שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה לשלם כדי שיפרצו לאתר שלך?
מהם איומי סייבר?
בין האיומים שממתינים לנו בעולם הווירטואלי יש לא מעט דברים שיכולים לפגוע ולגרום לנזק גם לאנשים פרטיים. בעתיד יהיו יותר ויותר ניסיונות לפגוע ולבצע פשעים כאלה. מצד שני, גם המגינים עלינו הולכים ומשתכללים וישראל היא בחזית הגנת הסייבר בעולם.
הנה כמה מהם:
גניבת זהות
גניבת כספים
חשיפת מידע
מתקפות מרוכזות
פיגועים וירטואליים
הנה סרט ארוך שמדמיין התקפת סייבר על ישראל:
https://youtu.be/p0uVP9gDnIU?long=yes
איך תורמים ההמונים למטרות נשגבות מבלי לדעת?
מה עושים האקרים ומה ביניהם לקראקרים?
גם אם יש ניסיונות להרחיב את המושג לבעלי ידע רב בשפות תכנות או למבינים במחשוב משוכלל ודרך פעולתו, הָאקֶרים (Hackers), בעברית "פַּצְחָנים", הם לפני הכל מי שיודעים ופורצים באמצעות מחשבים לאתרים ושרתים מוגנים ברשתות תקשורת כמו האינטרנט ומקבילותיו או ברשתות מקומיות, של ארגונים, מוסדות ממשלה וכדומה.
התיאור הרומנטי של ההאקר הוא תיאור של איש מחשבים מיומן, סקרן ויצירתי בפתרונות הפריצה שהוא מייצר. הוא מסוגל למצוא פתרונות לבעיות מורכבות, לא פעם תוך שיתוף פעולה עם האקרים אחרים ועמיתים למקצוע.
אבל למעשה יש שני סוגים ביניהם. כי בין ההאקרים יש "כובעים שחורים" שבוחרים בדרך הפשע ו"כובעים לבנים", שמסייעים להגן על אנשים תמימים כנגדם.
הראשונים ובעלי הכוונות הרעות נקראים גם קראקֶרים. הם פורצים בכוונת זדון. גם להם יש את הידע שיש להאקר אבל הם עושים בו שימוש לצורכי פגיעה וחבלה ברשתות מחשבים, במערכות מחשב, נתונים, תקשורת וכדומה.
את ההבדלים בין הטובים והרעים, ההאקרים והקראקרים אפשר למצות בכלל פשוט: האקרים בונים וקראקרים הורסים. לראשון השפעה ופעולה חיובית ואצל השני - שלילית.
#ממה מתפרנסים האקרים?
בעוד קראקֶרים פורצים לאתרים, מחשבים ורשתות בכוונת לגזול, לשדוד, להדביק בווירוסים ולהרוס, ההאקרים ישאפו בדרך כלל דווקא לתקן, לסייע, להעביר מסרים חברתיים צודקים ולהתפרנס ביושר.
האקרים אמיתיים לא ישתמשו בכשרונם באופן מרושע או לא חוקי. רבים מהם מתפרנסים כיום מיכולותיהם המרשימות, גם ללא מעבר על החוק. למשל בסיוע לאבטחה של אלו שהקראקרים ינסו לשדוד ולגזול.
זה עובד כך: חברות עסקיות מפרסמות בקהילות של האקרים ומאתגרות אותם במציאת פרצות הקיימות במערך האבטחה של מערכות המחשב שלהן או באגים לא צפויים באתרים ובמוצרים שלהן.
ההאקרים מקבלים מהן פרסים דווקא על הצלחותיהם לפרוץ, לפצח את הקודים וההצפנות או "לסדר" את המערכות של החברה. בתמורה מקבלים מומחי החברה דו"חות מה האקרים המומחים ומעודכנים על פרצות, הצפנות חלשות או באגים שיש לתקן.
#מקור המושג האקר
המילה "האקינג" באה במקור מרקע שכלל לא קשור לטכנולוגיה, אלא מ...אפריקה. כן כן - ביבשת השחורה השתמשו בני שבטים מקומיים ב"הקא", סכין או משור פשוטים, ששימשו אותם כדי לפרוץ נתיב הליכה בתוך הצמחיה העבותה שבג'ונגלים.
לא מעט ענפים נשברו מאז בג'ונגלים ולא מעט קרקטרים ופיקסלים זרמו מאז בנהרות הדיגיטליים שבאינטרנט. איכשהו ובאופן מדהים אותה סכין שפרצה את מחסום הצמחיה הפכה לאחד המקצועות הנחשקים, מעוררי הקנאה ואפילו הסקסיים של המאה ה-21.
הנה הסבר על עולם ההאקינג וההאקרים:
http://youtu.be/vhRScF7uwMA
קבלו כמה מההאקרים הידועים בהיסטוריה:
https://youtu.be/_df3xj6wVrM
וכמו סין, כמעט כל מדינה היום מפעילה יחידות סייבר שמורכבות מפצחנים כאלה (עברית):
https://youtu.be/74hxRprBgXI?t=41s
למה נועד הקאפצ'ה?
מהו צופן ולמה צריך הצפנה?
הצופן (Code) הוא רצף של סימנים שאינו מובן לאיש ומסתיר מלל סודי.
את הצופן יוצרים באמצעות הצפנה, פעולה שהיא עיוות מכוון של המידע, שנועד להקשות את תהליך הקריאה שלו, בתהליך שרק מי שמכיר אותו יוכל להבינו.
הצופן אינו ניתן לפענוח, אלא רק למי שבידיהם המפתח לשחזור הטקסט המוצפן למצבו הקריא, מפתח שהוא מעין אלגוריתם הכרחי לפענוח הצפנים מסוג זה. כך יכולים להבין אותו רק מי שיודעים לפענח אותו, כלומר להפוך את הצופן למסר ברור ובעל משמעות.
בצפנים עושים שימוש כבר אלפי שנים דיפלומטים, מרגלים, צבאות, פושעים, אנשי מסתורין ושלל גורמים אחרים שזקוקים להעברת מסרים סודיים זה לזה. בין הצפנים המפורסמים בהיסטוריה ניתן להזכיר את מברק צימרמן שהביא להתערבות ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ופיצוח צופן האניגמה הנאצי על ידי הבריטים, שהיה גורם מכריע בניצחון בנות הברית במלחמת העולם השנייה.
הענף המדעי שעוסק במחקר שיטות הצפנה שכאלה נקרא קריפטוגרפיה. כיום הוא אחד התחומים הטכנולוגיים המדוברים והמצליחים ביותר, במיוחד לאחר הצלחת מטבעות הקריפטו, דוגמת הביטקוין והאת'ריום והמיחשוב המבוזר, שמתבסס על קריפטוגרפיה.
הנה ההצפנה:
https://youtu.be/AQDCe585Lnc
צפנים מפורסמים בהיסטוריה:
https://youtu.be/QEcZZPLOM30
הי ימים שבהם תקשר המוסד הישראלי עם מרגלים באמצעות מסרים שעברו בתכניות רדיו (עברית):
https://youtu.be/QmMhovKpHO4
כתב סתרים גם הוא סוג של צופן (עברית):
https://youtu.be/1Q_120ZwN2w
תכנית חינוכית על צפנים והצפנה (עברית):
https://youtu.be/ojQCnFv9aUc?long=yes
והרצאת וידאו על יסודות ההצפנה (עברית):
https://youtu.be/SBnFiuH6nZc?long=yes
איך מעבירים מידע באינטרנט במנות?
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
מהי לשכה 121 ומה היא עושה?
"לשכה 121" (Bureau 121) היא תא לוחמת הסייבר המתוחכם של צפון קוריאה, אחת המדינות הסגורות והמבודדות בעולם מבחינה מדינית. זוהי מעין יחידת עילית שמטפלת בריגול אחרי מי שנתפס בצפון קוריאה כאוייב או בחבלה במערכות שלו. לשכה 121 עושה זאת באמצעות התקפות סייבר מסוגים שונים.
