במאמר זה נעקוב אחר דרכו של הזהב ממצריים העתיקה ועד לימינו אנו, ונבין למה
ואיך הפכה המתכת הזהובה למתכת הנחשקת והנדירה בעולם.

ההילה הנוצצת של הזהב מלווה את התרבות האנושית מראשיתה. פתיתי זהב נמצאו במערות ובנהרות בהם חיו בני אדם לפני 40 אלף שנה. האטרקטיביות של הזהב בעיני האדם קשורה בקשר הדוק לתכונות הטבעיות שלו והדרך שבה הוא נוצר בטבע. העובדה שהוא נדיר במיוחד והעמידות המופלאה שלו, הפכו אותו למתכת היוקרתית ביותר ולאמצעי השקעה ותשלום מובחר.
במאמר זה נעקוב אחר דרכו של הזהב ממצריים העתיקה ועד לימינו אנו, ונבין למה
ואיך הפכה המתכת הזהובה למתכת הנחשקת והנדירה בעולם.
העדויות הקדומות ביותר לשימוש בזהב מגיעות ממצריים העתיקה כ-3,000 שנה לפני הספירה. השימוש העיקרי אז היה למטרות, קישוט, פולחן ושמירת ערך. מצרים הייתה ארץ עשירה בזהב ותעשיית הכרייה באזור הנילוס התקיימה כבר אז. המצרים ייחסו לזהב סגולות מאגיות והוא היה מרכיב מהותי במיתולוגיה המקומית, סמל לשמימיות נצחית ונחשב כבעל איכויות הדומות לשמש. בזהב נעשה שימוש רב בפסלים, תכשיטים וחפצי פולחן. מעטים מחפצים אלו שרדו ואוצר גדול של חפצי זהב נמצא בקברו של הפרעה תות ענח' אמון.
ביהדות, הזהב מוזכר בתנ"ך עשרות פעמים כסימן לעושר, קדושה או כאמצעי תשלום. למשל, הזהב מופיע בסיפור גן העדן לתיאור שפע והוא מהווה מרכיב מרכזי בחטא העגל. הזהב מופיע גם בתיאור עושרו המופלג של המלך שלמה ופאר בית המקדש שבנה: "וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת-הַבַּיִת מִפְּנִימָה, זָהָב סָגוּר; וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת זָהָב, לִפְנֵי הַדְּבִיר, וַיְצַפֵּהוּ, זָהָב. וְאֶת-כָּל-הַבַּיִת צִפָּה זָהָב" (מלכים א', ו') בנוסף, במסכת יומא (מד ע''ב) מובא שיש שבעה סוגי זהב בבית המקדש - זהב טהור, זהב טוב , זהב שחוט, זהב סגור וזהב פרווים. כאשר נאמר שכל סוגי הזהב נבראו במיוחד כדי לפאר את בית המקדש.
מדידת הערך של הזהב התחילה אצל המצרים שהיו הראשונים לקבוע לו ערך מוסכם וכך הפך הזהב לאמצעי תשלום כאשר, הכמויות הקטנות של הזהב נקראו דבן, היחידה ששימשה למדידת המטבע נקראה שאט והייתה שווה ל-7.5 גרם זהב. אך השימוש בזהב למטרות מסחריות לא החל במצרים אלא מעט מאוחר יותר.
מטבעות זהב וכסף הוטבעו לראשונה במאה השישית לפני הספירה בממלכת לידיה (בטורקיה של ימינו). הייחודיות והשימושיות של מטילים ומטבעות עשויים מזהב ומכסף גרמו להפצה מהירה שלהם בעולם כולו.
מכוון שמשקל המטבעות הוא קטן יחסית היה נוח להשתמש בהם ולהעביר אותם מיד ליד בקלות מעיר לעיר או ממדינה למדינה ואפילו מיבשת ליבשת, לכן הפופולריות
שלהם עלתה ויותר אנשים השתמשו בהם.

