, במיוחד כשמסביבכם יעשה כמעט כל גוף חינוכי ניסיון להשבית אותה, לטובת חיפוש תשובות סטנדרטיות ושתהיו ותנהגו "כמו כולם". כל דבר שתלמדו לבד ותחקרו אין ספק שתזכרו טוב יותר ויום אחד עשוי לשרת אתכם, לעומת שיעורי בית שכמעט אף פעם לא. היזהרו מתופעה שבעולם החינוך מוכרת כ"Yessing". חיפוש חשובות שהמורה יאהב, תשובות לשאלות שניתן למצוא בקלות ואפילו בלי חשיבה. אז מה הטעם בהן? לא עדיף שישאלו אותנו בבית הספר מעט פחות שאלות, אבל כאלה שיעודדו אותנו להשתמש בשתי האונות או בכל אזורי המוח? חקרו כאן את תגית "סקרנות".
חוצפה - על זה לא צריך להרחיב אבל נדגיש שמדובר בחוצפה מקצועית ולא התנהגותית. להעז. לא לומר לעצמכם שאינכם יודעים מספיק כדי לפתח או להמציא, לחבר או לצייר. פשוט ללכת על זה, לחקור איך, לאסוף דרכים, לחפש שיטות וטכניקות לאמנות וליצירה ביד. נסו להמציא שיטות חדשות לעשות דברים וחקרו אותן, לנסות לעבוד איתן. חפשו ידע ושאלו באינטרנט עד שתקבלו תשובות. כתבו דברים כי לא פעם רק כשכותבים מבינים. זה בסדר לגנוב ולהעתיק ואז לפרק, ללמוד, להרכיב מחדש, לעבד ולהבין כיצד לשלוט במיומנויות הכרחיות. אם אין זמן אז קומו שעתיים קודם או לכו לישון מאוחר, גם אם תהיו קצת עייפים בבית ספר. גם ככה, אתם יודעים...
כישלונות - עוד דבר שיעזור ויהיה הכרחי הוא היכולת שלא להיבהל מכשלון ואפילו ללמוד לחבק אותו. חינכו אותנו שההצלחה היא המטרה, בעוד שמה שמתקשר אצל רובנו עם כישלון הוא כמעט תמיד אכזבה ופנים נפולות. אז כדאי שתדעו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. היכולת שלא להרפות וליפול ברוח מהכשלון היא שמבדילה בין בני אדם. היא שמביאה נשים ואנשים בסופו של דבר להצלחה. אדיסון אמר על זה פעם שההמצאות הגדולות שלו היו כולן כשהוא לא הצליח להיכשל... האמינו לו! אמר את זה אדם שחתום על מאות פטנטים והמצאות ששינו את העולם.
בשום מקום לא נכתב כמה פעמים הוא נכשל בכל תהליך, עד שהוא הצליח בו. תמיד מספרים רק על ההצלחה אז אנחנו לא יודעים, אבל עכשיו אתם יודעים.
אומרים לך שזה גרוע? -המשיכי. צעקו לך בוז? - המשך. כמעט כל מצליחן ופורץ דרך שמע את זה בהתחלה. על בוב דילן אמרו שיש לו קול של צפרדע, המטוסים של האחים רייט צללו בזה אחר זה, הבכורה של האופרה הכי פופולרית בהיסטוריה "כרמן" הסתיימה בקריאות בוז וירקות שהושלכו על הבמה. את הסרט "בלייד ראנר" קטלו כשהוא עלה...
אז אמרו... מה הם יודעים?!?!
לא להרפות! - אין הבטחות, אבל עקביות חשובה לא פחות מחשיבה, יצירתיות, סקרנות ומקוריות. בלעדיה כמעט ואין סיכוי להגיע למימוש כי לא מגיעים בכלל.
#אתם הורים?
אם אתם מגדלים היום את ילדיכם יש לכם אחריות ואפשרויות. תנו להם כלים, יכולות, הרימו ותפתחו את הכשרונות המלבלבים שלהם. אל תכבו אותם עם הרגיל ועם מה שאתם למדתם או רציתם להיות. בעולם שלהם אתם תהיו מבוגרים מדי או, וסליחה שאנחנו מזכירים, אולי כבר לא תהיו.
תנו להם לחקור מה ירצו לעשות. חישפו אותם לתחומים, לעולמות ולתופעות. תנו להם דוגמה אישית, קראו ספרים, אל תעשנו, אל תהיו בטטות - צאו לעשות ספורט ואם כבר אז גם אכלו נכון. צאו איתם לטבע, לטיול או הליכה, הביטו יחד בפרחים, נסו לזהות אותם ולחקור עליהם. קראו ספר בעצמכם והביאו את הספריה של הבית לסלון, אל מול עיניהם. כבו מדי פעם את הטלוויזיה ונהלו שיחות ביניכם אל מול עיניהם. שתפו אותם, שאלו על מה מעניין אותם ומה ירצו להיות, מה החלומות שלהם, איפה הם רואים את עצמם בגיל 25.
התעניינו בהם באמת. מה מסקרן אותם. מה מרגש. התעניינו איזה חוג הכי מעניין אותם ואם אין מספיק כסף בקשו בשקט הנחה כדי שלא לבייש אותם.
נסו להשיג להם דברים שיאפשרו להם לפתח את תחומי העניין, לקנות יד שנייה, לחנך אותם שחדש זה ממש סתם ואם ראו משהו זרוק שלא יתביישו לקחת, לפרק ולהרכיב ממנו חללית. צפו איתם בתכניות מדע או בסרטי דוקו, הראו להם סרטים קלאסיים, למדו אותם ששחור לבן הוא לא פחות צבעוני ושמינימליזם הוא לא פעם הכי עשיר שיש (Less is more). בגיל צעיר ספרו להם סיפור לפני השינה. זה כל כך חשוב שאתם לא מעלים על הדעת. הרבה יותר מ-GPT, מציור בינתי וממדעי המחשב באוניברסיטה. היו הורים, לא רק אנשי קריירה.
הנה ChatGPT ולמה בחינוך מודאגים ממנו:
https://youtu.be/Fn8jDanbf0c
בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):
https://youtu.be/0AGYOv0sGHg
תראו למשל איך הוא מייצר קליפים (עברית):
https://youtu.be/8CmXtj5gW2I
איך הצ'אט GPT בניתוח קוד? (עברית)
https://youtu.be/Z46pqHFuKHs
בחיוך - מה הכלי היחידי שיש לנו כבני אדם כדי לזהות אם הכותב או הדובר הוא בוט כמו ChatGPT? (עברית)
https://youtu.be/nes_xZjZweY
והניסיון להבין מה אומר ה"בארד" של גוגל בעניין (עברית):
https://youtu.be/oh4Bq8ifgK4?long=yes
מהי תאוריית הקשתות המוזהבות או איך ניצח הקפיטליזם את המלחמה?
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת?
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