רוב הפעולות של הלשכה הזו, שמכילה לא מעט מוחות מבריקים במיוחד, מופנים כלפי דרום קוריאה, האחות-אויבת הקפיטליסטית מדרום. באחת ההתקפות המרשימות שלהם שותקו מעל 30 אלף מחשבים בדרום-קוריאה, פעולה שמיוחסת ללשכה המדוברת. עם זאת, מדי פעם מבצעת היחידה גם מבצעי סייבר סודיים כלפי ארה"ב, האויבת הגדולה של כל מי שדוגל בדיקטטורה.. אחת הפעולות המוכרות של "הלשכה" הייתה התקיפה וההפלה של מחשבי חברת "סוני", בשל הסרט "הראיון" שהפיקה, סרט שבמרכזו ניסיון התנקשות במנהיג המדינה קים ג'ונג און.
על פעילות הלשכה העיד צפון קוריאני שערק, צעיר בשם יאנג סה-יול, שלמד ב"אוניברסיטת המיכון", שבה מכשירים את לוחמי הסייבר של קים, אלו שמנהלים את מה שמכונה אצלם "המלחמה החשאית". אגב, הלוחמים הללו מתוגמלים בעין יפה, הם נחשבים למתעשרי ההייטק של צפון קוריאה ומשפחותיהם זוכות לדירות יוקרה והכנסות גבוהות במיוחד במדינה הענייה.
הנה סיפורה של לשכה 121:
https://youtu.be/JUH7Ao3RubY
עוד כתבה על לשכה 121:
https://youtu.be/egLy_I9FjP8
והפעולה של לשכה 121 נגד סוני:
https://youtu.be/2CVPUHn6VLM
מהו הטרור הקיברנטי?
סייבר טרור, או טרור קיברנטי, הם שמות לפעולות טרור שמטרתן לפגוע במחשבים או ברשתות תקשורת. במקרים קיצוניים עלולות פעולות סייבר טרור לפגוע במערכות מונחות-מחשב, בתעשייה או בצבא שאותם מתקיפים.
דוגמה למתקפה כזו היא הפסקת חשמל כללית שפגעה בברזיל, בהתקפת טרור סייבר. פגיעה נוספת הייתה השבתה מלאה ובת יומיים של מדינת אסטוניה, שביצעו ב-2007 האקרים זרים ותוקפניים.
מתקפות כאלה מופעלות גם נגד צבאות ומדינות, כמו אלה שמפעילים ארגוני מחבלים כמו חיזבאללה וחמאס נגד ישראל, וגם כנגד אזרחים ואתרים פרטיים ועסקיים, כמו פעילות המחאה האנרכיסטית של קבוצת ההאקרים "אנונימוס".
כך האקרים מנסים ומצליחים לא פעם לבצע פעולות טרור, לוחמת סייבר ופשע מקוונים:
https://youtu.be/r-7cdWZ5_Z8
הסבר על הטרור הקיברנטי:
https://youtu.be/Knd_OEqSFS0?t=21s
למה חברות אינטרנט מוכנות לשלם למי שפורץ אליהן?
מהן תכניות הבאג באונטיז?
חברות אינטרנט גדולות מציבות פרסים גדולים למי שיצליח לפרוץ לאתריהן. תכניות אלה מכונות "באג באונטי" או "מטמון באגים".
הן נשמעות ודאי הזויות או לפחות מוזרות. בעולם האמיתי איש לא ישלם כדי שיפרצו לו לעסק, אבל האינטרנט היא זירה שבה אדם מיומן יכול לפרוץ לאתר שנמצא בקצה השני של העולם ולעשות בו כרצונו.
חברות שמחזיקות אתרים כאלו יודעות מה גדול הוא הנזק הכלכלי שכרוך בפריצה שכזו ולכן הן דורשות מהפורצים, קודם שיקבלו את הפרס, לגלות בדיוק כיצד הצליחו לפרוץ את חומות האבטחה ששומרות על האתר או הרשת של החברה. סגירת פרצת האבטחה שחשפו אותם ההאקרים שווה הרבה כסף!
בנוסף ליכולת לתקן את הפרצה שגילה ההאקר הפורץ, לא פעם מגלות חברות הטכנולוגיה חשיבה מקורית ואף גאונות בפעולותיו של הפורץ ומצרפות אותו לעובדיהן. פורצי המחשב הללו הופכים פעמים רבות לאנשי האבטחה הממוחשבת הטובים ביותר. הם הרי יודעים את כל הטריקים הכי טובים..
היתרונות שבשימוש בהאקרים חיצוניים כדי לפרוץ לחברה הם בעיקר בכך שאנשים כאלה משוחררים מכל מיני תבניות חשיבה שנהוגות בחברה, מעצלנות בסיסית או מפוליטיקה פנימית של הארגון. הם ניגשים במלוא הרצינות לנושא, מתייחסים לזה כאתגר שכלי ותוקפים בתוקפנות הראויה, מבלי לרחם על איש. הם כאן גם בשביל הפרס, אבל לא רק בשבילו.
ואולי משום כך אנשי מקצוע מכנים את ההאקרים הטובים הללו (שהרי בין ההאקרים יש גם פושעים ועבריינים) "המערכת החיסונית של עידן המידע".
הנה הסבר על הבאג באונטי:
http://youtu.be/jN1pRBdtVys
סיפורו של ההאקר comex שפרץ את האייפון והוזמן לעבוד באפל ובגוגל:
http://youtu.be/TiAqAXs2YtY
ההאקר geohot שפרץ גם את אייפון וגם את פלייסטיישן והצטרף לגוגל:
http://youtu.be/Yer0yCv7C-A
והרצאת טד שמדגימה כמה ההאקרים תורמים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/erCAp_Bd0AQ?long=yes
מהן תכניות הבאג באונטיז?
חברות אינטרנט גדולות מציבות פרסים גדולים למי שיצליח לפרוץ לאתריהן. תכניות אלה מכונות "באג באונטי" או "מטמון באגים".
הן נשמעות ודאי הזויות או לפחות מוזרות. בעולם האמיתי איש לא ישלם כדי שיפרצו לו לעסק, אבל האינטרנט היא זירה שבה אדם מיומן יכול לפרוץ לאתר שנמצא בקצה השני של העולם ולעשות בו כרצונו.
חברות שמחזיקות אתרים כאלו יודעות מה גדול הוא הנזק הכלכלי שכרוך בפריצה שכזו ולכן הן דורשות מהפורצים, קודם שיקבלו את הפרס, לגלות בדיוק כיצד הצליחו לפרוץ את חומות האבטחה ששומרות על האתר או הרשת של החברה. סגירת פרצת האבטחה שחשפו אותם ההאקרים שווה הרבה כסף!
בנוסף ליכולת לתקן את הפרצה שגילה ההאקר הפורץ, לא פעם מגלות חברות הטכנולוגיה חשיבה מקורית ואף גאונות בפעולותיו של הפורץ ומצרפות אותו לעובדיהן. פורצי המחשב הללו הופכים פעמים רבות לאנשי האבטחה הממוחשבת הטובים ביותר. הם הרי יודעים את כל הטריקים הכי טובים..
היתרונות שבשימוש בהאקרים חיצוניים כדי לפרוץ לחברה הם בעיקר בכך שאנשים כאלה משוחררים מכל מיני תבניות חשיבה שנהוגות בחברה, מעצלנות בסיסית או מפוליטיקה פנימית של הארגון. הם ניגשים במלוא הרצינות לנושא, מתייחסים לזה כאתגר שכלי ותוקפים בתוקפנות הראויה, מבלי לרחם על איש. הם כאן גם בשביל הפרס, אבל לא רק בשבילו.
ואולי משום כך אנשי מקצוע מכנים את ההאקרים הטובים הללו (שהרי בין ההאקרים יש גם פושעים ועבריינים) "המערכת החיסונית של עידן המידע".
הנה הסבר על הבאג באונטי:
http://youtu.be/jN1pRBdtVys
סיפורו של ההאקר comex שפרץ את האייפון והוזמן לעבוד באפל ובגוגל:
http://youtu.be/TiAqAXs2YtY
ההאקר geohot שפרץ גם את אייפון וגם את פלייסטיישן והצטרף לגוגל:
http://youtu.be/Yer0yCv7C-A
והרצאת טד שמדגימה כמה ההאקרים תורמים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/erCAp_Bd0AQ?long=yes
בין האיומים שממתינים לנו בעולם הווירטואלי יש לא מעט דברים שיכולים לפגוע ולגרום לנזק גם לאנשים פרטיים. בעתיד יהיו יותר ויותר ניסיונות לפגוע ולבצע פשעים כאלה. מצד שני, גם המגינים עלינו הולכים ומשתכללים וישראל היא בחזית הגנת הסייבר בעולם.
הנה כמה מהם:
גניבת זהות
גניבת כספים
חשיפת מידע
מתקפות מרוכזות
פיגועים וירטואליים
הנה סרט ארוך שמדמיין התקפת סייבר על ישראל:
https://youtu.be/p0uVP9gDnIU?long=yes
איך תורמת מערכת רקאפצ'ה לאנושות?
מהי מערכת רקאפצ'ה?
מערכת reCAPTCHA היא תוכנה שמעלה אל הרשת, בשיטת הקאפצ'ה, מילים שתוכנות סריקה לא הצליחו לפענח, מסריקות של ספרים דיגיטליים, עיתונים ומסמכים היסטוריים. מילים אלה מוצגות בהרשמה לאתרים ובפניות שונות לאתרי אינטרנט והמשתמשים. הייחוד של רה-קאפצ'ה על קאפצ'ה הוא שבמקום לרשום מה מוצג בתמונה של אותיות סתמיות שעוותו על ידי מחשב, כותבים ברקאפצ'ה מה כתוב במילים הלא ברורות של חומרים שחשוב לסרוק בשביל התרבות האנושית.
במערכת הרה-קאפצ'ה הצליחו להשיג מפתחי הטכנולוגיה מאוניברסיטת קרנגי-מלון האמריקאית (שהם גם מי שפיתחו את קאפצ'ה המקורית) גם את קידום האנושות בסריקה נכונה של אוצר הידע העולמי לפורמט דיגיטלי וגם חסכו כסף רב, שהוקדש בעבר ליצירת אותן תמונות קאפצ'ה מעוותות למערכת. זוהי דוגמה מצוינת לשימוש ראוי בשיטת "חוכמת ההמונים" למען האנושות. אגב, משתי המילים שמופיעות לפניכם אחת ידועה להם ואחת לא. זו שידועה מסייעת לאמת שהעזרה שלכם תסייע לפרויקט.
לאחר שהחברה נמכרה לגוגל, החלו המפתחים להשתמש ברה-קאפצ'ה כדי להיעזר בגולשים לתרגום של מילים.
הנה סרטון בעברית על הקאפצ'ה וההתפתחות שלה בדמות הרה-קאפצ'ה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
והרצאה ארוכה שבה מסביר ממציא השיטות הללו על שיטת הרה-קאפצ'ה (מתורגם):
http://youtu.be/-Ht4qiDRZE8
מהי מערכת רקאפצ'ה?
מערכת reCAPTCHA היא תוכנה שמעלה אל הרשת, בשיטת הקאפצ'ה, מילים שתוכנות סריקה לא הצליחו לפענח, מסריקות של ספרים דיגיטליים, עיתונים ומסמכים היסטוריים. מילים אלה מוצגות בהרשמה לאתרים ובפניות שונות לאתרי אינטרנט והמשתמשים. הייחוד של רה-קאפצ'ה על קאפצ'ה הוא שבמקום לרשום מה מוצג בתמונה של אותיות סתמיות שעוותו על ידי מחשב, כותבים ברקאפצ'ה מה כתוב במילים הלא ברורות של חומרים שחשוב לסרוק בשביל התרבות האנושית.
במערכת הרה-קאפצ'ה הצליחו להשיג מפתחי הטכנולוגיה מאוניברסיטת קרנגי-מלון האמריקאית (שהם גם מי שפיתחו את קאפצ'ה המקורית) גם את קידום האנושות בסריקה נכונה של אוצר הידע העולמי לפורמט דיגיטלי וגם חסכו כסף רב, שהוקדש בעבר ליצירת אותן תמונות קאפצ'ה מעוותות למערכת. זוהי דוגמה מצוינת לשימוש ראוי בשיטת "חוכמת ההמונים" למען האנושות. אגב, משתי המילים שמופיעות לפניכם אחת ידועה להם ואחת לא. זו שידועה מסייעת לאמת שהעזרה שלכם תסייע לפרויקט.
לאחר שהחברה נמכרה לגוגל, החלו המפתחים להשתמש ברה-קאפצ'ה כדי להיעזר בגולשים לתרגום של מילים.
הנה סרטון בעברית על הקאפצ'ה וההתפתחות שלה בדמות הרה-קאפצ'ה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
והרצאה ארוכה שבה מסביר ממציא השיטות הללו על שיטת הרה-קאפצ'ה (מתורגם):
http://youtu.be/-Ht4qiDRZE8
גם אם יש ניסיונות להרחיב את המושג לבעלי ידע רב בשפות תכנות או למבינים במחשוב משוכלל ודרך פעולתו, הָאקֶרים (Hackers), בעברית "פַּצְחָנים", הם לפני הכל מי שיודעים ופורצים באמצעות מחשבים לאתרים ושרתים מוגנים ברשתות תקשורת כמו האינטרנט ומקבילותיו או ברשתות מקומיות, של ארגונים, מוסדות ממשלה וכדומה.
התיאור הרומנטי של ההאקר הוא תיאור של איש מחשבים מיומן, סקרן ויצירתי בפתרונות הפריצה שהוא מייצר. הוא מסוגל למצוא פתרונות לבעיות מורכבות, לא פעם תוך שיתוף פעולה עם האקרים אחרים ועמיתים למקצוע.
אבל למעשה יש שני סוגים ביניהם. כי בין ההאקרים יש "כובעים שחורים" שבוחרים בדרך הפשע ו"כובעים לבנים", שמסייעים להגן על אנשים תמימים כנגדם.
הראשונים ובעלי הכוונות הרעות נקראים גם קראקֶרים. הם פורצים בכוונת זדון. גם להם יש את הידע שיש להאקר אבל הם עושים בו שימוש לצורכי פגיעה וחבלה ברשתות מחשבים, במערכות מחשב, נתונים, תקשורת וכדומה.
את ההבדלים בין הטובים והרעים, ההאקרים והקראקרים אפשר למצות בכלל פשוט: האקרים בונים וקראקרים הורסים. לראשון השפעה ופעולה חיובית ואצל השני - שלילית.
#ממה מתפרנסים האקרים?
בעוד קראקֶרים פורצים לאתרים, מחשבים ורשתות בכוונת לגזול, לשדוד, להדביק בווירוסים ולהרוס, ההאקרים ישאפו בדרך כלל דווקא לתקן, לסייע, להעביר מסרים חברתיים צודקים ולהתפרנס ביושר.
האקרים אמיתיים לא ישתמשו בכשרונם באופן מרושע או לא חוקי. רבים מהם מתפרנסים כיום מיכולותיהם המרשימות, גם ללא מעבר על החוק. למשל בסיוע לאבטחה של אלו שהקראקרים ינסו לשדוד ולגזול.
זה עובד כך: חברות עסקיות מפרסמות בקהילות של האקרים ומאתגרות אותם במציאת פרצות הקיימות במערך האבטחה של מערכות המחשב שלהן או באגים לא צפויים באתרים ובמוצרים שלהן.
ההאקרים מקבלים מהן פרסים דווקא על הצלחותיהם לפרוץ, לפצח את הקודים וההצפנות או "לסדר" את המערכות של החברה. בתמורה מקבלים מומחי החברה דו"חות מה האקרים המומחים ומעודכנים על פרצות, הצפנות חלשות או באגים שיש לתקן.
#מקור המושג האקר
המילה "האקינג" באה במקור מרקע שכלל לא קשור לטכנולוגיה, אלא מ...אפריקה. כן כן - ביבשת השחורה השתמשו בני שבטים מקומיים ב"הקא", סכין או משור פשוטים, ששימשו אותם כדי לפרוץ נתיב הליכה בתוך הצמחיה העבותה שבג'ונגלים.
לא מעט ענפים נשברו מאז בג'ונגלים ולא מעט קרקטרים ופיקסלים זרמו מאז בנהרות הדיגיטליים שבאינטרנט. איכשהו ובאופן מדהים אותה סכין שפרצה את מחסום הצמחיה הפכה לאחד המקצועות הנחשקים, מעוררי הקנאה ואפילו הסקסיים של המאה ה-21.
הנה הסבר על עולם ההאקינג וההאקרים:
http://youtu.be/vhRScF7uwMA
קבלו כמה מההאקרים הידועים בהיסטוריה:
https://youtu.be/_df3xj6wVrM
וכמו סין, כמעט כל מדינה היום מפעילה יחידות סייבר שמורכבות מפצחנים כאלה (עברית):
https://youtu.be/74hxRprBgXI?t=41s
אבטחת מידע
מהי מערכת קאפצ'ה?
מערכת קאפצ'ה היא שיטה לאבטחה באינטרנט. רובנו פוגשים את הקאפצ'ה כשאנו נדרשים להקלדה של אותיות מעוותות בזמן ההרשמה לאתרי אינטרנט. היא נועדה למניעת דואר זבל, קניות ספסריות, פריצה לאתרי בנקים והצפה של מסרים ופניות חסרי משמעות למערכות האתרים. מאות מיליוני קאפצ'ות מופעלות ביום ברחבי העולם.
שיטת הקאפצ'ה נועדה לוודא שהשולח או המקליד הוא בן אדם ולא מערכת מחשב שנועדה לפרוץ או להשתמש באופן לא רצוי במערכות אינטרנטיות. בזכותה אנחנו מקבלים הרבה פחות דואר זבל ויכולים לוודא שאנו מתקשרים ברשת עם אנשים אמיתיים ולא תוכנות מחשב שמופעלות על ידי גורמים שרוצים להרע לנו.
הנהלות של אתרי אינטרנט נחשפות לא פעם לפורצי מחשב, האקרים, שמנסים להלביש תוכנות פריצה לאתרים או לתוכנות מקוונות. התוכנות הללו, בוטים בשפת אנשי הטכנולוגיה, מבצעות פעולות של התחזות לבני אדם, כדי ליצור משתמשים רבים בשירותי מייל, לנסות לפרוץ לאתרים סגורים ועוד. הקאפצ'ה מקשה על הרשמות כאלה. את הטקסט המעוות קשה יהיה לתוכנה לפענח ולעומת זאת בן-אדם יכול להבין. כשאנו מצליחים להקליד את מה שנראה בתמונה, אנו מוכיחים למערכת שאנו בני-אדם ולא בוטים המנסים להשתמש במערכת בצורה לא-אנושית.
במסגרת מה שנקרא "חוכמת ההמונים" משמשות מערכות כאלה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, כמו תרגום מילים לטובת מערכות תרגום מקוונות ופיענוח מילים מספרים ותעודות היסטוריות שבהם חלק מהמילים דהויות או קשות לקריאה. ראו באאוריקה בתגית "רה-קאפצ'ה".
הנה הקאפצ'ה וההתפתחות שלה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
מה קורה למי שלא מצליח בקאפצ'ה:
http://youtu.be/kNdDROtrPcQ
וסרטון תעודי קצר עם הרחבה על הקפצ'ה והרה-קאפצ'ה:
http://youtu.be/ITrNU5fpiSo?long=yes
מערכת קאפצ'ה היא שיטה לאבטחה באינטרנט. רובנו פוגשים את הקאפצ'ה כשאנו נדרשים להקלדה של אותיות מעוותות בזמן ההרשמה לאתרי אינטרנט. היא נועדה למניעת דואר זבל, קניות ספסריות, פריצה לאתרי בנקים והצפה של מסרים ופניות חסרי משמעות למערכות האתרים. מאות מיליוני קאפצ'ות מופעלות ביום ברחבי העולם.
שיטת הקאפצ'ה נועדה לוודא שהשולח או המקליד הוא בן אדם ולא מערכת מחשב שנועדה לפרוץ או להשתמש באופן לא רצוי במערכות אינטרנטיות. בזכותה אנחנו מקבלים הרבה פחות דואר זבל ויכולים לוודא שאנו מתקשרים ברשת עם אנשים אמיתיים ולא תוכנות מחשב שמופעלות על ידי גורמים שרוצים להרע לנו.
הנהלות של אתרי אינטרנט נחשפות לא פעם לפורצי מחשב, האקרים, שמנסים להלביש תוכנות פריצה לאתרים או לתוכנות מקוונות. התוכנות הללו, בוטים בשפת אנשי הטכנולוגיה, מבצעות פעולות של התחזות לבני אדם, כדי ליצור משתמשים רבים בשירותי מייל, לנסות לפרוץ לאתרים סגורים ועוד. הקאפצ'ה מקשה על הרשמות כאלה. את הטקסט המעוות קשה יהיה לתוכנה לפענח ולעומת זאת בן-אדם יכול להבין. כשאנו מצליחים להקליד את מה שנראה בתמונה, אנו מוכיחים למערכת שאנו בני-אדם ולא בוטים המנסים להשתמש במערכת בצורה לא-אנושית.
במסגרת מה שנקרא "חוכמת ההמונים" משמשות מערכות כאלה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, כמו תרגום מילים לטובת מערכות תרגום מקוונות ופיענוח מילים מספרים ותעודות היסטוריות שבהם חלק מהמילים דהויות או קשות לקריאה. ראו באאוריקה בתגית "רה-קאפצ'ה".
הנה הקאפצ'ה וההתפתחות שלה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
מה קורה למי שלא מצליח בקאפצ'ה:
http://youtu.be/kNdDROtrPcQ
וסרטון תעודי קצר עם הרחבה על הקפצ'ה והרה-קאפצ'ה:
http://youtu.be/ITrNU5fpiSo?long=yes
הצופן (Code) הוא רצף של סימנים שאינו מובן לאיש ומסתיר מלל סודי.
את הצופן יוצרים באמצעות הצפנה, פעולה שהיא עיוות מכוון של המידע, שנועד להקשות את תהליך הקריאה שלו, בתהליך שרק מי שמכיר אותו יוכל להבינו.
הצופן אינו ניתן לפענוח, אלא רק למי שבידיהם המפתח לשחזור הטקסט המוצפן למצבו הקריא, מפתח שהוא מעין אלגוריתם הכרחי לפענוח הצפנים מסוג זה. כך יכולים להבין אותו רק מי שיודעים לפענח אותו, כלומר להפוך את הצופן למסר ברור ובעל משמעות.
בצפנים עושים שימוש כבר אלפי שנים דיפלומטים, מרגלים, צבאות, פושעים, אנשי מסתורין ושלל גורמים אחרים שזקוקים להעברת מסרים סודיים זה לזה. בין הצפנים המפורסמים בהיסטוריה ניתן להזכיר את מברק צימרמן שהביא להתערבות ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה ופיצוח צופן האניגמה הנאצי על ידי הבריטים, שהיה גורם מכריע בניצחון בנות הברית במלחמת העולם השנייה.
הענף המדעי שעוסק במחקר שיטות הצפנה שכאלה נקרא קריפטוגרפיה. כיום הוא אחד התחומים הטכנולוגיים המדוברים והמצליחים ביותר, במיוחד לאחר הצלחת מטבעות הקריפטו, דוגמת הביטקוין והאת'ריום והמיחשוב המבוזר, שמתבסס על קריפטוגרפיה.
הנה ההצפנה:
https://youtu.be/AQDCe585Lnc
צפנים מפורסמים בהיסטוריה:
https://youtu.be/QEcZZPLOM30
הי ימים שבהם תקשר המוסד הישראלי עם מרגלים באמצעות מסרים שעברו בתכניות רדיו (עברית):
https://youtu.be/QmMhovKpHO4
כתב סתרים גם הוא סוג של צופן (עברית):
https://youtu.be/1Q_120ZwN2w
תכנית חינוכית על צפנים והצפנה (עברית):
https://youtu.be/ojQCnFv9aUc?long=yes
והרצאת וידאו על יסודות ההצפנה (עברית):
https://youtu.be/SBnFiuH6nZc?long=yes
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
"לשכה 121" (Bureau 121) היא תא לוחמת הסייבר המתוחכם של צפון קוריאה, אחת המדינות הסגורות והמבודדות בעולם מבחינה מדינית. זוהי מעין יחידת עילית שמטפלת בריגול אחרי מי שנתפס בצפון קוריאה כאוייב או בחבלה במערכות שלו. לשכה 121 עושה זאת באמצעות התקפות סייבר מסוגים שונים.
רוב הפעולות של הלשכה הזו, שמכילה לא מעט מוחות מבריקים במיוחד, מופנים כלפי דרום קוריאה, האחות-אויבת הקפיטליסטית מדרום. באחת ההתקפות המרשימות שלהם שותקו מעל 30 אלף מחשבים בדרום-קוריאה, פעולה שמיוחסת ללשכה המדוברת. עם זאת, מדי פעם מבצעת היחידה גם מבצעי סייבר סודיים כלפי ארה"ב, האויבת הגדולה של כל מי שדוגל בדיקטטורה.. אחת הפעולות המוכרות של "הלשכה" הייתה התקיפה וההפלה של מחשבי חברת "סוני", בשל הסרט "הראיון" שהפיקה, סרט שבמרכזו ניסיון התנקשות במנהיג המדינה קים ג'ונג און.
על פעילות הלשכה העיד צפון קוריאני שערק, צעיר בשם יאנג סה-יול, שלמד ב"אוניברסיטת המיכון", שבה מכשירים את לוחמי הסייבר של קים, אלו שמנהלים את מה שמכונה אצלם "המלחמה החשאית". אגב, הלוחמים הללו מתוגמלים בעין יפה, הם נחשבים למתעשרי ההייטק של צפון קוריאה ומשפחותיהם זוכות לדירות יוקרה והכנסות גבוהות במיוחד במדינה הענייה.
הנה סיפורה של לשכה 121:
https://youtu.be/JUH7Ao3RubY
עוד כתבה על לשכה 121:
https://youtu.be/egLy_I9FjP8
והפעולה של לשכה 121 נגד סוני:
https://youtu.be/2CVPUHn6VLM
סייבר טרור, או טרור קיברנטי, הם שמות לפעולות טרור שמטרתן לפגוע במחשבים או ברשתות תקשורת. במקרים קיצוניים עלולות פעולות סייבר טרור לפגוע במערכות מונחות-מחשב, בתעשייה או בצבא שאותם מתקיפים.
דוגמה למתקפה כזו היא הפסקת חשמל כללית שפגעה בברזיל, בהתקפת טרור סייבר. פגיעה נוספת הייתה השבתה מלאה ובת יומיים של מדינת אסטוניה, שביצעו ב-2007 האקרים זרים ותוקפניים.
מתקפות כאלה מופעלות גם נגד צבאות ומדינות, כמו אלה שמפעילים ארגוני מחבלים כמו חיזבאללה וחמאס נגד ישראל, וגם כנגד אזרחים ואתרים פרטיים ועסקיים, כמו פעילות המחאה האנרכיסטית של קבוצת ההאקרים "אנונימוס".
כך האקרים מנסים ומצליחים לא פעם לבצע פעולות טרור, לוחמת סייבר ופשע מקוונים:
https://youtu.be/r-7cdWZ5_Z8
הסבר על הטרור הקיברנטי:
https://youtu.be/Knd_OEqSFS0?t=21s
מהם הסיבים האופטיים?
החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים (Optical fibers).
סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.
סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה.
את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.
מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.
בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.
בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד.
הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.
הנה הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/N_kA8EpCUQo
כך פועל הסיב האופטי:
https://youtu.be/PeJP0zwp4cU
הפיזיקה של הסיב האופטי:
https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA
כך מייצרים אותו:
http://youtu.be/6CqT4DuAVxs
הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:
http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
והקידמה שמביאים הסיבים האופטיים לארץ (עברית):
https://youtu.be/G5XxdYbfMo8?long=yes
החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים (Optical fibers).
סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.
סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה.
את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.
מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.
בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.
בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד.
הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.
הנה הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/N_kA8EpCUQo
כך פועל הסיב האופטי:
https://youtu.be/PeJP0zwp4cU
הפיזיקה של הסיב האופטי:
https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA
כך מייצרים אותו:
http://youtu.be/6CqT4DuAVxs
הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:
http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
והקידמה שמביאים הסיבים האופטיים לארץ (עברית):
https://youtu.be/G5XxdYbfMo8?long=yes
מי המציא את הסיב האופטי?
מי המציא את הסיבים האופטיים?
הסיבים האופטיים (Fiber optic cables) מאפשרים כיום להעביר את תעבורת האינטרנט לכל העולם, את כל תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני בחלקיקי שניה לכל מקום ועוד.
מי שאחראי להמצאה המדהימה הזו הוא המדען הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao) שהגה כבר ב-1966 את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע ממקום למקום. הוא הצליח לחשב כיצד ניתן להעביר אור על פני מרחקים עצומים באמצעות סיבים אופטיים מבוססי זכוכית.
קאו ציין שלשיטה זו יהיו יתרונות על פני ההעברה של אותות חשמליים בכבלי נחושת, שבה האות החשמלי עובר פחות טוב ככל שהמרחק גדל. בהעברת מידע בסיבי זכוכית הוא ראה פתרון לבעיית הניחות הגבוה בכבלים ארוכים.
בהמשך לתכניתו וחזונו הטכנולוגי של קאו הצליחו ב-1970 חוקרי חברת הזכוכית האמריקאית קורנינג לייצר את הסיב האופטי הראשון. הפיתוח של סיבי הזכוכית היווה קפיצה טכנולוגית עצומה, שכן הוא איפשר העברה של אותות אור למרחקים של 100 קילומטרים. כדי להבין את גודל ההישג ניתן להשוותו למרחק של 20 מטרים בלבד, שבו ניתן היה עד אז להעביר מידע בכבלי הנחושת.
כיום משמשים הסיבים האופטיים תשתית שעליה עוברת במהירויות בלתי נתפסות כל תעבורת האינטרנט, הווידאו והטלפון בעולם.
הנה ממציא הסיב האופטי:
https://youtu.be/2-5sScP_fiw
ותולדות המצאת הסיב האופטי:
https://youtu.be/psXAkB6I7tA
הסיבים האופטיים (Fiber optic cables) מאפשרים כיום להעביר את תעבורת האינטרנט לכל העולם, את כל תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני בחלקיקי שניה לכל מקום ועוד.
מי שאחראי להמצאה המדהימה הזו הוא המדען הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao) שהגה כבר ב-1966 את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע ממקום למקום. הוא הצליח לחשב כיצד ניתן להעביר אור על פני מרחקים עצומים באמצעות סיבים אופטיים מבוססי זכוכית.
קאו ציין שלשיטה זו יהיו יתרונות על פני ההעברה של אותות חשמליים בכבלי נחושת, שבה האות החשמלי עובר פחות טוב ככל שהמרחק גדל. בהעברת מידע בסיבי זכוכית הוא ראה פתרון לבעיית הניחות הגבוה בכבלים ארוכים.
בהמשך לתכניתו וחזונו הטכנולוגי של קאו הצליחו ב-1970 חוקרי חברת הזכוכית האמריקאית קורנינג לייצר את הסיב האופטי הראשון. הפיתוח של סיבי הזכוכית היווה קפיצה טכנולוגית עצומה, שכן הוא איפשר העברה של אותות אור למרחקים של 100 קילומטרים. כדי להבין את גודל ההישג ניתן להשוותו למרחק של 20 מטרים בלבד, שבו ניתן היה עד אז להעביר מידע בכבלי הנחושת.
כיום משמשים הסיבים האופטיים תשתית שעליה עוברת במהירויות בלתי נתפסות כל תעבורת האינטרנט, הווידאו והטלפון בעולם.
הנה ממציא הסיב האופטי:
https://youtu.be/2-5sScP_fiw
ותולדות המצאת הסיב האופטי:
https://youtu.be/psXAkB6I7tA
איך מקשרים בין כל העולם באמצעות סיב אופטי?
כדי לקשר בעולם המודרני בין יבשות, ארצות ומדינות שונות משתמשים בסיבים אופטיים שאותם מניחים על קרקעית הים. הסיבים האופטיים הללו מביאים אך האינטרנט והטלפוניה הבינלאומית לכל פינה על כדור הארץ ומקשרים את ארצות העולם לתעבורת האינטרנט, לרשתות הטלפון והסלולאר של המדינות האחרות ועוד.
אניות מיוחדות פורשות על קרקעית הים את הכבלים המיוחדים, המורכבים משכבות רבות של הגנה על הכבל הפנימי. כל שכבה אחראית על מניעת סכנה מסוג אחר. יש המונעת נזק מנגיסה של יצורים ימיים, יש הגנה נגד רעידות אדמה וכך הלאה.
הכבל נטמן בקרקעית הים באמצעות מתקן מיוחד שנוסע על קרקעית הים, חופר בה וטומן את הכבל לאט לאט, עד שמגיעים לנקודת היעד. זה תהליך איטי ויקר, אבל מי אמר שהאינטרנט זה דבר זול?
הנה הכבל התת ימי האופטי (עברית):
https://youtu.be/q633B3EqUhk
כך פורשים בימים ובאוקיינוסים את הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/Ve810FHZ1CQ
הנה תולדות התקשורת וכיצד הכבלים הללו הביאו אותה לעידן חדש:
https://youtu.be/nV0Wc9Y33so
הכבלים שמניחים על קרקעית הים:
https://youtu.be/TNQsmPf24go
מפת הכבלים העולמית, אותם כבלים שמניעים את התקשורת והאינטרנט:
https://youtu.be/IlAJJI-qG2k
ופרסומת למה שהוא מאפשר (עברית):
https://youtu.be/_7SybZhLfCk
כדי לקשר בעולם המודרני בין יבשות, ארצות ומדינות שונות משתמשים בסיבים אופטיים שאותם מניחים על קרקעית הים. הסיבים האופטיים הללו מביאים אך האינטרנט והטלפוניה הבינלאומית לכל פינה על כדור הארץ ומקשרים את ארצות העולם לתעבורת האינטרנט, לרשתות הטלפון והסלולאר של המדינות האחרות ועוד.
אניות מיוחדות פורשות על קרקעית הים את הכבלים המיוחדים, המורכבים משכבות רבות של הגנה על הכבל הפנימי. כל שכבה אחראית על מניעת סכנה מסוג אחר. יש המונעת נזק מנגיסה של יצורים ימיים, יש הגנה נגד רעידות אדמה וכך הלאה.
הכבל נטמן בקרקעית הים באמצעות מתקן מיוחד שנוסע על קרקעית הים, חופר בה וטומן את הכבל לאט לאט, עד שמגיעים לנקודת היעד. זה תהליך איטי ויקר, אבל מי אמר שהאינטרנט זה דבר זול?
הנה הכבל התת ימי האופטי (עברית):
https://youtu.be/q633B3EqUhk
כך פורשים בימים ובאוקיינוסים את הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/Ve810FHZ1CQ
הנה תולדות התקשורת וכיצד הכבלים הללו הביאו אותה לעידן חדש:
https://youtu.be/nV0Wc9Y33so
הכבלים שמניחים על קרקעית הים:
https://youtu.be/TNQsmPf24go
מפת הכבלים העולמית, אותם כבלים שמניעים את התקשורת והאינטרנט:
https://youtu.be/IlAJJI-qG2k
ופרסומת למה שהוא מאפשר (עברית):
https://youtu.be/_7SybZhLfCk
מהי רשת אלחוטית Wi-Fi?
שאלתם את עצמכם איך כולם גולשים באינטרנט עם המחשב הנייד? בבית, בעבודה, בבית-קפה ובקניון - לנו זה כל כך טבעי שקשה לזכור שעד לפני 20 שנה זה היה העתיד... האחראית ליכולת הזו היא טכנולוגיית ה-Wi-Fi. כיום היא משרתת בין השאר גם סמארטפונים, טלוויזיות חכמות, מדפסות ומתקני "אינטרנט של הדברים" (IOT).
#אז מהי בעצם Wi-Fi?
רשת Wifi היא רשת אלחוטית שמאפשרת להשתמש בטכנולוגיית ה-Wi-Fi כדי להעביר נתונים. היא מוגדרת כרשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN).
טכנולוגיית ה-Wi-Fi היא שמאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים, בין מכשירים שמחוברים אליה, באמצעות גלי רדיו. היא מחליפה את הרשת הקווית, שמחייבת חיבור בין המחשבים באמצעות כבלים ונקודות חיבור שהותקנו על הקיר.
כדי ליצור רשת Wi-Fi כל מה שצריך הוא נתב אלחוטי, שאליו יתקשרו המכשירים השונים. כל שמכשיר צריך בכדי להתקשר לרשת הוא שם הרשת והסיסמה להתחברות אליה.
היתרון המרכזי של רשתות Wi-Fi הוא בפשטותן ובמחירים הזולים של רכיביהן. חיבור הציוד להתחברות אליהן הוא קל ופשוט. רשת כזו לא מחייבת פריסה של כבלים, או הגדרות מסובכות מדי.
כיום כל מחשב נייד נמכר כיום עם כרטיס Wi-Fi מובנה, מה שהופך מחשבים כאלו לבעלי חיבור מיידי לרשתות אלחוטיות זמינות.
כך פועלת רשת אלחוטית:
https://youtu.be/METB1o4UAT8
ולא, אין לזה קשר ללוויינים (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
הסבר על הרשת האלחוטית שמבוססת על Wifi:
https://youtu.be/xmabFJUKMdg
בין הנתב למכשירים יש כמה שיטות לשפר את ביצועי הרשת האלחוטית:
https://youtu.be/UygPcBCFRrA
שאלתם את עצמכם איך כולם גולשים באינטרנט עם המחשב הנייד? בבית, בעבודה, בבית-קפה ובקניון - לנו זה כל כך טבעי שקשה לזכור שעד לפני 20 שנה זה היה העתיד... האחראית ליכולת הזו היא טכנולוגיית ה-Wi-Fi. כיום היא משרתת בין השאר גם סמארטפונים, טלוויזיות חכמות, מדפסות ומתקני "אינטרנט של הדברים" (IOT).
#אז מהי בעצם Wi-Fi?
רשת Wifi היא רשת אלחוטית שמאפשרת להשתמש בטכנולוגיית ה-Wi-Fi כדי להעביר נתונים. היא מוגדרת כרשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN).
טכנולוגיית ה-Wi-Fi היא שמאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים, בין מכשירים שמחוברים אליה, באמצעות גלי רדיו. היא מחליפה את הרשת הקווית, שמחייבת חיבור בין המחשבים באמצעות כבלים ונקודות חיבור שהותקנו על הקיר.
כדי ליצור רשת Wi-Fi כל מה שצריך הוא נתב אלחוטי, שאליו יתקשרו המכשירים השונים. כל שמכשיר צריך בכדי להתקשר לרשת הוא שם הרשת והסיסמה להתחברות אליה.
היתרון המרכזי של רשתות Wi-Fi הוא בפשטותן ובמחירים הזולים של רכיביהן. חיבור הציוד להתחברות אליהן הוא קל ופשוט. רשת כזו לא מחייבת פריסה של כבלים, או הגדרות מסובכות מדי.
כיום כל מחשב נייד נמכר כיום עם כרטיס Wi-Fi מובנה, מה שהופך מחשבים כאלו לבעלי חיבור מיידי לרשתות אלחוטיות זמינות.
כך פועלת רשת אלחוטית:
https://youtu.be/METB1o4UAT8
ולא, אין לזה קשר ללוויינים (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
הסבר על הרשת האלחוטית שמבוססת על Wifi:
https://youtu.be/xmabFJUKMdg
בין הנתב למכשירים יש כמה שיטות לשפר את ביצועי הרשת האלחוטית:
https://youtu.be/UygPcBCFRrA
מהו אודיטוריום צ'ארלס קאו החייזרי?
בלב מתחם של טכנולוגיות מתקדמות בהונג קונג ניצב לו מבנה עתידני, מעט חייזרי, שניצב בין מבנים ובניינים רגילים לחלוטין.
המבנה הזה מזכיר חללית שהגיעה מעולם אחר. רק בסרטי מדע בדיוני רואים צורות כאלה ונשאלת השאלה מדוע נבנה מבנה עתידני שכזה כאן ובהונג קונג דווקא.
האודיטוריום החייזרי נקרא על שם המדען והממציא הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao). האיש הגה רעיון טכנולוגי שבמידה רבה היה העתיד, אבל מהווה את ההווה הטכנולוגי של כולנו היום.
לרעיון הזה קוראים לו סיבים אופטיים.
בלעדיו כנראה שלא היו לנו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי, ויקיפדיה וגוגל. או לפחות הם היו צל חיוור ופרימיטיבי של השירותים המקוונים והמופלאים שאנו מכירים היום.
הסיפור שלו מתחיל בעובדה ידועה לכל מהנדס מתחיל. גם צ'ארלס קאו ידע, כמו מהנדסים רבים בעולם, שבהעברת אותות בכבלי נחושת, האות החשמלי סובל מניחות גבוה ככל שאורך הכבל, או המרחק, גדלים. כלומר, האות החשמלי לא עובר באופן יעיל למרחקים גדולים וככל שאורך הכבל גדל, האות הולך ונחלש.
קאו היה הראשון שהעלה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע כזה. כבר ב-1966 הבחין האיש ביתרונות של שיטה זו, על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת.
הוא חישב בזהירות כיצד להעביר אור על פני מרחקים גודלים באמצעות סיבים אופטיים העשויים מזכוכית. בזכות הפיתוח שלו נהיה אפשרי להעביר אותות אור על פני מאה קילומטרים, בהשוואה ל-20 מטרים בכבלים שהיו זמינים עד לשנות השישים.
כלומר, קאו מצא פתרון טכנולוגי שהקפיץ את יעילות ההעברה של מידע פי 5,000.
אוקיי, זה מרשים, אבל איך זה נוגע לעתיד?
כי ההתלהבות של קאו נתנה השראה לחוקרים אחרים לחלוק את החזון שלו, שתורגם לפיתוח מהיר של כבל אופטי, שעבר לייצור המוני רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1970.
בשנת 1970 יוצר הסיב האופטי הראשון, על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. כבר אז היא אפשרה לא מעט, אבל הצורך הגדול באמת בטכנולוגיה הזו היה מעבר לפינה.
שני עשורים אחר-כך יוולד האינטרנט שאנו מכירים וייתן את האות לצורך האינסופי במהירות העברה, ברוחב פס ובמרחקים עולמיים שבהם יעבור המידע. הכבל האופטי הלך ושופר. כבלים הונחו באוקיינוסים וחיברו כמעט כל מקום בעולם לרשת העולמית.
הסיבים האופטיים של היום מאפשרים להעביר את כל התקשורת ולקיים את החברה העולמית והמקושרת בה אנו חיים. הטכנולוגיה שהוא הגה נושאת כיום על גבה את כל תעבורת האינטרנט, הטלפוניה, התמונות, הטקסטים והווידאו - והכל בחלקיקי שניה.
וכך נבנה, על שמו של האיש, אודיטוריום צ'ארלס קאו בפארק המדע של הונג קונג. פארק מדע זה הוא אזור תעשיית היי טק, הממוקם בטריטוריות החדשות של הונג קונג, בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. במתחם זה פועלים הרבה חברות הייטק וסטארטאפים ומהמבנה הזה קשה להתעלם. יתכן אף שמי שיוצרים את העתיד הטכנולוגי של העולם המודרני, מקבלים ממנו השראה לפיתוחים הבאים שישנו את העולם.
הנה האודיטוריום על שמו בתוך פארק המדע של הונג קונג:
https://youtu.be/BHmRIcDyi74
והסיב האופטי שהוא המציא ומשנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/q633B3EqUhk
בלב מתחם של טכנולוגיות מתקדמות בהונג קונג ניצב לו מבנה עתידני, מעט חייזרי, שניצב בין מבנים ובניינים רגילים לחלוטין.
המבנה הזה מזכיר חללית שהגיעה מעולם אחר. רק בסרטי מדע בדיוני רואים צורות כאלה ונשאלת השאלה מדוע נבנה מבנה עתידני שכזה כאן ובהונג קונג דווקא.
האודיטוריום החייזרי נקרא על שם המדען והממציא הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao). האיש הגה רעיון טכנולוגי שבמידה רבה היה העתיד, אבל מהווה את ההווה הטכנולוגי של כולנו היום.
לרעיון הזה קוראים לו סיבים אופטיים.
בלעדיו כנראה שלא היו לנו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי, ויקיפדיה וגוגל. או לפחות הם היו צל חיוור ופרימיטיבי של השירותים המקוונים והמופלאים שאנו מכירים היום.
הסיפור שלו מתחיל בעובדה ידועה לכל מהנדס מתחיל. גם צ'ארלס קאו ידע, כמו מהנדסים רבים בעולם, שבהעברת אותות בכבלי נחושת, האות החשמלי סובל מניחות גבוה ככל שאורך הכבל, או המרחק, גדלים. כלומר, האות החשמלי לא עובר באופן יעיל למרחקים גדולים וככל שאורך הכבל גדל, האות הולך ונחלש.
קאו היה הראשון שהעלה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע כזה. כבר ב-1966 הבחין האיש ביתרונות של שיטה זו, על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת.
הוא חישב בזהירות כיצד להעביר אור על פני מרחקים גודלים באמצעות סיבים אופטיים העשויים מזכוכית. בזכות הפיתוח שלו נהיה אפשרי להעביר אותות אור על פני מאה קילומטרים, בהשוואה ל-20 מטרים בכבלים שהיו זמינים עד לשנות השישים.
כלומר, קאו מצא פתרון טכנולוגי שהקפיץ את יעילות ההעברה של מידע פי 5,000.
אוקיי, זה מרשים, אבל איך זה נוגע לעתיד?
כי ההתלהבות של קאו נתנה השראה לחוקרים אחרים לחלוק את החזון שלו, שתורגם לפיתוח מהיר של כבל אופטי, שעבר לייצור המוני רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1970.
בשנת 1970 יוצר הסיב האופטי הראשון, על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. כבר אז היא אפשרה לא מעט, אבל הצורך הגדול באמת בטכנולוגיה הזו היה מעבר לפינה.
שני עשורים אחר-כך יוולד האינטרנט שאנו מכירים וייתן את האות לצורך האינסופי במהירות העברה, ברוחב פס ובמרחקים עולמיים שבהם יעבור המידע. הכבל האופטי הלך ושופר. כבלים הונחו באוקיינוסים וחיברו כמעט כל מקום בעולם לרשת העולמית.
הסיבים האופטיים של היום מאפשרים להעביר את כל התקשורת ולקיים את החברה העולמית והמקושרת בה אנו חיים. הטכנולוגיה שהוא הגה נושאת כיום על גבה את כל תעבורת האינטרנט, הטלפוניה, התמונות, הטקסטים והווידאו - והכל בחלקיקי שניה.
וכך נבנה, על שמו של האיש, אודיטוריום צ'ארלס קאו בפארק המדע של הונג קונג. פארק מדע זה הוא אזור תעשיית היי טק, הממוקם בטריטוריות החדשות של הונג קונג, בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. במתחם זה פועלים הרבה חברות הייטק וסטארטאפים ומהמבנה הזה קשה להתעלם. יתכן אף שמי שיוצרים את העתיד הטכנולוגי של העולם המודרני, מקבלים ממנו השראה לפיתוחים הבאים שישנו את העולם.
הנה האודיטוריום על שמו בתוך פארק המדע של הונג קונג:
https://youtu.be/BHmRIcDyi74
והסיב האופטי שהוא המציא ומשנה את העולם (עברית):
https://youtu.be/q633B3EqUhk
מהי טכנולוגיית הוידאו WebRTC?
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
איך פועל האינטרנט המאפשר גלישה באתרים?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
מהם טוקנים ב-AI ולמידת מכונה?
מאסימוני הטלפונים ועד עולם אבטחת מערכות מחשוב, טוקן (Token), בעברית “אסימון”, הוא מושג המשתנה בהתאם להקשר שבו הוא מוזכר. אפילו בתוך עולם המחשבים יש למושג טוקן כמה שימושים.
בלמידת מכונה, אחת הזירות המרתקות של העידן המודרני והתחום בו פועלים מודלי השפה הפופולריים של ימינו, כמו Claude או ChatGPT, לטוקנים יש משמעות אדירה.
אותם מודלים גדולים, LLMs, הם מודלים מתמטיים. כדי לבצע את המשימות שאנו מבקשים מהם, תוך כדי תקשורת איתם בשפה טבעית, כמו אנגלית, עברית וכדומה, הם משתמשים בתהליך שנקרא "טוקניזציה" (Tokenization).
במרכז הטוקניזציה נעשה פילוח של הטקסטים שהמודלים הללו מקבלים כנתונים, כדאטה, ליחידות קטנות יותר, תרגום של חלקי המידע הקטנים למספרים, כשאת יחידות המידע הללו, שהומרו למספרים, הם ינתחו בהמשך.
כך, אחרי שמסתיימת הטוקניזציה, הם מייצרים מהמידע טוקנים, מספרים שכל אחד מהם מייצג פריט מידע קטן. ה"טוקן" משמש בהם בתפקיד "אסימון למידת המכונה", שמתאר באופן מתמטי את יחידות הטקסט הקטנות. אלה מעין יחידות מידה שהמודלים המוכרים יוצרים מהקונטקסט.
לאחר שסיימו להפוך את המידע לטוקנים, מרבית המודלים שאנו מכירים הטוקנים משמשים לייצוג של הטקסט, ביחידות קטנות שהמודל מעבד בצורה מתמטית.
כשאנו משתמשים בטוקנים, זה כדי לסייע למודל להבין את המבנה של הטקסט, כך שיוכל לבצע על פיו את החישובים שלו. טוקן אחד יכול להיות כל חלק ממילה בשפה הרגילה שלנו, או אפילו תו אחד.
כדי להבין ולהגיב לקלט, המודל משתמש בכמות מסוימת של טוקנים. וטוקן יכול להיות כל פיסת מידע, מתו בודד ועד מילה שלמה ולעתים גם יותר. יש שיטות שונות של טוקניזציה והבחירה ביניהן היא בהתאם לאלגוריתם בו משתמשים. יש שהאסימון הוא לפי תווים (Character tokenization), אסימון לפי מילים, לפי משפט, ביטויים, טוקניזציה לפי מילת משנה ולפי מספר.
בשיחה על מודל AI (ה-LLM, כמו ChatGPT או Claude) משמש הטוקן לציון גודל השיחה על המודל והיקף המידע שיכול להיות בה. לכל מודל יש מגבלה של זיכרון התוכן שהוא יכול לעבד בשיחה אחת ולהתבסס עליו בתשובות שלו ובמהלך השיחה.
כל הטקסט שהמודל מכיל ובא מהקלט שמזרים לו המשתמש, כולל השאלות והתשובות וכל מידע נוסף, כל אלו מכונים "קונטקסט" (Context), כלומר "ההקשר".
חלון ההקשר (context window), או "חלון הקונטקסט", מייצג את כמות התוכן שהמודל יכול לעבד בשיחה עם משתמש. הכמות הזו נספרת בטוקנים. אם קלוד, למשל, תומך ב-200 אלף טוקנים, זה אומר שהשיחה יכולה לכלול כ-40 אלף מילים. אם לג'מיני של גוגל יש מיליון טוקנים, זה אומר פי 5 יותר מילים וגודל חלון הקונטקסט שלה, כלומר השיחות עם ג'מיני הוא של כ-2 ספרים ממוצעים.
טוקניזציה כפי שהיא נעשית בידי מדעני נתונים:
https://youtu.be/fNxaJsNG3-s
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
הסבר של Machine Learning Token באנגלית:
https://youtu.be/mnqXgojQCJI
וטוקניזציה באתרי אינטרנט שיכולה לשמש בהקשר אחר כאמצעי אבטחה:
https://youtu.be/Y7I4IDojhJk
מאסימוני הטלפונים ועד עולם אבטחת מערכות מחשוב, טוקן (Token), בעברית “אסימון”, הוא מושג המשתנה בהתאם להקשר שבו הוא מוזכר. אפילו בתוך עולם המחשבים יש למושג טוקן כמה שימושים.
בלמידת מכונה, אחת הזירות המרתקות של העידן המודרני והתחום בו פועלים מודלי השפה הפופולריים של ימינו, כמו Claude או ChatGPT, לטוקנים יש משמעות אדירה.
אותם מודלים גדולים, LLMs, הם מודלים מתמטיים. כדי לבצע את המשימות שאנו מבקשים מהם, תוך כדי תקשורת איתם בשפה טבעית, כמו אנגלית, עברית וכדומה, הם משתמשים בתהליך שנקרא "טוקניזציה" (Tokenization).
במרכז הטוקניזציה נעשה פילוח של הטקסטים שהמודלים הללו מקבלים כנתונים, כדאטה, ליחידות קטנות יותר, תרגום של חלקי המידע הקטנים למספרים, כשאת יחידות המידע הללו, שהומרו למספרים, הם ינתחו בהמשך.
כך, אחרי שמסתיימת הטוקניזציה, הם מייצרים מהמידע טוקנים, מספרים שכל אחד מהם מייצג פריט מידע קטן. ה"טוקן" משמש בהם בתפקיד "אסימון למידת המכונה", שמתאר באופן מתמטי את יחידות הטקסט הקטנות. אלה מעין יחידות מידה שהמודלים המוכרים יוצרים מהקונטקסט.
לאחר שסיימו להפוך את המידע לטוקנים, מרבית המודלים שאנו מכירים הטוקנים משמשים לייצוג של הטקסט, ביחידות קטנות שהמודל מעבד בצורה מתמטית.
כשאנו משתמשים בטוקנים, זה כדי לסייע למודל להבין את המבנה של הטקסט, כך שיוכל לבצע על פיו את החישובים שלו. טוקן אחד יכול להיות כל חלק ממילה בשפה הרגילה שלנו, או אפילו תו אחד.
כדי להבין ולהגיב לקלט, המודל משתמש בכמות מסוימת של טוקנים. וטוקן יכול להיות כל פיסת מידע, מתו בודד ועד מילה שלמה ולעתים גם יותר. יש שיטות שונות של טוקניזציה והבחירה ביניהן היא בהתאם לאלגוריתם בו משתמשים. יש שהאסימון הוא לפי תווים (Character tokenization), אסימון לפי מילים, לפי משפט, ביטויים, טוקניזציה לפי מילת משנה ולפי מספר.
בשיחה על מודל AI (ה-LLM, כמו ChatGPT או Claude) משמש הטוקן לציון גודל השיחה על המודל והיקף המידע שיכול להיות בה. לכל מודל יש מגבלה של זיכרון התוכן שהוא יכול לעבד בשיחה אחת ולהתבסס עליו בתשובות שלו ובמהלך השיחה.
כל הטקסט שהמודל מכיל ובא מהקלט שמזרים לו המשתמש, כולל השאלות והתשובות וכל מידע נוסף, כל אלו מכונים "קונטקסט" (Context), כלומר "ההקשר".
חלון ההקשר (context window), או "חלון הקונטקסט", מייצג את כמות התוכן שהמודל יכול לעבד בשיחה עם משתמש. הכמות הזו נספרת בטוקנים. אם קלוד, למשל, תומך ב-200 אלף טוקנים, זה אומר שהשיחה יכולה לכלול כ-40 אלף מילים. אם לג'מיני של גוגל יש מיליון טוקנים, זה אומר פי 5 יותר מילים וגודל חלון הקונטקסט שלה, כלומר השיחות עם ג'מיני הוא של כ-2 ספרים ממוצעים.
טוקניזציה כפי שהיא נעשית בידי מדעני נתונים:
https://youtu.be/fNxaJsNG3-s
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
הסבר של Machine Learning Token באנגלית:
https://youtu.be/mnqXgojQCJI
וטוקניזציה באתרי אינטרנט שיכולה לשמש בהקשר אחר כאמצעי אבטחה:
https://youtu.be/Y7I4IDojhJk