# הפופולריות של מטבעות הזהב
באימפריות של יוון, רומא ופרס הבינו המלכים והקיסרים שיוכלו להשתמש בפופולריות של הזהב כדי להשיג שליטה, על ידי הפצת מטבעות הנושאים את דיוקנם וקביעת חוקים שחייבו להשתמש רק בהם.
תכונותיו הטבעיות של הזהב הפכו אותו לאמצעי התשלום המושלם שגבר על מגוון של חומרים וחפצים אחרים. סיבה ראשונה למשיכה לזהב היא בגלל היותו מתכת גמישה שניתנת להתכה ולעיצוב. סיבה שנייה ואולי חשובה יותר היא העמידות היוצאת מן הכלל שלו. הוא לא נהרס, מתכלה או מחליד אפילו אחרי שנים ונשאר זמין לשימוש. זהב כמעט שאינו מגיב לחומרים אחרים ולכן אפשר למצוא אותו בצורתו הטבעית בטבע. הצבע הייחודי הזהוב, מבדיל אותו משאר המתכות שרובן שחורות או אפורות. מהרגע שהבינו את ייחודו ונדירותו הפך הזהב לחומר מדהים שהאנושות מייחסת לו ערך וכבוד. לזהב יש תכונה מיוחדת נוספת - נדירות. כמו כל סחורה, כשיש ביקוש רב אך לא מספיק חומר - מחירו עולה. ככל שהחומר נדיר יותר כך המחיר עולה עוד יותר.
רגע חשוב בהתפתחות הזהב אירע בראשית ימי הרנסנס, שתי ערים עשירות - ונציה ופירנצה, הטביעו את הדוקט והפלורין, מטבעות בעלי איכות זהב גדולה שלא הייתה כמוה קודם. לכן, הדוקט והפלורין צברו פופולריות והפכו להליך חוקי בכל רחבי אירופה. לראשונה היה בעולם מטבע בינלאומי. ההצלחה של הפלורין והדוקט הובילה מדינות להעתיק אותו.
בזכות ההצלחה המסחררת של המתכת זהובה התגלה כי אמריקה היא מכרה זהב והתעוררה תופעה שנחרטה בדפי בהיסטוריה בשם "הבהלה לזהב".
שיא 'הבהלה לזהב' היה באמצע המאה ה-19 כאשר גילויים ממחצבי זהב בעולם הביאו להגירות המוניות של אנשים שקיוו להתעשרות מהירה ולכן היגרו למקומות שונים כדי למצוא זהב. ההגירה המפורסמת ביותר הייתה בהלת הזהב של קליפורניה בשנת 1849 בה מאות אלפי אנשים מכל רחבי העולם נהרו לקליפורניה בעקבות הסיפורים על הזהב שטמון בנהרות, בהרים ובמכרות. אירוע נוסף היה הבהלה לזהב באלסקה שאף הונצחה בסרט. "בהלות זהב" נוספות במאה ה-19 אירעו בדרום אפריקה ובאוסטרליה. "בהלות הזהב" נחשבות כאחראיות במידה רבה להתיישבות בעיקר בארצות הברית ולעיצוב הפוליטי והכלכלי בעולם. השפעתן של 'הבהלות' ניכרת עד היום.
שיטת השימוש בזהב כאמצעי תשלום קבוע היה הצלחה במשך תקופה מסוימת. אולם, אז החלו כיבושים כדי להשיג יותר שליטה על הזהב, ולאחר אירועים מצערים החליטו מנהיגי העולם כמעט ולא להשתמש בזהב גולמי כאמצעי תשלום.
המדען אייזק ניוטון שלצד עבודתו המדעית בשנת 1704 שימש גם כמנהל המטבעה המלכותית, קישר את ערך הלירה שטרלינג למסחר בזהב וכך החל עידן שבו המטבעות קשורים למתכות ע"מ לקבע את ערכם. בעקבות קביעה זו כל מדינה החזיקה במאגרי זהב ואפשר לומר שהייתה כמעט תלות מוחלטת בזהב.
עם סוף מלחמת העולם השנייה, ארה''ב החליטה להחליף את הזהב בדולר. האמריקאים רצו להקים מחדש את מערכת התשלומים העולמית ולהפוך את הדולר למטבע העולמי, על מנת שהדולר יהווה קנה המידה שאיתו מודדים את ערכם של נכסים ולחזק את מעמדם מול ברית המועצות לקראת המלחמה הקרה. רק בשנת 1971 ביטל נשיא אהר''ב ריצ'רד ניקסון את השוואת הדולר לזהב.
הנדירות של הזהב יצרה את השאיפה ליצור ממנו עוד ועוד. אלכימאים ניסו ונכשלו להפיק זהב מתרכובות של חומרים אחרים זמינים וזולים יותר. לאורך השנים התפתחה אגדה על קיומה של "אבן החכמים" הקסומה שממנה אפשר להפיק זהב. אותה אבן נוצרה רק במאה ה-20, באמצעות פיזיקה גרעינית, ומאז יש יכולת להפיק מתכת קרובה לזהב, אבל זה תהליך יקר ומסובך. כך שהזהב הטבעי, החזק והנדיר איננו ניתן לזיוף או להחלפה.
הזהב בכל ההיסטוריה האנושית נתפס כחומר יקר ונדיר ובעל ערך רב בשל יופיו ותכונותיו המיוחדות. בגלל הזהב נגרמו הרבה מהפכות ואירועים חשובים שייזכרו תמיד בדפי ההיסטוריה. ממצרים ועד היום הזהב נחשב כחומר בעל חשיבות רבה במסחר אשר גרמה לאנשים לעזוב הכל כדי לקבלו. בנוסף, מדענים ואלכימאים רבים ניסו לחקות את תכונותיו של הזהב אך נכשלו ובכך זכה הזהב בתהילה שנשמרה רק לו. ישנם פרסומים האומרים כי מתחילת ההיסטוריה עד היום נמצאה כמות זהב המשתווה בנפחה לשלוש בריכות אולימפיות בלבד.

הבהלה לזהב | מתוך רואים עולם 13.01.18:

איך התחילה הבהלה לזהב: